ש: למה מול הילדים שלי קשה לי לפעול.
אליעד: קשה לך לפעול מול הילדים שלך?
ש: רגע אני אסביר את זה יותר טוב, בא נגיד שלמה מול העובדים אני יותר סובלנית ומול הילדים שלי אני פחות סובלנית.
אליעד: את מרגישה יותר סובלנות מול העובדים ופחות סובלנות מול הילדים מה זה אומר בפועל תסבירי.
ש: זה אומר שבוא נגיד אם הם מעצבנים אותי במשהו או נגיד עובדים באים עם איזשהו נושא שהוא נורא מעצבן אז אני לא מתעצבנת אלא לוקחת ומנתחת את הנושא שואלת את השאלות את המתאימות ומגיעה לפתרון.
אליעד: הבנתי ואם הילדים מעצבנים אותך קטסטרופה יפה, הבנתם מה היא שואלת היא אומרת למה העובדים שלה לא מצליחים באופן יחסי לגרום לה להתעצבן והילדים אם הם עושים משהו קטן ישר היא מתעצבנת, זאת השאלה נכון?
ש: כן.
אליעד: אז בואי נשאל מה מעצבן אותך בחיים באופן כללי מה מעצבן אותך?
ש: מעצבן אותי דברים טיפשיים.
אליעד: ואם העובדים שלך עושים דברים טיפשיים זה מעצבן אותך?
ש: כן.
אליעד: אבל אמרת שמול עובדים לא מתעצבנת או פחות מתעצבנת.
ש: אני מתעצבנת אני פשוט לא מראה להם.
אליעד: אז את אומרת שגם מול העובדים את מתעצבנת וגם מול הילדים להם את מראה ולהם את לא מראה?
ש: כן.
אליעד: שמתם לב זה לא "למה אני מתעצבנת עליהם ולא עליהם" אלא "פה אני מראה שאני מתעצבנת ופה לא".
ש: כן פה אני מרשה לעצמי ופה אני לא מרשה לעצמי.
אליעד: את מתכוונת לומר שבעבודה את לא מרשה לעצמך להתעצבן ובילדים את מרשה לעצמך להתעצבן אבל השאלה התחילה אחרת בכלל השאלה הייתה נראית כאילו מול עובדים את לא מתעצבנת בכלל והילדים מעצבנים אותך עכשיו את אומרת משהו אחר "שניהם מעצבנים אותי רק אצל העובדים אני לא מרשה להראות שאני מתעצבנת כי אז יגידו שאני חלשה לא יודעת לשלוט בעצמי בפאניקה יצחקו עלי מה שזה לא יהיה אבל הילדים אני לא מרגישה מאוימת מהם ולכן אני מרשה לעצמי להוציא עליהם את העצבים כי מה הם יכולים לעשות כלום" זהו?
ש: כן.
אליעד: מהתחלה מה השאלה שלך דברי.
ש: זאת השאלה נשארת אותה שאלה.
אליעד: השאלה אם התשובה סיפקה אותך במאה אחוז אם לא זה אומר שיש עוד שאלה מה היית רוצה.
ש: הרעיון הוא כן לשלוט בזה מה זאת אומרת.
אליעד: שניה לשלוט בזה במובן של לא לכעוס או במובן של לא להראות שאת כועסת?
ש: בא נתחיל בזה שאני אראה שאני לא כועסת.
אליעד: חשבתי שנגיד בוא נטפל בזה שאני לא אכעס אם לא תכעסי ממילא את לא צריכה שום דבר לטפל.
ש: לא כי נראה לי שלטפל בזה שאני לא אכעס זה משהו תהליך יותר ארוך.
אליעד: תראי לגרום לך לא לכעוס זה כמעט בלתי אפשרי אבל לגרום לך לכעוס פחות זה אפשרי, מה את אומרת?
ש: אפשר לנסות.
