וכאן אבאר עוד דרך ועוד שיטה איך לשתול מסרים תת הכרתיים בתת המודע של האדם? ואבאר, איך עובד המוח האנושי? ואיך המוח מבין ומפרש את מה שהאדם שומע? ואבאר, מהן אסוציאציות באופן כללי ומהי אסוציאציה רגשית? ואיך אסוציאציות רגשיות משפיעות על תת המודע של האדם? ואבאר, איך הזיכרון של האדם, משפיע על המחשבות של האדם? ואבאר איך באפשרותך לעשות מניפולציות על המוח האנושי? ואיך אפשר ליצור אצל האדם הסחת דעת ולשתול לו מחשבות? ואיך עובדת מערכת הדימויים והאסוציאציות שיש במוח האנושי? ואיך עובדות פרסומות? ואיך שותלים מסרים תת הכרתיים בפרסום ובפרסומות? ואבאר איך באמצעות הבנת המוח האנושי, ניתן לשתול מחשבות במוח של האדם? ועוד.
וראשית כל יש להבין, כיצד המוח חושב וכיצד המוח מפרש את מה שאומרים לו? ומי שיעמיק בנושא הזה יראה, כי המוח בעצם מקבל המון אינפורמציה כל הזמן. ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה ישירה ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה עקיפה.
לדוגמה: נניח שאדם רואה בפעם הראשונה בחייו כלי רכב שחונה בחניה. האם האדם יעלה על דעתו שה"דבר הזה" יכול לנסוע בכביש במהירות גבוה? תשובה: לא. אין לאדם שום סיבה להניח שהדבר הזה, יכול לעשות את מה שהוא באמת יכול לעשות. ואם אותו האדם יראה את אותו הרכב, בזמן נסיעה בכביש. אז זה יגרום לאדם להבין בצורה ישירה, שאכן הרכב הזה יכול לנסוע בכביש.
והאדם, שרגיל כל הזמן לראות כלי רכב שנוסעים בכביש, מתחיל להאמין שכל כלי הרכב, אכן יכולים לנסוע בכביש. שזה בעצם אומר, שאם האדם אחרי שהוא "הבין" שכלי רכב נוסעים איתו בכביש, אם הוא יראה כלי רכב חונה במקום כלשהו ולא בזמן נסיעה, האדם בעצם יבין / יאמין, שגם כלי הרכב הזה יכול לנסוע בכביש. וזאת בעצם הבנה בצורה עקיפה אך לא בצורה ישירה.
כי האדם לא רואה במו עיניו את הרכב החונה, כאשר הוא נוסע. אבל המוח של האדם מספיק חכם, להשתמש בזיכרון של האדם ולהשתמש במערכת הדימויים והאסוציאציות שיש לו, כדי לראות את התמונה של הרכב החונה. ולהשוות אותה למאגר התמונות שכבר קיימות בתוך המוח. ולהבין בצורה עקיפה, שאם רוב ככל האובייקטיבים שנראים דומים לאובייקט שנצפה כרגע, אם רובם אכן נוסעים בכביש, אז כנראה שגם האובייקט הזה יכול לנסוע בכביש. שזאת בעצם הבנה עקיפה אך לא הבנה ישירה.
והרעיון הוא, שיש דברים שברורים לאדם בצורה ישירה. כגון לדוגמה שהאדם רואה בעיניו את הגשם שיורד מהשמיים. אבל לפעמים האדם שומע רעש של גשם. והאדם מניח, שאם עכשיו זאת עונת החורף ואם יש עכשיו רעש שנשמע כמו רעש של גשם, אז כנראה שגם עכשיו יורד גשם. וזאת בעצם הבנה בצורה עקיפה.
כי יש דברים שהמוח רואה באופן ישיר כנ"ל. אבל יש דברים שהמוח של האדם רואה, אבל יש לו ספק לגבי הפירוש שלהם. דהיינו, שהאדם לדוגמה שומע רעש כלשהו. והאדם לא יודע האם לפרש את הרעש הזה שהוא מעיד על כך שכרגע יורד גשם. או שמא הרעש הזה מקורו במקור רעש אחר, אך לא בכך שכרגע יורד גשם.
