10:58טכניקות שכנוע, טיפים לראיון עבודה, טיפים לדייט, איך לדעת מה לענות בראיון עבודה? איזה תשובה לענות בראיון עבודה? להתכונן לראיון עבודה, תקשורת בין אישית, לדעת מה לשאול, מה לענות לשאלות?
איך לענות נכון כשלא ברור מה רוצים לשמוע?
אחת הסיטואציות השכיחות והמורכבות בתקשורת בין אישית היא כאשר אנו נשאלים שאלות ישירות, כגון בראיון עבודה, דייט, או שיחה בין בני זוג, ואיננו בטוחים מה בדיוק הצד השני מצפה לשמוע בתשובה. שאלות נפוצות לדוגמה הן: "את אוהבת את העבודה שלך?", "כמה חשוב לך הנושא הזה?", או "האם את מתכננת להמשיך במקצוע הזה הרבה זמן?". אליעד כהן מסביר כי הקושי לענות מתעורר כי אנחנו לא יודעים מה הצד השני רוצה לשמוע. אם נענה "כן" נסתכן בתגובה שלילית, אם נענה "לא" נסתכן בכך שהשואל יתאכזב או יראה אותנו באור לא חיובי, ואם נבחר בתשובה של "גם וגם", אולי יחשוב שאנחנו הססניים או לא החלטיים.
למה שאלות פשוטות יוצרות בלבול כה גדול?
אליעד מדגיש שהסיבה לכך ששאלות פשוטות לכאורה יכולות ליצור בלבול, נעוצה בכך שלפעמים אפילו איננו בטוחים מהי העמדה האישית שלנו בנושא. למשל, אדם שנשאל אם הוא רוצה להמשיך בעבודה מסוימת יכול להתלבט בעצמו לגבי המשך דרכו. אם יענה בכנות "אני לא יודע", המראיין עלול לראות אותו כלא החלטי או חסר ביטחון. לכן, לא תמיד ישנה "אמת נוחה" שניתן להציג באופן פשוט וישיר.
האם כדאי לשאול ישירות "מה אתה רוצה לשמוע"?
הרבה אנשים חושבים שהדרך הפשוטה היא לשאול ישירות את השואל: "מה אתה מעדיף לשמוע?". אולם אליעד מבהיר שזה לא פתרון טוב, כי השאלה הישירה עלולה להתפרש כניסיון התחמקות מהתשובה. התגובה המידית של הצד השני עשויה להיות: "אני שאלתי אותך, אל תתחמק!". לכן לא רצוי לשאול ישירות מה הוא רוצה לשמוע.
איך אפשר בכל זאת לדעת מה התשובה הרצויה לשואל?
הטכניקה היעילה והנכונה יותר שאליעד מציע היא לשאול חזרה את השואל, אך בדרך עקיפה ואלגנטית. במקום לשאול בצורה גסה, יש לבקש מהשואל לחדד או לפרט יותר את השאלה שלו. למשל, אם המראיין שואל: "האם אתה מתכוון להישאר במקצוע הזה הרבה זמן?", כדאי לענות בשאלה עקיפה כמו: "כשאתה אומר 'הרבה זמן', למה בדיוק אתה מתכוון? כמה שנים למשל?". כך אפשר להקשיב לתשובה של השואל ולזהות אילו נקודות הוא מדגיש או על מה הוא שם דגש, דבר שיעזור לנו לדעת מה הוא רוצה שנענה לו.
דוגמה נוספת שאליעד מציג היא כאשר בן זוג שואל: "איפה אתה רוצה שנהיה בחג, אצל ההורים שלך או אצל שלי?". במקום לענות ישירות או לומר "לא משנה לי", דבר שעלול להכעיס את הצד השני, אפשר לבקש הסבר נוסף: "מה בדיוק ההתלבטות שלך? יש שיקולים מיוחדים שאת חושבת עליהם?". כך הצד השני חייב להוסיף עוד מידע, ומתוך האופן שבו הוא מפרט נוכל להבין מה באמת חשוב לו לשמוע.
מדוע לא מומלץ לענות תמיד "לא משנה לי"?
אליעד מסביר שתשובות מסוג "לא משנה לי" או "באמצע" יכולות ליצור רושם של חוסר מעורבות, אדישות או חוסר ביטחון. זה יכול להזיק בעיקר במצבים רגשיים, כמו שיחות זוגיות, או מקצועיים, כמו ראיונות עבודה. תשובה נייטרלית מדי עלולה להיתפס כשלילית, אפילו אם כוונתנו טובה.
