תכלית החיים, מטרת החיים, האם יש מטרה לחיים? משמעות החיים לילדים, האם יש תכלית לחיים? מהי תכלית החיים? מהי מטרת החיים? לשכנע מישהו לא להתאבד, איך לענות לשאלה? מהי משמעות החיים?
האם יש תכלית לחיים, ומה משמעות החיים באמת?
השאלה על תכלית החיים ועל מטרת החיים נחשבת לשאלה מהותית ומרכזית, אבל אליעד כהן מציג אותה מזווית אחרת לגמרי. הוא מסביר שזו אולי נראית השאלה הקשה ביותר, אך למעשה, ייתכן שזו בכלל לא שאלה. זאת משום שלכל מטרה אפשר למצוא מטרה גבוהה ממנה, וכך נוצר לופ אינסופי של מטרות ללא נקודת קצה ברורה. אליעד מביא כדוגמה את רבי נחמן מברסלב, שאומר שלכל דבר בעולם יש תכלית, אך מוסיף מיד שלכל תכלית יש תכלית נוספת, "גבוה מעל גבוה". זה יוצר מצב פרדוקסלי לכאורה, שבו אין תכלית סופית ומוחלטת, ולכן גם לא יכולה להיות תשובה מוחלטת לשאלה.
אליעד מסביר, לדוגמה, את בניית הבית: אפשר לשאול מדוע אדם בונה בית, והתשובה תהיה כדי לנוח. אבל גם על זה אפשר לשאול מדוע הוא רוצה לנוח, וכך הלאה, עד אינסוף. הוא מדגיש שבאופן מוחלט לא ניתן להשיב מדוע יש עולם, מכיוון שגם המטרה עצמה היא חלק מהבריאה - כלומר, לפני בריאת העולם גם לא היתה קיימת המטרה שלשמה הוא נברא. לדוגמה, אם נאמר שהעולם נברא כדי "לפרסם את אלוהים" או "כדי שאלוהים יתגלה", מיד עולה השאלה מה המטרה של המטרה עצמה. יוצא מכך שאי אפשר למצוא מטרה סופית או מוחלטת באמת.
האם בכלל אפשר לענות לשאלת תכלית החיים?
למרות זאת, אליעד מציע פתרון מעשי: במקום לחפש מטרה מוחלטת, הוא מציע לחפש מטרות יחסיות. מה המשמעות? הוא אומר שיש להתבונן במציאות ולבדוק אילו דברים חיוביים קורים בזכות קיומו של העולם לעומת מצב שבו לא היה עולם. למשל, הוא מציע לחשוב שאם העולם לא היה קיים, לא היינו יכולים לחוות הנאה או התפתחות, וכך להגדיר מטרות יחסיות שלשמן העולם קיים.
כאשר אדם חווה מצב של הנאה או סיפוק, הוא אינו שואל על התכלית של החיים. האדם מתחיל לשאול על מטרת החיים רק כשלא טוב לו, כאשר הוא מרגיש שמשהו חסר לו. לדוגמה, אדם שקם בבוקר ומרגיש שהכל טוב, לא ישאל "בשביל מה קמתי?", אבל אדם שקם עם תחושה של ריקנות או חוסר, מתחיל לשאול על מטרת החיים.
איך עונים לאדם מיואש ששואל "מה הטעם בחיים" או שרוצה להתאבד?
אליעד נותן דוגמה לאישה מיואשת שאינה מוצאת טעם בחיים. הדרך להתמודד עם אדם כזה היא להבין מה האדם מחשיב כטוב - למשל כסף, אהבה או הנאה. לאחר מכן, יש להראות לאדם שהמטרה של החיים שלו היא בדיוק להשיג את אותו הטוב שהוא מעריך. אם אדם חושב שמטרת החיים היא כסף, אפשר לומר לו שהמטרה של חייו היא להשיג כסף, ולפרט כיצד יוכל להשיג זאת. אליעד מציין שאם מציגים לאדם מטרה שנראית לו ברת - השגה, הוא יפסיק לשאול על מטרת החיים ויתחיל ליהנות מהחיים עצמם.
לכן, המטרה היחסית של החיים היא למעשה לפתור את החיסרון שהאדם חווה, ולהפוך אותו ליתרון. לדוגמה, אם אדם סובל, מטרת חייו היא לפתח יכולת להתמודד עם הסבל ולהפוך אותו למשהו בעל משמעות חיובית.
האם קיים סדר מוחלט במציאות?
אליעד מדבר גם על נושא "הסדר" ביקום. הוא מסביר שיש הבדל בין סדר למטרה. גם אם אין תכלית מוחלטת לחיים, עדיין קיים סדר. הסדר הוא מערכת של חוקיות שמסבירה איך דברים מתנהלים ביקום. הוא נותן כדוגמה את חוקי הפיזיקה: למרות שאנחנו לא יודעים את התכלית הסופית שלהם, עדיין יש להם סדר ברור.
הסדר יכול להיות כזה שגם אם אין מטרה מוחלטת ברורה, הוא בכל זאת מסודר בצורה שבה האדם לא יכול להגיע אף פעם לקצה או למסקנה סופית. ייתכן שהסדר עצמו בנוי...