וכאשר יש לאדם ספק לגבי איך לפרש את המציאות, אז המוח של האדם בעצם צריך להתחיל לבצע חישובים כאלו ואחרים, כדי לדעת מה הפירוש שנראה לו הכי נכון. וזה בעצם המקום, שבו ניתן לשתול מחשבות אצל האדם. במקום שבו מעבירים לאדם אינפורמציה כלשהי. ואפשר לגרום לאדם להבין את מה שהוא שמע, בצורה לא נכונה, כפי מה שרוצים שהוא יבין. על ידי זה שגורמים למוח שלו, שבמקום שבו יש לו ספק לגבי הפירוש של מה שהוא שמע, שהוא יפרש את הדברים בצורה כלשהי, שהיא לא בהכרח תואמת את המציאות האמיתית.
כי ישנם מצבים, כגון לדוגמה כאשר מעבירים מסרים תת הכרתיים בפרסומות וכיו"ב, שבהם גורמים לאדם להבין מסר כלשהו מהפרסומת. למרות שבאמת המוצר בשטח, הוא לא באמת כפי מה שהאדם מבין מהפרסומת.
ולא תמיד משקרים לאדם בצורה גלויה ומוסרים לו מידע שגוי. אלא לפעמים יוצרים לאדם סוג של "מצג שווא" וסוג של הטעייה צרכנית (הטעייה בפרסום), בצורה מניפולטיבית ומתוחכמת. שבה גורמים לתת המודע של האדם להבין דבר כלשהו לגבי המוצר. למרות שבאמת המוצר יכול להיות שהוא בכלל הפוך ושונה ממה שהלקוח הבין מהפרסומת. ואת זה עושים באמצעות הדרך שאותה אני מבאר כאן.
והרעיון הוא, שכאשר יש לאדם ספק לגבי הפירוש והמשמעות של מה שהוא רואה מולו, כגון לדוגמה בפרסומת וכיו"ב, אז יש תהליך מסוים שגורם למוח של האדם להחליט, איך לפרש את המידע שאותו הוא ראה. ומי שיודע איך התהליך הזה עובד, ממילא הוא יכול לגרום למוח של האדם, להבין ולפרש את העובדות, לאו דווקא בצורה נכונה, אלא בצורה שקרית ושגויה.
אז לפי מה באמת מחליט המוח של האדם איך לפרש את העובדות, כאשר יש לו ספק לגבי הפירוש של העובדות? וכאן כמובן שיש המון חישובים ושיקולים שונים שאותם מבצע המוח של האדם. וכאן אסביר רק היבט מסוים, מתוך המכלול של החישובים שהמוח של האדם מבצע, כאשר הוא צריך לקבל החלטה, איך לפרש מידע כלשהו שמוטל בספק. והבנת התהליך הזה לעומקו, תשפר לאדם את כושר השכנוע ואת יכולת השכנוע שלו בצורה משמעותית ביותר.
ואחד מהדברים שמשפיעים על הצורה שבה המוח מחליט איך לפרש את המידע שהוא לא בטוח לגבי הפירוש שלו, הוא המצב התפישתי של האדם, ביחס לאפשרויות הפירוש השונות שהוא יכול לתת לאותו הדבר שאותו הוא רואה / שומע וכולי.
לדוגמה: נניח שאדם דובר שתי שפות שונות, כגון עברית ואנגלית. והאדם שומע אדם אחר שאומר לו מילה שיש לה משמעות שונה בעברית ובאנגלית. כיצד יפרש המוח של האדם השומע, את המשמעות של המילה שאותה הוא שמע? תשובה: לפי ההקשר של השיחה. אם הוא לדוגמה נמצא במדינה שבה דוברים את השפה העברית, והאדם שאיתו דובר את השפה העברית, המוח יניח בצורה עקיפה, שכנראה הדובר התכוון לפירוש של המילה בעברית. אבל אם האדם שמדבר איתך, יהיה בעל מבטא אנגלי והוא במקרה מדבר איתך באנגלית וכיו"ב, הרי שאז המוח יפרש את משמעות המילה, לפי הפירוש שלה באנגלית. וכיו"ב ניתן לתת דוגמאות שונות, שבהן המוח של האדם יפרש את הפירוש של המילה שיש לה ריבוי משמעויות וכיו"ב, לפי ההקשר של אותו העניין.
