לסמוך רק על עצמך, דבר בשם עצמך, איך לבחור יועץ? 2 סוגים של יועצים, סוגים של מנטורים, עצות של אחרים, ציטוטים של אנשים, עצות בשם אחרים, חכמת הקבלה, שיטת NLP, טוני רובינס, חכמת חזל, שרלטנים רוחניים, תקשור, חכמת המקובלים
מהי הדרך האמיתית לתת עצות? האם יש טעם לצטט אחרים?
בהרצאה, אליעד כהן מציין את ההבדלים בין אנשים שמחלקים עצות בשם עצמם לבין אלו שמסתמכים על סמכויות חיצוניות כדי להצדיק את דבריהם. אנשים שמדברים בשמם האישי מציגים את דעתם כפי שהיא, בלי להסתתר מאחורי סמכויות חיצוניות, בעוד שאחרים מצטטים דמויות פופולריות כמו טוני רובינס, חכמינו, או מקובלים, ומציגים את דעתם כמשהו שמבוסס על הסמכות של אותם אנשים.
מה הכוונה של רבי נחמן על דיבור בשם אחרים?
רבי נחמן אמר כי במקרים קיצוניים, כשאדם חושש שמישהו לא יקבל את דעתו, הוא יכול להשתמש בשם אדם אחר שהוא מכובד על ידי השומע. הוא ציין כי לעיתים זהו מצב שבו אדם שמאמין שדבריו נכונים לא מקבל את ההכרה שמגיע לו, ואז הוא משייך את הדברים לגורם אחר כדי שהשומע יאמין לו. עם זאת, רבי נחמן לא הציע דרך זו כדרך עיקרית אלא רק במקרים קיצוניים, כשהאדם לא מצליח להעביר את המסר בעצמו.
מה ההבדל בין דיבור בשם עצמך לדיבור בשם אחרים?
כשאדם מדבר בשם עצמו, הוא מביע את עמדתו האישית ומשוכנע בנכונות הדברים שהוא אומר, אפילו אם כולם מסביבו טוענים אחרת. הוא יהיה מוכן גם להמליץ לשומע לחקור ולבדוק בעצמו אם הדברים נכונים. לעומת זאת, כשאדם מצטט מישהו אחר, יש בכך סימן לחוסר ביטחון אישי במרבית המקרים. הנושא של ציטוטים ושיטות מבוססות על סמכות חיצונית, כגון קבלה, תורה, או גורו מפורסם, נובע לעיתים ממקום של חוסר ביטחון עצמי.
מהי הדרך בה יועצים ומנטורים צריכים לגשת למתן עצות?
אליעד כהן מציין כי אנשים בעלי ביטחון עצמי לא יסתתרו מאחורי סמכויות חיצוניות, הם יעמדו מאחורי דבריהם ויעודדו את השומע לבדוק את הדברים בעצמו. הם לא ידרשו אמון עיוור, אלא ידריכו את השומע לחשוב ולהתייעץ עם השכל האישי. אדם שמסתתר מאחורי סמכויות חיצוניות יכול להעיד על חוסר ביטחון במה שהוא אומר.
מה הבעייתיות בהסתמכות על סמכויות חיצוניות?
ההרצאה מדגישה את הבעייתיות בהסתמכות על סמכויות חיצוניות, כגון ציטוטי חכמים או טוענים למגע עם דמויות עליונות, כמו חוצנים, אלוהים או מקובלים. זאת משום שמי שמסתתר מאחורי סמכות כזו כנראה לא בטוח במידה מספקת במה שהוא אומר. לדוגמה, אם אדם מתעקש לומר "החכמים אמרו כך" או "האלוהים אמר לי", זה עשוי להיות סימן לכך שהוא לא בטוח בעצמו. בהשוואה לכך, אדם שמדבר בשמו, ומוכן גם לא להסתמך על אישור חיצוני, מראה על סמכות פנימית וביטחון במה שהוא אומר.
איך לדעת אם העצה נכונה או לא?
ההרצאה מספקת קריטריון חשוב: אם אדם מדבר בשם עצמו ומאמין באמת בדבריו, הוא לא יסתיר את המידע, אלא ימליץ לשומע לבדוק את הדברים בעצמו. אם השומע יבדוק וישווה את הדברים לשכלו שלו, הוא יוכל להיווכח אם העצה נכונה או לא. בסופו של דבר, כל אדם יכול להפעיל את השכל האישי שלו ולא להסתמך על סמכות חיצונית כמו דמויות מקודשות, רבנים או גורואים.
