... תשובה: יש אפשרות שלקוח יקנה מוצר גם בלי תקופת ניסיון. 4 - האם הוא לא רוצה את המוצר, רק בגלל שאין תקופת ניסיון? תשובה: נניח שלא ידוע כרגע. מהתשובה לשאלה 3, ניתן להסיק שזה שאין תקופת ניסיון לא מחייב את זה שהוא לא יקנה את המוצר. אז נשאל, אז ...

... הזה ללקוח, האם באמת לא הייתה שום דרך למכור את המוצר הזה ללקוח שחושב שהמוצר לא מתאים לו / הוא לא צריך את המוצר? אולי בכל זאת יש דרך כלשהי? הוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר: האם הלקוח באמת חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? איך אני בטוח בזה? אולי הלקוח לא חושב כך בדיוק, אלא רק רוצה לראות איך אני אגיב? אולי הוא גם חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, אבל עדיין הוא לא חושב שזה אך ורק נכון? האם הכרחי שהלקוח יחשוב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? אולי יש דרך כלשהי לשכנע אותו לא לחשוב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם הסיבה היחידה לכך שהלקוח לא רוצה לקנות את המוצר, היא באמת רק בגלל שהוא חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? אולי יש עוד סיבות נוספות? אולי זה שהלקוח אומר שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, זה רק תירוץ שמסתיר סיבה אחרת? האם זה שהלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, האם זה מחייב אותו שלא לקנות את המוצר? האם אין שום אפשרות בעולם, שהלקוח הזה או לקוח אחר כלשהו בעולם, כן יקנה את המוצר הזה כאן ועכשיו, למרות שהוא חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם המחשבה של הלקוח שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, מכריחה אותו שלא לקנות את המוצר? למה הלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם הוא חייב לחשוב כך? מה הסיבות שבגללן הלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם יכול להיות שאני לא יודע מה הסיבות לכך? האם יש דרך לאתר את הסיבות שבגללן הלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? האם כל הסיבות שבגללן הלקוח חושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר, האם יש דרך לראות שהן לא בהכרח נכונות? אם הייתי חייב למכור את המוצר הזה ללקוח, האם באמת לא הייתה שום דרך למכור את המוצר הזה ללקוח שחושב שהוא לא אוהב / לא רוצה את המוצר? אולי בכל זאת יש דרך כלשהי? המוצר הזה גרוע / לא טוב: האם הלקוח באמת חושב שהמוצר הזה גרוע / לא טוב? איך אני ...

... נקודת מבט שחשוב לאיש מכירות לדעת אותה, והיא נקודת המבט על עד כמה הלקוח צריך / רוצה את המוצר שאתה מוכר לו. כי כל מיני סוגים של לקוחות. לדוגמא יש לקוח שרוצה ... ולפעמים איש המכירות לא מאמין במוצר שאותו הוא מוכר, והוא עצמו לא חושב שהוא היה רוצה את המוצר, ואז הוא מרגיש רע למכור ללקוח מוצר שהוא (איש המכירות), חושב ... של הלקוח. אבל כאן ברצוני להוסיף עוד נקודת מבט, לגבי האם ועד כמה הלקוח צריך / רוצה את המוצר. והעניין הוא, שעל איש המכירות לדעת, שמצד האמת הלקוח לא באמת צריך / רוצה את המוצר שלך, גם אם מדובר בחולה סופני, שאתה מוכר לו תרופה מצילת חיים ...

... את העניין של אחוז החסימה. ובעולם המכירות, זה בעצם גורם ללקוח לומר שהוא רוצה את המוצר. בניסוח השאלה יש שימוש במילה "אנחנו", כדי לשדר לבוחר, שהוא עצמו נבחר לכנסת / יצירת הזדהות אישית. בנוסף, השאלה אומרת "כדי שנוכל לדאוג ...

