איך לעזור למישהו חסר מוטיבציה ועם פחד מכישלון?

אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אפשר לעזור לאדם שחסר לו מוטיבציה, אדם שמפחד לנסות ולהיכשל. כאשר רוצים לעזור לאדם כזה, צריך להבין לעומק את המנגנון הפסיכולוגי שפועל אצלו.

אדם שאומר משפט כמו "אין לי כוח ללכת לשם כי אולי המקום סגור" בעצם מתכוון לומר שהוא מפחד לנסות ולהתאכזב. למשל, אדם שאומרים לו ללכת לקנות משהו מהקיוסק והוא מתרץ שזה רחוק או סגור, בעצם מתכוון שהוא חושש להתאכזב. הדרך להתמודד עם פחד כזה היא על ידי הצבת שאלות ישירות כמו "אז מה אם הוא סגור? הלכנו לשם סתם, אז מה?", ודרך השאלות האלו לגרום לו להבין שבעצם הוא לא מפחד מהקיוסק הסגור אלא מפחד מכישלון או דחייה במקום אחר, כמו ראיון עבודה.

איך למצוא הזדמנות לתת מוטיבציה בשגרת היומיום?

לפי אליעד כהן, כל סיטואציה פשוטה בחיים יכולה להפוך להזדמנות לעזור לאדם להתמודד עם הפחדים שלו. למשל, הליכה ברחוב, עלה שנשר, או הליכה לקנות ארטיק יכולים להיות הזדמנות להראות לאדם שאין סיבה אמיתית לפחד מכישלון או מאכזבה. אם משהו לא מצליח, לא קרה כלום, ולזה בדיוק צריך להרגיל את המוח. הרעיון הוא ללמד את האדם להתמודד עם האכזבה בצורה טבעית וחלקה, כך שהפחד שלו יקטן.

מה הקשר בין חוסר מוטיבציה לבין ניסיון העבר?

אליעד מדגיש שכדי לעזור למישהו, קודם כל צריך לבדוק אם אנחנו יכולים להבין ולדמיין את עצמנו במצב דומה לשלו. הוא נותן דוגמה אישית: האם היית יכולה לדמיין את עצמך כאדם שלא עובד כבר 20 שנה, בלי חברים, בודד ומוזנח, שקם בבוקר ומחליט לפתוח דף חדש ולהפוך לרופא? אם אינך יכולה אפילו לדמיין את עצמך מתמודדת עם מצב כזה, יהיה לך קשה מאוד לעזור לאדם שנמצא במצב דומה.

אליעד מסביר שרוב האנשים מפחדים לנסות דברים חדשים כי הם כבר מיואשים מראש. הם ניסו בעבר או שחשבו לנסות אך התייאשו ויתרו. אותו ייאוש, פחד, וחוסר מוטיבציה קיימים אצל כל אחד ביחס לדברים מסוימים. לכן, כדי לעזור לאדם אחר להתגבר על פחדיו, חשוב שנמצא קודם כל את המקום שבו אנו עצמנו דומים לו, את המקום שבו אנחנו מפחדים, מיואשים, דחיינים ולא מנסים.

איך אפשר להשתמש בניסיון האישי כדי לעזור לאחרים?

אליעד מציע למצוא בתוכנו את אותו מקום של חוסר ביטחון, דיכאון, או חרדה ולהזדהות איתו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם שחושב על התאבדות: אם את לא מסוגלת אפילו לדמיין את עצמך במצב קיצוני כזה, יהיה לך קשה לעזור לאדם אחר שנמצא באותו מצב. לכן, ככל שנכיר ונהיה מודעים יותר למקומות החלשים בתוכנו, ככל שנוכל לראות את עצמנו כמפוחדים ומאוכזבים, כך יהיה לנו קל יותר לעזור לאחרים להתגבר על קשיים דומים.

כיצד גישה חיובית או שלילית משפיעה על מתן מוטיבציה לאחר?

לפי אליעד כהן, כדי לעזור לאדם אחר, חשוב מאוד לא להיות שיפוטי כלפי עצמך באופן שלילי. ככל שתהיי פחות ביקורתית כלפי עצמך ותקבלי את עצמך גם כשאת מפחדת או מאוכזבת, כך יהיה לך יותר קל לעזור לאחרים לא לשפוט את עצמם באופן שלילי. הוא מבהיר את החשיבות של אהבה וקבלה עצמית, שמאפשרת לאחר גם לאהוב את עצמו בכל מצב.

מהו מאבק המוחות כשמנסים לעזור לאדם חסר מוטיבציה?

כאשר אדם מנסה לעזור לאדם אחר במצב של חוסר מוטיבציה, מתרחש מעין "מאבק מוחות" בין שתי תפיסות עולם מנוגדות. לדוגמה, אדם שחושב שהחיים קשים ושליליים לעומת אדם שחושב שהחיים טובים. בכל אינטראקציה, הם מעבירים זה לזה מסרים סותרים, לאו דווקא מילוליים, אלא בעיקר סמויים (סאב - טקסט).

אליעד מדגיש שהאדם שמנסה לעזור חייב להיות יציב ובטוח בגישה שלו, אך גם פתוח לשמוע ולקבל את הגישה של האחר. אם האדם שבא לעזור לא יציב בגישתו החיובית, הוא יכול בקלות להיות מושפע מהאדם הדיכאוני. לכן חשוב שמי שבא לעזור יהיה חזק פנימית, יציב בעמדותיו, אך לא מתוך כפייה אלא מתוך בחירה חופשית ויכולת להכיל גם את הגישה השלילית של האחר.

כדי לנצח במאבק המוחות הזה, האדם שמנסה לעזור חייב להיות מאוד גמיש במחשבה שלו, ולהבין שאין אמת אחת בלבד. המטרה היא להרחיב את טווח המחשבות האפשריות, כך שכל מחשבה שלילית שיכולה לעלות, תתקבל בהבנה ולא תהווה איום על התפיסה החיובית הכללית של החיים.