8:23איך לטפל בהתנגדויות קניה? טיפול בהתנגדויות לקוח, טיפול בהתנגדויות מכירה, אסטרטגיית מכירות, אסטרטגיית שכנוע, סילוק התנגדויות מכירה, התנגדויות בשיחת מכירה, טיפול בהתנגדויות של לקוח
מדוע נוצרת התנגדות אצל הלקוח בשיחת מכירה?
התנגדויות בשיחת מכירה נוצרות כאשר הלקוח מרגיש שקיימות סיבות רבות יותר לא לקנות מאשר לקנות את המוצר או השירות המוצע לו. לדוגמה, הוא עשוי להרגיש שהמחיר גבוה מדי, לחשוש מאיכות המוצר, או לחשוב שהמוצר אינו מתאים לצרכיו האישיים. מצב כזה יוצר אצל הלקוח התנגדות, משום שבמוחו ישנה מאזניים שעל כף אחת מונחות סיבות שליליות המונעות ממנו לבצע רכישה, ומנגד על הכף השנייה מונחות סיבות חיוביות המושכות אותו לקנות. ההתנגדות נוצרת כאשר כף הסיבות השליליות כבדה יותר.
איך אנלוגיית המאזניים מסבירה טיפול בהתנגדויות קניה?
אליעד כהן ממחיש את ההתנגדות של הלקוח באמצעות דימוי של מאזניים. מצד אחד ישנן כל הסיבות שבגללן הלקוח אינו מעוניין לקנות, ובצד השני יש את כל הסיבות שכן מעודדות אותו לבצע את הרכישה. על מנת להתמודד עם התנגדויות בצורה מוצלחת, יש לוודא שכף הסיבות לקניה תהיה כבדה יותר מכף הסיבות לאי - קניה. אם בסופו של דבר הלקוח יחשוב שהיתרונות גדולים יותר מהחסרונות, הוא יבצע את הרכישה.
מהן שתי הדרכים המרכזיות לטיפול בהתנגדויות לקוח?
קיימות שתי אסטרטגיות שכנוע מרכזיות לטיפול בהתנגדויות:
כיצד ניתן להפחית את הסיבות להתנגדות בשיחת מכירה?
כאשר הלקוח מביע התנגדות לקניה, יש לברר באופן מדויק מהי הסיבה. אם לדוגמה הלקוח טוען שהמחיר יקר לו מדי, אפשר לתת לו הנחה. אם הוא חושש שאין מספיק אחריות, מוסיפים לו אחריות. אם הוא מוטרד מאיכות המוצר, יש להסביר בפירוט למה המוצר איכותי. בדרך זו מנטרלים בהדרגה את הסיבות שהלקוח מציג להתנגדות ומפחיתים את כובד המשקל של הצד השלילי במאזניים.
כיצד מגדילים את היתרונות עבור הלקוח?
השיטה השנייה היא להגדיל את הכף החיובית במאזניים על ידי מתן יתרונות נוספים שהלקוח לא חשב עליהם קודם לכן. לדוגמה, אם לקוח שוקל לקנות שולחן קטן יותר ממה שרצה בתחילה, אפשר להוסיף לעסקה מספר כיסאות במתנה או להעניק הטבה כספית שתהפוך את ההצעה לכדאית הרבה יותר. המטרה היא להעצים את התועלת ולהראות ללקוח שבסך הכל ישנם יותר יתרונות מעשיים, אפילו אם המוצר לא תואם בדיוק את דרישותיו הראשוניות.
איך דוגמת השולחן באורך 2 מטר לעומת 1.8 מטר ממחישה זאת?
אליעד מציג דוגמה של לקוח הרוצה לקנות שולחן באורך 2 מטרים, אך המוצר המוצע לו הוא שולחן באורך 1.8 מטרים בלבד. אחת הדרכים לטיפול בהתנגדות הזו היא להסביר ללקוח שההבדל של 20 ס"מ אינו משמעותי לצרכיו האמיתיים, ובכך להפחית את סיבת ההתנגדות. דרך אחרת היא להוסיף הטבות נוספות כמו כיסאות או הנחה נוספת, כך שהלקוח יראה את היתרון הגדול יותר על פני החיסרון הקטן ויחליט לקנות.
מדוע כדאי לשלב בין שתי האסטרטגיות?
השילוב בין הפחתת סיבות שליליות להגדלת סיבות חיוביות יוצר אפקט שכנוע חזק ביותר. כאשר הלקוח רואה שהחסרונות צומצמו והיתרונות התחזקו, הוא נוטה יותר לקבל את ההחלטה לרכוש את המוצר. האסטרטגיה הכפולה מאפשרת לו לראות את העסקה כמשתלמת יותר בסופו של דבר.
מה הלקוח צריך לבדוק כשהוא מתמודד עם אסטרטגיית שכנוע?
מנקודת מבטו של הלקוח, עליו תמיד לבחון את שני הצדדים של המאזניים. כאשר המוכר מציע יתרונות רבים, עליו לוודא שהחסרונות לא מוסתרים מאחורי הטבות מפתות. בנוסף, גם אם המוכר טוען שהמוצר חסר חסרונות, על הלקוח לבדוק האם קיימים באמת מספיק יתרונות כדי להצדיק את הרכישה.
כיצד להתכונן מראש עם אסטרטגיית מכירה יעילה?
אליעד מציע להתכונן מראש על ידי הכנת רשימות ברורות:
איך להימנע מטעויות נפוצות בטיפול בהתנגדויות לקוח?
