איך ליצור הסכמה בוויכוחים? איך להגיע להסכמה? איך לנהל דיונים יעילים? איך יוצרים הסכמה? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתווכח נכון? איך לא לריב? איך מסכימים על משהו? לבדוק על מה כן מסכימים, לבדוק למה לא מסכימים, להסביר את עצמך
איך אפשר להגיע להסכמה בזמן ויכוח?
כאשר מתמודדים עם ויכוח או אי - הסכמה בין שני אנשים, חשוב להבין תחילה את המטרה: האם המטרה היא להוכיח מי צודק, או להגיע להסכמה ולמנוע את הריב. אליעד כהן מסביר כי אם שני הצדדים מעוניינים באמת להגיע להסכמה, יש שיטה פשוטה וברורה שעליהם לפעול לפיה.
למה כדאי להתחיל במה שמסכימים עליו?
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לשאול את השאלה:
"על מה אנחנו מסכימים?"
המטרה בשלב הזה היא להציף את כל הנקודות שעליהן קיימת כבר הסכמה. לדוגמה, כאשר בני זוג מתווכחים, במקום לצלול מיד לנקודות שבהן לא מסכימים, כדאי להתחיל מנקודות בסיסיות שעליהן קיימת הסכמה, כמו: "האם אנחנו מסכימים שאנחנו בני זוג?", "האם אנחנו מסכימים שאנחנו אוהבים זה את זה?", או "האם אנחנו מסכימים שאנחנו רוצים שיהיה לנו טוב?".
כך גם בדוגמה פוליטית: אדם ימני ואדם שמאלני יכולים תחילה להסכים על דברים בסיסיים, כגון "האם שנינו מסכימים שאנחנו אזרחי אותה מדינה?", "האם אנחנו מסכימים ששנינו רוצים שיהיה טוב למדינה?", וכו'. ככל שמציפים יותר דברים שמסכימים עליהם, קל יותר להגיע להבנה ולהתקדם לנקודות השנויות במחלוקת.
מה עושים כשלא מסכימים על נקודה ספציפית?
כאשר מגיעים לנושא שבו אין הסכמה, הצעד הבא הוא לנסות להבין למה כל צד חושב את מה שהוא חושב. לדוגמה, אם צד אחד חושב שהכי חשוב שישראל תהיה מדינה יהודית, והשני חושב שהכי חשוב שתהיה דמוקרטית, כל אחד מהם צריך לרשום לעצמו מדוע הוא חושב כך. כלומר, לפרק את הדעה האישית לסיבות ולנימוקים. לאחר מכן, שני הצדדים יבדקו יחד סעיף אחר סעיף את הנחות היסוד שמובילות אותם למסקנה שלהם.
לדוגמה, אדם שחושב שצריך לגרש את כל הערבים יכתוב את הסיבות לכך, ולאחר מכן ישאל את הצד השני: "האם אתה מסכים עם סיבה א'? האם אתה מסכים עם סיבה ב'?" וכך הלאה. אם הצד השני מסכים עם כל הסיבות ועדיין לא מסכים עם המסקנה, סימן שיש משהו לא ברור או טעות בדרך. המטרה היא להבין את הפערים ולבדוק אם ההנחות או המסקנות אכן נכונות.
איך לפרק אי - הסכמות מורכבות?
אם מגיעים לנושא מורכב או עמוק מדי, שעדיין לא מצליחים להסכים עליו, אליעד כהן ממליץ לפרק את הנושא לחלקים קטנים יותר ויותר. בכל פעם שיש אי - הסכמה על חלק מסוים, עוצרים ושואלים: "למה אני חושב את מה שאני חושב?" ומנסים שוב להגיע להסכמה בחלק קטן עוד יותר של הנושא.
לדוגמה, במקרה של אדם שחושב שרודפים אחריו פילים (סכיזופרן), אין טעם פשוט להגיד לו שהוא טועה או לשכנע אותו בכוח. במקום זאת, צריך לשאול אותו למה הוא מאמין בכך. אם הוא לא מסוגל לענות, צריך לפרק את הטענה שלו למרכיבים פשוטים כמו: "האם אנחנו מסכימים שיש לך עיניים?", "האם אנחנו מסכימים שמה שרואים בעיניים אמור לשקף את המציאות?". כך אפשר למצוא נקודת אי - הסכמה מדויקת יותר, ולטפל בה.
האם חייבים להגיע להסכמה מוחלטת?