מה השורה התחתונה לגבי עזרה והדרכה?
ההמלצה בסיום ההרצאה היא לא להאמין לכל אדם באופן עיוור, לא לסמוך על סמכויות חיצוניות, ולא לקבל את העצות כאמת מוחלטת. חשוב להפעיל את השכל האישי ולבצע בדיקה עצמאית כדי לוודא אם העצה באמת נכונה. כשל אדם מדבר בשם עצמו, יש סיכוי גבוה יותר שהוא משוכנע במה שהוא אומר ולכן חשוב להקשיב לעצה אך גם לבדוק אותה.
בהרצאה, אליעד כהן מציין את ההבדלים בין אנשים שמחלקים עצות בשם עצמם לבין אלו שמסתמכים על סמכויות חיצוניות כדי להצדיק את דבריהם. אנשים שמדברים בשמם האישי מציגים את דעתם כפי שהיא, בלי להסתתר מאחורי סמכויות חיצוניות, בעוד שאחרים מצטטים דמויות פופולריות כמו טוני רובינס, חכמינו, או מקובלים, ומציגים את דעתם כמשהו שמבוסס על הסמכות של אותם אנשים.
מה הכוונה של רבי נחמן על דיבור בשם אחרים?
רבי נחמן אמר כי במקרים קיצוניים, כשאדם חושש שמישהו לא יקבל את דעתו, הוא יכול להשתמש בשם אדם אחר שהוא מכובד על ידי השומע. הוא ציין כי לעיתים זהו מצב שבו אדם שמאמין שדבריו נכונים לא מקבל את ההכרה שמגיע לו, ואז הוא משייך את הדברים לגורם אחר כדי שהשומע יאמין לו. עם זאת, רבי נחמן לא הציע דרך זו כדרך עיקרית אלא רק במקרים קיצוניים, כשהאדם לא מצליח להעביר את המסר בעצמו.
מה ההבדל בין דיבור בשם עצמך לדיבור בשם אחרים?
כשאדם מדבר בשם עצמו, הוא מביע את עמדתו האישית ומשוכנע בנכונות הדברים שהוא אומר, אפילו אם כולם מסביבו טוענים אחרת. הוא יהיה מוכן גם להמליץ לשומע לחקור ולבדוק בעצמו אם הדברים נכונים. לעומת זאת, כשאדם מצטט מישהו אחר, יש בכך סימן לחוסר ביטחון אישי במרבית המקרים. הנושא של ציטוטים ושיטות מבוססות על סמכות חיצונית, כגון קבלה, תורה, או גורו מפורסם, נובע לעיתים ממקום של חוסר ביטחון עצמי.
מהי הדרך בה יועצים ומנטורים צריכים לגשת למתן עצות?
אליעד כהן מציין כי אנשים בעלי ביטחון עצמי לא יסתתרו מאחורי סמכויות חיצוניות, הם יעמדו מאחורי דבריהם ויעודדו את השומע לבדוק את הדברים בעצמו. הם לא ידרשו אמון עיוור, אלא ידריכו את השומע לחשוב ולהתייעץ עם השכל האישי. אדם שמסתתר מאחורי סמכויות חיצוניות יכול להעיד על חוסר ביטחון במה שהוא אומר.
מה הבעייתיות בהסתמכות על סמכויות חיצוניות?
ההרצאה מדגישה את הבעייתיות בהסתמכות על סמכויות חיצוניות, כגון ציטוטי חכמים או טוענים למגע עם דמויות עליונות, כמו חוצנים, אלוהים או מקובלים. זאת משום שמי שמסתתר מאחורי סמכות כזו כנראה לא בטוח במידה מספקת במה שהוא אומר. לדוגמה, אם אדם מתעקש לומר "החכמים אמרו כך" או "האלוהים אמר לי", זה עשוי להיות סימן לכך שהוא לא בטוח בעצמו. בהשוואה לכך, אדם שמדבר בשמו, ומוכן גם לא להסתמך על אישור חיצוני, מראה על סמכות פנימית וביטחון במה שהוא אומר.
