13:27לקרוא את המחשבות של הלקוח, יצירת כימיה עם הלקוח, למה לא לברר את צרכי הלקוח? למה לא לאתר את צרכי הלקוח? תחושת זרות עם לקוח, תחושת קרבה עם לקוח, זיהוי צרכי הלקוח, איך למכור ללקוח?
איך לזהות את צרכי הלקוח מבלי להרגיש חוסר אמון?
בהרצאה זו אליעד כהן מדבר על הדרך בה מוכרים יכולים להבין את צרכי הלקוח ולהתאים את המוצר או השירות שמוצע לו בצורה שלא תיצור תחושת זרות. הנושא המרכזי הוא הבנת הצרכים של הלקוח לפני שמתחילים בתהליך המכירה. אליעד מסביר כי הלקוח לא בהכרח רוצה את המוצר עצמו, אלא הוא מחפש פתרון לבעיה כלשהי. לכן, על המוכר להבין את הצרכים של הלקוח לפני שהוא מציע לו פתרונות. המוכר צריך להבין מה הלקוח באמת רוצה ומה הוא מנסה להשיג, ולא רק להתמקד במעלות המוצר.
למה לא כדאי לשאול את הלקוח כל שאלה אפשרית על הצרכים שלו?
אליעד מציין כי כאשר המוכר שואל את הלקוח יותר מדי שאלות, הלקוח עשוי להרגיש תחושת זרות. אם המוכר שואל שאלות רבות, זה עשוי להעביר תחושה שהוא לא באמת מבין את הלקוח. דוגמה לכך היא אם לקוח רוצה לקנות טלוויזיה גדולה, והמוכר מיד מציע לו טלוויזיה ענקית, הלקוח ירגיש כי המוכר מבין אותו מבלי לשאול שאלות מיותרות. מצד שני, כאשר המוכר שואל הרבה שאלות, זה יכול לגרום ללקוח להרגיש שהמוכר לא באמת מבין אותו.
מה קורה אם המוכר יודע את הצרכים של הלקוח מראש?
אם היה ניתן לקרוא את מחשבות הלקוח, הלקוח היה מרגיש תחושת קרבה, אך גם תחושת חשש. ברגע שהמוכר יודע בדיוק מה הלקוח רוצה, וההצעה תואמת את ציפיותיו, הלקוח עשוי להרגיש שהמוכר מבין אותו היטב. אבל אם הלקוח חושד שהמוכר יודע עליו יותר מדי, זה יכול להוביל לחוסר אמון.
איך להתאים את המכירה מבלי לשאול יותר מדי שאלות?
הדרך הטובה ביותר היא להבין את הצרכים של הלקוח מתוך הדברים שהוא כבר אמר, ולא להעמיס עליו שאלות נוספות. כאשר המוכר מצליח להציע את המוצר או השירות שמתאימים ללקוח, מבלי לשאול אותו על כל פרט, הלקוח ירגיש שהמוכר מבין אותו באמת.
מה חשוב לדעת כמוכר כדי לא ליצור תחושת זרות?
על המוכר להיות חכם ולדעת לקרוא בין השורות, להבין את הצרכים של הלקוח ולהתאים את הצעת המוצר בצורה מדויקת. אם המוכר לא מצליח להבין את הצרכים או להציע את המוצר המתאים, הדבר עלול ליצור תחושת זרות אצל הלקוח. מצד שני, אם המוכר מצליח להציע את המוצר הנכון בצורה שמבוססת על דברים שהלקוח כבר אמר, זה יכול ליצור תחושת קרבה ואמון.
מה קורה אם המוכר לא מצליח להתאים את המוצר לצרכים של הלקוח?
כאשר המוכר לא מצליח להתאים את המוצר לצרכים של הלקוח או לשדר ללקוח שהוא מבין אותו, זה עלול להרחיק את הלקוח וליצור תחושת זרות. אולם, אם המוכר מצליח להבין את הצרכים של הלקוח ולהתאים את הצעת המוצר בצורה מדויקת, הלקוח ירגיש תחושת קרבה ואמון, ויהיה יותר נוטה לרכוש את המוצר.
בהרצאה זו אליעד כהן מדבר על הדרך בה מוכרים יכולים להבין את צרכי הלקוח ולהתאים את המוצר או השירות שמוצע לו בצורה שלא תיצור תחושת זרות. הנושא המרכזי הוא הבנת הצרכים של הלקוח לפני שמתחילים בתהליך המכירה. אליעד מסביר כי הלקוח לא בהכרח רוצה את המוצר עצמו, אלא הוא מחפש פתרון לבעיה כלשהי. לכן, על המוכר להבין את הצרכים של הלקוח לפני שהוא מציע לו פתרונות. המוכר צריך להבין מה הלקוח באמת רוצה ומה הוא מנסה להשיג, ולא רק להתמקד במעלות המוצר.
למה לא כדאי לשאול את הלקוח כל שאלה אפשרית על הצרכים שלו?
אליעד מציין כי כאשר המוכר שואל את הלקוח יותר מדי שאלות, הלקוח עשוי להרגיש תחושת זרות. אם המוכר שואל שאלות רבות, זה עשוי להעביר תחושה שהוא לא באמת מבין את הלקוח. דוגמה לכך היא אם לקוח רוצה לקנות טלוויזיה גדולה, והמוכר מיד מציע לו טלוויזיה ענקית, הלקוח ירגיש כי המוכר מבין אותו מבלי לשאול שאלות מיותרות. מצד שני, כאשר המוכר שואל הרבה שאלות, זה יכול לגרום ללקוח להרגיש שהמוכר לא באמת מבין אותו.
מה קורה אם המוכר יודע את הצרכים של הלקוח מראש?
אם היה ניתן לקרוא את מחשבות הלקוח, הלקוח היה מרגיש תחושת קרבה, אך גם תחושת חשש. ברגע שהמוכר יודע בדיוק מה הלקוח רוצה, וההצעה תואמת את ציפיותיו, הלקוח עשוי להרגיש שהמוכר מבין אותו היטב. אבל אם הלקוח חושד שהמוכר יודע עליו יותר מדי, זה יכול להוביל לחוסר אמון.
איך להתאים את המכירה מבלי לשאול יותר מדי שאלות?
הדרך הטובה ביותר היא להבין את הצרכים של הלקוח מתוך הדברים שהוא כבר אמר, ולא להעמיס עליו שאלות נוספות. כאשר המוכר מצליח להציע את המוצר או השירות שמתאימים ללקוח, מבלי לשאול אותו על כל פרט, הלקוח ירגיש שהמוכר מבין אותו באמת.
מה חשוב לדעת כמוכר כדי לא ליצור תחושת זרות?
