13:12שיטות שכנוע, שיטות מכירה, איך מוכרים? איך למכור? עובדות ופירושים, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, איך לשתול מחשבות? איך שותלים מחשבה? איך לשכנע? איך משכנעים? טיפים למכירות, ללמוד למכור
איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים?
השיטה שמוצגת בהרצאה עוסקת בהבדל בין עובדות לפירושים וכיצד ניתן להשתמש בהן כדי לשכנע ולמכור לאנשים רעיונות, מוצרים או עמדות. כל זה מבוסס על מניפולציה פסיכולוגית שמערבבת בין עובדות אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים.
מה ההבדל בין עובדה לפירוש?
ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר "היום יש יום יפה", מדובר בפירוש סובייקטיבי, שכן מה שנחשב ל"יום יפה" משתנה בהתאם לדעות האישיות של אותו אדם. דוגמה נוספת היא כאשר רכב נוסע במהירות - מה שנחשב כ"מהירות" תלוי בהשוואה למשהו אחר. אם הרכב מאיץ מ - 0 ל - 100 קמ"ש ב - 3 שניות, זו עובדה, אך אם נאמר על הרכב שהוא "מהיר מאוד", מדובר בפירוש שניתן לשנותו לפי ההשוואה לרכב אחר או למטוס.
איך ניתן להשתמש בעובדות ופירושים בשיווק ובמכירה?
השיטה מציעה שכאשר רוצים לשכנע מישהו במשהו, קל יותר לשלב עובדות עם פירושים. לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן להציג עובדות אובייקטיביות כמו מספר חדרים או גודל החלונות, ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי כמו "הדירה מאוד שקטה". הצגת העובדות עוזרת להיראות אמינות, בעוד שהפירוש מספק את התחושה או ההתנסות האישית שמפנים אליה.
איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע?
הטכניקה שמוצגת כוללת "עטיפת" הפירוש בעובדות. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו שפיל הוא מסוכן, אפשר להציג עובדות על בעלי חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש "הפיל הזה מאוד מסוכן", כך שמי ששומע את המידע, עשוי לחשוב שמדובר בעובדה אמינה, למרות שזהו רק פירוש.
איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו?
ההמלצה היא לשאול את עצמנו את השאלה "האם מדובר בעובדה או בפירוש?" כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו במשהו. אם אנחנו מרגישים רע או מסוכסכים עם מישהו, עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הזו ולבחון את המידע שמספקים לנו, כדי להפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים.
האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים?
בהחלט. מי שמעוניין לשפר את המיומנות שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע מלהיות מושפע מהמניפולציות של אחרים.
השיטה שמוצגת בהרצאה עוסקת בהבדל בין עובדות לפירושים וכיצד ניתן להשתמש בהן כדי לשכנע ולמכור לאנשים רעיונות, מוצרים או עמדות. כל זה מבוסס על מניפולציה פסיכולוגית שמערבבת בין עובדות אובייקטיביות לפירושים סובייקטיביים.
מה ההבדל בין עובדה לפירוש?
ההסבר מתחיל בהבחנה ברורה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית, אך אם מישהו אומר "היום יש יום יפה", מדובר בפירוש סובייקטיבי, שכן מה שנחשב ל"יום יפה" משתנה בהתאם לדעות האישיות של אותו אדם. דוגמה נוספת היא כאשר רכב נוסע במהירות - מה שנחשב כ"מהירות" תלוי בהשוואה למשהו אחר. אם הרכב מאיץ מ - 0 ל - 100 קמ"ש ב - 3 שניות, זו עובדה, אך אם נאמר על הרכב שהוא "מהיר מאוד", מדובר בפירוש שניתן לשנותו לפי ההשוואה לרכב אחר או למטוס.
איך ניתן להשתמש בעובדות ופירושים בשיווק ובמכירה?
השיטה מציעה שכאשר רוצים לשכנע מישהו במשהו, קל יותר לשלב עובדות עם פירושים. לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן להציג עובדות אובייקטיביות כמו מספר חדרים או גודל החלונות, ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי כמו "הדירה מאוד שקטה". הצגת העובדות עוזרת להיראות אמינות, בעוד שהפירוש מספק את התחושה או ההתנסות האישית שמפנים אליה.
איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע?
הטכניקה שמוצגת כוללת "עטיפת" הפירוש בעובדות. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו שפיל הוא מסוכן, אפשר להציג עובדות על בעלי חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש "הפיל הזה מאוד מסוכן", כך שמי ששומע את המידע, עשוי לחשוב שמדובר בעובדה אמינה, למרות שזהו רק פירוש.
איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו?
ההמלצה היא לשאול את עצמנו את השאלה "האם מדובר בעובדה או בפירוש?" כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו במשהו. אם אנחנו מרגישים רע או מסוכסכים עם מישהו, עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הזו ולבחון את המידע שמספקים לנו, כדי להפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים.
האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים?
בהחלט. מי שמעוניין לשפר את המיומנות שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע מלהיות מושפע מהמניפולציות של אחרים.
- שיטות שכנוע ופסיכולוגיה
- טיפים למכירות וייעוץ שיווקי
- הבדלים בין עובדה לפירוש
- הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק
איך לשתול מחשבות ולמכור לאנשים באמצעות עובדות ופירושים?
הסרטון עוסק בשיטה פסיכולוגית שנועדה לשכנע ולמכור לאנשים מוצרים, רעיונות, או עמדות על ידי מניפולציה של עובדות ופירושים. השיטה מתמקדת בהבנת ההבדל בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים, ומשתמשת בהם כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות.
מה ההבדל בין עובדה לפירוש?
ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד "היום יש יום יפה", זה לא יותר מאשר פירוש סובייקטיבי, כי מה שנחשב ליום יפה יכול להשתנות בהתאם לדעותיו של האדם. דוגמה נוספת היא אם רכב נוסע מהר, מה שנחשב "מהיר" תלוי בהשוואה למשהו אחר, כמו רכב אחר או מטוס.
איך אפשר להשתמש בעובדות ופירושים בשיווק ובמכירה?
השיטה מציעה שכאשר רוצים לשכנע מישהו במשהו, קל יותר לשלב עובדות עם פירושים. לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן לציין עובדות אובייקטיביות (כגון מספר חדרים, חלונות גדולים) ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי (כגון "הדירה שקטה מאוד", מה שבאמת תלוי בהשוואה או בנסיבות).
איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע?
אם רוצים לשתול מחשבה מסוימת, השיטה ממליצה "לעטוף" את הפירוש בעובדות. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו שפיל הוא מסוכן, אפשר להראות לו עובדות על בעלי חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש "הפיל הזה מאוד מסוכן", מה שיתקבל כמידע אמין למרות שהפירוש עצמו לא בהכרח נכון. באותה מידה אפשר למכור רכב על ידי ציון עובדות לגבי ביצועיו, ואז להוסיף את הפירוש "הרכב הזה הכי מהיר מכל הרכבים פה", בעוד שזה נכון רק ביחס לרכבים בתצוגה ולא באופן מוחלט.
איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו?
ההמלצה היא לבחון כל מצב שבו מישהו מנסה לשכנע אותנו ולשאול: "האם מדובר בעובדה או בפירוש?" במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים עם מצבים שגורמים לנו להרגיש רע או מסוכסכים עם מישהו. עלינו לבדוק את הדברים שנאמרים לנו ולהפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים.
האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים?
כן, הסרטון מציע שמי שרוצה לשפר את המיומנויות שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע מלהיות מושפע מהמניפולציות של אחרים.
הסרטון עוסק בשיטה פסיכולוגית שנועדה לשכנע ולמכור לאנשים מוצרים, רעיונות, או עמדות על ידי מניפולציה של עובדות ופירושים. השיטה מתמקדת בהבנת ההבדל בין עובדות לבין פירושים סובייקטיביים, ומשתמשת בהם כדי לשתול מחשבות ולהשפיע על עמדות.
מה ההבדל בין עובדה לפירוש?
ההסבר מתחיל בהבחנה בין עובדות לפירושים. לדוגמה, אם אדם יוצא החוצה ורואה שמש, זו עובדה אובייקטיבית. אך אם מישהו יגיד "היום יש יום יפה", זה לא יותר מאשר פירוש סובייקטיבי, כי מה שנחשב ליום יפה יכול להשתנות בהתאם לדעותיו של האדם. דוגמה נוספת היא אם רכב נוסע מהר, מה שנחשב "מהיר" תלוי בהשוואה למשהו אחר, כמו רכב אחר או מטוס.
איך אפשר להשתמש בעובדות ופירושים בשיווק ובמכירה?
השיטה מציעה שכאשר רוצים לשכנע מישהו במשהו, קל יותר לשלב עובדות עם פירושים. לדוגמה, אם רוצים למכור מוצר כמו דירה, ניתן לציין עובדות אובייקטיביות (כגון מספר חדרים, חלונות גדולים) ואז להוסיף פירוש סובייקטיבי (כגון "הדירה שקטה מאוד", מה שבאמת תלוי בהשוואה או בנסיבות).
איך לשלב עובדות עם פירושים בשכנוע?
אם רוצים לשתול מחשבה מסוימת, השיטה ממליצה "לעטוף" את הפירוש בעובדות. לדוגמה, אם רוצים לשכנע מישהו שפיל הוא מסוכן, אפשר להראות לו עובדות על בעלי חיים מסוכנים אחרים ואז להוסיף את הפירוש "הפיל הזה מאוד מסוכן", מה שיתקבל כמידע אמין למרות שהפירוש עצמו לא בהכרח נכון. באותה מידה אפשר למכור רכב על ידי ציון עובדות לגבי ביצועיו, ואז להוסיף את הפירוש "הרכב הזה הכי מהיר מכל הרכבים פה", בעוד שזה נכון רק ביחס לרכבים בתצוגה ולא באופן מוחלט.
איך להשתמש בשיטה כדי לזהות כאשר מישהו מנסה לשכנע אותנו?
ההמלצה היא לבחון כל מצב שבו מישהו מנסה לשכנע אותנו ולשאול: "האם מדובר בעובדה או בפירוש?" במיוחד כאשר אנחנו מתמודדים עם מצבים שגורמים לנו להרגיש רע או מסוכסכים עם מישהו. עלינו לבדוק את הדברים שנאמרים לנו ולהפריד בין עובדות סובייקטיביות לבין פירושים.
האם יש דרכים נוספות לשפר את היכולת לזהות עובדות ופירושים?
כן, הסרטון מציע שמי שרוצה לשפר את המיומנויות שלו בזיהוי עובדות ופירושים יכול להתחיל לבדוק את המידע שהוא מקבל גם במצבים רגילים. כאשר אדם מתרגל להבחין בין עובדה לפירוש, הוא יוכל לזהות את השיטות הללו במצבים שונים וימנע מלהיות מושפע מהמניפולציות של אחרים.
- שיטות שכנוע ופסיכולוגיה
- טיפים למכירות וייעוץ שיווקי
- הבדלים בין עובדה לפירוש
- הפסיכולוגיה של מכירה ושיווק
שלום לכולם, הפעם אני רוצה לדבר על עוד שיטה: איך אפשר לשתול מחשבות לאנשים, איך אפשר למכור לאנשים? איך אפשר לשכנע אנשים. אוקי?
