שכנוע למתקדמים, ניתוח תהליכי שכנוע, משל ונמשל, שיטות שכנוע מתקדמות, טכניקות שכנוע מתקדמות, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות, השפעה על התת מודע, סוגסטיה, חשיבה מופשטת
מהן טכניקות השכנוע המתקדמות של אליעד כהן?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בניתוח מעמיק של תהליכי שכנוע למתקדמים, תוך שימוש במשל ונמשל, סוגסטיה, ושתילת מחשבות באופן מתוחכם. אליעד משתמש בדוגמאות רבות כדי להדגים איך ניתן להשפיע על החשיבה של האדם שמולך מבלי שהוא יהיה מודע לכך ישירות. לאורך כל התוכן, הוא מדגיש את החשיבות של חשיבה מופשטת ויכולת לזהות את המהות של הדברים מעבר לפרטים החיצוניים.
מה החשיבות של פתרון בעיות בזמן אמת לפי אליעד?
אליעד מציג דוגמה ארוכה ומפורטת של נזילה בגג שמתרחשת בעת גשם חזק. הנזילה מתרחשת עקב סדק או חור קטן בגג, שלרוב לא מורגש כשיש רק טיפטוף קל, אבל הופך להיות בעיה קשה כשהגשם מתחזק. כשהנזילה מתגלה, איש המקצוע מוזמן לטפל בבעיה, אך בדרך כלל הוא יגיע רק לאחר שהגשם נפסק, בטענה שזה מסוכן לטפל בבעיה תוך כדי גשם. הבעיה היא שאחרי שהגשם פוסק, קשה לזהות באופן מדויק מהו מקור הנזילה האמיתי, ולכן התיקון אינו מושלם, ובעיה חוזרת בגשם הבא.
הנמשל בדוגמה זו, כפי שמסביר אליעד, הוא הצורך לפתור בעיות כשהן מתרחשות, ולא לחכות לאחר שהבעיה "מתייבשת". הוא מבהיר את הצורך בזיהוי ברור של מקור הבעיה דווקא כשהיא מתרחשת, כי אז הפתרון יהיה מדויק ומלא יותר. דוגמה זו ממחישה מצב שבו אם מחכים יותר מדי, הבעיה תמשיך לחזור.
כיצד לזהות את המהות האמיתית של הבעיה?
אליעד מסביר שצריך לקחת כל סיפור או דוגמה, לשאול "למה זה קורה כך ולא אחרת?", ולהגיע לשורש הבעיה על ידי פירוק כל שלב לשלבים קטנים יותר. הוא מדגיש שיכולת זו לזהות את "המהות" של הסיפור או המצב תעזור לכם למצוא פתרונות נכונים יותר ולהבין לעומק כל סיטואציה בחיים.
לדוגמה, הוא מתאר סיטואציה של אדם הרוצה להגביר מוטיבציה אצל עובדים שלו. אם העובד יחשוב בצורה אגואיסטית, אולי יעזוב את החברה לטובת עצמו ומשפחתו, אבל אם הוא יחשוב לטובת הכלל, הוא יישאר. המהות כאן היא לגרום לעובד לחשוב בצורה מסוימת כדי שימשיך לעבוד טוב יותר. לכן, אליעד מציע לשתול מחשבות בצורה מתוחכמת ולא ישירה כדי שהעובד יחשוב שההחלטה באה מתוכו.
איך לשתול מחשבות בצורה סמויה?
אליעד מסביר טכניקה של שתילת מחשבות שבה הסיפור או המשל רחוקים מספיק מהנמשל, כדי שהאדם לא יבין מיד שהמסר מכוון אליו. הוא נותן דוגמה של סיפור על חייל דרוזי שהתנהג באומץ לב וחשב על טובת הכלל. הסיפור נועד לגרום לשומע להעריך התנהגות של חשיבה על אחרים, ובכך בעקיפין לעודד אותו להתנהגות דומה, בלי להגיד לו במפורש "תחשוב על הכלל ולא רק על עצמך".
אליעד מדגיש שלפעמים דווקא צריך להרחיק את המשל כדי לתת לשומע את התחושה שיש לו בחירה חופשית. אם המסר יהיה שקוף מדי, האדם ירגיש שמנסים להשפיע עליו, ויתנגד באופן טבעי.
מתי משתמשים בשתילת מחשבות לעומת מתן בחירה?
אליעד מסביר שלפעמים אתה לא רוצה לשתול מחשבה באופן חד - משמעי, אלא רק לכוון בעדינות, כדי שהאדם יוכל להרגיש שהגיע למסקנה בעצמו. הוא נותן דוגמה מזוגיות: אם אתה גורם לבן הזוג שלך לבצע פעולה שאתה רוצה באופן סמוי מדי, אתה יכול להרגיש שזה לא אותנטי. עדיף לפעמים לספר לו סיפור או לתת משל מרוחק מספיק, כך שהוא יחשוב שהגיע בעצמו למסקנה הרצויה.
מה ההבדל בין "מהות" ל"צורה"?
אליעד מבדיל בין שני מובנים של המושג "מהות". מצד אחד, המהות היא הדבר המשותף הרחב בין סיפורים רבים...