איך לנצל את הבקשה להבהרה כדי להרוויח זמן?
טכניקה זו לא רק מסייעת לנו להבין מה הצד השני רוצה, אלא גם עוזרת לנו להרוויח זמן כדי לחשוב על התשובה המתאימה ביותר. כאשר אנו מבקשים מהשואל הבהרה או פרטים נוספים, אנחנו מקבלים עוד כמה שניות או אפילו דקה של מחשבה, וכך התשובה שלנו תצא שקולה ומחושבת יותר.
מה ניתן ללמוד מאופן החזרה של השואל על שאלתו?
אם הצד השני מתחיל לחזור על שאלתו, צריך להקשיב היטב לפרטים שהוא מוסיף או משנה. למשל, אם בן הזוג שואל: "איפה נחגוג את החג?" ואחרי בקשת הבהרה חוזר על השאלה ואומר: "אני מתכוון, יותר נוח אצל ההורים שלי מבחינת מרחק, לא?", אז אנו מבינים שמה שחשוב לו הוא המרחק ולאו דווקא העניין הרגשי או המשפחתי. מידע כזה מסייע לנו לתת תשובה מותאמת לרצון של השואל.
האם הטכניקה יכולה גם לחשוף שהשואל עצמו מבולבל?
כן, אליעד מדגיש שהטכניקה יכולה לשמש לא רק להבהרת הציפיות של השואל, אלא גם לחשיפת העובדה שהשואל בעצמו אינו מגובש או ברור בשאלתו. כאשר אנחנו מבקשים ממנו להסביר מדוע הוא שואל או מה בדיוק כוונתו, לפעמים הוא מגלה שאין לו תשובה ברורה לעצמו, ואז השיחה הופכת לשקופה יותר.
כיצד ליישם את הטכניקה בחיי היום - יום?
ניתן להשתמש בטכניקה זו במצבים יומיומיים רבים, כמו:
אחת הסיטואציות השכיחות והמורכבות בתקשורת בין אישית היא כאשר אנו נשאלים שאלות ישירות, כגון בראיון עבודה, דייט, או שיחה בין בני זוג, ואיננו בטוחים מה בדיוק הצד השני מצפה לשמוע בתשובה. שאלות נפוצות לדוגמה הן: "את אוהבת את העבודה שלך?", "כמה חשוב לך הנושא הזה?", או "האם את מתכננת להמשיך במקצוע הזה הרבה זמן?". אליעד כהן מסביר כי הקושי לענות מתעורר כי אנחנו לא יודעים מה הצד השני רוצה לשמוע. אם נענה "כן" נסתכן בתגובה שלילית, אם נענה "לא" נסתכן בכך שהשואל יתאכזב או יראה אותנו באור לא חיובי, ואם נבחר בתשובה של "גם וגם", אולי יחשוב שאנחנו הססניים או לא החלטיים.
למה שאלות פשוטות יוצרות בלבול כה גדול?
אליעד מדגיש שהסיבה לכך ששאלות פשוטות לכאורה יכולות ליצור בלבול, נעוצה בכך שלפעמים אפילו איננו בטוחים מהי העמדה האישית שלנו בנושא. למשל, אדם שנשאל אם הוא רוצה להמשיך בעבודה מסוימת יכול להתלבט בעצמו לגבי המשך דרכו. אם יענה בכנות "אני לא יודע", המראיין עלול לראות אותו כלא החלטי או חסר ביטחון. לכן, לא תמיד ישנה "אמת נוחה" שניתן להציג באופן פשוט וישיר.
האם כדאי לשאול ישירות "מה אתה רוצה לשמוע"?
הרבה אנשים חושבים שהדרך הפשוטה היא לשאול ישירות את השואל: "מה אתה מעדיף לשמוע?". אולם אליעד מבהיר שזה לא פתרון טוב, כי השאלה הישירה עלולה להתפרש כניסיון התחמקות מהתשובה. התגובה המידית של הצד השני עשויה להיות: "אני שאלתי אותך, אל תתחמק!". לכן לא רצוי לשאול ישירות מה הוא רוצה לשמוע.
איך אפשר בכל זאת לדעת מה התשובה הרצויה לשואל?