השיטה מבוססת על הרעיון שנקרא, עובדות ופירושים, או אמיתות וחצאי אמיתות או אובייקטיבי וסובייקטיבי וזה הולך ככה: לדוגמה, נגיד שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים בחוץ שמש, העובדה היא שעל פי חמשת החושים שלנו ניתן לראות שמש, עכשיו אם מישהו יגיד, אנחנו יוצאים החוצה ואנחנו רואים שיש יום יפה בחוץ, האם יום יפה זה עובדה או פירוש? זה פירוש, זה סובייקטיבי, זה לא בהכרח נכון. יום יפה, הוא בעיני המתבונן. האם יש שמש בחוץ או לא, זה עובדה. האם היום, עכשיו, הוא נחשב יום יפה או לא? זה כבר פירוש.
אותו דבר לדוגמה, נגיד ניקח איזה רכב שנוסע מהר, האם הרכב נוסע מהר, האם זה עובדה או פירוש? אז תלוי, מהר ביחס למה? ביחס למה הוא נוסע מהר? אז נגיד לדוגמה נגיד שהרכב מאיץ מ0 ל100 ב3 שניות. אז מה היא האמת. האמת היא שהרכב הזה מאיץ מ0 ל100 ב3 שניות. אבל האם יהיה נכון לומר שהרכב הזה הוא הכי מהיר או שהוא מאוד מהיר? לא יודע, תלוי ביחס למה. אולי ביחס למטוס הוא נחשב לאיטי.
בקיצור, עוד דוגמה אחרונה: נגיד אם אנחנו לוקחים נגיד שולחן והשולחן בצבע שחור ואנחנו אומרים: "הנה שולחן שחור", האם זה עובדה או פירוש שהשולחן שחור? זה עובדה, יש שולחן והוא שחור, אבל אם לדוגמה נגיד אנחנו נאמר: "השולחן הזה מאוד נח לאכול עליו", זה עובדה או פירוש? זה פירוש, כי מה אמר שנח לאכול עליו? יכול להיות שנח לאכול עליו ויכול להיות שלא נח לאכול עליו. אוקי? והרעיון של השכנוע ולשתול מחשבות אומר בעצם שאם רוצים לשכנע בנאדם מה יותר קל לשכנע אותו, עובדות או פירושים?
התשובה היא שיותר קל לשכנע אותו בעובדות, כי זה עובדה אומרים לו שלום תראה הנה פיל, פיל, יש פה פיל, אין שום בעיה אבל הקטע הוא שהקושי הוא לשכנע אנשים בפירושים, בדברים שלא בהכרח נכונים.
והשיטה אומרת שאם רוצים לשתול למישהו מחשבה, אם רוצים לשכנע מישהו בדבר שהוא לא בהכרח נכון, מה שצריך / אפשר / עושים זה מערבבים ומקיפים את הפירוש שרוצים לשכנע את הבנאדם, מקיפים לו את זה בהמון עובדות. לדוגמה: נגיד שאנחנו רוצים לגרום סתם למישהו לחשוב שיש פיל מסוים שהוא מאוד מסוכן, פיל מסוכן, אוקי? והפיל לא מסוכן בכלל, הפיל לא מסוכן. מה אנחנו עושים? עושים לו "שלום תראה הנה נמר, שלום, תראה הנה שועל, שלום תראה, הנה פיל מאוד מסוכן, שלום תראה הנה זה וזה וזה, שלום תראה, ממשיכים וכו' וכו', כאשר מה בעצם עשינו? בעצם תארנו המון עובדות ובאמצע דחפנו עובדה שהיא לא בהכרח נכונה, פירוש, המילה "מסוכן מאוד" זה פירוש, מי אמר שהוא מסוכן?
נגיד לדוגמה, נגיד רוצים למכור מוצר, אז נגיד אפשר לומר ללקוח, נגיד רוצים למכור לו בית, אוקי, אז אומרים לו, אתה רואה הנה פה יש לך, זאת דירה 4.5 חדרים, יש לך ככה וככה פתחי אוורור, מציינים עובדות, יש לך פה נגיד אהה סתם, חלונות גדולים, יש לך פה, הדירה הזאת היא מאוד שקטה, עכשיו שימו לב שמאוד שקטה זה כבר פירוש, זה לא עובדה כי מי מחליט מזה מאוד שקטה? זה שיש 4.5 חדרים, נניח, זו עובדה אפשר לספור, 1, 2, 3, 4 וחצי, אבל זה שהיא מאוד שקטה, מי החליט שהיא מאוד שקטה, מאוד שקטה ביחס למה? עכשיו למרות שאפשר עדיין שהוא יתחכם שהוא יגיד: "לא, אבל הדירה מאוד שקטה זה עובדה", אוקי? נניח שזה עובדה, אז אפשר לדחוף שזה לא באמת עובדה, כי שקטה זה ביחס לצרכים של הבנאדם. אבל הרוב הפשוט, נגיד שאומרים למישהו: "אתה רואה, הדירה הזאת, כן והחדר הזה מאוד מתאים ל..." מי החליט שהוא מתאים? זה פירוש. זה שזה חדר זה עובדה, זה שהוא מאוד מתאים זה פירוש.
כנ"ל לגבי כל דבר אחר, נגיד מוכרים למישהו טלוויזיה, אומרים לו אתה יודע, יש פה טלוויזיה כזאת, יש פה טלוויזיה כזאת, יש פה טלוויזיה כזאת וכזאת שמאוד יכולה להתאים לך, יש פה טלוויזיה כזאת, יש פה ככה וככה וככה ובעצם דחפנו את המילים: "שמאוד יכול להתאים לך" לתוך רצף של עובדות. עכשיו, איך זה עובד? ברגע שהבנאדם שומע עובדה, אומרים לו, אחד ועוד אחד כמה זה? 2.
