אליעד: עכשיו השאלה היא כזאת: בקטע של להרוויח כסף, מה עדיף? האם עדיף לבן אדם להציב לעצמו מטרה איזה סכום הוא רוצה? כן או לא?

ש: כן. אצלי זה עובד.

אליעד: שניה, אני שאלתי אם זה עובד אצלך? שאלתי מה עדיף, שניהם לא עובדים אצלך, גם כשאתה לא מציב מטרה אתה לא מרוויח וגם כשאתה מציב מטרה אתה לא מרוויח, נכון?

ש: אוקיי..

אליעד: אתה מרוויח באופן יחסי. עכשיו אני יסביר לך: נגיד, איש מכירות אומר "אני רוצה כל יום להרוויח X כסף" או נגיד "אני, עד סוף השנה רוצה להרוויח X כסף". והשאלה היא מה עדיף? להציב את המטרה או לא להציב את המטרה.

ש: אתה יכול לתת דוגמה עלי של הקטע הזה?

אליעד: דוגמה של מה?

ש: על הקטע של המכירות, הייתי איש מכירות וכולם עשו יעדים ואני אף פעם..

אליעד: השאלה היא כזאת.. ואף על פי כן עשית יותר מהם.. אולי אם היית מציב מטרות היית מרוויח עוד יותר.. שמעת מה אמרתי? אתה איתי? אני מסביר לך: השאלה היא אם אתה שאפילו בלי יעדים הרווחת יותר מאחרים שהגדירו את היעדים, אולי אם היית מציב יעדים היית בכלל קונה את החברה שעבדת בה, יכול להיות? אולי. לכן השאלה הנשאלת היא: האם כדאי להציב יעדים לסכום כספי שאתה רוצה להרוויח וזה יכול להיות סכום כספי ביום, בשבוע, בשנה, ב X, או לא. זאת השאלה. יש לך תשובה לשאלה הזאת?

ש: אני יגיד לך מה אני חשבתי באותו רגע: מה אני ינסה להשיג יעדים? אני עושה הכי טוב שאני יכול, וזהו, באותו רגע.

אליעד: ומה האמת? שאם היית מציב יעדים היית.. ואם היו באים אליך עם אקדח היית יכול להרוויח עוד כמה שקלים, נכון?

ש: כן.

אליעד: יפה, אז לא עשית את המקסימום שאתה יכול. אתה רואה? אם היית מציב יעדים היית רואה שאתה יכול לעשות יותר.

ש: כן.

אליעד: אתה..

ג: יש בזה יתרון וחיסרון. כי כמה שאתה יותר מחויב.. כמה שאני נגיד יותר מחויב למטרה, ככה אולי ההישגים יהיו יותר גבוהים, אבל אם אני לא יגיע למטרה אני אהיה יותר אומלל.

אליעד: אז אני ישאל את השאלה אחרת: בהנחה שלא אכפת לנו אם תסבול.

ש: מטרה. להציב מטרה..

אליעד: הבנתם מה הוא אמר? הוא אמר: נכון, אם אני יציב מטרה אני יגיע יותר אבל מצד שני זה יגרום לי לסבול יותר. אז בואו נבודד את הרכיב של הלסבול, נניח שלא אכפת לנו אם תסבול או לא. השאלה: האם מהצד, מההיבט של להרוויח כסף, עדיף לך להציב מטרה, כן או לא? מההיבט הזה, לא מההיבט של החסרונות שיווצרו מזה.

ג: גם מההיבט הזה יש חיסרון, אם הוצאתי את הסבל גם עדיין יש חיסרון: כי אם אני מגיע למטרה ועדיין נשאר לי זמן..

אליעד: אז תציב מטרה יותר גדולה.

ג: ואם אני מגיע אליה?

אליעד: אז תציב מטרה עוד יותר גדולה.

ג: שהיא בלתי אפשרית.

אליעד: למה בלתי אפשרית?

ג: אם אני מציב מטרה להרוויח X כסף, אז אני צריך. נגיד בשנה, אני צריך להציב לעצמי מטרה..

אליעד: מה עדיף? עדיף להציב מטרה או לא להציב מטרה? זאת השאלה. איך תרוויח יותר אם תציב או לא תציב?

ג: לדעתי, עדיף להציב מטרה ולהתחבר אליה ממש.

אליעד: זה מה שאתה חושב?

ג: אם אפשר להוציא את הסבל, כן.

אליעד: בלי מרכיב הסבל. מה אתה רוצה להגיד?