הטכניקה היעילה והנכונה יותר שאליעד מציע היא לשאול חזרה את השואל, אך בדרך עקיפה ואלגנטית. במקום לשאול בצורה גסה, יש לבקש מהשואל לחדד או לפרט יותר את השאלה שלו. למשל, אם המראיין שואל: "האם אתה מתכוון להישאר במקצוע הזה הרבה זמן?", כדאי לענות בשאלה עקיפה כמו: "כשאתה אומר 'הרבה זמן', למה בדיוק אתה מתכוון? כמה שנים למשל?". כך אפשר להקשיב לתשובה של השואל ולזהות אילו נקודות הוא מדגיש או על מה הוא שם דגש, דבר שיעזור לנו לדעת מה הוא רוצה שנענה לו.
דוגמה נוספת שאליעד מציג היא כאשר בן זוג שואל: "איפה אתה רוצה שנהיה בחג, אצל ההורים שלך או אצל שלי?". במקום לענות ישירות או לומר "לא משנה לי", דבר שעלול להכעיס את הצד השני, אפשר לבקש הסבר נוסף: "מה בדיוק ההתלבטות שלך? יש שיקולים מיוחדים שאת חושבת עליהם?". כך הצד השני חייב להוסיף עוד מידע, ומתוך האופן שבו הוא מפרט נוכל להבין מה באמת חשוב לו לשמוע.
מדוע לא מומלץ לענות תמיד "לא משנה לי"?
אליעד מסביר שתשובות מסוג "לא משנה לי" או "באמצע" יכולות ליצור רושם של חוסר מעורבות, אדישות או חוסר ביטחון. זה יכול להזיק בעיקר במצבים רגשיים, כמו שיחות זוגיות, או מקצועיים, כמו ראיונות עבודה. תשובה נייטרלית מדי עלולה להיתפס כשלילית, אפילו אם כוונתנו טובה.
איך לנצל את הבקשה להבהרה כדי להרוויח זמן?
טכניקה זו לא רק מסייעת לנו להבין מה הצד השני רוצה, אלא גם עוזרת לנו להרוויח זמן כדי לחשוב על התשובה המתאימה ביותר. כאשר אנו מבקשים מהשואל הבהרה או פרטים נוספים, אנחנו מקבלים עוד כמה שניות או אפילו דקה של מחשבה, וכך התשובה שלנו תצא שקולה ומחושבת יותר.
מה ניתן ללמוד מאופן החזרה של השואל על שאלתו?
אם הצד השני מתחיל לחזור על שאלתו, צריך להקשיב היטב לפרטים שהוא מוסיף או משנה. למשל, אם בן הזוג שואל: "איפה נחגוג את החג?" ואחרי בקשת הבהרה חוזר על השאלה ואומר: "אני מתכוון, יותר נוח אצל ההורים שלי מבחינת מרחק, לא?", אז אנו מבינים שמה שחשוב לו הוא המרחק ולאו דווקא העניין הרגשי או המשפחתי. מידע כזה מסייע לנו לתת תשובה מותאמת לרצון של השואל.
האם הטכניקה יכולה גם לחשוף שהשואל עצמו מבולבל?
כן, אליעד מדגיש שהטכניקה יכולה לשמש לא רק להבהרת הציפיות של השואל, אלא גם לחשיפת העובדה שהשואל בעצמו אינו מגובש או ברור בשאלתו. כאשר אנחנו מבקשים ממנו להסביר מדוע הוא שואל או מה בדיוק כוונתו, לפעמים הוא מגלה שאין לו תשובה ברורה לעצמו, ואז השיחה הופכת לשקופה יותר.
כיצד ליישם את הטכניקה בחיי היום - יום?
ניתן להשתמש בטכניקה זו במצבים יומיומיים רבים, כמו:
- כשנשאלים בדייט: "האם את רוצה להתחתן בקרוב?", אפשר לענות: "למה את מתכוונת 'בקרוב' - חודשיים, חצי שנה, או יותר?" וכך להבין את כוונתה האמיתית של השואלת.
- בראיון עבודה, כשהמראיין שואל: "האם אתה מתכנן להישאר בתחום לאורך זמן?", אפשר להשיב בשאלה: "האם הכוונה לגדול ולהתקדם בחברה או לשמור על יציבות בתפקיד הזה?" וכך לקבל מידע שיסייע לנו לענות.
- כששואלים אותנו כמה נושא מסוים חשוב לנו, אפשר לבקש הבהרה: "כשאתה אומר 'חשוב', למה בדיוק אתה מתכוון - השקעה של זמן ואנרגיה, או עניין כללי?"
- איך לדעת מה לענות בראיון עבודה?
- מה לענות על שאלות מבלבלות?
- טכניקות לשיפור תקשורת בין אישית
- איך לשאול שאלות מנחות בצורה חכמה?
