וכאן אבאר עוד טכניקת מכירות וטכניקת שכנוע, שנעשית בצורה מניפולטיבית על תת המודע של האדם, ושגורמת לו לחשוב בצורה אינסטינקטיבית, את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ואבאר, איך לשאול שאלות מקדימות / שאלות הכנה שיגרמו לאדם להסכים איתך? ואבאר מה אסור לך לשאול מישהו לפני שאתה רוצה שהוא יסכים איתך על משהו? ואבאר איך אתה יכול לגרום למישהו להשיב לך בחיוב / בשלילה על מה שאתה רוצה? ומה משפיע על זה שהאדם עונה לך בחיוב / בשלילה? ואיך ליצור הסכמה עם אדם אחר? ואיך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? ועוד.
והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מכניס את האדם למצב רגשי תודעתי, שבו הוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, ואפילו מצב כזה, שלא רק שהוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אלא שהוא גם רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו. ואז כאשר האדם נמצא במצב תודעתי, שבו הוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, ושהוא רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אז ממילא אתה יכול לגרום לו להסכים עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים, גם אם הוא לא היה עושה את זה בצורה מודעת כאשר הוא מודע לעצמו.
והשאלה הנשאלת היא, איך באפשרותך לגרום לאדם למצב רגשי שבו הוא מסכים / רוצה להסכים איתך? והתשובה לכך היא, שניתן לעשות זאת על ידי זה שלפני שאתה מבקש מהאדם להסכים איתך על מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ולפני שאתה שואל את האדם האם הוא מסכים איתך על דבר כלשהו, לפני כן עליך לשאול אותו רצף של שאלות, שאתה יודע מראש שהוא יסכים איתך ועם דעתך, ושהוא בוודאות יחשוב כמו מה שאתה חושב.
ואתן כאן דוגמא כללית, שכמובן צריך לעשות אותה בהתאמה לאדם שאתה מדבר איתו. אבל הרעיון באופן כללי הוא, שנניח לדוגמא שאתה רוצה לגרום ללקוח לקנות את המוצר שלך. אז לפני שאתה מגיע איתו לנקודת ההחלטה שבה הוא צריך להחליט אם לקנות את המוצר שלך או לא, אז לפני כן עליך לשאול אותו שאלות, שאתה יודע מראש שהוא ישיב עליהן בחיוב.
כגון לדוגמא, האם אתה רוצה ליהנות יותר בחיים? תשובה: כן. האם אתה רוצה לשדרג את עצמך: תשובה: כן. האם אתה רוצה שהילדים שלך יאהבו אותך יותר? תשובה: כן. האם אתה אוהב את עצמך? תשובה: כן. האם תקנה את המוצר הזה, שיגרום לך לשדרוג / הנאה / שהילדים שלך יאהבו אותך, והכל בגלל שאתה אוהב את עצמך? תשובה: כן!
או לדוגמא נניח שאתה רוצה לשכנע את הילד שלך ללכת לישון מוקדם. אז אם תגיד לו מיד, אתה מוכן ללכת לישון מוקדם? אז יכול להיות שהוא יאמר כן ויכול להיות שהוא יאמר לא.
אבל אם לפני שאתה שואל אותו אם הוא מוכן ללכת לישון מוקדם, תשאל אותו שאלות שאתה יודע שהוא יסכים איתך ואפילו ירצה מאוד להסכים איתך, כגון לדוגמא: תרצה מחר לבוא איתי למקום שאתה יודע שהוא ירצה לבוא איתך? תרצה מחר שאקנה לך דבר שאתה יודע שהוא ירצה שתקנה לו? תרצה שאני אעשה דבר שאתה יודע שהוא ירצה שתעשה? אז כאשר אתה שואל אותו את השאלות האלו, אז המוח שלו נכנס למצב תודעתי שהוא מסכים איתך. ולא רק שהוא מסכים איתך, אלא גם שהוא היה רוצה שמה שאתה רוצה שיקרה, שזה באמת יקרה.
או לדוגמא: נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו לעשות דבר כלשהו. אז אם תשאל בצורה ישירה, האם תרצה לעשות X? יכול להיות שהוא יאמר כן או לא. אבל אם לפני כן תשאל אותו, מה דעתך ש... על משהו שאתה יודע שהוא יענה לך בחיוב ותשובה חיובית. ותעשה את זה מספר פעמים, אז בכך אתה מכניס את האדם למצב תודעתי שהוא רוצה להסכים / מסכים איתך. ואז יש הרבה יותר סיכוי שהוא יסכים איתך גם על הדבר שבלי המניפולציה הזאת, היה פחות סיכוי שהוא יסכים איתך.
