... לכך היא, על ידי זה שמטילים ספק בהתנגדות שלו. בין בצורה גלויה ובין בצורה סמויה. לדוגמא: הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". צריך לומר לו "למה אתה לא רוצה את המוצר הזה?". והמילה למה, היא בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. וככל שמטילים ספק גדול יותר בהתנגדות של הלקוח, כך מגדילים את הסיכוי, ... הלקוח. ואפשר פשוט לבדוק, איפה הלקוח כן מסכים איתך, ודרך זה לבצע את המכירה. כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". אז אפשר פשוט לשאול אותו "איזה מוצר אתה כן רוצה". דהיינו, לא חייבים לרוץ מיד להטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. אלא אפשר ... בהתנגדות שלו. כי כאשר מטילים ספק בהתנגדות של הלקוח, מצד אחד זה חיובי. כי זה גורם ללקוח להסס, ולהיות מוכן לרכוש את המוצר. אבל מצד שני, זה גם יוצר אצל הלקוח תחושה של חוסר נעימות. שהיא דווקא יכולה לגרום ללקוח, לרצות לא לקנות ממך שום דבר. משום ... כאשר בעצם בתוך שאלת ההבהרה, בתוכה יש בעצם הטלת ספק בהתנגדות של הלקוח. לדוגמא, הלקוח אומר שהוא לא רוצה לקנות את המוצר. עכשיו, אם נאמר לו "למה אתה לא רוצה לקנות את המוצר", זאת הטלת ספק גלויה. ואפשר לומר לו. "אשמח שתסביר לי את מה שאמרת שאתה לא רוצה לקנות את המוצר, ואשמח להבין את זה טוב יותר". ואז הלקוח בעצם יחזור עוד פעם על ההתנגדות שלו לרכישת המוצר, אבל הוא יצטרך להוסיף מידע של הבהרה ... במקום אחר). ובהוספת המידע, הוא בעצם יסביר טוב יותר למה הוא מתנגד לרכישת המוצר. ואם הלקוח לא מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, אז אפשר במקום לשאול אותו "למה אתה לא רוצה את המוצר", במקום זה אפשר לשאול אותו "אשמח שתסביר לי מה הסיבה שאמרת לכך שאתה לא רוצה את המוצר". ואת המילה "למה" הסתרנו אותה בתוך המילים "מה הסיבה". ובעצם הטלנו ספק בהתנגדות של הלקוח, על ידי זה שביקשנו ממנו סיבה ... יחסי. כי היא בצורה עקיפה ולא בצורה ישירה. ועוד יש לשים לב, כי לפעמים הלקוח לא באמת אמר סיבה לכך שהוא לא רוצה את המוצר. וכאשר שואלים אותו, "תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שאתה לא רוצה את המוצר". בשאלה עצמה, יש בעצם משמעות נסתרת, שבעצם אומרת, שכאילו זה וודאי שהלקוח נתן סיבה למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר. כי הרי אין שום אפשרות בעולם שסתם לא בא לו על המוצר. ושכאילו מוכרח שהוא ייתן סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. כי לפעמים סתם אין ללקוח חשק לקנות את המוצר. וכאשר שואלים אותו "תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שבגללה אתה לא רוצה לקנות את המוצר, או "מה אמרת שהסיבה לכך שאתה לא רוצה לקנות את המוצר", בעצם בכך בעצם מעבירים לו מסר שאומר, שכאילו זה וודאי שהוא אמר סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. ואז בעצם הלקוח מרגיש שהוא חייב לנמק למה הוא לא רוצה את המוצר. ובכך בעצם הוא מטיל ספק בהתנגדות שלו לרכישת המוצר. ונחדד: שכל הנ"ל מדבר על מצב שבו הלקוח מתנגד לרכישת המוצר, בלי להסביר למה הוא לא רוצה את המוצר. כי לפעמים יש לקוח עקשן / לקוח קשה מאוד, שהוא מתנגד לביצוע העסקה, בלי שהוא מנמק למה הוא מתנגד לביצוע העסקה. והוא בעצם רוצה ... התנגדות סובייקטיבית בלבד, ושהוא צריך לנמק את ההתנגדות שלו. ועוד נוסיף, כי לפעמים כאשר הלקוח מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, לפעמים זה יכול דווקא לחזק את ההתנגדות שלו לרכישת המוצר. כי כאשר נותנים סיבה למשהו, זה בעצם לפעמים גורם לאותו הדבר לטעת ... לא תהיה עמוקה מידי, ושהיא לא תחזק אצל הלקוח את ההתנגדות שלו. ועוד צריך לדעת, שאם הלקוח נותן סיבות למה הוא לא רוצה את המוצר, אז לפעמים אפשר להטיל ספק גם בסיבות עצמן. כדי לגרום להתנגדות של הלקוח להתבטל. או על כל פנים, להפוך להיות התנגדות ...

