אליעד כהן
יעוץ אישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






רשימת התגובות האחרונות של: שחר 🔻
דיונים גם בקבוצה Facebook

תשאל את עצמך מי יודע.

תנסה להגיע למי לא למה

כשתגיע למי תבין גם את מה

ותשובה אחרת:

כנגזרת דבריך, עלית על משהו בלי ששמת לב או שני דברים.

1. שייתכן ואי ידיעה הינו מצב הרבה יותר טבעי מכן לדעת משהו. וכי ייתכן שרוב האנשים לא יודעים. רק מתנהגים כאילו הם כן.

ואז אפשר לשאול, מה?

אי ידיעה זה דבר קיומי או שפשוט יש משהו אחר, כמו, שאנשים מסתובבים עם שאלות בבטן בלי תשובות.

כמו, מה אני עושה כאן?

או, מי אני באמת?

או, איפה אני בכלל?

או מה זה כל מה שאני מדבר עליו כאילו הוא שלי?

או, לאיפה אני הולך?

ונגזרת נוספת לדבריך. הוא שהידיעה עצמה היא איננה היודע.

וכי יש לנו אפשרות להיות במצב ידיעה או אי ידיעה, ללא ידיעה כלל. כאילו אנחנו צפרדעים ויש לנו לשון ארוכה. ואתה שאלת לגבי התוכן של הלשון. כשלעשה דיברת על איך זה בכלל שיש לנו לשון שנשלחת כל הזמן החוצה. מי אחראי על כל הסיפור הזה?

ואני מחבר את שניהם.

יש ואין כנראה והם מצב יחסית טבעי ומאוזן, שאף אחד לא ממש נמצא בו. לא נמצא בו מספיק זמן בכדי להבין את עצמו או את החיים יותר טוב.

רוב האנשים מפחדים מהאין, אז הם ממציאים אין.

הם מפחדים מואקום, מאי הגדרה כלל. מפחדים להתחבר בקישקה שלהם לחיים בלי תשדירי פרסומת או חסויות.

יכול להיות שמתחת לשאלות מהותיות שאין להם מענה, בני האדם או אתה למשל, מקבלים צביון חזק לעצמם שמבטא את השאלות הללו שאין להם תשובה עדיין.

לכן קיים אולי עץ שלם של שאלות ותשובות, כשאין לך לגביו תחושה מהותית שזה זה...

כלומר - שכחנו את השאלות המקוריות. האמיתיות.

שכחנו את ה - שאלה. ולכן אנחנו לא מגיעים לה - תשובה.

שכחנו את עצמנו בסיפור...

ואני חוזר לצפרדע.

אומרים: צפר - דע

צפרדעת הדעת שקופצת אצל כל אחד.

אני יודע! אני מבין!

אני ואני...

מה יקרה אם הצפרדע תפסיק לקפוץ עם הלשון הארוכה שלה.

לעצי דעת של אנשים אחרים, או לדעת בכלל.

מה יקרה לצפרדע?

כיוון מעניין לא?

ענבל

תסבירי לי בבקשה מה כתבת.

מי זה המציאות שעושה את כל מה שכתבת.

אין מישהו אחר מלבד אנחנו, וכל אחד בעולמו.

עם הקופה הרושמת שלו.

מי זה המציאות?

שחר - שרה - ברכה, קראי לי ז'ורז'ט ואהיה מאושר...

יש שתי נקודות. אחת הפרטיות האישית של האדם עם עצמו..

ובנפרדות.. השלמות שם מתבטאת בטוטאליות של הרגע. בזה שאנחנו לא נפרדים עם כל הצורות והאפשרויות שלנו לביטוי. מכאן לדוגמא, שאין דבר כזה לא נכון, או לא צודק או לא מקובל. וגם שלכל אחד ביטוי יותר אוטנטי של עצמו ברגע שהוא מצליח לזכך את האידיוידואליות שלו מתוך ההמון. בכל רמה.

הטוטאליות של הנפרדות בכך לא נפרדים מהנפרדות עצמה.

מפסיקים להיות זרים לעצמנו על כל הפרצופים שלנו.

ומשתדלים עד כמה שאפשר להיות טוטאליים בביטוי עלי אדמות של עצמנו כאילו אנחנו הוא האדם הראשון. כל אחד ואחד. מה שלא כלכך רחוק מאמת.

בצד של נקודת הכלל.

לכל אדם כלליות שם הוא מכליל את עצמו בעולם בכל מיני צורות.

ולפעמים נקודת הכלל והפרט לא מתחברים.

מכאן, שלום סופי בין הנקודה האישית שכדאי לגלות אותה, לבין נקודת ההכללות. תהליך ארוך של התבוננות במה קיים, מאפשר את זה. ואז בסופו של דבר כשמגיע הרגע המיוחד ונקודת הפרט וההכללות נפגשים... זה מיוחד...

מכאן נגזרת, שכל מה שאנשים אחרים אומרים הוא תמיד נכון..

הילד הפנימי של כולם רוצה שישמעו אותו והוא לא ממש מבקש ביקורת. רק שישמעו אותו. תדמינו לעצמכם, שאתם סוגרים את המתג של ביקורת ולעולם אתם לא מנסים לתקן דברים של אדם אחר, כאילו כל מה שנאמר גם מצידכם הוא אמת...

תנסו את זה, זה אולי לפעמים ייצור חורים בדיאלוגים.

אב לייתן לכם לראות כמה אנרגיה השקעתם בלתקן את המציאות כל הזמן...

וכמה אנשים אחרים רודפים אחריכם באותה מידה.

החופש כאן הוא דו כיווני, אתם משחררים את עצמכם מעצמכם ומאחרים. המחיר הוא שתיקה...

וכן כמו "ישמע בזיונו וישתוק"

וזה שווה את זה, כי גם ככה יש האחזויות בדברים לא מהותיים.

בתוספת קלה למה שכתבתי...

דברים נוספים נתגלים שאפשר לכתוב אותם, אבל עדיף להשאיר משהו אישי.. שכל אחד יבין בדרכו שלו.

פתאם חשבתי שאולי אחד השקרים הנפוצים שלנו. הוא שיש דבר כזה לכל אחד דרך. דרכו שלו. אולי אנחנו לא כלכך שונים.

ומסתבכים באותו המבוך, כל אחד בפינה שונה של אותו משחק.

בנקודת הנפרדות נקודת היחיד שבאדם נושקת לנקודת הכלליות שלו עם העולם. יש שם אחדות. מי היה מאמין שזאת האמת. בעומק הנפרדות שלנו אנחנו למעשה שלמים. כמו פרקטלים של כאוס. נפרדות נושקת לנפרדות אחרת, עד אינסופ

כיוון למחשבה: לפעמים אנחנו רואים אמת לפעמים אנחנו רואים שקר... כיול נכון של עצמנו יאפשר לנו לראות אמת כאמת ושקר כשקר. לשם כך נדרשת מידה גדולה של כנות פנימית. לכנות אין צבע אחד כאמת או כשקר. כנות היא כנות. ועומק של כנות מאפשר לאדם להיות אמיתי עם עצמו. לזהות מה באמת קורה. אדם לא כנה, אולי ישקר לעצמו.

לכן, האם הכנות עצמה היא ידית האחיזה באמת. וכי ללא הכנות לא ניתן לאחוז באמת ולהתייחס אליה...

אם האמת משולה לסכין, האם אם כך הכנות משולה לידית האחיזה בה?

ויאולט

לחלק ממה שכתבת

קוראים הידהודים

אנשים אחרים מהדהדים לנו

ומה שמבינים מהידהודים הוא לא כלכך מציאותי

חלק אחר ממה שכתבת כמו

אם אני עצובה עבור מישהו אז על עצמי אני עצובה... אם אני שמחה עבור מישהו על עצמי אני שמחה

זה לא מציאותי מה שכתבת

ואומר שאת משקרת לאנשים ולעצמך לגבי המצב

אם יש מישהו שאת שמחה בשבילו ואת חושבת שאת שמחה על עצמך. זה אומר שאת משקרת לעצמך שאת שמחה בשבילו.

ואם את שמחה על עצמך את שמחה על עצמך

יש לנו את האפשרות להרגיש את עצמנו לעצמנו וגם להיות חלק מאחרים אם יצרנו קשר כזה.

אבל יכול להיות שזה איכשהוא מתחבר לך. מה שכתבת

אז בבקשה. אל תפתחי בויכוח

משיפז

העמקתי את מה שכתבת.

והרחבתי את עצמי...

... שחר אתה הסברת את הלמה נכון להשתמש בשכל, כשהשכל... מבחינתך הוא עוגן לחוסן הנפשי

לא כתבתי על למה נכון להשתמש בשכל

זה גם לא הנושא

לא כתבתי שהשכל הוא עוגן כלשהו

ומצד שני גם הבהרת שאין מנוס מהרגש ומההתכללות זה בזה...

שחר, הקושי שלי להבין מה הפואנטה בדבריך נובעת מהעובדה שאתה מדבר הרבה מילים לכיוונים שונים עד שנשכחת השאלה..: )

...

אני כתבתי כי רציתי להעמיק את דבריך

ופשוט פירקתי לחתיכות את מה שכתבת

אני אשתדל אולי למנן את הכתיבה שלי בכדי שיהיה יותר קל

מציעה לך להתמקד. כמו שאומרים: "פרה" "פרה". מוכן לענות לי על מה ששאלתי מהתחלה?

מה שכתבת זה חלק מחוסן נפשי

ובהחלט תורם לו

הבנתי אותו

היא דיברה על משהו שכלי שניסתה להבין ונתתי לה הסבר כלשהו

והוא כתב את מה שאני כתבתי במילים אחרות

לטעמי כתבת על נושא אחר והשתמשת במילים של נושא המקורי

תסביר אם אתה רוצה את מה שכתבת

אני אוסיף משהו אחד לגבי ההשפעה אחד על השני.

לפי תורה רוחנית כלשהיא

אנחנו חיים בתוך מארג. כל מה שקורה בחוץ

וכל מה שאת עושה למארג את עושה לעצמך

מה שאת מסכימה לעשות לאחרים את תהיי מוכנה שיקרה ברמה יותר עמוקה לעצמך

וזה בסופו של דבר זה יקרה

אז כדאי להיות טובים

כי אנחנו מטביעים אחד את השני במים מלוחים

משיפז

מים מלוחים זה מושג מאחת התורות של רבי נחמן

אני לא יודע אם יש דבר כזה מחוסן נפשית

אך יש דבר כזה מאוזן נפשית

כמה שהאדם יותר מאוזן ויודע את מקומו האמיתי

הוא פחות נסחף או מושפע

חוטי החשמל שלו מחוברים ולא מחפשים הזנה לא הכרחית ממקור חיצוני

אדם כזה מנהל מערכת יחסים עם עצמו ולא עם העולם

אנשים במקום שינהלו מערכת יחסים עם עצמם

הם עושים אותה עם אנשים. לכל אחד יש שלוחות של עצמו שהוא יוצר לעצמו.