אליעד מזהיר שלעיתים המוכר יתמקד רק ביתרונות כדי להסתיר חסרונות קיימים או ינסה לשכנע שאין חסרונות כלל. הלקוח צריך להיות ערני, להבין את האסטרטגיות השונות, ולבדוק היטב אם המוצר באמת תואם את צרכיו, ולא להסתפק רק בכך שאין בו חסרונות בולטים. במילים אחרות, חשוב מאוד לבחון את התמונה המלאה של המוצר, כולל יתרונותיו וחסרונותיו.
התנגדויות בשיחת מכירה נוצרות כאשר הלקוח מרגיש שקיימות סיבות רבות יותר לא לקנות מאשר לקנות את המוצר או השירות המוצע לו. לדוגמה, הוא עשוי להרגיש שהמחיר גבוה מדי, לחשוש מאיכות המוצר, או לחשוב שהמוצר אינו מתאים לצרכיו האישיים. מצב כזה יוצר אצל הלקוח התנגדות, משום שבמוחו ישנה מאזניים שעל כף אחת מונחות סיבות שליליות המונעות ממנו לבצע רכישה, ומנגד על הכף השנייה מונחות סיבות חיוביות המושכות אותו לקנות. ההתנגדות נוצרת כאשר כף הסיבות השליליות כבדה יותר.
איך אנלוגיית המאזניים מסבירה טיפול בהתנגדויות קניה?
אליעד כהן ממחיש את ההתנגדות של הלקוח באמצעות דימוי של מאזניים. מצד אחד ישנן כל הסיבות שבגללן הלקוח אינו מעוניין לקנות, ובצד השני יש את כל הסיבות שכן מעודדות אותו לבצע את הרכישה. על מנת להתמודד עם התנגדויות בצורה מוצלחת, יש לוודא שכף הסיבות לקניה תהיה כבדה יותר מכף הסיבות לאי - קניה. אם בסופו של דבר הלקוח יחשוב שהיתרונות גדולים יותר מהחסרונות, הוא יבצע את הרכישה.
מהן שתי הדרכים המרכזיות לטיפול בהתנגדויות לקוח?
קיימות שתי אסטרטגיות שכנוע מרכזיות לטיפול בהתנגדויות:
- הפחתת הסיבות השליליות - טיפול ישיר בגורמים להתנגדות של הלקוח.
- הגדלת הסיבות החיוביות - הדגשת היתרונות והערכים המוספים במוצר.
כיצד ניתן להפחית את הסיבות להתנגדות בשיחת מכירה?
כאשר הלקוח מביע התנגדות לקניה, יש לברר באופן מדויק מהי הסיבה. אם לדוגמה הלקוח טוען שהמחיר יקר לו מדי, אפשר לתת לו הנחה. אם הוא חושש שאין מספיק אחריות, מוסיפים לו אחריות. אם הוא מוטרד מאיכות המוצר, יש להסביר בפירוט למה המוצר איכותי. בדרך זו מנטרלים בהדרגה את הסיבות שהלקוח מציג להתנגדות ומפחיתים את כובד המשקל של הצד השלילי במאזניים.
כיצד מגדילים את היתרונות עבור הלקוח?
השיטה השנייה היא להגדיל את הכף החיובית במאזניים על ידי מתן יתרונות נוספים שהלקוח לא חשב עליהם קודם לכן. לדוגמה, אם לקוח שוקל לקנות שולחן קטן יותר ממה שרצה בתחילה, אפשר להוסיף לעסקה מספר כיסאות במתנה או להעניק הטבה כספית שתהפוך את ההצעה לכדאית הרבה יותר. המטרה היא להעצים את התועלת ולהראות ללקוח שבסך הכל ישנם יותר יתרונות מעשיים, אפילו אם המוצר לא תואם בדיוק את דרישותיו הראשוניות.
איך דוגמת השולחן באורך 2 מטר לעומת 1.8 מטר ממחישה זאת?
אליעד מציג דוגמה של לקוח הרוצה לקנות שולחן באורך 2 מטרים, אך המוצר המוצע לו הוא שולחן באורך 1.8 מטרים בלבד. אחת הדרכים לטיפול בהתנגדות הזו היא להסביר ללקוח שההבדל של 20 ס"מ אינו משמעותי לצרכיו האמיתיים, ובכך להפחית את סיבת ההתנגדות. דרך אחרת היא להוסיף הטבות נוספות כמו כיסאות או הנחה נוספת, כך שהלקוח יראה את היתרון הגדול יותר על פני החיסרון הקטן ויחליט לקנות.
מדוע כדאי לשלב בין שתי האסטרטגיות?
השילוב בין הפחתת סיבות שליליות להגדלת סיבות חיוביות יוצר אפקט שכנוע חזק ביותר. כאשר הלקוח רואה שהחסרונות צומצמו והיתרונות התחזקו, הוא נוטה יותר לקבל את ההחלטה לרכוש את המוצר. האסטרטגיה הכפולה מאפשרת לו לראות את העסקה כמשתלמת יותר בסופו של דבר.
מה הלקוח צריך לבדוק כשהוא מתמודד עם אסטרטגיית שכנוע?
מנקודת מבטו של הלקוח, עליו תמיד לבחון את שני הצדדים של המאזניים. כאשר המוכר מציע יתרונות רבים, עליו לוודא שהחסרונות לא מוסתרים מאחורי הטבות מפתות. בנוסף, גם אם המוכר טוען שהמוצר חסר חסרונות, על הלקוח לבדוק האם קיימים באמת מספיק יתרונות כדי להצדיק את הרכישה.
