8:22רטוריקה, לגרום למישהו להקשיב לך, איך להשתיק מישהו? איך להתווכח עם מישהו? שיטות שכנוע, איך ליצור הקשבה? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לשכנע מישהו? אומנות הויכוח
מדוע אנשים חוזרים על אותה טענה שוב ושוב במהלך דיון?
כשמנסים לשכנע מישהו בנושא מסוים, למשל ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית, אדם אתאיסט שיש אלוהים, או להיפך אדם דתי שאין אלוהים, מתרחשת לפעמים סיטואציה שבה הצד השני נראה כאילו הוא לא מקשיב כלל. במקום להתייחס להסבר החדש שניתן לו, הוא ממשיך לחזור על אותה טענה פעם אחר פעם.
לדוגמה, אם ילד מתנגד להכין שיעורים, אפשר לנסות להסביר לו דרכים שונות ללמוד ביעילות, אך הוא עלול להמשיך ולהתעקש שהוא לא רוצה. דוגמה נוספת היא בוויכוח בין דתי ואתאיסט, כאשר במקום להתייחס לטענות של הצד השני, כל אחד מהצדדים חוזר על אותה עמדה, כאילו לא נאמר שום דבר חדש.
דוגמה מעשית נוספת שאליעד כהן הציג היא מצב שבו מישהו מאשים אותך בכך שלכלכת את הרצפה. הוא אומר: "לכלכת את הרצפה כי יש לכלוך ליד הנעליים שלך". אתה יכול להסביר לו שזה לא קשור אליך, שהכתם היה שם עוד קודם או שזה לא הגיע מהנעליים שלך, אבל הוא ממשיך להתעקש "יש לכלוך ליד הנעליים שלך ולכן לכלכת". הוא לא מוכן להקשיב להסבריך, אלא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו.
האם חוסר ההקשבה הוא תמיד בעיה של הצד השני?
אליעד כהן מציג נקודה חשובה: ייתכן שהצד השני חוזר שוב ושוב על אותה טענה מפני שהוא מרגיש שלא הבינו אותו. לפעמים האדם שחושב שהצד השני לא מקשיב לו, בעצם לא באמת מקשיב לטענות שמועלות מולו. כלומר, ייתכן שהצד שחושב שהוא צודק לא מבין לעומק את מה שהצד השני טוען, ולכן הוא תופס אותו כ"לא מקשיב".
יחד עם זאת, קיימת אפשרות נוספת שבה המשכנע דווקא כן מבין את הצד השני ומתייחס לדבריו בצורה ברורה, אבל הצד השני עדיין חוזר על טענתו מתוך סיבות אחרות, למשל רצון שיסכימו איתו בכל מחיר או אפילו מתוך התעקשות לא לשמוע את הצד השני.
כיצד אפשר לגרום לצד השני להקשיב באמת לטענות שלך?
לפי אליעד כהן, ישנה שיטה מרכזית וחשובה מאוד שנועדה למנוע חזרה אין - סופית על הטענה של הצד השני: להראות לאדם מולך שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, עוד לפני שאתה מציג את הטענה שלך.
הדרך לעשות זאת היא לעצור לרגע את הדיון, ולומר באופן ברור לצד השני: "לפני שנמשיך, אני רוצה לוודא שאני באמת מבין אותך". לאחר מכן, לחזור על הטענה של הצד השני בצורה הכי מלאה ומפורטת שאפשר, כולל כל הסיבות וההסברים שלו. למשל: "אתה טוען שיש לכלוך ליד הנעליים שלי ולכן אני לכלכתי, נכון? ואתה חושב כך בגלל שראית את הכתם מופיע בדיוק במקום שבו עמדתי".
רק אחרי שהצד השני מאשר במפורש שהבנת אותו נכון, אפשר לעבור להסביר את הטענה שלך. בצורה כזו, הצד השני מרגיש שנתנו לו את מלוא תשומת הלב, שהוא נשמע והובן היטב, ולכן הוא כבר לא חש צורך לחזור על עצמו שוב ושוב.
אם אחרי שהבין שהקשיבו לו והבינו אותו, הוא בכל זאת ממשיך לחזור על הטענה שלו, אפשר לשאול אותו ישירות: "האם אתה מרגיש שלא הבנתי אותך? כי הרי כבר הסכמנו שהבנתי את מה שאמרת. האם אתה מוכן עכשיו להקשיב לטענה שלי?". זה גורם לצד השני להתמקד בעניין עצמו, במקום לחזור ללא הפסקה על אותם דברים.
מדוע אנשים חוששים להראות שהם מבינים את הצד השני?
אליעד כהן מסביר שאחת הסיבות לכך שאנשים לא משתמשים בטכניקה של "להראות לצד השני שמבינים אותו", היא פחד פנימי מכך שהצד השני צודק. אנשים רבים חוששים שאם הם יראו שהבינו את הטענה של הצד השני בצורה מלאה, זה ייתפס כהזדהות איתה, או כהסכמה עקיפה.
עם זאת, אליעד מבהיר שאין שום סיבה אמיתית לחשש כזה. אם האדם בטוח שהוא צודק, אז להפך - להראות לצד השני שמבינים אותו דווקא מחזק את הביטחון של הטוען, כי הוא יודע שהוא מוכן להתמודד עם הטענה במלואה. ניתן אפילו לפרט לצד השני את טענתו בצורה יותר מדויקת ומלאה מאיך שהוא עצמו הציג אותה, כדי להראות לו שההבנה שלך מושלמת.
