וכאן אבאר עוד דרך ושיטה, איך באפשרותך לגרום למישהו להרגיש את מה שאתה רוצה שהוא ירגיש ביחס לדבר כלשהו, באמצעות סוגסטיה ושתילת מחשבות בצורה מתוחכמת שעובדת ברמות העמוקות של תת המודע של האדם.

ובין השאר יתבאר גם: איך לגרום למישהו לאהוב אותך ולהתאהב בך? ואיך לגרום למישהו, לשנוא אדם אחר? ואיך האדם מקבל החלטות? ואיך לגרום למישהו לאהוב או לשנוא רעיון כלשהו? ואיך עובדת שטיפת מוח? ואיך לפעמים עושים שטיפת מוח לחיילים? ואיך ההורים עושים שטיפת מוח לילדים? ולמה לפעמים ילדים לא אוהבים לעשות שעורי בית? ומה גורם לאדם להתאהב באנשים אחרים? ועוד דברים על איך האדם חושב ואיך המוח עובד? ואיך להשתמש בכל זה, כדי להשפיע על תת המודע של האדם? ועוד...

והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה יוצר ומכניס את האדם השני לסיטואציה שלא נוחה לו, ושהדרך שלו להתמודד איתה, תהיה על ידי זה שהוא יחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב.

ואסביר את המבנה הרעיוני של השיטה הזאת. והמבנה הוא כזה, נניח שברצונך לגרום לאדם כלשהו לחשוב ולהזדהות עם רעיון X. עכשיו, עליך ליצור אצל האדם השני סיטואציה, שבה תיווצר אצלו חוסר נעימות ותחושה לא נעימה, בגלל שהוא לא חושב עדיין את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ובאותה הסיטואציה, עליך להביא למודעות של האדם השני, את ההבנה שאם הוא יחשוב ויזדהה עם רעיון X, זה יגרום לו להרגיש הרבה יותר טוב עם אותה הסיטואציה.

ואז, האדם שלא רוצה להרגיש רע, הוא בוחר להסכים ולהזדהות עם אותו רעיון X, כדי להשתמש ביתרונות היחסיים של אותו הרעיון, כדי לגרום לעצמו להרגיש יותר טוב באותה הסיטואציה.

ובכך בעצם הרגלת את אותו האדם, לחשוב איך שאתה רוצה שהוא יחשוב. ובכך בעצם אתה גורם לאדם השני, גם לאהוב את הרעיון שאתה רוצה שהוא יזדהה איתו. כי מבחינתו, ההזדהות שלו עם אותו הרעיון, גרמה לו להרגיש יותר טוב.

ובניסוח אחר: תיצור לאדם השני סיטואציה, שהיא תאלץ אותו להסכים עם רעיון כלשהו, כדי להתמודד עם אותה הסיטואציה. ובכך בעצם אתה גם גורם לאדם השני לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. אבל בנוסף, אתה גם יוצר אצלו התניה סמויה חיובית, שגורמת לו לאהוב את הרעיון שאתה רוצה שהוא יאהב.

לדוגמא: נניח שאתה רוצה לגרום למישהו לאהוב אותך. לשם כך תיצור סיטואציה, שבה, הוא ירגיש רע. ושהדרך שלו להתמודד עם זה שהוא מרגיש רע, תהיה על ידי זה שהוא יסכים לאהוב אותך. דהיינו, סיטואציה, שבה המחשבה שלו שהוא אוהב אותך, תגרום לו להרגיש יותר וטוב ולהתמודד עם התחושה הרעה שהוא מרגיש באותה הסיטואציה.

ואיך יודעים למצוא וליצור סיטואציה שכזו? תשובה: תשאל את עצמך, באיזה מקרים לדוגמא, אם האדם השני היה חושב את מה שאני רוצה שהוא יחשוב, באיזה מקרים החיים שלו היו יותר קלים והוא היה מרגיש יותר טוב. או במילים אחרות, באיזה סיטואציה הוא ירגיש פחות טוב, אם הוא לא יחשוב את מה שאני רוצה שהוא יחשוב.

לדוגמא: אתה רוצה לגרום למישהו לאהוב אותך. תשאל את עצמך, באיזה סיטואציה אפשרית, ירגיש האדם השני יותר טוב, מעצם זה שהוא יאהב אותך והוא ירגיש יותר רע מכך שהוא לא אוהב אותך.

וכאן לדוגמא תשובה אפשרית היא, מצב של נתינה ומאמץ. דהיינו, במצב שבו האדם השני חייב לתת לך משהו וחייב להתאמץ במשהו למענך, במצב כזה לדוגמא, הדרך שלו לגרום לעצמו להרגיש יותר טוב עם הנתינה שלו עבורך ועם המאמץ שלו עבורך, תהיה על ידי זה שהוא ישכנע את עצמו, שהוא אוהב אותך. כדי שחווית הנתינה והמאמץ שלו עבורך, תהיה קלה יותר עבורו.

ולכן, באפשרותך להכניס את האדם לסיטואציה, שבה הוא יעשה ויתאמץ במשהו עבורך. ותוך כדי שהוא עושה זאת, אפשר יותר בקלות לשתול לו את המחשבה ולחזק אצלו את המחשבה שאומרת שהוא אוהב אותך. כי בנקודה הזאת, הוא בעצם משוחד ויש לו אינטרס להסכים עם המחשבה הזאת. כי היא תקל עליו את חווית הנתינה והמאמץ שלו בשבילך.

או לדוגמא נניח שברצונך לגרום למישהו לשנוא אדם אחר. אז שלב ראשון תשאל את עצמך, באיזה סיטואציה ירגיש אותו האדם רע, מכך שהוא אוהב את האדם האחר. או במילים אחרות, באיזה סיטואציה לדעתך, ירגיש אותו האדם יותר טוב, אם הוא יסכים לשנוא את האדם האחר.