על המוכר להיות חכם ולדעת לקרוא בין השורות, להבין את הצרכים של הלקוח ולהתאים את הצעת המוצר בצורה מדויקת. אם המוכר לא מצליח להבין את הצרכים או להציע את המוצר המתאים, הדבר עלול ליצור תחושת זרות אצל הלקוח. מצד שני, אם המוכר מצליח להציע את המוצר הנכון בצורה שמבוססת על דברים שהלקוח כבר אמר, זה יכול ליצור תחושת קרבה ואמון.
מה קורה אם המוכר לא מצליח להתאים את המוצר לצרכים של הלקוח?
כאשר המוכר לא מצליח להתאים את המוצר לצרכים של הלקוח או לשדר ללקוח שהוא מבין אותו, זה עלול להרחיק את הלקוח וליצור תחושת זרות. אולם, אם המוכר מצליח להבין את הצרכים של הלקוח ולהתאים את הצעת המוצר בצורה מדויקת, הלקוח ירגיש תחושת קרבה ואמון, ויהיה יותר נוטה לרכוש את המוצר.
- איך למכור ללקוח בצורה אמינה
- מהי שיחה אפקטיבית עם לקוח
- איך להבין את צרכי הלקוח
- מה לעשות אם הלקוח לא יודע מה הוא רוצה
- איך ליצור כימיה עם הלקוח
איך לזהות את צרכי הלקוח מבלי להרגיש חוסר אמון?
בהרצאה הזו ניתנת תובנה חשוב לגבי תהליך מכירת מוצרים ושירותים. המוכר לא צריך להתמקד רק במעלות המוצר, אלא בפתרון הבעיה של הלקוח. הלקוח לרוב לא מחפש מוצר עצמו אלא פתרון לבעיה כלשהי. לכן, לפני שמתחילים למכור, חשוב להבין את הצרכים של הלקוח, לזהות את הבעיה שהוא רוצה לפתור.
למה לא כדאי לשאול את הלקוח כל שאלה אפשרית על הצרכים שלו?
הלקוח עשוי להרגיש לא נעים אם המוכר שואל אותו יותר מדי שאלות, כי זה משדר תחושת זרות. אם המוכר שואל הרבה שאלות הוא בעצם מאותת ללקוח שהוא לא באמת מבין אותו. אם הלקוח רוצה לקנות טלוויזיה גדולה, ומוכר ישר מציע לו טלוויזיה ענקית, הלקוח יכול להרגיש תחושת קרבה שכן המוכר מבין אותו בלי לשאול שאלות מיותרות.
מה קורה אם המוכר יודע את הצרכים של הלקוח מראש?
אם היה אפשר לקרוא את מחשבות הלקוח ולהגיד לו מראש מה הוא רוצה לקנות, הלקוח היה מרגיש תחושת קרבה, אבל גם תחושת חשש אם הוא חושד במוכר שהוא יודע עליו יותר מדי. ברגע שמוכר אומר ללקוח בדיוק מה הוא רוצה, וזה תואם לציפיותיו, הלקוח ירגיש שהמוכר מבין אותו היטב.
איך להתאים את המכירה מבלי לשאול יותר מדי שאלות?
הדרך הטובה ביותר היא להבין את הצרכים של הלקוח מתוך הדברים שהוא כבר אמר, ולא להעמיס עליו שאלות נוספות. כשמוכר מצליח לקלוע למה שהלקוח רוצה מבלי לשאול אותו על כל פרט, זה גורם ללקוח להרגיש שמוכר באמת מבין אותו.
מה חשוב לדעת כמוכר כדי לא ליצור תחושת זרות?
במקרים בהם המוכר שואל שאלה אחת מדי, או אם הוא לא מצליח לקלוע בול למה שהלקוח רוצה, זה עלול ליצור תחושת זרות ולא אמינות. כדי להימנע מזה, המוכר צריך להיות חכם ולדעת לקרוא בין השורות ולהתאים את הצעת המוצר בדיוק למה שהלקוח רוצה.
מה קורה אם המוכר לא מצליח להתאים את המוצר לצרכים של הלקוח?
אם המוכר לא מצליח להתאים את המוצר או לשדר ללקוח שהוא יודע מה הוא רוצה, זה עלול להרחיק את הלקוח ולטפח תחושת זרות. מצד שני, אם המוכר מצליח "לקרוא את המחשבות" של הלקוח ולהציע לו בדיוק את מה שהוא רוצה מבלי לשאול יותר מדי שאלות, זה יכול ליצור תחושת קרבה ואמון.
בהרצאה הזו ניתנת תובנה חשוב לגבי תהליך מכירת מוצרים ושירותים. המוכר לא צריך להתמקד רק במעלות המוצר, אלא בפתרון הבעיה של הלקוח. הלקוח לרוב לא מחפש מוצר עצמו אלא פתרון לבעיה כלשהי. לכן, לפני שמתחילים למכור, חשוב להבין את הצרכים של הלקוח, לזהות את הבעיה שהוא רוצה לפתור.
למה לא כדאי לשאול את הלקוח כל שאלה אפשרית על הצרכים שלו?
הלקוח עשוי להרגיש לא נעים אם המוכר שואל אותו יותר מדי שאלות, כי זה משדר תחושת זרות. אם המוכר שואל הרבה שאלות הוא בעצם מאותת ללקוח שהוא לא באמת מבין אותו. אם הלקוח רוצה לקנות טלוויזיה גדולה, ומוכר ישר מציע לו טלוויזיה ענקית, הלקוח יכול להרגיש תחושת קרבה שכן המוכר מבין אותו בלי לשאול שאלות מיותרות.
מה קורה אם המוכר יודע את הצרכים של הלקוח מראש?
אם היה אפשר לקרוא את מחשבות הלקוח ולהגיד לו מראש מה הוא רוצה לקנות, הלקוח היה מרגיש תחושת קרבה, אבל גם תחושת חשש אם הוא חושד במוכר שהוא יודע עליו יותר מדי. ברגע שמוכר אומר ללקוח בדיוק מה הוא רוצה, וזה תואם לציפיותיו, הלקוח ירגיש שהמוכר מבין אותו היטב.
איך להתאים את המכירה מבלי לשאול יותר מדי שאלות?
הדרך הטובה ביותר היא להבין את הצרכים של הלקוח מתוך הדברים שהוא כבר אמר, ולא להעמיס עליו שאלות נוספות. כשמוכר מצליח לקלוע למה שהלקוח רוצה מבלי לשאול אותו על כל פרט, זה גורם ללקוח להרגיש שמוכר באמת מבין אותו.
מה חשוב לדעת כמוכר כדי לא ליצור תחושת זרות?
במקרים בהם המוכר שואל שאלה אחת מדי, או אם הוא לא מצליח לקלוע בול למה שהלקוח רוצה, זה עלול ליצור תחושת זרות ולא אמינות. כדי להימנע מזה, המוכר צריך להיות חכם ולדעת לקרוא בין השורות ולהתאים את הצעת המוצר בדיוק למה שהלקוח רוצה.