שזה בעצם אומר, שהמוח נמצא במצב של ספק כיצד לפרש את המידע שאותו הוא קלט. והוא מפרש אותו, לפי המצב התפישתי שלו באותו הרגע. כגון בדוגמה הנ"ל, שאם...
וראשית כל יש להבין, כיצד המוח חושב וכיצד המוח מפרש את מה שאומרים לו? ומי שיעמיק בנושא הזה יראה, כי המוח בעצם מקבל המון אינפורמציה כל הזמן. ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה ישירה ויש דברים שהמוח של האדם מבין אותם בצורה עקיפה.
לדוגמה: נניח שאדם רואה בפעם הראשונה בחייו כלי רכב שחונה בחניה. האם האדם יעלה על דעתו שה"דבר הזה" יכול לנסוע בכביש במהירות גבוה? תשובה: לא. אין לאדם שום סיבה להניח שהדבר הזה, יכול לעשות את מה שהוא באמת יכול לעשות. ואם אותו האדם יראה את אותו הרכב, בזמן נסיעה בכביש. אז זה יגרום לאדם להבין בצורה ישירה, שאכן הרכב הזה יכול לנסוע בכביש.
והאדם, שרגיל כל הזמן לראות כלי רכב שנוסעים בכביש, מתחיל להאמין שכל כלי הרכב, אכן יכולים לנסוע בכביש. שזה בעצם אומר, שאם האדם אחרי שהוא "הבין" שכלי רכב נוסעים איתו בכביש, אם הוא יראה כלי רכב חונה במקום כלשהו ולא בזמן נסיעה, האדם בעצם יבין / יאמין, שגם כלי הרכב הזה יכול לנסוע בכביש. וזאת בעצם הבנה בצורה עקיפה אך לא בצורה ישירה.
כי האדם לא רואה במו עיניו את הרכב החונה, כאשר הוא נוסע. אבל המוח של האדם מספיק חכם, להשתמש בזיכרון של האדם ולהשתמש במערכת הדימויים והאסוציאציות שיש לו, כדי לראות את התמונה של הרכב החונה. ולהשוות אותה למאגר התמונות שכבר קיימות בתוך המוח. ולהבין בצורה עקיפה, שאם רוב ככל האובייקטיבים שנראים דומים לאובייקט שנצפה כרגע, אם רובם אכן נוסעים בכביש, אז כנראה שגם האובייקט הזה יכול לנסוע בכביש. שזאת בעצם הבנה עקיפה אך לא הבנה ישירה.
והרעיון הוא, שיש דברים שברורים לאדם בצורה ישירה. כגון לדוגמה שהאדם רואה בעיניו את הגשם שיורד מהשמיים. אבל לפעמים האדם שומע רעש של גשם. והאדם מניח, שאם עכשיו זאת עונת החורף ואם יש עכשיו רעש שנשמע כמו רעש של גשם, אז כנראה שגם עכשיו יורד גשם. וזאת בעצם הבנה בצורה עקיפה.
כי יש דברים שהמוח רואה באופן ישיר כנ"ל. אבל יש דברים שהמוח של האדם רואה, אבל יש לו ספק לגבי הפירוש שלהם. דהיינו, שהאדם לדוגמה שומע רעש כלשהו. והאדם לא יודע האם לפרש את הרעש הזה שהוא מעיד על כך שכרגע יורד גשם. או שמא הרעש הזה מקורו במקור רעש אחר, אך לא בכך שכרגע יורד גשם.
וכאשר יש לאדם ספק לגבי איך לפרש את המציאות, אז המוח של האדם בעצם צריך להתחיל לבצע חישובים כאלו ואחרים, כדי לדעת מה הפירוש שנראה לו הכי נכון. וזה בעצם המקום, שבו ניתן לשתול מחשבות אצל האדם. במקום שבו מעבירים לאדם אינפורמציה כלשהי. ואפשר לגרום לאדם להבין את מה שהוא שמע, בצורה לא נכונה, כפי מה שרוצים שהוא יבין. על ידי זה שגורמים למוח שלו, שבמקום שבו יש לו ספק לגבי הפירוש של מה שהוא שמע, שהוא יפרש את הדברים בצורה כלשהי, שהיא לא בהכרח תואמת את המציאות האמיתית.