כיצד להתכונן מראש עם אסטרטגיית מכירה יעילה?
אליעד מציע להתכונן מראש על ידי הכנת רשימות ברורות:
- רשימת הסיבות האפשריות להתנגדויות הלקוח (החסרונות).
- רשימת היתרונות וההטבות שהמוצר יכול לספק ללקוח.
- הכנת פתרונות להפחתת החסרונות לצד הצגת יתרונות משמעותיים.
איך להימנע מטעויות נפוצות בטיפול בהתנגדויות לקוח?
אליעד מזהיר שלעיתים המוכר יתמקד רק ביתרונות כדי להסתיר חסרונות קיימים או ינסה לשכנע שאין חסרונות כלל. הלקוח צריך להיות ערני, להבין את האסטרטגיות השונות, ולבדוק היטב אם המוצר באמת תואם את צרכיו, ולא להסתפק רק בכך שאין בו חסרונות בולטים. במילים אחרות, חשוב מאוד לבחון את התמונה המלאה של המוצר, כולל יתרונותיו וחסרונותיו.
- איך לשפר סילוק התנגדויות מכירה
- שיטות שכנוע והנעה לפעולה
- דרכים להתמודדות עם קשיי משא ומתן
- אסטרטגיית שכנוע מול לקוחות מורכבים
מדוע נוצרת התנגדות בשיחת מכירה?
התנגדות בשיחת מכירה נוצרת כאשר הלקוח מרגיש שקיימות יותר סיבות לא לקנות את המוצר מאשר כן לקנות אותו. זה יכול להיות בגלל חוסר התאמה לצורך שלו, תחושה שהמחיר גבוה מדי, חשש מאיכות המוצר או כל סיבה אחרת שמונעת ממנו לראות את הרכישה כהעדיפה עליו. מצב כזה עומד בבסיס התנגדויות בשיחת מכירה, שבהן הוא מביע היסוס או סירוב.
איך מאזניים ממחישות את ההתנגדויות של הלקוח?
ניתן לדמות את תהליך הטיפול בהתנגדויות לקוח למאזניים שעל כף אחת שלהן מונחות כל הסיבות שבגללן הלקוח לא רוצה לקנות, ועל הכף השנייה מונחות כל הסיבות שבגללן כדאי לו כן לקנות. טיפול בהתנגדויות קניה מתחיל בהבנה שהלקוח ירכוש את המוצר אם, בסופו של דבר, הוא יראה יתרונות גדולים יותר מחסרונות. באותה מידה, אם הוא חש שהחסרונות גוברים על היתרונות - תיווצר התנגדות.
מהן שתי הדרכים העיקריות לטיפול בהתנגדויות מכירה?
בטיפול בהתנגדויות מכירה קיימות שתי אסטרטגיות שכנוע משלימות:
1. הפחתת הסיבות השליליות - כלומר, לטפל ישירות בסיבות שבגללן הלקוח לא רוצה לקנות.
2. הגדלת הסיבות החיוביות - חיזוק והצגה טובה יותר של היתרונות, כדי להראות ללקוח שהתועלת גוברת על החסרונות.
כיצד להפחית את סיבות ההתנגדות אצל הלקוח?
בשיטת סילוק התנגדויות מכירה דרך הפחתת הסיבות השליליות, שואלים את הלקוח ישירות מדוע הוא מסרב או מה בדיוק מפריע לו בעסקה. כך מגלים את נקודות החולשה בעסקה (למשל, המחיר יקר, אין מספיק אחריות, איכות המוצר לא ברורה) ומטפלים בהן אחת לאחת:
- הורדת המחיר או מתן הנחה.
- הוספת אחריות.
- הסבר מפורט על איכות המוצר והשימוש בו.
באופן זה, משקולת ה"לא רוצה" קטנה יותר, משום שהסיבה העיקרית להתנגדות קטנה או נעלמת.
כיצד לחזק את היתרונות של המוצר בעיני הלקוח?
השיטה השנייה לטיפול בהתנגדויות של לקוח היא לחזק את הצד השני של המאזניים - הצד החיובי. למשל, מראים ללקוח כיצד אסטרטגיית מכירות טובה יכולה להציע לו עוד ערך מוסף:
- הוספת מוצרים נלווים (כמו כיסאות חינם ברכישת שולחן).
- הצגת תועלות שימושיות שהלקוח לא חשב עליהן קודם (המוצר חוסך זמן, משפר נוחות או משדרג את סביבת העבודה).
כך, גם בלי להסיר לחלוטין את ההתנגדויות, מכריעים את הכף לטובת הקניה על ידי מתן יתרונות מובהקים.
איך דוגמת שולחן 2 מטר מול 1.8 מטר ממחישה את הטכניקה?
דוגמה נפוצה היא לקוח שרוצה שולחן באורך שני מטר, אך מוצע לו שולחן של מטר שמונים. אפשרות אחת היא להפחית את סיבת ההתנגדות: להסביר לו שמטר שמונים מספיק לצרכיו, או ששני מטר אינם באמת חיוניים עבורו. אפשרות שנייה היא להגדיל את היתרונות: לתת לו עוד כמה כיסאות, להציע לו הטבה כספית או להדגיש שימושים נוספים בשולחן, כך שהיתרונות יגברו על החיסרון של 20 הסנטימטרים החסרים.
למה חשוב לשלב בין הפחתת החסרונות להגברת היתרונות?