מה קורה אם המוכר לא מצליח להתאים את המוצר לצרכים של הלקוח?
אם המוכר לא מצליח להתאים את המוצר או לשדר ללקוח שהוא יודע מה הוא רוצה, זה עלול להרחיק את הלקוח ולטפח תחושת זרות. מצד שני, אם המוכר מצליח "לקרוא את המחשבות" של הלקוח ולהציע לו בדיוק את מה שהוא רוצה מבלי לשאול יותר מדי שאלות, זה יכול ליצור תחושת קרבה ואמון.
- איך למכור ללקוח בצורה אמינה
- מהי שיחה אפקטיבית עם לקוח
- איך להבין את צרכי הלקוח
- מה לעשות אם הלקוח לא יודע מה הוא רוצה
- איך ליצור כימיה עם הלקוח
שלום לכולם, הפעם אני רוצה לדבר על עוד היבט בנושא של בירור צורכי הלקוח, שכנוע לקוחות, מכירה ללקוחות וזה הולך ככה: כפי שכבר הוסבר, כפי שכבר הובן, הלקוח לא רוצה לקנות את המוצר שלך, הוא רוצה לפתור את הבעיה שלו.
ואם אתה רוצה למכור ללקוח את המוצר שלך, אתה לא צריך להתמקד בכמה המוצר שלך טוב כמוצר, אלא בכמה הבעיות של הלקוח יפתרו כאשר הוא יקנה את המוצר שלך.
ולכן, מכאן נגזר הנושא של איתור צרכי הלקוח, בירור צרכי הלקוח, להבין מה הלקוח רוצה, מה הלקוח צריך, לפני שאתה הולך למכור לו, תבין מה הלקוח צריך. מה אתה מוכר? קודם כל מה הלקוח רצה? הבנת בכלל מה הוא רצה? הבנת מה באמת הוא רצה? הבנת מה באמת הוא מחפש? הבנת למה הוא מחפש את זה? מה אתה ישר מנסה למכור לו לפני שהבנת מה הוא רוצה לקנות? או מה חסר לו בכלל? כמו בנאדם שמנסה לפתו בעיה לפני שהוא מבין מה הבעיה.
בין כך ובין כך הדבר הזה מכאן בעצם הובן שצריך לברר עם הלקוח מה אתה צריך? מה אתה רוצה? למה אתה רוצה? למה אתה צריך? וכו' וכו'.
עכשיו, מהיבט מסוים, זה מאוד טוב. למה זה מאוד טוב? לקוח שרואה ששואלים אותו: "מה אתה צריך? מה אתה רוצה? למה אתה מחפש? מה פה? מה שם?" זה מראה לו שמתעניינים בו, זה מראה לו שכביכול לא מנסים למכור לו, אלא פשוט מנסים להבין אותו, זה מראה לו שמנסים לעשות התאמה של המוצר לצרכים שלו, זה מראה לו שלא מנסים סתם לדחוף לו מוצר, מנסים להבין מה הוא צריך? מתעניינים בו, וכו' וכו'.
יחד עם זאת, יש גם חסרונות כאשר מבררים את צרכי הלקוח. לשאול את הלקוח: מה אתה צריך? מה בדיוק אתה מחפש? תגדיר לי ספציפית מה פה? מה שם? כל הנושא הזה של איתור צרכי הלקוח, בירור צורכי הלקוח, אפיון צרכי הלקוח, כל הדברים האלה, יש בהם גם חיסרון. למה? ואני אסביר בצורה פשוטה: לפעמים הלקוח לא יודע מה הוא רוצה לקנות עדיין. לא ברור לו, ואז יושבים ועוזרים ללקוח להבין מה הוא רוצה לקנות. בא נניח, לצורך העניין, שזה בסדר. אבל מה קורה? שימו לב, לפעמים הלקוח יודע מה הוא רוצה לקנות.
עכשיו, הלקוח יודע מה הוא רוצה לקנות. כשלקוח נכנס לחנות, מי עוד חוץ מהלקוח יודע מה הוא רוצה לקנות? בעולם כולו? אז התשובה תהיה שאוקי, אז הלקוח יודע מה הוא רוצה לקנות, בהנחה שהוא יודע מה הוא רוצה לקנות. אולי אשתו של הלקוח יודעת מה הוא רוצה לקנות, אולי חברים שלו יודעים מה הוא רוצה לקנות כי הוא סיפר להם "אני רוצה לקנות ככה וככה".
מי לא יודע מה הלקוח רוצה לקנות? המוכר. למה המוכר לא יודע מה בדיוק הלקוח רוצה לקנות? כי הוא לא סיפר לו. למה הוא לא סיפר לו? למה הלקוח לא סיפר למוכר מה הוא רוצה לקנות? כי הוא לא מכיר אותו. למה שהוא יספר לו? מאיפה הוא אמור לדעת את זה? הבנתם? זאת אומרת שככל שהבנאדם יותר קרוב רגשית, פיזית, ללקוח, כך בעצם הוא יותר יודע מה הלקוח רוצה. ככל שהוא יותר רחוק רגשית מהלקוח, ככל שהלקוח פחות קרוב בעולם שלנו לבנאדם השני, ככה הבנאדם לא יודע, אני לא יודע מה הוא רוצה לקנות? מאיפה אני יודע מה הוא רוצה לקנות?
מזה בעצם אומר? זה בעצם אומר שבתהליך של איתור צרכי הלקוח לפעמים נוצרת כאן תחושת הזדהות. שימו לב לזה, כששואלים את הלקוח יותר מדי שאלות: מה פה? מה שם? מה פה? מה שם? מהיבט מסוים זה גם מזכיר ללקוח, ודרך אני אסביר על מה לעשות פרקטית, מהיבט מסוים זה גם מזכיר ללקוח: "הוא לא באמת, הוא לא באמת באותו ראש איתי, כי אם הוא באותו ראש איתי, למה הוא לא יודע מה אני רוצה לקנות?"
עכשיו, שימו לב לשאלה הבאה: לא יצויר שלקוח היה נכנס לחנות ומישהו בא ואמר לו: "אדוני אני יודע מה אתה רוצה לקנות" נניח שהייתה דרך לקרא מחשבות, נניח שהייתה דרך לצטט ללקוח, נניח שלקוח נכנס לחנות, אוטומטית להביא סרט מאיפשהו שאומר לנו מה הלקוח רוצה לקנות, נניח שהייתה טכנולוגיה כזאת, והלקוח לא יודע אפילו שיש טכנולוגיה כזאת, ומישהו בא ללקוח ואומר לו: "טוב אני יודע מה אתה רוצה לקנות, אתה מחפש טלוויזיה כזאת, בגודל כזה, ברוחב כזה וכזה".