ואבהיר עוד, שיש שני מצבים: והמצב הראשון הוא מצב שבו האדם השני מסכים איתך באופן פסיבי על מה שאתה אומר לו, אבל אין לו תועלת אישית מכך שהוא מסכים איתך. כגון לדוגמא שאתה שואל מישהו, השעה עכשיו היא X? והוא מסכים איתך, שאכן זאת השעה. שבצורה כזאת לדוגמא, אומנם יצרת עם האדם הסכמה חיובית עם מה ששאלת, אבל הוא לא נמצא במצב רגשי שבו הוא רוצה להסכים איתך. כי לא יצאה לו שום תועלת רגשית, מכך שהוא הסכים איתך. והוא אומנם מוכן להסכים איתך, אבל לא רוצה ובעל אינטרס להסכים איתך.
או לדוגמא אתה שואל את האדם שאלה, שאתה יודע בוודאות שהוא ישיב עליה בחיוב. אבל זאת שאלה אינפורמטיבית טכנית, שאין לה השפעה על מצב רוחו של האדם השני. ז"א האדם השני לא מפיק הנאה ותועלת רגשית, מכך שהוא השיב בחיוב למה שענית לו. שבצורת שאלות כאלו, מצד אחד אתה מכניס את האדם למצב תודעתי שהוא מתרגל להסכים איתך ולהשיב לך בחיוב, אבל עדיין יש מצב יותר חזק, שבו הוא נכנס למצב רגשי שהוא רוצה להסכים איתך.
ואת זה עושים על ידי שאלות, שאתה יודע שלא רק שהוא ישיב עליהן בחיוב, כי זאת האמת ברמה הטכנית, אלא שהוא ירצה להשיב עליהן בחיוב, כי הן משרתות את המטרה שלו ואת האינטרס שלו. ואז האדם נכנס למצב רגשי, שבו הוא רוצה להסכים איתך באופן אקטיבי. ואז ממצב כזה, הרבה יותר קל ליצור הסכמה גם על דבר נוסף.
ויש כאן עוד רמת תחכום נוספת, והיא, שאחרי שאתה שואל את האדם את הדבר המרכזי שאתה מלכתחילה רצית שהוא יסכים איתך, אז כאשר הוא מסכים איתך, אתה מיד ממשיך לשאול אותו שאלות נוספות, שאתה יודע שהוא ירצה להשיב עליהן בחיוב. כדי להשתיק אצלו את תחושת הספק שלו, לגבי התשובה שהוא השיב לך. וכדי, שגם אם יתעורר ספק אצל השומע, מיד כבר הוא נכנס שוב פעם למצב של רצון להסכים איתך.
ויש כאן עוד דרך פעולה נוספת, שאם כאשר שאלת את השאלה המרכזית שלך, לא קיבלת הסכמה על מה שרצית שהוא יסכים איתך, גם אם קיבלת דחייה וגם אם קיבלת תחושת ספק בלבד. דהיינו, שאתה רואה שהוא מבטא חוסר הסכמה ברור, או שהוא מבטא תחושה של ספק והתלבטות, במקרה כזה אתה יכול "בצורה טבעית" להתעלם ממה ששאלת אותו וממה שהוא ענה לך, ופשוט להמשיך לשאול אותו רצף שאלות שאתה יודע שהוא ירצה להסכים איתך, כדי להגדיל אצלו את תחושת הרצון להסכים איתך. ואז אתה שוב פעם בזהירות מנסה להשיג את ההסכמה שלו פעם נוספת, למה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך.
וכמובן שאת כל הנ"ל ניתן לעשות גם בכיוון הנגדי. ז"א שאם אתה רוצה לגרום למישהו להשיב לך בשלילה על שאלה כלשהי, אז פשוט לפני כן תשאל אותו שאלות, שאתה יודע שהוא ישיב לך עליהן בשלילה, ושרצוי מאוד שגם יהיה לו אינטרס ותועלת אישית מכך שהוא משיב לך עליהן בשלילה.
לדוגמא: "האם ראית פעם פיל מעופף?", תשובה: לא. וזאת תשובה פסיבית, שהוא עונה לא, אבל אין לו שום אינטרס ותועלת מכך שהוא השיב בשלילה. אבל לדוגמא על השאלה "אתה רוצה לסבול?", כאשר הוא ישיב לך בשלילה, יש לו אינטרס בכך. וזאת תשובה אקטיבית, שגורמת לו להתרגל ללרצות להשיב לך תשובה שלילית על מה שאתה שואל אותו.
ומכל הנ"ל ניתן להבין עוד דבר נוסף, והוא שכאשר...
050-3331-331