ואחרי גיל מסויים זה כבר חלק מהאדם עצמו

ואני מתייחס רק לחוטי החשמל שאמורים להשאר מחוברים בפנים

לדוגמא:

להבין מניעים של מישהו אחר, למה אמר מה שאמר ולמה משהו קורה לו, זה חוט חשמל שמחובר במקום הלא נכון. כי את מאבדת את הכסא שלך. במקום להבין את עצמך ולהוציא את המקום שלך לפועל

וגם בדוגמא שנתתי אם אדם החליט שזו מטרתו, להבין אחרים. זאת בחירה שלו. לא שללתי את האפשרות שזה יקרה. רק שבהרבה מקרים אנחנו מנסים להבין אנשים אחרים. כי יש לנו פלונטר בחוטים. אנחנו לא ממש מחוברים לרצון שלנו ולמניעים שלו.

אם לכל אחד מאיתנו היה לחשן שהיה לוחש לנו מה אנחנו באמת רוצים מאנשים אחרים בכל פעם שאנחנו מתייחסים מהם.

היינו מבינים שאנחנו בכלל רוצים משהו מעצמנו ואנחנו מדברים אל הקיר.

שלא תביני אותי לא נכון, לא התכוונתי לא לנהל מערכות יחסים

אדם שלא לוקח לעצמו מה שנאמר לו כלל, אלא מקשיב להם

במטרה להבין מה אומרים לו ומה הכוונה, לא מה הוא אמור להבין.

כי הוא משתמש בהבנתו ולא מצפה לקבל אותה מאחרים

רגשית.

קשור לנקודה הראשונה

של התלות שלנו בהורה או לדוגמא במקור עליון חיצוני לנו שיתן לנו תשובה

או יגדיר עבורנו את עצמנו

השפעה רגשית היא כשאנחנו משוכנעים ברמה עמוקה יותר

שיש שותפות ביננו למישהו אחר

שותפות שלא באמת קיימת או לא לפי ההגדרה שלנו

ולכן אנחנו מושפעים רגשית

אהההההההההההההה

החלק הכי חשוב של ההסבר שכחתי

בנוגע לשקר שנשען על האמת

והשאלה של אמא שלי ל - מ - ה

תחשבו על זה:

הצורך להסביר לתת סיבה למה כמו מול אמא שלי

גרם לי כילד להרגיש כל הזמן מעבר לרגשות אשם

שאני משקר אבל תמיד!!!!!

כי לא הבנתי למה אני צריך להסביר כל הזמן

שאני עושה את מה שאני עושה

רגשות האשם תמיד היו שקריים

כלומר הצורך בסיבה

כי הסיבה מקורה בשקר שאני אחראי על מציאות

והאמת הייתה שאני תמיד הייתי שם

וזה יצר לי שורש לתחושת שקר לעצמי

הבנתם את השוס?

כל אמונה שיש לכם היא שקר שנשען על האמת.

והחלק האמיתי בכל האמונות שלכם הוא לא אחר מאשר אתם עצמכם!!!!!!!!!!

ועכשיו להשתתפות ממותנת בשאלה של לירן.

שני דברים הכי חזקים שלי מילדות.

אחד שאני אף פעם לא יודע

ואף פעם לא ידעתי

ודבר נוסף

שתמיד אמא שלי שאלה אותי: ל - מ - ה

ולדעתי שמה התחלתי או ממש התרגלתי

לשקר

כי היה משהו מאד מלוכלך בעימות הזה שאילץ אותי לחטוא לעצמי

ואני לא מתמקד כרגע ברגשות אשם

למה לא קיים בכלל

"ולמה" יוצר במובן מסויים את זה שאנחנו משקרים

כי הסיבות שלנו לדברים מבוססים על זה שקיימת בכלל סיבה

וכי קיים תירוץ לעצמנו או לחיים ובכלל

כלומר עצם זה שאנחנו מתחילים להסביר את קיומם של דברים הוא שקרי.

עצם זה שיש לנו קופה רושמת

אז מה זה שקר?

אומרים שלשקר אין רגלים

אך הוא נשען על האמת וכי בכל שקר יש אמת

ואני נשאר עם אמא שלי

כי כאן המפתח המעניין

כשאמא שלי שאלה אותי ל - מ - ה

כלומר כשניסיתי להבין ולהתפס לסיבה

אמא שלי הכריחה אותי להסביר את מציאות כדבר שקרי

מהסיבה שהיא הפרידה אותי מהסיבה המקורית

א - נ - י

כאילו שאני לא הייתי חלק מכל מה שקורה לי

כמו ילד תמים שהוא חלק מהכל

וברגע שהתחלתי להבין את המציאות דרך הפיצול הזה

נוצרה הבנה שקרית שהיא לא ממש הבנה עם כך

של יחס ביני לאמת

ואני חוזר שוב ללמה של אמא שלי

ברגע שאמא שלי שאלה אותי למה משהו קרה

כלומר היא שאלה למעשה למה אתה עשית

כלומר היא הפרידה ביני לבין המציאות

כאשר עצם הסיבה עצמה והתירוץ הוא הוא השקר

כי האמת היא אני

ואני זה הסיבה

ואני זה התוצאה כי התוצאה היא במציאות שהיא חלק ממני

לילדים משום מה זה מובן

אז כתבתי

על כיוון של מה זה שקר בכלל

בצורה יותר קיומית

ומכאן כל הרעיון של אמונה

אתה בטוח שזה נכון?

ואולי לא?

ברור שלא!

שלומי

למה לך להבין מה אמת ומה שקרי?

אם תתאמץ

יהיו לך הרבה רעיונות מה זה אמת ולמה היא אמת

ומה זה שקר ולמה הוא שקר

ואם תהיה באמונה שלמה לא תצטרך להסביר לעצמך

למה האמת אמת והשקר שקר

התורה האחרונה שלמדנו יחד לגבי אמונה מרבי נחמן

דיברה על זה

למשל מה שאנשים אומרים אמת / שקר לא קיים אלא רק בראש שלך

המיון עצמו אצלך בראש וכן ההחלטה הסופית לגבי מה שאתה קולט

יש 50% שזה אמת ו - 50% שזה שקר

כלומר

מה שנאמר בחוץ למשל על ידי אנשים הוא 100% אמת כנגד המציאות כי זה מה שהם אומרים. נקודה.

ואותו דבר לגביך מהצד השני

האמונה של נחמן כפשוטו

עכשיו יש לך התמודדות עם חרב האמת הפנימית שלך 50% 50%

ואם יש לך אמונה כלשהיא אתה במשחק מכור

מראש לרעיון לגבי המציאות או עצמך אתה לא בוחר או חושב, אלא ממלא הוראות

לכן עצם הידיעה מקורו באי ידיעה

כי מאיפה אתה יודע בכלל, אתה לא יודע בכלל

וזה נכון לא לדעת בכלל

כולנו תמיד ואף פעם לא ידענו שום דבר באופן ודאי

רעיון המחייב והאפשרי שאתם משתמשים בו מבלי שקראתי עדיין את הספר וזה יקרה בקרוב.

הוא כלי נהדר לדלל את כוח האחזות

את התקיעות על מים מלוחים

וייתכן שיותר מזה

ומקרב אותנו לאמת של אי הודאות

אי הידיעה

והערת ביניים:

המחייב - אפשרי. זה כלי, אל תהפוך אותו לאמונה כלשהיא

על תשתמש בו כמו פטיש ומסמרים לאמונות חדשות

אני כותב לך ועבורי כן?

שלא תחשוב שאני באתי לתת לך או לאחרים שיעור

אנחנו צריכים לרתום חזרה את כוח הרצון שלנו שמתווכח עם המציאות כי היא וודאית

ואז להתמודד עם האי הוודאות

מצד האינסופ אנחנו מחוברים ויש משהו אחר שאנחנו 100% לבד.

לחלוטין.

ובכדי להשאר באינסופ כל אחד בסופו של דבר צריך להתמודד עם זה

להסכים להיות א - נ - י

ומנקודה זאת כל מה שאנשים אחרים אומרים לא תופס עליך בכלל

לא בהגדרה של מי אתה לפחות ולא בהגדרה של האמת או המציאות

כי המציאות למשל קורת לכן קוראים לה הוויה

וגם מה שאתה מאמין על עצמך לא אמיתי

כמו למה לך לרכל על עצמך - אתה לא קורה?

ומנקודת האין

אם אתה תופס משהו אצל אנשים זה כי אתה למעשה נתפס בהגדרת היש שלך

אין לזה קשר אליהם בכלל

ובמהות גם לעצמך אין לזה קשר אמיתי בכלל

כל פעם מחדש אנחנו מסכימים לשתף פעולה מחדש

עם הצורות וההסכמות שלנו

להיות נפרדים בכדי לתת ביטוי שקרי לעצמנו או בהחלט לא מהותי

וכקומה נוספת אנחנו מתחזקים את הצורות וההסכמים והסיפורים והאמונות עם אנשים אחרים

ועם אני שקרי שאנחנו יוצרים

ולמעשה עובדים את זה לחינם

התפרעתי לחלוטין מנושא הכתיבה ההתחלתי

שלמה

אבל אם זה נתן לך פרספקטיבה כלשהיא

אז סבבה

אני לא מסכים אם אחד הדברים שכתבת

עמנואל.

כי מטרתה של תובנה היא שיתוף הבנה

שורש החכמה בשתיקה

וכן תובנה - שתיקה

כשאתה מבין משהו אתה שותק ומתעמק

הצורך בשיתוף או ביטוי זה סיפור אחר

כי יש לנו צורך טבעי בביטוי

כי חלקנו צריכים לשמוע את עצמם כי חסר להם חיבור מספק לעצמם

וסיבה אחרת היא שאנחנו שותים מים מלוחים

פוסט של נחמן - מים מים

אם שומעים שיתוף תובנה שהושגה כבר

לא צריך להגיב כי האחר זה אני אותו אחד

כלומר, השקט של התובנה כבר בפנים - ההסכמה

ההשלמה

עמנואל

כשאנחנו מתחברים לשונה אנחנו בדיאלוג עקיף עם עצמנו ברובד כלשהוא.