אז מהיבט מסוים הלקוח היה חושד: "מאיפה אתה יודע מה אני רוצה? מה אתה עוקב אחרי? מה אתה מנסה לרמות אותי? מה, אולי אתה יודע עלי עוד דברים מזה אתה מנסה לרמות אותי?" יחד עם זאת הלקוח גם היה מרגיש: "נכון נכון נכון, זה בדיוק מה שאני רוצה, מאיפה אתה יודע? כן, כן, מה יש פה? מה מתאים לי?" והלקוח דווקא היה מרגיש קרבה.
אם לדוגמה נגיד האישה של הלקוח הייתה מתקשרת ואומרת לו: "אתה שומע? מצאתי בדיוק מה שאתה מחפש", "את יודעת מה אני מחפש, נכון? אז יאללה זה מתאים לי", אם היא אומרת לו. אם היא שיודעת מה הוא מחפש, אומרת לו: "מצאתי מה שאתה מחפש בדיוק" אז זה מתאים כי היא יודעת מה הוא מחפש, הוא מרגיש קרבה אליה.
אז שימו לב, תיכף עוד פעם אני אסביר מה צריך לעשות בפרקטיקה, אבל שימו לב, הישות שיודעת הכי טוב מה הלקוח רוצה לקנות היא הלקוח, ככל שהישות, רחוקה יותר מה "אני" מהתודעה העצמית של הלקוח, כך היא פחות מבינה, פחות מתחברת לראש של הלקוח.
ולכן באיתור צרכי הלקוח מהיבט מסוים אנחנו מנסים להתחבר לראש של הלקוח, לייצר אתו אחדות דעים, חשיבה זהה, אבל מהיבט אחר גם בכל איתור צרכי הלקוח אנחנו בעצם משדרים ללקוח: אנחנו, אני ואתה זה שני אנשים שונים, כי אני לא מבין אותך מספיק טוב, כי אם הייתי מבין אותך מספיק טוב, למה אני צריך לשאול אותך "מה אתה צריך?".
מה זה אומר פרקטית? בפרקטיקה זה אומר שצריך לדעת כששואלים את הלקוח: "מה אתה צריך? מה פה? מה שם?" גם צריך לדעת לא לשאול אותו יותר מדי שאלות. לא לשאול אותו את השאלות הלא הכרחיות. מה זאת אומרת לא לשאול את השאלות הלא הכרחיות? לזכור שכששואלים אותו יותר מדי שאלות, לפני שנותנים לו מידע, שואלים אותו עוד שאלה ועוד שאלה, מצד אחד זה מגניב, זה טוב, זה יפה, מצד שני זה גם גורם ללקוח לזכור שיש פה תהליך של מכירה.
כי מישהו זר מנסה לברר מידע כדי למכור לו ועוד יכול להיות שבסוף הוא עוד יגיד לו "כן הנה, המוצר הזה מתאים לך" למרות שהוא לא בדיוק מתאים לו, למה? בגלל שהוא קיבל את כל המידע, אז הוא אומר שזה "מתאים לי", אבל המוצר הזה לא בהכרח מתאים לי.
לעומת זאת, אם נגיד אם היה מישהו נגיד שהיא קורה את המחשבות של הלקוח והיה אומר לו "כן, המוצר הזה מתאים לך" והלקוח היה רואה ישר שזה מתאים לו: "אהה וואלה, באמת המוצר הזה מתאים, הוא לא ניסה לעשות התאמה אישית כלפי, באמת הוא מראש כבר אמר לי..."
תארו לעצמכם, הלקוח בא וחושב בראש שלו שהכי חשוב לו שהטלוויזיה תהיה הכי גדולה שיש והוא נכנס לחנות והמוכר אומר לו: "שלום, מה אתה רוצה?", "רוצה טלוויזיה", אומר לו: "בא תראה יש לי פה טלוויזיה הכי גדולה שיש", "וואלה, בדיוק מה שאני מחפש, אפילו לא, זה לא שהוא שאל אותי קודם ואז ניסה למכור לי מה הטלוויזיה הכי גדולה, הוא מראש כבר אמר לי 'הנה הטלוויזיה הכי גדולה', יש פה התאמה מוחלטת למה שחיפשתי".
מזה אומר בפרקטיקה? בפרקטיקה זה אומר שלפעמים כששואלים את הלקוח שאלות, המוכר צריך להיות חכם להבין דבר מתוך דבר. ולפעמים צריך לשדר ללקוח, להגיד לו "כן, כן, אני מבין מה אתה רוצה, כן, אתה רוצה גם את זה, אתה רוצה גם את זה".
שימו לב, כמובן לא דברים מטופשים, שהם לא נכונים, כי אז זה עוד יותר מגדיל את תחושת הזרות מול הלקוח. אם המוכר אומר ללקוח: "כן אני יודע, אתה גם רוצה את זה ואת זה" או "אתה כנראה גם מעדיף את זה ואת זה, נכון אתה רוצה ככה וככה?" אם המוכר טעה פה, אז הוא עוד פעם גדיל את תחושת הזרות מול הלקוח, והוא גורם ללקוח לחשוב: "אנחנו שני אנשים שונים, אנחנו לא בהכרח באותו ראש". יכול להיות שגם מה שאמרת לי ואתה חושב שהבנתי אותך, לא הבנתי אותך, כי עובדה שאני פתאום אומר לך: 'אתה רוצה גם ככה וככה', שבכלל לא רצית את זה.
יחד עם זאת, אם המוכר יצליח להגיד ללקוח, אם יש למוכר מספיק שכל והוא יודע לקרא בין השורות, יודע להבין, יודע לזהות את המצבים והוא יודע להגיד ללקוח: "כן, אתה כנראה גם, אז אני מבין, אז אתה מחפש את זה ואת זה, וכהה וככה, ואתה גם מעדיף ככה וככה וכנראה שאתה צריך ככה וככה, ונכון שככה וככה?" מהיבט מסוים, ככל שאתה תקלע, אתה המוכר, תקלע יותר לפרטים במה שהלקוח מחפש, ככה אתה יותר רוכש את האמון של הלקוח. כי אתה לא שאלת אותו מה הוא צריך, אתה ידעת מה הוא צריך, בלי שתשאל אותו, שזה מראה כביכול על קרבה: "אהה, אז אנחנו מכירים, אם אתה אומר לי מה אני מה אני צריך, וזה בדיוק מה שאני צריך, כנראה שאתה מכיר אותי, כנראה שאתה יודע מה אני בדיוק מחפש".