אליעד כהן מסביר כי לפעמים לא ניתן להגיע להסכמה מוחלטת. במקרה כזה, ישנה אפשרות להסכים על כך שלא ניתן להוכיח מי צודק יותר, או להסכים שלא להסכים. חשוב להדגיש שאין מדובר פשוט בהסכמה שרירותית, אלא בהבנה אמיתית של שני הצדדים שאכן לא ניתן להוכיח מי צודק יותר, וכי לשניהם יש את הזכות להחזיק בדעתם.
האפשרות הזו היא רלוונטית במיוחד כאשר הדעות מבוססות על תפיסת עולם, אמונות עמוקות או הנחות יסוד שונות, שלעתים לא ניתן להוכיח מי מהן נכונה בצורה מוחלטת.
איך להימנע מריבים ולנהל דיון בצורה יעילה?
אליעד מדגיש שכדי להימנע מריבים ולנהל דיון אפקטיבי, יש להקפיד על השלבים הבאים:
האם צריך תמיד לשכנע את האחר?
לא תמיד חייבים לשכנע את האחר בצדקתנו. לפעמים מספיק להבין היטב למה אנחנו חושבים את מה שאנחנו חושבים, ולכבד את זכותו של האחר לחשוב אחרת. במקרים קיצוניים, כמו אדם עם דעות לא רציונליות או משובשות, לפעמים המטרה היא פשוט להבין אותו טוב יותר, ולאו דווקא לשכנע אותו שהוא טועה.
לבסוף, אליעד מדגיש שהכי חשוב הוא שהאדם יהיה מסוגל להגיע להסכמה פנימית עם עצמו, ושהמחלוקת הפנימית שלו תיפתר, שכן הרבה מהקשיים בחיים נובעים מחוסר הסכמה פנימית.
כאשר מתמודדים עם ויכוח או אי - הסכמה בין שני אנשים, חשוב להבין תחילה את המטרה: האם המטרה היא להוכיח מי צודק, או להגיע להסכמה ולמנוע את הריב. אליעד כהן מסביר כי אם שני הצדדים מעוניינים באמת להגיע להסכמה, יש שיטה פשוטה וברורה שעליהם לפעול לפיה.
למה כדאי להתחיל במה שמסכימים עליו?
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לשאול את השאלה:
"על מה אנחנו מסכימים?"
המטרה בשלב הזה היא להציף את כל הנקודות שעליהן קיימת כבר הסכמה. לדוגמה, כאשר בני זוג מתווכחים, במקום לצלול מיד לנקודות שבהן לא מסכימים, כדאי להתחיל מנקודות בסיסיות שעליהן קיימת הסכמה, כמו: "האם אנחנו מסכימים שאנחנו בני זוג?", "האם אנחנו מסכימים שאנחנו אוהבים זה את זה?", או "האם אנחנו מסכימים שאנחנו רוצים שיהיה לנו טוב?".
כך גם בדוגמה פוליטית: אדם ימני ואדם שמאלני יכולים תחילה להסכים על דברים בסיסיים, כגון "האם שנינו מסכימים שאנחנו אזרחי אותה מדינה?", "האם אנחנו מסכימים ששנינו רוצים שיהיה טוב למדינה?", וכו'. ככל שמציפים יותר דברים שמסכימים עליהם, קל יותר להגיע להבנה ולהתקדם לנקודות השנויות במחלוקת.
מה עושים כשלא מסכימים על נקודה ספציפית?
כאשר מגיעים לנושא שבו אין הסכמה, הצעד הבא הוא לנסות להבין למה כל צד חושב את מה שהוא חושב. לדוגמה, אם צד אחד חושב שהכי חשוב שישראל תהיה מדינה יהודית, והשני חושב שהכי חשוב שתהיה דמוקרטית, כל אחד מהם צריך לרשום לעצמו מדוע הוא חושב כך. כלומר, לפרק את הדעה האישית לסיבות ולנימוקים. לאחר מכן, שני הצדדים יבדקו יחד סעיף אחר סעיף את הנחות היסוד שמובילות אותם למסקנה שלהם.
לדוגמה, אדם שחושב שצריך לגרש את כל הערבים יכתוב את הסיבות לכך, ולאחר מכן ישאל את הצד השני: "האם אתה מסכים עם סיבה א'? האם אתה מסכים עם סיבה ב'?" וכך הלאה. אם הצד השני מסכים עם כל הסיבות ועדיין לא מסכים עם המסקנה, סימן שיש משהו לא ברור או טעות בדרך. המטרה היא להבין את הפערים ולבדוק אם ההנחות או המסקנות אכן נכונות.