או במילים אחרות, באיזה סיטואציה, יהיה יותר אינטרס לאדם השני להסכים עם הרעיון שאתה רוצה שהוא יסכים איתו, משום שבאותה הסיטואציה ההסכמה שלו עם אותו הרעיון, תגרום לו להרגיש יותר טוב עם עצמו.

וכאן לדוגמא יש את האפשרות הנגדית, שאומרת שאם תגרום למישהו לעשות רע לאדם אחר, בכך בעצם אתה משכנע אותו שהאדם השני הוא רע, ושהוא שונא את אותו האדם האחר. כמו לדוגמא במצב של חיילים שעוברים לפעמים שטיפת מוח וכיו"ב. שהמצבים שבהם הם מתנהגים בצורה קשה כלפי בני אדם אחרים, גורמים להם להתחיל לחשוב שהם שונאים את אותם בני האדם אחרים. וזה נעשה בתת המודע, כדי לגרום לעצמם להרגיש יותר טוב עם עצמם, בגלל מה שהם עושים.

ובני אדם מתאהבים ונקשרים רגשית, בצורה הרבה יותר חזקה, אחרי שהם נותנים מעצמם למען האדם האחר. כי הדרך של האדם להתמודד עם הרע שהוא מרגיש ממסירות הנפש שלו למען האדם האחר, היא על ידי זה שהוא משכנע את עצמו בשכנוע עצמי שהוא בעצם אוטוסוגסטיה בתת מודע, שהוא בעצם אוהב את האדם השני כ"כ, ושלכן הוא מתאמץ כ"כ למען האדם השני.

והרעיון הוא, שעליך ליצור עבור האדם השני סיטואציה, שבה הוא ירגיש יותר בנוח להסכים עם מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. וזה בעצם ישחד אותו ויצור אצלו את האינטרס ואת הפיתוי, לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב.

ועוד אוסיף, שצריך לעשות את כל זה בצורה סמויה ולא בצורה גלויה. כי אם האדם יגלה שמנסים לגרום לו לחשוב דבר כלשהו, לפעמים זה יכול ליצור את התוצאה ההפוכה. כי הוא ירגיש שנאה כלפי אותו הרעיון, מכך שהוא ירגיש שהוא תלוי באותו הרעיון.

ז"א לפעמים האדם יכול להיות בסיטואציה, שבה אם הוא יסכים עם רעיון X, זה יגרום לו להרגיש יותר טוב. ומשום כך, הוא יתחיל לשנוא את אותו רעיון X. ולמה? כי הוא מרגיש את התלות הרגשית שלו באותו הרעיון. ויש לאדם אינטרס להיות חופשי ולא להיות מוכרח להסכים עם אותו הרעיון. ואז זה גורם לאדם עוד יותר לשנוא את הרעיון.

כמו לדוגמא מתחום חינוך הורים וילדים. שההורה לפעמים מכריח את הילד לעשות פעולה כלשהי, כגון לדוגמא שעורי בית וכיו"ב. וההורה מנסה להסביר לילד, כמה זה חשוב ללמוד ולעשות שעורי בית וכיו"ב. כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב עם זה שהוא מתאמץ לעשות שעורי בית.

ולפעמים זה משיג את התוצאה ההפוכה. שהילד מבין בתת המודע שלו, שהלגיטימציה למאמץ שלו לעשות שעורי בית, נובעת מהמחשבה שאומרת ששעורי בית זה חשוב. ושאם הוא רק "ישתחווה" ויסכים עם אותה המחשבה, יהיה לו יותר טוב. ואז אדרבה, לפעמים קורית התוצאה ההפוכה. שהילד מתחיל לשנוא את המחשבה ואת הרעיון שאומר, שזה חשוב לעשות שעורי בית. כי הוא רואה את חוסר האונים שיש לו, אם הוא לא מסכים להשתחוות לרעיון הזה. ואז הוא עוד יותר שונא את הרעיון הזה.

כמו לדוגמא אדם שמתאמץ יותר מידי עבורך. שהוא עלול לחשוב, שהוא מתאמץ וסובל למענך, רק בגלל שהוא אוהב אותך כ"כ. ואז זה יכול לגרום לו, להתחיל לשנוא את הרעיון שאומר שהוא אוהב אותך. כי הוא מבין, שבגלל זה הוא סובל כ"כ.

ולכן, אם האדם השני יבין בצורה מודעת, שאתה מנסה לגרום לו להיות מוכרח לחשוב בצורה כלשהי, זה יכול ליצור אצלו את האפקט הנגדי ואת התוצאה הלא רצויה שהוא יחשוב.

ונשאלת השאלה, מתי האדם יתאהב ברעיון שמגן עליו ומתי האדם ישנא את הרעיון שמגן עליו? כי כאשר האדם נמצא בסיטואציה שבה ההזדהות שלו עם רעיון כלשהו, גורמת לו להרגיש יותר טוב, זה גם יכול לשחד את האדם להזדהות עם אותו הרעיון, וגם יכול להשניא עליו את הרעיון, שנותן לגיטימציה חיובית לסיטואציה שגורמת לו להרגיש רע. וגם לשנוא את הרעיון, משום שהוא בעצם מרגיש שהוא מוכרח לחשוב בצורה כלשהי, והאדם לא רוצה להרגיש שהוא מוכרח לחשוב בצורה כלשהי.

אז מתי המחשבה שתחושת הטוב שלך תלויה בה, מתי אתה מתאהב בה יותר ומתי אתה מתחיל לשנוא אותה יותר? תשובה: הכל תלוי בעוצמת הרצון של האדם, ביחס למשמעות שהוא נותן לבחירה...