מה החשיבות של להראות לצד השני שהבנת אותו בוויכוח?
החשיבות של הטכניקה הזו לפי אליעד כהן היא עצומה: לא רק שהיא מפחיתה את הצורך של הצד השני לחזור שוב ושוב על אותה טענה, אלא שהיא גם פותחת דלת להקשבה אמיתית ולהתקדמות בדיון. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע את מה שיש לך לומר, אפילו אם הוא לא מסכים איתך.
לכן, בכל דיון או ויכוח, הצעד הראשון החשוב ביותר הוא להראות לצד השני שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, לפני שאתה מתחיל להציג את עמדתך.
כשמנסים לשכנע מישהו בנושא מסוים, למשל ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית, אדם אתאיסט שיש אלוהים, או להיפך אדם דתי שאין אלוהים, מתרחשת לפעמים סיטואציה שבה הצד השני נראה כאילו הוא לא מקשיב כלל. במקום להתייחס להסבר החדש שניתן לו, הוא ממשיך לחזור על אותה טענה פעם אחר פעם.
לדוגמה, אם ילד מתנגד להכין שיעורים, אפשר לנסות להסביר לו דרכים שונות ללמוד ביעילות, אך הוא עלול להמשיך ולהתעקש שהוא לא רוצה. דוגמה נוספת היא בוויכוח בין דתי ואתאיסט, כאשר במקום להתייחס לטענות של הצד השני, כל אחד מהצדדים חוזר על אותה עמדה, כאילו לא נאמר שום דבר חדש.
דוגמה מעשית נוספת שאליעד כהן הציג היא מצב שבו מישהו מאשים אותך בכך שלכלכת את הרצפה. הוא אומר: "לכלכת את הרצפה כי יש לכלוך ליד הנעליים שלך". אתה יכול להסביר לו שזה לא קשור אליך, שהכתם היה שם עוד קודם או שזה לא הגיע מהנעליים שלך, אבל הוא ממשיך להתעקש "יש לכלוך ליד הנעליים שלך ולכן לכלכת". הוא לא מוכן להקשיב להסבריך, אלא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו.
האם חוסר ההקשבה הוא תמיד בעיה של הצד השני?
אליעד כהן מציג נקודה חשובה: ייתכן שהצד השני חוזר שוב ושוב על אותה טענה מפני שהוא מרגיש שלא הבינו אותו. לפעמים האדם שחושב שהצד השני לא מקשיב לו, בעצם לא באמת מקשיב לטענות שמועלות מולו. כלומר, ייתכן שהצד שחושב שהוא צודק לא מבין לעומק את מה שהצד השני טוען, ולכן הוא תופס אותו כ"לא מקשיב".
יחד עם זאת, קיימת אפשרות נוספת שבה המשכנע דווקא כן מבין את הצד השני ומתייחס לדבריו בצורה ברורה, אבל הצד השני עדיין חוזר על טענתו מתוך סיבות אחרות, למשל רצון שיסכימו איתו בכל מחיר או אפילו מתוך התעקשות לא לשמוע את הצד השני.
כיצד אפשר לגרום לצד השני להקשיב באמת לטענות שלך?
לפי אליעד כהן, ישנה שיטה מרכזית וחשובה מאוד שנועדה למנוע חזרה אין - סופית על הטענה של הצד השני: להראות לאדם מולך שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, עוד לפני שאתה מציג את הטענה שלך.
הדרך לעשות זאת היא לעצור לרגע את הדיון, ולומר באופן ברור לצד השני: "לפני שנמשיך, אני רוצה לוודא שאני באמת מבין אותך". לאחר מכן, לחזור על הטענה של הצד השני בצורה הכי מלאה ומפורטת שאפשר, כולל כל הסיבות וההסברים שלו. למשל: "אתה טוען שיש לכלוך ליד הנעליים שלי ולכן אני לכלכתי, נכון? ואתה חושב כך בגלל שראית את הכתם מופיע בדיוק במקום שבו עמדתי".
רק אחרי שהצד השני מאשר במפורש שהבנת אותו נכון, אפשר לעבור להסביר את הטענה שלך. בצורה כזו, הצד השני מרגיש שנתנו לו את מלוא תשומת הלב, שהוא נשמע והובן היטב, ולכן הוא כבר לא חש צורך לחזור על עצמו שוב ושוב.
אם אחרי שהבין שהקשיבו לו והבינו אותו, הוא בכל זאת ממשיך לחזור על הטענה שלו, אפשר לשאול אותו ישירות: "האם אתה מרגיש שלא הבנתי אותך? כי הרי כבר הסכמנו שהבנתי את מה שאמרת. האם אתה מוכן עכשיו להקשיב לטענה שלי?". זה גורם לצד השני להתמקד בעניין עצמו, במקום לחזור ללא הפסקה על אותם דברים.
מדוע אנשים חוששים להראות שהם מבינים את הצד השני?
