... את
המחשבות של הלקוח, יצירת כימיה עם הלקוח, למה לא לברר את צרכי הלקוח? למה לא לאתר את צרכי הלקוח? תחושת זרות עם לקוח, תחושת קרבה עם לקוח, זיהוי צרכי ... רוצה למכור ללקוח את המוצר שלך, אתה לא צריך להתמקד בכמה המוצר שלך טוב כמוצר, אלא בכמה
הבעיות של הלקוח יפתרו כאשר הוא יקנה את המוצר שלך. ולכן, מכאן נגזר הנושא של איתור צרכי הלקוח, בירור צרכי הלקוח, להבין מה הלקוח רוצה, מה הלקוח צריך, ... תהיה שאוקי, אז הלקוח יודע מה הוא רוצה לקנות, בהנחה שהוא יודע מה הוא רוצה לקנות. אולי
אשתו של הלקוח יודעת מה הוא רוצה לקנות, אולי חברים שלו יודעים מה הוא רוצה לקנות כי הוא סיפר להם "אני רוצה לקנות ככה וככה". מי לא יודע מה הלקוח רוצה ... אתה יודע? כן, כן, מה יש פה? מה מתאים לי?" והלקוח דווקא היה מרגיש קרבה. אם לדוגמה נגיד
האישה של הלקוח הייתה מתקשרת ואומרת לו: "אתה שומע? מצאתי בדיוק מה שאתה מחפש", "את יודעת מה אני מחפש, נכון? אז יאללה זה מתאים לי", אם היא אומרת לו. ... הכי טוב מה הלקוח רוצה לקנות היא הלקוח, ככל שהישות, רחוקה יותר מה "אני" מהתודעה
העצמית של הלקוח, כך היא פחות מבינה, פחות מתחברת
לראש של הלקוח. ולכן באיתור צרכי הלקוח מהיבט מסוים אנחנו מנסים להתחבר
לראש של הלקוח, לייצר אתו אחדות דעים, חשיבה זהה, אבל מהיבט אחר גם בכל איתור צרכי הלקוח אנחנו בעצם משדרים ללקוח: אנחנו, אני ואתה זה שני אנשים שונים, ... אבל המוצר הזה לא בהכרח מתאים לי. לעומת זאת, אם נגיד אם היה מישהו נגיד שהיא קורה את
המחשבות של הלקוח והיה אומר לו "כן, המוצר הזה מתאים לך" והלקוח היה רואה ישר שזה מתאים לו: "אהה וואלה, באמת המוצר הזה מתאים, הוא לא ניסה לעשות התאמה ... ככל שאתה תקלע, אתה המוכר, תקלע יותר לפרטים במה שהלקוח מחפש, ככה אתה יותר רוכש את
האמון של הלקוח. כי אתה לא שאלת אותו מה הוא צריך, אתה ידעת מה הוא צריך, בלי שתשאל אותו, שזה מראה כביכול על קרבה: "אהה, אז אנחנו מכירים, אם אתה אומר ... הוא קלט אותי, קלט את הראש שלי". ואז, גם אח"כ הלקוח ייתן אמון בדברים אחרים. אז, עכשיו
מהצד של הלקוחות: אם מישהו משדר לכם שהוא, הוא שואל אתכם מלא שאלות וכו' וכו' והוא כאילו משדר לכם שהוא לא יודע מה אתם רוצים, זה לא בהכרח אומר שהוא לא ...