... שאומר, "המוצר הזה לא מתאים לי, כי אין לי מקום בבית / אשתי לא רוצה את המוצר הזה בבית" וכיו"ב. שאז ההתנגדות של הלקוח היא, חוסר התאמה של המוצר עבורו. והסיבה לכך היא, ההתנגדות של אשתו / חוסר מקום בבית וכיו"ב. וכפי שכבר ביארתי, הכוח של ... חלשה יותר. כי קיימת אפשרות להכניס ללקוח את המחשבה, שהוא לא רוצה את המוצר, מסיבה אחרת שהיא סיבה חלשה הרבה יותר. אבל אם הלקוח יקלוט שזאת לא הסיבה שאותה הוא אמר, זה עלול ליצור אצל הלקוח חוסר אמון + זה עלול לגרום לכך שללקוח עכשיו תהיה ... שהלקוח אמר, לסיבה החדשה שרוצים שהלקוח יחשוב שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. לדוגמא, הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר, כי אין לי כרגע כסף". אפשר להחליף את המשפט הזה ל"אתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע אתה מעדיף לחסוך כסף לדברים אחרים". שזה בעצם אומר, שכן יש לך כסף, אבל זה לדברים אחרים, וזה רק מתוך העדפה בלבד. או לדוגמא "אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה מחכה לכך שיהיה לך יותר כסף כדי לקנות אותו". דהיינו, אתה כן רוצה את המוצר, ואתה אפילו מחכה לכך שתוכל לקנות את המוצר, אבל כרגע, לא שאין לך כסף, אלא שאתה חושב שאין לך מספיק כסף (נשתל במילה "יותר" כסף), כדי לקנות את המוצר. או לדוגמא "אתה לא רוצה את המוצר, כי אתה רוצה לרכוש אותו במחיר זול יותר". שזה בעצם מסר זהה, אבל מסר שונה, עם משמעות זהה ומנוגדת בו זמנית. משמעות שאומרת ללקוח, שהוא כן רוצה את המוצר, אבל בתנאים אחרים של תשלום. או לדוגמא הלקוח אומר "אני לא צריך את המוצר הזה, יש לי בדיוק אחד כזה בבית". אז במקום לומר "אתה לא רוצה את המוצר הזה כי יש לך בדיוק אחד כזה בבית" אפשר ורצוי מאוד להשמיט את המילה "בדיוק". כי היא מגדילה את האבסורד שברכישת המוצר. ואפשר לדוגמא לומר ללקוח "אתה אומר שאתה לא ...