אליעד כהן מסביר שאחת הסיבות לכך שאנשים לא משתמשים בטכניקה של "להראות לצד השני שמבינים אותו", היא פחד פנימי מכך שהצד השני צודק. אנשים רבים חוששים שאם הם יראו שהבינו את הטענה של הצד השני בצורה מלאה, זה ייתפס כהזדהות איתה, או כהסכמה עקיפה.
עם זאת, אליעד מבהיר שאין שום סיבה אמיתית לחשש כזה. אם האדם בטוח שהוא צודק, אז להפך - להראות לצד השני שמבינים אותו דווקא מחזק את הביטחון של הטוען, כי הוא יודע שהוא מוכן להתמודד עם הטענה במלואה. ניתן אפילו לפרט לצד השני את טענתו בצורה יותר מדויקת ומלאה מאיך שהוא עצמו הציג אותה, כדי להראות לו שההבנה שלך מושלמת.
מה החשיבות של להראות לצד השני שהבנת אותו בוויכוח?
החשיבות של הטכניקה הזו לפי אליעד כהן היא עצומה: לא רק שהיא מפחיתה את הצורך של הצד השני לחזור שוב ושוב על אותה טענה, אלא שהיא גם פותחת דלת להקשבה אמיתית ולהתקדמות בדיון. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע את מה שיש לך לומר, אפילו אם הוא לא מסכים איתך.
לכן, בכל דיון או ויכוח, הצעד הראשון החשוב ביותר הוא להראות לצד השני שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, לפני שאתה מתחיל להציג את עמדתך.
- איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון?
- מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני?
- איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג?
- דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח
- איך לגרום למישהו להקשיב לך באמת?
מדוע עלול אדם לחזור שוב ושוב על הטענה שלו ולא להקשיב להסבר שניתן לו?
כאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, כמו להסביר לילד שעליו להכין שיעורי בית, או לנסות להוכיח לאתאיסט שיש אלוהים, או להפך להוכיח לאדם דתי שאין אלוהים, לפעמים נוצרת תחושה שהצד השני אינו באמת מקשיב. במקום להתמודד עם הטענה החדשה שהוצגה, הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו ללא התייחסות מלאה לדברינו.
איך הדבר בא לידי ביטוי בדוגמאות שונות?
למשל, במקרה של ילד שלא רוצה להכין שיעורים, אפשר להציע לו שוב ושוב דרכים אחרות להתמודד עם הלימודים, אך הוא עשוי לחזור על התנגדותו ללא התייחסות ממשית למה שנאמר לו.
בדוגמה אחרת, אם יש דיון בין אדם דתי לאתאיסט, ובמקום שיקשיבו לטיעוני הצד השני, כל אחד חוזר על עמדתו שלו שוב ושוב, ללא בחינה אמיתית של מה שהועלה בדיון.
דוגמה נוספת היא מצב שבו מישהו מאשים אותך שלכלכת את הרצפה. גם אם תסביר לו מדוע אין זה נכון, הוא יחזור על טענתו "אתה לכלכת" מבלי להתייחס לנימוקים שבפועל הצגת. הוא מדגיש שיש כתם ליד הנעליים שלך, חוזר על כך שוב ושוב, ולא מוכן להקשיב להסבר למה הלכלוך לא קשור אליך.
אליעד מתאר שהדבר יכול להרגיש כאילו הצד השני חוזר כל הזמן על אותו דבר כמו "חמור" (כדימוי), לא מקשיב לטענות הנגד החדשות, ופשוט מתעלם מהסבריך.
האם ייתכן שהבעיה היא בעצם בחוסר הקשבה של המשכנע?
מועלה הרעיון שלפעמים, אם אתה כמשכנע מרגיש שהצד השני לא מקשיב, אולי בעצם אתה לא מקשיב לו. יכול להיות שהוא ממשיך לחזור על דבריו מכיוון שהוא חש שלא באמת נתנו מקום לדבריו או לא הבינו אותו.
יחד עם זאת, יתכן מצב שבו אתה בהחלט מתייחס למה שנאמר, אך הצד השני פשוט בוחר להתעלם ולחזור על טענתו ללא הפסקה.
מה אפשר לעשות כדי שיפסיקו לחזור שוב ושוב על אותה טענה?
ישנה דרך אחת מרכזית שהוצעה: לוודא קודם כל שהצד השני מבין שאתה באמת מקשיב לו ומבין אותו. כדי שזה יקרה, חשוב להציג בפניו את הטענה שלו בצורה מלאה, להראות לו שחזרת על הרעיון שלו במדויק ושאין לו צורך להבהיר זאת שוב.
יש להבהיר: "בוא נאמת שאני מבין אותך: אתה טוען X בגלל סיבות A,B,C, נכון?" ורק אחרי שהוא מאשר שהבנת אותו, עוברים להציג את העמדה שלך.
בכך נוצרת הרגשה אצל הצד השני שהקשיבו לו באמת, והוא מפסיק להרגיש צורך לחזור שוב ושוב על דבריו כדי לקבל את תשומת הלב. אם הוא עדיין ממשיך לחזור על טענתו הקודמת, אפשר להזכיר לו: "הרי כבר הבהרנו שאכן הבנתי אותך. האם תרצה להקשיב עכשיו לדעתי?"
כאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, כמו להסביר לילד שעליו להכין שיעורי בית, או לנסות להוכיח לאתאיסט שיש אלוהים, או להפך להוכיח לאדם דתי שאין אלוהים, לפעמים נוצרת תחושה שהצד השני אינו באמת מקשיב. במקום להתמודד עם הטענה החדשה שהוצגה, הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו ללא התייחסות מלאה לדברינו.
איך הדבר בא לידי ביטוי בדוגמאות שונות?
למשל, במקרה של ילד שלא רוצה להכין שיעורים, אפשר להציע לו שוב ושוב דרכים אחרות להתמודד עם הלימודים, אך הוא עשוי לחזור על התנגדותו ללא התייחסות ממשית למה שנאמר לו.
בדוגמה אחרת, אם יש דיון בין אדם דתי לאתאיסט, ובמקום שיקשיבו לטיעוני הצד השני, כל אחד חוזר על עמדתו שלו שוב ושוב, ללא בחינה אמיתית של מה שהועלה בדיון.
דוגמה נוספת היא מצב שבו מישהו מאשים אותך שלכלכת את הרצפה. גם אם תסביר לו מדוע אין זה נכון, הוא יחזור על טענתו "אתה לכלכת" מבלי להתייחס לנימוקים שבפועל הצגת. הוא מדגיש שיש כתם ליד הנעליים שלך, חוזר על כך שוב ושוב, ולא מוכן להקשיב להסבר למה הלכלוך לא קשור אליך.
אליעד מתאר שהדבר יכול להרגיש כאילו הצד השני חוזר כל הזמן על אותו דבר כמו "חמור" (כדימוי), לא מקשיב לטענות הנגד החדשות, ופשוט מתעלם מהסבריך.
האם ייתכן שהבעיה היא בעצם בחוסר הקשבה של המשכנע?
מועלה הרעיון שלפעמים, אם אתה כמשכנע מרגיש שהצד השני לא מקשיב, אולי בעצם אתה לא מקשיב לו. יכול להיות שהוא ממשיך לחזור על דבריו מכיוון שהוא חש שלא באמת נתנו מקום לדבריו או לא הבינו אותו.
יחד עם זאת, יתכן מצב שבו אתה בהחלט מתייחס למה שנאמר, אך הצד השני פשוט בוחר להתעלם ולחזור על טענתו ללא הפסקה.
מה אפשר לעשות כדי שיפסיקו לחזור שוב ושוב על אותה טענה?
ישנה דרך אחת מרכזית שהוצעה: לוודא קודם כל שהצד השני מבין שאתה באמת מקשיב לו ומבין אותו. כדי שזה יקרה, חשוב להציג בפניו את הטענה שלו בצורה מלאה, להראות לו שחזרת על הרעיון שלו במדויק ושאין לו צורך להבהיר זאת שוב.
יש להבהיר: "בוא נאמת שאני מבין אותך: אתה טוען X בגלל סיבות A,B,C, נכון?" ורק אחרי שהוא מאשר שהבנת אותו, עוברים להציג את העמדה שלך.
בכך נוצרת הרגשה אצל הצד השני שהקשיבו לו באמת, והוא מפסיק להרגיש צורך לחזור שוב ושוב על דבריו כדי לקבל את תשומת הלב. אם הוא עדיין ממשיך לחזור על טענתו הקודמת, אפשר להזכיר לו: "הרי כבר הבהרנו שאכן הבנתי אותך. האם תרצה להקשיב עכשיו לדעתי?"
- איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון
- מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני
- איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג
- דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח
עכשיו נניח שמנסים להסביר למישהו משהו, מנסים להסביר לו לדוגמה מנסים להסביר לילד שהוא צריך לעשות שיעורים לדוגמה מנסים להסביר לאתאיסט שיש אלוהים, לדוגמה מנסים להסביר לבן אדם דתי שאין אלוהים לא משנה מנסים להסביר למישהו משהו והמישהו הזה שמנסים להסביר לו, המסביר חווה את ההוא שהוא מנסה לשכנע אותו שהוא בעצם לא מקשיב לו אלא כל הזמן חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם.
אתה מסביר למישהו "אולי תעשה ככה וככה" והוא חוזר על הטענה "לא זה" וחוזר על הטענה וחוזר על הטענה, הוא לא מקשיב אתה אומר לו "תקשיב רגע בוא תקשיב אני מסביר לך טענה אחרת" והבן אדם עבור המשכנע הוא חווה את זה שמנסים לשכנע אותו, נתקלת בכזה דבר נכון?
ש: כן.
אליעד: יפה, שהוא לא מקשיב הוא חוזר על הטענה שלו עוד ועוד פעם. השאלה היא מה צריך לעשות בשביל שרוצים שהוא יקשיב.
ש: לא הבנתי מי רוצים שיקשיב המשכנע?
אליעד: עוד פעם אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו ואתה מסביר לו והוא במקום להתייחס למה שאתה אומר חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם.
ש: על ההתנגדויות?
אליעד: כן הוא מעלה איזושהי יש לו איזו טענה והוא אומר אותה עוד פעם ועוד פעם ואתה חווה שהוא לא מקשיב בכלל מה אתה אומר לו, אתה מסביר לו משהו הוא לא מקשיב עובדה שהוא לא מתייחס הוא לא מבין לא יודע מה, אולי אתה טועה והוא צודק אבל בהנחה שאתה חושב שאתה צודק והוא טועה ואתה חווה שהוא בכלל לו אין קשר בין מה שאתה אומר לו למה שהוא עונה ולא רק זה אלא הוא כל הזמן חוזר על הדברים שלו עוד פעם ועוד פעם.