ש: אם מציבים מטרה, זה מסיר את כל הספקות. מצד אחד זה מחויב שזה יותר טוב, כי יודעים מול מה עומדים והולכים רק על זה, אם שואלים למה? זה ככה. למה? ככה. כל הזמן סגור, נעול. מצד שני זה מגדיל את הסיכוי להישרף, בדרך.

אליעד: מה אמרת עכשיו? את מה שהוא אמר. אמרת שאם מציבים מטרה זה מגדיל את הסיכוי שתרוויח אבל מצד שני זה יעשה לך מאוד רע וזה יכול להיות קטסטרופה, אז בהנחה שלא אכפת לנו אם יהיה לך רע או לא אז השאלה היא אם עדיף להציב מטרה או לא?

ש: עדיף, בגלל שזה מסיר ספק.

אליעד: בעינייך.

ד: אם יהיה לו רע הוא לא יעשה כסף.

אליעד: בהנחה שלא אכפת לי אם יהיה לו טוב או רע, אוקיי? לא אכפת לי. אני רוצה עכשיו להתמקד במה צריך לעשות כדי להרוויח יותר. לא אכפת לי אם יהיה רע או לא יהיה רע. נגיד שלבן אדם לא אכפת שיהיה לו רע. טוב, מה אתה חושב? להציב מטרה או לא?

ש: באינסטינקט שלי שניהם זה אותו דבר.

אליעד: אז קודם כל האינסטינקט נכון, זה טוב שיש לו אינסטינקט כזה אבל עכשיו הוא צריך לתת נימוקים. הלאה, מה התשובה?

א: אני אומרת כן ולא.

אליעד: למה כן? למה לא?

א: כן - כי מטרה הופכת דברים לממשיים, כמו שאמר הבחור פה..

אליעד: אז למה לא?

א: ולא כי זה מצמצם, אתה כאילו סוגר את עצמך.

אליעד: אז מה עדיף? מהו הפתרון האולטימטיבי?

א: מטרה עם ראש פתוח.

אליעד: אבל זה דבר והיפוכו.

א: אז מה?

אליעד: אז מה עושים?

א: עושים, הולכים לשם עם ראש פתוח.

אליעד: מה אתה רוצה להגיד אדוני?

ג: רוצה להציב מטרה ולדעת שאחריה לא תהיה עוד מטרה ועוד מטרה..

אליעד: אז זה לא מטרה. אז בא נחשוב בהיגיון: היתרון בלהציב מטרה הוא שלפעמים אתה חושב שאתה לא יכול ואם אתה מחויב למטרה אתה מגלה שאתה כן יכול. לדוגמה: אם בן אדם לא מציב מטרה אז הוא מרוויח אלף שקל ביום והוא אומר "אוקיי, לא יכול יותר" אבל אם היו אומרים לו "תקשיב, אם אין לך אלפיים, אתה מת", פתאום הוא מגלה שהוא יכול. זאת אומרת שהמטרה עזרה לו להתקדם, נכון? זאת אומרת, המטרה היא טובה כשאתה חושב שאתה לא יכול לפני שהגעת אליה. מצד שני, מתי היא הופכת להיות רעה? כשאתה מכוון אליה ואתה לא רואה שאתה יכול יותר, ז"א שאם היו אומרים לך "תרוויח אלפיים - לא הורגים אותך" אז הרווחת אלפיים אבל יכול להיות שאם היו אומרים לך להרוויח 4,000 גם היית מרוויח 4,000 ויכול להיות שכשהגעת ל2,000 הפסקת לרוץ כי אמרת "אלפיים וזהו.. 4,000 אני לא יכול". ז"א המטרה טובה למשוך אותך כשאתה מתחתיה והיא רעה כשהיא תוקעת אותך כשאתה מגיע אליה או מתקרב אליה, כי כשאתה מתקרב למטרה אתה כבר מתחיל לנסוע יותר לאט "אני תכף מגיע, כבר לא צריך לתת פול גז".