ביטוי יכול לתת לך אפשרות לשחרר מה שתוקע אותך אם תרצה את האמת למרות מה שיש לך לאמר - כלומר על תאמין לעצמך לדבריך

מערכת הסכמות =

ציטוט:

ומכיוון שאנו >מורגלים< להבין >כוונות שלא שלנו<, הניגון שלנו מופעל ואנחנו מבינים את המשמעות של הניגון.

שכנוע פנימי=

ציטוט:

אז מה העניין המהותי בניגון הפנימי?

שהוא זה הדבק שאחראי שהשכל והלב ישארו משועבדים לאמונה ולכאב וכו'.

כתבתי תאור יותר מלא לגבי מהותו של שכנוע פנימי. תקרא שוב

בטח תבין

שכל ישר - ניגון פנימי

הניגון הפנימי שתיארתי מונע מהשכל להיות ישר באמת

השכל אינו ישר

הוא אולי ישר מול האמונות

אבל לא מול המציאות

שלמה

ידע אמיתי

הוא לא אמונה.

ותאוריה היא אכן רק תאוריה - תעשה איתה מה שאתה רגיל לעשות ז עם תאוריות

אם אתה מיומן לעשות פו - תעשה פו - זה מה שגם ישאר לך ביד - אל תצפה ליותר - קח אחריות

אם יש ידע אמיתי

אתה תוכל להשתמש בו ולתת לו וידוי במהלך התהליך שלך

ולתת וידוי לידע זה לא המטרה עצמה אלא חלק מהתהליך.

וידוי של ידע זה חלק משימוש ממפה - ואישור לעצמך שאתה אכן עושה בה שימוש

אם אתה עוסק באיסוף אמונות או ניפוץ שלהם

לא באת ללמוד

כל ידע אמיתי מדבר על דברים שקיימים לא דברים שלו קיימים - זאת לא אמונה

ידע אמיתי לאו דווקא שלם. שזה נושא אחר

ומשהו אחר

ברגע שאתה משתמש במפה אמיתית

והצלחת להשתמש בה

מה שאתה תבין על עצמך והמציאות

לא יהיה תלותי בידע עצמו - הוא יהיה אמיתי גם כן

ושלך!

ידע אמיתי לא יחסום לך את הירח

ידע אמיתי הוא כמו האצבע שמצביעה לעבר הירח

כל מה שתבין מהשימוש במפה

כבר יהיה שלך אמיתי - לא מהמפה שהשתמשת בה

ויגרום לך להבין את המפה יותר טוב

כל מה שאני כותב לכם

לא כתוב באף ספר מבחינתי

וייתכן שכתוב באיזשהו ספר

מה ששלי שלי!

אני עמלתי הקרבתי ונפצעתי ונשרטטי בכדי לדעת את הדברים שכתבתי עליהם. והם חלק ממני

אני לא הצגתי בפניכם עוד בול לאוסף הבולים של האמונות

תגדל כבר שלמה

אתה לא משתמש בשכל שלך אתה אולי מנסה

להרוס אותו

ואל תתייחס אליי עכשיו שלא במינון הנכון - אני חבר שלך

- תראה מה כתבת לי - תקרא את עצמך

זה כמו לאמר שיש לך סכין ביד ולא אכפת לך לחתוך את היד עצמה!

מה שהופך כל ידע לאמת זה מידת האמת שלנו

הרצון הכנה שלנו להיות אמיתיים ולהיות מוכן להקשיב לכל דבר אמיתי

בכל מצב לא משנה מה המקור שלו

הידע עצמו הוא לא המטרה עצמה

וניסיתי להסביר לך את זה למעלה בכל מיני דרכים

כי ייתכן ושמת לעצמך מטרה כזאת

אם למשל יש לך נחש אמונה לפי הפוסט הזה

שמכתיב לך מנטרה - ניגון לגבי ידע שאתה מקבל מבחוץ

וסביר להניח שקיים נחש כזה כחלק מהחיפוש שלך

הוא ימנע ממך תמיד להושיט יד ולקחת משהו

ויאולט

אם את יודעת את זה ואת רק חושבת שזה יפה.

אני מבין עליך...

איך את מאפשרת לעצמך להחזיק מכלול של רעיונות שסותרים את עצמם.

כי ייתכן ואת חיה בבילבול שמאשר את כולם

כלומר - את אספנית של רעיונות?

ובמידת מה - זה מה שרוב האנשים עושה

אוסף רעיונות כמו אוסף בולים

ובא לאנשים אחרים

ומנסה לעשות החלפות

לדעתי זה מה שקורה כאן בפורום

ואתם ממש מבואסים מהבולים של האחרים כי זה לא משלים לכם את האוסף... חחחחח

מועדון הבול - הקבול -... בול!

ויאולט

אני אנסה עכשיו לתת לך כיוונים חדשים ללימוד

שכל - אהבה

אם הלב שלנו משוחרר מההגדרות של השכל

הוא אוהב וזה ביטוי עמוק של הנפש שלך

ואז השכל נמצא בשימוש ולא בהגדרת המציאות

רגש - שכל - גוף

במצב של תרדמה רוחנית

הרגש מותנה בשכל ומכתיב לו את החוויה שלו

אקהרט טולה תיאר זאת למשל שהרגש זאת התגובה של הגוף לשכל... מכאן אפשר לחשוב שהשכל זה המקור של הכל..

אני אומר. נכון. וגם לא

כיוון חדש עבורך לאפשרות

השכל חי בזמן

הרגש חי בהווה - חי

מי שמצליח להיות ברגש בנקודת האפס של העכשיו

משוחרר מהשכל

מייצב את השכל שלו לתפקד בתוך הרגש בנקודת האפס הזאת

תפקוד חדש עבור השכל שהופך אותו לכלי

כלי שמשרת האדם ולא משהו שכולא אותו בגופו

כל הדרכים הרוחנית כולל אלו שמשתמשות בשכל

מטרתן היא להגיע ללב האדם

ובהווה של נקודת האפס - עכשיו - נצח

אתגר

חכמה אמיתית מבטאת אהבה. אם שכל של אדם משוכלל.

זה לא אומר שהאדם מבטא חכמה

חכמה אמיתית משרתת את האמת ובדלת אמותיו של החכם

לא משהו שמפורסם וידוע בחוץ לאנשים

החכם נותן ביטוי לחכמה שלו בענווה היא מגולמת במה שהוא עושה

לא במה שהוא מכריז על עצמו... רק הוא מבין את חוכמתו על המצב בענוותו. זה מה שעושה אותו לחכם - מידת הביטול שלו לחכמה עצמה - בפועל!... ולא מערכת היחסים שלו עם אנשים

חוכמה מוצאה בהווה החי. היא ביטוי של ההווה של הבנאדם

ולא בנק הזיכרון או הדברים שהשכל שלו התאמן עליהם

גם אליעד לדוגמא יכול להיות להב משונן שלא אוחז בעצמו בחכמה

כי חכמה אמיתית היא רק תולדה של הווה היא ממש חיה

זה מה שעושה את האדם חכם.

ולגבי נושא השכל - רגש.

זה חוט שיש לו שתי קצוות.

ושתי האפשרויות קיימות כפי שכתבתם

קיים ידע שמתאר את הדעות שלכם

חלק מהידע נמוך יותר וחלק אחר גבוהה

הגבוהה כולל בתוכו כבר את הנמוך

ומיישם ביטוי יותר עמוק של הקשר בין השכל לרגש

ואפשרות של התפתחות האדם בנושא

כל אחד במדרגתו

ועל תחשבו שהתכוונתי שזה שאתם יודעים משהו כבר מייצג את המדרגה שלכם.

עדי

אני רוצה להתייחס לדברים שכתבת.

אתה בחור צעיר ובטח רגיש וסוער

תהיה סובלני ולא פזיז עם כל מיני רעיונות

אני בגילך איפשרתי לעצמי ללכת רחוק מדי בעקבות רעיונות גרנדיוזים. כולל העלמות קיומית.

וכדומה...

לפעמים עצם המחשבה בסט כזה של רעיונות לאורך זמן ללא אחיזה אמיתית במשהו. מערער את הנפש. מהסיבה שאתה מפתח אמונה בחיפוש שלך. אם אתה חושב שאתה טרזן, אל תהסס לשקול את עצמך. טרזן עלול לקפוץ מהעצים יום אחד

;)

עדי

הרי לך תשובה:

שים לב שאתה לא שואל כי אתה לא יודע

אתה שואל כי אתה יודע

ואתה רוצה הקשבה

...

אם תסתכל במבט עליון

תראה שתמיד אתה מוכן לשאול

ומכאן, תבין שאתה תמיד מוכן לקבל תשובה.

הרצון לשאול טמון בתוכו הרצון לתשובה

...

ומכאן.

זאת התחלה עבורך להתבונן במנגנון יצירת האמונות שלך

והאחיזה בהן

יפה?

הכיצד?

...

שים לב

שהגיוני לשאול שאלה כשלא יודעים משהו.

אתה שואל שאלה לאחר שאתה כבר לעסת משהו.

כלומר אתה רוצה לקבל תשובה שתמשיך ללעוס את מה שבלעת בזמן אחר.

למה אני חותר?

ככה נוצרות אמונות ואחיזה

משתי נקודות פשוטות שאתה יכול לזהות עכשיו

נקודה אחת שאתה מחזיק בתוכך סל, ואתה אוסף אליו רעיונות

נקודה שניה שאתה לועס את מה שאתה אוכל

שים לב שבכל תשובה חדשה שאתה מקבל. בפנים אתה מנסה לקבל אישור לרעיון אחר שכבר יש לך בסל.

זאת האחיזה שלך באמונה

שים לב

האם מתי שאתה שואל שאלה.

משהו בתוכך מוכן לתפוס.

לאחוז במה שתקבל.

זה מרמז, שאתה בתהליך של גיבוש אמונה

ומכאן.

אם תתבונן זמן מה

תבחין כי יש לך כוונת אחיזה

אני ממליץ לך, להתבונן בה

ולהבין את כוונותיך מהסיבה

שאתה אחראי לתהליך הזה של איסוף האינפורמציה

והאחיזה עצמה

ולסיום.

סוד - המפתח נמצא באחיזה עצמה.

תן מיקוד בלב באחיזה עצמה

אולי תבין חלק ממה שכתבתי

ואולי חלק אחר ייקח קצת זמן

ייתכן שאת עניין האחיזה ייקח יותר התבוננות וסובלנות

זה חלק מהעניין

אם אתה רוצה באמת לגעת בנושא.

לא להבין אותו. אלא ממש לגעת בזנב של הדרקון עצמו.

תנסה. לא תפסיד

תוספת קטנה.

זאת לא כל התורה.

אך מאפשר להתחיל לבחון את הנושא ולהתמודד.