אליעד: מה מכעיס אותך הילדים העובדים או שזה אותו דבר ושרק הביטוי של הכעס שונה, מה האמת האם מול הילדים את מבטאת יותר כעס כי הם מכעיסים אותך יותר או שבעצם הכעס הוא אותה רמת כעס רק שפה אני מרגישה חופשיה לשחרר את הכעס ופה אני מרגישה צורך להסתיר את הכעס מה האמת?
ש: אצל העובדים אני מרגישה צורך להסתיר את הכעס.
אליעד: למה?
ש: כי זה לא מראה טוב.
אליעד: כי זה לא נראה טוב כי אז כאילו איזו מנהלת את אם את כועסת אוקי ובבית תהיי אמא טובה וגם כועסת, זאת אומרת שבראש שלך בדימוי העצמי שלך את אומרת שמנהל כעסן זה לא לגיטימי כאילו אבל אמא כעסנית זה לגיטימי יכול להיות, יכול להיות שיש לך אמונה כזאת שאומרת לבטא כעס כמנהל זה לא הגיוני אבל לבטא כעס כאמא זה כן הגיוני יכול להיות?
ש: אני חושבת שלבטא כעס זה בסדר כשצריך.
אליעד: אז זה נראה שאת מתלוננת על המקרים שלא צריך.
ש: השאלה מתי צריך.
אליעד: אוקי אז מה היית רוצה בואי נשאל מה היית רוצה אם זה היה תלוי בך מה היית רוצה?
ש: בא נתחיל ממה אני כועסת בסדר, אני כועסת מבן אדם שאני אומרת לו לעשות משהו מסוים והוא חוזר על אותה טעות.
אליעד: כן הבנתי אבל אם בעבודה, אוקי את כועסת כשאת אומרת למישהו לעשות משהו והוא לא עושה בקיצור בפרט כבר אמרת לו כמה פעמים והוא עושה עוד פעם, אוקי ומה השאלה פה עכשיו בעצם מה היית רוצה שיהיה היית רוצה שאם את אומרת למישהו לעשות משהו והוא לא עושה שזה לא יכעיס אותך מה היית רוצה שיהיה?
ש: אחד הייתי רוצה לכעוס פחות.
אליעד: באופן כללי?
ש: באופן כללי.
אליעד: בואי נדבר על זה את רוצה שנדבר על זה?
ש: כן.
אליעד: מה חשוב לך יותר לכעוס פחות מה השני?
ש: שהילדים שלי ייקחו יותר אחריות.
אליעד: את רוצה שהם ייקחו יותר אחריות.
ש: כי אם הם ייקחו יותר אחריות אז פחות נטל עלי.
אליעד: אז בעצם את רוצה פחות לכעוס זאת אותה מטרה.
ש: כן.
אליעד: למה בן אדם כועס כי המציאות נגד רצונו כי המציאות שונה ממה שהוא רוצה שיהיה, נכון עכשיו המסקנה אם את רוצה לכעוס פחות או שתגרמי למציאות להיות יותר מה שאת רוצה או שתרצי יותר את מה שהמציאות, את הבנת מה אמרתי אם את רוצה לכעוס פחות אז או שתמצאי דרך לגרום לכך שהמציאות תהיה יותר מה שאת רוצה או שתמצאי דרך לגרום לכך שאת תדעי לקבל יותר את המציאות כפי שהיא וגם אם היא לא מה שאת רוצה.
ש: אני צריכה לדעת לעשות גם וגם.
אליעד: או ממה נתחיל מאיך לגרום למציאות להיות יותר כרצונך או מאיך לגרום לרצונך לקבל יותר את המציאות גם כשהיא לא כרצונך, שהמציאות תהיה יותר כרצונך?
ש: כן.
אליעד: אוקי אז במה המציאות לא כרצונך בזה שאנשים לא עושים את רצונך מסקנה אם את כועסת מכך שאנשים לא עושים את רצונך ואת רוצה לכעוס פחות בדרך של "אני רוצה שהמציאות תהיה יותר כרצוני" את בעצם צריכה ללמוד איך לגרום לאנשים לעשות יותר את רצונך נכון אוקי.
