5:11איך לדבר על שכר? כמה כסף לבקש? איך לתמחר מוצר? איך להצליח בראיון עבודה? איך למכור את עצמך? מהן דרישות השכר שלך? דיון על שכר, כמה כסף אני רוצה? איך להצליח במקום עבודה?
איך לדבר על שכר בראיון עבודה?
כאשר אדם ניגש לראיון עבודה או לדיון על שכר, מתעוררת השאלה כיצד לנהל בצורה נכונה את השיחה הזו. אליעד כהן מציג את הקושי העיקרי של שכירים: איך לענות על השאלה "כמה כסף אתה רוצה?", מבלי להיראות תאב בצע או לחילופין להמעיט בערכם האמיתי.
כאשר נשאל אדם על ציפיות השכר שלו, הוא נמצא בדילמה: אם ידרוש סכום גבוה מדי, הוא עלול להיתפס כחמדן או לא ריאלי ולהיפסל, אם ידרוש סכום נמוך מדי, הוא עלול לפגוע בעצמו ולא לקבל את השכר הראוי לו. ישנן מספר דרכים להתמודד עם השאלה הזו. אפשר לציין טווח שכר, אך לרוב, אם יוזכר טווח, המעסיקים יעדיפו לתת את הטווח הנמוך. אפשר גם לומר משהו בסגנון "אני חושב שאני מתאים לטווח הגבוה יותר", אך קיים חשש שהמעסיק יחשוב שדרישות השכר גבוהות מדי ויחשוש שהעובד לא יהיה מרוצה לאורך זמן.
אליעד מציע גישה אחרת וייחודית: הוא מדגים כיצד השכיר יכול לאמץ חשיבה של עצמאי. בדיוק כמו עצמאי שצריך לתמחר את המוצר שלו, גם השכיר הוא מוצר שעליו לתמחר את עצמו. כשעצמאי מתמחר מוצר, הוא צריך להבין תחילה מה העלויות שלו ומה המחיר שמתחתיו לא כדאי לו כלל לייצר או למכור את המוצר. לאחר מכן הוא מבצע סקר שוק, ובודק את המחיר הגבוה ביותר שהשוק מוכן לשלם עבור המוצר שלו, ומתוך כך הוא בוחר מחיר מתאים, תוך שהוא משאיר מקום מסוים למיקוח.
השכיר צריך לאמץ את אותה אסטרטגיה בדיוק. עליו להבין תחילה מהו השכר המינימלי שמתחתיו לא ישתלם לו לעבוד. בהמשך, עליו לבצע סקר שוק ממשי - כלומר, ללכת לראיונות עבודה מרובים, לשאול "אני יודע לעשות כך וכך, כמה כסף אתם יכולים להציע לי?" ומתוך התגובות להעריך את ערכו בשוק העבודה. לבסוף, עליו לדרוש שכר שמצדיק את כישוריו, בתוספת מרווח מסוים למיקוח. אליעד מדגיש שהשכיר לא צריך להתעצל, אלא באמת ללכת ולברר מול הרבה מעסיקים כדי לקבל אינדיקציה מדויקת לשווי השוק שלו.
כיצד לנהל את הראיון בגישה אסטרטגית של מכירה?
אליעד מדגיש את החשיבות של שינוי התפיסה: במקום להרגיש שהמעסיק עושה לך טובה כשהוא מגייס אותך לעבודה, הגישה הנכונה היא הפוכה - אתה עושה טובה לחברה בכך שאתה מוכר לה את היכולות שלך. זוהי בדיוק הגישה שיש לעצמאי כלפי לקוחותיו. כאשר עצמאי פונה ללקוח, הוא שואל את עצמו: "למה שאעבוד דווקא עם הלקוח הזה ולא עם לקוח אחר?" השכיר צריך לשאול את אותה שאלה בדיוק: "למה לעבוד דווקא בחברה הזו ולא בחברה אחרת?"
כדי להפוך את הגישה הזו למעשית בראיון עבודה, אליעד ממליץ לראיין את המראיין. במקום להרגיש צורך להציג רק את יתרונותיך, שאל את המעסיק: "מהם היתרונות לעבוד אצלכם? מהם החסרונות בעבודה הזו?" שאלות כאלה מבהירות למעסיק שהמועמד איננו רק פסיבי, אלא בוחן ומעריך את מקום העבודה כמוצר שעליו לבחור אם לרכוש או לא. בדרך זו, תהליך הראיון הופך לתהליך של משא ומתן בין שני צדדים שווים, שבו כל אחד צריך להציג את היתרונות שלו ולשכנע את הצד השני.