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בניתוח מעמיק של תהליכי שכנוע למתקדמים, תוך שימוש במשל ונמשל, סוגסטיה, ושתילת מחשבות באופן מתוחכם. אליעד משתמש בדוגמאות רבות כדי להדגים איך ניתן להשפיע על החשיבה של האדם שמולך מבלי שהוא יהיה מודע לכך ישירות. לאורך כל התוכן, הוא מדגיש את החשיבות של חשיבה מופשטת ויכולת לזהות את המהות של הדברים מעבר לפרטים החיצוניים.
מה החשיבות של פתרון בעיות בזמן אמת לפי אליעד?
אליעד מציג דוגמה ארוכה ומפורטת של נזילה בגג שמתרחשת בעת גשם חזק. הנזילה מתרחשת עקב סדק או חור קטן בגג, שלרוב לא מורגש כשיש רק טיפטוף קל, אבל הופך להיות בעיה קשה כשהגשם מתחזק. כשהנזילה מתגלה, איש המקצוע מוזמן לטפל בבעיה, אך בדרך כלל הוא יגיע רק לאחר שהגשם נפסק, בטענה שזה מסוכן לטפל בבעיה תוך כדי גשם. הבעיה היא שאחרי שהגשם פוסק, קשה לזהות באופן מדויק מהו מקור הנזילה האמיתי, ולכן התיקון אינו מושלם, ובעיה חוזרת בגשם הבא.
הנמשל בדוגמה זו, כפי שמסביר אליעד, הוא הצורך לפתור בעיות כשהן מתרחשות, ולא לחכות לאחר שהבעיה "מתייבשת". הוא מבהיר את הצורך בזיהוי ברור של מקור הבעיה דווקא כשהיא מתרחשת, כי אז הפתרון יהיה מדויק ומלא יותר. דוגמה זו ממחישה מצב שבו אם מחכים יותר מדי, הבעיה תמשיך לחזור.
כיצד לזהות את המהות האמיתית של הבעיה?
אליעד מסביר שצריך לקחת כל סיפור או דוגמה, לשאול "למה זה קורה כך ולא אחרת?", ולהגיע לשורש הבעיה על ידי פירוק כל שלב לשלבים קטנים יותר. הוא מדגיש שיכולת זו לזהות את "המהות" של הסיפור או המצב תעזור לכם למצוא פתרונות נכונים יותר ולהבין לעומק כל סיטואציה בחיים.
לדוגמה, הוא מתאר סיטואציה של אדם הרוצה להגביר מוטיבציה אצל עובדים שלו. אם העובד יחשוב בצורה אגואיסטית, אולי יעזוב את החברה לטובת עצמו ומשפחתו, אבל אם הוא יחשוב לטובת הכלל, הוא יישאר. המהות כאן היא לגרום לעובד לחשוב בצורה מסוימת כדי שימשיך לעבוד טוב יותר. לכן, אליעד מציע לשתול מחשבות בצורה מתוחכמת ולא ישירה כדי שהעובד יחשוב שההחלטה באה מתוכו.
איך לשתול מחשבות בצורה סמויה?
אליעד מסביר טכניקה של שתילת מחשבות שבה הסיפור או המשל רחוקים מספיק מהנמשל, כדי שהאדם לא יבין מיד שהמסר מכוון אליו. הוא נותן דוגמה של סיפור על חייל דרוזי שהתנהג באומץ לב וחשב על טובת הכלל. הסיפור נועד לגרום לשומע להעריך התנהגות של חשיבה על אחרים, ובכך בעקיפין לעודד אותו להתנהגות דומה, בלי להגיד לו במפורש "תחשוב על הכלל ולא רק על עצמך".
אליעד מדגיש שלפעמים דווקא צריך להרחיק את המשל כדי לתת לשומע את התחושה שיש לו בחירה חופשית. אם המסר יהיה שקוף מדי, האדם ירגיש שמנסים להשפיע עליו, ויתנגד באופן טבעי.
מתי משתמשים בשתילת מחשבות לעומת מתן בחירה?
אליעד מסביר שלפעמים אתה לא רוצה לשתול מחשבה באופן חד - משמעי, אלא רק לכוון בעדינות, כדי שהאדם יוכל להרגיש שהגיע למסקנה בעצמו. הוא נותן דוגמה מזוגיות: אם אתה גורם לבן הזוג שלך לבצע פעולה שאתה רוצה באופן סמוי מדי, אתה יכול להרגיש שזה לא אותנטי. עדיף לפעמים לספר לו סיפור או לתת משל מרוחק מספיק, כך שהוא יחשוב שהגיע בעצמו למסקנה הרצויה.
מה ההבדל בין "מהות" ל"צורה"?
אליעד מבדיל בין שני מובנים של המושג "מהות". מצד אחד, המהות היא הדבר המשותף הרחב בין סיפורים רבים...
- איך לשתול מחשבות?
- שכנוע למתקדמים
- חשיבה מופשטת
- איך להשפיע על התת מודע?
- מה ההבדל בין משל לנמשל?
- פתרון בעיות בזמן אמת
- איך לפתח חשיבה מופשטת?