איך לפרק אי - הסכמות מורכבות?
אם מגיעים לנושא מורכב או עמוק מדי, שעדיין לא מצליחים להסכים עליו, אליעד כהן ממליץ לפרק את הנושא לחלקים קטנים יותר ויותר. בכל פעם שיש אי - הסכמה על חלק מסוים, עוצרים ושואלים: "למה אני חושב את מה שאני חושב?" ומנסים שוב להגיע להסכמה בחלק קטן עוד יותר של הנושא.
לדוגמה, במקרה של אדם שחושב שרודפים אחריו פילים (סכיזופרן), אין טעם פשוט להגיד לו שהוא טועה או לשכנע אותו בכוח. במקום זאת, צריך לשאול אותו למה הוא מאמין בכך. אם הוא לא מסוגל לענות, צריך לפרק את הטענה שלו למרכיבים פשוטים כמו: "האם אנחנו מסכימים שיש לך עיניים?", "האם אנחנו מסכימים שמה שרואים בעיניים אמור לשקף את המציאות?". כך אפשר למצוא נקודת אי - הסכמה מדויקת יותר, ולטפל בה.
האם חייבים להגיע להסכמה מוחלטת?
אליעד כהן מסביר כי לפעמים לא ניתן להגיע להסכמה מוחלטת. במקרה כזה, ישנה אפשרות להסכים על כך שלא ניתן להוכיח מי צודק יותר, או להסכים שלא להסכים. חשוב להדגיש שאין מדובר פשוט בהסכמה שרירותית, אלא בהבנה אמיתית של שני הצדדים שאכן לא ניתן להוכיח מי צודק יותר, וכי לשניהם יש את הזכות להחזיק בדעתם.
האפשרות הזו היא רלוונטית במיוחד כאשר הדעות מבוססות על תפיסת עולם, אמונות עמוקות או הנחות יסוד שונות, שלעתים לא ניתן להוכיח מי מהן נכונה בצורה מוחלטת.
איך להימנע מריבים ולנהל דיון בצורה יעילה?
אליעד מדגיש שכדי להימנע מריבים ולנהל דיון אפקטיבי, יש להקפיד על השלבים הבאים:
- להתחיל את הדיון בנקודות שעליהן יש הסכמה.
- לפרק כל נקודת מחלוקת לחלקים קטנים ולברר למה כל צד חושב כפי שהוא חושב.
- לבחון כל חלק בפני עצמו עד שמגיעים לנקודה ספציפית של אי - הסכמה.
- לא לנסות לשכנע את הצד השני בכוח, אלא להבין לעומק את הנחות היסוד שלו ושלך.
- אם אי אפשר להגיע להסכמה מלאה, להסכים על כך שלא ניתן להוכיח מי צודק יותר.
האם צריך תמיד לשכנע את האחר?
לא תמיד חייבים לשכנע את האחר בצדקתנו. לפעמים מספיק להבין היטב למה אנחנו חושבים את מה שאנחנו חושבים, ולכבד את זכותו של האחר לחשוב אחרת. במקרים קיצוניים, כמו אדם עם דעות לא רציונליות או משובשות, לפעמים המטרה היא פשוט להבין אותו טוב יותר, ולאו דווקא לשכנע אותו שהוא טועה.
לבסוף, אליעד מדגיש שהכי חשוב הוא שהאדם יהיה מסוגל להגיע להסכמה פנימית עם עצמו, ושהמחלוקת הפנימית שלו תיפתר, שכן הרבה מהקשיים בחיים נובעים מחוסר הסכמה פנימית.
- יצירת הסכמה
- ניהול דיונים
- איך לשכנע מישהו?
- איך לגרום למישהו להבין אותך?
- נסכים שלא נסכים
- האם חייבים להגיע להסכמה?
- תקשורת בין אישית
איך ליצור הסכמה בוויכוחים? איך להגיע להסכמה? איך לנהל דיונים יעילים?
בפני מי שמתמודד עם ויכוח או מחלוקות, השאלה המרכזית היא איך להגיע להסכמה או לפחות לשוחח בצורה יעילה ומבוססת על כבוד הדדי. איך לגרום למישהו להסכים איתך או איך לא להיגרר לריב? אליעד מציע שיטה שיכולה לעזור לשני הצדדים להפסיק לריב ולהתחיל להבין אחד את השני, אפילו אם בסופו של דבר לא מגיעים להסכמה מלאה.
