9:06זוגיות, מערכות יחסים, הקשבה במערכת יחסים, למה לא מקשיבים לי? איך לגרום למישהו להקשיב לך? חוקים של מערכות יחסים, תקשורת בין אישית
למה אנשים מקשיבים פחות לבן הזוג ככל שעובר הזמן?
בהתחלת הזוגיות, כשבני הזוג נמצאים בשלב ההיכרות הראשונית, ישנה התרגשות רבה וסקרנות טבעית להכיר את עולמו של הצד השני. בשלב זה קיימת הקשבה רבה לכל פרט ופרט בסיפורים של בן הזוג, מכיוון שהכל חדש ומעניין. למשל, בני הזוג מתעניינים זה בזה, איך עבר יומם, מה הם מרגישים, ומה הם עשו בכל רגע נתון.
עם זאת, ככל שעוברות השנים, זוגות רבים חווים ירידה משמעותית ברמת ההקשבה לפרטים היומיומיים של הצד השני. אחת הסיבות לכך היא התחושה שהסיפורים כבר חוזרים על עצמם, שהשגרה יוצרת מצב שבו כל שיחה נראית מוכרת וצפויה. אליעד כהן מביא דוגמה על כך שאנשים מצליחים להקשיב לעצמם במשך כל החיים, חוזרים שוב ושוב על אותן פעולות יומיומיות כמו אכילה ונשימה, ועדיין אינם מתייאשים מכך. ובכל זאת, כשמדובר בהקשבה לאחר, נוצר קושי עם השנים.
האם ההקשבה חייבת לדעוך עם השנים בזוגיות?
למרות שהקשבה לפרטים מדויקים יכולה לרדת, אין זה הכרחי שההקשבה הכללית וההבנה של בן הזוג תפחת. אליעד מסביר שלפעמים דווקא זוגות שחיים יחד שנים ארוכות יכולים להבין זה את זה טוב יותר אפילו כשהם מקשיבים פחות לכל מילה. כלומר, הקשר יכול להתעמק, וההבנה עשויה להיות טובה יותר ברמה הלא מילולית. אדם שחי עם בן זוגו זמן רב יכול לזהות מה בן זוגו צריך רק מהבעת פנים או שפת גוף, הרבה יותר מאדם אחר שמקשיב היטב אך לא מכיר אותו לעומק.
מה גורם לאנשים להקשיב או לא להקשיב?
הקשבה תלויה בכמה גורמים עיקריים:
מדוע זוגות נשארים יחד גם כאשר ההקשבה פוחתת?
אליעד מסביר שהסיבה העיקרית שזוגות נשארים יחד אינה קשורה תמיד לרמת ההקשבה או לאיכות הקשר, אלא תלויה באלטרנטיבות העומדות בפניהם. זוגות יכולים להישאר יחד לאורך שנים למרות קשיים בתקשורת, אם האלטרנטיבה לפרידה נראית גרועה יותר. לדוגמה, יש זוגות שמתחילת הקשר חווים קשיים ואפילו אלימות, אך ממשיכים יחד כי האלטרנטיבה נראית מאיימת או גרועה יותר.
הסיבה לכך יכולה להיות פחד אמיתי או מדומה ממה שיקרה לאחר הפרידה, חוסר ביטחון באפשרויות הקיימות מחוץ לזוגיות, או פשוט חוסר יכולת לדמיין חיים טובים יותר מחוץ לקשר הקיים. אליעד נותן דוגמה שאנשים לעיתים ממשיכים לחיות בחוסר שביעות רצון כי הם חוששים משינוי ומעדיפים את המוכר, גם אם הוא לא מושלם.
איך אפשר לשפר את ההקשבה בזוגיות?
אליעד כהן מציע פתרון חלקי: מי שרוצה שיקשיבו לו צריך לנסות להפוך את דבריו למעניינים ורלוונטיים יותר עבור הצד השני. אפשר לנסות להפוך את השיחה לכזו שיש בה ערך ברור למאזין. אך אליעד מדגיש שזה לא תמיד אפשרי, לעיתים בן הזוג פשוט לא פנוי מנטלית או רגשית להקשבה, לא משנה כמה האדם האחר ישתדל.
לדברי אליעד, בני זוג חכמים ינסו להטות את המאזניים לטובת ההקשבה על ידי הדגשת התועלות שמקבל הצד שמקשיב. למשל, אם ההקשבה יוצרת תחושת קרבה, אדם שרוצה שיקשיבו לו יכול להדגיש את חשיבותה של קרבה זו ולהפוך את ההקשבה למשתלמת יותר עבור בן הזוג.
מצד שני, אליעד מציין שישנם מצבים שבהם שום מאמץ לא יעזור, משום שלפעמים ההקשבה אינה תלויה רק בדובר, אלא גם במצבו הפנימי של השומע. לדוגמה, אדם לחוץ ומוטרד לא יצליח להקשיב כראוי, לא משנה כמה יתאמץ הדובר לעניין אותו.
האם הקשבה היא המדד היחיד לאיכות הקשר הזוגי?
אליעד מדגיש שהקשבה היא מדד חשוב אך לא יחיד לאיכות קשר. אנשים יכולים להבין זה את זה בדרכים לא מילוליות שהן משמעותיות לא פחות מהקשבה ישירה. לפעמים, דווקא זוגות עם תקשורת מילולית פחותה, אבל עם הבנה רגשית עמוקה, מצליחים לקיים זוגיות טובה ומספקת לאורך שנים ארוכות.
