מהי נכות רגשית וכיצד היא נוצרת?

אליעד כהן פותח בהסבר רחב לגבי משמעות המושג "נכות רגשית". לדבריו, נכות אינה רק מצב פיזי שבו אדם מוגבל בתנועותיו או בתפקודו, אלא יכולה להיות גם מצב נפשי שבו האדם תלוי באחרים ואינו מסוגל להתמודד בעצמו עם המציאות. נכות רגשית מתאפיינת בחוסר ביטחון עצמי, פחד מהתמודדות עם אתגרי החיים, תלות מתמדת בסביבה ואי - יכולת להסתדר לבד.

לדוגמה, אדם פיזית נכה אינו מסוגל לבצע פעולות מסוימות בגלל מגבלה גופנית. בדומה לכך, אדם שנכה רגשית יתקשה לפעול עצמאית ברמה הנפשית ויזדקק תמיד לתמיכה של אחרים, בין אם מדובר בהורים, בני זוג או חברים.

איך הענקת יתר יוצרת תלות רגשית?

אליעד מדגיש כי אחד הגורמים המרכזיים לנכות רגשית הוא תופעת "הענקת יתר". הענקת יתר היא מצב שבו הורים או בני זוג מעניקים יותר מדי עזרה, תשומת לב ופינוק, עד כדי כך שהם מונעים מהאדם השני את היכולת לפתח כישורי חיים עצמאיים.

הוא מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה: ילד שחווה חרם בבית הספר. לכאורה, הורים טובים עשויים לרצות להקל עליו בכל מחיר, לחבק אותו, לומר לו שהחרם שעשו עליו הוא נורא, ואולי אפילו לקחת אותו מיד מבית הספר. אך לפי אליעד, תגובה כזו יוצרת נזק נפשי חמור יותר מהחרם עצמו, מכיוון שהיא מלמדת את הילד שהוא חסר אונים וזקוק תמיד להגנתם של ההורים. תגובה כזו הופכת את הילד בהדרגה לנכה רגשית, שאינו מסוגל להתמודד לבד עם מצבים קשים בחיים.

מדוע הענקת יתר היא מזיקה גם בזוגיות?

אליעד כהן מסביר שהענקת יתר אינה פוגעת רק בילדים, אלא גם ביחסים זוגיים. כאשר בן זוג או בת זוג מעניקים תמיכה מוגזמת לצד השני, הם למעשה יוצרים תלות רגשית המזיקה לעצמאות הרגשית של הצד השני. התלות שנוצרת בזוגיות גורמת לכך שהאדם המקבל את התמיכה מאבד בהדרגה את היכולת להתמודד לבד, והופך בהכרח לנכה רגשית.

לדוגמה, אם אחד מבני הזוג מטפל באופן מוגזם בכל הבעיות של השני, דואג לכל צרכיו, פותר עבורו כל מצוקה ומתמודד עבורו עם כל בעיה, בסופו של דבר הצד השני מאבד את הביטחון ואת האמונה שהוא מסוגל לפתור בעיות בכוחות עצמו.

כיצד תמיכה מוגזמת פוגעת בעצמאות של האדם?

אליעד נותן דוגמה נוספת להמחשת הרעיון של תלות רגשית. אם לוקחים אדם בריא ומושיבים אותו בכיסא גלגלים, אומרים לו שמעתה ואילך אין צורך שיזוז לבד, שמישהו אחר ידאג לו לכל הצרכים שלו, האדם הבריא יהפוך עם הזמן לנכה, יאבד מסת שריר ויתקשה לעמוד וללכת שוב בעתיד.

באופן דומה, כאשר אדם רגיל מקבל תמיכה מוגזמת ברמה הרגשית, הוא מפסיק לתרגל התמודדות עצמאית עם קשיים. כתוצאה מכך, הוא מאבד את היכולת להתמודד לבד והופך תלותי באחרים. כך נוצרת "נכות רגשית" - מוגבלות נפשית אמיתית שנגרמת בגלל חוסר עצמאות.

איך אפשר למנוע מילדים ומבני זוג להפוך לנכים רגשית?

אליעד מציע גישה מעשית ברורה: לעזור לאדם לעזור לעצמו. במקום לתת לילד או לבן הזוג פתרון מידי לבעיה, מומלץ ללמד אותו איך לפתור אותה בכוחות עצמו. כדוגמה, במקום לתת לילד כסף בכל פעם שהוא מתלונן, צריך לשוחח איתו, להסביר לו כיצד להתמודד, ולהראות לו כיצד הוא מסוגל לפתור את הבעיה בעצמו.

המטרה המרכזית של העזרה, לפי אליעד, היא להפוך את האדם לעצמאי יותר ולא לתלותי יותר. במקום לתת למישהו דגים (פתרונות מידיים), צריך ללמד אותו לדוג (לפתח עצמאות וכישורי חיים). אליעד מדגיש כי גישה זו אמנם מורכבת יותר וקשה יותר ליישום בטווח הקצר, אך היא חיונית כדי לאפשר לאדם להיות בריא נפשית ורגשית לטווח ארוך.

למה אנשים עדיין נוטים להענקת יתר למרות הנזקים?

אליעד מציין מספר סיבות לכך שאנשים ממשיכים להעניק יתר למרות הידיעה שזה מזיק:

• הם רוצים להרגיש נחוצים ושהאדם האחר תלוי בהם.
• הם חושבים בטעות שהענקת יתר היא הדרך הטובה ביותר להביע אהבה ואכפתיות.
• יותר קל לתת פתרון מהיר, כמו כסף, מאשר להשקיע זמן בשיחה ובהסברים על התמודדות עצמאית.

עם זאת, חשוב לזכור כי הענקת יתר יוצרת תלות שבסופו של דבר חוזרת כבומרנג ומזיקה לכולם, הן לילד, הן לבן הזוג והן לאדם שנותן את התמיכה.

אליעד מסכם את דבריו ומזכיר כי מטרת החינוך הרגשי האמיתי היא להוביל את הילד או את בן הזוג לעצמאות רגשית ונפשית, שתאפשר להם להתמודד בצורה טובה ובריאה יותר עם החיים.