כי ישנם מצבים, כגון לדוגמה כאשר מעבירים מסרים תת הכרתיים בפרסומות וכיו"ב, שבהם גורמים לאדם להבין מסר כלשהו מהפרסומת. למרות שבאמת המוצר בשטח, הוא לא באמת כפי מה שהאדם מבין מהפרסומת.
ולא תמיד משקרים לאדם בצורה גלויה ומוסרים לו מידע שגוי. אלא לפעמים יוצרים לאדם סוג של "מצג שווא" וסוג של הטעייה צרכנית (הטעייה בפרסום), בצורה מניפולטיבית ומתוחכמת. שבה גורמים לתת המודע של האדם להבין דבר כלשהו לגבי המוצר. למרות שבאמת המוצר יכול להיות שהוא בכלל הפוך ושונה ממה שהלקוח הבין מהפרסומת. ואת זה עושים באמצעות הדרך שאותה אני מבאר כאן.
והרעיון הוא, שכאשר יש לאדם ספק לגבי הפירוש והמשמעות של מה שהוא רואה מולו, כגון לדוגמה בפרסומת וכיו"ב, אז יש תהליך מסוים שגורם למוח של האדם להחליט, איך לפרש את המידע שאותו הוא ראה. ומי שיודע איך התהליך הזה עובד, ממילא הוא יכול לגרום למוח של האדם, להבין ולפרש את העובדות, לאו דווקא בצורה נכונה, אלא בצורה שקרית ושגויה.
אז לפי מה באמת מחליט המוח של האדם איך לפרש את העובדות, כאשר יש לו ספק לגבי הפירוש של העובדות? וכאן כמובן שיש המון חישובים ושיקולים שונים שאותם מבצע המוח של האדם. וכאן אסביר רק היבט מסוים, מתוך המכלול של החישובים שהמוח של האדם מבצע, כאשר הוא צריך לקבל החלטה, איך לפרש מידע כלשהו שמוטל בספק. והבנת התהליך הזה לעומקו, תשפר לאדם את כושר השכנוע ואת יכולת השכנוע שלו בצורה משמעותית ביותר.
ואחד מהדברים שמשפיעים על הצורה שבה המוח מחליט איך לפרש את המידע שהוא לא בטוח לגבי הפירוש שלו, הוא המצב התפישתי של האדם, ביחס לאפשרויות הפירוש השונות שהוא יכול לתת לאותו הדבר שאותו הוא רואה / שומע וכולי.
לדוגמה: נניח שאדם דובר שתי שפות שונות, כגון עברית ואנגלית. והאדם שומע אדם אחר שאומר לו מילה שיש לה משמעות שונה בעברית ובאנגלית. כיצד יפרש המוח של האדם השומע, את המשמעות של המילה שאותה הוא שמע? תשובה: לפי ההקשר של השיחה. אם הוא לדוגמה נמצא במדינה שבה דוברים את השפה העברית, והאדם שאיתו דובר את השפה העברית, המוח יניח בצורה עקיפה, שכנראה הדובר התכוון לפירוש של המילה בעברית. אבל אם האדם שמדבר איתך, יהיה בעל מבטא אנגלי והוא במקרה מדבר איתך באנגלית וכיו"ב, הרי שאז המוח יפרש את משמעות המילה, לפי הפירוש שלה באנגלית. וכיו"ב ניתן לתת דוגמאות שונות, שבהן המוח של האדם יפרש את הפירוש של המילה שיש לה ריבוי משמעויות וכיו"ב, לפי ההקשר של אותו העניין.
שזה בעצם אומר, שהמוח נמצא במצב של ספק כיצד לפרש את המידע שאותו הוא קלט. והוא מפרש אותו, לפי המצב התפישתי שלו באותו הרגע. כגון בדוגמה הנ"ל, שאם...
050-3331-331