בשורה התחתונה, איכות ההקשבה לא תמיד קשורה ישירות לשלב בזוגיות, אלא תלויה בגורמים רבים כמו עניין, זמינות נפשית ורגשית, תועלת, ומצבם האישי של בני הזוג. לכן, זוגות שרוצים לשפר את ההקשבה צריכים לשים לב לא רק למה שנאמר, אלא גם לתנאים הפנימיים שמאפשרים הקשבה איכותית.
בהתחלת הזוגיות, כשבני הזוג נמצאים בשלב ההיכרות הראשונית, ישנה התרגשות רבה וסקרנות טבעית להכיר את עולמו של הצד השני. בשלב זה קיימת הקשבה רבה לכל פרט ופרט בסיפורים של בן הזוג, מכיוון שהכל חדש ומעניין. למשל, בני הזוג מתעניינים זה בזה, איך עבר יומם, מה הם מרגישים, ומה הם עשו בכל רגע נתון.
עם זאת, ככל שעוברות השנים, זוגות רבים חווים ירידה משמעותית ברמת ההקשבה לפרטים היומיומיים של הצד השני. אחת הסיבות לכך היא התחושה שהסיפורים כבר חוזרים על עצמם, שהשגרה יוצרת מצב שבו כל שיחה נראית מוכרת וצפויה. אליעד כהן מביא דוגמה על כך שאנשים מצליחים להקשיב לעצמם במשך כל החיים, חוזרים שוב ושוב על אותן פעולות יומיומיות כמו אכילה ונשימה, ועדיין אינם מתייאשים מכך. ובכל זאת, כשמדובר בהקשבה לאחר, נוצר קושי עם השנים.
האם ההקשבה חייבת לדעוך עם השנים בזוגיות?
למרות שהקשבה לפרטים מדויקים יכולה לרדת, אין זה הכרחי שההקשבה הכללית וההבנה של בן הזוג תפחת. אליעד מסביר שלפעמים דווקא זוגות שחיים יחד שנים ארוכות יכולים להבין זה את זה טוב יותר אפילו כשהם מקשיבים פחות לכל מילה. כלומר, הקשר יכול להתעמק, וההבנה עשויה להיות טובה יותר ברמה הלא מילולית. אדם שחי עם בן זוגו זמן רב יכול לזהות מה בן זוגו צריך רק מהבעת פנים או שפת גוף, הרבה יותר מאדם אחר שמקשיב היטב אך לא מכיר אותו לעומק.
מה גורם לאנשים להקשיב או לא להקשיב?
הקשבה תלויה בכמה גורמים עיקריים:
- מידת העניין בנושא עליו מדברים. אנשים מקשיבים למה שמעניין אותם באופן אישי.
- תועלת ישירה או עקיפה - האם האדם שמקשיב ירגיש תועלת מכך שהוא מקשיב, למשל על ידי תחושת קרבה, סיפוק אישי, או רווח אחר כלשהו.
- זמינות רגשית ומנטלית של האדם. אדם עמוס בדאגות כמו משכנתא, עבודה או בעיות אישיות אחרות יתקשה להתרכז ולגלות עניין במה שבן זוגו אומר.
- יחס בין העלות לתועלת - ככל שהמאמץ להקשיב גדול יותר והתועלת קטנה, ההקשבה תפחת, ולהיפך.
מדוע זוגות נשארים יחד גם כאשר ההקשבה פוחתת?
אליעד מסביר שהסיבה העיקרית שזוגות נשארים יחד אינה קשורה תמיד לרמת ההקשבה או לאיכות הקשר, אלא תלויה באלטרנטיבות העומדות בפניהם. זוגות יכולים להישאר יחד לאורך שנים למרות קשיים בתקשורת, אם האלטרנטיבה לפרידה נראית גרועה יותר. לדוגמה, יש זוגות שמתחילת הקשר חווים קשיים ואפילו אלימות, אך ממשיכים יחד כי האלטרנטיבה נראית מאיימת או גרועה יותר.
הסיבה לכך יכולה להיות פחד אמיתי או מדומה ממה שיקרה לאחר הפרידה, חוסר ביטחון באפשרויות הקיימות מחוץ לזוגיות, או פשוט חוסר יכולת לדמיין חיים טובים יותר מחוץ לקשר הקיים. אליעד נותן דוגמה שאנשים לעיתים ממשיכים לחיות בחוסר שביעות רצון כי הם חוששים משינוי ומעדיפים את המוכר, גם אם הוא לא מושלם.
איך אפשר לשפר את ההקשבה בזוגיות?
אליעד כהן מציע פתרון חלקי: מי שרוצה שיקשיבו לו צריך לנסות להפוך את דבריו למעניינים ורלוונטיים יותר עבור הצד השני. אפשר לנסות להפוך את השיחה לכזו שיש בה ערך ברור למאזין. אך אליעד מדגיש שזה לא תמיד אפשרי, לעיתים בן הזוג פשוט לא פנוי מנטלית או רגשית להקשבה, לא משנה כמה האדם האחר ישתדל.
לדברי אליעד, בני זוג חכמים ינסו להטות את המאזניים לטובת ההקשבה על ידי הדגשת התועלות שמקבל הצד שמקשיב. למשל, אם ההקשבה יוצרת תחושת קרבה, אדם שרוצה שיקשיבו לו יכול להדגיש את חשיבותה של קרבה זו ולהפוך את ההקשבה למשתלמת יותר עבור בן הזוג.
מצד שני, אליעד מציין שישנם מצבים שבהם שום מאמץ לא יעזור, משום שלפעמים ההקשבה אינה תלויה רק בדובר, אלא גם במצבו הפנימי של השומע. לדוגמה, אדם לחוץ ומוטרד לא יצליח להקשיב כראוי, לא משנה כמה יתאמץ הדובר לעניין אותו.
