איך לשכנע מישהו לענות לסקר טלפוני? איך לשכנע אנשים? איך ליצור שיתוף פעולה? איך למכור את עצמך? איך מוכרים טוב? סקרים טלפוניים, לענות לסקרים, איך למכור יותר? איך לשכנע לקוחות? NLP
איך לגרום לאנשים לשתף פעולה בסקר טלפוני?
כאשר מנסים לשכנע אנשים לענות לסקר טלפוני, הבעיה המרכזית שעולה היא שהנשאלים אינם מעוניינים לשתף פעולה, בעיקר כי הם מרגישים שאינם מרוויחים מכך דבר. הסיבה המרכזית היא שנוצר מצב שבו הסוקר מבקש מהנשאל לתת לו משהו, כגון "כמה דקות מזמנו", מבלי שהנשאל מרגיש שהוא מקבל משהו בתמורה.
אליעד מדגיש כי יש להפוך את הדינמיקה של השיחה ולהציג את הדברים כך שהנשאל ירגיש שהוא זה שמקבל משהו, ולא רק זה שנותן. אחת הדוגמאות לכך היא שבמקום לומר לנשאל "אני רוצה שתיתן לי כמה דקות מזמנך", יש לומר לו "אני נותן לך הזדמנות להשפיע, להחליט ולהיות שותף להחלטות בנושא חשוב".
מהי הטעות הנפוצה ביותר בסקר טלפוני?
הטעות העיקרית של סוקרים היא שהם מציגים את עצמם בצורה שגורמת לנשאל להרגיש שמנסים "לקחת" ממנו זמן, במקום לתת לו ערך. כאשר הסוקר אומר "אנחנו עורכים מחקר בנושא מסוים", הוא בעצם מדבר על עצמו ולא על הנשאל. כאשר הוא שואל "יש לך כמה דקות בשבילי?", הוא שם את עצמו בעמדה של זה שמבקש עזרה, כאילו הוא פונה לקבל תרומה או צדקה. זה גורם לרוב האנשים לסרב לשיתוף פעולה כי התחושה היא של חוסר תועלת עבורם.
הפתרון שאליעד מציע הוא לשנות את המסר כבר בתחילת השיחה, כך שהנשאל יחוש מיד שהוא מקבל משהו ייחודי שלא יקבל במקום אחר.
מה הערך שהנשאל יכול לקבל מלהשתתף בסקר?
אליעד מציג מספר רעיונות לערכים שניתן לתת לנשאל:
אליעד נותן דוגמה לאופן שבו כדאי להציג את הדברים:
במקום לומר "שלום, מדבר X ממכון Y, יש לך חמש דקות לתת לי?", יש לומר: "שלום, מדבר X ממכון Y, אני רוצה לתת לך את ההזדמנות להשפיע על המחקר שאנחנו עורכים בנושא מסוים. חשוב לנו מאוד לשמוע את דעתך." באופן כזה הנשאל מרגיש שהוא לא נותן משהו בחינם, אלא מקבל הזדמנות ייחודית ובעלת ערך עבורו.
בנוסף, מומלץ להחליף בין הביטויים "אני" ו - "אנחנו" לפי הצורך. "אני" נותן תחושה של שיחה אישית יותר, בעוד ש"אנחנו" עשוי לתת תחושה של רצינות וסמכותיות גדולה יותר.
האם כדאי להציג את עצמך כמומחה או כנציג של מומחה?
אליעד מסביר שיש אפשרות להציג את עצמך כעוזר של מומחה או כחלק מצוות מחקר. לדוגמה, להגיד "אנחנו עושים מחקר בנושא חשוב בהנחיית פרופסור X" עשוי להעלות את ערך השיחה בעיני הנשאל. נשאלים בדרך כלל יהיו נכונים יותר להשתתף אם ירגישו שהמחקר מתנהל על...
כאשר מנסים לשכנע אנשים לענות לסקר טלפוני, הבעיה המרכזית שעולה היא שהנשאלים אינם מעוניינים לשתף פעולה, בעיקר כי הם מרגישים שאינם מרוויחים מכך דבר. הסיבה המרכזית היא שנוצר מצב שבו הסוקר מבקש מהנשאל לתת לו משהו, כגון "כמה דקות מזמנו", מבלי שהנשאל מרגיש שהוא מקבל משהו בתמורה.