השאלה על תכלית החיים ועל מטרת החיים נחשבת לשאלה מהותית ומרכזית, אבל אליעד כהן מציג אותה מזווית אחרת לגמרי. הוא מסביר שזו אולי נראית השאלה הקשה ביותר, אך למעשה, ייתכן שזו בכלל לא שאלה. זאת משום שלכל מטרה אפשר למצוא מטרה גבוהה ממנה, וכך נוצר לופ אינסופי של מטרות ללא נקודת קצה ברורה. אליעד מביא כדוגמה את רבי נחמן מברסלב, שאומר שלכל דבר בעולם יש תכלית, אך מוסיף מיד שלכל תכלית יש תכלית נוספת, "גבוה מעל גבוה". זה יוצר מצב פרדוקסלי לכאורה, שבו אין תכלית סופית ומוחלטת, ולכן גם לא יכולה להיות תשובה מוחלטת לשאלה.
אליעד מסביר, לדוגמה, את בניית הבית: אפשר לשאול מדוע אדם בונה בית, והתשובה תהיה כדי לנוח. אבל גם על זה אפשר לשאול מדוע הוא רוצה לנוח, וכך הלאה, עד אינסוף. הוא מדגיש שבאופן מוחלט לא ניתן להשיב מדוע יש עולם, מכיוון שגם המטרה עצמה היא חלק מהבריאה - כלומר, לפני בריאת העולם גם לא היתה קיימת המטרה שלשמה הוא נברא. לדוגמה, אם נאמר שהעולם נברא כדי "לפרסם את אלוהים" או "כדי שאלוהים יתגלה", מיד עולה השאלה מה המטרה של המטרה עצמה. יוצא מכך שאי אפשר למצוא מטרה סופית או מוחלטת באמת.
האם בכלל אפשר לענות לשאלת תכלית החיים?
למרות זאת, אליעד מציע פתרון מעשי: במקום לחפש מטרה מוחלטת, הוא מציע לחפש מטרות יחסיות. מה המשמעות? הוא אומר שיש להתבונן במציאות ולבדוק אילו דברים חיוביים קורים בזכות קיומו של העולם לעומת מצב שבו לא היה עולם. למשל, הוא מציע לחשוב שאם העולם לא היה קיים, לא היינו יכולים לחוות הנאה או התפתחות, וכך להגדיר מטרות יחסיות שלשמן העולם קיים.
כאשר אדם חווה מצב של הנאה או סיפוק, הוא אינו שואל על התכלית של החיים. האדם מתחיל לשאול על מטרת החיים רק כשלא טוב לו, כאשר הוא מרגיש שמשהו חסר לו. לדוגמה, אדם שקם בבוקר ומרגיש שהכל טוב, לא ישאל "בשביל מה קמתי?", אבל אדם שקם עם תחושה של ריקנות או חוסר, מתחיל לשאול על מטרת החיים.
איך עונים לאדם מיואש ששואל "מה הטעם בחיים" או שרוצה להתאבד?
אליעד נותן דוגמה לאישה מיואשת שאינה מוצאת טעם בחיים. הדרך להתמודד עם אדם כזה היא להבין מה האדם מחשיב כטוב - למשל כסף, אהבה או הנאה. לאחר מכן, יש להראות לאדם שהמטרה של החיים שלו היא בדיוק להשיג את אותו הטוב שהוא מעריך. אם אדם חושב שמטרת החיים היא כסף, אפשר לומר לו שהמטרה של חייו היא להשיג כסף, ולפרט כיצד יוכל להשיג זאת. אליעד מציין שאם מציגים לאדם מטרה שנראית לו ברת - השגה, הוא יפסיק לשאול על מטרת החיים ויתחיל ליהנות מהחיים עצמם.
לכן, המטרה היחסית של החיים היא למעשה לפתור את החיסרון שהאדם חווה, ולהפוך אותו ליתרון. לדוגמה, אם אדם סובל, מטרת חייו היא לפתח יכולת להתמודד עם הסבל ולהפוך אותו למשהו בעל משמעות חיובית.
האם קיים סדר מוחלט במציאות?
אליעד מדבר גם על נושא "הסדר" ביקום. הוא מסביר שיש הבדל בין סדר למטרה. גם אם אין תכלית מוחלטת לחיים, עדיין קיים סדר. הסדר הוא מערכת של חוקיות שמסבירה איך דברים מתנהלים ביקום. הוא נותן כדוגמה את חוקי הפיזיקה: למרות שאנחנו לא יודעים את התכלית הסופית שלהם, עדיין יש להם סדר ברור.
הסדר יכול להיות כזה שגם אם אין מטרה מוחלטת ברורה, הוא בכל זאת מסודר בצורה שבה האדם לא יכול להגיע אף פעם לקצה או למסקנה סופית. ייתכן שהסדר עצמו בנוי...
- האם יש מטרה לחיים?
- איך לשכנע לא להתאבד?
- משמעות החיים לילדים
- האם יש סדר ביקום?
- למה יש סבל בעולם?
- מהי משמעות הרחמנות?
- מה עושים כשאין משמעות לחיים?