אחת הבעיות המרכזיות אצל שכירים, לפי אליעד, היא תפיסת נחיתות שמונעת מהם לשאול שאלות כאלה. זו בדיוק הסיבה מדוע שכירים נשארים במקומות עבודה שלא בהכרח נותנים להם את התמורה המקסימלית לכישוריהם. כדי להימנע מכך, יש לאמץ חשיבה של עצמאי, שמתייחס אל מקום העבודה כאל לקוח פוטנציאלי.
למה חשוב לגשת לראיון עבודה בגישה של עצמאי?
אליעד מסביר שתהליך המכירה הזה איננו מיועד רק למנהלים בכירים, שלגביהם מובן מאליו שהם בוחרים את מקום העבודה באותה מידה שהמקום בוחר בהם. הגישה הזו נכונה גם לשכיר ממוצע. כשכיר, חשוב שתבין שאתה מספק לחברה יתרונות ושירותים מסוימים, והחברה צריכה להציע לך תנאים שיגרמו לך לרצות לעבוד דווקא בה.
התפיסה הזו יוצרת מצב של שוויון בין המעסיק לשכיר. המעסיק לא עושה טובה לשכיר כשהוא מעניק לו עבודה, אלא הוא קונה ממנו שירותים ויתרונות. לכן, גם השכיר צריך לשקול ולבדוק בצורה מעמיקה, בדיוק כמו עצמאי, האם כדאי לו לסגור עסקה עם אותו "לקוח" לאורך זמן.
גישה כזו מאפשרת לשכירים להיכנס למו"מ על שכר מתוך עמדה של כוח ולא מתוך עמדה של נחיתות או תלות. השכיר מתייחס אל המשרה כאל שותפות ארוכת טווח, שבה כל צד בוחן את הכדאיות שלו להיכנס לעסקה הזו.
לסיכום, אליעד מדגיש שוב שהפתרון לשאלה "כמה כסף לבקש?" נעוץ בגישה האסטרטגית והעסקית של עצמאים. במקום לגשת לראיון בגישה של תלות וחוסר ביטחון, יש לאמץ עמדה של עצמאי שמוכר מוצר בעל ערך - ובמקרה זה, המוצר הוא אתה עצמך והכישורים שאתה מביא איתך למקום העבודה.
כאשר אדם ניגש לראיון עבודה או לדיון על שכר, מתעוררת השאלה כיצד לנהל בצורה נכונה את השיחה הזו. אליעד כהן מציג את הקושי העיקרי של שכירים: איך לענות על השאלה "כמה כסף אתה רוצה?", מבלי להיראות תאב בצע או לחילופין להמעיט בערכם האמיתי.
כאשר נשאל אדם על ציפיות השכר שלו, הוא נמצא בדילמה: אם ידרוש סכום גבוה מדי, הוא עלול להיתפס כחמדן או לא ריאלי ולהיפסל, אם ידרוש סכום נמוך מדי, הוא עלול לפגוע בעצמו ולא לקבל את השכר הראוי לו. ישנן מספר דרכים להתמודד עם השאלה הזו. אפשר לציין טווח שכר, אך לרוב, אם יוזכר טווח, המעסיקים יעדיפו לתת את הטווח הנמוך. אפשר גם לומר משהו בסגנון "אני חושב שאני מתאים לטווח הגבוה יותר", אך קיים חשש שהמעסיק יחשוב שדרישות השכר גבוהות מדי ויחשוש שהעובד לא יהיה מרוצה לאורך זמן.
אליעד מציע גישה אחרת וייחודית: הוא מדגים כיצד השכיר יכול לאמץ חשיבה של עצמאי. בדיוק כמו עצמאי שצריך לתמחר את המוצר שלו, גם השכיר הוא מוצר שעליו לתמחר את עצמו. כשעצמאי מתמחר מוצר, הוא צריך להבין תחילה מה העלויות שלו ומה המחיר שמתחתיו לא כדאי לו כלל לייצר או למכור את המוצר. לאחר מכן הוא מבצע סקר שוק, ובודק את המחיר הגבוה ביותר שהשוק מוכן לשלם עבור המוצר שלו, ומתוך כך הוא בוחר מחיר מתאים, תוך שהוא משאיר מקום מסוים למיקוח.