אמונה / מנטרה / ניגון פנימי

בתופעה הזאת שקוראים לה אמונה יש משהו מעניין שהוא מפתח לפיצוח האמונה.

לפחות אחד המפתחות.

לצורך העניין אני קורא לו עכשיו הניגון הפנימי

האמונות שלנו בנויות כאשכולות ואנחנו מריצים מיני מחשבות שבונות את מבנה

האמונה שלנו.

כאשר אנחנו שומעים אנשים מדברים או למשל קוראים אותם בפורום באינטרנט.

הם מהדהדים לנו ניואנסים שונים במבנה האמונות שלנו.

ומכיוון שאנו >מורגלים< להבין >כוונות שלא שלנו<, הניגון שלנו מופעל ואנחנו מבינים את המשמעות של הניגון. או לפחות משערים שמשהו מהותי תופס לנו את תשומת הלב ורלוונטי עבורנו.

זוכרים איך נחש רוקד לניגון החליל?

כך הניגון הפנימי תופס לנו את הלב והמחשבה

השכל שלנו חושב

ובתוך הנפש יש ניגון

נוצר לו אט אט ניגון

לרובנו יש פלייליסט (-:

למה?

כי אנחנו אוהבים ששרים לנו שירים באופן טבעי

במיוחד שירים שאנחנו אוהבים: )

כמו נעימה יפה שאנחנו קולטים מתוך שיר שתופסת אותנו

כל אחד בפנים מכיר ורגיל ומכור

לניגון שלו

וכאשר הניגון מנוגן

השכל תפוס לויברציה של הניגון

וחושב את כל המחשבות של האמונה

וטוחן את מחשבות האמונה

ונלחם במחשבות האמונה וכו

עד - שהמנגינה נפסקת

ואז השכל משתחרר.

וחוזר לתפקוד משוחרר יותר ועירני יותר

בזמן הניגון הפנימי כשהשכל נלחם על האמונה שלו

תשומת הלב נעולה ולמעשה במידה מסויימת הלב סגור

בחלק מהמקרים תשומת הלב שלנו נעולה על אדם שהזכיר לנו את האמונה

והניגון התחיל לנגן

או שקראנו משהו בפורום לדוגמא שהחל את הניגון הזה

או משהו שקיים בחדר מזכיר לנו את האמונה והניגון מתחולל

הלב שלנו סגור באותו הזמן ולכן אנחנו לא מסוגלים ממש להבין

מה קורה בתוכנו או מחוצה לנו

לא מבינים ממש מה אנחנו שומעים או קוראים

כי הלב והשכל שלנו תפוסים

והנפש שלנו תפוסה בניגון המוכר

במצבים יותר מתקדמים

הפלייליסט משתלט עלינו

ומה שכואב בסיפור הזה. שחלק מהניגונים יוצר בנו כאב רגשי

ואנחנו סובלים. מעט או הרבה או הרבה מאד

לא כל הפלייליסטים כל כך כואבים

יש גם ניגונים שאנחנו מאד אוהבים

ואפילו נהנים מהם

מהסיבה שהם נותנים לנו תחושה של בטחון, אהבה, יציבות, הגנה

או כל צורך נוסף אפשרי.

העניין הוא שזאת רק תחושה וההנאה היא בניגון עצמו

המאפיין את כל הניגונים הם שאנחנו תחת מנטרה

כאשר מנטרה פרושה שאנחנו תחת מעין טראנס כל עוד הניגון מתנגן

אנחנו על אוטומט עד שהשד חוזר לבקבוק שלו

ובתוכנו אנחנו רדומים

אנחנו מעדיפים את הניגון על פני המציאות עצמה

בשאר המקרים הכאב המלווה וההיצמדות שלנו לכאב או להנאה

מאפשרים לניגונים השונים להמשיך להתרחש

כאשר השכל שלנו חסר אונים כי למעשה אנחנו בתוך חלום

חלום נעים או סיוט

אז מה העניין המהותי בניגון הפנימי?

שהוא זה הדבק שאחראי שהשכל והלב ישארו משועבדים לאמונה ולכאב וכו'.

ולכן המפתח לפצח אמונה נעוץ ברצון שלנו לא לחשוב את האמונה וכל סיפור מנטלי אחר שקשור אליה כולל שיחות עם אנשים אחרים

וכן לתת תשומת לב אמיתית לניגון הפנימי

זה המפתח

תשומת לב לניגון הפנימי יגרום במהלך הזמן התעוררות שלנו מהניגון עצמו

כי הלב יפסיק להקשיב ולהיות מכור לניגון הזה

השכל לא יכול לנצח לבדו

אתם תהיו חייבים גם לרסן את הרצון שלכם להילחם או לתחזק את האמונות שלכם..

וגם תהיו חייבים לכבוש את הניגונים שבלב

אט אט

ובאופן ספונטני

שכלכם וליבכם ישוחררו ממעגל הקסמים הזה

ותזכו במציאות חדשה ויותר אמיתית

נושא אחר שאתם יכולים לערער עליו.

הוא. שכמעט לכל סיפור שלנו לגבי עצמנו יש ניגון.

שאנחנו מזדהים איתו בלב.

לכן גם צורת הדיבור שלנו והכתיבה שלנו תמיד זהה

אנחנו בונים את אותם משפטים באותו ניגון רק מילים אחרות

ואם בחרתם להשתמש במילים רוחניות או ספרותיות

כי ממש סיגלתם לעצמכם אמונות מרצון

בכדי לתחזק את אותם ניגונים שאתם רגילים אליהם

מכאן

שגם יותר קל לכם ליצור קשרים עם אנשים שיש להם אותו הניגון

לרוב זה מתבטא בצורה שאתם מדברים וכותבים

ובדרך כלל אתם מזהים את אותם חברים דרך תחושת ניגון משותפת

אני למשל קשוב לניגונים של אנשים כאשר הם מדברים איתי

ומקבל הרבה מכך בכדי להבין על מה אני מדבר

ועם מי.

לפעמים אני פוגש אנשים שרק מלהקשיב לניגון שלהם ומההיכרות שלי

עם הפלייליסט שלי אני בטוח

שיהיה שמח או שיהיה עצוב...

ואז אני מנסה להיות ערני וסובלני יותר מהסיבה

שאני מבין כי האינטראקציה איתם תהיה לא אמיתית לחלוטין

וכי כנראה היא תהיה במקצב של הניגונים

ובנושאים המסויימים עם אי ההבנות הודאי לאותו ניגון

אחת האומנויות הישנות שלי זה לצוד נחשי אמונה

אני הורג להם את החליל

אז כמו שאומרים לסיום

יאסו!

התאווה לכסף. יוצרת מטען ומבנה בתודעה שאחראי לחלק מהניתוק שלנו מהאמת.

ואנשים מתקשרים בינהם דרך המבנה הזה

והדרך לזכך או לפרק את המבנה הזה הוא לדבר על האמת

ולהסביר אותה, וגם להתפלל בלבדות ממה שהבנתי.

בכל דור יש מידת שלום בין האנשים שמאפשרת להם שיתוף פעולה ומוכנות להיות אמיתיים מאשר לשנוא לחשוד להתווכח לתחמן לא להסכים.

וזה מידת הנכונות שלהם והיכולת שלהם לדבר על האמת ולהסביר אותה.

ולכל דור המידה שלו

תורה יפה ומחזקת

חברה!

זה אומר שזה טוב לדבר על האמת מבלי להתווכח או להאמין שהיא בכיס של מישהו.

וכי כל החיכוכים שלנו ושלכם איתי באופן אישי הוא חלק מהמבנה שתאוות ממות אחראית עליו

עצם הדיבור עצמו וההשקעה שכל אחד מאיתנו עושה בפורום הזה לתת ביטוי לאמת שלו ולהתאמץ להסביר אותה.

הוא תהליך הזיכוך שרבי נחמן מדבר עליו - הוא הבירור עצמו

ואם נבין את זה בעזרת השם

כל אחד מאיתנו יצליח לזכך ולפרוץ

יאללה בלאגן! : )

"שכם אחד"...

תחשבו שלמעשה שהשורש או בחלק מהשורש של הויכוחים והטענות של כולכם מול כולם. נעוץ התאווה לכסף.

ולמערכת היחסים שלנו מול כסף. יקר זול, גבוה נמוך, מואר, חשוך, זוהר, נוצץ, וכו...

התאווה גורמת לנו להבין באופן לא מודע

שכל מה שאנחנו מתייחסים אליו הוא מדיד וכי יש לו ערך כמו כסף

וכי למעשה זה אשליה

ואין לדברים את הערך שאנחנו נותנים להם באמת...

סבבה?

סבבה!

ובתוספת לא רק הויכוחים שלכם בקבוצה. אלא זה מן הסתם בעולם האמיתי בחוץ כולו ובקשר להכל

מערכת יחסים מול כסף: יותר, פחות, יש לי את זה, אין לי את זה, היה לי את זה, יש למישהו את זה, שלי יותר, שלי פחות...

בצלאל

אם האדם היה מגלה את זה היה טוב.

מילא לגלות את זה - להסכים לזה

להסכים להאכיל את עצמי או אחרים ולהסכים גם לקחת מאחרים

את המים הללו

אני ישר הסקתי משהו דומה למה שהסקת אלירן.

בתור תלמיד ממושמע, אני לא יודע אם יש מים מתוקים שניתן למצוא אותם.

ומעניין לדעת מה רבי נחמן ימשיך בנושא.

- אמת נותנת לנו תחושת רויה

- ברגע שאנחנו משקרים נוצרת לנו תחושת צימאון

- אנחנו נפגעים מזה עמוק ולכן הדמעות כי אנחנו פוגעים בעצמנו

- אנחנו ניזונים מיידית מהשקר שיצרנו

- זה מחזק את תחושת הצימאון הכללית המתגברת

- אנחנו מתחילים לחפש יותר חזק מים

- הדמעות זה משהו ממש עמוק כי זה מרמז על הקשר שלנו לאמת ולתוצאה של השקר.

זה מרמז שיש לנו חיבור עמוק לאמת וכי ממש כואב לנו לשקר

ואנחנו אוטומטית בוכים על זה

העונש שלנו זה שאנחנו שותים את הדמעות שלנו

יש משהו מאד מעניין בנקודה הזאת. שאנחנו שותים את הדמעות שלנו.