- איך להתמודד עם שאלות מכשילות?
- גישות לפתרון קונפליקטים זוגיים
- איך למצוא חן בעיני אחרים?
האם יש סיטואציות שבהן לא ברור מה השואל באמת רוצה לשמוע?
יש מצבים רבים, כמו תחקיר, ראיון עבודה, דייט או כל מפגש חברתי, שבהם מישהו מציג לנו שאלה בצורה ישירה: "אתה ככה וככה?", "את אוהבת את העבודה שלך?", "כמה חשוב לך הנושא הזה?" ובאותה שניה איננו בטוחים מה בדיוק הצד השני מחפש בתשובה שלנו. לפעמים החשש הוא שאם נאמר "כן" עלולים להסתכל עלינו בצורה מסוימת, ואם נאמר "לא" נקבל תגובה שלילית, ואם ננסה לטעון גם וגם - אולי יחשבו שאנחנו מהססים או לא החלטיים. עולה השאלה: איך אפשר לזהות מה באמת השואל היה רוצה שנאמר, במיוחד כשאנחנו כן מעוניינים למצוא חן בעיניו או להתקבל היטב בסיטואציה?
כיצד השאלה מייצרת בלבול ומדוע קשה לענות?
הרבה אנשים מספרים שהם נתקלים בשאלות כגון "את אוהבת את העבודה שלך?" או "כמה חשוב לך הדבר הזה?", ואינם יודעים אם האדם מולם מחפש לשמוע "מאוד חשוב לי" או "זה לא באמת משנה" או אולי דווקא איזשהו שילוב גמיש כמו "גם וגם". לעתים, תשובה דיפלומטית בסגנון "זה חשוב לי, אבל גם לא תמיד" יכולה להצטייר כחוסר החלטיות. מצד שני, תשובה חד - משמעית עלולה לסתור את הציפיות הנסתרות של השואל. הדבר נכון במיוחד בראיונות עבודה, שבהם שאלה כמו "אתה חושב שתמשיך במקצוע הזה לאורך זמן?" יכולה להעלות בלבול: אם נענה "כן, לגמרי" - המראיין עלול להבין שאיננו מעוניינים להתקדם, ואם נענה "לא", אולי יחשוב שאנחנו חסרי נאמנות. ואם נגיד "גם וגם", הוא אולי יחשוב שאנחנו לא בטוחים בעצמנו.
מדוע לעתים אנחנו לא יודעים מהי ה"אמת" שלנו?
יש מצבים שבהם אנחנו בעצמנו לא לגמרי סגורים על עמדתנו. לדוגמה, אדם נשאל אם הוא רוצה להתקדם, והוא באמת לא סגור אם עדיף להישאר במקום יציב או לנסות להתפתח. ברגע ששואלים אותו באופן פתאומי: "אתה רוצה להמשיך שנים ארוכות בתחום הזה?" - הוא מתחיל לגמגם כי הוא לא בטוח בתשובה. אבל מה קורה אם במקביל הוא מרגיש שעליו לספק למראיין בדיוק את התשובה שהמראיין רוצה? הוא מסתבך פעמיים, גם מול עצמו וגם מול השואל. ומי שלא בטוח, עלול ליפול בין הכיסאות - אם יאמר "כן" יתפסו אותו כחסר שאיפות, אם יאמר "לא" יתפסו אותו כחסר יציבות, ואם יאמר "אני לא בטוח" הרי שהוא יוצא עוד יותר מבולבל.
האם אפשר פשוט לשאול חזרה: "מה אתה מעדיף לשמוע"?
פעמים רבות, הרעיון הראשון שקופץ לראש הוא לשאול את השואל מה הוא רוצה לשמוע, או מה הציפיות שלו. אך הדבר נראה כצעד בוטה מדי, משום שהוא עלול להיתפס כהתחמקות או ניסיון להתחמק ממתן תשובה ישרה. בסיטואציות כמו דייט או ראיון עבודה, האדם שממול יכול להגיב ב"אני שאלתי אותך" ולא ירצה לספק רמזים שיעזרו לנו לענות בדיוק את מה שמצפים.
מה עושים כאשר אי אפשר להשיב 'באמת' או כאשר האמת לא משרתת אותנו?