לדוגמה: כשאתה נוסע ואתה מאחר לפגישה, אתה נוסע נוסע נוסע ופתאום אתה רואה שאתה תכף מגיע ולא מאחר כל כך, "בוא נסע לאט", ז"א ככל שאתה מתקרב למטרה אתה נוסע יותר לאט. אבל אם אומרים לך: מה פתאום? המטרה עוד יותר רחוקה, יש עוד 100,000ק"מ קדימה, אז היית ממשיך לנסוע מהר. ז"א המטרה גם טובה וגם רעה. אז מהי המטרה האולטימטיבית? מהו הפתרון? הפתרון הוא להגדיר מטרה אין - סופית, זה הפתרון, להגיד "אני רוצה להרוויח את כל הכסף שקיים בכדור הארץ", אם זאת תהיה המטרה שלך, בהנחה שלא אכפת לי עכשיו מהסבל, זאת המטרה האולטימטיבית שזאת מטרה שאתה אף פעם לא יכול להגיע אליה ולא משנה מה אתה תעשה אתה תמיד צריך להתקדם אליה. עכשיו, להגיד אני רוצה להרוויח את כל הכסף בעולם, זה בעצם במילים אחרות להגיד: אני עושה את תמיד את המאה אחוז שאני יכול ולא אכפת לי כמה אני ירוויח, אוקיי? אז בא ננסה להפוך את למשהו יותר ממשי: אם בן אדם חושב שהוא יכול לסמוך על עצמו, בואו תבינו משהו מעניין: בן אדם אף פעם לא יכול להרוויח יותר ממה שהוא ירוויח כשהוא יעשה את ה 100% שלו, לכן לא משנה איזה מטרה אתה תציב, אתה אף פעם לא תוכל באמת להרוויח את מה שהיית מרוויח אם היית עושה את ה 100%. ולא זה שתציב מטרה מאוד גבוהה, בהנחה שעשית את ה 100% שלך, אתה לא יכול להרוויח יותר בגלל שהמטרה שלך יותר גבוהה, אוקיי? ומצד שני, אם אתה תציב מטרה, אז לפעמים זה יכול לגרום לך לא לעשות את ה100% שלך, ולכן הנושא הוא מאוד פשוט: אם אתה חושב שאתה יכול לתת את ה 100% שלך - אל תציב מטרה, כי המטרה הכי טובה להרוויח כסף היא "אני רוצה לעשות את ה100% שלי". אם בן אדם קם בבוקר ואמר: אני רוצה להרוויח X כסף, זה פחות טוב מ: אני רוצה לתת את ה100% שלי כדי להרוויח כסף. אתה צריך להציב את המטרה במאמץ "אני רוצה היום להשתדל להרוויח כסף עד שאני כמעט אתעלף" זה המטרה שצריכה להיות, לא מטרה של סכום.