ש: לדעתי זה בדיוק הפוך אם נוצר מצב כזה אז זה אני שלא מקשיב, אם נוצר מצב כזה ואני חושב שהוא לא מקשיב.
אליעד: כן.
ש: לדעתי זה אני שלא מקשיב.
אליעד: למה?
ש: כי הוא חוזר על הטענה שלו ואני לא מתייחס לטענה שלו.
אליעד: לא בהנחה שאתה מתייחס לטענה שלו.
ש: אני מתייחס ואני מדבר איתו על הטענה?
אליעד: כן והוא לא מעניין אותו שאתה מדבר לדוגמה נגיד מישהו בא לדוגמה נניח יש לכלוך על הרצפה מישהו אומר לך "למה לכלכת את הרצפה?" אתה אומר לו "לא לכלכתי את הרצפה" הוא אומר לך "אבל יש פה לכלוך זה הגיע מהנעליים שלך", אתה אומר לו "אבל זה לא הגיע מהנעליים שלי מה זה קשור" ואז הוא אומר לך "לא נכון אבל הנה יש לכלוך ליד הנעליים שלך אתה לכלכת" ואז אתה אומר לו "אני מבין אבל תקשיב תראה כאילו זה" והוא אומר לך "לא נכון הנה" ואתה נותן לו הסבר והוא לא, אומר לך "מה אתה מבלבל לי במוח הנה אתה לכלכת יש כתם על הרצפה זה ליד הנעליים שלך".
ואתה מנסה לענות לו על זה אבל אין מה לדבר, אז אני סתם נותן דוגמה פשוטה אבל לפעמים זה טיעון ארוך והוא חוזר על הרעיון שלו עוד פעם ועוד פעם כמו חמור או לא כמו חמור כמו חמור זה כמוהו בכלל והוא לא מקשיב לטענה, אומרים לו א' הוא עונה ג' מה לעשות בהנחה שרוצים שהוא יקשיב מה ענו לו כי לא שוללים אותו מנסים להסביר לו משהו אבל הוא לא מקשיב. מה עושים מה התשובה הבנאלית אומרת? שלב ראשון שואלים למה הוא לא מקשיב מה הסיבה שהוא חוזר על מה שהוא אומר.
ש: רוצה שיסכימו איתו.
אליעד: אוקי יכול להיות שהוא רוצה שיסכימו איתו, רגע שנייה השאלה מחויב לו שיסכימו איתו אם נגיד מחויב לו שיסכימו איתו זאת גם בעיה, מחויב לו להיות צודק או מחויב לו שיסכימו איתו זאת גם שאלה. יש מישהו שאומר "מחויב לי שיסכימו איתי" ואז אם אנחנו ביחד איתו נגיד למסקנה אחרת זה גם בסדר ויש מישהו שאומר "לא מחויב לי שיסכימו איתי" כאילו שמה שהוא אומר זה בכוונה כדי לא לשמוע מה שאתה אומר, אולי יש לו מחויב כזה.
אבל בא נניח נגיד שמישהו, ויש עוד סיבות למה שמישהו יחזור על מה שהוא אומר בלי להקשיב אבל בא נניח נלך על המקרה היותר גרוע שהוא חוזר על מה שהוא אומר כדי לא להקשיב לך הוא לא רוצה להקשיב לך לא מוכן להקשיב, אל מול עצמו נגיד ואתה רוצה בכל זאת שהוא יקשיב.
ש: להסכים איתו.
אליעד: כן.
ש: כי מהיבט מסוים הוא.
אליעד: מה להסכים איתו את רוצה לא להסכים איתו, מה זה תסכים איתו זה כמו תגיד לו אתה צודק וזהו?
ש: לא להגיד לו מהיבט מסוים אתה צודק אבל.
אליעד: לא בהנחה שלא רוצים להגיד לו מהיבט מסוים אתה צודק כי הוא מאשים אותך ברצח הוא לא צודק משום היבט.
ש: לדעתי מחוויות שלי בדברים כאלה לא אכפת לו מה יש לך להגיד.
אליעד: אני יודע אז מה עושים?
ש: זה לא מעניין אותו הדיון בכלל.
אליעד: מה עושים?
ש: מחפשים את האינטרס שלו.
אליעד: נכון זה מה שאמרתי אוטומטית מחפשים את האינטרס מנסים לנטרל את האינטרס. עכשיו אז אני בכוונה מקשה את הסיפור, בא נשאל את זה אחרת מה ניתן לעשות כדי למנוע ממנו לחזור על הדברים שלו עוד פעם ולא משנה מה האינטרס שלו, אני בכוונה אחדד באופן גנרי יותר בא נראה אם יש דרך לגרום לכך לא מוחלט אבל באופן יחסי למנוע ממנו לחזור על מה שהוא אומר ולא משנה למה הוא חוזר על מה שהוא אומר.
ש: שאתה תחזור על מה שהוא אומר.
אליעד: ומה זה אומר מה זה נותן?
ש: שיהיה בטוח שהבנת את הטענה שלו.