אומר נכון אמר לי את האמת, אמר לי שאחד ועוד אחד זה 2. 2 ועוד 2 כמה זה? 4, כאילו אומרים לו זה 4, נכון זה 4, אמר לי את האמת ואז אומרים לו עוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה ואז אומרים לו איזה דבר שהוא חצי עובדה שהוא חצי נכון, שהוא נכון רק באופן יחסי למשהו.
שימו לב, אפשר לומר לו משהו שהוא בכלל לא נכון, שהוא בטעות יחשוב שזה נכון, אפשר לומר לו משהו שהוא יכול להיות נכון, יכול להיות לא נכון והוא יאמין שזה נכון, אפשר לומר משהו שהוא נכון שאופן יחסי, כאילו הוא נכון באופן מוחלט.
לדוגמה: נגיד רכב, נגיד שנוסע מהר, אומרים לו אתה יודע הרכב הזה מהיר, עכשיו מה האמת שהרכב הזה הרבה יותר מהיר מהרכב הזה והזה והזה, אבל הוא הרבה פחות מהיר מהרכב הזה והזה והזה. ואם נגיד, הוא רצה לקנות את הרכב הכי מהיר, זה לא הרכב הכי מהיר, איך למכור לו דווקא את הרכב הזה? אז נגיד לו: "אתה יודע הרכב הזה עושה ככה וככה, הוא הרבה יותר מהיר מהרכבים, האלו והאלו, הכי מהיר מכל הרכבים שאתה רואה פה. זה נכון, אבל מה עם הרכבים שאני לא רואה פה? אז בעצם לקחנו עובדה מסוימת לגבי הרכב ולקחנו את זה שאפילו הוא מאוד מהיר, או לקחנו אפילו את זה שהוא הכי מהיר, העובדה היא שהרכב הזה הוא הכי מהיר מתוך כל שאר הרכבים שנמצאים פה בתצוגה. אבל זה שהוא הכי מהיר מכל הרכבים שנמצאים בתצוגה, זה לא אומר שהוא הכי מהיר באופן מוחלט, שימו לב, עובדה ופירוש. העובדה היא שהוא הכי מהיר, האם זה שהוא הכי מהיר זה עובדה או פירוש? תשובה: זה שהוא הכי מהיר זה עובדה, כאשר הכי מהיר פירושו באופן יחסי לשאר הרכבים שפה. אבל האם הוא הכי מהיר באופן מוחלט? לא. זה לא עובדה, זה בכלל עובדה לא נכונה, לדוגמה.
ואז, בעצם מערבבים את העובדות ואת הפירושים ומוכרים לבנאדם איזה סיפור שרוצים כי המח שלו מתרגל לחשוב שמה שאומרים לו זה נכון ואז הוא לא טורח לבדוק עד הסוף, וגם אם הוא בודק, בא נניח שיש אנשים שהם ערניים, שכשאומרים להם משהו שזה לא עובדה, או אני מחדד, כשאומרים להם משהו שזה לא עובדה מוחלטת, שימו לב עוד פעם להסבר הזה, יש דברים שהם לא עובדה.
לדוגמה: "הבגד הזה יפה עליך", זה שזה בגד זה נכון, אם הוא נח או לא נח, אתה תחליט, אם זה יפה עליך או לא זה סובייקטיבי, מי מחליט אם זה יפה עליך או לא? זה נקרא פירוש, "הבגד הזה יפה", "החולצה צהובה ויפה", אז זה שהיא צהובה זה עובדה, זה שהיא יפה זה פירוש. אבל יותר מזה, יש דברים שהם עובדות יחסיות, זאת אומרת, לדוגמה: נגיד הבגד הזה מחמם, מחמם זה יכול להיות עובדה, ביחס למשהו אחר, עובדתית הוא מחמם, אבל האם הוא באמת נחשב למחמם באופן מוחלט כאילו? או שיכול להיות שזה בכלל בגד שיהיה לך קר אתו במצבים אחרים, לכן יש דברים שהם עובדה רק מהיבט מסוים. שימו לב להגדרה: עובדה, מהיבט מסוים. אם נגדיר שככה וככה וככה, אז יהיה נכון לומר שככה וככה, אבל האם באמת באופן מוחלט, זאת באמת עובדה באופן כללי, ביחס למה שהלקוח רוצה לקנות? לא בהכרח.
ולכן, בשורה התחתונה, מה שצריך לעשות, אם בנאדם רוצה למכור מוצר, הוא יכול לעטוף את העובדות, לקחת את הפירושים ולעטוף אותם בעובדות וכפי שאמרתי, גם אם בנאדם בודק את הדברים האלה, עדיין בתת מודע שלו, ברגע שמתחילים עובדות, אומרים פירוש, אח"כ ממשיכים עוד פעם לעובדות, המח, למרות שהבנאדם כאילו אומר כן שמתי לב שהוא אמר לי משהו לא מדויק אבל המח שוכח את זה שזה היה לא מדויק, לפעמים שוכח שזה לא מדויק והוא משתכנע מזה, למה? כי נתנו לו תחושה של דברים אמינים. ציינו לו עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה, ואז אמרו לו איזה פירוש, ואז דבר שהוא נורא סובייקטיבי, שהוא נכון רק באופן יחסי, רק באופן חלקי, או נכון רק מהיבט מסוים או בכלל לא נכון ואח"כ אמרו לו עוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה שהם נכונים אז המח אומר: רגע, רגע, זה נכון וזה נכון וזה נכון, אהה גם זה נכון. אבל זה לא נכון, האמצע. הבנתם?
אז: שלא יעבדו עליכם! מזה אומר שלא יעבדו עליכם בפרקטיקה? זה אומר שכשבנאדם שמוע דברים, "רגע זה עובדה או פירוש?", "רגע זה מאה אחוז ככה? או שזה לא בדיוק מאה אחוז ככה? עכשיו, מתי בנאדם צריך לעשות את זה? כאשר מנסים לשכנע אותו במשהו. אם בנאדם מרגיש שמישהו הולך לשכנע אותו במשהו.
