למה קשה לאנשים לבקש כסף מלקוחות ואיך לפתור את הבעיה?

הסיבה לכך שאנשים מתקשים לבקש כסף עבור עבודתם או שירותיהם מתחילה מהספק שיש להם לגבי הערך שהם מספקים ללקוחותיהם. פעמים רבות, האדם אינו בטוח שהמוצר או השירות שהוא מעניק באמת מצדיקים את התשלום, ולכן הוא מרגיש אי - נוחות גדולה כאשר מגיע הרגע לבקש כסף. אליעד כהן מדגיש שהבעיה נובעת מאמונות והנחות יסוד פנימיות שצריך לבדוק אותן לעומק כדי להבין מאיפה הן מגיעות.

הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם שעושה עבודה מסוימת אך לא מבקש עליה כסף. ישנן שתי אפשרויות מרכזיות שבגללן האדם אינו מבקש את התשלום:

• האפשרות הראשונה היא שאותו אדם כלל לא חשב לבקש כסף, כלומר, הרעיון לבקש תשלום כלל לא עלה בדעתו.
• האפשרות השנייה היא שהוא חשב על האפשרות לבקש, אבל הוא העריך שאם יבקש כסף, ייגרם לו נזק כלשהו - הלקוח עלול להפסיק להגיע, הוא ירגיש חוסר נוחות, או יחווה תחושת אשמה על כך שהוא דורש תשלום.

אליעד מסביר שכדי להבין לעומק את הבעיה, צריך קודם כל לברר האם אכן עלתה בכלל המחשבה לבקש כסף. אם האדם מודע לכך שהוא צריך לבקש אבל נמנע מכך, עליו לבדוק מדוע הוא נמנע ומה הוא חושב שיקרה בעקבות הבקשה.

לדוגמה, אם מישהו נותן שירות ייעוץ להורים ולא מבקש כסף, ייתכן שהסיבה היא החשש שהלקוחות לא ישובו אליו אם ידרוש תשלום. הוא חושב שאולי ההורים חושבים שהייעוץ ניתן בחינם, ושהם יכעסו או יפסיקו לבוא אם הוא יבקש כסף. במקרה זה, הפתרון מתחיל בבדיקה של אמיתות ההנחות האלה. אליעד מציע לבדוק האם באמת נכון שאם יבקשו כסף, הלקוחות יפסיקו להגיע. אולי דווקא הפוך הוא הנכון, ודווקא כאשר מבקשים כסף באופן ברור ומדויק, הלקוחות יעריכו יותר את השירות וימשיכו להגיע ואף יביאו לקוחות נוספים.

בעיה נוספת שאליעד מצביע עליה היא חוסר הביטחון של האדם בערך האמיתי של המוצר שלו. האדם לא בטוח שהשירות שהוא נותן אכן מספק ערך ראוי לתשלום. כאן אליעד מציע להסתכל על הסיטואציה בצורה אחרת: אם האדם בטוח לחלוטין שהמידע והשירות שהוא מספק הם אמיתיים, מדויקים, מועילים ומייצגים את האמת בצורה אובייקטיבית - אין שום סיבה לחוש אי - נוחות בלבקש כסף.

לדוגמה, אליעד כהן נותן דוגמה על אדם שנותן ייעוץ לגבי ילד שמפריע להורים בשעות הצהריים. אם האדם לא בטוח שהייעוץ שלו אכן יעזור, הוא עלול להרגיש רע לבקש על זה כסף. אבל אם הוא מבין שהמידע שהוא נותן להורים נכון ואמיתי במאה אחוז, שהוא מציג בפניהם את האמת כפי שהוא מכיר אותה, ואינו מתיימר לתת הבטחות מוגזמות, אז גם אם בפועל הייעוץ לא ישיג את התוצאה הרצויה, הוא עדיין סיפק ערך אמיתי והלקוח קיבל שירות איכותי ואמיתי. לפיכך, לא אמורה להיות כל אי - נוחות בדרישת התשלום.

מה עושים במקרה שבו לא בטוחים בתוצאה?

בעיה נוספת שעלתה בדיון היא מצב שבו נותן השירות אינו בטוח בתוצאה הסופית. במקרים כאלה אנשים רבים נמנעים מלבקש כסף משום שהם חושבים שהתשלום הוא רק עבור התוצאה הסופית. אליעד מדגיש כאן שהתשלום אינו רק עבור התוצאה הסופית, אלא גם עבור הזמן, המאמץ, המומחיות, והמידע שנמסר במהלך התהליך.

הוא מביא דוגמה מתחום הטיפול והייעוץ, שבה לא תמיד ברור האם הטיפול או הייעוץ יניבו תוצאה חיובית כבר במפגש הראשון. במקרה כזה, על האדם להבין שהלקוח משלם עבור התהליך כולו, עבור ההשקעה, הזמן, והידע שנמסרו. אם האדם ברור לחלוטין לגבי העובדה שהוא סיפק את המידע הכי אמיתי, מדויק, ונכון שהיה ברשותו, אז גם אם בסוף לא התקבלה התוצאה המצופה...