ואז ממשיכים לחפש מתוך צמאון עיוור מים אחרים

כלומר לא את הדמעות אלא מים נוספים

הוא צדיק אמיתי

הוא הצליח למלל את חווית האדם ברמה של נשמה

לא רק שהוא מדייק בתאור התופעה הוא משתמש במילים אמיתיות

הנשמה שלנו בוכה כשאנחנו משקרים

כי מקורה להיות אמת

ומה שהוא תיאר זה תוצאה של עשיית שקר כלפי עצמנו

פיספסתי את החיבור. תודה שלמה

איזה עומק

איזה תותח

הרבי

לירן. אתה חושב שיש משמעות לדמעות?

כי אין קשר בין מים מלוחים לדמעות.

אולי גם הוא לא התכוון לזה שזה החלק המהותי בפיסקה...

איזו תורה זאת?

בצלאל

הכי טוב שתנסה להשתמש בתאור המקורי שנתתי

ולא לנסות לתת לא משמעויות חדשות משלך

אם תצליח לפענח עבורך את הרעיון שלי

תדע לבד מה לעשות עם זה

בעזרת השם

בהמשך למה שכתבתי

ואני מקווה שכל חברי הקבוצה יגיעו לפוסט הזה

הצלחתי לגבש עכשיו מסר אחד גדול לכולכם

==========================================

יש לי תחושת בטן

שמה שכולכם עושים זה מדברים על הסורגים של חדר ההמתנה שלכם

או על איזה חלון שקיים בו

ומתחילים להתווכח או לקבל תחושת אי נוחות ברגע שהתיאורים שלכם לא תואמים לתאורים של האחרים

את מה שאתם רואים מאותו החלון

חלקכם ממש משוכנע שהסורגים או החלונות שלו הם הם

מבטאים את החופש שאתם מייחלים אליו או כל טייטל אחר שבחרתם

אני טוען שאתם מטפחים את חדר ההמתנה

ממש מנקים ומשפשפים בסמרטוט את הסורגים והחלונות בכדי שיהיה נקי

ומי שסיים לנקות ממש גאה בנקיון של החדר

ומציץ לטינופת שעדיין קיימת בחדרים של האחרים

ומעביר ביקורת על מידת הנקיון של החדרים

אין תכלית להתעסק בסורגים או בחלונות

אין צורך גם לחבר שירים ופראזות לגבי הנוף שאתם רואים מאותו חלון

אתם עושים עוול לעצמכם ולאחרים

אני ממש מאחל לכולכם ולעצמי שמה שכתבתי כאן יעורר משהו בלב שלכם.

ותנסו להפיק משהו אמיתי ממה שכתבתי

יש כאן חומר מאד לא רע למחשבה

ואולי בעזרת השם, זה ישפיע על הכתיבה של כולנו בפורום הזה

שבת שלום

ככל שבנאדם מפסיק לחכות ומתחיל לצעוד

נוצרת לו הבנה יותר מלאה לגבי עצמו והחיים

ויש לו תחושת כיוון ומשמעות יותר מלוטשת

ובנוסף.

כפי שרמזתי באחד הפיסקות למעלה...

העולם הזה הוא כמו חדר המתנה אחד גדול

המטריקס נותן הרגשה שזה חדר המתנה אחד אבל זה לא נכון

כל אחד נמצא בתוך חדר ההמתנה האישי שלו - בחידה האישית שלו שהוא עדיין לא פיצח אותה

לכל אחד ההאחזות באפשרויות שהוא מאמין בהם שמאפשרות לו וגם מצמצמות אותו - וזה תלותי במנגנון ההתייחסות שלו

וכל מחשבה או הבנה שיש קשר ביננו לבין מה שקורה לאנשים אחרים... לרוב בכל רמה... הוא לא מציאותי באמת והוא רק מטעה

לגבי התפיסה העמוקה של מה זה חיים עבור כל אחד מאיתנו

חשוב:

אחד הדברים שמונע מאיתנו כל אחד להבין את חדר ההמתנה שלו.

זה הכוח שאנחנו נותנים לאמונות ולהבנה שהאמונות משותפות לכולנו. אנחנו מאמינים במועדונים ובשותפויות

זה נותן לנו את המסר שחייבים להמתין למשהו וכי האמונות עשויות ברזל.

עוד יותר חשוב:

ממיטב הבנתי הכנה הנתיב לפיצוח חדר ההמתנה נעוץ בזיהוי - פיצוח - הבנה. של הכסא. של המקום שלכם.

ברגע שכל אחד יפענח את החלק הזה

באופן אוטומטי תשומת הלב שלכם תופנה אליכם ולגבולות חדר ההמתנה שלכם..

לא תחפשו משהו מהותי בסורגים של חדר ההמתנה של אחרים

ברמה מסויימת רובנו מספרים לאחרים לגבי הכבלים שלנו ולא על החופש האפשרי. אני מרגיש שמה שכתבתי עכשיו מהותי.

וזאת הסיבה גם לויכוחים בינכם

המשך שבת נעימה

בכדי להבין על מה כתבתי תצטרך לטעמי בצלאל לבדוק איך דבר כזה מתבטא אצלך בכדי להבין את מה שכיוונתי אליו.

בתור אחד אורך אני למעשה טוען.

שיש בתוכנו מעין מבנה פנימי שמורגל לחכות לדברים שבמהותו של החכיון אינם קיימים.

כשהעיקר הוא שאנחנו חיים במעין תרדמה ותפיסה שגויה לגבי מה זה >חיים<

והרבה חוקים שבתוכנו לגבי איך המציאות בעולם עובדת

אנחנו מחכים להזדמנות הנכונה לעשות דברים

כאשר ברמה היותר עמוקה של המציאות אנחנו היא ההזדמנות עצמה

וכל אחד יכול ליצור את אותן הזדמנויות רק אם הוא יבין למה הוא מחכה ואיך עושים את זה וכן מה הם ההזדמנויות האמיתיות שהמציאות מציגה בפנינו..

שזה כבר התקדמות מלחכות בתורים

ומשהו שמגלים לבד.. בלי טיפים מראש... זה חלק מהמשחק

כמו בסרט המטריקס

some rules can be broken and the others can be bent

אני עד היום שובר כל מיני חוקים מדי פעם

לא תמיד זה נותן לי משהו נקודתי אבל לפעמים מוסיף לי לבנה נוספת בבנייה של הבנה גדולה יותר.

רעיון נהדר בצלאל.

אבל עכשיו הזכרת לי את מה ששכחתי.

וזה היה זמן!!!!!!

וסיבה.

תמיד היו לי תורים שכל מיני רעיונות שהזדהתי איתם חיכו

ופשוט ראיתי הכל כתור אחד ארוך של זמן

שלא קיים כלל

ואני בתרדמה

אז יאללה להתעורר

החכיון שלנו אמיתי מאד

יום אחד עליתי על זה שאני מחכה לא משנה למה, אבל ביג טיים

וניסיתי להעיז לקום מהכסא

פשוט ככה, כל "כסא" בכל סיטואציה התחלתי לקום בלי להקשיב לתירוצים שהיו לי למה אני עדיין יושב

בלי להקשיב לקריזות שהיו לי כשנבהלתי מעצם זה שהפסקתי לחכות בתור

יש תורים שחשבתי שאני מחכה למשהו אחד אבל בסוף התברר שחיכיתי למשהו אחר...

ואז הבנתי שכל התורים בתוכי הם למעשה תור אחד עמוק יותר

תור אל הדלת המרכזית

אני לא זוכר מה היא.

מי יכול להשלים?

יש שיחות בין אנשים על כל מיני נושאים שהם כמו חדר המתנה.

אנשים מדברים על משהו שהם מחכים לו

שנים...

אני משתמש במילים באופן חופשי. ויכול להיות שהאסוציטיב והשפה לא מדברים אליך.

או שאני שכלתני מדי עבורך - מורכב מדי

חוצמיזה.

שאני כלל לא תיארתי חוויה שלי.

לתאר חוויה זה משימה שאני לא מנסה להשיג אותה בכלל

אלא נקודה מאד מתוחמת שנתתי לה גבולות

לא נפגשנו

לא נורא

שבת שלום

אני דווקא מאד רציני.

אם אביבה לא מחוברת ללב שלה

היא באמת תרוץ אחרי השכל ישר לענות על השאלה כי היא לגיטימית.

אבל הלב מבין ואז אפשר לצחוק...

אביבה

תקראי למעלה את הפוסטים שלך ושל אתגר

זאת דוגמא מצויינת למה שכתבתי בנוגע ללב ולרצון

למצב בו לא קיים משמעות אלא משחק עם משמעות

כשאין רצון אמיתי

ויש שכל שמשחק רעיונית עם משמעויות

ומשאיר את הלב כבול ללא אמת מסיבה זאת

ואז כפי שכתבת לאתגר יש לך כל מיני רצונות

רק לא אחד ודאי

את רוצה לדבר, את לא צריכה, את כן צריכה, זה כן משנה, זה לא משנה, הכל אחד... וכו'...

וזה מה שהפריע לאתגר שהוא הרגיש שאין לך רצון אמיתי

אביבה.

מה דעתך על השכל - לב הבא?

דובי שוורץ הגיע, חג לאילנות?

אביבה

את ממש תיארת את מה שכתבתי שהשכל כופה על הלב את המציאות ללא רסן.

יש משהו מאד חשוב באחד הדברים שאתגר כתב.

והיא ששאלת שאלות וקבלת תשובות ללא גיבוי של הלב יוצרים בעיה.

כי הלב והשכל מפסיקים להזין אחד את השני.

ולכן אין לנו הרגשה שמה שמבינים זאת אכן האמת

ואנחנו מנותקים כך מתכלית וממהות

זה פוגם ברצון האמיתי שלנו והופך אותו ללא אמיתי - מייצר רצונות שקריים.

ההתעקשות שלנו לדעת דברים שהלב לא ממש צריך אותם מאפשרים

לשכל להתחיל פשוט לרדוף אחרי כל רעיון לא משנה מה הוא

השכל לכשל עצמו בנוי להבין יותר ויותר

אך בלי חיבור לרצון וללב

הבנאדם עצמו בפנים אבוד

כי הלב והרצון הם היחידים שמסוגלים לתת לשכל משמעות שבלעדיהם היא איננה קיימת.

ואז אנחנו ממציאים רעיונות כמו:

האמת שלי... האמת שלך

או שיש שיש וריאציה יותר טובה לאמת מסויימת

רעיונות שהם תולדה מהניתוק הזה

"לופים אינסופיים של "כן אבל

לא משנה מה הנושא

העפיפון חג בשמים ולעולם לא נוחת חזרה הביתה

שלום אביבה

יכול להיות בתור ילדה השלכת על חפצים רעיונות שידעת לגבי עצמך. היית מושפעת אולי מדברים ששמעת שאבא שלך אמר לגבי עצמו או משהו אחר שתפס אותך. ואחרי זה יצרת לו המשכיות

קראתי את מה שכתבתי

ואני מצוטט את עצמי...