וגם פה צריך להיות זהירים, כי הרבה פעמים בנאדם יודע מראש, יש מצבים שבנאדם יודע מראש בדיוק מה הבנאדם השני צריך, אבל, הלקוח נכנס לחנות, אבל אם אני כמוכר אגיד לו: "אוקי, תקשיב, זה מה שאתה צריך, אני יודע שאתה צריך את זה ואת זה, אתה חושב שאתה רוצה את זה, זה לא טוב בגלל זה, אתה תיכף תחשוב 5 דקות, תגלה שאתה רוצה את זה ואת זה, זה מה שמתאים לך". הלקוח יגיד "רגע, מאיפה הוא יודע עלי כל כך הרבה מידע, משהו פה חשוד לי, לא נותן בו אמון, לא רוצה לקנות מולו את המוצר".
לפעמים, דווקא אם משדרים ללקוח שיודעים עליו יותר מדי מידע, אפילו אם יודעים עליו את המידע הזה, נניח שאנחנו יודעים מידע על הלקוח ואנחנו נחשוף ללקוח שאנחנו יודעים עליו את המידע הזה, הלקוח יגיד "רגע, מאיפה הוא יודע עלי את המידע הזה, משהו פה חשוד".
ולכן, צריך לזכור את העיקרון שאומר ככה: הישות שהכי קרובה ללקוח, היא עצמו. והלקוח יודע הכי טוב על עצמו, מה הוא רוצה, לפחות ברוב המקרים, לפחות ככה זה אמור להיות.
ולכן, אם משדרים ללקוח שיודעים מה הוא רוצה, אז: אם עושים את זה בצורה לא נכונה, אז כמובן שנוצר ריחוק מול הלקוח. מה זאת אומרת? אם אמרת ללקוח: "אני יודע שאתה רוצה ככה וככה" והוא לא רוצה ככה וככה, יצרת תחושת זרות, עם כל המשמעויות שלהם. אם, לעומת זאת אמרת ללקוח: "אני יודע שאתה רוצה ככה וככה" והוא באמת רוצה ככה וככה, אז, אם הלקוח יחשוד, זה לא יראה לו טבעי: "מאיפה הוא יודע עלי כל כך הרבה דברים? משהו פה לא הגיוני", אז תהיה בעיה.
אבל יחד עם זאת, אם זה כן יראה הגיוני ללקוח, אז דווקא תיווצר תחושת אמון: "וואלה, הבנאדם הזה חבר שלי, הוא יודע עלי, הוא מבין אותי, הוא בראש שלי" ודווקא אם שואלים את הלקוח יותר מדי שאלות, הלקוח אומר: "מה הוא שואל כל כך הרבה שאלות, מה הוא לא מבין מה אני רוצה?"
הלקוח מצפה שיקלטו אותו. הלקוח רוצה להרגיש שלא דופקים אותו, רוצה להרגיש אמינות. הוא רוצה להרגיש שהבינו אותו. והרבה פעמים כששואלים את הלקוח יותר מדי שאלות, אז הלקוח בתת מודע שלו אומר: "אם הוא היה מבין מה אני מחפש, או מה אני באמת צריך, למה הוא שואל כל כך הרבה שאלות? מה הוא לא מבין? למה הוא שואל עוד שאלה ועוד שאלה? הוא הבין, אמרתי לו כבר קודם, הוא היה אמור להבין ממה שאמרתי לו, כאילו אם הוא היה מבין את המהות של מה שרציתי להגיד לו, לא הייתי צריך להגיד לו את זה בכל כך הרבה צורות, בכל כך הרבה אופנים".
זה כמו שמישהו מנסה להסביר למישהו אחר משהו, והוא מסביר לו, והשני לא מבין, הוא מסביר לו, והוא לא מבין, הוא שואל עוד שאלה ועוד שאלה. ואז המסביר אומר לעצמו: "או שאני סתום שאני לא יודע להסביר, או שהוא סתום שהוא לא יודע להבין, או שהוא לא מקשיב לי, מה אני צריך להסביר לו עוד ועוד ועוד? מה הוא לא מבין? למה הוא שואל כל כך הרבה שאלות?".
ולכן, תשימו לב, אתם כמוכרים, תשימו לב שלשאול יותר מדי שאלות, גם בזה יש חיסרון כי זה משדר תחושת זרות. אז מהיבט מסוים, גם אם יש לכם את כל המידע על הלקוח מראש, אתם יודעים את המחשבות שלו, צריך לשדר לו קצת זרות. למה? כדי שלא יראה לו לא אמין.
יחד עם זאת, בהנחה שזה נראה לו אמין, אפשר גם לשדר לו בהחלט שיודעים מה הוא רוצה, בהנחה שיודעים מה הוא רוצה. משדרים לו: "כן, אני יודע, אתה גם רוצה ככה וככה".
וגם זה כמובן מיומנות שאיש מכירות צריך ללמוד אותה ולדעת אותה. איך כשלקוח בא אליך. איך אתה יכול לפי שני פרטים שהוא נתן לך, לדעת מה הפרט השלישי והרביעי והחמישי שהוא רוצה? איך עושים את זה?
בגדול ע"י שכשלקוחות מספרים לך סיפורים, מנתחים את המידע שהם סיפרו, מנסים למצוא מכנים משותפים בין סיפורים שונים, ואז באופן סטטיסטי, בדרך כלל כשיש מישהו נגיד שרוצה את שלושת הפרמטרים האלה, בדרך כלל הוא גם רוצה את הפרמטר הרביעי הזה, בדרך כלל. האם זה תמיד נכון? זה לא תמיד נכון. האם הלקוח יודע את זה בכלל? גם הלקוח לא תמיד יודע את זה אבל הרבה פעמים, אם אנחנו יודעים סטטיסטית שמישהו שרוצה את שלושת אלה, רוצה גם את הרביעי, אנחנו יכולים להגיד ללקוח: "אוקי, אבל אתה כנראה רוצה גם את הרביעי, נכון? ועכשיו אתה מחפש גם את זה ואת זה, נכון?" ואז הלקוח אומר "אהה וואלה, הוא הבין אותי, הוא קלט אותי, קלט את הראש שלי". ואז, גם אח"כ הלקוח ייתן אמון בדברים אחרים.
אז, עכשיו מהצד של הלקוחות: אם מישהו משדר לכם שהוא, הוא שואל אתכם מלא שאלות וכו' וכו' והוא כאילו משדר לכם שהוא לא יודע מה אתם רוצים, זה לא בהכרח אומר שהוא לא יודע מה אתם רוצים. יכול להיות שהוא כבר מראש יודע מה אתם רוצים, והוא מראש כבר הכין לכם את המוצר, יכול להיות שהמוצר מתאים לכם, ויכול להיות שהמוצר לא מתאים לכם, הוא גם משחק אותה שהוא לא מכיר אתכם. ומצד שני, גם אם מישהו אומר שהוא מכיר, זה לא בהכרח שהוא מכיר, יכול להיות שהוא רק בסה"כ בדק לפי סטטיסטיקה, או בסה"כ ניחש איזה ניחוש, או בכלל לא מכיר אתכם ולא כלום.