בטיפול בהתנגדויות מכירה מומלץ להשתמש בשתי האסטרטגיות יחד, משום שכל אחת מהן משלימה את השנייה. כאשר מציגים ללקוח גם הפחתה של החסרונות וגם הדגשה של היתרונות, הוא עשוי לחשוב "המוצר כבר לא כל כך בעייתי, והוא אפילו מציע תועלות נוספות." כך מושגת אסטרטגיית שכנוע חזקה במיוחד.
מדוע הקונה צריך לבחון את שני הצדדים?
מנקודת מבטו של הקונה, גם אם המוכר מציע הטבות מפתות (חיזוק היתרונות), עליו לבדוק אם עדיין נשארו חסרונות משמעותיים שלא הוסברו או הוסרו (למשל, אם המוצר אינו מתאים לצרכיו בפועל). באותה מידה, גם אם המוכר טוען שלא קיימים חסרונות, כדאי לקונה לוודא שיש די יתרונות כדי שהרכישה תצדיק את עצמה.
כיצד מיישמים אסטרטגיית מכירות מוצלחת?
במסגרת אסטרטגיית מכירות יעילה, יש לתכנן מראש את רשימת הסיבות שבגללן הלקוח עלול להתנגד ולצדה, להכין רשימה של יתרונות חזקים שימחישו לו שהמוצר יעיל עבורו. טיפול בהתנגדויות קניה באופן יסודי דורש איזון בין מענה על הצרכים והחששות של הלקוח לבין הצגת הערך המוסף הנוסף שיש למוצר להציע.
התנגדות בשיחת מכירה נוצרת כאשר הלקוח מרגיש שקיימות יותר סיבות לא לקנות את המוצר מאשר כן לקנות אותו. זה יכול להיות בגלל חוסר התאמה לצורך שלו, תחושה שהמחיר גבוה מדי, חשש מאיכות המוצר או כל סיבה אחרת שמונעת ממנו לראות את הרכישה כהעדיפה עליו. מצב כזה עומד בבסיס התנגדויות בשיחת מכירה, שבהן הוא מביע היסוס או סירוב.
איך מאזניים ממחישות את ההתנגדויות של הלקוח?
ניתן לדמות את תהליך הטיפול בהתנגדויות לקוח למאזניים שעל כף אחת שלהן מונחות כל הסיבות שבגללן הלקוח לא רוצה לקנות, ועל הכף השנייה מונחות כל הסיבות שבגללן כדאי לו כן לקנות. טיפול בהתנגדויות קניה מתחיל בהבנה שהלקוח ירכוש את המוצר אם, בסופו של דבר, הוא יראה יתרונות גדולים יותר מחסרונות. באותה מידה, אם הוא חש שהחסרונות גוברים על היתרונות - תיווצר התנגדות.
מהן שתי הדרכים העיקריות לטיפול בהתנגדויות מכירה?
בטיפול בהתנגדויות מכירה קיימות שתי אסטרטגיות שכנוע משלימות:
1. הפחתת הסיבות השליליות - כלומר, לטפל ישירות בסיבות שבגללן הלקוח לא רוצה לקנות.
2. הגדלת הסיבות החיוביות - חיזוק והצגה טובה יותר של היתרונות, כדי להראות ללקוח שהתועלת גוברת על החסרונות.
כיצד להפחית את סיבות ההתנגדות אצל הלקוח?
בשיטת סילוק התנגדויות מכירה דרך הפחתת הסיבות השליליות, שואלים את הלקוח ישירות מדוע הוא מסרב או מה בדיוק מפריע לו בעסקה. כך מגלים את נקודות החולשה בעסקה (למשל, המחיר יקר, אין מספיק אחריות, איכות המוצר לא ברורה) ומטפלים בהן אחת לאחת:
- הורדת המחיר או מתן הנחה.
- הוספת אחריות.
- הסבר מפורט על איכות המוצר והשימוש בו.
באופן זה, משקולת ה"לא רוצה" קטנה יותר, משום שהסיבה העיקרית להתנגדות קטנה או נעלמת.
כיצד לחזק את היתרונות של המוצר בעיני הלקוח?
השיטה השנייה לטיפול בהתנגדויות של לקוח היא לחזק את הצד השני של המאזניים - הצד החיובי. למשל, מראים ללקוח כיצד אסטרטגיית מכירות טובה יכולה להציע לו עוד ערך מוסף:
- הוספת מוצרים נלווים (כמו כיסאות חינם ברכישת שולחן).
- הצגת תועלות שימושיות שהלקוח לא חשב עליהן קודם (המוצר חוסך זמן, משפר נוחות או משדרג את סביבת העבודה).
כך, גם בלי להסיר לחלוטין את ההתנגדויות, מכריעים את הכף לטובת הקניה על ידי מתן יתרונות מובהקים.
איך דוגמת שולחן 2 מטר מול 1.8 מטר ממחישה את הטכניקה?
דוגמה נפוצה היא לקוח שרוצה שולחן באורך שני מטר, אך מוצע לו שולחן של מטר שמונים. אפשרות אחת היא להפחית את סיבת ההתנגדות: להסביר לו שמטר שמונים מספיק לצרכיו, או ששני מטר אינם באמת חיוניים עבורו. אפשרות שנייה היא להגדיל את היתרונות: לתת לו עוד כמה כיסאות, להציע לו הטבה כספית או להדגיש שימושים נוספים בשולחן, כך שהיתרונות יגברו על החיסרון של 20 הסנטימטרים החסרים.
למה חשוב לשלב בין הפחתת החסרונות להגברת היתרונות?