מה עושים כשלא מסכימים? איך מתחילים להגיע להסכמה?
כששני אנשים לא מסכימים על משהו, הצעד הראשון הוא לזהות על מה הם כן מסכימים. השאלה המרכזית היא "על מה אנחנו מסכימים?" ככל שמציפים יותר את הדברים שעליהם יש הסכמה, כך הסיכוי להגיע להסכמה בנושאים שבהם לא מסכימים גדל. כל ויכוח יכול להתחיל בבחינה של האם יש בסיס משותף לכל אחד מהצדדים. לדוגמה, אם שני בני זוג רבים על משהו, לפני שנכנסים לוויכוח מעמיק, כדאי לשאול: "האם אנחנו מסכימים שאנחנו בני זוג?" "האם אנחנו מסכימים שאנחנו אוהבים אחד את השני?" "האם אנחנו מסכימים על כך שנרצה שיהיה לנו טוב?" כל שאלה כזו עשויה לחשוף בסיס של הסכמה שממנו ניתן להתקדם הלאה.
מה לעשות כאשר לא מסכימים על משהו מסוים?
אם אחרי הצפת הנושאים המוסכמים לא מגיעים להסכמה על משהו מסוים, יש לשאול את עצמך למה אתה חושב את מה שאתה חושב. לדוגמה, אם אתה סבור שחשוב שיהיה בישראל רוב יהודי ולא דמוקרטי, יש לרשום את הסיבות לכך. אחר כך אפשר לשאול את הצד השני: "למה אתה חושב שדמוקרטיה היא יותר חשובה?" לאחר מכן, יש לעבור סעיף - סעיף ולבדוק האם יש הבדל בהבנה של המושגים בין הצדדים. כל דבר שבו לא מסכימים יש לפרק לחלקים ולבחון כל חלק בנפרד.
מה קורה אם קשה להגיע להסכמה?
כאשר שני הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה אחרי שמפרקים את הנושא לחלקים, חשוב לא לנסות להכות על ראשו של השני או לשכנע אותו בכוח. במקום זאת, על כל צד לשאול את עצמו: "למה אני חושב את מה שאני חושב?" אם הוויכוח סובב סביב דעה שמישהו לא מסכים איתה, יש צורך לפרק את הדעות למרכיביהן ולנסות להבין היכן הקטנות מתחילות להיווצר. לעיתים הוויכוח לא על התוצאה עצמה אלא על הדרך להגעה אליה.
האם חייבים להגיע להסכמה מוחלטת?
אם הגעתם לנקודה שבה אין הסכמה מלאה, אליעד מציע את האפשרות להסכים שלא להסכים. כלומר, לא בהכרח צריך להגיע להסכמה מוחלטת על כל נושא. במקום זאת, אפשר להכיר בכך ששני הצדדים צודקים על פי תפיסת עולמם, ובסופו של דבר לא תמיד ניתן להוכיח מי צודק יותר. כל צד יכול להחזיק בתפיסת עולמו באופן עצמאי, ולכבד את זכותו של הצד השני לחשוב אחרת.
מה אם מדובר במישהו עם דעות משובשות?
במקרים קיצוניים, כמו כשמתמודדים עם אדם שסובל מסכיזופרניה (למשל, אדם שמאמין שרודפים אחריו פילים), אליעד מציין שאין צורך לשכנע אותו בטעותו בהכרח. במקום לשכנע אותו שאין פילים, יש לשאול אותו למה הוא מאמין בכך. באופן זה, תוכל להבין את הנחות היסוד שלו ולבחון האם ישנם דברים שעליהם ניתן להגיע להסכמה.
איך אפשר להימנע מריבים? איך לנהל דיון יעיל?
הפתרון לכל ויכוח הוא קודם כל להפסיק ולבחון מה יש להסתכל עליו בהסכמה. כאשר יש אי הסכמה על נושא מסוים, יש לשאול כל צד למה הוא חושב את מה שהוא חושב ולפרק את הנושא לחלקים יותר קטנים. כך, תהליך זה עשוי להוביל להסכמה על חלקים מסוימים, ואולי גם להסכים שלא ניתן להוכיח מי צודק.
בפני מי שמתמודד עם ויכוח או מחלוקות, השאלה המרכזית היא איך להגיע להסכמה או לפחות לשוחח בצורה יעילה ומבוססת על כבוד הדדי. איך לגרום למישהו להסכים איתך או איך לא להיגרר לריב? אליעד מציע שיטה שיכולה לעזור לשני הצדדים להפסיק לריב ולהתחיל להבין אחד את השני, אפילו אם בסופו של דבר לא מגיעים להסכמה מלאה.