השכיר צריך לאמץ את אותה אסטרטגיה בדיוק. עליו להבין תחילה מהו השכר המינימלי שמתחתיו לא ישתלם לו לעבוד. בהמשך, עליו לבצע סקר שוק ממשי - כלומר, ללכת לראיונות עבודה מרובים, לשאול "אני יודע לעשות כך וכך, כמה כסף אתם יכולים להציע לי?" ומתוך התגובות להעריך את ערכו בשוק העבודה. לבסוף, עליו לדרוש שכר שמצדיק את כישוריו, בתוספת מרווח מסוים למיקוח. אליעד מדגיש שהשכיר לא צריך להתעצל, אלא באמת ללכת ולברר מול הרבה מעסיקים כדי לקבל אינדיקציה מדויקת לשווי השוק שלו.
כיצד לנהל את הראיון בגישה אסטרטגית של מכירה?
אליעד מדגיש את החשיבות של שינוי התפיסה: במקום להרגיש שהמעסיק עושה לך טובה כשהוא מגייס אותך לעבודה, הגישה הנכונה היא הפוכה - אתה עושה טובה לחברה בכך שאתה מוכר לה את היכולות שלך. זוהי בדיוק הגישה שיש לעצמאי כלפי לקוחותיו. כאשר עצמאי פונה ללקוח, הוא שואל את עצמו: "למה שאעבוד דווקא עם הלקוח הזה ולא עם לקוח אחר?" השכיר צריך לשאול את אותה שאלה בדיוק: "למה לעבוד דווקא בחברה הזו ולא בחברה אחרת?"
כדי להפוך את הגישה הזו למעשית בראיון עבודה, אליעד ממליץ לראיין את המראיין. במקום להרגיש צורך להציג רק את יתרונותיך, שאל את המעסיק: "מהם היתרונות לעבוד אצלכם? מהם החסרונות בעבודה הזו?" שאלות כאלה מבהירות למעסיק שהמועמד איננו רק פסיבי, אלא בוחן ומעריך את מקום העבודה כמוצר שעליו לבחור אם לרכוש או לא. בדרך זו, תהליך הראיון הופך לתהליך של משא ומתן בין שני צדדים שווים, שבו כל אחד צריך להציג את היתרונות שלו ולשכנע את הצד השני.
אחת הבעיות המרכזיות אצל שכירים, לפי אליעד, היא תפיסת נחיתות שמונעת מהם לשאול שאלות כאלה. זו בדיוק הסיבה מדוע שכירים נשארים במקומות עבודה שלא בהכרח נותנים להם את התמורה המקסימלית לכישוריהם. כדי להימנע מכך, יש לאמץ חשיבה של עצמאי, שמתייחס אל מקום העבודה כאל לקוח פוטנציאלי.
למה חשוב לגשת לראיון עבודה בגישה של עצמאי?
אליעד מסביר שתהליך המכירה הזה איננו מיועד רק למנהלים בכירים, שלגביהם מובן מאליו שהם בוחרים את מקום העבודה באותה מידה שהמקום בוחר בהם. הגישה הזו נכונה גם לשכיר ממוצע. כשכיר, חשוב שתבין שאתה מספק לחברה יתרונות ושירותים מסוימים, והחברה צריכה להציע לך תנאים שיגרמו לך לרצות לעבוד דווקא בה.
התפיסה הזו יוצרת מצב של שוויון בין המעסיק לשכיר. המעסיק לא עושה טובה לשכיר כשהוא מעניק לו עבודה, אלא הוא קונה ממנו שירותים ויתרונות. לכן, גם השכיר צריך לשקול ולבדוק בצורה מעמיקה, בדיוק כמו עצמאי, האם כדאי לו לסגור עסקה עם אותו "לקוח" לאורך זמן.
גישה כזו מאפשרת לשכירים להיכנס למו"מ על שכר מתוך עמדה של כוח ולא מתוך עמדה של נחיתות או תלות. השכיר מתייחס אל המשרה כאל שותפות ארוכת טווח, שבה כל צד בוחן את הכדאיות שלו להיכנס לעסקה הזו.
לסיכום, אליעד מדגיש שוב שהפתרון לשאלה "כמה כסף לבקש?" נעוץ בגישה האסטרטגית והעסקית של עצמאים. במקום לגשת לראיון בגישה של תלות וחוסר ביטחון, יש לאמץ עמדה של עצמאי שמוכר מוצר בעל ערך - ובמקרה זה, המוצר הוא אתה עצמך והכישורים שאתה מביא איתך למקום העבודה.
