וכאן אבאר עוד דרך, כיצד באפשרותך להחליש רעיונות / לחזק רעיונות כרצונך החופשי. ואבאר, כיצד באפשרותך לתקוף רעיונות שונים ולהגן על רעיונות שונים, באמצעות משחק של הכללה גורפת ושל בידוד מוחלט של הרעיון שלך. ואבאר, מתי הכללה מחזקת או מחלישה את הרעיון, ומתי דווקא בידוד וצמצום של הרעיון, מחזקת או מחלישה את הרעיון.
והעניין הוא, שאם ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך לדבר עליו כעל דבר שקיומו מחויב ואם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך לדבר עליו כעל דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד.
והדרך לגרום לרעיון להישמע כרעיון מחויב, היא על ידי שמדברים עליו בצורה של הכללה. כגון לדוגמה תמיד קורה כך או אחרת. כאשר המילה תמיד, מחזקת את אמיתות האירוע, ביחס ללפעמים קורה כך או אחרת. או לדוגמה: כולם יודעים שכך או אחרת, שזאת הכללה של ידיעת הרעיון. ביחס ל: יש אנשים / חלק מהאנשים חושבים שכך או אחרת, שזה כמובן מחליש את ההכללה של הרעיון. (וגם המילה יודעים, עברה המרה למילה חושבים).
או לדוגמה בזמן טיפול בהתנגדויות לקוח, שהלקוח יכול לדוגמה לומר "המוצר הזה לא מתאים לי", שזה בעצם דיבור בזמן כולל, שהמוצר לא מתאים לו באופן כללי. ואת המשפט הזה אפשר להפוך ל"מה לא מתאים לך במוצר כרגע?". שזה בעצם אומר, שלא שהמוצר לא מתאים לך באופן כללי, אלא שיש משהו במוצר שלא מתאים לך באופן פרטי. ולא שהמוצר לא מתאים לך באופן כללי, אלא שרק כרגע המוצר לא מתאים לך באופן פרטי, מסיבה ספציפית כלשהי.
דהיינו, אתה לוקח את האמירה של הלקוח שהמוצר לא מתאים לו, ואתה תוחם ומגביל אותה לזמן כלשהו. "למה כרגע אתה חושב כך או אחרת". או לדוגמה שהלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" כעובדה. ואז במקום לומר לו "למה המוצר לא מתאים לך", עליך לומר "למה אתה אומר שהמוצר לא מתאים לך". שגם כך הופכים את האובייקטיבית, לסובייקטיבי ויחסי בלבד.
ולפעמים דווקא מיקוד ולא הכללה של הרעיון, דווקא היא מחזקת את הרעיון. כגון לדוגמה שאתה מדבר על דבר כלשהו בזמן הווה, ולא באופן כללי. דווקא כדי להעצים וכדי לחזק את החוויה של אותו הרעיון. כגון לדוגמה במקום לומר "תמיד קורה כך או אחרת", שאז לפעמים זה נשמע כמו סיפור כלשהו. אז אפשר לחזק את הרעיון, דווקא על ידי זה שתוחמים אותו בזמן כלשהו, שהופך את הסיפור ליותר ממשי. וזה יכול להיות תחימה לזמן הווה, כגון: כרגע קורה כך או אחרת. או תחימה לזמן מוגדר אחר, כגון: אתמול קרה כך או אחרת. שהגדרת הזמן והמקום של האירוע, לפעמים היא הופכת את הרעיון לעוד יותר ממשי, מאשר אם מדברים על הרעיון באופן כללי.
ולפעמים כאשר מישהו מנסה לשלול את מה שאמרת, באפשרותך להגן על עמדתך, על ידי זה שאתה עובר מהכללה, אל בידוד של הרעיון. כי הרבה יותר קל להגן על פירוש סובייקטיבי כאשר הוא מוצג ככזה, מאשר להגן על פירוש סובייקטיבי, כאשר הוא מוצג כרעיון אובייקטיבי.