האם הקשבה היא המדד היחיד לאיכות הקשר הזוגי?
אליעד מדגיש שהקשבה היא מדד חשוב אך לא יחיד לאיכות קשר. אנשים יכולים להבין זה את זה בדרכים לא מילוליות שהן משמעותיות לא פחות מהקשבה ישירה. לפעמים, דווקא זוגות עם תקשורת מילולית פחותה, אבל עם הבנה רגשית עמוקה, מצליחים לקיים זוגיות טובה ומספקת לאורך שנים ארוכות.
בשורה התחתונה, איכות ההקשבה לא תמיד קשורה ישירות לשלב בזוגיות, אלא תלויה בגורמים רבים כמו עניין, זמינות נפשית ורגשית, תועלת, ומצבם האישי של בני הזוג. לכן, זוגות שרוצים לשפר את ההקשבה צריכים לשים לב לא רק למה שנאמר, אלא גם לתנאים הפנימיים שמאפשרים הקשבה איכותית.
- איך לגרום למישהו להקשיב לי?
- הקשבה בזוגיות
- מה משפיע על איכות התקשורת הזוגית?
- למה בני זוג מפסיקים להקשיב אחד לשני?
- איך לשפר את התקשורת בזוגיות?
- למה נשארים בזוגיות לא טובה?
רמת הקשב והאינטראקציה בזוגיות
בזוגיות, במיוחד בשלבים ההתחלתיים, ישנה תחושת ריגוש ועניין גבוהים יותר באדם השני. כששני בני הזוג עדיין לא מכירים היטב, יש סקרנות טבעית לגבי עולמו של האחר - איך עבר יומו, מה הוא מרגיש, מה הוא עשה בכל רגע. בשלבים אלו, אנשים נוטים להקשיב יותר ולהקדיש תשומת לב לפרטים הקטנים בסיפורים של בני הזוג שלהם.
שחיקה טבעית בהקשבה לאורך הזמן
עם השנים, אנשים מדווחים על ירידה בהקשבה ובהתעניינות בפרטים היומיומיים של בן או בת הזוג שלהם. נשאלת השאלה: האם זה נובע מכך שהשיחות חוזרות על עצמן ונראות צפויות? הרי אם מישהו מספר כל יום את אותו סוג של סיפור, יכול להיות שהוא פחות מעניין. מצד שני, אנשים מקשיבים לעצמם כל חייהם, חוזרים על פעולות כמו אכילה, נשימה, ושגרות יומיומיות - ועדיין ממשיכים לעשות זאת. אז למה כשמדובר בהקשבה לאחר, זה נהיה יותר קשה?
האם זה באמת הכרחי שהקשבה תדעך עם השנים?
לא כל קשר מאבד בהכרח את הרמה הגבוהה של ההקשבה. יכול להיות מצב שבו עם השנים ההבנה דווקא מתעמקת, כך שגם אם בן זוג מקשיב פחות למילים המדויקות, הוא מבין את הרגשות והצרכים של השני בצורה עמוקה יותר, אפילו דרך הבעות פנים ושפת גוף. לפעמים, דווקא אדם שמאזין פחות לפרטים יכול להבין יותר מהותית את הצרכים של בן זוגו, לעומת אדם חדש שמקשיב לכל מילה אבל עדיין לא מבין לעומק.
גורמים שמשפיעים על רמת הקשב
הקשבה תלויה במספר גורמים:
ישנה טענה שאם בתחילת הקשר אין הקשבה גבוהה, הקשר לא יוכל להחזיק מעמד זמן רב. אך בפועל, אנשים נשארים בקשרים גם אם ההקשבה לא הייתה מושלמת מההתחלה. הרבה פעמים, מה שקובע האם קשר ימשיך או לא זה לא איכות הקשב, אלא האם האלטרנטיבות של בני הזוג נתפסות כטובות יותר או גרועות יותר מהמצב הקיים. לדוגמה, יש זוגות שנשארים יחד שנים רבות למרות בעיות בזוגיות, כי האפשרות להיפרד נראית גרועה יותר מבחינתם.
חשיבות ההבנה שמעבר להקשבה
הקשבה היא לא הפרמטר היחיד שמגדיר איכות קשר זוגי. יש אנשים שאולי לא מקשיבים לכל פרט ופרט, אבל עדיין מרגישים ויודעים מה בן זוגם צריך ומבינים אותו לעומק. לפעמים ההבנה הלא - מילולית משמעותית יותר מההקשבה המילולית.
כיצד ניתן לשפר הקשבה בזוגיות?
מי שרוצה שיקשיבו לו, יכול לשפר זאת על ידי כך שהוא יהפוך את דבריו למעניינים יותר, רלוונטיים יותר עבור הצד השני, וינסה לגרום לשיחה להיות בעלת ערך עבור המאזין. עם זאת, יש גם מקרים שבהם, לא משנה כמה תשתדל, הצד השני פשוט לא פנוי רגשית או מנטלית להקשיב.
סיכום
רמת ההקשבה בין בני זוג אינה נובעת רק משחיקה טבעית עם השנים, אלא תלויה בתועלת הנתפסת שבהקשבה, בעלות של המאמץ להקשיב, ובמצב המנטלי של המאזין. לעיתים, אנשים נשארים בקשרים גם אם ההקשבה יורדת, כי האלטרנטיבה פחות טובה עבורם. השאלה האם ניתן להטות את הכף לכיוון של הקשבה גבוהה יותר תלויה גם במאמץ של הדובר וגם ברצון וביכולת של השומע.