לדוגמה: סתם כלפי מכירות מישהו אומר: " ביבי הוא ככה וככה וככה וככה וככה ולכן תצביעו אלי" עכשיו, "כי אם לא, אז ביבי יעשה ככה וככה" עכשיו, נניח שביבי באמת הוא ככה וככה וככה וככה, מי אמר שצריך להצביע לך כאילו, למה אתה יותר טוב ממנו? אולי אתה גרוע כמוהו, אולי אתה גרוע עוד יותר ממנו, אולי אתה כישלון יותר גרוע ממנו, וזה יכול להיות, אבל המח אומר, רגע רגע, זה שביבי ככה זה נכון? נכון, זה שביבי ככה זה נכון? וזה שביבי ככה זה נכון? יפה, אז גם זה שהוא אמר שאני צריך להצביע לו גם זה נכון. אבל זה לא בהכרח נכון, זה שיש ככה וככה עניים נניח שזה עובדה, זה שיש ככה וככה וככה נניח שזה עובדה, הכל נניח שזה עובדה אבל זה שהגעת למסקנה שאתה תפעל לעשות שינוי? מי אמר שאתה תפעל לעשות שינוי? אולי גם אתה לא תפעל לעשות שינוי. למה שאתה תצליח איפה שהוא נכשל? אני לא אומר שבהכרח זה לא נכון שאותו, שאותה אלטרנטיבה תעשה שינוי, אבל אף על פי כן זה פירוש, זה לא עובדה. איך זה שגם אם לא משנה מה נגיד העובדות שביבי הוא ככה וככה וככה, זה שהבנאדם אומר אני אעשה אחרת. ומי אמר שאתה תעשה אחרת? זה כבר פירוש, זה לא עובדה.
ולכן צריך לשים לב כל דבר שבנאדם שומע בפרט כאשר מנסים לשכנע אותו. רגע זה עובדה או פירוש? רגע זה בטוח נכון או לא בטוח נכון? וזה נכון תמיד או נכון לפעמים? זה נכון באופן יחסי? או נכון באופן מוחלט? זה נכון ביחס למשהו? או נכון ביחס למה שאני צריך או רוצה? אוקי?
וגם זה דבר אחד מתי בנאדם צריך לבדוק את הסיפור הזה של עובדות ופירושים. דבר נוסף, כאשר בנאדם לדוגמה מרגיש רע ממשהו, בנאדם צריך לשאול את עצמו ואז המח שלו אומר לו, מספר לו איזה סיפור: אתה יודע, זה ככה וככה וככה וככה, והמח מספר איזה סיפור שממנו הבנאדם מרגיש רע, מה שהבנאדם צריך לעשות, לקחת את הסיפור שהמח של עצמו מספר על עצמו ולשאול את עצמו ולשאול, רגע זה עובדה או פירוש, רגע זה ככה או ככה? וזה בטוח ככה? רגע, זה שפיטרו אותי זה עובדה, נניח, אבל זה שהמצב יהיה גרוע? מי החליט שהמצב יהיה גרוע? אולי המצב יהיה יותר טוב? זה כבר פירוש, כנ"ל לגבי כל מיני בעיות שונות ומשונות. בנאדם אומר רגע, זה שקרה ככה וככה זה עובדה, אבל זה שאתה מרגיש מזה רע, זה שאתה אומר שזה רגע זה כבר פירוש, זה לא בהכרח רע.
עכשיו, ובאיזה עוד מקרה בנאדם, כדאי לו לבדוק את הנושא הזה של עובדות ופירושים? אז שימו לב, מקרה ראשון אמרתי מנסים למכור לך משהו, אתה רוצה שלא יצליחו לעבוד עליך: רגע זה עובדה או פירוש? וזה בטוח נכון או לא בטוח נכון? מי אמר? אולי זה לא נכון, אולי זה לא נכון, כל דבר, אולי זה לא נכון? ואז המח מזהה, אהה זה עובדה, זה נכון, זה פירוש, זה לא בטוח נכון. זה מקרה ראשון.
מקרה שני, בנאדם מרגיש רע הוא מסוכסך עם מישהו, רב עם מישהו, נפגע ממישהו, אמרו לו משהו, פגוע משהו, כל פעם שאתה מרגיש רע, כל פעם שבנאדם מרגיש רע שיבדוק: מה הסיפור שהוא מספר לעצמו ושישאל את עצמו: זה נכון? זה לא נכון? מי אמר שזה נכון? אולי זה רק פירוש? כי המח בד"כ מערבב עובדות ופירושים. אוקי?
ועכשיו מה המקרה השלישי? מתי, מי עוד צריך לבדוק את הסיפור של העובדות ופירושים? מי שאפילו בסתם דברים, סתם יש לך משהו, תבדוק, רגע זה עובדה או פירוש? זה עובדה או פירוש? מי צריך לבדוק את זה? מי שרוצה לשפר את המיומנות שלו בשני מקרים הראשונים.
אם בנאדם רוצה להגיע למצב שכשינסו למכור לו משהו, שיהיה לו יותר קל לזהות מה עובדה ומה פירוש, אם בנאדם רוצה להגיע למצב שכשיהיה לו רע הוא ידע יותר מהר לזהות מה עובדה ומה פירוש? אז הוא צריך גם במקרים אחרים סתם רגילים של יומיום לבדוק כל מיני דברים, זה עובדה או פירוש? זה עובדה או פירוש? זה עובדה או פירוש? ועל ידי זה המח של הבנאדם מתרגל לזהות עובדה ופירוש ואז הוא מוודא שלא יעבדו עליו!