אליעד: נכון אז מה שנתת זאת התשובה הנכונה אז קודם כל ככה לפעמים בן אדם חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם והוא לא פנוי להקשיב למה שאומרים לו כי הוא לא בטוח שהבינו אותו, הוא שואל ושואל לא בטוח שהבינו אותו אז הרבה פעמים הפתרון הוא ועוד פעם לא בקטע רע הוא פשוט לא בטוח שהבינו אותו לכן הוא חוזר על השאלה או חוזר על הטענה חוזר על האמירה. לפעמים הדרך לגרום לו להקשיב להגיד לו "אוקי בוא תעצור אני לא עונה לך על השאלה אני רק להראות לך שהבנתי אותך" ולהסביר לו מה הבנו, עכשיו ברגע שהוא בטוח שהבינו אותו עכשיו הוא יכול להקשיב עכשיו המוח שלו התפנה "אוקי מה אמרו?" כי הוא בטוח שהבינו אותו.
כי לפעמים הרופא בא לתת לך תרופה ואתה אומר "אני לא בטוח שהוא הבין מה כואב לי בכלל, צריך להסביר לו לא זה כואב לי" ואז הרופא אומר לך "טוב קח את זה" אתה אומר לו "לא אבל אני לא בטוח שהבנת מה כואב לי בכלל" לכן לפעמים צריך להראות לו שהבינו אותו. עכשיו אני אומר יותר מזה מה שהיא אמרה להראות לו שהבינו אותו זה נכון באופן עקרוני גם אם לא משנה מה הסיבה שהוא חוזר על מה שהוא אומר, למה? כי אם היו אומרים לו "אוקי מה אתה אומר ככה וככה? אוקי בוא אני אראה לך, בא נראה אם הבנתי אותך" ואז אומרים לו את כל הטענה שלו מא' עד ת' ואז אומרים לו "אוקי יש משהו שאתה חושב שלא הבנתי ממה שאמרת? לא, הבנת את מה שאמרתי, יפה ואני לא מסכים איתך".
רגע ואתה רוצה להוסיף משהו? לא, אתה בטוח שהבנתי אותך? כן, לא הבנת אותי, כן מה לא הבנתי אותך אני לא אומר לך מה דעתי קודם כל בא נדבר על הדעה שלך בא תראה אם הבנתי אותך" אחרי שסגור מכל הצדדים שהוא אומר "כן הבנת אותי" ועכשיו אז אומרים לו ככה "עכשיו יש לי את הדעה שלי אתה רוצה לשמוע אם אתה לא רוצה לשמוע תגיד לא רוצה לשמוע אבל תעשה את זה פורמאלית אל תחזור על הטענה שלך עוד פעם ועוד פעם. ובדרך כלל כשמישהו אומרים לו הנה הבינו אותך עכשיו הוא מתחיל לחזור על הטענה אומרים "בשביל מה אתה חוזר אבל הבנו אותך נכון, אתה אמרת שהבנו אותך למה לך לחזור על הטענה".
לכן טכנית תמיד כשמתווכחים עם מישהו אוטומטית אפילו קודם כששאלתי את השאלה אני שאלתי את השאלה בצורה לא נכונה, כי מה אני שאלתי? אני אמרתי נגיד שמישהו מאשים אותך במשהו ואז אתה אומר לו "טוב הבנתי אותך ש... אבל" ואז אני מחקתי את המילה "הבנתי" כי התשובה היא בעצם ב - "הבנתי" כשאתה אומר לו "הבנתי אותך" או "בוא תראה מה הבנתי אותך" זה בעצם מונע ממנו להמשיך לבלבל את המוח עוד פעם. ברוב ככל הדיונים אנשים מבלבלים את המוח כי הם לא חושבים שהבינו אותם או חלק גדול מהמקרים.
אם אומרים לבן אדם "אוקי בא תראה מה הבנתי אותך? לא הבנת אותי בדיוק", עכשיו למה אנשים מפחדים להגיד מה הם הבינו את השני? כי הם מפחדים שהשני צודק בכלל והם לא רוצים להזדהות עם הדעה שלו או מה שזה לא יהיה אבל אם בן אדם בטוח שהוא צודק אז מה אכפת לך להסביר לו את עצמו, תסביר לו אותו "הנה אני מבין שאתה חושב ככה וככה כי ככה וככה נכון, יפה ויש עוד סיבה כזאת נכון, בוא אני אביא לך עוד נימוקים למה שאתה אומר שתראה שאני מבין כל מה שאתה חושב, עכשיו הבנת? עכשיו בוא אני אתן לך את הדעה שלי ותראה שכל מה שאמרת זה שטות מוחלטת". הבנו את הסיפור?
אתה מסביר למישהו "אולי תעשה ככה וככה" והוא חוזר על הטענה "לא זה" וחוזר על הטענה וחוזר על הטענה, הוא לא מקשיב אתה אומר לו "תקשיב רגע בוא תקשיב אני מסביר לך טענה אחרת" והבן אדם עבור המשכנע הוא חווה את זה שמנסים לשכנע אותו, נתקלת בכזה דבר נכון?
ש: כן.
אליעד: יפה, שהוא לא מקשיב הוא חוזר על הטענה שלו עוד ועוד פעם. השאלה היא מה צריך לעשות בשביל שרוצים שהוא יקשיב.