... + יש + המוצר שלך. שהלקוח מרגיש שהוא רק + כן + רוצה את המוצר שלך. ויש את נקודת המבט הנגדית שהיא הגרועה ביותר עבור המוצר שלך, והיא שהלקוח מרגיש שהוא מחוייב + אין + המוצר שלך. דהיינו, רק + לא + רוצה את המוצר שלך. ובין הטווח הרגשי הזה של ההתייחסות של הלקוח אל המוצר שלך ואל הרעיון שלך, באמצע יש את כל שאר הטווח. דהיינו, שהלקוח מתייחס למוצר ... ואת הדרך, כיצד אפשר לגרום לאדם שחושב שהוא "רק לא" רוצה את המוצר שלך ואת הרעיון שלך, להגיע לנקודת מבט, שממנה הוא יחשוב וירגיש שהוא "רק כן" רוצה את המוצר שלך ואת הרעיון שלך. והשיטה לכך היא, באמצעות שימוש מוגדר וברור של מעבר מ"רק לא" ל"רק כן", דרך האפשרות של "גם כן וגם לא". ז"א כדי לגרום ... כן" >> "רק כן". כי בהתחלה הלקוח חושב, שהוא רק לא רוצה את המוצר שלך. והאדם חושב שאתה רק לא צודק. ואח"כ מנסים לגרום לו להבין, שאתה לא רק לא צודק, אלא שאתה גם לא צודק. ואח"כ משם מנסים לגרום לו להבין, ... משם מנסים לגרום לו להבין, שאתה רק צודק, ושהוא רק רוצה את המוצר שלך. כי הרבה יותר קל לאדם להזדהות עם מה שהוא כבר יודע, מאשר להזדהות עם הניגוד, של מה שהוא כבר חושב ומרגיש. וכאשר הלקוח מרגיש שהוא רק לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך, אז לגרום לו להבין שהוא גם כן רוצה את המוצר שלך, זה מאוד קשה. ואת זה עושים בצורה הדרגתית כנ"ל. על ידי זה שגורמים לו להבין, שהוא לא רק לא רוצה את המוצר שלך, אלא שהוא גם לא רוצה את המוצר שלך. ואת זה הרבה יותר קל לו להבין, כי הוא ממשיך לשמור על העמדה שלו שהוא לא רוצה את המוצר ואת הרעיון שלך. ואח"כ ממילא, ברגע שהוא מבין שהוא לא רק לא רוצה את המוצר שלך, אלא הוא גם לא רוצה את המוצר שלך, עכשיו אפשר לעבור לשלב של לגרום לו לראות היכן הוא גם כן רוצה את המוצר שלך, ואח"כ לשלב של השכנוע, לכיוון שהוא רק רוצה רק את המוצר שלך. ועכשיו אסביר, כיצד אפשר לגרום לאדם לשנות את העמדה שלו, מ: "רק לא", ... דעה אפשרית בלבד. כי בהתחלה האדם חושב שהוא רק לא רוצה את המוצר. ועכשיו צריך לגרום לו לחשוב, שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר. ואחרי שהלקוח מבין שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר, עכשיו אפשר לגרום לו להבין שהוא גם לא רוצה את המוצר וגם כן רוצה את המוצר וכולי. ואיך הופכים את המחוייב לאפשרי? ז"א כיצד אפשר לגרום למישהו שהוא בטוח במשהו, לשנות את דעתו, ולהתייחס לרעיון שהוא חושב שהוא חייב ... שזה אומר, שאם הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר שלך, ושהוא בשום פנים ואופן לא מסכים איתך, עליך לשאול אותו, למה הוא אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר שלך. ז"א אפשר לקחת את ההתנגדות של הלקוח, ולחזור אחריו מילה במילה, ופשוט להוסיף לפניה את המילה למה?! ולא צריך מיד לנסות לגרום ללקוח לחשוב שהוא אולי כן רוצה את המוצר שלך, וגם לא צריך לשאול אותו למה הוא לא חושב שהמוצר שלך, אולי הוא כן טוב עבורו, אלא פשוט אפשר לקחת את ההתנגדות שלו, ולחזור אחריה מילה ... וזה בעצם גורם ללקוח לתהות על הסיבה שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. ואז כאשר תת המודע של הלקוח, שומע את המשפט של "למה" הוא לא רוצה את המוצר, זה בעצם הופך את הדעה שלו, מדעה מחוייבת, לדעה שהיא רק דעה אפשרית בלבד. וכאן יש עוד טקטיקה נוספת. והיא, שלפעמים הלקוח לא מוכן לקבל את השאלה של "למה" הוא לא רוצה את המוצר. כי הוא מרגיש שמטילים ספק בדעה שלו. והוא כ"כ בטוח שדעתו היא מחוייבת, עד כדי כך שהוא לא מוכן אפילו לא לשאול את עצמו, למה הוא לא רוצה את המוצר. ובמקרה כזה, אפשר להוביל את הלקוח לשאלה "למה", דרך השאלה "מה". ז"א אם רוצים לגרום ללקוח לשאול את עצמו, למה אני כ"כ לא רוצה את המוצר, ואם הלקוח לא מוכן לשאול ולקבל את השאלה "למה" אני לא רוצה את המוצר, אז במקרה כזה, אפשר להחדיר לתוכו את השאלה "למה" דרך השאלה "מה". לדוגמא: הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר. במקרה כזה, מה שצריך לשאול אותו, זה את השאלה: "מה" הכוונה שלו שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר. ז"א הלקוח חושב שהוא בשום פנים ואופן לא