בטיפול בהתנגדויות מכירה מומלץ להשתמש בשתי האסטרטגיות יחד, משום שכל אחת מהן משלימה את השנייה. כאשר מציגים ללקוח גם הפחתה של החסרונות וגם הדגשה של היתרונות, הוא עשוי לחשוב "המוצר כבר לא כל כך בעייתי, והוא אפילו מציע תועלות נוספות." כך מושגת אסטרטגיית שכנוע חזקה במיוחד.
מדוע הקונה צריך לבחון את שני הצדדים?
מנקודת מבטו של הקונה, גם אם המוכר מציע הטבות מפתות (חיזוק היתרונות), עליו לבדוק אם עדיין נשארו חסרונות משמעותיים שלא הוסברו או הוסרו (למשל, אם המוצר אינו מתאים לצרכיו בפועל). באותה מידה, גם אם המוכר טוען שלא קיימים חסרונות, כדאי לקונה לוודא שיש די יתרונות כדי שהרכישה תצדיק את עצמה.
כיצד מיישמים אסטרטגיית מכירות מוצלחת?
במסגרת אסטרטגיית מכירות יעילה, יש לתכנן מראש את רשימת הסיבות שבגללן הלקוח עלול להתנגד ולצדה, להכין רשימה של יתרונות חזקים שימחישו לו שהמוצר יעיל עבורו. טיפול בהתנגדויות קניה באופן יסודי דורש איזון בין מענה על הצרכים והחששות של הלקוח לבין הצגת הערך המוסף הנוסף שיש למוצר להציע.
- איך לשפר סילוק התנגדויות מכירה
- שיטות שכנוע והנעה לפעולה
- דרכים להתמודדות עם קשיי משא ומתן
- אסטרטגיית שכנוע מול לקוחות מורכבים
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר ברמה העקרונית לגבי טיפול בהתנגדויות של לקוחות, אוקי בן אדם מנסים למכור לו מוצר לקוח רוצים למכור לו מוצר הוא לא רוצה לקנות את המוצר איך אמורים ברמה האסטרטגית ברמה הלוגית לטפל בהתנגדות הזאת, כנ"ל אם רוצים לשכנע מישהו במשהו והבן אדם לא רוצה מה בעצם צריך לעשות ברמה הלוגית והתשובה לכך היא שברמה האסטרטגית יש שתי דרכים איך לגרום למישהו להשתכנע כשהוא לא רוצה להשתכנע. יש את הדרכים איך לטפל בהתנגדות של אנשים, יש את שיטת המקל ויש את הגזר ולצורך העניין אסביר את זה בדימוי די פשוט הדימוי הוא שיש בעצם משקולת והבן אדם משתכנע לעשות משהו שהוא חושב שבסך הכל הסופי זה יעשה לו יותר טוב מרע.
שימו לב הוא לא חושב שזה יעשה לו טוב ולא רע הוא חושב שזה יעשה לו יותר טוב מרע, הלקוח קונה את המוצר כאשר הוא חושב שבסך הכל המוצר הזה הרכישה של המוצר שתעשה לו יותר טוב מרע. בן אדם משתכנע שרעיון כלשהו נכון כאשר הוא משתכנע שהרעיון הזה יותר נכון מאשר לא נכון ולמה זה דומה? לסוג של מאזניים שבצד אחד יש ללקוח את הסיבות למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר ובצד השני יש את הסיבות למה הוא כן רוצה לקנות את המוצר ולכן כאשר לקוח לא רוצה לקנות מוצר, כאשר באים לשכנע מישהו במשהו והוא לא משתכנע לא רוצה לעשות את מה שרוצים להגיד לו יש בעצם שתי אפשרויות ברמה הלוגית איך לשכנע אותו.
דרך ראשונה אומרת בוא נפחית את הדברים שיש בצד של למה הוא לא רוצה, מה זה אומר? זה אומר שאם יש לנו במאזניים "למה הוא אמור לרצות, למה הוא אמור לא לרצות" בעצם בא נשאל את עצמנו למה הוא מתנגד לרכישת המוצר, למה הוא לא רוצה לרכוש את המוצר וננסה לטפל בזה. זאת אומרת הלקוח אמר "לא רוצה לקנות את המוצר", דרך אחת לשאול "למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר מה הסיבה? כי המוצר יקר לו אוקי בוא ניתן לו הנחה, כי המוצר הוא חושב שאין אחריות בוא ניתן לו אחריות, הוא חושב שהמוצר לא טוב נסביר לו שהמוצר כן טוב" מה שזה לא יהיה, אוקי הוא חושב שהמוצר לא שווה את הכסף נסביר לו שזה כן שווה את הכסף מה שזה לא יהיה.
אוקי בעצם לטפל בהתנגדויות שלו לשאול למה הוא מתנגד ולטפל בזה זה בעצם דומה באנלוגיה למשקולות למשקל של מאזניים, זה דומה בעצם להפחית את המשקולת שיש בצד של המהות "לא רוצה", אנחנו לוקחים את "למה הוא לא רוצה" ומחלישים את זה. יחד עם זאת צריך לדעת שכאשר הלקוח מתנגד לרכוש מוצר או כאשר הבן אדם לא משתכנע באיזה רעיון לא תמיד צריך לשאול למה הוא לא רוצה ולטפל בהתנגדות הזאת, לפעמים הדרך לטפל בהתנגדות היא בעצם על ידי שמחזקים דווקא את הצד השני, אנחנו לפעמים אם אנחנו נשים עוד בלמה הוא כן רוצה ממילא זה יתגבר על הסיבות שהוא לא רוצה למרות שלא בהכרח טיפלנו בסיבות שהוא לא רוצה.