כמו לדוגמה מתקשרים או כל מיני מיסטיקאים וכאלה שהרבה פעמים אומרים מילים שיש להם תרתי משמע כמו כל מיני תחזיות אסטרולוגיות שיש להם תרתי משמע ובחלק מהמקרים הם תופסים, חלק לא תופסים, הבנאדם שרוצה לחשוב שמבינים אותו אומר "אהה, מצאתי אלוהים, הנה מצאתי למי להתפלל".
בקיצור, שלא יעבדו עליכם! בהצלחה!
ואם אתה רוצה למכור ללקוח את המוצר שלך, אתה לא צריך להתמקד בכמה המוצר שלך טוב כמוצר, אלא בכמה הבעיות של הלקוח יפתרו כאשר הוא יקנה את המוצר שלך.
ולכן, מכאן נגזר הנושא של איתור צרכי הלקוח, בירור צרכי הלקוח, להבין מה הלקוח רוצה, מה הלקוח צריך, לפני שאתה הולך למכור לו, תבין מה הלקוח צריך. מה אתה מוכר? קודם כל מה הלקוח רצה? הבנת בכלל מה הוא רצה? הבנת מה באמת הוא רצה? הבנת מה באמת הוא מחפש? הבנת למה הוא מחפש את זה? מה אתה ישר מנסה למכור לו לפני שהבנת מה הוא רוצה לקנות? או מה חסר לו בכלל? כמו בנאדם שמנסה לפתו בעיה לפני שהוא מבין מה הבעיה.
בין כך ובין כך הדבר הזה מכאן בעצם הובן שצריך לברר עם הלקוח מה אתה צריך? מה אתה רוצה? למה אתה רוצה? למה אתה צריך? וכו' וכו'.
עכשיו, מהיבט מסוים, זה מאוד טוב. למה זה מאוד טוב? לקוח שרואה ששואלים אותו: "מה אתה צריך? מה אתה רוצה? למה אתה מחפש? מה פה? מה שם?" זה מראה לו שמתעניינים בו, זה מראה לו שכביכול לא מנסים למכור לו, אלא פשוט מנסים להבין אותו, זה מראה לו שמנסים לעשות התאמה של המוצר לצרכים שלו, זה מראה לו שלא מנסים סתם לדחוף לו מוצר, מנסים להבין מה הוא צריך? מתעניינים בו, וכו' וכו'.
יחד עם זאת, יש גם חסרונות כאשר מבררים את צרכי הלקוח. לשאול את הלקוח: מה אתה צריך? מה בדיוק אתה מחפש? תגדיר לי ספציפית מה פה? מה שם? כל הנושא הזה של איתור צרכי הלקוח, בירור צורכי הלקוח, אפיון צרכי הלקוח, כל הדברים האלה, יש בהם גם חיסרון. למה? ואני אסביר בצורה פשוטה: לפעמים הלקוח לא יודע מה הוא רוצה לקנות עדיין. לא ברור לו, ואז יושבים ועוזרים ללקוח להבין מה הוא רוצה לקנות. בא נניח, לצורך העניין, שזה בסדר. אבל מה קורה? שימו לב, לפעמים הלקוח יודע מה הוא רוצה לקנות.
עכשיו, הלקוח יודע מה הוא רוצה לקנות. כשלקוח נכנס לחנות, מי עוד חוץ מהלקוח יודע מה הוא רוצה לקנות? בעולם כולו? אז התשובה תהיה שאוקי, אז הלקוח יודע מה הוא רוצה לקנות, בהנחה שהוא יודע מה הוא רוצה לקנות. אולי אשתו של הלקוח יודעת מה הוא רוצה לקנות, אולי חברים שלו יודעים מה הוא רוצה לקנות כי הוא סיפר להם "אני רוצה לקנות ככה וככה".
מי לא יודע מה הלקוח רוצה לקנות? המוכר. למה המוכר לא יודע מה בדיוק הלקוח רוצה לקנות? כי הוא לא סיפר לו. למה הוא לא סיפר לו? למה הלקוח לא סיפר למוכר מה הוא רוצה לקנות? כי הוא לא מכיר אותו. למה שהוא יספר לו? מאיפה הוא אמור לדעת את זה? הבנתם? זאת אומרת שככל שהבנאדם יותר קרוב רגשית, פיזית, ללקוח, כך בעצם הוא יותר יודע מה הלקוח רוצה. ככל שהוא יותר רחוק רגשית מהלקוח, ככל שהלקוח פחות קרוב בעולם שלנו לבנאדם השני, ככה הבנאדם לא יודע, אני לא יודע מה הוא רוצה לקנות? מאיפה אני יודע מה הוא רוצה לקנות?
מזה בעצם אומר? זה בעצם אומר שבתהליך של איתור צרכי הלקוח לפעמים נוצרת כאן תחושת הזדהות. שימו לב לזה, כששואלים את הלקוח יותר מדי שאלות: מה פה? מה שם? מה פה? מה שם? מהיבט מסוים זה גם מזכיר ללקוח, ודרך אני אסביר על מה לעשות פרקטית, מהיבט מסוים זה גם מזכיר ללקוח: "הוא לא באמת, הוא לא באמת באותו ראש איתי, כי אם הוא באותו ראש איתי, למה הוא לא יודע מה אני רוצה לקנות?"
עכשיו, שימו לב לשאלה הבאה: לא יצויר שלקוח היה נכנס לחנות ומישהו בא ואמר לו: "אדוני אני יודע מה אתה רוצה לקנות" נניח שהייתה דרך לקרא מחשבות, נניח שהייתה דרך לצטט ללקוח, נניח שלקוח נכנס לחנות, אוטומטית להביא סרט מאיפשהו שאומר לנו מה הלקוח רוצה לקנות, נניח שהייתה טכנולוגיה כזאת, והלקוח לא יודע אפילו שיש טכנולוגיה כזאת, ומישהו בא ללקוח ואומר לו: "טוב אני יודע מה אתה רוצה לקנות, אתה מחפש טלוויזיה כזאת, בגודל כזה, ברוחב כזה וכזה".
אז מהיבט מסוים הלקוח היה חושד: "מאיפה אתה יודע מה אני רוצה? מה אתה עוקב אחרי? מה אתה מנסה לרמות אותי? מה, אולי אתה יודע עלי עוד דברים מזה אתה מנסה לרמות אותי?" יחד עם זאת הלקוח גם היה מרגיש: "נכון נכון נכון, זה בדיוק מה שאני רוצה, מאיפה אתה יודע? כן, כן, מה יש פה? מה מתאים לי?" והלקוח דווקא היה מרגיש קרבה.
