וכאן אבאר איך באפשרותך לפתח את היכולת שלך לזהות שקרים ולזהות שקרנים, גם בלי לחבר אותם לפוליגרף ולמכונת אמת. כי לפעמים מישהו מספר לך סיפור כלשהו, ואתה רוצה לדעת עד כמה הוא אמין והאם הוא מנסה לשקר אותך או לרמות אותך וכיו"ב, או שמא הוא אומר לך את האמת. והשאלה היא, איך באמת אפשר לזהות שקרים ושקרנים?
והדרך הכללית לכך היא, על ידי ביצוע השוואה מדויקת לפרטי פרטים, של הצורה שבה האדם מספר לך את הדבר שלגביו יש לך ספק האם הוא משקר אותך, לבין הצורה שבה הוא מספר לך דברים שאתה חושב שהוא בטוח בהם שהם אמת, לבין הצורה שבה הוא מספר לך דברים שאתה יודע שהוא לא באמת בטוח בנכונות ובאמיתות של הסיפור שלו.
והרעיון הוא, שכאשר ברצונך לדעת האם מישהו מספר לך את האמת, ראשית כל עליך לדבר איתו כמה שיותר. גם, כי תוך כדי שיחה אתה יכול לקבל עליו מידע נוסף ופתאום יכולות להתגלות סתירות בדיבור שלו, וגם משום שככל שאתה מדבר עם האדם השני יותר, כך אתה מסוגל לשים לב טוב יותר לפרטי פרטים הקטנים ביותר, לגבי צורת הדיבור של אותו האדם.
ואסביר: ראשית כל יש להבין, כי פוליגרף אנושי וגם מכונה של גלאי שקר, היא לא באמת בודקת האם האדם משקר או אומר לך את האמת כפי מה שהיא מבחינה אובייקטיבית. אלא, הפוליגרף בודק האם ועד כמה האדם שאומר את הדברים שלו, עד כמה הוא באופן סובייקטיבי, עד כמה הוא חושב שהוא עצמו אומר את האמת.
ז"א יכול להיות מצב שבו מישהו משקר לך בטעות מסיבה כלשהי, אבל בלב שלו הוא חושב שהוא אומר לך את האמת. ובמקרה כזה לדוגמא, הפוליגרף לא בודק האם הסיפור עצמו הוא אמת או לא, אלא הוא בודק, האם האדם שמספר את הסיפור, האם ועד כמה הוא עצמו חושב שהוא מספר את האמת.
ומכונת אמת אנושית, היא בדיוק אותו הדבר ממש + תוספת שתתבאר להלן. דהיינו, אתה גם יודע לזהות מתי האדם עצמו חושב שהוא משקר אותך, או מתי האדם עצמו חושב שהוא אומר לך את האמת. אבל בנוסף לכל זה, מי שיש לו יכולת אמיתית לזהות שקרים, מי שהוא גלאי שקר אנושי, הוא יודע להרגיש ולדעת עד כמה האדם בטוח באמיתות המידע שאותו הוא מספר.
כי לפעמים האדם חושב שהוא אומר את האמת, והוא מדבר בצורה טבעית כאילו הוא אומר את האמת. אבל מי שהוא מומחה לתת מודע ומומחה לשפת גוף וכולי, הוא יודע להרגיש ולזהות האם ועד כמה האדם בטוח שמה שהוא אומר, זאת אכן האמת.
כי אינו דומה אדם שמספר מה שהוא רואה בעיניו עכשיו, לאדם שמספר מה הוא ראה בעיניו אתמול, לאדם שמספר מה הוא זוכר שהוא ראה בעיניו לפני שנה. ואינו דומה אדם שמספר לך מה הוא ראה בעיניו, לאדם שמספר לך מה הוא רק פירש את מה שהוא ראה בעיניו, למרות שהוא לא ראה זאת בעיניו. וכולם יכולים להיות בטוחים שהם אכן אומרים את האמת, אבל כל אחד מהם, יספר את הסיפור בצורה שונה לפחות קצת.