לדוגמא נגיד שיש מוצר והמוצר הזה נגיד לא תואם את הצרכים של הלקוח הוא אומר "אני רוצה מוצר שולחן ברוחב שני מטר והשולחן הזה ברוחב מטר שמונים" נגיד יכול להיות שזה לא מתאים, אז אפשרות אחת בא ננסה להבין למה הוא רוצה שני מטר "הוא רוצה שני מטר כי ככה וככה" ואז נשכנע אותו שזה לא באמת משנה שזה שני מטר גם מטר שמונים הוא מספיק טוב. יחד עם זאת אפשר להגדיל את הסיבות שבגללן הוא כן ירצה לקנות את המוצר לדוגמא נגיד "קח אם אתה קונה את השולחן הזה אתה מקבל נגיד עוד חמישה כיסאות בחינם" סתם דוגמא, אוקי בעצם מה שעשינו הגדלנו את היתרונות שהוא רואה בסך הכל בעסקה. ולכן מה שאני מנסה להגיד בשורה התחתונה שימו לב זה שני אפיקים שונים בסך הכל הסופי זה אפיק אחד, בסך הכל הסופי אנחנו מנסים שבראש של הלקוח ביחס למוצר שלנו יהיו לו יותר יתרונות מחסרונות שבעיני הלקוח המוצר שלנו העסקה הוא יחשוב שהיא עושה לו יותר טוב מרע.
אבל כאשר לקוח לא רוצה לקנות את המוצר כאשר בן אדם לא משתכנע ברעיון יש פה שתי לוגיקות שונות, לוגיקה אחת אומרת "תבדוק למה הוא לא רוצה לטפל בזה", לוגיקה שניה אומרת "מה אכפת לי למה הוא לא רוצה, מה הוא כן רוצה הוא רוצה את זה ואת זה? בוא נוסיף לו עוד משהו בא נסביר לו למה זה יעשה לו יותר טוב". עכשיו וצריך לדעת להשתמש בשתי הגישות האלה כי לפעמים בן אדם אומר "אני לא רוצה לקנות את המוצר" ואז מה שעושים אומרים לו "אוקי אבל למה אתה לא רוצה לקנות את המוצר יש בזה גם את זה וגם את זה" כאילו מנסים להסביר לו כמה המוצר הזה טוב אבל לפעמים מה שצריך לעשות, הוא אומר "לא אבל אני עדיין לא רוצה לקנות את המוצר" ואז אומרים "לא אבל זה טוב" אבל זה לא הכיוון לפעמים מה שצריך לעשות זה להחליש את הסיבות שבגללן הוא לא רוצה לקנות את המוצר.
זאת אומרת לשאול אותו "למה אתה לא רוצה לקנות את המוצר" לנסות להבין למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר ולטפל בזה ולפעמים זה לכיוון ההפוך, לפעמים זה לכיוון של "בוא נחזק אצלו". כי לפעמים נגיד בן אדם אומר "אני לא רוצה לקנות את המוצר ואז מתחילים להתעסק איתו "למה אתה לא רוצה, למה פה למה שם?" ולפעמים לא צריך את כל זה, לפעמים מה שאפשר לעשות זה פשוט להוסיף לו עוד משהו והוא כן יקנה את המוצר ולכן ברמה הלוגית כאשר נגיד עושים סימולציה טיפול בהתנגדויות של הלקוח, כאשר מתכוננים מראש למשא ומתן מה שזה לא יהיה צריך לזכור שזה שני אפיקים שונים. 1. זה למה הלקוח יכול לטעון שהוא לא רוצה לקנות את המוצר ואיך אנחנו מטפלים בהתנגדות הזאת, ברמה של איך אנחנו מנטרלים את הסיבות שבגללן הוא לא רוצה לקנות את המוצר אבל 2. זה איזה קלפים יש לנו להוסיף לו שבגללן הוא כן ירצה לקנות את המוצר וזאת לא אותה קטגוריה.
להכין רשימה למה שהלקוח ירצה לקנות את המוצר, למה שהלקוח לא ירצה לקנות את המוצר ואיך אנחנו מנטרלים את ה - "למה הוא לא רוצה" ואיך אנחנו מחזקים את ה - "למה הוא כן רוצה" וכמובן שעדיף לעשות את שני הדברים, עדיף גם לנטרל את "למה הוא לא רוצה" וגם עדיף לחזק את "למה הוא כן רוצה" מה היתרונות של המוצר שהם כל כך גדולים שלא אכפת לו שיש חסרונות. נגיד שיש במוצר פגם אבל המוצר הזה יש בו משהו מאוד טוב שהוא אומר "לא אכפת לי שיש פגם יאללה תביא את המוצר". יכול להיות ולכן לשים לב לוגית אסטרטגית שני כיוונים 1. לחזק את היתרונות 2. להחליש את החסרונות, בעולם אידיאלי עדיף להגיד למצב שאין שום חסרונות יש רק יתרונות ובפועל זה לא תמיד עובד ככה וכאשר לקוח אומר שהוא לא רוצה לקנות את המוצר לא ישר צריך לרוץ ל - "בוא נחליש את החסרונות", לא ישר צריך לרוץ ל - "בוא נחזק את היתרונות" הכל לפי ההקשר ולפי העניין.
