וכאן נציג אסטרטגיית ניהול משא ומתן למתקדמים, שבה הצד השני שמולך מבקש ממך בקשה שאתה חייב לסרב לה, דהיינו, הצד השני לצורך העניין הלקוח שלך, מבקש ממך בקשה שאתה חייב לסרב לה, בקשה שאי אפשר לקבל. ונניח שהלקוח שלך מציב לך אולטימטום, או שתקבל את הבקשה שלי, או שאין עסקה. ונניח שאתה רוצה לסרב לו, אבל אתה רוצה להגדיל את הסיכוי שכן, תהיה עסקה, בתנאים שלך. השאלה היא, איך עושים את זה?
ויש בזה כל מיני לוגיקות ושיטות, וכרגע ניתן עוד עצה והיא, שאם הצד השני, לצורך העניין הלקוח שלך, מבקש בקשה שאתה חייב לסרב לה, באפשרותך להציע לו כמה הצעות שונות, שכולן גרועות עבורו, כדי שהוא יצטרך לבחור באפשרות שאתה רוצה שהוא יבחר בה, שהיא תהיה הכי פחות גרועה עבורו.
לדוגמא: נניח שהלקוח מבקש ממך הנחה ואומר לך, או הכל או כלום, או שתתן לי את ההנחה או שאין עסקה. מה שקורה במקרה הזה במוח של הלקוח, זה שאם אתה אומר לו שאתה לא מוכן לתת לו הנחה, אז בעצם הוא צריך להתלבט, בין לסגור איתך את העסקה בלי הנחה ולמרות שאתה מתנגד לבקשה שלו, לבין לא לסגור איתך שום עסקה. דהיינו, במצב הזה שהלקוח מציב לך סוג של אולטימטום, תן לי X או שאין עסקה, אז אם לא תסכים לתת לו את מה שהוא רוצה, אז הרי שבמוח של הלקוח, יש 2 אפשרויות בחירה בלבד. שהן 1 - לבחור לא לעבוד איתך בכלל. 2 - לעבוד איתך בתנאים שלך, במידה ולא תיתן לו את מה שהוא רוצה.
ולכן יש היגיון לעשות את הטריק הבא, שהוא לתת ללקוח שלך כמה אפשרויות בחירה גרועות עבורו, שבהן הוא יצטרך להתעסק ושהוא יצטרך לבחור ביניהן. ושהפוקוס של הספק שלו יהיה, בין אפשרויות שגרועות לו ושהוא עובד איתך, אבל שהספק לא יהיה על האם לעבוד איתך.
לדוגמא: הלקוח ביקש הנחה ואתה לא רוצה לתת לו. אתה יכול להציע ללקוח כמה אפשרויות. אפשרות 1 - תקנה כמות כפולה ותקבל הנחה. אפשרות 2 - תקבל חצי מוצר ותקבל הנחה חצי מחיר. 3 - אני אתן לך הנחה, אבל תשלם את כל הכסף מראש. 4 - תקבל הנחה, אבל תתחייב שאם יקרה X כלשהו, נניח שיתברר שהעלות שלי יותר גדולה, אז תשלם X פלוס וכיו"ב. או אפשרות 5 - שאל תשלם הכל מראש, אל תקבל חצי מוצר, אל תתחייב לרכוש עוד, אל תיחשף לאפשרות שבה תשלם יותר אם יקרה X, אבל אל תקבל הנחה.
כרגע...
ויש בזה כל מיני לוגיקות ושיטות, וכרגע ניתן עוד עצה והיא, שאם הצד השני, לצורך העניין הלקוח שלך, מבקש בקשה שאתה חייב לסרב לה, באפשרותך להציע לו כמה הצעות שונות, שכולן גרועות עבורו, כדי שהוא יצטרך לבחור באפשרות שאתה רוצה שהוא יבחר בה, שהיא תהיה הכי פחות גרועה עבורו.
לדוגמא: נניח שהלקוח מבקש ממך הנחה ואומר לך, או הכל או כלום, או שתתן לי את ההנחה או שאין עסקה. מה שקורה במקרה הזה במוח של הלקוח, זה שאם אתה אומר לו שאתה לא מוכן לתת לו הנחה, אז בעצם הוא צריך להתלבט, בין לסגור איתך את העסקה בלי הנחה ולמרות שאתה מתנגד לבקשה שלו, לבין לא לסגור איתך שום עסקה. דהיינו, במצב הזה שהלקוח מציב לך סוג של אולטימטום, תן לי X או שאין עסקה, אז אם לא תסכים לתת לו את מה שהוא רוצה, אז הרי שבמוח של הלקוח, יש 2 אפשרויות בחירה בלבד. שהן 1 - לבחור לא לעבוד איתך בכלל. 2 - לעבוד איתך בתנאים שלך, במידה ולא תיתן לו את מה שהוא רוצה.
ולכן יש היגיון לעשות את הטריק הבא, שהוא לתת ללקוח שלך כמה אפשרויות בחירה גרועות עבורו, שבהן הוא יצטרך להתעסק ושהוא יצטרך לבחור ביניהן. ושהפוקוס של הספק שלו יהיה, בין אפשרויות שגרועות לו ושהוא עובד איתך, אבל שהספק לא יהיה על האם לעבוד איתך.
לדוגמא: הלקוח ביקש הנחה ואתה לא רוצה לתת לו. אתה יכול להציע ללקוח כמה אפשרויות. אפשרות 1 - תקנה כמות כפולה ותקבל הנחה. אפשרות 2 - תקבל חצי מוצר ותקבל הנחה חצי מחיר. 3 - אני אתן לך הנחה, אבל תשלם את כל הכסף מראש. 4 - תקבל הנחה, אבל תתחייב שאם יקרה X כלשהו, נניח שיתברר שהעלות שלי יותר גדולה, אז תשלם X פלוס וכיו"ב. או אפשרות 5 - שאל תשלם הכל מראש, אל תקבל חצי מוצר, אל תתחייב לרכוש עוד, אל תיחשף לאפשרות שבה תשלם יותר אם יקרה X, אבל אל תקבל הנחה.
כרגע...