בזוגיות, במיוחד בשלבים ההתחלתיים, ישנה תחושת ריגוש ועניין גבוהים יותר באדם השני. כששני בני הזוג עדיין לא מכירים היטב, יש סקרנות טבעית לגבי עולמו של האחר - איך עבר יומו, מה הוא מרגיש, מה הוא עשה בכל רגע. בשלבים אלו, אנשים נוטים להקשיב יותר ולהקדיש תשומת לב לפרטים הקטנים בסיפורים של בני הזוג שלהם.
שחיקה טבעית בהקשבה לאורך הזמן
עם השנים, אנשים מדווחים על ירידה בהקשבה ובהתעניינות בפרטים היומיומיים של בן או בת הזוג שלהם. נשאלת השאלה: האם זה נובע מכך שהשיחות חוזרות על עצמן ונראות צפויות? הרי אם מישהו מספר כל יום את אותו סוג של סיפור, יכול להיות שהוא פחות מעניין. מצד שני, אנשים מקשיבים לעצמם כל חייהם, חוזרים על פעולות כמו אכילה, נשימה, ושגרות יומיומיות - ועדיין ממשיכים לעשות זאת. אז למה כשמדובר בהקשבה לאחר, זה נהיה יותר קשה?
האם זה באמת הכרחי שהקשבה תדעך עם השנים?
לא כל קשר מאבד בהכרח את הרמה הגבוהה של ההקשבה. יכול להיות מצב שבו עם השנים ההבנה דווקא מתעמקת, כך שגם אם בן זוג מקשיב פחות למילים המדויקות, הוא מבין את הרגשות והצרכים של השני בצורה עמוקה יותר, אפילו דרך הבעות פנים ושפת גוף. לפעמים, דווקא אדם שמאזין פחות לפרטים יכול להבין יותר מהותית את הצרכים של בן זוגו, לעומת אדם חדש שמקשיב לכל מילה אבל עדיין לא מבין לעומק.
גורמים שמשפיעים על רמת הקשב
הקשבה תלויה במספר גורמים:
- האם הנושא שמדברים עליו מעניין את המקשיב.
- האם יש תועלת ישירה בהקשבה - למשל, אם ההקשבה יוצרת תחושת קרבה או מועילה בדרך אחרת.
- עד כמה בן אדם פנוי רגשית וחשיבתית - למשל, עומס עבודה, בעיות כלכליות או דאגות אחרות יכולים לגרום לאדם להיות פחות פנוי להקשיב.
- עלות מול תועלת - כמה מאמץ דורש להתרכז בשיחה, וכמה רווח נתפס יש ממנה.
ישנה טענה שאם בתחילת הקשר אין הקשבה גבוהה, הקשר לא יוכל להחזיק מעמד זמן רב. אך בפועל, אנשים נשארים בקשרים גם אם ההקשבה לא הייתה מושלמת מההתחלה. הרבה פעמים, מה שקובע האם קשר ימשיך או לא זה לא איכות הקשב, אלא האם האלטרנטיבות של בני הזוג נתפסות כטובות יותר או גרועות יותר מהמצב הקיים. לדוגמה, יש זוגות שנשארים יחד שנים רבות למרות בעיות בזוגיות, כי האפשרות להיפרד נראית גרועה יותר מבחינתם.
חשיבות ההבנה שמעבר להקשבה
הקשבה היא לא הפרמטר היחיד שמגדיר איכות קשר זוגי. יש אנשים שאולי לא מקשיבים לכל פרט ופרט, אבל עדיין מרגישים ויודעים מה בן זוגם צריך ומבינים אותו לעומק. לפעמים ההבנה הלא - מילולית משמעותית יותר מההקשבה המילולית.
כיצד ניתן לשפר הקשבה בזוגיות?
מי שרוצה שיקשיבו לו, יכול לשפר זאת על ידי כך שהוא יהפוך את דבריו למעניינים יותר, רלוונטיים יותר עבור הצד השני, וינסה לגרום לשיחה להיות בעלת ערך עבור המאזין. עם זאת, יש גם מקרים שבהם, לא משנה כמה תשתדל, הצד השני פשוט לא פנוי רגשית או מנטלית להקשיב.
סיכום
רמת ההקשבה בין בני זוג אינה נובעת רק משחיקה טבעית עם השנים, אלא תלויה בתועלת הנתפסת שבהקשבה, בעלות של המאמץ להקשיב, ובמצב המנטלי של המאזין. לעיתים, אנשים נשארים בקשרים גם אם ההקשבה יורדת, כי האלטרנטיבה פחות טובה עבורם. השאלה האם ניתן להטות את הכף לכיוון של הקשבה גבוהה יותר תלויה גם במאמץ של הדובר וגם ברצון וביכולת של השומע.
מה את אמרת מה התיאוריה שלך אז דיברנו לגבי רמת הקשב של הבן אדם לאיזה רזולוציה הוא נכנס כשהוא מקשיב לבן או בת הזוג שלו נגיד, מה התיאוריה שלך אמרה?
ש: שברגע שזוג בשלבים ההתחלתיים של ההיכרות שעדיין הכל חדש ויש את האהבה הראשונית הזאת.
אליעד: תמיד כשזה חדש יש אהבה ראשונית?
ש: מה זאת אומרת?
אליעד: אם יש אהבה ראשונית אוקי אז?