ש: סתם דוגמא איך אני גורמת לילד לשמור על סדר בבית?
אליעד: תראי אני אתן לך על זה תשובה אבל אני רוצה לתת לך תשובה יותר גדולה באופן כללי את חושבת כרגע בצורה יותר פרטנית איך אני פותרת את הבעיה פה, צריך לחשוב יותר בצורה אסטרטגית איך באופן כללי גורמים לאנשים לעשות דברים מה גורם לאנשים לעשות דברים למה אנשים עושים דברים, למה אנשים לא עושים דברים איך משנים מחשבות של אנשים איך משנים רגשות של אנשים, איך גורמים לאנשים להאמין באמונות מסוימות איך גורמים להם לא להאמין באמונות מסוימות ככל שתביני את זה יותר ככה תוכלי יותר טוב לתמרן כאילו אחר כך אנשים אחרים כי כרגע עדיין את חושבת באופן פרטני, את מבינה למה אני מתכוון שזה לא בהכרח רע אני רק מביא לך.
ש: אין לי בעיה אתה יכול להגיד שזה רע אתה יכול להגיד שזה טוב זה לא משנה לי, מה שמעניין אותי אני רוצה להשיג את זה במציאות שלראות שזה פרקטי אפילו.
אליעד: אני מבין אבל אני אומר שאם את כאסטרטגיה אומרת "אני רוצה שהמציאות תהיה יותר כרצוני".
ש: אוקי אז תסביר לי את זה כאסטרטגיה ואני אקח את זה למקום שלי.
אליעד: בסדר רק לשנייה אני מסביר לך כעיקרון כי אסטרטגיה זה גם ללמוד הרבה דברים אני אתן לך תכף דוגמא לגבי מה שאת שאלת, אני אומר אבל כעיקרון במקום לחפש איך לפתור בעיות פרטיות תנסי "איך אני באופן כללי לומדת נגיד לשכנע יותר טוב" ואני מסביר לך איך לומדים את זה על ידי שמבינים את מנגנון הפעולה של האדם אם לומדים למה אנשים עושים ככה למה אנשים אוהבים דברים מסוימים לומדים באופן כללי אז ממילא אחר כך יותר קל לך לשכנע כי את יודעת איך המוח שלו עובד אז את יודעת מה צריך לעשות כדי שהוא יעשה משהו. אוקי עכשיו בואי ניקח, אתה הבנת מה אמרתי לה את התשובה בערך, אוקי בואי ניקח אצלך מה רצית נגיד מה שאלת לדוגמא דברי מה אמרת לגבי ילד?
ש: איך גורמים לילד לקחת יותר אחריות בבית לשמור על סדר מסוים.
אליעד: מה את רוצה לגרום לו לשמור על סדר או לקחת אחריות, לא תגידי מה את רוצה אני לא יודע אולי זה לא אותו דבר תגידי מה את רוצה יותר מה חשוב לך יותר שהוא יאמץ את המודל של "אני לוקח אחריות" או שהוא יוודא שהחדר יהיה מסודר, מה חשוב לך יותר?
ש: אחריות.
אליעד: אוקי אז בואי נגדיר "אני רוצה לגרום לילד שלי לקחת יותר אחריות" מה זה אומר עבורך לגרום לילד לקחת יותר אחריות?
ש: זה אומר שאם הוא לקח משהו שיחזיר לאותו מקום.
אליעד: שאם הוא לקח משהו שיחזיר אותו למקום לדוגמא הוצאת את המשחק מהארון סיימת לשחק תחזיר אותו לארון משהו כזה נניח, יפה עכשיו מה זה אחריות מה יש לפני האחריות לפני שמישהו לוקח אחריות הוא גם צריך לחשוב שמשהו צריך להתבצע בכלל אחר כך הוא צריך לחשוב שזה באחריותו, האם אנחנו בטוחים שהילד בכלל מבין שצריך להחזיר חזרה לארון.
ש: מה זה יתבצע?