ישנם רגעים שבהם, כפי שהודגש שוב ושוב, "אין אמת" הנוחה לתשובה. ייתכן שהאדם בהחלט רוצה לשקר קצת, או לתת תשובה שתתיישב עם רצון הצד השני. אם אנו זקוקים למשרה או מעוניינים להרשים מישהו, לפעמים עלינו לחשוב: "מה בעצם השואל רוצה לשמוע?". הבעיה העיקרית היא שעדיין איננו בטוחים כיצד לדעת זאת מראש.
כיצד שימוש בבקשת הבהרה עוזר לדלות מידע נוסף?
הדרך המומלצת היא לעצור רגע ולא לרוץ לענות, אלא לנסות להוציא מהצד השני עוד מידע שיעזור לנו להבין את כוונתו. אפשר לעשות זאת בצורות שונות:
איך עובדת הטכניקה של הקשבה לרמזים כשהשואל חוזר על השאלה?
כאשר הצד השני מתחיל לחזור על שאלתו בצורה מעט מורחבת, יש להאזין היטב לאופן שבו הוא מדגיש מילים או מציין דגשים חדשים. למשל, אדם ששואל "אז האם אתה מתכוון להישאר לפחות חמש שנים בתחום?" עשוי לרמוז שחשובה לו יציבות, או מישהו שמדגיש "האם אתה בקטע של נישואים בקרוב או שלא כל כך בראש שלך?" אולי רומז שהוא (או היא) באמת רוצים לשמוע שיש נכונות להתמסד. כל דגש קטן בשאלה החוזרת עשוי לחשוף רצון סמוי.
מה עושים במצבים אישיים, למשל כשבן הזוג שואל אם נחגוג אצל הוריו או אצל הורינו?
לא רק בראיונות עבודה ודייטים: גם בחיים האישיים יש שאלות כמו "איפה אתה רוצה שנהיה בחג: אצל ההורים שלך או אצלי?", ושוב לא ברור מה הצד השני מעדיף לשמוע. לפעמים לנסח תשובה כמו "מה שתרצי" יכול להכעיס, כי עלולים לומר "לא אכפת לך?", או "למה אתה לא יוזם בעצמך?". לכן גם כאן אפשר לבקש הסבר: "מה בדיוק חשוב לך כאן? את מתלבטת כי אולי זה רחוק לנסוע או כי יש עניין רגשי אחר?". עצם השאלה החוזרת מסוגלת לגלות רמזים על הציפייה האמיתית.
מדוע אי אפשר סתם לענות 'לא משנה לי' או 'באמצע' בכל פעם?
כשמדובר בעניינים רגשיים או מקצועיים, תשובות בסגנון "באמצע" או "לא אכפת לי" עלולות להתפרש כחוסר מעורבות, חוסר התלהבות או סתם אדישות. לעתים גם עצם ההימנעות מעמדה ברורה הופכת לסימן שלילי, במיוחד אם הצד השני מצפה לראות מידה של ביטחון ושאיפה. דוגמה בולטת: "אתה מתכנן ללמוד דברים חדשים ולהתקדם?" - אם נגיד "גם כן וגם לא", המראיין עלול לחשוב שאיננו מכווני מטרה.
האם ניתן להשתמש בטכניקה זו גם כדי להרוויח זמן?
בהחלט כן. יש מקרים שבהם אנו זקוקים לעוד רגע להתארגן, או לא בטוחים כיצד להגיב. בקשה "תוכל לחדד את כוונתך?" לא רק מספקת לנו מידע, אלא נותנת מרווח של שניות או חצי דקה לחשוב מה כדאי לומר. במהלך ההסבר, ניתן להקשיב היטב לטון ולדגשים שאדם מוסיף, ולהבין מה באמת הוא מחפש בתשובה.
כיצד נוכל ליישם את ההבנה הזו בחיי היומיום?
אפשר ליישם את הרעיון בכל סיטואציה:
המהות היא לגרום לאדם השני להיחשף קצת יותר, אפילו בלי כוונה מפורשת. כשאדם מסביר או מחדד את השאלה, הוא משתמש במילים שמגלות את דפוס החשיבה או הציפיות שלו. הוא עלול לדוגמה לגלות: "חשוב לי שבשנים הראשונות תתמקד בתחום הזה, כי אנחנו מחפשים מישהו עם התמדה." או "אני מנסה להבין עד כמה אתה עצמאי ולא נצמד להורים שלך." ברגע שיש לנו רמזים כאלה, אנחנו יכולים להתאים את התשובה כך שתהיה בדיוק מה שהוא מחפש לשמוע, אם זהו רצוננו. כמובן, יש מי שיעדיפו לומר בכל זאת את האמת שלהם, אבל למי שרוצה להיטיב להרשים את השואל, המידע הנוסף הזה קריטי.