דהיינו, לפעמים אתה בטעות / בכוונה מציג רעיון כאילו הוא נכון באופן כללי וגורף, ואז מישהו תוקף את נכונות הרעיון שלך כרעיון שהוא...
והעניין הוא, שאם ברצונך לחזק רעיון כלשהו, עליך לדבר עליו כעל דבר שקיומו מחויב ואם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך לדבר עליו כעל דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד.
והדרך לגרום לרעיון להישמע כרעיון מחויב, היא על ידי שמדברים עליו בצורה של הכללה. כגון לדוגמה תמיד קורה כך או אחרת. כאשר המילה תמיד, מחזקת את אמיתות האירוע, ביחס ללפעמים קורה כך או אחרת. או לדוגמה: כולם יודעים שכך או אחרת, שזאת הכללה של ידיעת הרעיון. ביחס ל: יש אנשים / חלק מהאנשים חושבים שכך או אחרת, שזה כמובן מחליש את ההכללה של הרעיון. (וגם המילה יודעים, עברה המרה למילה חושבים).
או לדוגמה בזמן טיפול בהתנגדויות לקוח, שהלקוח יכול לדוגמה לומר "המוצר הזה לא מתאים לי", שזה בעצם דיבור בזמן כולל, שהמוצר לא מתאים לו באופן כללי. ואת המשפט הזה אפשר להפוך ל"מה לא מתאים לך במוצר כרגע?". שזה בעצם אומר, שלא שהמוצר לא מתאים לך באופן כללי, אלא שיש משהו במוצר שלא מתאים לך באופן פרטי. ולא שהמוצר לא מתאים לך באופן כללי, אלא שרק כרגע המוצר לא מתאים לך באופן פרטי, מסיבה ספציפית כלשהי.
דהיינו, אתה לוקח את האמירה של הלקוח שהמוצר לא מתאים לו, ואתה תוחם ומגביל אותה לזמן כלשהו. "למה כרגע אתה חושב כך או אחרת". או לדוגמה שהלקוח אומר "המוצר הזה לא מתאים לי" כעובדה. ואז במקום לומר לו "למה המוצר לא מתאים לך", עליך לומר "למה אתה אומר שהמוצר לא מתאים לך". שגם כך הופכים את האובייקטיבית, לסובייקטיבי ויחסי בלבד.
ולפעמים דווקא מיקוד ולא הכללה של הרעיון, דווקא היא מחזקת את הרעיון. כגון לדוגמה שאתה מדבר על דבר כלשהו בזמן הווה, ולא באופן כללי. דווקא כדי להעצים וכדי לחזק את החוויה של אותו הרעיון. כגון לדוגמה במקום לומר "תמיד קורה כך או אחרת", שאז לפעמים זה נשמע כמו סיפור כלשהו. אז אפשר לחזק את הרעיון, דווקא על ידי זה שתוחמים אותו בזמן כלשהו, שהופך את הסיפור ליותר ממשי. וזה יכול להיות תחימה לזמן הווה, כגון: כרגע קורה כך או אחרת. או תחימה לזמן מוגדר אחר, כגון: אתמול קרה כך או אחרת. שהגדרת הזמן והמקום של האירוע, לפעמים היא הופכת את הרעיון לעוד יותר ממשי, מאשר אם מדברים על הרעיון באופן כללי.
ולפעמים כאשר מישהו מנסה לשלול את מה שאמרת, באפשרותך להגן על עמדתך, על ידי זה שאתה עובר מהכללה, אל בידוד של הרעיון. כי הרבה יותר קל להגן על פירוש סובייקטיבי כאשר הוא מוצג ככזה, מאשר להגן על פירוש סובייקטיבי, כאשר הוא מוצג כרעיון אובייקטיבי.
דהיינו, לפעמים אתה בטעות / בכוונה מציג רעיון כאילו הוא נכון באופן כללי וגורף, ואז מישהו תוקף את נכונות הרעיון שלך כרעיון שהוא...
050-3331-331