ש: לא הבנתי מי רוצים שיקשיב המשכנע?
אליעד: עוד פעם אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו ואתה מסביר לו והוא במקום להתייחס למה שאתה אומר חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם.
ש: על ההתנגדויות?
אליעד: כן הוא מעלה איזושהי יש לו איזו טענה והוא אומר אותה עוד פעם ועוד פעם ואתה חווה שהוא לא מקשיב בכלל מה אתה אומר לו, אתה מסביר לו משהו הוא לא מקשיב עובדה שהוא לא מתייחס הוא לא מבין לא יודע מה, אולי אתה טועה והוא צודק אבל בהנחה שאתה חושב שאתה צודק והוא טועה ואתה חווה שהוא בכלל לו אין קשר בין מה שאתה אומר לו למה שהוא עונה ולא רק זה אלא הוא כל הזמן חוזר על הדברים שלו עוד פעם ועוד פעם.
ש: לדעתי זה בדיוק הפוך אם נוצר מצב כזה אז זה אני שלא מקשיב, אם נוצר מצב כזה ואני חושב שהוא לא מקשיב.
אליעד: כן.
ש: לדעתי זה אני שלא מקשיב.
אליעד: למה?
ש: כי הוא חוזר על הטענה שלו ואני לא מתייחס לטענה שלו.
אליעד: לא בהנחה שאתה מתייחס לטענה שלו.
ש: אני מתייחס ואני מדבר איתו על הטענה?
אליעד: כן והוא לא מעניין אותו שאתה מדבר לדוגמה נגיד מישהו בא לדוגמה נניח יש לכלוך על הרצפה מישהו אומר לך "למה לכלכת את הרצפה?" אתה אומר לו "לא לכלכתי את הרצפה" הוא אומר לך "אבל יש פה לכלוך זה הגיע מהנעליים שלך", אתה אומר לו "אבל זה לא הגיע מהנעליים שלי מה זה קשור" ואז הוא אומר לך "לא נכון אבל הנה יש לכלוך ליד הנעליים שלך אתה לכלכת" ואז אתה אומר לו "אני מבין אבל תקשיב תראה כאילו זה" והוא אומר לך "לא נכון הנה" ואתה נותן לו הסבר והוא לא, אומר לך "מה אתה מבלבל לי במוח הנה אתה לכלכת יש כתם על הרצפה זה ליד הנעליים שלך".
ואתה מנסה לענות לו על זה אבל אין מה לדבר, אז אני סתם נותן דוגמה פשוטה אבל לפעמים זה טיעון ארוך והוא חוזר על הרעיון שלו עוד פעם ועוד פעם כמו חמור או לא כמו חמור כמו חמור זה כמוהו בכלל והוא לא מקשיב לטענה, אומרים לו א' הוא עונה ג' מה לעשות בהנחה שרוצים שהוא יקשיב מה ענו לו כי לא שוללים אותו מנסים להסביר לו משהו אבל הוא לא מקשיב. מה עושים מה התשובה הבנאלית אומרת? שלב ראשון שואלים למה הוא לא מקשיב מה הסיבה שהוא חוזר על מה שהוא אומר.
ש: רוצה שיסכימו איתו.
אליעד: אוקי יכול להיות שהוא רוצה שיסכימו איתו, רגע שנייה השאלה מחויב לו שיסכימו איתו אם נגיד מחויב לו שיסכימו איתו זאת גם בעיה, מחויב לו להיות צודק או מחויב לו שיסכימו איתו זאת גם שאלה. יש מישהו שאומר "מחויב לי שיסכימו איתי" ואז אם אנחנו ביחד איתו נגיד למסקנה אחרת זה גם בסדר ויש מישהו שאומר "לא מחויב לי שיסכימו איתי" כאילו שמה שהוא אומר זה בכוונה כדי לא לשמוע מה שאתה אומר, אולי יש לו מחויב כזה.
אבל בא נניח נגיד שמישהו, ויש עוד סיבות למה שמישהו יחזור על מה שהוא אומר בלי להקשיב אבל בא נניח נלך על המקרה היותר גרוע שהוא חוזר על מה שהוא אומר כדי לא להקשיב לך הוא לא רוצה להקשיב לך לא מוכן להקשיב, אל מול עצמו נגיד ואתה רוצה בכל זאת שהוא יקשיב.
ש: להסכים איתו.
אליעד: כן.
ש: כי מהיבט מסוים הוא.
אליעד: מה להסכים איתו את רוצה לא להסכים איתו, מה זה תסכים איתו זה כמו תגיד לו אתה צודק וזהו?
ש: לא להגיד לו מהיבט מסוים אתה צודק אבל.
אליעד: לא בהנחה שלא רוצים להגיד לו מהיבט מסוים אתה צודק כי הוא מאשים אותך ברצח הוא לא צודק משום היבט.
ש: לדעתי מחוויות שלי בדברים כאלה לא אכפת לו מה יש לך להגיד.
אליעד: אני יודע אז מה עושים?
ש: זה לא מעניין אותו הדיון בכלל.
אליעד: מה עושים?
ש: מחפשים את האינטרס שלו.