כי יש דרגות ויש עוצמות של רמת אמת. ויש אמת שהאדם גם מבין אותה באופן מלא בשכל שלו, והאדם גם חווה אותה דרך כל החושים שלו שהיא אמת חזקה ביותר. ויש אמת חלשה יותר, כגון לדוגמא שהאדם חווה את החוויה רק בחלק מהחושים שלו. או לדוגמא שהאדם חווה את החוויה בכל החושים שלו, אבל האדם לא מבין כ"כ את מה שהוא חווה בחושים שלו. שאז הוא פחות בטוח באמיתות החוויה החושית שלו.
ויש אדם שהוא בטוח במשהו בגלל שהוא עצמו מבין כך או אחרת. ויש אדם שבטוח במשהו רק בגלל שסיפרו לו כך או אחרת. ובכל פעם שהאדם מספר סיפור כלשהי, אז בצורת הדיבור שלו, ובצורה שבה הוא מספר את הסיפור שלו ומציג את העובדות שלו, הוא תמיד מסגיר ברמה כלשהי למי שיודע לזהות, הוא מסגיר עד כמה הוא עצמו בטוח באמיתות המידע שאותו הוא מספר.
ויש סימנים שונים שהאדם מבטא עד כמה הוא בטוח במה שהוא עצמו מספר. ואחד מהדברים לדוגמא, אלו המילים שהאדם משתמש בהם. דהיינו, אם נניח לדוגמא האדם היה מקליד למחשב את הסיפור שלו, שאז בעצם אין שם שום אפשרות לשמוע את הקול של האדם / לראות את הבעות הפנים ואת שפת הגוף שלו וכיו"ב, עדיין יש אפשרות לדעת האם ועד כמה האדם בטוח במה שהוא אומר, לפי המילים שבהם האדם בחר להשתמש כדי לספר את הסיפור שלו.
וראשית כל יש את המשמעות של המילים, האם ועד כמה הן מבטאות תחושה סובייקטיבית והאם ועד כמה הן מבטאות תחושה אובייקטיבית. והאם ועד כמה הן מבטאות אדם שמתאר עובדה ברורה שאינה מוטלת בספק, והאם ועד כמה האדם מתאר עובדה שהוא לא בטוח בה במאה אחוז, ושהוא בעצמו יש לו ספק לגבי מה שהוא עצמו מספר. כך שראשית כל יש את הנושא של השימוש במילים שבהם האדם בחר להשתמש כדי לספר את הסיפור שלו.
ויש גם את מבנה המשפטים ואת המבנה הרעיוני שהאדם מציג את הרעיון שלו. שלפעמים האדם מציג את הדברים, בצורה שמראה שהוא לא ממש בטוח במה שהוא עצמו אומר. כך שלא רק המילים עצמן יכולות להסגיר את האדם, אלא אפילו הסדר של המילים בתוך המשפט, גם הוא יכול להסגיר את האדם.
ובנוסף לכל אלו, כאשר אתה מדבר עם האדם פנים אל מול פנים, אז אפשר לראות על האדם האם ועד כמה הוא משקר, גם דרך שפת הגוף שלו, ולפי האינטונציה של הדיבור שלו. שזה אומר קצב הדיבור, עוצמת הדיבור, מהירות הדיבור, המקומות במשפט שבהם הוא בוחר לנשום בין המילים וכיו"ב.
ויש בכל הסימנים האלו, דברים ידועים וברורים לכולם, כפי שכבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן אני הולך לבאר נקודה נוספת, והיא איך ללמוד לשים לב לפרטי פרטים כאשר מישהו מספר לך סיפור כלשהו, ואיך באפשרותך ללמד את עצמך להיות גלאי שקר אנושי ופוליגרף אנושי?