האם יש לכך גם שימוש הפוך?
בהחלט, ניתן להשתמש בטכניקה לא רק כדי לתת תשובה שתמצא חן, אלא גם כדי לבדוק אם האדם השני יודע מה הוא באמת שואל. לפעמים כשנבקש "תסביר לי יותר למה אתה שואל", יתברר שגם השואל לא לגמרי מגובש. הוא עלול לגלות שזו שאלה כללית או דעה לא סגורה, ואז הוא עצמו יסיק מסקנות לגבי מה הוא באמת רוצה או לא רוצה לשמוע.
סיכום מורחב
בסיכומו של דבר, בכל סיטואציה שבה שואלים אותנו שאלה מפתיעה או מבלבלת כמו "תגיד לי, אתה מעוניין להמשיך פה עוד הרבה זמן?", "את אוהבת את העבודה שלך?", "כמה באמת חשוב לך הדבר הזה?" או "איפה נעשה את החג הבא?", נוכל לפעול בשלבים הבאים:
יש מצבים רבים, כמו תחקיר, ראיון עבודה, דייט או כל מפגש חברתי, שבהם מישהו מציג לנו שאלה בצורה ישירה: "אתה ככה וככה?", "את אוהבת את העבודה שלך?", "כמה חשוב לך הנושא הזה?" ובאותה שניה איננו בטוחים מה בדיוק הצד השני מחפש בתשובה שלנו. לפעמים החשש הוא שאם נאמר "כן" עלולים להסתכל עלינו בצורה מסוימת, ואם נאמר "לא" נקבל תגובה שלילית, ואם ננסה לטעון גם וגם - אולי יחשבו שאנחנו מהססים או לא החלטיים. עולה השאלה: איך אפשר לזהות מה באמת השואל היה רוצה שנאמר, במיוחד כשאנחנו כן מעוניינים למצוא חן בעיניו או להתקבל היטב בסיטואציה?
כיצד השאלה מייצרת בלבול ומדוע קשה לענות?
הרבה אנשים מספרים שהם נתקלים בשאלות כגון "את אוהבת את העבודה שלך?" או "כמה חשוב לך הדבר הזה?", ואינם יודעים אם האדם מולם מחפש לשמוע "מאוד חשוב לי" או "זה לא באמת משנה" או אולי דווקא איזשהו שילוב גמיש כמו "גם וגם". לעתים, תשובה דיפלומטית בסגנון "זה חשוב לי, אבל גם לא תמיד" יכולה להצטייר כחוסר החלטיות. מצד שני, תשובה חד - משמעית עלולה לסתור את הציפיות הנסתרות של השואל. הדבר נכון במיוחד בראיונות עבודה, שבהם שאלה כמו "אתה חושב שתמשיך במקצוע הזה לאורך זמן?" יכולה להעלות בלבול: אם נענה "כן, לגמרי" - המראיין עלול להבין שאיננו מעוניינים להתקדם, ואם נענה "לא", אולי יחשוב שאנחנו חסרי נאמנות. ואם נגיד "גם וגם", הוא אולי יחשוב שאנחנו לא בטוחים בעצמנו.
מדוע לעתים אנחנו לא יודעים מהי ה"אמת" שלנו?
יש מצבים שבהם אנחנו בעצמנו לא לגמרי סגורים על עמדתנו. לדוגמה, אדם נשאל אם הוא רוצה להתקדם, והוא באמת לא סגור אם עדיף להישאר במקום יציב או לנסות להתפתח. ברגע ששואלים אותו באופן פתאומי: "אתה רוצה להמשיך שנים ארוכות בתחום הזה?" - הוא מתחיל לגמגם כי הוא לא בטוח בתשובה. אבל מה קורה אם במקביל הוא מרגיש שעליו לספק למראיין בדיוק את התשובה שהמראיין רוצה? הוא מסתבך פעמיים, גם מול עצמו וגם מול השואל. ומי שלא בטוח, עלול ליפול בין הכיסאות - אם יאמר "כן" יתפסו אותו כחסר שאיפות, אם יאמר "לא" יתפסו אותו כחסר יציבות, ואם יאמר "אני לא בטוח" הרי שהוא יוצא עוד יותר מבולבל.
האם אפשר פשוט לשאול חזרה: "מה אתה מעדיף לשמוע"?