אליעד: אני אומר כדי שמישהו ייקח אחריות על משהו לפני כן צריך לוודא שהוא בכלל יודע שהדבר הזה צריך לקרות יכול להיות שהוא יגיד "אני מאוד אחראי רק אני לא צריך לבצע את זה מה זה משנה שזה על הרצפה" כאילו את מניחה שהסיבה שהוא לא מחזיר את הצעצוע לארון זה כי הוא מסיר מעצמו אחריות אבל מאוד יכול להיות שהוא לוקח אחריות על מה שחשוב לו וזה פשוט לא חשוב לו לכן לא אכפת לו. זאת אומרת יכול להיות שפה מה שצריך זה לא ללמד אותו איך לקחת אחריות אלא להסביר לו שבמסגרת האחריות שלו זה גם לשים את זה בארון בחזרה.
ש: הסברתי.
אליעד: אני יודע שהסברת אבל זה לא אומר שהוא הבין.
ש: מעולה אז איך גורמים לו להבין את מה שאני רוצה שהוא יבין?
אליעד: אז אנחנו מחפשים קודם כל מה שורש הבעיה, האם שורש הבעיה זה שהוא אומר "אני לא אחראי למה שקורה לי" האם שורש הבעיה שהוא לא מבין מה הוא רוצה אנחנו מנסים למצוא מה בדיוק החוליה החסרה בשרשרת.
ש: תראה אני יכולה להגיד לך.
אליעד: רוצה לתת דוגמא נגיד?
ש: כן אני אתן לך דוגמא במהלך החופש הייתה סיטואציה "אמא עשינו לך הפתעה" אמרתי מה עשיתם לי "תבואי הביתה תראי" באתי הביתה פתחתי את הדלת.
אליעד: וחשכו עינייך.
ש: חשכו עיניי מהמקום הטוב ראיתי בית מסודר למופת יותר טוב ממה שהמנקה מביאה לי את הבית הייתי בהלם טוטאלי.
אליעד: ובדקת מתחת לספה ראית שהכל זה?
ש: לא תקשיב שטפו ניקו מתחת לספה לא השאירו כלים בכיור ילדים אני מדברת איתך על שמונה שבע לא הגיוני.
אליעד: אולי הם הזמינו את המנקה.
ש: לא תקשיב הזוי זה קרה שבוע ימים נכנסתי לבית למופת אחרי זה חזרתי ועכשיו אנחנו התחלנו את השגרה של בית הספר וזה רגיל הבית קטסטרופה.
אליעד: למה הם עשו לך את זה לדעתך באותה פעם למה הם סידרו את הבית, רגע ואת בעצם אומרת "אני רוצה שהם ייקחו אחריות" אבל מה האמת האם הם חושבים שזה באחריות שלהם לסדר את הבית זאת לא האמת ואת אומרת "איך אני גורמת להם להיות יותר כמו פעם", נכון אבל מה האמת האם באמת לקיחת אחריות פירושה לסדר את הבית זאת באמת האמת זה מה שהילד חושב שבתחום אחריותו זאת לא האמת.
ש: אבל אם אני באה ואני מסבירה לו שזה הבית שלו.
אליעד: לא זה לא הבית שלו זה בית גם שלו אם זה בית שלו הוא יגיד לך "אל תגידי לי מה לעשות".
ש: נכון בסדר גם שלו.
אליעד: גם יפה ולכן את צריכה גם לסדר את הבית והוא חושב יכול מאוד להיות שהוא חושב שכילד תפקידך כהורה להגן עליו ולתת לו לשחק כמה שהוא רוצה וכשהוא יהיה גדול גם הוא יסדר את הבית לילדים שלו, יכול להיות שזאת האמונה שלו יכול להיות שהוא לא חושב שזה בכלל בתחום אחריותו לסדר את הבית, יכול להיות לדוגמא שהוא חושב שילד צריך כמה שיותר ליהנות שילד צריך כמה שיותר לשחק יכול להיות שיש לו אמונה כזאת.
ש: הוא אומר לי "מה אני עבד שלך".