... ובין בצורה סמויה. לדוגמא: הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". צריך לומר לו "למה אתה לא רוצה את המוצר הזה?". והמילה למה, היא בעצם הטלת ספק ... לבצע את המכירה. כגון לדוגמא שהלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". אז אפשר פשוט לשאול אותו "איזה מוצר ... לרכישת המוצר. ואם הלקוח לא מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, אז אפשר במקום לשאול אותו "למה אתה לא רוצה את המוצר", במקום זה אפשר לשאול אותו "אשמח שתסביר לי מה הסיבה שאמרת לכך שאתה לא רוצה את המוצר". ואת המילה "למה" הסתרנו אותה בתוך ... לב, כי לפעמים הלקוח לא באמת אמר סיבה לכך שהוא לא רוצה את המוצר. וכאשר שואלים אותו, "תזכיר לי מה הסיבה שאמרת שאתה לא רוצה את המוצר". בשאלה עצמה, יש בעצם משמעות נסתרת, ... המוצר. ושכאילו מוכרח שהוא ייתן סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. כי לפעמים סתם אין ללקוח חשק לקנות את ... שאומר, שכאילו זה וודאי שהוא אמר סיבה למה הוא לא רוצה את המוצר. ואז בעצם הלקוח מרגיש שהוא חייב לנמק למה הוא לא רוצה את המוצר. ובכך בעצם הוא מטיל ספק בהתנגדות שלו ... הלקוח מתנגד לרכישת המוצר, בלי להסביר למה הוא לא רוצה את המוצר. כי לפעמים יש לקוח עקשן / לקוח קשה מאוד, ... נוסיף, כי לפעמים כאשר הלקוח מסביר למה הוא לא רוצה את המוצר, לפעמים זה יכול דווקא לחזק את ההתנגדות ... ועוד צריך לדעת, שאם הלקוח נותן סיבות למה הוא לא רוצה את המוצר, אז לפעמים אפשר להטיל ספק גם בסיבות ...

... סובייקטיבית בלבד, והחלשנו את האחיזה שלו בדעה שלו. והכי מומלץ, זה להוסיף מילת שאלה + להוסיף מילה סובייקטיבית לאותו המשפט. לדוגמא הלקוח אומר "אני לא רוצה את המוצר הזה". כדאי לומר לו " למה אתה אומר שאתה חושב ש אולי אתה לא רוצה את המוצר הזה?". וכאן בעצם הוספנו גם מילת שאלה בהתחלת אותו המשפט, דהיינו, הטלנו ספק באותו המשפט. וגם הוספנו את המילה "חושב" לתוך המשפט, שגם היא הופכת את אותה הדעה, לדעה סובייקטיבית. וגם הוספנו את המילה "אולי" לתוך אותו המשפט, ובכך בעצם הפכנו את ה"לא רוצה את המוצר" ל" אולי לא רוצה את המוצר". ואם הלקוח אומר, "אני לא צריך את המוצר הזה". אפשר לשאול אותו, "אשמח שתסביר לי למה אתה חושב שאתה לא צריך את המוצר הזה". וכאשר אומרים ...

... אחד הלקוח אכן מודע בצורה גלויה לכך שהוא חושב כרגע שהוא רוצה את המוצר. אבל מצד שני, הלקוח מודע לכך, שזה שהוא רוצה את המוצר כרגע, המחשבה הזאת, לא הגיעה "מתוכו", אלא היא הגיעה ממקום חיצוני לו, שזה בעצם ... הזדהות גדולה יותר, עם המחשבה החדשה שלו, שאומרת לו שהוא כן רוצה את המוצר. כי לפעמים האדם מאמין לעצמו, יותר ממה שהוא מאמין לאנשים אחרים. וכאשר המחשבה ...

... שבגללה הוא הביע את ההתנגדות שלו לרכישת המוצר. כי ברגע שחוזרים אחרי סיבה כלשהי, זה הופך את התוצאה שלה לחזקה יותר. ואם אתה מוכרח לחזור אחרי הסיבה של ההתנגדות, אז תהפוך את הסיבה לסובייקטיבית. לדוגמא "אתה אומר שאתה לא רוצה את המוצר, כי כרגע נראה לך שאולי אין לך מספיק כסף עבור המוצר הזה". ואז בעצם הפכנו את ההתנגדות שלו, מ"אין לי מספיק כסף" ל"נראה לי שאולי" אין לי מספיק כסף. ועוד יש לשים לב, למילה ...