"אני העזתי לענות לשאלות שקריות לגבי האמת

אחרי שנתתי תשובות שקריות"

הכוונה -

נתתי תשובות שקריות לגבי עצמי

זה חשוב כי ברמה מסויימת המערכת היחסים הראשונה שיש לנו

זה עם עצמנו

ולשקר אודותנו זה לחטוא לאמת עצמה

ברגע שאתם משקרים בתשובות שלכם אודות עצמכם והשורש שלכם... אתם מולידים שאלות שקריות

שאלת שאלות אמיתיות מכריע לגבי הסיכוי לקבל תשובות אמיתיות

והרצון >להסיק< את האמת מן התשובות

מכריע לגבי השאלות הנוספות שנובעות ממה שמבינים

הנכונות להתגבר על הפחד לקבל את התשובות האמיתיות

משחרר אותנו מלשפוט מה היא תשובה נכונה

הבנתם?

תשובה אמיתית היא לאו דווקא תהיה מה שנצפה לה כאמת

כמו שנצטרך לעבור דרך מה מותר ומה אסור להחשב כתשובה

אמיתית.

וכן מה מוגדר אצלנו כאמת בכלל

התגברות על הפחד הזה

נותן את הרצון לשאול שאלות אמיתיות

התגברות על הפחד מן האמת נותן חופש

עוזר להתמודדות עם הפחד להבין את האמת

לרצות את האמת

השאר כל אחד יגלה בעצמו

אני מודה לכולם

אני מודה לאלוהים

לא חשבתי שזה מה שיקרה

אני כותב כבר אולי שעתיים או יותר

חשבתי בהתחלה שיהיו לי דמעות

אבל לא

יש על עוד מה לכתוב מצדי

העניין הוא שאני לא מאמין שעדיין אכפת לי מהאמת

ובאמת אכפת לי ואני כבר לא זוכר על מה ולמה

למרות שאיבדתי את הטעם שלה

למרות איבדתי ממזמן כיוון

למרות שדפקתי את העסק קשות

והעזתי למרות הסיפור המדהים שלי

להסתובב כמה שנים בעולם מאז אותה תקרית

ולהעיז לקבץ נדבות

העזתי להפנות עורף לפרצוף האמיתי שלי

בגילגול הזה

אני העזתי להקשיב לשטן שאני בעצמי בראתי שאמר

עזוב זה לא זה

אני העזתי לענות לשאלות שקריות לגבי האמת

אחרי שנתתי תשובות שקריות

שקר זה חשבון מצטבר

והשכל בשירות האגו והשקרי אוהב לדבר על האמת השקרית שלו

אני הפנתי עורף לעצמי ולאמת

אני שקרתי לעצמי בטענה שאי אפשר לתקן או לחזור חזרה

אני רק זוכר שזה לא

יחד עם כל מה שאני זוכר שזה כן

מי זוכר למה?

אני הסכמתי להיות שותף לשגעון הכללי

למרות שהייתי צריך להצדיק אותו מחדש

ועוד לפי הכללים שכולם מפסידים בהם

!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שכחתי את מי אני עובד כי אני כנראה נעזבתי

אמרה איזו מורה רוחנית שפגשתי בהודו פעם

אם אתם מוכנים לשקר

זה בסדר תמשיכו לשקר

אם אתם לא מוכנים באמת אבל באמת לדעת את האמת

זה בגלל שעוד לא סבלתם מספיק

היא אמרה שיש לנו את החופש המלא לשקר

וגם את החופש המלא לחזור לאמת

אמר לי אבא של חבר

ואהבת לרעך כמוך אני השם

ומאיך שהוא אמר הבנתי משהו שאף פעם לא הבנתי

או שאולי ברגעים המיוחדים שכתבתי עליהם ההם ראיתי את האפשרות הזאת

לאהוב את האחר כמוני ואז השם בין שנינו

או דרכנו מתגלה

כמו שיש לחיצת יד שהיא שלנו

ועוד אחת שלו

נשמע סוף ;)

לילה טוב

אני חוזר לנקודת השקר והאמת

אף אחד הוא לא הסיבה המקורית לשקר שלכם

וכמו כן אף אחד הוא לא הסיבה המקורית לאמת שלכם

זה שקר לבקש משהו על מי שאנחנו - מי שאנחנו המוחלט

זה אומר שכל תנאי שאתם שמים בינכם לאמת זה מחיר שאתם מוכנים מרצון חופשי לשלם. אתם מבינים את זה?

כל שטות אתם משתפים איתה פעולה לגבי עצמכם נעשה מרצונכם החופשי.

אם אתם מדמיינים שאתם מוארים למשל

כמו מלכים או מסכנים למשל שלא כצורך.

זה תג מחיר שהסכמתם לשים על ראשכם שהתשלום הוא ניתוק מהזכות להיות עירום מחובר למציאות בלי שיעבוד לדמיון המשוגע שלנו. אנחנו אוכלים את מה שאנחנו מבשלים עבור עצמנו.

ולפעמים הכרטיס טיסה הוא בכיוון אחד

איך בדיוק אתם רוצים למכור את עצמכם?

לבקש משהו בעבור האמת או מי שאתם זה אומר לתת תג מחיר

עלוב לא משנה מה הוא.

זה כאילו לאמר לעולם אני מוכר אותך עולם

הבנתם למה אני מרמז?

אנחנו זה חלק מהעולם כי אנחנו יוצרים אותו

הערך המקורי לכל דבר בעולם הזה קיים בתוכנו

כשהערך הכי חשוב הוא אמת ואולי אהבה ואולי עוד אחרים

אלו הדברים היחידים שאנחנו יכולים לקבל ולתת שמזינים אותנו ואת תחושת החיבור שלנו להכל

המטבע המקורי הוא אצלנו בפנים

ואני במו ידי ברגע שאחזתי בערך האמיתי שלו

הסכמתי לסחור בו

אני מבקש סליחה מאלוהים

לא יודע ממי

איך שאני נזכר בזה עכשיו...

אני עצמי הסכמתי לסחור במטבע הזה

ולהחליף את הערך היחיד שלו בחילופין

אני הסכמתי לא לתת את המטבע האמיתי

ואני הסכמתי לקבל מטבע לא אמיתי מאנשים

להיות אמיתי בעולם הזה זה ערך אמיתי וזכותו של כל אחד.

כל שקר לאמת הזאת פוגעת בכבודנו האבוד כבני אדם

שאוהבים את האמת.

לאמר את האמת ולהיות האמת זה החוזה שלנו עם העולם בתור בני אדם. זה חלק מגן עדן

ועוד משהו אני לא מוכן לחתום עליו.

לדעת מה הערך האמיתי של המטבע שקוראים לו אמת

מחייב לא להפוך אותו לבורסה

אני ידעתי מתי אני הולך לשקר כנגד האמת ברמה כלשהיא

ואני ידעתי מתי מישהו אחר הולך לגרום לי לשקר

והערך האמיתי המהותי זה האם אני שיקרתי לעצמי

זה הערך האמיתי והיחידי

גידול העץ בכדי ליהנות מהפירות שלו

אומר שהאחריות היא בלעדית שלנו

בכדי שנוכל ליהנות מהפירות

זה מה שנשאר עבורנו זה החשבון האישי שלנו אם תרצו מול אלוהים

יכול להיות שנכון לאמר שיש את הגן עדן

ואנחנו נמצאים בכדי לשמור עליו ולטפח אותו

והוא קיים בתוכנו

זה שקר לבקש תודה על זה שאנחנו אומרים אמת

ולחשוב שאנחנו טובים... אנחנו לא!!!

עצם המחשבה כמה אני טוב מקורה ברמה מסויימת בטיפוח שגוי

להיות טוב לא קשור למחשבה. מחשבה כקרמה זה כבר תוצאה של מעשים שלנו מהעבר

לאמת אין ערך נוסף מלבד האמת עצמה.

ואף אחד לא צריך להודות לאף אחד שהאמת מתקיימת.


הפוך - אנחנו מבוססים בכזה חרא עמוק שההסכמים שלנו לגבי מה זה אמת, זה חלק מהחרא הזה

ברמות מטורפות. כל ניואנס מעפן באישיות שלי הוא קבלה על זה שמתישהוא הסכמתי לשקר - שוב!


זה שקר לבוא לעצמנו בטענות שאנחנו משקרים

זה שקר כל המניפולציות והמלחמות שלנו על האמת או השקר

זה הכל תולדה של הפיצול המקורי

והאמת שהפכנו אותה במו ידינו לשקרים

ולאחר מכן השקרים מנסים כביכול לתקן את האמת

כי כבר קיבלנו את זה שאנחנו מפגרים

אז אנחנו נלחמים על האמת דרך שקרים

וכולם עושים את זה באיזו שהיא רמה ארצית

שכולם רגילים לצבע ולטעם של זה

כולם רגילים לזה שכולם נראים אותו דבר

אני זוכר שממש יש הסכמה כללית שזה המשחק

אחרת לא הייתי יכול לעלות על הדעת שזה אפשרי

זה שקר שמישהו לא אומר לנו את האמת כי האמת זה משהו פנימי ולא חיצוני. זה נכון מה אנחנו מסכימים לקחת.

לאמת של אנשים יש איכות חברים

יש ניחוח מאד מסויים שאולי אף אחד מאיתנו לא זוכר אותו

זה לא אומר שאנחנו מוגנים משקרים של אחרים

אבל הזיכוך שלנו עצמנו זה הנשק היחידי והכי חזק שיש לנו בלזהות שקרים.