אז כפי שאמרתי, שלב ראשון עליך לתת לאדם השני לספר לך כמה שיותר סיפורים שונים ומשונים. ועליך לשים לב לכך, שכל סיפור / עובדה / רעיון שאותו מספר לך האדם השני, יש כמה אפשרויות מה אתה חושב על עד כמה האדם השני בטוח בסיפור שלו. כי לפעמים האדם השני מתאר לך עובדות ברורות. כגון לדוגמא "יש כאן קיר" / "עכשיו יורד גשם" וכיו"ב. שאלו דברים שהאדם השני מספר לך, ואתה מבין שכאשר הוא מספר לך אותם, הוא באמת חושב שאכן זאת האמת.
ולפעמים האדם השני מספר לך סיפורים, שאתה יודע שהוא לא באמת בטוח במה שהוא מספר. כגון לדוגמא שהוא מספר לך סיפורים בהגזמה / בהומור / שאתה ואולי אפילו הוא יודעים שהוא מקצין את הסיפור, שהוא לא ממש מדייק וכיו"ב. שאז בעצם אתה רואה כיצד האדם השני מספר לך סיפורים שהוא לא ממש בטוח בהם.
ויש כמובן את הסיפורים שהאדם מספר לך, ושאין לך מושג האם ועד כמה האדם השני בטוח בכך שהוא עצמו אומר את האמת. וכאן אני מבאר, איך תדע עד כמה הסיפורים האלו הם אמת בעיניו של מספר הסיפור עצמו.
וכאשר מישהו מספר לך סיפור כלשהו, עליך לחפש ולמצוא הבדלים בצורה שבה הוא מציג לך את הסיפור שלו. ואל תתפתה לחשוב שהוא תמיד מספר לך את הסיפור באותה הצורה ממש. אלא תחפש ותמצא הבדלים כלשהם, וכמה שיותר הבדלים זה יותר טוב, הבדלים בצורה שבה האדם שמולך מספר לך סיפורים שונות ומציג לך עובדות שונות.
ועליך למצוא רשימת הבדלים בצורה שבה האדם מספר לך סיפורים שונים. כגון לדוגמא בקצב הדיבור, בבחירת המילים של המשפט, בשפת הגוף וכיו"ב.
ועליך לברר עם עצמך על כל הבדל והבדל שמצאת, האם אתה חושב שלהבדל הזה יש משמעות ושהוא מעיד בצורה כלשהי על רמת הביטחון של האדם בסיפור שהוא מספר. או שמא מדובר על הבדל אקראי בלבד, שהוא אינו מבטא בשום צורה, את רמת הביטחון של מספר...
והדרך הכללית לכך היא, על ידי ביצוע השוואה מדויקת לפרטי פרטים, של הצורה שבה האדם מספר לך את הדבר שלגביו יש לך ספק האם הוא משקר אותך, לבין הצורה שבה הוא מספר לך דברים שאתה חושב שהוא בטוח בהם שהם אמת, לבין הצורה שבה הוא מספר לך דברים שאתה יודע שהוא לא באמת בטוח בנכונות ובאמיתות של הסיפור שלו.
והרעיון הוא, שכאשר ברצונך לדעת האם מישהו מספר לך את האמת, ראשית כל עליך לדבר איתו כמה שיותר. גם, כי תוך כדי שיחה אתה יכול לקבל עליו מידע נוסף ופתאום יכולות להתגלות סתירות בדיבור שלו, וגם משום שככל שאתה מדבר עם האדם השני יותר, כך אתה מסוגל לשים לב טוב יותר לפרטי פרטים הקטנים ביותר, לגבי צורת הדיבור של אותו האדם.
ואסביר: ראשית כל יש להבין, כי פוליגרף אנושי וגם מכונה של גלאי שקר, היא לא באמת בודקת האם האדם משקר או אומר לך את האמת כפי מה שהיא מבחינה אובייקטיבית. אלא, הפוליגרף בודק האם ועד כמה האדם שאומר את הדברים שלו, עד כמה הוא באופן סובייקטיבי, עד כמה הוא חושב שהוא עצמו אומר את האמת.
ז"א יכול להיות מצב שבו מישהו משקר לך בטעות מסיבה כלשהי, אבל בלב שלו הוא חושב שהוא אומר לך את האמת. ובמקרה כזה לדוגמא, הפוליגרף לא בודק האם הסיפור עצמו הוא אמת או לא, אלא הוא בודק, האם האדם שמספר את הסיפור, האם ועד כמה הוא עצמו חושב שהוא מספר את האמת.