פעמים רבות, הרעיון הראשון שקופץ לראש הוא לשאול את השואל מה הוא רוצה לשמוע, או מה הציפיות שלו. אך הדבר נראה כצעד בוטה מדי, משום שהוא עלול להיתפס כהתחמקות או ניסיון להתחמק ממתן תשובה ישרה. בסיטואציות כמו דייט או ראיון עבודה, האדם שממול יכול להגיב ב"אני שאלתי אותך" ולא ירצה לספק רמזים שיעזרו לנו לענות בדיוק את מה שמצפים.
מה עושים כאשר אי אפשר להשיב 'באמת' או כאשר האמת לא משרתת אותנו?
ישנם רגעים שבהם, כפי שהודגש שוב ושוב, "אין אמת" הנוחה לתשובה. ייתכן שהאדם בהחלט רוצה לשקר קצת, או לתת תשובה שתתיישב עם רצון הצד השני. אם אנו זקוקים למשרה או מעוניינים להרשים מישהו, לפעמים עלינו לחשוב: "מה בעצם השואל רוצה לשמוע?". הבעיה העיקרית היא שעדיין איננו בטוחים כיצד לדעת זאת מראש.
כיצד שימוש בבקשת הבהרה עוזר לדלות מידע נוסף?
הדרך המומלצת היא לעצור רגע ולא לרוץ לענות, אלא לנסות להוציא מהצד השני עוד מידע שיעזור לנו להבין את כוונתו. אפשר לעשות זאת בצורות שונות:
- לבקש מהשואל שיחדד את השאלה: "אתה מתכוון להמשיך במקצוע הזה עוד כמה שנים בודדות או אולי עשרות שנים קדימה?"
- להחזיר אליו שאלה בסגנון "כשתה אומר 'להמשיך הרבה זמן', למה אתה מתכוון בדיוק? מה זה אומר מבחינתך?"
- לשאול "מה עומד מאחורי השאלה שלך?" ולעורר את השואל לפרט יותר על העמדה או ההנחות שלו.
איך עובדת הטכניקה של הקשבה לרמזים כשהשואל חוזר על השאלה?
כאשר הצד השני מתחיל לחזור על שאלתו בצורה מעט מורחבת, יש להאזין היטב לאופן שבו הוא מדגיש מילים או מציין דגשים חדשים. למשל, אדם ששואל "אז האם אתה מתכוון להישאר לפחות חמש שנים בתחום?" עשוי לרמוז שחשובה לו יציבות, או מישהו שמדגיש "האם אתה בקטע של נישואים בקרוב או שלא כל כך בראש שלך?" אולי רומז שהוא (או היא) באמת רוצים לשמוע שיש נכונות להתמסד. כל דגש קטן בשאלה החוזרת עשוי לחשוף רצון סמוי.
מה עושים במצבים אישיים, למשל כשבן הזוג שואל אם נחגוג אצל הוריו או אצל הורינו?
לא רק בראיונות עבודה ודייטים: גם בחיים האישיים יש שאלות כמו "איפה אתה רוצה שנהיה בחג: אצל ההורים שלך או אצלי?", ושוב לא ברור מה הצד השני מעדיף לשמוע. לפעמים לנסח תשובה כמו "מה שתרצי" יכול להכעיס, כי עלולים לומר "לא אכפת לך?", או "למה אתה לא יוזם בעצמך?". לכן גם כאן אפשר לבקש הסבר: "מה בדיוק חשוב לך כאן? את מתלבטת כי אולי זה רחוק לנסוע או כי יש עניין רגשי אחר?". עצם השאלה החוזרת מסוגלת לגלות רמזים על הציפייה האמיתית.
מדוע אי אפשר סתם לענות 'לא משנה לי' או 'באמצע' בכל פעם?
כשמדובר בעניינים רגשיים או מקצועיים, תשובות בסגנון "באמצע" או "לא אכפת לי" עלולות להתפרש כחוסר מעורבות, חוסר התלהבות או סתם אדישות. לעתים גם עצם ההימנעות מעמדה ברורה הופכת לסימן שלילי, במיוחד אם הצד השני מצפה לראות מידה של ביטחון ושאיפה. דוגמה בולטת: "אתה מתכנן ללמוד דברים חדשים ולהתקדם?" - אם נגיד "גם כן וגם לא", המראיין עלול לחשוב שאיננו מכווני מטרה.
האם ניתן להשתמש בטכניקה זו גם כדי להרוויח זמן?