- איך לדבר על שכר בראיון עבודה?
- איך לתמחר מוצר?
- איך לנהל משא ומתן על שכר?
- איך למכור את עצמך?
- כיצד להצליח בראיון עבודה?
- איך לחשוב כמו עצמאי בראיון עבודה?
איך לדבר על שכר בראיון עבודה? איך לתמחר מוצר ולמה זה דומה לתהליך בקביעת שכר?
אליעד מסביר את הדרך הנכונה לגשת לשיחה על שכר בראיון עבודה, ומסביר שהשיח על שכר בין מעסיקים לעובדים דומה מאוד לשיחה על תמחור מוצר. המפתח כאן הוא להבין איך למכור את עצמך בצורה נכונה ולהתנהל בצורה אסטרטגית במהלך המשא ומתן.
תחילה, אליעד מציין את הקושי של שכירים במצבים בהם הם מתבקשים לציין סכום שכר, בין אם זה בראיון עבודה ובין אם זה בשיחה על שכר. השאלה הגדולה היא: כמה לבקש מבלי להיראות תאב כסף או חמדן, ומבלי להמעיט בערך שלך.
הדרך להתחיל היא לחשוב כמו עצמאי. העצמאי נתקל בבעיה דומה כאשר הוא צריך לתמחר מוצר: אם המחיר גבוה מדי, הלקוח לא יקנה אותו, אם המחיר נמוך מדי, הוא לא יוכל להרוויח. על מנת לתמחר מוצר, העצמאי חייב קודם כל להבין מהן העלויות שלו, מהו המחיר המינימלי שהוא יכול לקבל כדי שזה ייצא לו רווחי, ואז לעשות סקר שוק ולהבין מהו המחיר המקסימלי שהוא יכול לקבל עליו. זה מאפשר לו להגדיר טווח מחירים ולהתנהל לפי דרישות השוק.
לגבי השכיר, אליעד מציע לחשוב בדיוק כך. הוא ממליץ לא להתעצל ולהגיע לעשרות מקומות עבודה, ולשאול "אני יודע לעשות את זה וזה, כמה אתם מציעים לי?" לאחר מכן, השכיר יוכל לראות מה הצעות השכר בשוק ולבקש סכום שמצדיק את הערך שהוא מספק, תוך כדי השארת מקום למשא ומתן. הגישה היא שהשכיר הוא המוצר, והחברה שמגייסת אותו צריכה להבין מה היתרונות שהיא תקבל בתמורה לשכר שהיא מציעה.
בנוגע לשאלה על הטווח השכרי, כאשר נשאלת השאלה "כמה אתה רוצה", אליעד מציין שציון טווח עלול להוביל לכך שהמעסיק יבחר בטווח הנמוך. אך ניתן לומר בביטחון, "אני חושב שאני מתאים לטווח העליון". עם זאת, יש גם חשש שהמעסיק יחשוב שדרישות השכר גבוהות מדי, דבר שיכול להוריד את הסיכוי לקבל את העבודה.
לאחר מכן, אליעד מסביר את העיקרון החשוב: הגישה הכללית צריכה להיות "אני עושה טובה שאני מוכר את המוצר שלי לכם", כלומר, השכיר לא צריך להרגיש מרוצה רק מלזכות בעבודה, אלא להסתכל על המשרה כהזדמנות בה הוא מוכר את יתרונותיו לחברה. יש לבצע את המשא ומתן בגישה שמדגישה את הערך של השכיר לחברה. שאלות כמו "מה היתרונות שלכם כמעסיקים?" ו"אילו חסרונות יש בעבודה אצלכם?" מעוררות את המראיין לחשוב על העבודה בצורה של מו"מ, שבו כל צד מוכר את היתרונות והחסרונות שלו.
בסופו של דבר, המטרה היא לא להיות תלוי בחברה אחת, אלא לראות את המשרה כשותפות בה השכיר מחפש את המקום שמספק לו את התמורה הכי טובה עבור כישוריו. לכן, גם כאשר מדובר בשכירים, עליהם לפתח את החשיבה העצמאית ולגשת לראיונות עבודה עם תחושת אוטונומיה ויכולת לבחור את המעסיק.