אז מהצד של הלקוח שימו לב עכשיו אותו דבר מהכיוון ההפוך אם אתה כלקוח לא רוצה לקנות מוצר מסיבה כלשהי ומישהו מספר לך על זה שיש במוצר הזה הרבה מאוד יתרונות זה עדיין לא אומר שאין במוצר הזה חסרונות, לפעמים היתרונות מנסים להסתיר את החסרונות אבל עדיין יש בו חסרונות מאוד בעיתיים. זה שהמוכר מנסה לספר לך כמה יתרונות יש במוצר לפעמים זה בגלל שהמוצר לא מתאים לך כי מה שאתה צריך זה לא באמת זה, הוא מספר לך "זה יביא לך את היתרון הזה והזה" אבל אדוני, אבל עדיין החסרונות נשארו אותם חסרונות. זאת אומרת לפעמים המוכר ינסה להגדיל את היתרונות כדי שתשכח את החסרונות אבל עדיין יש חסרונות. אותו דבר גם הפוך כי לפעמים המוכר ינסה להסביר לך "מה אין חיסרון" אבל מצד שני גם לא צריך את זה בכלל גם אין בזה שום יתרונות, נכון שאין בזה חסרונות כאלה וכאלה אבל מצד שני גם היתרונות של זה לא יותר מדי. זאת אומרת זה שאין בזה חסרונות זה עדיין לא אומר שזה כל כך טוב כי גם יכול להיות שאין בזה כל כך הרבה יתרונות. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.
שימו לב הוא לא חושב שזה יעשה לו טוב ולא רע הוא חושב שזה יעשה לו יותר טוב מרע, הלקוח קונה את המוצר כאשר הוא חושב שבסך הכל המוצר הזה הרכישה של המוצר שתעשה לו יותר טוב מרע. בן אדם משתכנע שרעיון כלשהו נכון כאשר הוא משתכנע שהרעיון הזה יותר נכון מאשר לא נכון ולמה זה דומה? לסוג של מאזניים שבצד אחד יש ללקוח את הסיבות למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר ובצד השני יש את הסיבות למה הוא כן רוצה לקנות את המוצר ולכן כאשר לקוח לא רוצה לקנות מוצר, כאשר באים לשכנע מישהו במשהו והוא לא משתכנע לא רוצה לעשות את מה שרוצים להגיד לו יש בעצם שתי אפשרויות ברמה הלוגית איך לשכנע אותו.
דרך ראשונה אומרת בוא נפחית את הדברים שיש בצד של למה הוא לא רוצה, מה זה אומר? זה אומר שאם יש לנו במאזניים "למה הוא אמור לרצות, למה הוא אמור לא לרצות" בעצם בא נשאל את עצמנו למה הוא מתנגד לרכישת המוצר, למה הוא לא רוצה לרכוש את המוצר וננסה לטפל בזה. זאת אומרת הלקוח אמר "לא רוצה לקנות את המוצר", דרך אחת לשאול "למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר מה הסיבה? כי המוצר יקר לו אוקי בוא ניתן לו הנחה, כי המוצר הוא חושב שאין אחריות בוא ניתן לו אחריות, הוא חושב שהמוצר לא טוב נסביר לו שהמוצר כן טוב" מה שזה לא יהיה, אוקי הוא חושב שהמוצר לא שווה את הכסף נסביר לו שזה כן שווה את הכסף מה שזה לא יהיה.
אוקי בעצם לטפל בהתנגדויות שלו לשאול למה הוא מתנגד ולטפל בזה זה בעצם דומה באנלוגיה למשקולות למשקל של מאזניים, זה דומה בעצם להפחית את המשקולת שיש בצד של המהות "לא רוצה", אנחנו לוקחים את "למה הוא לא רוצה" ומחלישים את זה. יחד עם זאת צריך לדעת שכאשר הלקוח מתנגד לרכוש מוצר או כאשר הבן אדם לא משתכנע באיזה רעיון לא תמיד צריך לשאול למה הוא לא רוצה ולטפל בהתנגדות הזאת, לפעמים הדרך לטפל בהתנגדות היא בעצם על ידי שמחזקים דווקא את הצד השני, אנחנו לפעמים אם אנחנו נשים עוד בלמה הוא כן רוצה ממילא זה יתגבר על הסיבות שהוא לא רוצה למרות שלא בהכרח טיפלנו בסיבות שהוא לא רוצה.
לדוגמא נגיד שיש מוצר והמוצר הזה נגיד לא תואם את הצרכים של הלקוח הוא אומר "אני רוצה מוצר שולחן ברוחב שני מטר והשולחן הזה ברוחב מטר שמונים" נגיד יכול להיות שזה לא מתאים, אז אפשרות אחת בא ננסה להבין למה הוא רוצה שני מטר "הוא רוצה שני מטר כי ככה וככה" ואז נשכנע אותו שזה לא באמת משנה שזה שני מטר גם מטר שמונים הוא מספיק טוב. יחד עם זאת אפשר להגדיל את הסיבות שבגללן הוא כן ירצה לקנות את המוצר לדוגמא נגיד "קח אם אתה קונה את השולחן הזה אתה מקבל נגיד עוד חמישה כיסאות בחינם" סתם דוגמא, אוקי בעצם מה שעשינו הגדלנו את היתרונות שהוא רואה בסך הכל בעסקה. ולכן מה שאני מנסה להגיד בשורה התחתונה שימו לב זה שני אפיקים שונים בסך הכל הסופי זה אפיק אחד, בסך הכל הסופי אנחנו מנסים שבראש של הלקוח ביחס למוצר שלנו יהיו לו יותר יתרונות מחסרונות שבעיני הלקוח המוצר שלנו העסקה הוא יחשוב שהיא עושה לו יותר טוב מרע.
