חוכמת חזל, אסטרונומיה, אומנות הויכוח, רטוריקה, מספר הכוכבים, הנחות יסוד, האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, האסטרונומיה של חזל, תורה ומדע, מדע או תורה, מי כתב את התורה? חלק 2
האם חז"ל באמת ידעו את מספר הכוכבים ביקום?
אליעד כהן דן בשאלה האם חז"ל ידעו באמת את מספר הכוכבים ביקום, והאם טענה זו יכולה לשמש כהוכחה לאמיתות התורה. הוא פותח את הנושא בדיון על עצם האפשרות לספור כוכבים ביקום האינסופי. אליעד מציג טענה נפוצה נגד התורה האומרת כי בלתי אפשרי לספור כוכבים ביקום אינסופי, ולכן חז"ל בהכרח טעו כשהם הציגו מספר מוגדר של כוכבים.
כדי להסביר את נקודת המחלוקת, אליעד משתמש בדוגמה פשוטה: נניח שמישהו אומר שיש לו מידע מדויק על מספר הכוכבים בשמים. מיד עולה השאלה איך ניתן לדעת מספר כזה ביקום שההנחה הרווחת לגביו היא שהוא אינסופי. אליעד מפריך את הטענה על ידי הבהרה כי לא בטוח כלל שהיקום אכן אינסופי. הוא מציע לבחון את הדברים בצורה לוגית: אם התורה מציינת מספר מוגדר וסופי, אז ברור כי היא התייחסה ליקום סופי כלשהו. אליעד מציע לפרש את כוונת חז"ל כמתייחסת ל"יקום הידוע לנו", מושג מוכר במדע המודרני, המסמל את החלק של היקום שהאנושות יכולה לתצפת ולמדוד.
האם חז"ל דיברו על היקום כולו או על היקום הידוע?
אליעד ממשיך להסביר שאם נבין שחז"ל דיברו על היקום הידוע, הטענה שלהם הופכת להגיונית ומדויקת. לדבריו, המתנגדים לתורה בכוח מנסים בכוונה לפרש את דברי חז"ל בצורה הכי פחות הגיונית על מנת להוכיח שהם טעו. הוא מוסיף ומחדד שאם היקום הוא סופי ונוצר בזמן המפץ הגדול, אין בעיה עקרונית לספור את הכוכבים שבו, לפחות ברמה התיאורטית. לפיכך, אם חז"ל ידעו מספר מדויק, אין זה בהכרח מוכיח כי התורה היא אלוהית, אבל בהחלט מראה שהם ידעו משהו שהאנושות לא ידעה באותה תקופה.
כיצד יש לנהל ויכוח אפקטיבי עם מתנגדי התורה?
אליעד כהן ממשיך ומדגים באמצעות אומנות הרטוריקה כיצד יש לנהל ויכוח אפקטיבי. הוא מדגיש שכדי לשכנע, עליך להכיר את נקודות החולשה והחוזק של הטענות שלך ושל הצד השני, ולבחור את הטענות בהתאם לאדם שאתה מנסה לשכנע. אליעד מציין כי אם מטרתך היא לשכנע אדם שמתנגד לתורה, אין טעם להשתמש בטענה חלשה כמו "המדע טועה", כי אז הצד השני יראה אותך כמישהו שמוכן להגיד הכל רק כדי לנצח בוויכוח, והדבר פוגע באמינותך.
אליעד מציע שיטה יעילה יותר: קודם כול, להסכים עם ההנחות הבסיסיות של היריב שלך, גם אם אתה בטוח שהן מוטעות, ואז להראות שגם תחת ההנחות שלו, אתה עדיין יכול להפריך את המסקנה שאליה הוא הגיע. לדוגמה, אם אדם טוען כי המדע מפריך את התורה, אליעד ממליץ להראות שגם אם המדע נכון, זה עדיין לא מפריך את התורה אלא רק אומר שהטענה שהתורה היא מדעית אינה בהכרח נכונה, ושהתורה יכולה להיות נכונה מסיבות אחרות לחלוטין.
מהן הנחות יסוד וכיצד משתמשים בהן בוויכוח?
אליעד מסביר בהרחבה את חשיבותן של הנחות יסוד בכל טענה. הוא נותן דוגמה מהחיים האישיים: כאשר עובד בחברה עוזב והחברה חושבת שהוא "עובד חשוב", ההחלטה אם להשאיר אותו מבוססת על מספר גדול של הנחות יסוד. הנחה אחת יכולה להיות שהוא באמת חשוב, אחרת יכולה להיות שהוא חשוב רק בתחומים מסוימים, וישנה...
