... בהתנגדות
לקוח, טיפול בהתנגדות מכירה, לא להפוך את החיסרון לסובייקטיבי, חיסרון אובייקטיבי, חיסרון סובייקטיבי, המוצר לא מתאים
ללקוח, המוצר מתאים
ללקוח, התאמת המוצר
ללקוח שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על עוד היבט בנושא של איך לטפל בהתנגדויות של
לקוחות, זאת אומרת
לקוח רוצים למכור לו מוצר
הלקוח לא רוצה לקנות ואז צריך בעצם לטפל בהתנגדות של
הלקוח. אז יש את התפיסה שאומרת שכאשר
לקוח יש לו התנגדות אז צריך בעצם להפוך את ההתנגדות שלו מאובייקטיבית ... נכון בעיני כולם אני מגדיר את ההגדרה הזאת רק לצורך השיחה הזאת כרגע וסובייקטיבי לצורך העניין פירושו דבר שנכון רק בעיני המתבונן. שמה זה אומר? אם לדוגמא נגיד
הלקוח אומר "אתה יודע הדירה הזאת רועשת, הדירה הזאת ישנה, הדירה הזאת גדולה מדי הדירה, הזאת קטנה מדי" לא משנה אומר איזה טענה, להפוך את החיסרון של
הלקוח לסובייקטיבי זה אומר לצורך העניין
שכשהלקוח אומר נגיד "הדירה הזאת רועשת" אז אפשר להגיד לו "למה בעיניך היא רועשת?", ... יש פה דירה היא רועשת "הדירה רועשת בעיניך" פירושו לא כולם בהכרח מסכימים על זה יש אנשים שיגידו שהדירה הזאת לא רועשת. עכשיו איך הופכים את המחשבה השלילית של
הלקוח על המוצר לסובייקטיבית זה נושא אחר שהסברתי אותו בפעם אחרת אבל בגדול הרעיון אומר
שכשלקוח חושב דבר שלילי על המוצר מה שצריך לעשות זה להפוך, בהנחה שאי אפשר לנטרל את המחשבה השלילית שלו או גם אם רוצים לנטרל אבל בתור התחלה צריך להפוך את הדעה השלילית שיש לו על המוצר לסובייקטיבית
הלקוח אומר נגיד "הרכב הזה איטי נוסע לאט" בעיניך לדעתך, לפי מה שנראה לך זה נוסע ... זה נוסע לאט וכו', אוקי זה נקרא להפוך את החיסרון לסובייקטיבי לעומת זאת את היתרונות להפוך לאובייקטיבים. מה זה אומרת את היתרונות להפוך לאובייקטיבים? נגיד
שהלקוח אומר "אתה יודע הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה", "כן הדירה הזאת מאוד נחמדה" שימו לב להבדל
הלקוח אמר "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה", יש
לקוח שיגיד "אתה יודע הדירה הזאת מאוד נחמדה" יש
לקוח שיגיד "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה" דהיינו, בצורה סובייקטיבית. אם אנחנו רוצים לגבי היתרונות את היתרונות צריך להפוך לאובייקטיבים, זאת אומרת אם
הלקוח אמר "הדירה הזאת נראית לי מאוד נחמדה, אתה יודע לדעתי הדירה הזאת יכולה ... את מה שכבר הסברתי פעם אחרת בצורה יותר ארוכה עכשיו אני רוצה להתייחס פה לעוד היבט שצריך לשים לב אליו, יש שני סוגי חסרונות יש חסרונות שאותם יש היגיון
שכשהלקוח מציג אותם צריך להפוך לו אותם לסובייקטיביים ויש חסרונות שאסור להפוך אותם
ללקוח לסובייקטיביים אלא צריך לטעון או שהדבר הזה לא קיים בכלל החיסרון או תכף אני אסביר מה צריך לעשות, אבל בגדול אני רוצה לחדד לא כל חיסרון שיש
ללקוח לא כל חיסרון צריך להפוך אותו לסובייקטיבי כי יש מצבים מסוימים שאם
לקוח מציג חיסרון במוצר אומר "המוצר הזה לא מתאים לי כי ככה וככה" ואנחנו נגיד לו "אוקי בעיניך זה לא מתאים כי ככה וככה" דווקא בגלל שאנחנו נגרום
ללקוח לחשוב שבעיניו באופן סובייקטיבי יש חיסרון במוצר דווקא בגלל זה הוא לא יקנה ... להתאים לו בעיני מישהו זה כאילו אומר "תראה בעיני זה לא מתאים" זה בעצם לומר שאולי בעיני מישהו אחר זה כן מתאים המוצר. אז למה אני אומר שיש מצבים שאסור לגרום
ללקוח לחשוב שהחיסרון שהוא רואה במוצר הוא רק בעיניו? משום שיש מצבים שהיתרון ... "הדירה הזאת רועשת" מציג את זה כאובייקטיבי ואנחנו אומרים לו "לא נכון זה סובייקטיבי זה רק בעיניך היא לא באמת רועשת" אבל לעומת זאת יש חסרונות שבהם ההתאמה של
הלקוח למוצר צריכה להיות סובייקטיבית. לדוגמא נגיד שהבן אדם אומר "אתה יודע המיטה הזאת לא נוח לי לשבת עליה", שימו לב יש בן אדם שיגיד נגיד
שהלקוח אומר "המיטה הזאת לא נוחה" באים למכור לו מיטה כיסא והוא אומר "הכיסא הזה לא נוח", אז מה המוכר ינסה לעשות? הוא יגיד לו "בעיניך זה לא נוח", "אוקי אז מה אבל לי זה לא נוח זה אמור להיות נוח לי". אוקי זאת אומרת שיש מצבים שבהם
הלקוח טוען טענה והטענה לא נכונה הוא אומר "המוצר הזה גדול", "אוקי לך זה נראה גדול זה לא בהכרח גדול", "זה לא בהכרח גדול? אוקי הכל בסדר" אבל יש מצבים שאם אנחנו נגיד
ללקוח "אתה יודע כן זה גדול עבורך", "נכון זה גדול עבורי זה לא מתאים לי" כאילו יש ...