בהצלחה! תודה
השיטה מבוססת על הרעיון שנקרא, עובדות ופירושים, או אמיתות וחצאי אמיתות או אובייקטיבי וסובייקטיבי וזה הולך ככה: לדוגמה, נגיד שאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו רואים בחוץ שמש, העובדה היא שעל פי חמשת החושים שלנו ניתן לראות שמש, עכשיו אם מישהו יגיד, אנחנו יוצאים החוצה ואנחנו רואים שיש יום יפה בחוץ, האם יום יפה זה עובדה או פירוש? זה פירוש, זה סובייקטיבי, זה לא בהכרח נכון. יום יפה, הוא בעיני המתבונן. האם יש שמש בחוץ או לא, זה עובדה. האם היום, עכשיו, הוא נחשב יום יפה או לא? זה כבר פירוש.
אותו דבר לדוגמה, נגיד ניקח איזה רכב שנוסע מהר, האם הרכב נוסע מהר, האם זה עובדה או פירוש? אז תלוי, מהר ביחס למה? ביחס למה הוא נוסע מהר? אז נגיד לדוגמה נגיד שהרכב מאיץ מ0 ל100 ב3 שניות. אז מה היא האמת. האמת היא שהרכב הזה מאיץ מ0 ל100 ב3 שניות. אבל האם יהיה נכון לומר שהרכב הזה הוא הכי מהיר או שהוא מאוד מהיר? לא יודע, תלוי ביחס למה. אולי ביחס למטוס הוא נחשב לאיטי.
בקיצור, עוד דוגמה אחרונה: נגיד אם אנחנו לוקחים נגיד שולחן והשולחן בצבע שחור ואנחנו אומרים: "הנה שולחן שחור", האם זה עובדה או פירוש שהשולחן שחור? זה עובדה, יש שולחן והוא שחור, אבל אם לדוגמה נגיד אנחנו נאמר: "השולחן הזה מאוד נח לאכול עליו", זה עובדה או פירוש? זה פירוש, כי מה אמר שנח לאכול עליו? יכול להיות שנח לאכול עליו ויכול להיות שלא נח לאכול עליו. אוקי? והרעיון של השכנוע ולשתול מחשבות אומר בעצם שאם רוצים לשכנע בנאדם מה יותר קל לשכנע אותו, עובדות או פירושים?
התשובה היא שיותר קל לשכנע אותו בעובדות, כי זה עובדה אומרים לו שלום תראה הנה פיל, פיל, יש פה פיל, אין שום בעיה אבל הקטע הוא שהקושי הוא לשכנע אנשים בפירושים, בדברים שלא בהכרח נכונים.
והשיטה אומרת שאם רוצים לשתול למישהו מחשבה, אם רוצים לשכנע מישהו בדבר שהוא לא בהכרח נכון, מה שצריך / אפשר / עושים זה מערבבים ומקיפים את הפירוש שרוצים לשכנע את הבנאדם, מקיפים לו את זה בהמון עובדות. לדוגמה: נגיד שאנחנו רוצים לגרום סתם למישהו לחשוב שיש פיל מסוים שהוא מאוד מסוכן, פיל מסוכן, אוקי? והפיל לא מסוכן בכלל, הפיל לא מסוכן. מה אנחנו עושים? עושים לו "שלום תראה הנה נמר, שלום, תראה הנה שועל, שלום תראה, הנה פיל מאוד מסוכן, שלום תראה הנה זה וזה וזה, שלום תראה, ממשיכים וכו' וכו', כאשר מה בעצם עשינו? בעצם תארנו המון עובדות ובאמצע דחפנו עובדה שהיא לא בהכרח נכונה, פירוש, המילה "מסוכן מאוד" זה פירוש, מי אמר שהוא מסוכן?
נגיד לדוגמה, נגיד רוצים למכור מוצר, אז נגיד אפשר לומר ללקוח, נגיד רוצים למכור לו בית, אוקי, אז אומרים לו, אתה רואה הנה פה יש לך, זאת דירה 4.5 חדרים, יש לך ככה וככה פתחי אוורור, מציינים עובדות, יש לך פה נגיד אהה סתם, חלונות גדולים, יש לך פה, הדירה הזאת היא מאוד שקטה, עכשיו שימו לב שמאוד שקטה זה כבר פירוש, זה לא עובדה כי מי מחליט מזה מאוד שקטה? זה שיש 4.5 חדרים, נניח, זו עובדה אפשר לספור, 1, 2, 3, 4 וחצי, אבל זה שהיא מאוד שקטה, מי החליט שהיא מאוד שקטה, מאוד שקטה ביחס למה? עכשיו למרות שאפשר עדיין שהוא יתחכם שהוא יגיד: "לא, אבל הדירה מאוד שקטה זה עובדה", אוקי? נניח שזה עובדה, אז אפשר לדחוף שזה לא באמת עובדה, כי שקטה זה ביחס לצרכים של הבנאדם. אבל הרוב הפשוט, נגיד שאומרים למישהו: "אתה רואה, הדירה הזאת, כן והחדר הזה מאוד מתאים ל..." מי החליט שהוא מתאים? זה פירוש. זה שזה חדר זה עובדה, זה שהוא מאוד מתאים זה פירוש.
כנ"ל לגבי כל דבר אחר, נגיד מוכרים למישהו טלוויזיה, אומרים לו אתה יודע, יש פה טלוויזיה כזאת, יש פה טלוויזיה כזאת, יש פה טלוויזיה כזאת וכזאת שמאוד יכולה להתאים לך, יש פה טלוויזיה כזאת, יש פה ככה וככה וככה ובעצם דחפנו את המילים: "שמאוד יכול להתאים לך" לתוך רצף של עובדות. עכשיו, איך זה עובד? ברגע שהבנאדם שומע עובדה, אומרים לו, אחד ועוד אחד כמה זה? 2.