אליעד מסביר את הדרך הנכונה לגשת לשיחה על שכר בראיון עבודה, ומסביר שהשיח על שכר בין מעסיקים לעובדים דומה מאוד לשיחה על תמחור מוצר. המפתח כאן הוא להבין איך למכור את עצמך בצורה נכונה ולהתנהל בצורה אסטרטגית במהלך המשא ומתן.
תחילה, אליעד מציין את הקושי של שכירים במצבים בהם הם מתבקשים לציין סכום שכר, בין אם זה בראיון עבודה ובין אם זה בשיחה על שכר. השאלה הגדולה היא: כמה לבקש מבלי להיראות תאב כסף או חמדן, ומבלי להמעיט בערך שלך.
הדרך להתחיל היא לחשוב כמו עצמאי. העצמאי נתקל בבעיה דומה כאשר הוא צריך לתמחר מוצר: אם המחיר גבוה מדי, הלקוח לא יקנה אותו, אם המחיר נמוך מדי, הוא לא יוכל להרוויח. על מנת לתמחר מוצר, העצמאי חייב קודם כל להבין מהן העלויות שלו, מהו המחיר המינימלי שהוא יכול לקבל כדי שזה ייצא לו רווחי, ואז לעשות סקר שוק ולהבין מהו המחיר המקסימלי שהוא יכול לקבל עליו. זה מאפשר לו להגדיר טווח מחירים ולהתנהל לפי דרישות השוק.
לגבי השכיר, אליעד מציע לחשוב בדיוק כך. הוא ממליץ לא להתעצל ולהגיע לעשרות מקומות עבודה, ולשאול "אני יודע לעשות את זה וזה, כמה אתם מציעים לי?" לאחר מכן, השכיר יוכל לראות מה הצעות השכר בשוק ולבקש סכום שמצדיק את הערך שהוא מספק, תוך כדי השארת מקום למשא ומתן. הגישה היא שהשכיר הוא המוצר, והחברה שמגייסת אותו צריכה להבין מה היתרונות שהיא תקבל בתמורה לשכר שהיא מציעה.
בנוגע לשאלה על הטווח השכרי, כאשר נשאלת השאלה "כמה אתה רוצה", אליעד מציין שציון טווח עלול להוביל לכך שהמעסיק יבחר בטווח הנמוך. אך ניתן לומר בביטחון, "אני חושב שאני מתאים לטווח העליון". עם זאת, יש גם חשש שהמעסיק יחשוב שדרישות השכר גבוהות מדי, דבר שיכול להוריד את הסיכוי לקבל את העבודה.
לאחר מכן, אליעד מסביר את העיקרון החשוב: הגישה הכללית צריכה להיות "אני עושה טובה שאני מוכר את המוצר שלי לכם", כלומר, השכיר לא צריך להרגיש מרוצה רק מלזכות בעבודה, אלא להסתכל על המשרה כהזדמנות בה הוא מוכר את יתרונותיו לחברה. יש לבצע את המשא ומתן בגישה שמדגישה את הערך של השכיר לחברה. שאלות כמו "מה היתרונות שלכם כמעסיקים?" ו"אילו חסרונות יש בעבודה אצלכם?" מעוררות את המראיין לחשוב על העבודה בצורה של מו"מ, שבו כל צד מוכר את היתרונות והחסרונות שלו.
בסופו של דבר, המטרה היא לא להיות תלוי בחברה אחת, אלא לראות את המשרה כשותפות בה השכיר מחפש את המקום שמספק לו את התמורה הכי טובה עבור כישוריו. לכן, גם כאשר מדובר בשכירים, עליהם לפתח את החשיבה העצמאית ולגשת לראיונות עבודה עם תחושת אוטונומיה ויכולת לבחור את המעסיק.
- שכר
- ראיון עבודה
- תמחור מוצר
- מכירת עצמך
- מיקוח על שכר
עכשיו השאלה היא בן אדם נמצא בראיון עבודה ואז שואלים אותו כמה אתה רוצה או שהוא נמצא בדיון על שכר ואז שואלים אותו כמה כסף אתה רוצה, מה הדרך הכי נכונה לנהל את הדיון הזה מה הדרך, איך בן אדם אומר "כמה כסף לבקש איך אני אדע כמה ואם לא ירצו אותי ואם אני אבקש יותר מדי ואז יגידו חמדן" וכל מיני סיפורים ועניינים.
