כאשר אנחנו רוצים לראיין איש מכירות, אנחנו נרצה לתהות על קנקנו ובין השאר להבין האם ועד כמה הוא יודע לעשות איתור צרכי הלקוח ולטפל בהתנגדויות. כי איש מכירות רע, ינסה למכור את המוצר בלי שהוא מבין את צרכי הלקוח. והוא ינסה לטפל בהתנגדות מכירה של הלקוח, בלי שהוא מבין לעומק את ההתנגדות של הלקוח.

ולכן, בסימולציה של ראיון עבודה לאיש מכירות, אנחנו נרצה לשאול אותו שאלות ולעשות לו סימולציה של התנגדות וכולי. אבל המראיין צריך לדעת איך לשאול את השאלות הנכונות. וכאן נחדד את העניין.

אם נשאל את המועמד למשרת איש מכירות, שאלה מאוד ספציפית וחד משמעית, הסיכוי שנקבל מהמתראיין תשובה ספציפית בלי לעשות איתור צרכי הלקוח, גדול יותר. וכך לא נוכל באמת להכיר את המרואיין. לדוגמה אם בסימולציה נשאל שאלה מאוד ספציפית של "תוך כמה שניות בדיוק הרכב מאיץ מ 0 ל 100 קמ"ש?", אז בסיכוי גבוה שהמרואיין ישיב תשובה ספציפית לשאלה הספציפית.

לעומת זאת, אם נשאל שאלה יותר פתוחה ולא ברורה, שאלה שיש לה כמה פירושים אפשריים, לדוגמה "מה לגבי המהירות של הרכב?" במקרה כזה נצפה מאיש המכירות להשיב בשאלה של "למה אתה מתכוון לגבי המהירות של הרכב" כדי להבין למה בדיוק מתכוון הלקוח כשהוא שואל לגבי המהירות. כי לשאלה של מהי המהירות של הרכב, יכולות להיות כל מיני תשובות אפשריות.

או לדוגמה התנגדות מאוד ספציפית של "אני לא יכול לרכוש את המוצר, כי אין לי 100 שקלים, יש לי רק 90 שקלים", התנגדות כזו אמורה לקבל מענה שונה מהתנגדות דומה אך יותר כוללנית כגון "אני לא יכול לרכוש את המוצר, כי אין לי מספיק כסף", שאז לדוגמה נצפה לשמוע תשובה של "למה אתה מתכוון שאין לך מספיק כסף". או לדוגמה "אני לא יכול לרכוש את המוצר, כי המוצר יקר לי", שאז נצפה לשמוע תשובה של "למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהמוצר יקר".

בקיצור, כשמראיינים עובד למשרת איש מכירות, צריכים לדעת בסימולציה, לשאול שאלות לא ברורות, שיש להן כל מיני פירושים אפשריים, וכך גם להעלות התנגדויות מאוד כלליות שיש להן כל מיני פירושים אפשריים...