... שלה. ז"א אם הלקוח אומר לדוגמא "אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי הוא יקר". אז במקרה כזה, ההתנגדות של הלקוח, היא שהוא לא רוצה לקנות את המוצר. והסיבה להתנגדות שלו, היא שהמוצר הוא יקר בעיניו. ז"א ההתנגדות של הלקוח, נובעת והכוח שלה נמצא בסיבה שלה, שהיא המחיר של המוצר. ... לו. והסיבה לכך היא, שהוא אומר שהוא לא צריך כרגע את המוצר. והרעיון הוא, שהסיבה להתנגדות שלו, היא מקור הכוח של ההתנגדות שלו. ויש לדעת ולהבין, שכל רעיון שואב את כוחו, מהסיבה שעליה הוא ... דהיינו, אם הלקוח אומר לדוגמא "אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי אין לי כרגע מספיק כסף", אז אפשר להמשיך איתו את השיחה ואפילו לדבר על ההתנגדות שלו, אבל בלי להזכיר את הסיבה של ההתנגדות שלו. כגון לדוגמא לומר לו "הבנתי שאתה לא רוצה לקנות את המוצר. האם אתה חושב שיש דרך שבכל זאת תקנה את המוצר?". וההבהרה שלי כאן, היא לא מה לומר ללקוח שמתנגד לרכישת המוצר, אלא מה לא לומר ללקוח שמתנגד לרכישת המוצר. והמסר שלי הוא, שגם אם ... הסיבה לסובייקטיבית. לדוגמא "אתה אומר שאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע נראה לך שאולי אין לך מספיק כסף עבור המוצר הזה". ואז בעצם הפכנו את ההתנגדות שלו, מ"אין לי מספיק כסף" ל"נראה לי שאולי" ...

... ההתנגדות של הלקוח לביצוע העסקה. וכפי שכבר ביארתי, ההתנגדות של הלקוח, שואבת את כוחה, מהסיבה שעליה היא מבוססת. לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא רוצה לקנות את המוצר, כי אין לי כסף לקנות את המוצר". שאז ההתנגדות של הלקוח לרכישת המוצר, מבוססת על הסיבה, שאין לו כסף לרכישת המוצר. או לדוגמא לקוח שאומר, "המוצר הזה לא מתאים לי, כי אין לי מקום בבית / אשתי לא רוצה את המוצר הזה בבית" וכיו"ב. שאז ההתנגדות של הלקוח ... שתהיה דומה לסיבה שהוא אמר, אבל שבעצם היא תהיה שונה מהסיבה שהוא אמר. בכך שהיא תהיה חלשה יותר. כי קיימת אפשרות להכניס ללקוח את המחשבה, שהוא לא רוצה את המוצר, מסיבה אחרת שהיא סיבה חלשה הרבה יותר. ... הלקוח יקלוט שזאת לא הסיבה שאותה הוא אמר, זה עלול ליצור אצל הלקוח חוסר אמון + זה עלול לגרום לכך שללקוח עכשיו תהיה סיבה נוספת לכך שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר. ולכן רצוי לחפש סיבה אחרת, שהיא מצד אחד ... שמוצאים את הסיבה הזאת, אז פשוט צריך לחזור על המשפט של הלקוח, ולהחליף בתוכו את הסיבה שהלקוח אמר, לסיבה החדשה שרוצים שהלקוח יחשוב שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. לדוגמא, הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר, כי אין לי כרגע כסף". אפשר להחליף את המשפט הזה ל"אתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע אתה מעדיף לחסוך כסף לדברים אחרים". שזה בעצם אומר, שכן יש לך כסף, אבל זה לדברים אחרים, וזה רק מתוך העדפה בלבד. או לדוגמא "אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה מחכה לכך שיהיה לך יותר כסף כדי לקנות אותו". דהיינו, אתה כן רוצה את המוצר, ואתה אפילו מחכה לכך שתוכל לקנות את המוצר, אבל כרגע, לא שאין לך כסף, אלא שאתה חושב שאין לך מספיק כסף (נשתל במילה "יותר" כסף), כדי לקנות את המוצר. או לדוגמא "אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה רוצה לרכוש אותו במחיר זול יותר". שזה בעצם מסר זהה, אבל מסר שונה, עם משמעות זהה ומנוגדת בו זמנית. משמעות שאומרת ללקוח, שהוא כן רוצה את המוצר, אבל בתנאים אחרים של תשלום. או לדוגמא הלקוח אומר "אני לא צריך את המוצר הזה, יש לי בדיוק אחד כזה בבית". אז במקום לומר "אתה לא רוצה את המוצר הזה כי יש לך בדיוק אחד כזה בבית" אפשר ורצוי מאוד להשמיט את המילה "בדיוק". כי היא מגדילה את האבסורד שברכישת המוצר. ואפשר לדוגמא לומר ללקוח "אתה אומר שאתה לא צריך כרגע את המוצר, כי כרגע יש לך מוצר דומה בבית". וכיו"ב, ...