ש: בשלבים הראשונים נורא מעניין אותך מה השני אמר כאילו אתה מאוד קשוב לו אתה מאוד רוצה לדעת כל מה שעובר עליו מה הוא עשה כל רגע איך עבר עליו היום וככל שהשנים עוברות יש איזושהי שחיקה ואז פחות אכפת לך מה קורה עם הבן זוג שלך כי אתה פחות מעניין אותך להקשיב איך עבר היום מה היה.
אליעד: למה כי זה נראה לך שהסיפור יהיה אותו סיפור?
ש: איך אפשר שלושים שנה להקשיב כל הזמן הזה.
אליעד: איך אתה מקשיב לעצמך כל כך הרבה שנים כל יום "לך לאכול" אתה אוכל "לך לאכול" אתה אוכל אתה אומר "אין לי כוח יותר ללכת לאכול".
ש: זה קשה גם אז אתה צריך גם להכיל אחד אחר שלושים שנה זה.
אליעד: איך יש לך כוח לנשום בכלל כל כך הרבה זמן.
ש: אין לי.
אליעד: לכן אתה לא נושם יותר מדי טוב יש לך קושי בנשימה. רגע עכשיו השאלה אם זה נכון מה שאת אומרת האם זה נכון מה שאת אומרת, את הבאת תיאוריה נכון אמרת משהו כמה אצבעות יש חמש האם את בטוחה שהתיאוריה שלך נכונה כמו שיש פה חמש אצבעות?
ש: אולי זה לא הסיבות היחידות.
אליעד: איך נדע אם זה הסיבות או לא.
ש: שלא מקשיבים אחד לשני.
אליעד: אבל מה האמת גם נגיד זוג אחרי שלושים שנה האם בכל תחום הם לא מקשיבים אחד לשני או שיש תחומים שהם יקשיבו יותר טוב אחד לשני נגיד את אומרת הם לא מקשיבים אבל אולי בשיחות מסוימות ששם הם יותר מקשיבים דבר נוסף יכול להיות מישהו שאחרי שלושים שנה הוא יקשיב לך פחות אבל הוא יבין אותך הרבה יותר ממישהו שמקשיב לך יותר נגיד שעכשיו תכירי מישהו סתם ונגיד תדברי איתו והוא יקשיב לכל מילה שאת אומרת אבל כמה הוא כבר יבין אותך לעומת זאת יש מישהו אחר שלא יקשיב לך אבל לפי כבר הבעת הפנים הוא כבר יודע מה את רוצה לספר את כל הסיפור.
ש: כן אבל צריכה להיות אינטראקציה של שיחה.
אליעד: בסדר לא זה נושא אחר עכשיו השאלה היא באמת במה תלוי האם כשאת מספרת למישהו סיפור עד כמה הוא נכנס לרזולוציה של כל פרט ופרט בסיפור.
ש: טוב אז זה צריך להיות אולי תחום שמעניין את שני הצדדים.
אליעד: במה זה תלוי בתחום במה זה תלוי לדעתך?
ש: תלוי אם אני מדברת עם הבן זוג שלי על נושא שמעניין גם אותו.
אליעד: זה תלוי רק בזה בנושא השיחה בא ניקח אותך נגיד לדוגמא את נגיד עכשיו את קוראת עיתון יש בעיתון עשרים כתבות האם בכל הכתבות את מעמיקה כל מילה?
ש: לא במה שמעניין אותי.
אליעד: יפה אז במה זה תלוי אז קודם כל האם זה תלוי בהתחלת הקריאה או בסוף הקריאה או אם את קוראת את העיתון בפעם הראשונה או בפעם העשירית זה תלוי בכמה את חושבת, תראי להתעמק במשהו זה דורש מאמץ המוח צריך להתאמץ "מה הוא אמר מה הוא התכוון מה הוא חושב" זה מאמץ עכשיו בן אדם מתאמץ לפי כמה שהוא חושב שיביא לו תועלת המאמץ הזה לפי כמה תועלת, עכשיו התועלות יכולות להיות כל מיני תועלות יכול להיות תועלת של לעשות טוב יכול להיות תועלת "שהשיחה מעניינת אותי" יכול להיות תועלת שאתה רוצה לעשות לה טוב כדי שהיא תרצה אותך יכול להיות הרבה תועלות.
ש: או להרגיש שקרובים אחד לשני אז אתה מתאמץ להקשיב גם אם זה לא הנושא הכי חשוב לך אבל אתה תתאמץ להקשיב.
אליעד: בגלל שאתה מקבל מזה תועלת.
ש: נכון.
אליעד: התועלת שאתה מקבל זה "שאני מרגיש קרבה" אתה יוצר תחושת קרבה השאלה מה התועלת שיוצאת לך מהקרבה כן השאלה כמה חשוב לך הקרבה וכמה אתה חושב שאין לך קרבה וכמה אתה רוצה את הקרבה וכמה אתה חושב שאתה תשיג את הקרבה באמצעות זה אולי אתה אומר אני יכול להשיג את הקרבה בדרכים אחרות, כל מה שבאתי להגיד שזה.
ש: זה הכל תלוי מה חשוב לאותו בן אדם.
אליעד: נכון כל מה שבאתי להגיד אבל שזה לא יהיה בהכרח נכון לגבי התחלת קשר או אחרי הרבה שנים יכול להיות שבהתחלת קשר נגיד מישהו לא מעניין אותך ואז את לא מקשיבה לו כל כך ואחרי הרבה שנים את אוהבת אותו ואז את מקשיבה לו יותר.
ש: אם בתחילת קשר אין את ההתחלה הזאת של להקשיב אחד לשני הקשר הזה לא ימשך לעוד מאה שנה.