ומכונת אמת אנושית, היא בדיוק אותו הדבר ממש + תוספת שתתבאר להלן. דהיינו, אתה גם יודע לזהות מתי האדם עצמו חושב שהוא משקר אותך, או מתי האדם עצמו חושב שהוא אומר לך את האמת. אבל בנוסף לכל זה, מי שיש לו יכולת אמיתית לזהות שקרים, מי שהוא גלאי שקר אנושי, הוא יודע להרגיש ולדעת עד כמה האדם בטוח באמיתות המידע שאותו הוא מספר.
כי לפעמים האדם חושב שהוא אומר את האמת, והוא מדבר בצורה טבעית כאילו הוא אומר את האמת. אבל מי שהוא מומחה לתת מודע ומומחה לשפת גוף וכולי, הוא יודע להרגיש ולזהות האם ועד כמה האדם בטוח שמה שהוא אומר, זאת אכן האמת.
כי אינו דומה אדם שמספר מה שהוא רואה בעיניו עכשיו, לאדם שמספר מה הוא ראה בעיניו אתמול, לאדם שמספר מה הוא זוכר שהוא ראה בעיניו לפני שנה. ואינו דומה אדם שמספר לך מה הוא ראה בעיניו, לאדם שמספר לך מה הוא רק פירש את מה שהוא ראה בעיניו, למרות שהוא לא ראה זאת בעיניו. וכולם יכולים להיות בטוחים שהם אכן אומרים את האמת, אבל כל אחד מהם, יספר את הסיפור בצורה שונה לפחות קצת.
כי יש דרגות ויש עוצמות של רמת אמת. ויש אמת שהאדם גם מבין אותה באופן מלא בשכל שלו, והאדם גם חווה אותה דרך כל החושים שלו שהיא אמת חזקה ביותר. ויש אמת חלשה יותר, כגון לדוגמא שהאדם חווה את החוויה רק בחלק מהחושים שלו. או לדוגמא שהאדם חווה את החוויה בכל החושים שלו, אבל האדם לא מבין כ"כ את מה שהוא חווה בחושים שלו. שאז הוא פחות בטוח באמיתות החוויה החושית שלו.
ויש אדם שהוא בטוח במשהו בגלל שהוא עצמו מבין כך או אחרת. ויש אדם שבטוח במשהו רק בגלל שסיפרו לו כך או אחרת. ובכל פעם שהאדם מספר סיפור כלשהי, אז בצורת הדיבור שלו, ובצורה שבה הוא מספר את הסיפור שלו ומציג את העובדות שלו, הוא תמיד מסגיר ברמה כלשהי למי שיודע לזהות, הוא מסגיר עד כמה הוא עצמו בטוח באמיתות המידע שאותו הוא מספר.
ויש סימנים שונים שהאדם מבטא עד כמה הוא בטוח במה שהוא עצמו מספר. ואחד מהדברים לדוגמא, אלו המילים שהאדם משתמש בהם. דהיינו, אם נניח לדוגמא האדם היה מקליד למחשב את הסיפור שלו, שאז בעצם אין שם שום אפשרות לשמוע את הקול של האדם / לראות את הבעות הפנים ואת שפת הגוף שלו וכיו"ב, עדיין יש אפשרות לדעת האם ועד כמה האדם בטוח במה שהוא אומר, לפי המילים שבהם האדם בחר להשתמש כדי לספר את הסיפור שלו.
וראשית כל יש את המשמעות של המילים, האם ועד כמה הן מבטאות תחושה סובייקטיבית והאם ועד כמה הן מבטאות תחושה אובייקטיבית. והאם ועד כמה הן מבטאות אדם שמתאר עובדה ברורה שאינה מוטלת בספק, והאם ועד כמה האדם מתאר עובדה שהוא לא בטוח בה במאה אחוז, ושהוא בעצמו יש לו ספק לגבי מה שהוא עצמו מספר. כך שראשית כל יש את הנושא של השימוש במילים שבהם האדם בחר להשתמש כדי לספר את הסיפור שלו.