ש: אפשר לציין בטווח הזה של התפקיד הזה השכר הוא בין זה לזה.
אליעד: כן אבל אם אתה תציין טווח תמיד יעדיפו לתת לך את הטווח הנמוך.
ש: אז אתה יכול להגיד "אני חושב שאני מתאים לטווח העליון".
אליעד: כן אבל אז החשש הוא שיגידו "טוב הוא רוצה יותר מדי הוא לא מתאים לנו, הוא לא יהיה מרוצה מהמשכורת הוא יעזוב בעוד חודש".
ש: להגיד את זה בצורה לא מחויבת להגיד את זה באיזושהי צורה שאותך אני מתאים לטווח הגבוהה יותר והשאלה אם המקום יכול לתת לי את האפשרות הזאת או משהו כזה.
אליעד: אז אני רגע רוצה לתת פה פרספקטיבה אחרת על העניין אוקי, הבעיה הזאת היא בעיה של שכירים אבל בעיקרון האמת היא שהבעיה הזאת יש אותה גם לעצמאים, במה יש אותה לעצמאים באיך לתמחר מוצר כל מוצר שנותנים לו מחיר איך לתמחר את המוצר אם הוא יהיה גבוהה מדי לא יקנו ואם הוא יהיה זול מדי אתה לא תרוויח אתה יכול להרוויח יותר אולי יכולת למכור ביותר יקר.
ולכן השאלה איך לדבר על שכר בראיון עבודה או בדיון שכר היא זהה לשאלה איך לתמחר מוצר. עכשיו איך מתמחרים מוצר אתה בודק קודם כל נגיד מה העלויות שלך ומה הסכום שמתחתיו אתה בכל מקרה לא שווה לך לייצר את המוצר ואז אתה יודע שזה הרף התחתון שמתחתיו אין טעם לייצר את המוצר בכלל, אחר כך אתה עושה סקר שוק כמה אתה חושב שאתה יכול למכור את זה ואז אתה מבקש איזה מחיר שאתה חושב שאתה יכול לקבל עליו את המחיר הגבוהה ביותר שאתה חושב שאתה יכול לקבל עליו ואם נגיד זה לא יתאים אתה יכול להוריד את המחיר או משהו כזה נניח.
מה שזה אומר בפרקטיקה לגבי השכיר שהשכיר צריך לחשוב כמו העצמאי, זאת אומרת אתה המוצר אתה רוצה לדעת כמה שכר לבקש לך לכמה מקומות אל תתעצל אל תהיה עצלן לך לעשרים מקומות תגיד "אני יודע לעשות את זה ואת זה, כמה אתה נותן כמה כסף אתה נותן?" תבקש סכומים מסוימים, בסופו של דבר כמה יקבלו אותך נכון ותראה כמה מוכנים לשלם קודם כל תדע כמה אתה שווה, כמה אתה שווה או כמה משלמים לך או כמה משלמים במשרות דומות או מה שזה לא יהיה ותבקש את מה שהם נותנים פלוס עוד קצת בשביל נגיד לדוגמה בשביל להשאיר למשא ומתן.
או שתבקש את מה נגיד שאתה רוצה או משהו כזה אבל הרעיון תפיסתית זה לא שונה מלמכור מוצר, זה בגישה הבן אדם בראיון עבודה צריך להיות בגישה של "אני עושה טובה שאני מוכר לכם את המוצר, מה אתה יכול לתת לי כדי שאני ארצה למכור לך את עצמי" זה הרעיון. אתה מוכר לו יתרונות מסוימים "אני יכול לתת לך שירותי ניהול שירותי פיתוח, שירותי יעוץ שירותי מזכירות שירותי אינסטלציה כל שירות, מה אתה יכול לתת לי בתמורה שאני ארצה לתת את זה לך ולא לשכן שלך".
השאלה היא האם הבן אדם בראיון עבודה בא בגישה שאומרת "תקשיב אני יכול לעבוד בכל המקומות שאני רוצה למה שאני אעבוד דווקא אצלך" או שמראש בא בגישה של בן אדם נכשל של "אף אחד לא רוצה אותי ואין לי כוח לחפש זה וזה, טוב כמה אתה יכול לתת לי אני רוצה לעבוד אצלך כמה אתה נותן לי". מה שאני מנסה להגיד עוד פעם שהשאלה איך לדבר על שכר זה בדיוק כמו איך לתמחר מוצר זה אותו דבר, עושים סקר שוק ניסוי ותהייה ואז מחליטים על איזה מחיר.