איך לדעת אם העצה נכונה או לא?
ההרצאה מספקת קריטריון חשוב: אם אדם מדבר בשם עצמו ומאמין באמת בדבריו, הוא לא יסתיר את המידע, אלא ימליץ לשומע לבדוק את הדברים בעצמו. אם השומע יבדוק וישווה את הדברים לשכלו שלו, הוא יוכל להיווכח אם העצה נכונה או לא. בסופו של דבר, כל אדם יכול להפעיל את השכל האישי שלו ולא להסתמך על סמכות חיצונית כמו דמויות מקודשות, רבנים או גורואים.
מה השורה התחתונה לגבי עזרה והדרכה?
ההמלצה בסיום ההרצאה היא לא להאמין לכל אדם באופן עיוור, לא לסמוך על סמכויות חיצוניות, ולא לקבל את העצות כאמת מוחלטת. חשוב להפעיל את השכל האישי ולבצע בדיקה עצמאית כדי לוודא אם העצה באמת נכונה. כשל אדם מדבר בשם עצמו, יש סיכוי גבוה יותר שהוא משוכנע במה שהוא אומר ולכן חשוב להקשיב לעצה אך גם לבדוק אותה.
- ממי לקבל עצות?
- להקשיב לעצמך
- כיצד לפתח את השכל האישי
- איך לדעת מה נכון או לא נכון
- נוכלים ודיבור בשם אחרים
מדוע יש אנשים שנותנים עצות בשמם ואחרים בשם אנשים או שיטות אחרות?
יש אנשים שמחלקים עצות ואומרים בגלוי "אני מציע לך כך וכך". הם מדברים בשמם ומציגים את דעתם כפי שהיא. לעומתם, יש כאלה שממליצים על פעולות "לפי שיטת ה - NLP", "לפי הקבלה", "לפי חוצנים", "לפי אלוהים", "לפי הגורו הזה" או "לפי טוני רובינס". כלומר, הם מבססים את העצות שלהם על גורם חיצוני, במקום להציג את הדברים בשמם האישי.
יש אנשים שמרגישים שהכוח של מה שהם אומרים אינו מספיק חזק בכוחות עצמם, ולכן הם משייכים את הדברים לדמות אחרת, אדם מפורסם, גורו ידוע או תורה כלשהי. לפעמים הם עושים זאת כי אינם בטוחים בצדקת הדברים שלהם, או מפני שהם סבורים שמי שמקשיב להם יותר יאמין לשיטה מפורסמת מאשר לעצה האישית שלהם.
מה אמר רבי נחמן על דיבור בשם מישהו אחר?
מסופר שרבי נחמן הזכיר מקרה קיצוני: אם אדם רוצה שיקשיבו לו אך חושש שלא יקבלו את דבריו, הוא יכול לדבר בשם מישהו אחר שהצד השני מכבד. כך, במקום לומר "זו האמת שלי", הוא מציג אותה בשם גורם אחר, כי המאזינים עלולים להאמין דווקא לסמכות הזו.
עם זאת, ההרצאה מדגישה שהמקרה הזה קיצוני ואינו הכלל. רבי נחמן עצמו ציין שלפעמים אנשים טיפשים (המכונים "אספסוף" או "עבדים מטומטמים") לא יקבלו את דעתך, אז אם אין ברירה אחרת, אומרים להם "הגורו הזה אמר", "משה רבנו אמר", "יהושע הפרוע אמר", או כל דמות שהם מעריכים. אבל באופן כללי, יש הבדל בין מי שמדבר בשם עצמו כי הוא משוכנע באמת, לבין מי שתמיד חייב להיתלות באילן אחר.
כיצד נראית גישתו של אדם הבטוח בדבריו?
אדם שבאמת בטוח בעצמו ובאמיתות הדברים שלו, ידבר בשמו. הוא יצהיר שזו האמת לדעתו, גם אם "כל העולם" יתנגד, ואפילו אם "אלוהים בכבודו ובעצמו" יאמר אחרת. במצב כזה, אפשר שהדובר טועה או צודק, אבל לפחות הוא עומד מאחורי דבריו ללא תלות בסמכות חיצונית.