מה עושים כשלא מסכימים? איך מתחילים להגיע להסכמה?
כששני אנשים לא מסכימים על משהו, הצעד הראשון הוא לזהות על מה הם כן מסכימים. השאלה המרכזית היא "על מה אנחנו מסכימים?" ככל שמציפים יותר את הדברים שעליהם יש הסכמה, כך הסיכוי להגיע להסכמה בנושאים שבהם לא מסכימים גדל. כל ויכוח יכול להתחיל בבחינה של האם יש בסיס משותף לכל אחד מהצדדים. לדוגמה, אם שני בני זוג רבים על משהו, לפני שנכנסים לוויכוח מעמיק, כדאי לשאול: "האם אנחנו מסכימים שאנחנו בני זוג?" "האם אנחנו מסכימים שאנחנו אוהבים אחד את השני?" "האם אנחנו מסכימים על כך שנרצה שיהיה לנו טוב?" כל שאלה כזו עשויה לחשוף בסיס של הסכמה שממנו ניתן להתקדם הלאה.
מה לעשות כאשר לא מסכימים על משהו מסוים?
אם אחרי הצפת הנושאים המוסכמים לא מגיעים להסכמה על משהו מסוים, יש לשאול את עצמך למה אתה חושב את מה שאתה חושב. לדוגמה, אם אתה סבור שחשוב שיהיה בישראל רוב יהודי ולא דמוקרטי, יש לרשום את הסיבות לכך. אחר כך אפשר לשאול את הצד השני: "למה אתה חושב שדמוקרטיה היא יותר חשובה?" לאחר מכן, יש לעבור סעיף - סעיף ולבדוק האם יש הבדל בהבנה של המושגים בין הצדדים. כל דבר שבו לא מסכימים יש לפרק לחלקים ולבחון כל חלק בנפרד.
מה קורה אם קשה להגיע להסכמה?
כאשר שני הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה אחרי שמפרקים את הנושא לחלקים, חשוב לא לנסות להכות על ראשו של השני או לשכנע אותו בכוח. במקום זאת, על כל צד לשאול את עצמו: "למה אני חושב את מה שאני חושב?" אם הוויכוח סובב סביב דעה שמישהו לא מסכים איתה, יש צורך לפרק את הדעות למרכיביהן ולנסות להבין היכן הקטנות מתחילות להיווצר. לעיתים הוויכוח לא על התוצאה עצמה אלא על הדרך להגעה אליה.
האם חייבים להגיע להסכמה מוחלטת?
אם הגעתם לנקודה שבה אין הסכמה מלאה, אליעד מציע את האפשרות להסכים שלא להסכים. כלומר, לא בהכרח צריך להגיע להסכמה מוחלטת על כל נושא. במקום זאת, אפשר להכיר בכך ששני הצדדים צודקים על פי תפיסת עולמם, ובסופו של דבר לא תמיד ניתן להוכיח מי צודק יותר. כל צד יכול להחזיק בתפיסת עולמו באופן עצמאי, ולכבד את זכותו של הצד השני לחשוב אחרת.
מה אם מדובר במישהו עם דעות משובשות?
במקרים קיצוניים, כמו כשמתמודדים עם אדם שסובל מסכיזופרניה (למשל, אדם שמאמין שרודפים אחריו פילים), אליעד מציין שאין צורך לשכנע אותו בטעותו בהכרח. במקום לשכנע אותו שאין פילים, יש לשאול אותו למה הוא מאמין בכך. באופן זה, תוכל להבין את הנחות היסוד שלו ולבחון האם ישנם דברים שעליהם ניתן להגיע להסכמה.
איך אפשר להימנע מריבים? איך לנהל דיון יעיל?
הפתרון לכל ויכוח הוא קודם כל להפסיק ולבחון מה יש להסתכל עליו בהסכמה. כאשר יש אי הסכמה על נושא מסוים, יש לשאול כל צד למה הוא חושב את מה שהוא חושב ולפרק את הנושא לחלקים יותר קטנים. כך, תהליך זה עשוי להוביל להסכמה על חלקים מסוימים, ואולי גם להסכים שלא ניתן להוכיח מי צודק.
- יצירת הסכמה
- ניהול דיונים
- וויכוחים
- הסכמה במחלוקות
- תקשורת בין אישית