וכנראה שהשם שומר על נאמניו מפני אויביהם

כלומר, לדעת מה האמת זה קודם כל איכות ויכולת שלנו האמת פועלת פנימה והחוצה ולא הפוך

ככה שכל טענה שלנו כלפי מישהו היא שקרית ביסודה

כל טענה שלנו שיש לנו בעלות על האמת כלשהיא

היא שקרית... אין לנו בעלות על האמת

יש לנו כל מיני דרגות של השתעבדויות

אליעד סיפר משהו לגבי טראומות ופחדים

שזה נכון שצריך להיות מוכן לכאוב וברמת הרעיון

או למעשה הכוונה הפנימית להיות מוכן לעבור דרך כל זיכרון לנצח נצחים בכדי לחזור לחיבור אל הנצח

להיות מוכן לחוות כל זיכרון כנצח

אליעד אולי הבין משהו שגם אני הבנתי

לכן ההסבר שלו כפי שהיה

שיש משהו בתודעה שלנו שאני לא זוכר אותו כרגע

שממש בוחר האם אני מודה להשם על החוויה

האם מה שקרה זה חלק ממני ומהכל

או האם אני בוחר לזכור נפרדות ממנו

אז בכדי להתחבר בחזרה לאחדות עם הכל

צריך להיות מוכן כבנאדם לחוות את הכל ללא מניעה

כי יש לנו בתודעה מעין מניעה לחוות כאב או הנאה

כאילו שברמת המציאות הייתה לנו בכלל בחירה

הרי לא הייתה לנו בחירה

ומכאן אני מגיע לנקודה של אשמה וכעסים מסויימים

יש סוג של רגשות אשמה שהם שקריים בכלל

ומקורם במחשבה שלנו

כלומר... אנחנו כלכך לא מוכנים לקבל את זה

שאנחנו שפלים ומסכנים בעולם הזה

שאנחנו פגיעים ושאין לנו הגנה מפני המציאות עצמה

ומתי שאנחנו אוכלים אותה או משקרים זה מוחלט

אז כחלק ממרידה קטנה במציאות

אנחנו מוכנים לשפוט את עצמנו שוב

או לבקר את המציאות - את עצמנו. ממש לחוות דעה

ולחשוב כמה אנחנו דפוקים ולהרגיש את זה

כן כן

יש לנו שטן פנימי שמצליף בנו בכדי ליצר רגש וכל הצלפה מחזקת אותו אנחנו גידלנו אותו.

הוא מתחיל בקטן והופך למפלצת

אנחנו השטן הזה!!!!!!!

כשהרגש הוא אשמה וחרא אמיתי

אחת הבעיות היא שיש משהו כמו דבק ברגש הזה שמחזק את הצורך להצליף וזה נדבק

ולמה אנחנו עושים את זה?

כדי להרגיש קצת כמו אלוהים!!!!!!!

כן כן

אנחנו מוכנים לייצר קצת חרא משלנו בכדי שנרגיש שאנחנו חזקים על עצמנו זה מה שאני עשיתי לעצמי.

לאחר שהצלחתי להתנקות ראיתי איך זה נוצר מחדש

אנחנו מוכנים לייצר הנאה קטנה עבור הפולחן הפרטי שלנו שהמחיר שלה הוא פצע עמוק וכואב.

זה האמת של המחשבה של האגו

משחק קטן שלנו עם עצמנו שאנחנו משלמים עליו ברגש ישירות

הבעיה היא שאין לנו בחירה לגבי אותו שטן

ברגע שאנחנו מצליפים כמה פעמים זה הופך להיות הרגל

בפנים אנחנו בגהינום ואחד השקרים הראשונים שלנו לגבי זה

זה שלא אנחנו אחראים - או - שמישהו אחר הוא גם כן שותף

או שאנחנו רואים מה חברים שלנו חושבים על עצמם

או בשיא היצירתיות שלהם מספרים לנו על עצמם

ובפנים חושבים לעצמנו... גם הוא: 1 2 3 4 5 6 7

למעשה יש לנו הסכם עם החברים הקרובים

אתה תקשיב לי ואני אקשיב לך כי אנחנו חייבים להיות ביחד בחרא הזה

והסיוט של הרע נתן לנו לגיטימציה לחפש סיוטים של טוב בשביל האיזון

זוכרים את המטבע שקוראים לו אמת????

ההוא הנקי היפה הפשוט החופשי

אז זהו שהתרגלנו למכור את עצמנו

המחיר כבר לא רלוונטי הכל כלול

כי אם אנחנו מחזיקים את השוט אז מי זוכר מי למעשה משלם???

ועל מה???

יש לנו רשימה למרתף עינויים שלנו

מוצאים מקורות חדשים לסבל הזה

מחלקים ציונים משערים השערות

בונים לנו אישיות וסיפורים

וממש מאמינים שלמישהו יש טוב אמיתי בסיפורים שלו

טוב אמיתי שמגדיר את הטוב שלנו

בכלל שכחנו את החטא שביצענו מול עצמנו

לעזאזל אני מדבר על עצמי כאן!!

שאני הסכמתי להתחיל לשקר שוב

שלא הערכתי את האמת

את הדבר הזה שאף אחד לא רוצה אותו

אבל ממש אף אחד לא רוצה אותו

אני לא זוכר את הפרצוף האמיתי שלי בכלל

אני לא זוכר את השכל האמיתי שלי בכלל

את הלב האמיתי שלי בכלל

את המהות כפי שגילתה את עצמה בפני

האמת העירומה

שהשכל מסוגל להבין אותה

כפי שהרב אליעד אמר, ואני מסכים

האמת לא צריכה אף אחד ולא מנסה לדבר

הדבר היחידי הוא שהיא רוצה שיבינו אותה

או לפחות מסוגלת לזה

לא זוכר למה ככה אני זוכר את זה

ובטירוף שלנו כל אחד מסיבותיו הטראומתיות

או האחרות נותן לשכל שלנו לשרת את האגו

או יותר נכון את הפיצול והפצע העמוק שיש בתוך התודעה שלו

יש אנשים שמאמינים שהשכל עצמו או ההבנות שלו הם הם האמת עצמה... אני חושב שזה שקר

רק אגו ירצה שמישהו יאמין בזה

יש אנשים שהחליטו שמילים מסויימות או ספרים מסויימים הם הם האמת. וזה שקר

אנשים שכחו או מעולם לא הבינו שהאמת היא זכותם המולדת

אבל אם יש ספר חוקים שמדבר על איך אפשר לדבוק באמת

או לחזור לאמת.. אותו ספר הוא קדוש

בכלל מדהים שספר כזה בכלל נכתב

אבל, ואני טוען שיש אבל גדול -

הקדושה נובעת מההבנה של האמת והקיום של מה שמחייה אותה..

אם ספר כזה מסוגל ליותר מזה זה בכלל מדהים

אך אני טוען שהקדושה האמיתית נמצאת בתוכנו

ואם יש דת כלשהיא היא תשרת את כל אלו

כמאמץ כנה של קבוצה לעשות את הדבר הנכון

ללכת על גן עדן

בעבור כולנו

כאילו יש לנו שגעון כלשהוא

זה מה שהבנתי שיש שגעון בחוץ שבני האדם חיים אותו

וכל עוד אנשים עובדים את השגעון הזה הם משקרים

כי הטבע האמיתי שלנו הוא לא משוגע

והוא לא שקרי

ויש שגעון פנימי שצריך להתמודד איתו

אותו מרד באמת. שמתבטא אולי בשטן פנימי

בכל מיני הרגלים נפשיים שלנו למרוד ולקלקל

המשמעות שאנחנו נותנים לדברים שהיא רובד אשלייתי מסויים.

הרובד של מה שנקרא הסיפור שלנו. זה כמו שזה נשמע - הסיפור שלנו. לא יותר. יש לו את המשקל שלו עד גבול מסויים.

הוא אשלייתי אבל הוא גם כן מחייב. מאד מחייב.

והעניין הוא כפי שאני זוכר.

שכמה ששיתפתי עניין עם השקרים של האנשים ונתתי לזה אמון.

במקביל למרד פנימי שהאמנתי שיש לי בעלות על האמת

כך נתתי אמון לדמיון בחוץ

הוא חזר והתחזק. ממש ככה

הבנתם?

מלהיות מחובר לאמת ולפנימיות כאשר ידעתי בוודאות איכן השקר ומה הוא מקורו.

הפכתי צד ללחשוב שהאמת היא השקר כי בפנים זה למעשה מה שהסכמתי לטעון

עד כי כפי שהאגדה מספרת. הולכים לאיבוד בשכחה עצמית

ואף אחד בחוץ לא אחראי לאמת שלנו

תקשיבו לזה - אף אחד הוא לא הסיבה המקורית שאתם משקרים לעצמכם..

בשורש של השקר אף אחד הוא לא הסיבה הישירה.

מבפנים אנחנו בוחרים בדבר מה ובחוץ חווים את עצמנו.

הדמיון הוא חלק ממה שאנחנו מציגים בחוץ ויש לו אספקט מחייב עבורנו. עבור הנשמה שלנו.

אני מבטיח לכם שלכל אחד ההתמודדות האישית שלו בנושא.

כל אחד והקופה הרושמת שלו ככה המערכת בנויה.

אחד הסיבות שאני כרגע מתעניין ביהדות זה בחקירה להבין.

הם קיימת דרך אמיתית לעשות תיקון וזיכוך חזרה למצב התקין.

אני לא זוכר מה קרה לי אז ואני עכשיו נזכר בדברים שנשכחו

מה שברור לי. שעשיתי עברות או שיש סיבה קוסמית כלשהיא שזה לא נשאר.

אני לא זוכר בדיוק מה שקרה אך הייתי צריך להתמודד עם כל יצר הרסני שהיה לי בפנים שרצה לחבל במציאות ולגרום לרע.

אחד החוקים הטבעים שאני לא זוכר אותם כמו שצריך הוא שאנחנו ממש אוכלים את מה שאנחנו מבשלים.

מכיוון שאנחנו חלק מהאמת

מה שאנחנו מאכילים אחרים אנחנו אוכלים גם כן

אדם שמחובר להווה חייב להיות מוכן להישרף וכביכול לשלם ישירות על כל עברה בכדי להשאר מחובר לאמת.

זה דורש המוכנות לכאוב

וזה לא כמו משחק מחשב שיש פסילות ואפשר להתחיל אותו מחדש מתי שרוצים.

זה ממש אש חיה

ברגע שסוטים מהאמת ולא מוכנים לשלם ע"י כאב

ואני לא יודע אם זאת הדרך היחידה

כל שקר שאנחנו מתעקשים עליו שוב ושוב

הופך מיידית להיות האמת שבחרנו והוא מקבל את הטוטאליות שלנו

ואז למעשה השכל שלנו מזדהם והרגש והלב

אנחנו לא יכולים לחשוב את האמת

להחכים ממנה

להרגיש אותה

או כל ניואנס אחר אפשרי

המעשה הוא העיקר

ואי אפשר להחזיק חכמה ושכל ללא גיבוי של מעשים ואחריות.

כי מעשים לא נכונים פוגעים בכיול הפנימי שלנו

החיבור לאמת נותן לנו את השכל להבין מבפנים את העברות שאנחנו עושים במשמעות העמוקה שלהם..

ואין למי לבוא בתלונות או לאמר לא ידעתי או לא הבנתי

וברגע שאנחנו מתעקשים שלא הבנו ולא ידענו

אנחנו למעשה מכחישים שאנחנו חלק מהאמת עצמה

שממש וצריכים לשאת בתוצאות שנצרבות בתודעה שלנו

כשאני נזכר בזה עכשיו יכול להיות

שהמשמעות של ואהבת לרעך כמוך וכל אלו יש בהם משהו אמיתי.