ויש גם את מבנה המשפטים ואת המבנה הרעיוני שהאדם מציג את הרעיון שלו. שלפעמים האדם מציג את הדברים, בצורה שמראה שהוא לא ממש בטוח במה שהוא עצמו אומר. כך שלא רק המילים עצמן יכולות להסגיר את האדם, אלא אפילו הסדר של המילים בתוך המשפט, גם הוא יכול להסגיר את האדם.
ובנוסף לכל אלו, כאשר אתה מדבר עם האדם פנים אל מול פנים, אז אפשר לראות על האדם האם ועד כמה הוא משקר, גם דרך שפת הגוף שלו, ולפי האינטונציה של הדיבור שלו. שזה אומר קצב הדיבור, עוצמת הדיבור, מהירות הדיבור, המקומות במשפט שבהם הוא בוחר לנשום בין המילים וכיו"ב.
ויש בכל הסימנים האלו, דברים ידועים וברורים לכולם, כפי שכבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן אני הולך לבאר נקודה נוספת, והיא איך ללמוד לשים לב לפרטי פרטים כאשר מישהו מספר לך סיפור כלשהו, ואיך באפשרותך ללמד את עצמך להיות גלאי שקר אנושי ופוליגרף אנושי?
אז כפי שאמרתי, שלב ראשון עליך לתת לאדם השני לספר לך כמה שיותר סיפורים שונים ומשונים. ועליך לשים לב לכך, שכל סיפור / עובדה / רעיון שאותו מספר לך האדם השני, יש כמה אפשרויות מה אתה חושב על עד כמה האדם השני בטוח בסיפור שלו. כי לפעמים האדם השני מתאר לך עובדות ברורות. כגון לדוגמא "יש כאן קיר" / "עכשיו יורד גשם" וכיו"ב. שאלו דברים שהאדם השני מספר לך, ואתה מבין שכאשר הוא מספר לך אותם, הוא באמת חושב שאכן זאת האמת.
ולפעמים האדם השני מספר לך סיפורים, שאתה יודע שהוא לא באמת בטוח במה שהוא מספר. כגון לדוגמא שהוא מספר לך סיפורים בהגזמה / בהומור / שאתה ואולי אפילו הוא יודעים שהוא מקצין את הסיפור, שהוא לא ממש מדייק וכיו"ב. שאז בעצם אתה רואה כיצד האדם השני מספר לך סיפורים שהוא לא ממש בטוח בהם.
ויש כמובן את הסיפורים שהאדם מספר לך, ושאין לך מושג האם ועד כמה האדם השני בטוח בכך שהוא עצמו אומר את האמת. וכאן אני מבאר, איך תדע עד כמה הסיפורים האלו הם אמת בעיניו של מספר הסיפור עצמו.
וכאשר מישהו מספר לך סיפור כלשהו, עליך לחפש ולמצוא הבדלים בצורה שבה הוא מציג לך את הסיפור שלו. ואל תתפתה לחשוב שהוא תמיד מספר לך את הסיפור באותה הצורה ממש. אלא תחפש ותמצא הבדלים כלשהם, וכמה שיותר הבדלים זה יותר טוב, הבדלים בצורה שבה האדם שמולך מספר לך סיפורים שונות ומציג לך עובדות שונות.
ועליך למצוא רשימת הבדלים בצורה שבה האדם מספר לך סיפורים שונים. כגון לדוגמא בקצב הדיבור, בבחירת המילים של המשפט, בשפת הגוף וכיו"ב.
ועליך לברר עם עצמך על כל הבדל והבדל שמצאת, האם אתה חושב שלהבדל הזה יש משמעות ושהוא מעיד בצורה כלשהי על רמת הביטחון של האדם בסיפור שהוא מספר. או שמא מדובר על הבדל אקראי בלבד, שהוא אינו מבטא בשום צורה, את רמת הביטחון של מספר...
050-3331-331