וכאן תתבאר עוד דרך, כיצד באפשרותך לשתול למישהו מחשבה, שתגרום לו להקשיב לך, בדברים שהוא לא רוצה / לא אוהב להקשיב לך.

והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מרגיל אותו לחשוב שהוא מקשיב לך, כאשר הוא עושה דברים שהוא היה עושה אותם, גם בלי להקשיב לך. לדוגמא, נניח שאתה יודע שמישהו רוצה לעשות משהו, לדוגמא ללכת לאכול. ואז אתה אומר לו, "בא לאכול". ואז הוא בא לאכול, לא בגלל שאתה אמרת לו לבוא לאכול, אלא בגלל שהוא רצה לבוא לאכול, גם בלי קשר לזה שאמרת לו לבוא לאכול.

במקרה כזה לדוגמא, תת המודע של האדם השני, כאשר הוא עושה פעולה, אחרי שאתה אמרת לו לעשות אותה, תת המודע של האדם השני, גורם לו לחשוב, שהוא עשה את הפעולה, בגלל שאתה אמרת לו לעשות אותה. וכך הוא מתרגל להקשיב לך.

בנוסף, נניח שמישהו רוצה ללכת לאכול. ונניח שהרצון שלו לאכול הוא 99%. דהיינו, שמבחינת הרצון שלו לאכול, הוא היה הולך לאכול בעוד 5 דקות. אבל אתה אומר לו, "בא לאכול". ואז הרצון שלו לאכול, גדל ל 100%, ואז הוא הולך לאכול עכשיו. במקרה כזה לדוגמא, הרי שאכן 1% מהסיבה שהוא הלך לאכול כרגע ולא בעוד 5 דקות, היא באמת בגלל שאתה אמרת לו לאכול.

ונכון שמצד האמת, אם הוא לא היה רוצה לאכול, הוא לא היה הולך לאכול. ונכון שמצד האמת, הוא הלך לאכול, בעיקר בגלל שהוא זה שרצה לאכול, אבל עדיין מבחינת תת המודע של המושפע, מנקודת המבט שלו, הוא הלך לאכול, גם כי אתה אמרת לו ללכת לאכול. ואז ממילא תת המודע שלו, מתרגל להקשיב לך.

וכאן יש לשים לב לנקודה הבאה, והיא שאם תבקש ממישהו לעשות משהו שהוא בכל מקרה היה עושה אותו, ושהדבר הזה עושה לו טוב, ממילא הוא יאהב אותך יותר והוא יתרגל יותר להקשיב לך. אבל אם אתה אומר למישהו לעשות משהו, שהוא לא נהנה אלא אפילו סובל מלעשות אותו, במקרה כזה, תת המודע של האדם השני, גורם לו לא לרצות להקשיב לך. כי נוצרת אצלו התניה שאומרת, שכאשר הוא מקשיב לך, נהיה לו רע.

ויש כאן עוד רמת תחכום נוספת, שאומרת שאם אתה רוצה להרגיל מישהו להקשיב לך במשהו מסוים, באפשרותך לעשות זאת, על ידי מה שהסברתי קודם, בתוספת של זה שתנסה ליצור סיטואציית הקשבה שתהיה דומה כמה שיותר לסיטואציה שאתה רוצה שהוא יקשיב לך.

לדוגמא, נניח שאתה רוצה שכאשר מישהו חוזר מהעבודה שלו, שהוא יקשיב לך לעשות פעולה שהוא לא אוהב לעשות אותה. במקרה כזה, העצה הכללית הקודמת אומרת, שפשוט תרגיל אותו להקשיב לך, בדברים שהוא היה עושה ממילא ובדברים שעושים לו טוב.

והעצה הנוכחית אומרת, שתרגיל אותו להקשיב לך, בסיטואציה שתהיה כמה שיותר דומה לסיטואציה הרצויה. דהיינו, בכל פעם שהוא חוזר מהעבודה, בקש ממנו לדוגמא, לך לנוח / לך לשתות מים / לך תעשה פעולה שהוא היה עושה אותה ממילא / שמח לעשות אותה. ואז ממילא אצל האדם השני נוצרת התניה, שלא רק שהוא רגיל להקשיב לך, אלא שהוא רגיל להקשיב לך, כאשר הוא חוזר מהעבודה.

או לדוגמא, נניח שברצונך להרגיל את הילד שלך להקשיב לך כאשר אתה מבקש ממנו ללכת להכין שיעורי בית. דהיינו, להקשיב לך כאשר אתה אומר לו "לך תכין שיעורי בית"...