ניתוח NLP, זיהוי מניפולציות בטקסט, זיהוי מסרים לתת מודע, זיהוי שתילת מחשבות, זיהוי טריקים לשכנוע, זיהוי טכניקות שכנוע, זיהוי מסרים תת הכרתיים, זיהוי שיטות שכנוע, איך לכתוב טקסט משכנע?
מהם מניפולציות בטקסט וכיצד זיהוי שלן מסייע לנו להבין טכניקות שכנוע?
בהרצאה של אליעד כהן, הוא עוסק בניתוח NLP (Neuro-Linguistic Programming), ובפיתוח הבנתנו לגבי איך ניתן לזהות מניפולציות בטקסט, מסרים סמויים ושיטות שכנוע. כל זאת מתוך מטרה לפתח יכולת לזהות שיטות שכנוע שמובנות בטקסטים וכיצד לפתח אותם בעצמנו כדי ליצור טקסטים משכנעים.
ההרצאה מתחילה בהסבר על רעיונות שמועברים בתוך טקסטים, תוך כדי תיאור דוגמאות שמשלבות מילים שבאופן ישיר או עקיף מכילות מסרים תת - הכרתיים, המובילים את הקורא לקבל דעות או מחשבות מבלי שהוא מודע לכך.
מהו המסר הסמוי שנמצא בשימוש בשפה היומיומית?
אליעד מדגיש את החשיבות שביכולת להבין ולהבחין במילים ובמבנה המשפטים שמשפיעים על התודעה. הוא מציין את הרעיון של "שמישהו מספיק חכם" ושואל מה ההבדל בין "שמישהו חכם" ל"שמישהו מספיק חכם". זהו דוגמה למניפולציה סמויה, שכן המשפט "שמישהו מספיק חכם" נותן תחושה שהאדם שמדברים עליו הוא נדרש להחזיק בכישורים מאוד מסוימים. כשאליעד מבהיר את ההבדל בין "חכם" ו - "מספיק חכם", הוא מציין שמישהו "מספיק חכם" הוא לא בהכרח חכם באמת, אלא רק מספיק עבור המטרה שנועדה המניפולציה.
המסר הסמוי טמון ביכולת ליצור תחושת חוסר מספיקות אצל האדם, אפילו כשהוא אינו יודע זאת. אם כתוב "שמישהו מספיק חכם", זה יוצר רגש של פער בין מה שהאדם חושב שהוא יכול להיות לבין מה שהוא חושב שהוא לא יכול להיות. באופן דומה, המילים "הסיבה היא" בתוך טקסט מסוים יכולות להציג את העמדה או הדעה כדבר "נכון", מבלי להסביר למה הוא נכון באמת.
כיצד טכניקות השכנוע בטקסט משפיעות על הקורא?
דוגמאות נוספות שהוזכרו בהרצאה כוללות את השימוש במילים כמו "הסיבה לכך היא" ו - "למעשה", המנחות את הקורא להרגיש שההסבר שבא לאחר מכן הוא הסבר חד משמעי ונכון. הרעיון כאן הוא ליצור תחושת סמכות ואמת, וכך לשכנע את הקורא בלי שהוא שם לב לכך.
אליעד מציין גם את הכוח שבחזרה על רעיונות או הצגת רעיונות כאמיתות מוחלטות. הצגת רעיון בתור "רעיון שמישהו מספיק חכם מבין אותו" היא דרך לשדר לקורא שההבנה הזו היא ברורה ומובנת מאליה. מבחינת הקורא, זה גורם לו להרגיש שהוא לא מבין את הדברים אם הוא לא מקבל את הרעיון שהוצג לו.
מהו הקשר בין מילים לתודעה של הקורא?
בהרצאה, אליעד מסביר איך כל משפט שבנוי בצורה מסוימת, יכול לשדר מסרים שונים. המשפט "ההסבר הוא שיש קשר בין כל שני רעיונות", למשל, משדר לקורא שיש קשרים סמויים בין רעיונות שונים. כאשר משתמשים במילים כמו "יש קשר" או "יש סיבה לכך", נבנה דימוי בראש של הקורא שהכל קשור ושיש הסברים נסתרים בין הרעיונות.