אם לדוגמה נגיד האישה של הלקוח הייתה מתקשרת ואומרת לו: "אתה שומע? מצאתי בדיוק מה שאתה מחפש", "את יודעת מה אני מחפש, נכון? אז יאללה זה מתאים לי", אם היא אומרת לו. אם היא שיודעת מה הוא מחפש, אומרת לו: "מצאתי מה שאתה מחפש בדיוק" אז זה מתאים כי היא יודעת מה הוא מחפש, הוא מרגיש קרבה אליה.
אז שימו לב, תיכף עוד פעם אני אסביר מה צריך לעשות בפרקטיקה, אבל שימו לב, הישות שיודעת הכי טוב מה הלקוח רוצה לקנות היא הלקוח, ככל שהישות, רחוקה יותר מה "אני" מהתודעה העצמית של הלקוח, כך היא פחות מבינה, פחות מתחברת לראש של הלקוח.
ולכן באיתור צרכי הלקוח מהיבט מסוים אנחנו מנסים להתחבר לראש של הלקוח, לייצר אתו אחדות דעים, חשיבה זהה, אבל מהיבט אחר גם בכל איתור צרכי הלקוח אנחנו בעצם משדרים ללקוח: אנחנו, אני ואתה זה שני אנשים שונים, כי אני לא מבין אותך מספיק טוב, כי אם הייתי מבין אותך מספיק טוב, למה אני צריך לשאול אותך "מה אתה צריך?".
מה זה אומר פרקטית? בפרקטיקה זה אומר שצריך לדעת כששואלים את הלקוח: "מה אתה צריך? מה פה? מה שם?" גם צריך לדעת לא לשאול אותו יותר מדי שאלות. לא לשאול אותו את השאלות הלא הכרחיות. מה זאת אומרת לא לשאול את השאלות הלא הכרחיות? לזכור שכששואלים אותו יותר מדי שאלות, לפני שנותנים לו מידע, שואלים אותו עוד שאלה ועוד שאלה, מצד אחד זה מגניב, זה טוב, זה יפה, מצד שני זה גם גורם ללקוח לזכור שיש פה תהליך של מכירה.
כי מישהו זר מנסה לברר מידע כדי למכור לו ועוד יכול להיות שבסוף הוא עוד יגיד לו "כן הנה, המוצר הזה מתאים לך" למרות שהוא לא בדיוק מתאים לו, למה? בגלל שהוא קיבל את כל המידע, אז הוא אומר שזה "מתאים לי", אבל המוצר הזה לא בהכרח מתאים לי.
לעומת זאת, אם נגיד אם היה מישהו נגיד שהיא קורה את המחשבות של הלקוח והיה אומר לו "כן, המוצר הזה מתאים לך" והלקוח היה רואה ישר שזה מתאים לו: "אהה וואלה, באמת המוצר הזה מתאים, הוא לא ניסה לעשות התאמה אישית כלפי, באמת הוא מראש כבר אמר לי..."
תארו לעצמכם, הלקוח בא וחושב בראש שלו שהכי חשוב לו שהטלוויזיה תהיה הכי גדולה שיש והוא נכנס לחנות והמוכר אומר לו: "שלום, מה אתה רוצה?", "רוצה טלוויזיה", אומר לו: "בא תראה יש לי פה טלוויזיה הכי גדולה שיש", "וואלה, בדיוק מה שאני מחפש, אפילו לא, זה לא שהוא שאל אותי קודם ואז ניסה למכור לי מה הטלוויזיה הכי גדולה, הוא מראש כבר אמר לי 'הנה הטלוויזיה הכי גדולה', יש פה התאמה מוחלטת למה שחיפשתי".
מזה אומר בפרקטיקה? בפרקטיקה זה אומר שלפעמים כששואלים את הלקוח שאלות, המוכר צריך להיות חכם להבין דבר מתוך דבר. ולפעמים צריך לשדר ללקוח, להגיד לו "כן, כן, אני מבין מה אתה רוצה, כן, אתה רוצה גם את זה, אתה רוצה גם את זה".
שימו לב, כמובן לא דברים מטופשים, שהם לא נכונים, כי אז זה עוד יותר מגדיל את תחושת הזרות מול הלקוח. אם המוכר אומר ללקוח: "כן אני יודע, אתה גם רוצה את זה ואת זה" או "אתה כנראה גם מעדיף את זה ואת זה, נכון אתה רוצה ככה וככה?" אם המוכר טעה פה, אז הוא עוד פעם גדיל את תחושת הזרות מול הלקוח, והוא גורם ללקוח לחשוב: "אנחנו שני אנשים שונים, אנחנו לא בהכרח באותו ראש". יכול להיות שגם מה שאמרת לי ואתה חושב שהבנתי אותך, לא הבנתי אותך, כי עובדה שאני פתאום אומר לך: 'אתה רוצה גם ככה וככה', שבכלל לא רצית את זה.
יחד עם זאת, אם המוכר יצליח להגיד ללקוח, אם יש למוכר מספיק שכל והוא יודע לקרא בין השורות, יודע להבין, יודע לזהות את המצבים והוא יודע להגיד ללקוח: "כן, אתה כנראה גם, אז אני מבין, אז אתה מחפש את זה ואת זה, וכהה וככה, ואתה גם מעדיף ככה וככה וכנראה שאתה צריך ככה וככה, ונכון שככה וככה?" מהיבט מסוים, ככל שאתה תקלע, אתה המוכר, תקלע יותר לפרטים במה שהלקוח מחפש, ככה אתה יותר רוכש את האמון של הלקוח. כי אתה לא שאלת אותו מה הוא צריך, אתה ידעת מה הוא צריך, בלי שתשאל אותו, שזה מראה כביכול על קרבה: "אהה, אז אנחנו מכירים, אם אתה אומר לי מה אני מה אני צריך, וזה בדיוק מה שאני צריך, כנראה שאתה מכיר אותי, כנראה שאתה יודע מה אני בדיוק מחפש".
וגם פה צריך להיות זהירים, כי הרבה פעמים בנאדם יודע מראש, יש מצבים שבנאדם יודע מראש בדיוק מה הבנאדם השני צריך, אבל, הלקוח נכנס לחנות, אבל אם אני כמוכר אגיד לו: "אוקי, תקשיב, זה מה שאתה צריך, אני יודע שאתה צריך את זה ואת זה, אתה חושב שאתה רוצה את זה, זה לא טוב בגלל זה, אתה תיכף תחשוב 5 דקות, תגלה שאתה רוצה את זה ואת זה, זה מה שמתאים לך". הלקוח יגיד "רגע, מאיפה הוא יודע עלי כל כך הרבה מידע, משהו פה חשוד לי, לא נותן בו אמון, לא רוצה לקנות מולו את המוצר".