אבל המהות של העניין זה אתה עושה לו טובה שאתה עובד אצלו לא הוא עושה לך טובה שאתה עובד אצלו. ואיך לדוגמה עושים את זה, קודם כל ודרך אגב המחירים תמיד עושים את זה כי כשמגייסים מישהו בכיר לעבודה יודעים שיש לו מלא אופציות והוא מראיין אותך לא פחות ממה שאתה מראיין אותו זה תמיד ככה אבל מה האמת שגם אתה כפועל יכול לדבר ככה עדיין זה לא שמשלמים לך שכר אסטרונומי אם יש לך יתרונות מסוימים אתה תביא אותם לחברה.
ואיך עושים את זה על ידי שאתה מראיין את המראיין אתה אומר "בוא תספר לי על החברה מה אתם עושים מה היתרונות לעבוד פה" כאילו אתה תמכור את עצמך "מה אני רק צריך למכור את עצמי, מה החסרונות בעבודה שלכם מה היתרונות לעבוד פה מה החסרונות לעבוד פה" כל השאלות. עכשיו הבעיה של השכירים זה שהם הראש שלהם ראש של שכירים אז הם גם כן מרגישים רגשי נחיתות ואז אין מצב שהם ישאלו את המראיין מה החסרונות בלעבוד אצלכם "ספר לי על שלושה חסרונות במקום עבודה שלך".
בסדר ולכן הם נשארים איך שהם נשארים אבל בעיקרון זה תהליך מכירה לכל דבר את מוכרת את עצמך והוא צריך למכור את עצמו לך כי אתם צריכים לסגור עסקה, אפשר להסתכל על זה כעל שותפות על כל וריאציה. המהות של העצה שלי היא תסתכל על עצמך כעל עצמאי שיכול לבחור עם איזה לקוח לעבוד ואתה מתחייב ללקוח הזה להרבה זמן ועכשיו אתה רוצה לדעת האם כדאי לך לעבוד עם הלקוח הזה או עם לקוח אחר, ככה זה עובד אצל העצמאים וככה זה גם יכול לעבוד אצל השכירים. הבנו?
ש: אפשר לציין בטווח הזה של התפקיד הזה השכר הוא בין זה לזה.
אליעד: כן אבל אם אתה תציין טווח תמיד יעדיפו לתת לך את הטווח הנמוך.
ש: אז אתה יכול להגיד "אני חושב שאני מתאים לטווח העליון".
אליעד: כן אבל אז החשש הוא שיגידו "טוב הוא רוצה יותר מדי הוא לא מתאים לנו, הוא לא יהיה מרוצה מהמשכורת הוא יעזוב בעוד חודש".
ש: להגיד את זה בצורה לא מחויבת להגיד את זה באיזושהי צורה שאותך אני מתאים לטווח הגבוהה יותר והשאלה אם המקום יכול לתת לי את האפשרות הזאת או משהו כזה.
אליעד: אז אני רגע רוצה לתת פה פרספקטיבה אחרת על העניין אוקי, הבעיה הזאת היא בעיה של שכירים אבל בעיקרון האמת היא שהבעיה הזאת יש אותה גם לעצמאים, במה יש אותה לעצמאים באיך לתמחר מוצר כל מוצר שנותנים לו מחיר איך לתמחר את המוצר אם הוא יהיה גבוהה מדי לא יקנו ואם הוא יהיה זול מדי אתה לא תרוויח אתה יכול להרוויח יותר אולי יכולת למכור ביותר יקר.
ולכן השאלה איך לדבר על שכר בראיון עבודה או בדיון שכר היא זהה לשאלה איך לתמחר מוצר. עכשיו איך מתמחרים מוצר אתה בודק קודם כל נגיד מה העלויות שלך ומה הסכום שמתחתיו אתה בכל מקרה לא שווה לך לייצר את המוצר ואז אתה יודע שזה הרף התחתון שמתחתיו אין טעם לייצר את המוצר בכלל, אחר כך אתה עושה סקר שוק כמה אתה חושב שאתה יכול למכור את זה ואז אתה מבקש איזה מחיר שאתה חושב שאתה יכול לקבל עליו את המחיר הגבוהה ביותר שאתה חושב שאתה יכול לקבל עליו ואם נגיד זה לא יתאים אתה יכול להוריד את המחיר או משהו כזה נניח.