עוד דוגמה שהוזכרה הייתה השאלה איך כל אדם...
בהרצאה של אליעד כהן, הוא עוסק בניתוח NLP (Neuro-Linguistic Programming), ובפיתוח הבנתנו לגבי איך ניתן לזהות מניפולציות בטקסט, מסרים סמויים ושיטות שכנוע. כל זאת מתוך מטרה לפתח יכולת לזהות שיטות שכנוע שמובנות בטקסטים וכיצד לפתח אותם בעצמנו כדי ליצור טקסטים משכנעים.
ההרצאה מתחילה בהסבר על רעיונות שמועברים בתוך טקסטים, תוך כדי תיאור דוגמאות שמשלבות מילים שבאופן ישיר או עקיף מכילות מסרים תת - הכרתיים, המובילים את הקורא לקבל דעות או מחשבות מבלי שהוא מודע לכך.
מהו המסר הסמוי שנמצא בשימוש בשפה היומיומית?
אליעד מדגיש את החשיבות שביכולת להבין ולהבחין במילים ובמבנה המשפטים שמשפיעים על התודעה. הוא מציין את הרעיון של "שמישהו מספיק חכם" ושואל מה ההבדל בין "שמישהו חכם" ל"שמישהו מספיק חכם". זהו דוגמה למניפולציה סמויה, שכן המשפט "שמישהו מספיק חכם" נותן תחושה שהאדם שמדברים עליו הוא נדרש להחזיק בכישורים מאוד מסוימים. כשאליעד מבהיר את ההבדל בין "חכם" ו - "מספיק חכם", הוא מציין שמישהו "מספיק חכם" הוא לא בהכרח חכם באמת, אלא רק מספיק עבור המטרה שנועדה המניפולציה.
המסר הסמוי טמון ביכולת ליצור תחושת חוסר מספיקות אצל האדם, אפילו כשהוא אינו יודע זאת. אם כתוב "שמישהו מספיק חכם", זה יוצר רגש של פער בין מה שהאדם חושב שהוא יכול להיות לבין מה שהוא חושב שהוא לא יכול להיות. באופן דומה, המילים "הסיבה היא" בתוך טקסט מסוים יכולות להציג את העמדה או הדעה כדבר "נכון", מבלי להסביר למה הוא נכון באמת.
כיצד טכניקות השכנוע בטקסט משפיעות על הקורא?
דוגמאות נוספות שהוזכרו בהרצאה כוללות את השימוש במילים כמו "הסיבה לכך היא" ו - "למעשה", המנחות את הקורא להרגיש שההסבר שבא לאחר מכן הוא הסבר חד משמעי ונכון. הרעיון כאן הוא ליצור תחושת סמכות ואמת, וכך לשכנע את הקורא בלי שהוא שם לב לכך.
אליעד מציין גם את הכוח שבחזרה על רעיונות או הצגת רעיונות כאמיתות מוחלטות. הצגת רעיון בתור "רעיון שמישהו מספיק חכם מבין אותו" היא דרך לשדר לקורא שההבנה הזו היא ברורה ומובנת מאליה. מבחינת הקורא, זה גורם לו להרגיש שהוא לא מבין את הדברים אם הוא לא מקבל את הרעיון שהוצג לו.
מהו הקשר בין מילים לתודעה של הקורא?
בהרצאה, אליעד מסביר איך כל משפט שבנוי בצורה מסוימת, יכול לשדר מסרים שונים. המשפט "ההסבר הוא שיש קשר בין כל שני רעיונות", למשל, משדר לקורא שיש קשרים סמויים בין רעיונות שונים. כאשר משתמשים במילים כמו "יש קשר" או "יש סיבה לכך", נבנה דימוי בראש של הקורא שהכל קשור ושיש הסברים נסתרים בין הרעיונות.
עוד דוגמה שהוזכרה הייתה השאלה איך כל אדם...
- מניפולציות בטקסט
- מסרים סמויים
- שכנוע באמצעות NLP
- טכניקות שכנוע בטקסטים
- איך לכתוב טקסט משכנע?