אליעד: יפה לדוגמא נכון כי הוא לא חושב שזה בתחום אחריות התפקיד שלו, רגע אבל אני מנסה להסביר לך זה לא לשאול "איך אני גורמת לו לקחת אחריות" כי זה לא המקרה פה זה מקרה שהוא חושב שזה לא בתחום אחריותו בכלל ולכן מה עושים?
ש: אני יכול לשאול אותו מה אתה חושב שהוא בתחום אחריותך בבית?
אליעד: לא למה לא לשאול אותו את זה כי זה לא משנה מה הוא חושב משנה מה את חושבת שבאחריותו נכון, את רוצה שהוא יגיד לך מה הוא חושב הוא יגיד לך "אני אין לי שום אחריות אחריותי לשחק ואת תנקי" מה עושים בכזה מקרה שלב ראשון גורמים לו לחשוב שבית מסודר זה יותר טוב מבית לא מסודר, לפני מי אחראי קודם כל שפה בראש ישב לו "וואלה בית צריך להיות נקי בית חייב להיות נקי, מאוד כדאי שבית יהיה נקי מאוד חשוב שבית יהיה נקי" קודם כל ולכן אמא מנקה לא משנה מה אבל קודם כל שיהיה ברור שזה חשוב.
כמו שאני אמרתי לך קודם כל שיבין שזה צריך להתבצע אחר כך אתה יודע אתה עכשיו צריך לבצע את זה, אוקי קודם כל שיבין שזה חשוב למה כי אם את ישר תתחילי באתה צריך לעשות הוא יגיד "אבל זה לא חשוב בכלל" את מבינה את החשיבה עושים מובנה כדי שמישהו יגיד "אני עושה" הוא קודם כל צריך לחשוב צריך אחר כך הוא צריך לחשוב שהוא צריך ואחר כך הוא צריך לחשוב שהוא רוצה לעשות את מה שהוא צריך עושים מסודר. אז שלב ראשון מה אנחנו עושים מה את רוצה שהם יהיו באופן כללי יותר מודעים לניקיון וסדר בבית זאת ההגדרה?
ש: אחת מהן.
אליעד: לא כדוגמא לא את לא מצפה שהם באמת ינקו וישטפו וזה נכון?
ש: לא.
אליעד: למה לא?
ש: או שכן.
אליעד: תשלמי להם כמו למנקה ותראי שהם מנקים לך את הבית.
ש: זה בטוח כל פעם שאני שמה כסף דברים קורים זה מוטיב אין מה לעשות.
אליעד: מוטיב מרכזי אוקי האלה אז שלב ראשון מה עושים אבל את רוצה שבלי כסף הם יעשו את זה כי אף אחד לא משלם לך נכון כשאת מנקה מי משלם לך את חוסכת כסף אז זה כאילו שילמת לעצמך, אוקי אבל אז יש לך יותר כסף ואת מוציאה אותו על מhשהו אחר אז לא חסכת על עצמך. טוב עכשיו ככה דבר ראשון את צריכה לשכנע אותם ש..., לגרום להם לחשוב ש...?
ש: בית מסודר זה בית טוב.
אליעד: נכון איך עושים את זה?
ש: אני יכולה לבוא אליהם כשהבית מסודר ולשאול אותם אם כיף לכם כשזה מסודר.
אליעד: לא, למה כי אם את אומרת כיף לכם "יכול להיות שגם לא כיף לא זה בסדר" השאלה אם הוא קולט מראש את המהלך הבא "אז בוא תסדר בבקשה", "לא זה בסדר לנו אנחנו מסתדרים".
ש: את יכולה במקום לשאול לתשובה "איזה יופי אתם מנקים את הבית ככה תראה איזה יופי".
אליעד: הנה דוגמא כל פעם כשהמנקה מסדרת "וואו איזה בית יפה איך היא ניקתה לנו את הבית איזה כיף לנו עכשיו" דוגמא הנה.
ש: אמרתי הלאה.
אליעד: חכי רגע שניה אבל את מחפשת, גם את עצלנית?