אליעד: מאיפה את יודעת למה לא, לא אוקי בואי נבדוק אם מה שאמרת עכשיו זה נכון האם קשר שהוא לא מספיק חזק בהתחלה שלו האם הוא לא ימשך מאה שנה במה זה תלוי זה תלוי בדבר אחר האם באופן יחסי הבן אדם לשניהם באלטרנטיבות שלהם יותר טוב להם להמשיך להיות בקשר או לא, יכול להיות שני אנשים שהם בקשר זוגי שהקשר זוגי שהם מרביצים אחד לשני ואיך שהם מתחילים את הקשר הם כבר מרביצים אחד לשני והם עדיין ימשיכו להיות בקשר הרבה שנים כי האלטרנטיבות שלהם לשניהם יותר גרועות מאשר להיפרד.
ש: השאלה צריך להיות ביחד בגלל שהם מפחדים להיפרד כי מה יקרה אחרי.
אליעד: קודם כל כן, שנייה רגע השאלה אם הפחד הוא אמיתי או לא כל מה שבאתי להגיד אם הם ישארו או לא זה לא תלוי בכמה הקשר טוב זה תלוי בכמה חושבים שיותר טוב להם להישאר בקשר מאשר לעזוב את הקשר ככה זה עובד בכל מקרה.
ש: ולכן יש הרבה מאוד אנשים לא מרוצים שהפחד לעזוב את המסגרת.
אליעד: יש הרבה אנשים שלא מתאבדים כי הם מפחדים מה יקרה אחרי שהם ימותו.
ש: נכון.
אליעד: אז?
ש: אז זאת החלטה שלהם.
אליעד: אז מה לעשות אז הם לא יודעים מה יהיה אחרי שהם ימותו אין להם מושג.
ש: אם הם חיים חצי חצי או לא חיים חצי חצי כאילו אם הם חיים בשלמות או לא חיים בשלמות.
אליעד: כמה אנשים חיים בשלמות סתם לא משנה, בקיצור אז עוד פעם המחויב הוא שני מחויבים לגבי קודם כל כמה תועלת הבן אדם חושב שהוא יפיק מהתרכזות בכל פרט בשיחה שזה נגזר גם לעוד דבר האם זה באמת יהיה נכון שזה תלוי רק בכמה תועלת הבן אדם חושב שהוא יקבל מההתרכזות בכל פרט בשיחה האם זאת האמת.
ש: איזה נזק יהיה לו אם הוא לא יקשיב.
אליעד: שזה כמו להגיד איזו תועלת יהיה לו הוא אמר איזה נזק יהיה לו אם הוא לא יקשיב אז זה כמו להגיד איזו תועלת איזה נזק ימנע ממנו אבל מה עוד במה זה עוד תלוי, בן אדם מקשיב מה אמרנו זה תלוי בכמה תועלת הוא ישיג שזה כמו להגיד כמה נזק ימנע ממנו אם הוא יקשיב מה עוד זה תלוי גם בכמה נזק יגרם לו אם הוא יקשיב גם בזה זה תלוי, אם בן אדם לדוגמא קשה לו נגיד להתרכז כי הוא לא חכם כי הוא עסוק הוא טרוד כי כל מיני סיבות גם יהיה לו קשה להקשיב זאת אומרת קשה לו להקשיב לא בגלל שהוא לא חושב שזה יביא לו תועלת אלא בגלל שהעלות גדלה.
יכול להיות שזוג אחרי שלושים שנה נניח סתם אני ממציא עכשיו יכול להיות שהוא לא יקשיב או שהוא יקשיב פחות לא בגלל שהשיחה פחות מעניינת אותו אלא בגלל שעכשיו הוא טרוד במיליון ואחד דברים אחרים שלא היו לו פעם כי פעם הוא היה חופשי הראש שלו היה פתוח עכשיו יש לו משכנתא יש לו את זה ויש לו את זה אז אין לו זמן להתרכז בסיפור שזה בעצם העלות מה שחשוב זה לא רק התועלת.
ש: הוא שם את העלות והתועלת על מאזניים ואם התועלת היא יותר טובה.
אליעד: נכון רק רציתי לחדד שזה לא רק כמה מעניין אותו להקשיב אלא גם כמה מאמץ יהיה לו או כמה עלות יש לו להקשיב.
ש: בן זוג או בת זוג חכמים יודעים להטות את המאזניים לכיוון של התועלת יותר.
אליעד: מהצד של השומע או של המדבר?
ש: של זה שרוצה שיקשיבו לו לא משנה אם זה הגבר או האישה.
אליעד: שמה?
ש: אם מישהו מתלונן שלא מקשיבים לו שיהיה מספיק עם שכל כדי שיקשיבו לו שידע להטות את המאזניים.
אליעד: האם זאת האמת?
ש: חלק ממנה.
אליעד: ומה הצד השני העיקר אמרת חלק ממנה האם זאת האמת בא נגיד שזה חלק ומה הצד השני.
ש: זה בטוח חלק עכשיו צריך לחשוב מה הצד השני.
אליעד: אולי לא אולי זה בכלל לא נכון ומה הצד השני הצד השני שזה גם לא תלוי בך לפעמים.
ש: גם לפעמים אבל לרוב זה אפשרי.
אליעד: בטוח?
ש: תלוי כמה רוצים.
אליעד: בטוח?
ש: לא מחויב.
אליעד: בא נלך על חמישים חמישים. טוב הבנו?
ש: שברגע שזוג בשלבים ההתחלתיים של ההיכרות שעדיין הכל חדש ויש את האהבה הראשונית הזאת.
אליעד: תמיד כשזה חדש יש אהבה ראשונית?
ש: מה זאת אומרת?