אליעד: נכון זה מה שאמרתי אוטומטית מחפשים את האינטרס מנסים לנטרל את האינטרס. עכשיו אז אני בכוונה מקשה את הסיפור, בא נשאל את זה אחרת מה ניתן לעשות כדי למנוע ממנו לחזור על הדברים שלו עוד פעם ולא משנה מה האינטרס שלו, אני בכוונה אחדד באופן גנרי יותר בא נראה אם יש דרך לגרום לכך לא מוחלט אבל באופן יחסי למנוע ממנו לחזור על מה שהוא אומר ולא משנה למה הוא חוזר על מה שהוא אומר.
ש: שאתה תחזור על מה שהוא אומר.
אליעד: ומה זה אומר מה זה נותן?
ש: שיהיה בטוח שהבנת את הטענה שלו.
אליעד: נכון אז מה שנתת זאת התשובה הנכונה אז קודם כל ככה לפעמים בן אדם חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם והוא לא פנוי להקשיב למה שאומרים לו כי הוא לא בטוח שהבינו אותו, הוא שואל ושואל לא בטוח שהבינו אותו אז הרבה פעמים הפתרון הוא ועוד פעם לא בקטע רע הוא פשוט לא בטוח שהבינו אותו לכן הוא חוזר על השאלה או חוזר על הטענה חוזר על האמירה. לפעמים הדרך לגרום לו להקשיב להגיד לו "אוקי בוא תעצור אני לא עונה לך על השאלה אני רק להראות לך שהבנתי אותך" ולהסביר לו מה הבנו, עכשיו ברגע שהוא בטוח שהבינו אותו עכשיו הוא יכול להקשיב עכשיו המוח שלו התפנה "אוקי מה אמרו?" כי הוא בטוח שהבינו אותו.
כי לפעמים הרופא בא לתת לך תרופה ואתה אומר "אני לא בטוח שהוא הבין מה כואב לי בכלל, צריך להסביר לו לא זה כואב לי" ואז הרופא אומר לך "טוב קח את זה" אתה אומר לו "לא אבל אני לא בטוח שהבנת מה כואב לי בכלל" לכן לפעמים צריך להראות לו שהבינו אותו. עכשיו אני אומר יותר מזה מה שהיא אמרה להראות לו שהבינו אותו זה נכון באופן עקרוני גם אם לא משנה מה הסיבה שהוא חוזר על מה שהוא אומר, למה? כי אם היו אומרים לו "אוקי מה אתה אומר ככה וככה? אוקי בוא אני אראה לך, בא נראה אם הבנתי אותך" ואז אומרים לו את כל הטענה שלו מא' עד ת' ואז אומרים לו "אוקי יש משהו שאתה חושב שלא הבנתי ממה שאמרת? לא, הבנת את מה שאמרתי, יפה ואני לא מסכים איתך".
רגע ואתה רוצה להוסיף משהו? לא, אתה בטוח שהבנתי אותך? כן, לא הבנת אותי, כן מה לא הבנתי אותך אני לא אומר לך מה דעתי קודם כל בא נדבר על הדעה שלך בא תראה אם הבנתי אותך" אחרי שסגור מכל הצדדים שהוא אומר "כן הבנת אותי" ועכשיו אז אומרים לו ככה "עכשיו יש לי את הדעה שלי אתה רוצה לשמוע אם אתה לא רוצה לשמוע תגיד לא רוצה לשמוע אבל תעשה את זה פורמאלית אל תחזור על הטענה שלך עוד פעם ועוד פעם. ובדרך כלל כשמישהו אומרים לו הנה הבינו אותך עכשיו הוא מתחיל לחזור על הטענה אומרים "בשביל מה אתה חוזר אבל הבנו אותך נכון, אתה אמרת שהבנו אותך למה לך לחזור על הטענה".
לכן טכנית תמיד כשמתווכחים עם מישהו אוטומטית אפילו קודם כששאלתי את השאלה אני שאלתי את השאלה בצורה לא נכונה, כי מה אני שאלתי? אני אמרתי נגיד שמישהו מאשים אותך במשהו ואז אתה אומר לו "טוב הבנתי אותך ש... אבל" ואז אני מחקתי את המילה "הבנתי" כי התשובה היא בעצם ב - "הבנתי" כשאתה אומר לו "הבנתי אותך" או "בוא תראה מה הבנתי אותך" זה בעצם מונע ממנו להמשיך לבלבל את המוח עוד פעם. ברוב ככל הדיונים אנשים מבלבלים את המוח כי הם לא חושבים שהבינו אותם או חלק גדול מהמקרים.
אם אומרים לבן אדם "אוקי בא תראה מה הבנתי אותך? לא הבנת אותי בדיוק", עכשיו למה אנשים מפחדים להגיד מה הם הבינו את השני? כי הם מפחדים שהשני צודק בכלל והם לא רוצים להזדהות עם הדעה שלו או מה שזה לא יהיה אבל אם בן אדם בטוח שהוא צודק אז מה אכפת לך להסביר לו את עצמו, תסביר לו אותו "הנה אני מבין שאתה חושב ככה וככה כי ככה וככה נכון, יפה ויש עוד סיבה כזאת נכון, בוא אני אביא לך עוד נימוקים למה שאתה אומר שתראה שאני מבין כל מה שאתה חושב, עכשיו הבנת? עכשיו בוא אני אתן לך את הדעה שלי ותראה שכל מה שאמרת זה שטות מוחלטת". הבנו את הסיפור?
050-3331-331