ש: לא אבל אני כבר הייתי שמה אמרתי את זה ולא קרה כלום אני אומרת את זה כל פעם כשאני נכנסת לבית.
אליעד: בסדר אבל זה לא מספיק להגיד צריך לגרום לילד להשתכנע צריך לגרום לילד לרצות שהבית יהיה נקי, תראי אם הילד לא ירצה שהבית יהיה נקי אז הוא ינקה את הבית רק מפחד בסדר וזה לא יעבוד אני מסביר לך קודם כל לגרום לו לרצות קודם כל הוא צריך לרצות שהבית יהיה נקי לפני מי מנקה קודם כל שהוא ירצה שהבית יהיה נקי. איך אנחנו גורמים לילד לרצות שהבית יהיה נקי אז מה עושים, אני אגלה לך מה עושים מה הילד רוצה ומה הילד לא רוצה איך אנחנו גורמים לו לחשוב שאם הבית יהיה נקי הוא יקבל את מה שהוא רוצה ואם הבית לא יהיה נקי הוא לא יקבל את מה שהוא רוצה, מה נגיד חשוב לילד נגיד הוא מפחד לעלות למעלה למה הוא מפחד לעלות למעלה כי הוא מפחד להיתקל בדברים כי הבית לא נקי, אני סתם אני נותן דוגמא.
אם תרצי לחשוב עכשיו ואני מסביר לך קודם כל הילד צריך לרצות שהבית יהיה נקי מבחינתי שהוא אפילו ירצה שאת תנקי יגיד לך "למה את לא מנקה מתי תנקי את הבית", קודם כל שהוא ממש ירצה שהבית יהיה נקי או שהרבה יותר ירצה שהבית יהיה נקי שלילד באופן אישי באופן פרסונלי יהיה חשוב שהבית יהיה נקי לא שהוא יאמין שבית נקי זה נחמד כי לשחק זה הרבה יותר נחמד ולבלגן בלי לסדר זה עוד יותר נחמד אוקי אבל הוא צריך לרצות שהבית יהיה נקי. איך אנחנו גורמים לו לרצות שהבית יהיה נקי משמה הדרך יותר קצרה, את מסכימה איתי איך גורמים לילד לחשוב שבית נקי זה יותר טוב איך זה משרת את האינטרסים של הילד?
ש: כסף.
אליעד: לא עזוב אותך ישר מכסף, לא זה לא נכון עזוב זה לא הפתרון זה הפתרון אתה חושב?
ש: הוא רוצה כסף זה חלק מהעניין.
אליעד: לא חוץ מכסף איך זה משרת?
ש: לא אבל אני צריכה לתת לו אחריות בסיסית בבית מה זאת אומרת.
אליעד: אי אפשר כל דבר כסף מה תעשה כשהוא יבקש העלאה במשכורת אסור גם להעסיק אותו הוא יבקש ממך פיצויים פיטורין. כן איך זה משרת את המטרות האישיות של הילד בלי כסף עכשיו כי לילד יש מטרות בחיים האם זה משרת את המטרות שלו, אני אתן לך דוגמא בואי נתחיל בזה שהטריטוריה של הילד תהיה מסודרת, נכון את מסכימה איתי יש את האזורים של הבית ויש את האזורים של הילד האם לילד יש אינטרס שהאזור שלו יהיה מסודר נגיד לדוגמא שהוא בא לחדר ואומר "אני לא מוצא איפה זה", "איפה ששמת אתה רוצה לדעת איפה זה תסדר" לדוגמא אני סתם נותן דוגמא קודם כל להראות לו, את צריכה עכשיו להתחיל לנהל פנקסנות איזה דברים הם מתלוננים שקשורים לחוסר סדר בבית.