אליעד: אם יש אהבה ראשונית אוקי אז?
ש: בשלבים הראשונים נורא מעניין אותך מה השני אמר כאילו אתה מאוד קשוב לו אתה מאוד רוצה לדעת כל מה שעובר עליו מה הוא עשה כל רגע איך עבר עליו היום וככל שהשנים עוברות יש איזושהי שחיקה ואז פחות אכפת לך מה קורה עם הבן זוג שלך כי אתה פחות מעניין אותך להקשיב איך עבר היום מה היה.
אליעד: למה כי זה נראה לך שהסיפור יהיה אותו סיפור?
ש: איך אפשר שלושים שנה להקשיב כל הזמן הזה.
אליעד: איך אתה מקשיב לעצמך כל כך הרבה שנים כל יום "לך לאכול" אתה אוכל "לך לאכול" אתה אוכל אתה אומר "אין לי כוח יותר ללכת לאכול".
ש: זה קשה גם אז אתה צריך גם להכיל אחד אחר שלושים שנה זה.
אליעד: איך יש לך כוח לנשום בכלל כל כך הרבה זמן.
ש: אין לי.
אליעד: לכן אתה לא נושם יותר מדי טוב יש לך קושי בנשימה. רגע עכשיו השאלה אם זה נכון מה שאת אומרת האם זה נכון מה שאת אומרת, את הבאת תיאוריה נכון אמרת משהו כמה אצבעות יש חמש האם את בטוחה שהתיאוריה שלך נכונה כמו שיש פה חמש אצבעות?
ש: אולי זה לא הסיבות היחידות.
אליעד: איך נדע אם זה הסיבות או לא.
ש: שלא מקשיבים אחד לשני.
אליעד: אבל מה האמת גם נגיד זוג אחרי שלושים שנה האם בכל תחום הם לא מקשיבים אחד לשני או שיש תחומים שהם יקשיבו יותר טוב אחד לשני נגיד את אומרת הם לא מקשיבים אבל אולי בשיחות מסוימות ששם הם יותר מקשיבים דבר נוסף יכול להיות מישהו שאחרי שלושים שנה הוא יקשיב לך פחות אבל הוא יבין אותך הרבה יותר ממישהו שמקשיב לך יותר נגיד שעכשיו תכירי מישהו סתם ונגיד תדברי איתו והוא יקשיב לכל מילה שאת אומרת אבל כמה הוא כבר יבין אותך לעומת זאת יש מישהו אחר שלא יקשיב לך אבל לפי כבר הבעת הפנים הוא כבר יודע מה את רוצה לספר את כל הסיפור.
ש: כן אבל צריכה להיות אינטראקציה של שיחה.
אליעד: בסדר לא זה נושא אחר עכשיו השאלה היא באמת במה תלוי האם כשאת מספרת למישהו סיפור עד כמה הוא נכנס לרזולוציה של כל פרט ופרט בסיפור.
ש: טוב אז זה צריך להיות אולי תחום שמעניין את שני הצדדים.
אליעד: במה זה תלוי בתחום במה זה תלוי לדעתך?
ש: תלוי אם אני מדברת עם הבן זוג שלי על נושא שמעניין גם אותו.
אליעד: זה תלוי רק בזה בנושא השיחה בא ניקח אותך נגיד לדוגמא את נגיד עכשיו את קוראת עיתון יש בעיתון עשרים כתבות האם בכל הכתבות את מעמיקה כל מילה?
ש: לא במה שמעניין אותי.
אליעד: יפה אז במה זה תלוי אז קודם כל האם זה תלוי בהתחלת הקריאה או בסוף הקריאה או אם את קוראת את העיתון בפעם הראשונה או בפעם העשירית זה תלוי בכמה את חושבת, תראי להתעמק במשהו זה דורש מאמץ המוח צריך להתאמץ "מה הוא אמר מה הוא התכוון מה הוא חושב" זה מאמץ עכשיו בן אדם מתאמץ לפי כמה שהוא חושב שיביא לו תועלת המאמץ הזה לפי כמה תועלת, עכשיו התועלות יכולות להיות כל מיני תועלות יכול להיות תועלת של לעשות טוב יכול להיות תועלת "שהשיחה מעניינת אותי" יכול להיות תועלת שאתה רוצה לעשות לה טוב כדי שהיא תרצה אותך יכול להיות הרבה תועלות.
ש: או להרגיש שקרובים אחד לשני אז אתה מתאמץ להקשיב גם אם זה לא הנושא הכי חשוב לך אבל אתה תתאמץ להקשיב.
אליעד: בגלל שאתה מקבל מזה תועלת.
ש: נכון.
אליעד: התועלת שאתה מקבל זה "שאני מרגיש קרבה" אתה יוצר תחושת קרבה השאלה מה התועלת שיוצאת לך מהקרבה כן השאלה כמה חשוב לך הקרבה וכמה אתה חושב שאין לך קרבה וכמה אתה רוצה את הקרבה וכמה אתה חושב שאתה תשיג את הקרבה באמצעות זה אולי אתה אומר אני יכול להשיג את הקרבה בדרכים אחרות, כל מה שבאתי להגיד שזה.
ש: זה הכל תלוי מה חשוב לאותו בן אדם.
אליעד: נכון כל מה שבאתי להגיד אבל שזה לא יהיה בהכרח נכון לגבי התחלת קשר או אחרי הרבה שנים יכול להיות שבהתחלת קשר נגיד מישהו לא מעניין אותך ואז את לא מקשיבה לו כל כך ואחרי הרבה שנים את אוהבת אותו ואז את מקשיבה לו יותר.