לפעמים, דווקא אם משדרים ללקוח שיודעים עליו יותר מדי מידע, אפילו אם יודעים עליו את המידע הזה, נניח שאנחנו יודעים מידע על הלקוח ואנחנו נחשוף ללקוח שאנחנו יודעים עליו את המידע הזה, הלקוח יגיד "רגע, מאיפה הוא יודע עלי את המידע הזה, משהו פה חשוד".
ולכן, צריך לזכור את העיקרון שאומר ככה: הישות שהכי קרובה ללקוח, היא עצמו. והלקוח יודע הכי טוב על עצמו, מה הוא רוצה, לפחות ברוב המקרים, לפחות ככה זה אמור להיות.
ולכן, אם משדרים ללקוח שיודעים מה הוא רוצה, אז: אם עושים את זה בצורה לא נכונה, אז כמובן שנוצר ריחוק מול הלקוח. מה זאת אומרת? אם אמרת ללקוח: "אני יודע שאתה רוצה ככה וככה" והוא לא רוצה ככה וככה, יצרת תחושת זרות, עם כל המשמעויות שלהם. אם, לעומת זאת אמרת ללקוח: "אני יודע שאתה רוצה ככה וככה" והוא באמת רוצה ככה וככה, אז, אם הלקוח יחשוד, זה לא יראה לו טבעי: "מאיפה הוא יודע עלי כל כך הרבה דברים? משהו פה לא הגיוני", אז תהיה בעיה.
אבל יחד עם זאת, אם זה כן יראה הגיוני ללקוח, אז דווקא תיווצר תחושת אמון: "וואלה, הבנאדם הזה חבר שלי, הוא יודע עלי, הוא מבין אותי, הוא בראש שלי" ודווקא אם שואלים את הלקוח יותר מדי שאלות, הלקוח אומר: "מה הוא שואל כל כך הרבה שאלות, מה הוא לא מבין מה אני רוצה?"
הלקוח מצפה שיקלטו אותו. הלקוח רוצה להרגיש שלא דופקים אותו, רוצה להרגיש אמינות. הוא רוצה להרגיש שהבינו אותו. והרבה פעמים כששואלים את הלקוח יותר מדי שאלות, אז הלקוח בתת מודע שלו אומר: "אם הוא היה מבין מה אני מחפש, או מה אני באמת צריך, למה הוא שואל כל כך הרבה שאלות? מה הוא לא מבין? למה הוא שואל עוד שאלה ועוד שאלה? הוא הבין, אמרתי לו כבר קודם, הוא היה אמור להבין ממה שאמרתי לו, כאילו אם הוא היה מבין את המהות של מה שרציתי להגיד לו, לא הייתי צריך להגיד לו את זה בכל כך הרבה צורות, בכל כך הרבה אופנים".
זה כמו שמישהו מנסה להסביר למישהו אחר משהו, והוא מסביר לו, והשני לא מבין, הוא מסביר לו, והוא לא מבין, הוא שואל עוד שאלה ועוד שאלה. ואז המסביר אומר לעצמו: "או שאני סתום שאני לא יודע להסביר, או שהוא סתום שהוא לא יודע להבין, או שהוא לא מקשיב לי, מה אני צריך להסביר לו עוד ועוד ועוד? מה הוא לא מבין? למה הוא שואל כל כך הרבה שאלות?".
ולכן, תשימו לב, אתם כמוכרים, תשימו לב שלשאול יותר מדי שאלות, גם בזה יש חיסרון כי זה משדר תחושת זרות. אז מהיבט מסוים, גם אם יש לכם את כל המידע על הלקוח מראש, אתם יודעים את המחשבות שלו, צריך לשדר לו קצת זרות. למה? כדי שלא יראה לו לא אמין.
יחד עם זאת, בהנחה שזה נראה לו אמין, אפשר גם לשדר לו בהחלט שיודעים מה הוא רוצה, בהנחה שיודעים מה הוא רוצה. משדרים לו: "כן, אני יודע, אתה גם רוצה ככה וככה".
וגם זה כמובן מיומנות שאיש מכירות צריך ללמוד אותה ולדעת אותה. איך כשלקוח בא אליך. איך אתה יכול לפי שני פרטים שהוא נתן לך, לדעת מה הפרט השלישי והרביעי והחמישי שהוא רוצה? איך עושים את זה?
בגדול ע"י שכשלקוחות מספרים לך סיפורים, מנתחים את המידע שהם סיפרו, מנסים למצוא מכנים משותפים בין סיפורים שונים, ואז באופן סטטיסטי, בדרך כלל כשיש מישהו נגיד שרוצה את שלושת הפרמטרים האלה, בדרך כלל הוא גם רוצה את הפרמטר הרביעי הזה, בדרך כלל. האם זה תמיד נכון? זה לא תמיד נכון. האם הלקוח יודע את זה בכלל? גם הלקוח לא תמיד יודע את זה אבל הרבה פעמים, אם אנחנו יודעים סטטיסטית שמישהו שרוצה את שלושת אלה, רוצה גם את הרביעי, אנחנו יכולים להגיד ללקוח: "אוקי, אבל אתה כנראה רוצה גם את הרביעי, נכון? ועכשיו אתה מחפש גם את זה ואת זה, נכון?" ואז הלקוח אומר "אהה וואלה, הוא הבין אותי, הוא קלט אותי, קלט את הראש שלי". ואז, גם אח"כ הלקוח ייתן אמון בדברים אחרים.
אז, עכשיו מהצד של הלקוחות: אם מישהו משדר לכם שהוא, הוא שואל אתכם מלא שאלות וכו' וכו' והוא כאילו משדר לכם שהוא לא יודע מה אתם רוצים, זה לא בהכרח אומר שהוא לא יודע מה אתם רוצים. יכול להיות שהוא כבר מראש יודע מה אתם רוצים, והוא מראש כבר הכין לכם את המוצר, יכול להיות שהמוצר מתאים לכם, ויכול להיות שהמוצר לא מתאים לכם, הוא גם משחק אותה שהוא לא מכיר אתכם. ומצד שני, גם אם מישהו אומר שהוא מכיר, זה לא בהכרח שהוא מכיר, יכול להיות שהוא רק בסה"כ בדק לפי סטטיסטיקה, או בסה"כ ניחש איזה ניחוש, או בכלל לא מכיר אתכם ולא כלום.
כמו לדוגמה מתקשרים או כל מיני מיסטיקאים וכאלה שהרבה פעמים אומרים מילים שיש להם תרתי משמע כמו כל מיני תחזיות אסטרולוגיות שיש להם תרתי משמע ובחלק מהמקרים הם תופסים, חלק לא תופסים, הבנאדם שרוצה לחשוב שמבינים אותו אומר "אהה, מצאתי אלוהים, הנה מצאתי למי להתפלל".
בקיצור, שלא יעבדו עליכם! בהצלחה!
050-3331-331