שקשור לטבע האמיתי שלנו כבני אדם והוא לאהוב

לאהוב... לא את עצמנו כמיטב היכולת שלנו

לא את האלילים השונים שבעולם

לא את הטירוף שאנחנו מסוגלים לו

זה הגיהנום.

להיות מנותק ולשלם

אני עכשיו נזכר בחלק ממה שקרה...

כותב, בקבוצה הזאת של האתר...

ולא מאמין שאני נזכר בזה

איך ברחתי מאחריות

זה ממש להתמרד נגד אלהים והמציאות

כי בפנים הבנתי שזה למעשה מה שאני עושה

מתמרד ב - הסדר הפנימי הכי מוחלט עבורי

והנכונות שלי לשלם כפי שהבנתי שאני אמור

הייתה בכדי לא לתת לשקר לשלוט

כשהייתה לי שבריר של אמונה שהאמת שייכת לי

וכאילו יש לי בעלות על משהו

זה יצר את הפתח לבלגנים בשלב יותר מאוחר

לפני שנים חוויתי הארה.

בלשון המדובר.

חשוב לי שרק לא תתחילו לדמיין כל מיני דברים.

אני נזכר עכשיו בדברים ששכחתי או שלא הבנתי.

והדבר נמשך בלי שהבנתי כמה חודשים או שבועות.

אני אתמקד עכשיו במשהו ספציפי עבור השיתוף תנסו להבין את מה שאני כותב בפשטות ממש בלי לפרש גם ככה קשה להבין את הענין אולי.

הייתי מחובר לשלם באספקט מסויים. מסויים כי היו עוד אספקטים.

נתמקד ברעיון החיבור לשלם שכולנו חלק ממנו.

העניין היה החיבור לכאן ועכשיו ולמקום.

כלומר. השאלה של מי אני ומה אני עושה כאן הושלמה

למה שאלה: כי היו המון שאלות שזאת הייתה השאלה הבסיסית.

ואז. מבחינת החיים עצמם המשמעות עצמה מתבטאת בתחושת חיבור מאד עמוקה שמרגישה טבעית כמו להיות בבית תמיד.

והתשובה של מי אני קיבלה צבע חדש

ומה אני עושה כאן גם כן

אני מצמצם את כל מה שאני זוכר לנושא אחד בכדי לא להעמיס.

מה שאני אומר. שלהיות מחובר למציאות והתחושה של זהות אמיתית ומשמעות קיימת. כממש חיבור עמוק.

זה ממש חיבור ולא רעיון או מחשבה.

ואז פגשתי אנשים שונים ומה שהבנתי כתחושת בטן שאנשים לא מחוברים

להוויה ולעצמם...

מה שאני מסביר עכשיו, אז לא היה לי במילים.

כלומר: מי אני + למה אני כאן ברגע זה + ומה אני עושה.

לא היה קיים עבורם באופן ודאי וזה היה ניכר בדיבור שלהם.

כלומר. אם היו מחוברים לא היה להם דיבור כפי שהיה להם

שרימז על העדר כלשהו של החיבור הזה

יש משהו מאד מיוחד בחיבור הזה מהסיבה שהוא למעשה תחושת הבית. שהעולם עצמו הוא הבית שלנו. ויש לנו חיבור אליו.

והמשמעות של הרגע נותנת וודאות אמיתית לעשיה שלנו.

מהסיבה שאין סיבה אמיתית למעשינו מבחינת האמת - אינסופ

לכן. כל מעשה שלנו משקף באופן ודאי את ההתיחסות שלנו לעצמנו ולמה שקורה - ולעולם. כלומר, לכל דבר יש משמעות כי הכל משמעי.

והמסר שלי אליכם:

הדבר הכי חזק שהבנתי הוא המשמעות לגבי מה שאנחנו עושים ומאמינים - מדברים.

וכמה חשוב לשמור על איזון של לא לשקר כנגד האמת כאשר קיימת.

מבלי שאני מסוגל לפרט כרגע. ההבנה שלי הייתה.

שהחיבור הזה משפיע על מה שנקרא אמת וביטוי של אמת ומשמעות.

כך שלא כל דבר יכולתי להרשות לעצמי לאמר ולחשוב

כי הוא היה חוטא לאמת שהייתה חלק או תולדה של החיבור הזה

ומעבר לכך שהשקר כביכול או עיוות שלי היה יוצר מעין גלים בים

שהייתי צריך להתמודד איתם לאחר מכן ולחוות סוג של כאב.

כלומר, ובכלל. הצורך או הנכונות לשקר או לא להיות חלק מהחיבור הזה. הוא חלק מתקראו לזה השיגעון שלנו או הכל דבר אחר.

אבל החיבור יוצר מעין סדר פנימי טבעי. שלחרוג ממנו ממש יוצר נזק...

כל אחד מהאנשים למעשה היה בתוך היצירה של עצמו לעצמו ולמציאות. ומכיוון שהיו כל מיני רמות של מעין עיוותים אצל האנשים

לגבי מה שוודאי במציאות הדבר גרם לי לשתוק המון.

כי לא ידעתי מה לעשות, והיה לי כמעין הרגל צרכים של הנפש שלי להגיב. מה שלא בא לידי ביטוי כי אותו אני שהיה שגם כן יוצר מציאות דמיונית היה מאד מאד ממוזער.

כל שיתוף פעולה מהותי אותי שלי עם השקר של האנשים...

אילץ אותי למעשה לשקר גם כן. וזה גרם לכאב כלשהוא

ואני מסכם במסר.

שהאמת עצמה ממה שאני זוכר הוא משהו בתוכנו שאנחנו מחוברים אליה. יש לה איכויות עבורנו ובמצב כנראה טבעי היא חלק מאיתנו ממש בגוף.

וסטייה ממנה שיכולה להתבטא בכל מיני דרכים. גורמת לכאב שמרגישים בגוף. מכאן שיש סדר ותכלית לעצמנו ולחיים.

כלומר, החיבור לאמת נותן כמו מורה פנימי חוקים לגבי מה מותר ומה אסור. החוקים לא כתובים ויש חופש לעבור עליהם. אך הם למעשה חקוקים בבשר החי שלנו ממש ככה - בבשר החי.

וניתן להבין אותם מבפנים.

זה אחד האספקטים של חוקים בעולם הזה בין בני אדם ואולי בכלל.

שהמדהים הוא שניתן להבין אותם מבפנים דרך הרגשות שלנו והשכל שלנו שמצליח להבין את המציאות באופן ישירה.

כשלא נאמנים לאמת, שהיא גם שומרת עלינו

מאבדים אותה.

ומזדהמים, ונשכחים. ממצב של זכירה למצב של שכחה וחזרה לכאוס.

ועוד פעם המסר.

אחד האוצרות שלנו זה החיבור לרגע הזה במימוש שלו

אז אפילו עם אין את החיבור הזה. לפחות בכדי לעשות את המאמצים שהחיבור הזה יקרה ונחזור ממש הביתה

כדאי לעשות מאמץ, כל מאמץ כנה בכדי שהרגע הזה יהיה שלנו

אתגר.

עשיתי סיכום לעיקר של הדיאלוג בינכם מהסיבה שראיתי שאתם לא מסוגלים. לאחוז בעיקר של השיחה.

זה ממש לא משנה מה כל אחד מאיתנו חושב או מאמין חברה

השאלה היא האם אנחנו מסוגלים לפתח שיחה עם עוד אנשים ולהשתמש בידע הזה שלנו - >בפועל<.

כל אחד מכם נאחז בידע כמעין תורה מסיני כשלהיא - או גלגל הצלה.

מה שאומר שהוא אצלכם עדיין בשלב למידה ועיכול.

ואתם לא בשלים להפוך אותו לשיחה קולחת עם עוד אנשים

ללא הצורך להתגונן או להתקיף

יש לי סיכום זמני עבורכם. או תחנת ביניים לדיון:

קיימים 3 דברים שונים שאתם ציינתם

1. אמונה שלנו בעצמנו כמקור עצמו

2. אמונה ברעיון שנותן משמעות עבורכם למציאות במגבלות אותו רעיון

3. הסכמות שיש בין אנשים למצבים. כמו הדוגמא שלירן נתן עם נהג המונית. כלומר, מצב ידוע כמו נותן שרות ולקוח שקיימת מוסכמה בין שני הצדדים מה כל אחד אמור לתת ולקבל.

זאת איננה אמונה, אלא תירגול צפיות מובן שכמובן שאפשרי להפר אותו. יש בין אנשים המון הסכמים לא מדוברים

ענבל

לא הבנת מה שרציתי

סליחה. כי הבנת מסגנון הכתיבה שלי שאני מחפש בעיות

אין צורך בכל מה שכתבת

את כתבת משהו בשפה שאני וגם אחרים אם שמת לב

לא מבינים

ייתכן שצריך להבין לפחות אחד או שני מושגי יסוד שלך

ואולי גם עוד רעיונות נוספים

ואז לבחון מה שניתן

אם מדובר בנוסחה מנצחת. היא תוביל את מי שמשתמש בה

ניסיתי לחפור במה שכתבת

והבנתי שחסר לי משהו שלך לא חסר.

זה מה שביקשתי. שתיפתחי את הנושא

או שתשלחי אותי לקרוא בספר של אליעד למשל

ענבל

מה התכלית של מה שכתבת. מה הפילפול

צורת הכתיבה המקודדת נותנת הרגשה שיש משהו מהותי להבין.

מה את מחזיקה בכיס שלא נכתב בשפה יותר פשוטה



קבל את הספרים המומלצים עבורך שיביאו גם לך הצלחה ואושר אמיתיים בכל תחומי החיים!
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם בדידות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אכזבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להיגמל מהימורים? איך להעריך את עצמך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחנך ילדים? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם גירושין? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לנהל את הזמן? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לא להישחק בעבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור אהבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות? איך למצוא זוגיות? איך לשתול מחשבות? איך להיות מאושר ושמח? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית ועוד...



להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש משמעות לחיים? מי ברא את אלוהים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש או אין אלוהים? האם אפשר לדעת הכל? איך להנות בחיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש בחירה חופשית? אולי אנחנו במטריקס? למה לא להתאבד? איך להיות מאושר? בשביל מה לחיות? למה יש רע בעולם? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? למה העולם קיים? מה המשמעות של החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש אמת מוחלטת? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי רוחני, מאמן אישי בסקייפ, קאוצינג מומלץ ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.7813 שניות - עכשיו 28_03_2024 השעה 23:45:49 - wesi1