ש: אם בתחילת קשר אין את ההתחלה הזאת של להקשיב אחד לשני הקשר הזה לא ימשך לעוד מאה שנה.
אליעד: מאיפה את יודעת למה לא, לא אוקי בואי נבדוק אם מה שאמרת עכשיו זה נכון האם קשר שהוא לא מספיק חזק בהתחלה שלו האם הוא לא ימשך מאה שנה במה זה תלוי זה תלוי בדבר אחר האם באופן יחסי הבן אדם לשניהם באלטרנטיבות שלהם יותר טוב להם להמשיך להיות בקשר או לא, יכול להיות שני אנשים שהם בקשר זוגי שהקשר זוגי שהם מרביצים אחד לשני ואיך שהם מתחילים את הקשר הם כבר מרביצים אחד לשני והם עדיין ימשיכו להיות בקשר הרבה שנים כי האלטרנטיבות שלהם לשניהם יותר גרועות מאשר להיפרד.
ש: השאלה צריך להיות ביחד בגלל שהם מפחדים להיפרד כי מה יקרה אחרי.
אליעד: קודם כל כן, שנייה רגע השאלה אם הפחד הוא אמיתי או לא כל מה שבאתי להגיד אם הם ישארו או לא זה לא תלוי בכמה הקשר טוב זה תלוי בכמה חושבים שיותר טוב להם להישאר בקשר מאשר לעזוב את הקשר ככה זה עובד בכל מקרה.
ש: ולכן יש הרבה מאוד אנשים לא מרוצים שהפחד לעזוב את המסגרת.
אליעד: יש הרבה אנשים שלא מתאבדים כי הם מפחדים מה יקרה אחרי שהם ימותו.
ש: נכון.
אליעד: אז?
ש: אז זאת החלטה שלהם.
אליעד: אז מה לעשות אז הם לא יודעים מה יהיה אחרי שהם ימותו אין להם מושג.
ש: אם הם חיים חצי חצי או לא חיים חצי חצי כאילו אם הם חיים בשלמות או לא חיים בשלמות.
אליעד: כמה אנשים חיים בשלמות סתם לא משנה, בקיצור אז עוד פעם המחויב הוא שני מחויבים לגבי קודם כל כמה תועלת הבן אדם חושב שהוא יפיק מהתרכזות בכל פרט בשיחה שזה נגזר גם לעוד דבר האם זה באמת יהיה נכון שזה תלוי רק בכמה תועלת הבן אדם חושב שהוא יקבל מההתרכזות בכל פרט בשיחה האם זאת האמת.
ש: איזה נזק יהיה לו אם הוא לא יקשיב.
אליעד: שזה כמו להגיד איזו תועלת יהיה לו הוא אמר איזה נזק יהיה לו אם הוא לא יקשיב אז זה כמו להגיד איזו תועלת איזה נזק ימנע ממנו אבל מה עוד במה זה עוד תלוי, בן אדם מקשיב מה אמרנו זה תלוי בכמה תועלת הוא ישיג שזה כמו להגיד כמה נזק ימנע ממנו אם הוא יקשיב מה עוד זה תלוי גם בכמה נזק יגרם לו אם הוא יקשיב גם בזה זה תלוי, אם בן אדם לדוגמא קשה לו נגיד להתרכז כי הוא לא חכם כי הוא עסוק הוא טרוד כי כל מיני סיבות גם יהיה לו קשה להקשיב זאת אומרת קשה לו להקשיב לא בגלל שהוא לא חושב שזה יביא לו תועלת אלא בגלל שהעלות גדלה.
יכול להיות שזוג אחרי שלושים שנה נניח סתם אני ממציא עכשיו יכול להיות שהוא לא יקשיב או שהוא יקשיב פחות לא בגלל שהשיחה פחות מעניינת אותו אלא בגלל שעכשיו הוא טרוד במיליון ואחד דברים אחרים שלא היו לו פעם כי פעם הוא היה חופשי הראש שלו היה פתוח עכשיו יש לו משכנתא יש לו את זה ויש לו את זה אז אין לו זמן להתרכז בסיפור שזה בעצם העלות מה שחשוב זה לא רק התועלת.
ש: הוא שם את העלות והתועלת על מאזניים ואם התועלת היא יותר טובה.
אליעד: נכון רק רציתי לחדד שזה לא רק כמה מעניין אותו להקשיב אלא גם כמה מאמץ יהיה לו או כמה עלות יש לו להקשיב.
ש: בן זוג או בת זוג חכמים יודעים להטות את המאזניים לכיוון של התועלת יותר.
אליעד: מהצד של השומע או של המדבר?
ש: של זה שרוצה שיקשיבו לו לא משנה אם זה הגבר או האישה.
אליעד: שמה?
ש: אם מישהו מתלונן שלא מקשיבים לו שיהיה מספיק עם שכל כדי שיקשיבו לו שידע להטות את המאזניים.
אליעד: האם זאת האמת?
ש: חלק ממנה.
אליעד: ומה הצד השני העיקר אמרת חלק ממנה האם זאת האמת בא נגיד שזה חלק ומה הצד השני.
ש: זה בטוח חלק עכשיו צריך לחשוב מה הצד השני.
אליעד: אולי לא אולי זה בכלל לא נכון ומה הצד השני הצד השני שזה גם לא תלוי בך לפעמים.
ש: גם לפעמים אבל לרוב זה אפשרי.
אליעד: בטוח?
ש: תלוי כמה רוצים.
אליעד: בטוח?
ש: לא מחויב.
אליעד: בא נלך על חמישים חמישים. טוב הבנו?
050-3331-331