והעניין הוא, כדלקמן, מהיבט מסוים, כל דבר שבן אדם אוהב אותו, הוא אוהב אותו מסיבה כלשהי. שום בן אדם בעולם, לא אוהב משהו יותר מדברים אחרים, סתם כך ללא כל סיבה. ותמיד יש איזה סיבה, שבגללה נוצרת האהבה.
לדוגמא, איך נוצרת התאהבות של בחור בבחורה?! הבחור יש לו רצונות כלשהם. לדוגמא רצון להרגיש אהוב, רצון להרגיש ביטחון, רצון לתחושת אהבה. הבחור מכיר בחורה שהקשר שלו איתה ממלא לו את הרצונות האלו שהוא רוצה. הבחור מבין בתת המודע שלו, שהבחורה / הקשר שלו עם הבחורה, מספק לו את מילוי הרצונות האלו, ואז ממילא נוצרת התאהבות של הבחור בבחורה. עד שאותו הבחור מרגיש, שהוא אוהב את הבחורה. כאשר בתת המודע שלו, זה בגלל זה שהיא ממלאת לו רצונות כלשהם.
ועכשיו העניין הוא כדלקמן, אם נרצה להחליש את הקשר הרגשי / את התלות הרגשית של הבחור כלפי הבחורה / אם נרצה לגרום לבחור לא לאהוב את הבחורה / לשכוח את האקסית / לא לפחד מבגידה / להיות פחות קנאי וכיו"ב, ובמהות, אם נרצה לגרום לבחור לאהוב פחות את הבחורה, לשם כך עלינו לפקס ולמקד את המודעות של הבחור, אל הסיבות שבגללן הוא אוהב את הבחורה.
ועלינו לנתק בראש של הבחור, את האהבה שלו לבחורה, על ידי זה ששותלים לו את המחשבה שאומרת, שהוא לא אוהב את הבחורה, אלא הוא אוהב את מילוי הרצונות שהוא השיג באמצעות הבחורה. לדוגמא, למחוק מהראש את המחשבה שאומרת, אני אוהב את X, ולהחליף אותה במחשבה שאומרת, אני אוהב את תחושת הביטחון שהייתה לי, כאשר הייתי עם X.
ומכאן להמיר את זה, למחשבה שאומרת, אני לא אוהב את X, אף פעם לא אהבתי את X, ואין לי בכלל עניין לאהוב את X. כן אהבתי את התחושות / מילוי רצונות מסוימים, שהיו לי כאשר הייתי עם X.
וכאשר האדם מסתכל על הסיבה שבגללה הוא אהב את הבחורה, אז ממילא אותה בחורה / אותה ישות שאותה הוא אהב, הישות הזאת הופכת להיות סוג של ספק שירותים עבורו. כאשר במשחק התפקידים הזה, הבחור הוא הלקוח, והבחורה היא ספק השירותים שלו. ואז ממילא, אפשר להחליף ספק / אפשר לייצר את המוצר באופן עצמאי / אפשר להסתדר בלי המוצר.
בנוסף, שתילת המחשבה הזאת, גורמת לאדם לחשוב שאותה ישות שאותה הוא אהב, הייתה לא יותר מאשר חפץ עבורו / כלי שהוא השתמש בו, כדי למלא את הרצונות שלו. אבל לא מעבר לכך.
בנוסף, מנקודת המבט הזו, ניתן גם לסובב את זה עוד יותר, ולהראות לאותו הבחור, שלא רק שהוא מעולם לא אהב את האקסית שלו, אלא שמעולם גם היא לא באמת אהבה אותו. אלא היא בכלל אהבה רק את מה שהיא קיבלה ממנו וכולי.
ואם נרצה להקצין, אז בכלל, אף אחד אף פעם לא אהב אף אחד ואף אחד לא יכול לאהוב אף אחד באמת, כי כולם אינטרסנטיים וכולי.
וזאת באופן עקרוני נקודת המבט שגורמת לאדם לשחרר ולהחליש את האהבה שלו, כלפי דבר מסוים. שהיא על ידי זה שממירים אצל האדם, את המחשבה שאומרת שהוא אוהב את X, במחשבה שאומרת שהוא אוהב את מה X נתן לו. אבל את X עצמו, הוא לא "באמת" אוהב.
ואפילו כאן יש רמות עומק נוספות, שיש לדוגמא הבדל בין שתילת מחשבה שאומרת, "אהבתי את מה ש X נתנה לי", לבין "אהבתי את מה שהיה לי, כאשר הייתי עם X". כי בניסוח הראשון, עדיין X, הוא המקור של הטוב, עדיין האקסית נתנה את תחושת האהבה. לעומת הניסוח השני, שאומר, שתחושת האהבה הייתה כאשר היית עם האקסית, אבל לא בהכרח שהאקסית נתנה לך את התחושה הזאת. אלא אולי זה מסיבות אחרות.
והחידוד הוא, שכאשר באים לשתול למישהו מחשבה / עוגן, גם כאן אפשרי לעשות את זה בצורה מדורגת ובשלבים וכולי.
ומכאן ניתן לגזור, אם רוצים לדוגמא שמישהו לא יתאהב בך, שים לב להדגיש כל הזמן, שהוא אוהב את מה שהוא מקבל ממך, ושהוא לא יפול לחשוב שהוא אוהב אותך. אלא שאתה רק צורה זמנית שמספקת לו את מה שהוא באמת אוהב. וכמובן שגם כאן יש כל מיני נקודות איזון, שצריך לדעת אותן ושצריך לדעת מה ואיך בדיוק לעשות בפועל.
וממילא אחרי שהוסבר כל זה, עכשיו נבין את הצד השני של המטבע. כי יש גם צד שני. שאומר שמי שרוצה להתאהב, ומי שרוצה שיאהבו אותו, צריך להסתכל על הדברים בדיוק הפוך.
זאת אומרת, שאם האדם יסתכל כך על הדברים, הוא...