אומר נכון אמר לי את האמת, אמר לי שאחד ועוד אחד זה 2. 2 ועוד 2 כמה זה? 4, כאילו אומרים לו זה 4, נכון זה 4, אמר לי את האמת ואז אומרים לו עוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה ואז אומרים לו איזה דבר שהוא חצי עובדה שהוא חצי נכון, שהוא נכון רק באופן יחסי למשהו.
שימו לב, אפשר לומר לו משהו שהוא בכלל לא נכון, שהוא בטעות יחשוב שזה נכון, אפשר לומר לו משהו שהוא יכול להיות נכון, יכול להיות לא נכון והוא יאמין שזה נכון, אפשר לומר משהו שהוא נכון שאופן יחסי, כאילו הוא נכון באופן מוחלט.
לדוגמה: נגיד רכב, נגיד שנוסע מהר, אומרים לו אתה יודע הרכב הזה מהיר, עכשיו מה האמת שהרכב הזה הרבה יותר מהיר מהרכב הזה והזה והזה, אבל הוא הרבה פחות מהיר מהרכב הזה והזה והזה. ואם נגיד, הוא רצה לקנות את הרכב הכי מהיר, זה לא הרכב הכי מהיר, איך למכור לו דווקא את הרכב הזה? אז נגיד לו: "אתה יודע הרכב הזה עושה ככה וככה, הוא הרבה יותר מהיר מהרכבים, האלו והאלו, הכי מהיר מכל הרכבים שאתה רואה פה. זה נכון, אבל מה עם הרכבים שאני לא רואה פה? אז בעצם לקחנו עובדה מסוימת לגבי הרכב ולקחנו את זה שאפילו הוא מאוד מהיר, או לקחנו אפילו את זה שהוא הכי מהיר, העובדה היא שהרכב הזה הוא הכי מהיר מתוך כל שאר הרכבים שנמצאים פה בתצוגה. אבל זה שהוא הכי מהיר מכל הרכבים שנמצאים בתצוגה, זה לא אומר שהוא הכי מהיר באופן מוחלט, שימו לב, עובדה ופירוש. העובדה היא שהוא הכי מהיר, האם זה שהוא הכי מהיר זה עובדה או פירוש? תשובה: זה שהוא הכי מהיר זה עובדה, כאשר הכי מהיר פירושו באופן יחסי לשאר הרכבים שפה. אבל האם הוא הכי מהיר באופן מוחלט? לא. זה לא עובדה, זה בכלל עובדה לא נכונה, לדוגמה.
ואז, בעצם מערבבים את העובדות ואת הפירושים ומוכרים לבנאדם איזה סיפור שרוצים כי המח שלו מתרגל לחשוב שמה שאומרים לו זה נכון ואז הוא לא טורח לבדוק עד הסוף, וגם אם הוא בודק, בא נניח שיש אנשים שהם ערניים, שכשאומרים להם משהו שזה לא עובדה, או אני מחדד, כשאומרים להם משהו שזה לא עובדה מוחלטת, שימו לב עוד פעם להסבר הזה, יש דברים שהם לא עובדה.
לדוגמה: "הבגד הזה יפה עליך", זה שזה בגד זה נכון, אם הוא נח או לא נח, אתה תחליט, אם זה יפה עליך או לא זה סובייקטיבי, מי מחליט אם זה יפה עליך או לא? זה נקרא פירוש, "הבגד הזה יפה", "החולצה צהובה ויפה", אז זה שהיא צהובה זה עובדה, זה שהיא יפה זה פירוש. אבל יותר מזה, יש דברים שהם עובדות יחסיות, זאת אומרת, לדוגמה: נגיד הבגד הזה מחמם, מחמם זה יכול להיות עובדה, ביחס למשהו אחר, עובדתית הוא מחמם, אבל האם הוא באמת נחשב למחמם באופן מוחלט כאילו? או שיכול להיות שזה בכלל בגד שיהיה לך קר אתו במצבים אחרים, לכן יש דברים שהם עובדה רק מהיבט מסוים. שימו לב להגדרה: עובדה, מהיבט מסוים. אם נגדיר שככה וככה וככה, אז יהיה נכון לומר שככה וככה, אבל האם באמת באופן מוחלט, זאת באמת עובדה באופן כללי, ביחס למה שהלקוח רוצה לקנות? לא בהכרח.
ולכן, בשורה התחתונה, מה שצריך לעשות, אם בנאדם רוצה למכור מוצר, הוא יכול לעטוף את העובדות, לקחת את הפירושים ולעטוף אותם בעובדות וכפי שאמרתי, גם אם בנאדם בודק את הדברים האלה, עדיין בתת מודע שלו, ברגע שמתחילים עובדות, אומרים פירוש, אח"כ ממשיכים עוד פעם לעובדות, המח, למרות שהבנאדם כאילו אומר כן שמתי לב שהוא אמר לי משהו לא מדויק אבל המח שוכח את זה שזה היה לא מדויק, לפעמים שוכח שזה לא מדויק והוא משתכנע מזה, למה? כי נתנו לו תחושה של דברים אמינים. ציינו לו עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה, ואז אמרו לו איזה פירוש, ואז דבר שהוא נורא סובייקטיבי, שהוא נכון רק באופן יחסי, רק באופן חלקי, או נכון רק מהיבט מסוים או בכלל לא נכון ואח"כ אמרו לו עוד עובדה ועוד עובדה ועוד עובדה שהם נכונים אז המח אומר: רגע, רגע, זה נכון וזה נכון וזה נכון, אהה גם זה נכון. אבל זה לא נכון, האמצע. הבנתם?
אז: שלא יעבדו עליכם! מזה אומר שלא יעבדו עליכם בפרקטיקה? זה אומר שכשבנאדם שמוע דברים, "רגע זה עובדה או פירוש?", "רגע זה מאה אחוז ככה? או שזה לא בדיוק מאה אחוז ככה? עכשיו, מתי בנאדם צריך לעשות את זה? כאשר מנסים לשכנע אותו במשהו. אם בנאדם מרגיש שמישהו הולך לשכנע אותו במשהו.