מה שזה אומר בפרקטיקה לגבי השכיר שהשכיר צריך לחשוב כמו העצמאי, זאת אומרת אתה המוצר אתה רוצה לדעת כמה שכר לבקש לך לכמה מקומות אל תתעצל אל תהיה עצלן לך לעשרים מקומות תגיד "אני יודע לעשות את זה ואת זה, כמה אתה נותן כמה כסף אתה נותן?" תבקש סכומים מסוימים, בסופו של דבר כמה יקבלו אותך נכון ותראה כמה מוכנים לשלם קודם כל תדע כמה אתה שווה, כמה אתה שווה או כמה משלמים לך או כמה משלמים במשרות דומות או מה שזה לא יהיה ותבקש את מה שהם נותנים פלוס עוד קצת בשביל נגיד לדוגמה בשביל להשאיר למשא ומתן.
או שתבקש את מה נגיד שאתה רוצה או משהו כזה אבל הרעיון תפיסתית זה לא שונה מלמכור מוצר, זה בגישה הבן אדם בראיון עבודה צריך להיות בגישה של "אני עושה טובה שאני מוכר לכם את המוצר, מה אתה יכול לתת לי כדי שאני ארצה למכור לך את עצמי" זה הרעיון. אתה מוכר לו יתרונות מסוימים "אני יכול לתת לך שירותי ניהול שירותי פיתוח, שירותי יעוץ שירותי מזכירות שירותי אינסטלציה כל שירות, מה אתה יכול לתת לי בתמורה שאני ארצה לתת את זה לך ולא לשכן שלך".
השאלה היא האם הבן אדם בראיון עבודה בא בגישה שאומרת "תקשיב אני יכול לעבוד בכל המקומות שאני רוצה למה שאני אעבוד דווקא אצלך" או שמראש בא בגישה של בן אדם נכשל של "אף אחד לא רוצה אותי ואין לי כוח לחפש זה וזה, טוב כמה אתה יכול לתת לי אני רוצה לעבוד אצלך כמה אתה נותן לי". מה שאני מנסה להגיד עוד פעם שהשאלה איך לדבר על שכר זה בדיוק כמו איך לתמחר מוצר זה אותו דבר, עושים סקר שוק ניסוי ותהייה ואז מחליטים על איזה מחיר.
אבל המהות של העניין זה אתה עושה לו טובה שאתה עובד אצלו לא הוא עושה לך טובה שאתה עובד אצלו. ואיך לדוגמה עושים את זה, קודם כל ודרך אגב המחירים תמיד עושים את זה כי כשמגייסים מישהו בכיר לעבודה יודעים שיש לו מלא אופציות והוא מראיין אותך לא פחות ממה שאתה מראיין אותו זה תמיד ככה אבל מה האמת שגם אתה כפועל יכול לדבר ככה עדיין זה לא שמשלמים לך שכר אסטרונומי אם יש לך יתרונות מסוימים אתה תביא אותם לחברה.
ואיך עושים את זה על ידי שאתה מראיין את המראיין אתה אומר "בוא תספר לי על החברה מה אתם עושים מה היתרונות לעבוד פה" כאילו אתה תמכור את עצמך "מה אני רק צריך למכור את עצמי, מה החסרונות בעבודה שלכם מה היתרונות לעבוד פה מה החסרונות לעבוד פה" כל השאלות. עכשיו הבעיה של השכירים זה שהם הראש שלהם ראש של שכירים אז הם גם כן מרגישים רגשי נחיתות ואז אין מצב שהם ישאלו את המראיין מה החסרונות בלעבוד אצלכם "ספר לי על שלושה חסרונות במקום עבודה שלך".
בסדר ולכן הם נשארים איך שהם נשארים אבל בעיקרון זה תהליך מכירה לכל דבר את מוכרת את עצמך והוא צריך למכור את עצמו לך כי אתם צריכים לסגור עסקה, אפשר להסתכל על זה כעל שותפות על כל וריאציה. המהות של העצה שלי היא תסתכל על עצמך כעל עצמאי שיכול לבחור עם איזה לקוח לעבוד ואתה מתחייב ללקוח הזה להרבה זמן ועכשיו אתה רוצה לדעת האם כדאי לך לעבוד עם הלקוח הזה או עם לקוח אחר, ככה זה עובד אצל העצמאים וככה זה גם יכול לעבוד אצל השכירים. הבנו?
050-3331-331