אליעד כהן דן בשאלה האם חז"ל ידעו באמת את מספר הכוכבים ביקום, והאם טענה זו יכולה לשמש כהוכחה לאמיתות התורה. הוא פותח את הנושא בדיון על עצם האפשרות לספור כוכבים ביקום האינסופי. אליעד מציג טענה נפוצה נגד התורה האומרת כי בלתי אפשרי לספור כוכבים ביקום אינסופי, ולכן חז"ל בהכרח טעו כשהם הציגו מספר מוגדר של כוכבים.
כדי להסביר את נקודת המחלוקת, אליעד משתמש בדוגמה פשוטה: נניח שמישהו אומר שיש לו מידע מדויק על מספר הכוכבים בשמים. מיד עולה השאלה איך ניתן לדעת מספר כזה ביקום שההנחה הרווחת לגביו היא שהוא אינסופי. אליעד מפריך את הטענה על ידי הבהרה כי לא בטוח כלל שהיקום אכן אינסופי. הוא מציע לבחון את הדברים בצורה לוגית: אם התורה מציינת מספר מוגדר וסופי, אז ברור כי היא התייחסה ליקום סופי כלשהו. אליעד מציע לפרש את כוונת חז"ל כמתייחסת ל"יקום הידוע לנו", מושג מוכר במדע המודרני, המסמל את החלק של היקום שהאנושות יכולה לתצפת ולמדוד.
האם חז"ל דיברו על היקום כולו או על היקום הידוע?
אליעד ממשיך להסביר שאם נבין שחז"ל דיברו על היקום הידוע, הטענה שלהם הופכת להגיונית ומדויקת. לדבריו, המתנגדים לתורה בכוח מנסים בכוונה לפרש את דברי חז"ל בצורה הכי פחות הגיונית על מנת להוכיח שהם טעו. הוא מוסיף ומחדד שאם היקום הוא סופי ונוצר בזמן המפץ הגדול, אין בעיה עקרונית לספור את הכוכבים שבו, לפחות ברמה התיאורטית. לפיכך, אם חז"ל ידעו מספר מדויק, אין זה בהכרח מוכיח כי התורה היא אלוהית, אבל בהחלט מראה שהם ידעו משהו שהאנושות לא ידעה באותה תקופה.
כיצד יש לנהל ויכוח אפקטיבי עם מתנגדי התורה?
אליעד כהן ממשיך ומדגים באמצעות אומנות הרטוריקה כיצד יש לנהל ויכוח אפקטיבי. הוא מדגיש שכדי לשכנע, עליך להכיר את נקודות החולשה והחוזק של הטענות שלך ושל הצד השני, ולבחור את הטענות בהתאם לאדם שאתה מנסה לשכנע. אליעד מציין כי אם מטרתך היא לשכנע אדם שמתנגד לתורה, אין טעם להשתמש בטענה חלשה כמו "המדע טועה", כי אז הצד השני יראה אותך כמישהו שמוכן להגיד הכל רק כדי לנצח בוויכוח, והדבר פוגע באמינותך.
אליעד מציע שיטה יעילה יותר: קודם כול, להסכים עם ההנחות הבסיסיות של היריב שלך, גם אם אתה בטוח שהן מוטעות, ואז להראות שגם תחת ההנחות שלו, אתה עדיין יכול להפריך את המסקנה שאליה הוא הגיע. לדוגמה, אם אדם טוען כי המדע מפריך את התורה, אליעד ממליץ להראות שגם אם המדע נכון, זה עדיין לא מפריך את התורה אלא רק אומר שהטענה שהתורה היא מדעית אינה בהכרח נכונה, ושהתורה יכולה להיות נכונה מסיבות אחרות לחלוטין.
מהן הנחות יסוד וכיצד משתמשים בהן בוויכוח?
אליעד מסביר בהרחבה את חשיבותן של הנחות יסוד בכל טענה. הוא נותן דוגמה מהחיים האישיים: כאשר עובד בחברה עוזב והחברה חושבת שהוא "עובד חשוב", ההחלטה אם להשאיר אותו מבוססת על מספר גדול של הנחות יסוד. הנחה אחת יכולה להיות שהוא באמת חשוב, אחרת יכולה להיות שהוא חשוב רק בתחומים מסוימים, וישנה...
- האם חז"ל ידעו כמה כוכבים יש בשמים?
- תורה ומדע - מי צודק?
- איך לנהל ויכוח בצורה נכונה?
- מה זה היקום הידוע לנו?
- איך לפרק הנחות יסוד?