לדוגמה: סתם כלפי מכירות מישהו אומר: " ביבי הוא ככה וככה וככה וככה וככה ולכן תצביעו אלי" עכשיו, "כי אם לא, אז ביבי יעשה ככה וככה" עכשיו, נניח שביבי באמת הוא ככה וככה וככה וככה, מי אמר שצריך להצביע לך כאילו, למה אתה יותר טוב ממנו? אולי אתה גרוע כמוהו, אולי אתה גרוע עוד יותר ממנו, אולי אתה כישלון יותר גרוע ממנו, וזה יכול להיות, אבל המח אומר, רגע רגע, זה שביבי ככה זה נכון? נכון, זה שביבי ככה זה נכון? וזה שביבי ככה זה נכון? יפה, אז גם זה שהוא אמר שאני צריך להצביע לו גם זה נכון. אבל זה לא בהכרח נכון, זה שיש ככה וככה עניים נניח שזה עובדה, זה שיש ככה וככה וככה נניח שזה עובדה, הכל נניח שזה עובדה אבל זה שהגעת למסקנה שאתה תפעל לעשות שינוי? מי אמר שאתה תפעל לעשות שינוי? אולי גם אתה לא תפעל לעשות שינוי. למה שאתה תצליח איפה שהוא נכשל? אני לא אומר שבהכרח זה לא נכון שאותו, שאותה אלטרנטיבה תעשה שינוי, אבל אף על פי כן זה פירוש, זה לא עובדה. איך זה שגם אם לא משנה מה נגיד העובדות שביבי הוא ככה וככה וככה, זה שהבנאדם אומר אני אעשה אחרת. ומי אמר שאתה תעשה אחרת? זה כבר פירוש, זה לא עובדה.
ולכן צריך לשים לב כל דבר שבנאדם שומע בפרט כאשר מנסים לשכנע אותו. רגע זה עובדה או פירוש? רגע זה בטוח נכון או לא בטוח נכון? וזה נכון תמיד או נכון לפעמים? זה נכון באופן יחסי? או נכון באופן מוחלט? זה נכון ביחס למשהו? או נכון ביחס למה שאני צריך או רוצה? אוקי?
וגם זה דבר אחד מתי בנאדם צריך לבדוק את הסיפור הזה של עובדות ופירושים. דבר נוסף, כאשר בנאדם לדוגמה מרגיש רע ממשהו, בנאדם צריך לשאול את עצמו ואז המח שלו אומר לו, מספר לו איזה סיפור: אתה יודע, זה ככה וככה וככה וככה, והמח מספר איזה סיפור שממנו הבנאדם מרגיש רע, מה שהבנאדם צריך לעשות, לקחת את הסיפור שהמח של עצמו מספר על עצמו ולשאול את עצמו ולשאול, רגע זה עובדה או פירוש, רגע זה ככה או ככה? וזה בטוח ככה? רגע, זה שפיטרו אותי זה עובדה, נניח, אבל זה שהמצב יהיה גרוע? מי החליט שהמצב יהיה גרוע? אולי המצב יהיה יותר טוב? זה כבר פירוש, כנ"ל לגבי כל מיני בעיות שונות ומשונות. בנאדם אומר רגע, זה שקרה ככה וככה זה עובדה, אבל זה שאתה מרגיש מזה רע, זה שאתה אומר שזה רגע זה כבר פירוש, זה לא בהכרח רע.
עכשיו, ובאיזה עוד מקרה בנאדם, כדאי לו לבדוק את הנושא הזה של עובדות ופירושים? אז שימו לב, מקרה ראשון אמרתי מנסים למכור לך משהו, אתה רוצה שלא יצליחו לעבוד עליך: רגע זה עובדה או פירוש? וזה בטוח נכון או לא בטוח נכון? מי אמר? אולי זה לא נכון, אולי זה לא נכון, כל דבר, אולי זה לא נכון? ואז המח מזהה, אהה זה עובדה, זה נכון, זה פירוש, זה לא בטוח נכון. זה מקרה ראשון.
מקרה שני, בנאדם מרגיש רע הוא מסוכסך עם מישהו, רב עם מישהו, נפגע ממישהו, אמרו לו משהו, פגוע משהו, כל פעם שאתה מרגיש רע, כל פעם שבנאדם מרגיש רע שיבדוק: מה הסיפור שהוא מספר לעצמו ושישאל את עצמו: זה נכון? זה לא נכון? מי אמר שזה נכון? אולי זה רק פירוש? כי המח בד"כ מערבב עובדות ופירושים. אוקי?
ועכשיו מה המקרה השלישי? מתי, מי עוד צריך לבדוק את הסיפור של העובדות ופירושים? מי שאפילו בסתם דברים, סתם יש לך משהו, תבדוק, רגע זה עובדה או פירוש? זה עובדה או פירוש? מי צריך לבדוק את זה? מי שרוצה לשפר את המיומנות שלו בשני מקרים הראשונים.
אם בנאדם רוצה להגיע למצב שכשינסו למכור לו משהו, שיהיה לו יותר קל לזהות מה עובדה ומה פירוש, אם בנאדם רוצה להגיע למצב שכשיהיה לו רע הוא ידע יותר מהר לזהות מה עובדה ומה פירוש? אז הוא צריך גם במקרים אחרים סתם רגילים של יומיום לבדוק כל מיני דברים, זה עובדה או פירוש? זה עובדה או פירוש? זה עובדה או פירוש? ועל ידי זה המח של הבנאדם מתרגל לזהות עובדה ופירוש ואז הוא מוודא שלא יעבדו עליו!
בהצלחה! תודה