מנהלת פנקס "תראה אנחנו צריכים שהבית יהיה יותר מסודר ואז ככה וככה", איזה דברים טובים יוצאים להם מזה שהבית מסודר נגיד שיש לו מקום לשחק שהוא מוצא את הדברים יותר בקלות איזה דברים טובים זה נותן לילד. אוקי אני אתן לך דוגמא אפילו נגיד כשהילד אומר "אני רוצה לאכול" את אומרת לו "אבל אין צלחות כל הצלחות בכיור מלוכלכות אין איך לאכול זהו, אתה רוצה לאכול אז תשטוף צלחת" לא כי מה הוא מניח הוא מניח שמישהו אחר ישטוף את הצלחת אבל הוא לא רואה שמישהו אחר היה צריך לשטוף את הצלחת בשביל שהוא יאכל, סתם נותן לך כיוון בסדר אני לא אומר לך להגיד לו "אל תאכל אם לא" הוא יגיד לך "אז אני לא אוכל" בסדר אני נותן לך ככיוון.
אני אתן לך דוגמא נגיד שהוא רוצה לאכול "תמתין אני אשטוף צלחות כדי שיהיה לנו איך לאכול" אוקי עכשיו כששטפת את הצלחות "עכשיו יש לנו איך לאכול" ולא לשטוף את כל הצלחות בבת אחת ואז הוא פתאום צריך משהו "טוב חכי אני אביא לך לשטוף ואז יהיה לנו" כל פעם ליצור לו התניה "אתה רוצה לאכול מסודר בבקשה צריך לשטוף את הכלים" הוא צריך מזלג אדרבה מישהו צריך לשטוף את מבינה, סתם דוגמא לבדוק מה הדברים בשוטף ביומיום שהילד יתחיל להעריך איפה הסדר והניקיון משרתים אותו. הבנו את המסלול הזה אבל תזכרי שהילד לא אמור לרצות שהבית יהיה מסודר מאותן סיבות שאת רוצה שהבית יהיה מסודר אל תנסי לשכנע את הילד לסדר את הבית כי את רוצה כי את רוצה זה אינטרס מאוד חלש וגם האינטרסים שלך הם לא האינטרסים שלו יש לו את האינטרסים שלו, את מבינה אחרי ששכנענו אותו שהוא חושב מהאינטרסים שלו שזה טוב שהבית יהיה מסודר מה השלב הבא?
ש: שירצה.
אליעד: לא עכשיו הוא כבר רוצה הוא כבר מתחיל להגיד "אמא שטפת כלים, יש כלים לאכול" את צריכה להביא אותו למצב שהוא אומר "אמא תגידי יש כלים נקיים שאפשר לאכול" שהוא יבין שהאוכל לא בא מעצמו מישהו היה צריך לשטוף את הכלים לפני כן שכאילו שהוא ממש יהיה מודע לזה.
ש: וואלה זה ואחד תהליך.
אליעד: את רוצה שהם יסדרו לך את הבית את רוצה לחסוך את הכסף של לשלם להם כל פעם.
ש: אין משהו יותר מהיר?
אליעד: יש שוט.
ש: זה גם טוב.
אליעד: אז תשתמשי בשוט ומה יקרה אחרי שהשוט לא יעבוד יפעילו את השוט עליך. יש פתרונות לאורך זמן יש פתרונות לטווח קצר כי אז יהיו לך בעיות יותר קשות אם תשתמשי בשוט כי אז הוא יחשוב ששוט זה פתרון לבעיות ואז זה יהיה ככה ואז ככה.
ש: ברור איפה הלכתם סתם זה היה בשביל הדגמה.
אליעד: דברנו על השוקרים וטיזר חשמלי. אוקי אחר כך באופן כללי צריך להסביר את הקטע שיש חלוקת תפקידים ושאנשים בקבוצה כל אחד נותן יד בדברים אחרים אפילו נגיד הולכים לטיול ביחד "בואו נחלק את המשימות בינינו", מתחילים מטיול הולכים לזה "בואו נחלק את המשימות מה אתה אחראי ומה אתה אחראי" בדברים שהם מחוץ לבית ואז אומרים "טוב מי אחראי לסדר את זה ומי אחראי לסדר את זה" כי הוא כבר התרגל שכל אחד אחראי על משהו, סתם דוגמא כיוון.
ועכשיו נלך על הכיוון...
050-3331-331