... לא ירצה, לוקח את המחויב שלו אני דוחף את זה למחויב יותר גדול ואז אני זה. עכשיו אם נגיד לדוגמא בן אדם אומר נגיד "אין לי כסף לקנות את המוצר", נגיד אתה אומר למישהו "אתה רוצה לקנות?" הוא אומר לך "לא אין לי כסף". עכשיו ...

... יקר עבורו. דהיינו, הוא לא מוכן לשלם כל מחיר עבור אשתו. וזה בעצם אומר, שכאשר הלקוח אומר שהמחיר יקר עבורו, אז אם ברצונך להתעקש שהוא דווקא יקנה את המוצר הספציפי שהלקוח אומר שהוא יקר עבורו, אז ...

... שהלקוח לא רוצה לרכוש איזה מוצר, ובצורה גלויה הוא אומר שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר הזה, כגון לדוגמא בגלל שהוא טוען שאין לו צורך במוצר. ובמקרה כזה, השפעה על המודע של הלקוח, פירושה, שבצורה גלויה, המוכר משכנע את הלקוח, שהוא כן צריך את המוצר, עד שהלקוח מוכן לקבל את האפשרות שהוא כן צריך את המוצר. וזאת נקראת השפעה גלויה על המודעות של הלקוח. והיתרונות של צורת השפעה כזאת, שבה הלקוח באופן מודע מבין שגרמו לו לשנות את העמדה שלו, הם שהלקוח בצורה ברורה, מודע לכך ... שהמוצר כן מתאים לו. ואם משכנעים את המודעות הגלויה של הלקוח, בכך שהוא צריך את המוצר, אז ההיגיון אומר שהלקוח אכן ירכוש את המוצר, כי הוא מודע לכך שהוא חושב שהוא צריך את המוצר. אבל, כאשר משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, יש לכך גם חיסרון. כי זה נכון שמצד אחד הלקוח אכן מודע בצורה גלויה לכך שהוא חושב כרגע שהוא רוצה את המוצר. אבל מצד שני, הלקוח מודע לכך, שזה שהוא רוצה את המוצר כרגע, המחשבה הזאת, לא הגיעה "מתוכו", אלא היא הגיעה ממקום חיצוני לו, שזה בעצם המוכר ששכנע אותו בצורה גלויה. וכאשר הלקוח מודע לכך שבעצם המחשבה שאומרת לו שהוא רוצה לקנות את המוצר, שהמחשבה הזאת הגיע ממקום חיצוני לו, אז ממילא זה יוצר תחושה של נפרדות וחוסר הזדהות, בין המחשבה הזאת, לבין הלקוח עצמו. כי ברגע שהלקוח מבין שהמחשבה הזאת לא באה ממנו, ... מטיל בה ספק, וזה עלול ליצור אצלו חוסר אמון, בינו לבין המחשבה שהוא רוצה לקנות את המוצר. ולפעמים ישנם אפילו מצבים, שבהם הלקוח באמת צריך את המוצר. והלקוח בטעות חושב שהוא לא צריך את המוצר. ואח"כ אם משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, שהוא כן צריך את המוצר. אז לפעמים בגלל שהלקוח זוכר שבהתחלה הוא לא רצה את המוצר, אז הוא מביע התנגדות לכך שהוא כן צריך את המוצר, למרות שהוא באמת צריך את המוצר. והלקוח עלול להתנגד לכך שהוא צריך את המוצר, למרות שהוא מבין שהוא צריך אותו, כדי לשמור על האגו שלו. או משום שלא נוח לו להודות שהוא טועה. או משום שהוא רוצה לצאת צודק, ואם הוא אכן ישנה את דעתו בצורה גלויה, זה ... טעה, ושהוא משנה את דעתו. ואז הוא מתעקש לצאת צודק, ואז הוא עלול לסרב לרכוש את המוצר, רק משום שהוא מודע לכך שאותה המחשבה הגיע ממקור חיצוני לו. ולשם כך, יש עוד שיטת השפעה על המודעות של הלקוח, שהיא השפעה סמויה. והשפעה סמויה על המודעות של הלקוח, פירושה, שכאשר הלקוח לדוגמא אומר שהוא לא צריך את המוצר הזה וכיו"ב, אז לא אומרים לו בצורה גלויה שהוא כן צריך את המוצר. אבל כן גורמים לו להבין מעצמו שהוא כן צריך את המוצר. לדוגמא: על ידי זה שמסבירים לו פעם נוספת את היתרונות של המוצר, כאילו לא מתוך מטרה גלויה לשכנע אותו. ותוך כדי שמסבירים לו את היתרונות של המוצר, מדגישים לו דברים מסוימים, ושותלים לו מחשבות בתת המודע שלו, שיגרמו לו לרכוש את המוצר. ולשתול מחשבות בתת המודע של הלקוח, ולשלוט בתת המודע של הלקוח, היתרון של זה הוא, שהדבר הזה גורם ללקוח לחשוב, שזה הוא עצמו שינה את דעתו שלו עצמו, מתוך בחירה חופשית ... ואז ללקוח יש הזדהות גדולה יותר, עם המחשבה החדשה שלו, שאומרת לו שהוא כן רוצה את המוצר. כי לפעמים האדם מאמין לעצמו, יותר ממה שהוא מאמין לאנשים אחרים. וכאשר המחשבה שאומרת לו שהוא צריך לקנות את המוצר, כאשר הלקוח חושב שהמחשבה הזאת מגיעה מתוכו בצורה אוטנטית, בלי שהוא מבין שהמחשבה הזאת נשתלה אצלו על ידי המוכר, על ידי זה הוא מביע יותר אמון והזדהות עם אותה המחשבה. ... והעיקר שלה הוא, שהלקוח חושב, שהמחשבה שלו מגיעה ממנו ושהוא עצמו רוצה לרכוש את המוצר, ולא שמישהו אחר גורם לו לחשוב כך או אחרת, אלא שהוא עצמו חושב כך או אחרת. ואז הלקוח מביע יותר אמון, באותה המחשבה שאומרת לו לרכוש את המוצר. אבל, כמובן שיש גם חיסרון בכך ששותלים מחשבות בתת המודע של הלקוח, באמצעות סוגסטיה וכיו"ב. והחיסרון הוא, שלפעמים הלקוח לא מבין כ"כ את המסרים ששותלים לו בתת המודע שלו. ולפעמים בגלל שהלקוח אמר בצורה גלויה שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר, אז גם אם שותלים לו מסרים בתת המודע שלו, שהוא כן רוצה לרכוש את המוצר, אז לפעמים קשה מאוד ללקוח להעביר את המסרים האלו, מתת המודע שלו, אל רמת המודעות שלו. כי לפעמים הלקוח יודע בצורה מודעת וגלויה, שהוא סירב לרכוש את המוצר. ולפעמים זה גורם לכך, שהלקוח מתעלם מהמסרים שיש בתת המודע שלו, שאומרים לו כן לרכוש את המוצר. כי קשה לו להבין שהוא בעצם שינה את דעתו, ושהוא צריך להחליף את המחשבה שלו, ברמת המודע החיצוני שלו. כך שמהות החיסרון בלשתול מחשבות בתת המודע של הלקוח, היא בכך שלא ...