אליעד מדגיש כי יש להפוך את הדינמיקה של השיחה ולהציג את הדברים כך שהנשאל ירגיש שהוא זה שמקבל משהו, ולא רק זה שנותן. אחת הדוגמאות לכך היא שבמקום לומר לנשאל "אני רוצה שתיתן לי כמה דקות מזמנך", יש לומר לו "אני נותן לך הזדמנות להשפיע, להחליט ולהיות שותף להחלטות בנושא חשוב".
מהי הטעות הנפוצה ביותר בסקר טלפוני?
הטעות העיקרית של סוקרים היא שהם מציגים את עצמם בצורה שגורמת לנשאל להרגיש שמנסים "לקחת" ממנו זמן, במקום לתת לו ערך. כאשר הסוקר אומר "אנחנו עורכים מחקר בנושא מסוים", הוא בעצם מדבר על עצמו ולא על הנשאל. כאשר הוא שואל "יש לך כמה דקות בשבילי?", הוא שם את עצמו בעמדה של זה שמבקש עזרה, כאילו הוא פונה לקבל תרומה או צדקה. זה גורם לרוב האנשים לסרב לשיתוף פעולה כי התחושה היא של חוסר תועלת עבורם.
הפתרון שאליעד מציע הוא לשנות את המסר כבר בתחילת השיחה, כך שהנשאל יחוש מיד שהוא מקבל משהו ייחודי שלא יקבל במקום אחר.
מה הערך שהנשאל יכול לקבל מלהשתתף בסקר?
אליעד מציג מספר רעיונות לערכים שניתן לתת לנשאל:
- לתת תחושת חשיבות - לומר לנשאל שהוא חשוב ושהדעה שלו משפיעה.
- לתת הזדמנות להשפיע על תהליך החלטות - להבהיר לנשאל שזו הזדמנות ייחודית להשפיע על נושא הסקר באופן ישיר, למשל בתחום רפואה, כלכלה או מוצרים שונים.
- הרגשת שותפות - להציג את הנשאל כשותף פעיל בתהליך המחקר, וכך לגרום לו להרגיש חלק ממשהו גדול ומשמעותי.
- להדגיש ייחודיות - להסביר לנשאל שזו הזדמנות ייחודית להשפיע על נושא ספציפי שלא מתאפשרת במקומות אחרים.
אליעד נותן דוגמה לאופן שבו כדאי להציג את הדברים:
במקום לומר "שלום, מדבר X ממכון Y, יש לך חמש דקות לתת לי?", יש לומר: "שלום, מדבר X ממכון Y, אני רוצה לתת לך את ההזדמנות להשפיע על המחקר שאנחנו עורכים בנושא מסוים. חשוב לנו מאוד לשמוע את דעתך." באופן כזה הנשאל מרגיש שהוא לא נותן משהו בחינם, אלא מקבל הזדמנות ייחודית ובעלת ערך עבורו.
בנוסף, מומלץ להחליף בין הביטויים "אני" ו - "אנחנו" לפי הצורך. "אני" נותן תחושה של שיחה אישית יותר, בעוד ש"אנחנו" עשוי לתת תחושה של רצינות וסמכותיות גדולה יותר.
האם כדאי להציג את עצמך כמומחה או כנציג של מומחה?
אליעד מסביר שיש אפשרות להציג את עצמך כעוזר של מומחה או כחלק מצוות מחקר. לדוגמה, להגיד "אנחנו עושים מחקר בנושא חשוב בהנחיית פרופסור X" עשוי להעלות את ערך השיחה בעיני הנשאל. נשאלים בדרך כלל יהיו נכונים יותר להשתתף אם ירגישו שהמחקר מתנהל על...
- איך לשכנע מישהו לענות לסקר?
- טיפים לשכנוע לקוחות בטלפון
- איך יוצרים שיתוף פעולה?
- איך למכור את עצמך טוב יותר?
- NLP בסקרים טלפוניים
- איך להצליח במכירות טלפוניות?