אבל כאשר לקוח לא רוצה לקנות את המוצר כאשר בן אדם לא משתכנע ברעיון יש פה שתי לוגיקות שונות, לוגיקה אחת אומרת "תבדוק למה הוא לא רוצה לטפל בזה", לוגיקה שניה אומרת "מה אכפת לי למה הוא לא רוצה, מה הוא כן רוצה הוא רוצה את זה ואת זה? בוא נוסיף לו עוד משהו בא נסביר לו למה זה יעשה לו יותר טוב". עכשיו וצריך לדעת להשתמש בשתי הגישות האלה כי לפעמים בן אדם אומר "אני לא רוצה לקנות את המוצר" ואז מה שעושים אומרים לו "אוקי אבל למה אתה לא רוצה לקנות את המוצר יש בזה גם את זה וגם את זה" כאילו מנסים להסביר לו כמה המוצר הזה טוב אבל לפעמים מה שצריך לעשות, הוא אומר "לא אבל אני עדיין לא רוצה לקנות את המוצר" ואז אומרים "לא אבל זה טוב" אבל זה לא הכיוון לפעמים מה שצריך לעשות זה להחליש את הסיבות שבגללן הוא לא רוצה לקנות את המוצר.
זאת אומרת לשאול אותו "למה אתה לא רוצה לקנות את המוצר" לנסות להבין למה הוא לא רוצה לקנות את המוצר ולטפל בזה ולפעמים זה לכיוון ההפוך, לפעמים זה לכיוון של "בוא נחזק אצלו". כי לפעמים נגיד בן אדם אומר "אני לא רוצה לקנות את המוצר ואז מתחילים להתעסק איתו "למה אתה לא רוצה, למה פה למה שם?" ולפעמים לא צריך את כל זה, לפעמים מה שאפשר לעשות זה פשוט להוסיף לו עוד משהו והוא כן יקנה את המוצר ולכן ברמה הלוגית כאשר נגיד עושים סימולציה טיפול בהתנגדויות של הלקוח, כאשר מתכוננים מראש למשא ומתן מה שזה לא יהיה צריך לזכור שזה שני אפיקים שונים. 1. זה למה הלקוח יכול לטעון שהוא לא רוצה לקנות את המוצר ואיך אנחנו מטפלים בהתנגדות הזאת, ברמה של איך אנחנו מנטרלים את הסיבות שבגללן הוא לא רוצה לקנות את המוצר אבל 2. זה איזה קלפים יש לנו להוסיף לו שבגללן הוא כן ירצה לקנות את המוצר וזאת לא אותה קטגוריה.
להכין רשימה למה שהלקוח ירצה לקנות את המוצר, למה שהלקוח לא ירצה לקנות את המוצר ואיך אנחנו מנטרלים את ה - "למה הוא לא רוצה" ואיך אנחנו מחזקים את ה - "למה הוא כן רוצה" וכמובן שעדיף לעשות את שני הדברים, עדיף גם לנטרל את "למה הוא לא רוצה" וגם עדיף לחזק את "למה הוא כן רוצה" מה היתרונות של המוצר שהם כל כך גדולים שלא אכפת לו שיש חסרונות. נגיד שיש במוצר פגם אבל המוצר הזה יש בו משהו מאוד טוב שהוא אומר "לא אכפת לי שיש פגם יאללה תביא את המוצר". יכול להיות ולכן לשים לב לוגית אסטרטגית שני כיוונים 1. לחזק את היתרונות 2. להחליש את החסרונות, בעולם אידיאלי עדיף להגיד למצב שאין שום חסרונות יש רק יתרונות ובפועל זה לא תמיד עובד ככה וכאשר לקוח אומר שהוא לא רוצה לקנות את המוצר לא ישר צריך לרוץ ל - "בוא נחליש את החסרונות", לא ישר צריך לרוץ ל - "בוא נחזק את היתרונות" הכל לפי ההקשר ולפי העניין.
אז מהצד של הלקוח שימו לב עכשיו אותו דבר מהכיוון ההפוך אם אתה כלקוח לא רוצה לקנות מוצר מסיבה כלשהי ומישהו מספר לך על זה שיש במוצר הזה הרבה מאוד יתרונות זה עדיין לא אומר שאין במוצר הזה חסרונות, לפעמים היתרונות מנסים להסתיר את החסרונות אבל עדיין יש בו חסרונות מאוד בעיתיים. זה שהמוכר מנסה לספר לך כמה יתרונות יש במוצר לפעמים זה בגלל שהמוצר לא מתאים לך כי מה שאתה צריך זה לא באמת זה, הוא מספר לך "זה יביא לך את היתרון הזה והזה" אבל אדוני, אבל עדיין החסרונות נשארו אותם חסרונות. זאת אומרת לפעמים המוכר ינסה להגדיל את היתרונות כדי שתשכח את החסרונות אבל עדיין יש חסרונות. אותו דבר גם הפוך כי לפעמים המוכר ינסה להסביר לך "מה אין חיסרון" אבל מצד שני גם לא צריך את זה בכלל גם אין בזה שום יתרונות, נכון שאין בזה חסרונות כאלה וכאלה אבל מצד שני גם היתרונות של זה לא יותר מדי. זאת אומרת זה שאין בזה חסרונות זה עדיין לא אומר שזה כל כך טוב כי גם יכול להיות שאין בזה כל כך הרבה יתרונות. אז שלא יעבדו עליכם בהצלחה.