... הלקוח, אז הוא היה צריך למכור לו את המוצר, בלי להרוויח עליו שום דבר. כמו לדוגמא ילד שרוכש מוצר בחנות של אבא שלו, שבד"כ, או שהאבא נותן לילד את המוצר במתנה. או שהאבא נותן לילד את המוצר בלי להרוויח עליו שום דבר. וזה משום שהאבא דואג לילד שלו, כאילו שהוא דואג לעצמו. וכאשר לקוח רגיל נכנס לחנות ...

... כך, שהאדם נלחץ מכך שחשפו אותו, וכדי לא להזדהות איתה, הוא מחליף את דעתו. כמו לדוגמא הילד שאומר להורה שלו. אתה לא קונה לי את המוצר, לא רק בגלל שאין לך כסף, אלא גם בגלל שאתה קמצן וגם בגלל שאתה שונא אותי ...

... אדם מבסס את הדברים שלו, על סמך סיבות וטיעונים כלשהם. וגם הלקוח שאומר שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר, הוא מבסס זאת על טיעונים ועל סיבות כלשהן. וככל שהסיבות ... ספק במה שהוא עצמו אומר. כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אישתי אומרת שאין לנו כרגע כסף כדי לרכוש את המוצר הזה". ברגע שהלקוח אמר "אישתי אומרת", הרי שבעצם הוא ... שהוא לא באמת בטוח במה שהוא עצמו אומר. או לדוגמא לקוח שאומר "אני חושב שאולי כדאי שאני ארכוש את המוצר במועד מאוחר יותר". המילים "אני חושב שאולי", מראות שהוא ...

... הזה". או לדוגמא האם הלקוח צמצם את ההתנגדות שלו, כגון לדוגמא "אני לא צריך כרגע את המוצר הזה". או לדוגמא שהלקוח הכליל את ההתנגדות שלו "אף אחד לא יכול להשתמש במוצר הזה". או לדוגמא שהלקוח אומר "המוצר הזה לא יכול להביא תועלת לאף אחד". או שלעומת זאת ...