כשאדם מדבר כך, הוא גם יאמר למאזין "אל תקשיב לי כי אני אמרתי, אלא תבדוק בעצמך בשכל שלך". דובר שבטוח שהדברים נכונים יעודד אותך לחקור, לבדוק ולהיווכח, במקום לדרוש אמון עיוור או להסתמך על ציטוטים של אחרים.
מדוע יש נוכלים או לא בטוחים שמסתתרים מאחורי סמכויות חיצוניות?
לטענת ההרצאה, רוב האנשים שאינם בטוחים באמת של מה שהם אומרים, נוטים לצטט "כך חכמינו אמרו", "כך מקובלים אמרו", "כך אלוהים אמר לי", "כך הרמב"ם אמר", "כך החוצנים אמרו". לפעמים הם טוענים שיש להם קשר ישיר עם דמויות עליונות (אלוהים, נפטרים, חוצנים) או עם גורו כלשהו, וכך הם מגנים על דבריהם.
אדם שבטוח באמיתות המסר לא צריך להתחבא מאחורי שמות גדולים. הוא ידבר בשמו ויאמר בבירור: "אני סבור שזה נכון במאה אחוז, ואם אתה חושב אחרת, לך ותבדוק בעצמך". אנשים המשוכנעים בטענותיהם לא מנסים להסתיר מאחורי ציטוטים או למנוע בדיקה חיצונית.
מה נאמר בסיום ההרצאה, כולל הטקסט הבלתי ברור?
נאמר שכדאי לא "להאמין" לאף אחד בעיניים עצומות, לא לאלוהים, לא לרבנים, לא לפרופסורים או לדוקטורים, אלא להפעיל את השכל האישי ולבדוק כל דבר לגופו. זה יכול לכלול בדיקה של תפיסות כמו "אלוהים אמר", "הקוקוריקו אמר", "טוני רובינס אמר", או כל מקור אחר.
לקראת הסוף נאמר משפט לא ברור, שנשמע כמו רצף מילים: "זאת אירועה הוא ואני גושר אמון לקנות. זה אירוע תמיד לא החזרה הזה כמו ייריון, פתאום, בדיוק, דיוק, תמיד איך לטפ בה, רק ליצור של רמודית או כמו אירוע להסתפנק או הפיכול בודק רק לכיס". אין הסבר מפורט למה הכוונה, אך הוא מוזכר בחטף כשאריות דיבור שנראה שאינן ממשיך לרעיון קונקרטי, אלא יוצרות בלבול נוסף.
השורה התחתונה היא שמומלץ להקשיב לעצמך, לפתח את השכל שלך, לא לפחד לבדוק בעצמך כל טענה ולהיות מוכן לאפשרות שדברים יכולים להיות נכונים או לא נכונים - אך תמיד להפעיל ביקורת עצמית ולא להסתמך באופן עיוור על סמכות חיצונית.
יש אנשים שמחלקים עצות ואומרים בגלוי "אני מציע לך כך וכך". הם מדברים בשמם ומציגים את דעתם כפי שהיא. לעומתם, יש כאלה שממליצים על פעולות "לפי שיטת ה - NLP", "לפי הקבלה", "לפי חוצנים", "לפי אלוהים", "לפי הגורו הזה" או "לפי טוני רובינס". כלומר, הם מבססים את העצות שלהם על גורם חיצוני, במקום להציג את הדברים בשמם האישי.
יש אנשים שמרגישים שהכוח של מה שהם אומרים אינו מספיק חזק בכוחות עצמם, ולכן הם משייכים את הדברים לדמות אחרת, אדם מפורסם, גורו ידוע או תורה כלשהי. לפעמים הם עושים זאת כי אינם בטוחים בצדקת הדברים שלהם, או מפני שהם סבורים שמי שמקשיב להם יותר יאמין לשיטה מפורסמת מאשר לעצה האישית שלהם.
מה אמר רבי נחמן על דיבור בשם מישהו אחר?
מסופר שרבי נחמן הזכיר מקרה קיצוני: אם אדם רוצה שיקשיבו לו אך חושש שלא יקבלו את דבריו, הוא יכול לדבר בשם מישהו אחר שהצד השני מכבד. כך, במקום לומר "זו האמת שלי", הוא מציג אותה בשם גורם אחר, כי המאזינים עלולים להאמין דווקא לסמכות הזו.