למה גם זה לא מדוייק? כי יכול להיות שאם היה לך סכום, היית רואה שאתה לא מתעלף כל כך מהר ואתה יכול להמשיך עוד לרוץ ואתה לא מתעייף אוקיי? אז זה בן אדם צריך לשאול את עצמו: האם הוא חושב, בהנחה כמובן שהוא רוצה להרוויח כסף וזה מעניין אותו וכו', האם אני חושב שאני הולך לתת את ה 100% שלי? אם כן - אל תציב מטרה. המטרה הכי טובה שאתה יכול להציב לעצמך היא לתת את ה 100% שלך, אתה אף פעם לא תוכל להרוויח יותר מזה ואם תעשה את ה 100% שלך אז הגעת ל 100% שלך - אין יותר וזהו. לעומת זאת אם בן אדם מרגיש שאין לו כ"כ חשק - אז במקרה כזה, כן טוב שתציב לעצמך מטרה, כדי שהמטרה כאילו תמשוך אותך למעלה. אבל מצד האמת כשאתה מגיע למטרה אתה צריך לזכור "אדוני, זו לא כל האמת, ויש עוד ועוד, עד אין סוף". לכן בעולם אידיאלי בן אדם צריך לעשות את ה 100% שלו, בהנחה שהבן אדם רוצה לעשות כסף. את המילה "כסף" תחליפו במילה "אושר" או משהו אחר. מה זה אומר לעשות את ה100%? זה אומר לפעול ב 100% מאמץ כאילו אתה 100% רוצה את זה ו100% - אין לך את זה. ז"א, כמו שאתה בא בבוקר לעבודה ואתה ב0 שקלים היום - עוד לא הרווחת כסף, אז אתה מתאמץ יותר מאשר אם כבר הרווחת X כסף בהמשך היום, נכון? אבל אתה צריך בכ"ז להיות כאילו את בתחילת היום, באותה מוטיבציה של התחלת היום, אבל זה לא מספיק טוב, למה? כי מי מתאמץ יותר, ההוא שבא בתחילת היום ועוד לא התחיל להרוויח או ההוא שבא בתחילת היום ויש לו חובות? מי מתאמץ יותר? ההוא שיש לו חובות. לכן אתה צריך לדמיין בכל רגע שיש לך חובות כספיים אין סופיים וכל האושר שלך תלוי בכסף ואז להתאמץ. כמובן שזה תחושה של סבל וכו', אז מה? כרגע אנחנו מבודדים את הנושא של הסבל, מסבירים את הנוסחה. את המילה "כסף" תחליפו במשהו אחר. לכן בן אדם צריך לדמיין שיש לו חיסרון אין סופי לכסף וכשאתה מדמיין שיש לך חיסרון אין סופי לכסף, זה בעצמו ידחוף אותך בכל רגע נתון להרוויח כסף, וכל פעם שאתה מרוויח כסף - זרוק אותו הצידה, אל תראה אותו, תגיד "זה כלום, זה לא משנה, חייב להרוויח כסף". אז מה הבן אדם יעשה? אם בכל פעם שהבן אדם יעשה כסף הוא יזרוק אותו הצידה, יכולה לקרות פעולה הפוכה, כי אז הוא יגיד "אני מתאמץ ומתאמץ ולא יוצא לי מזה כלום" ואז "למה לא יוצא לי מזה כלום? הנה תראה - הרווחת! למה אתה אומר שלא יוצא מזה כלום? הרווחת." "אז אם הרווחתי למה אני צריך להתאמץ? מה פתאום לא הרווחת כלום, שים את זה בצד, תתחיל לעבוד מההתחלה. אבל שוב, זה רק למי שנשבר בדרך, מי שלא נשבר בדרך: הרווחת? אתה לא סופר את זה, לא הרווחת כלום, תתחיל מהתחלה, אתה במינוס ולא באפס, אתה במינוס אין סוף וכל מה שאתה רוצה זה כסף. עכשיו, אם בן אדם בא בגישה כזאת הוא לא צריך להציב מטרות, לא צריך כלום, כי המטרה זה הרצון שלך, אתה כל כולך רוצה, תמיד נותן 100% וזהו. אלא מה? שבפועל יש אנשים שלא תמיד נותנים את ה100%, לדוגמה, איפה זה דומה הדבר? נגיד בחדר כושר לדוגמה: אומרים לך שאתה צריך לעשות 3 סטים, 3 פעמים כפול 10 כפול 3, משקל כזה כזה, למה אמרו לך את זה? כי היה עדיף שיגידו לך "תקשיב, תן את ה100% שלך וזהו", שוב, אני לא נכנס לאיך תתן את ה100% שלך: תרים פעם אחת את המקסימום שאתה יכול, או שתרים את המקס' שלך בעשר פעמים, לא נכנס לזה אבל בגדול, תפיסתית: לא היו אמורים להגדיר לך מראש כמויות או משקלים, צריך להגיד לך: תרים בדיוק כמה גרם שאתה יכול, כמה פעמים שאתה יכול, כדי להביא את עצמך לקצה. אלא מה, שאם לא יציבו לך איזה מטרה, אתה כנראה תשבר הרבה לפני אז אומרים לך "אדוני, אתה צריך לסגור 10 פעמים" ואז אחרי שעשית 10 פעמים פתאום נגמר לך הכח, איך זה שנגמר לך הכח? ואם היו אומרים לך 11? אם היו אומרים לך מראש לסגור ב11 אז היית סוגר ב11

ש: אני לא יודע למה תמיד כשאני מסתכל בשעון כשהשעה 2 אני ישר נהיה עייף, רוצה ללכת הבייתה.

אליעד: תזיז את המחוג אחורה. אז עוד פעם: אם בן אדם הוא רציני יותר הוא לא צריך הצבת מטרות ויעדים, הוא רוצה את זה ברצון אין סופי, למה אני רוצה? "כי אני רוצה את זה" ונגמר הסיפור, לא משנה לו כלום, זה מה שהוא רוצה, בלי זה הוא לא חי, לא ישן ומשיג את זה. זה הכל. אם הוא לא מספיק רציני, הוא מציב מטרות ויעדים "אני רוצה סכום כזה וכזה". יש שתי אפשרויות: או שאתה יכול להרוויח את הסכום הזה או שלא, אם אתה לא יכול להרוויח את הסכום אז מה אתה משגע את עצמך? ואם אתה יכול אז למה אתה צריך להציב את המטרה? אתה יכול להרוויח יותר אז למה לצמצם את עצמך בכלל? לכן השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך. נגיד בן אדם אומר "אני רוצה להרוויח מיליון דולר עד סוף השנה" אוקיי, זה נגיד, בן אדם לא רציני. איך אפשר לדעת שהוא לא רציני? כי אם הוא באמת היה רוצה להרוויח כסף הוא לא היה מבלבל את המוח על סכום, הוא היה אומר "אני מעכשיו עובד עד סוף השנה כדי להרוויח כסף, כמה שיהיה בסוף זה המקסימום שאני יכול" אם הוא התחיל להציב מספרים שהוא לא כל כך רוצה להתאמץ. ואז הוא מתחיל לקמבן ולשקר "אני רוצה סכום כזה, רוצה בית שם", כשאתה תרצה כסף אתה תקום מעכשיו ותתחיל לעבוד

אני מסביר עוד פעם: לכאורה, בא בן אדם ואומר "אני רוצה להרוויח סכום כזה וכזה עד תאריך כזה וכזה" וזה כאילו נראה, לעצמו לפחות, שיש לו הרבה מוטיבציה, אם היה לך מוטיבציה, לא היית מדבר בכלל על מה שאתה רוצה, עכשיו היית הולך לעבוד, למה? כי אתה מבזבז זמן על התכנונים שלך. לך תתחיל לאסוף, מה אתה מבזבז זמן? ואז אתה תגיד "ואם נניח שהוא יציב מטרה גדולה ואז הוא יצטרך לתכנן איך להשיג אותה ולכן הוא צריך להציב את המטרה." נכון? אבל זה תירוץ, שב תתכנן איך להרוויח כמה שיותר כסף ואל תבלבל את המוח על הסכום שיצא.

ש: אז כמו שאמרת, הצבת מטרות זה אולי יעשה דברים יותר קלים

אליעד: לך

ש: לי. ואז אני יגיד: טוב, אני יציב את המטרה הזאת, יהיה לי יותר קל ואני ימשיך, אני יציב עוד מטרה ויהיה לי יותר קל, זה ליהנות משני העולמות, ולא להפסיק לעולם..

אליעד: ברור! תהנה משני העולמות. תקשיב, היה אחד שאמר "אני רוצה את כל הכסף שבעולם ולא שקל אחד פחות" זהו.

ש: זה כל בן אדם לפי הרצון שלו אבל כשיש לי קבוצה..

אליעד: לא אבל אתה בבעיה, אתה תצטרך את הסכום הזה יום אחד, אני יסביר לך גם למה, הלאה.

ש: כשיש לי קבוצה ואני צריך לדרבן אותם לרוץ לקראת מטרה מסויימת, יהיה לי קשה להגיד להם "חבר'ה תעשו את המקסימום" "מה הוא מדבר? אי אפשר"..

אליעד: מאוד קל, חוטף להם את המשפחה ואמר להם "אין כסף - אין משפחה. תעשו את המקסימום". תקשיב, זה נכון שכשיש לך עובדים אתה עושה ממוצע "מה אני חושב שהם יכולים להרוויח" מעלה את זה עוד קצת ונותן את המטרה, אבל למה? כי שמה גם לא אכפת לך שהם ירוויחו קצת פחות. עכשיו, מה האמת? שאם מישהו ירוויח סכום מסויים, תגיד לו "אוקיי, עכשיו מטרה יותר גבוהה" אבל לא דיברתי על לתת למישהו אחר יעדים, דיברתי בהנחה שאתה מציב לעצמך יעדים.

עכשיו, מה רבי נחמן אמר? יש התבוננות התורה, יש דבר מסויים, הבנה על החיים שבשביל להבין אותה אתה צריך שיהיה לך את כל הכסף שבעולם. יש בעולם הזה משהו מסויים שבשביל להבין אותו אתה צריך שיהיה לך את כל הכסף שבעולם. עכשיו, תשאל בשביל מה "אם יהיה לי את כל הכסף שבעולם, ממי אני יקנה את ההבנה הזה?" אז זה לא קשור לזה בכלל.

ש: כשיהיה לך את כל הכסף שבעולם, אז אתה תבין על חשבון הבית.

אליעד: בדיוק. בדיוק. בדיוק. יש משהו מסויים, חוויה מסויימת, הבנה מסויימת שנובעת מחוויה מסויימת והחוויה הזאת אתה יכול לחוות אותה רק כשיהיה לך את כל הכסף בעולם. כשיהיה לך את כל הכסף בעולם אתה תרגיש הרגשה מסויימת שתיתן...