עם זאת, ההרצאה מדגישה שהמקרה הזה קיצוני ואינו הכלל. רבי נחמן עצמו ציין שלפעמים אנשים טיפשים (המכונים "אספסוף" או "עבדים מטומטמים") לא יקבלו את דעתך, אז אם אין ברירה אחרת, אומרים להם "הגורו הזה אמר", "משה רבנו אמר", "יהושע הפרוע אמר", או כל דמות שהם מעריכים. אבל באופן כללי, יש הבדל בין מי שמדבר בשם עצמו כי הוא משוכנע באמת, לבין מי שתמיד חייב להיתלות באילן אחר.
כיצד נראית גישתו של אדם הבטוח בדבריו?
אדם שבאמת בטוח בעצמו ובאמיתות הדברים שלו, ידבר בשמו. הוא יצהיר שזו האמת לדעתו, גם אם "כל העולם" יתנגד, ואפילו אם "אלוהים בכבודו ובעצמו" יאמר אחרת. במצב כזה, אפשר שהדובר טועה או צודק, אבל לפחות הוא עומד מאחורי דבריו ללא תלות בסמכות חיצונית.
כשאדם מדבר כך, הוא גם יאמר למאזין "אל תקשיב לי כי אני אמרתי, אלא תבדוק בעצמך בשכל שלך". דובר שבטוח שהדברים נכונים יעודד אותך לחקור, לבדוק ולהיווכח, במקום לדרוש אמון עיוור או להסתמך על ציטוטים של אחרים.
מדוע יש נוכלים או לא בטוחים שמסתתרים מאחורי סמכויות חיצוניות?
לטענת ההרצאה, רוב האנשים שאינם בטוחים באמת של מה שהם אומרים, נוטים לצטט "כך חכמינו אמרו", "כך מקובלים אמרו", "כך אלוהים אמר לי", "כך הרמב"ם אמר", "כך החוצנים אמרו". לפעמים הם טוענים שיש להם קשר ישיר עם דמויות עליונות (אלוהים, נפטרים, חוצנים) או עם גורו כלשהו, וכך הם מגנים על דבריהם.
אדם שבטוח באמיתות המסר לא צריך להתחבא מאחורי שמות גדולים. הוא ידבר בשמו ויאמר בבירור: "אני סבור שזה נכון במאה אחוז, ואם אתה חושב אחרת, לך ותבדוק בעצמך". אנשים המשוכנעים בטענותיהם לא מנסים להסתיר מאחורי ציטוטים או למנוע בדיקה חיצונית.
מה נאמר בסיום ההרצאה, כולל הטקסט הבלתי ברור?
נאמר שכדאי לא "להאמין" לאף אחד בעיניים עצומות, לא לאלוהים, לא לרבנים, לא לפרופסורים או לדוקטורים, אלא להפעיל את השכל האישי ולבדוק כל דבר לגופו. זה יכול לכלול בדיקה של תפיסות כמו "אלוהים אמר", "הקוקוריקו אמר", "טוני רובינס אמר", או כל מקור אחר.
לקראת הסוף נאמר משפט לא ברור, שנשמע כמו רצף מילים: "זאת אירועה הוא ואני גושר אמון לקנות. זה אירוע תמיד לא החזרה הזה כמו ייריון, פתאום, בדיוק, דיוק, תמיד איך לטפ בה, רק ליצור של רמודית או כמו אירוע להסתפנק או הפיכול בודק רק לכיס". אין הסבר מפורט למה הכוונה, אך הוא מוזכר בחטף כשאריות דיבור שנראה שאינן ממשיך לרעיון קונקרטי, אלא יוצרות בלבול נוסף.
השורה התחתונה היא שמומלץ להקשיב לעצמך, לפתח את השכל שלך, לא לפחד לבדוק בעצמך כל טענה ולהיות מוכן לאפשרות שדברים יכולים להיות נכונים או לא נכונים - אך תמיד להפעיל ביקורת עצמית ולא להסתמך באופן עיוור על סמכות חיצונית.
- ממי לקבל עצות
- להקשיב לעצמך
- כיצד לפתח את השכל האישי
- איך לדעת מה נכון או לא נכון
- נוכלים ודיבור בשם אחרים