בהחלט כן. יש מקרים שבהם אנו זקוקים לעוד רגע להתארגן, או לא בטוחים כיצד להגיב. בקשה "תוכל לחדד את כוונתך?" לא רק מספקת לנו מידע, אלא נותנת מרווח של שניות או חצי דקה לחשוב מה כדאי לומר. במהלך ההסבר, ניתן להקשיב היטב לטון ולדגשים שאדם מוסיף, ולהבין מה באמת הוא מחפש בתשובה.
כיצד נוכל ליישם את ההבנה הזו בחיי היומיום?
אפשר ליישם את הרעיון בכל סיטואציה:
- כשמישהו שואל "תגיד לי, אתה רוצה להמשיך את הקשר שלנו בכיוון של חתונה בקרוב?" - אפשר לשאול, "כשאת אומרת 'בקרוב', למה בדיוק את מתכוונת? חודשיים, חצי שנה או כמה שנים?" וכך להבין מה באמת חשוב לשואל.
- כשמראיין עבודה שואל "אתה חושב להישאר במקצוע הזה לאורך זמן?", אפשר לענות בשאלה "האם אתה מתכוון לראות אותי גדל בתוך התחום ומפתח קריירה לטווח ארוך, או שהחברה בכלל מצפה לאנשים שמעוניינים בעוד כיוונים בעתיד?"
- כשנשאלים "כמה חשוב לך הדבר הזה?", אפשר לבקש הסבר: "כשאתה אומר 'חשוב', למה אתה מתכוון? יכול להיות שאתה מתכוון לרמת השקעה יומיומית או רק להתלהבות ראשונית?"
המהות היא לגרום לאדם השני להיחשף קצת יותר, אפילו בלי כוונה מפורשת. כשאדם מסביר או מחדד את השאלה, הוא משתמש במילים שמגלות את דפוס החשיבה או הציפיות שלו. הוא עלול לדוגמה לגלות: "חשוב לי שבשנים הראשונות תתמקד בתחום הזה, כי אנחנו מחפשים מישהו עם התמדה." או "אני מנסה להבין עד כמה אתה עצמאי ולא נצמד להורים שלך." ברגע שיש לנו רמזים כאלה, אנחנו יכולים להתאים את התשובה כך שתהיה בדיוק מה שהוא מחפש לשמוע, אם זהו רצוננו. כמובן, יש מי שיעדיפו לומר בכל זאת את האמת שלהם, אבל למי שרוצה להיטיב להרשים את השואל, המידע הנוסף הזה קריטי.
האם יש לכך גם שימוש הפוך?
בהחלט, ניתן להשתמש בטכניקה לא רק כדי לתת תשובה שתמצא חן, אלא גם כדי לבדוק אם האדם השני יודע מה הוא באמת שואל. לפעמים כשנבקש "תסביר לי יותר למה אתה שואל", יתברר שגם השואל לא לגמרי מגובש. הוא עלול לגלות שזו שאלה כללית או דעה לא סגורה, ואז הוא עצמו יסיק מסקנות לגבי מה הוא באמת רוצה או לא רוצה לשמוע.
סיכום מורחב
בסיכומו של דבר, בכל סיטואציה שבה שואלים אותנו שאלה מפתיעה או מבלבלת כמו "תגיד לי, אתה מעוניין להמשיך פה עוד הרבה זמן?", "את אוהבת את העבודה שלך?", "כמה באמת חשוב לך הדבר הזה?" או "איפה נעשה את החג הבא?", נוכל לפעול בשלבים הבאים:
- נזהה את הבלבול ואת העובדה שאיננו בטוחים מה מצפים לשמוע.
- נזכור שאפשר לנסות לאפשר לשואל לחזור על השאלה או להרחיב אותה, במקום למהר לענות.
- נשתמש בשאלה חוזרת עדינה: "איך אתה מגדיר 'להמשיך'?" / "לאיזו תקופה אתה מתכוון?" / "מה בדיוק עומד מאחורי ההתלבטות שלך?"
- נקשיב לניואנסים בשאלה החוזרת: האם השואל מוסיף דגש כזה או אחר, מה הוא מדגיש בבחירת המילים או בטון הדיבור.
- על סמך הרמזים והשינויים בניסוח, נבין טוב יותר מה השואל רוצה לשמוע, או לפחות מה הדבר חשוב לו באמת.
- רק אז ניתן את התשובה שמתאימה למטרה שלנו - בין אם זו תשובה כנה ובין אם זו תשובה שמכוונת לרצות את השואל.
- שיטות לתקשורת יעילה במצבי לחץ
- שיפור מיומנויות ראיון עבודה
- גישות לפתרון קונפליקטים זוגיים
- איך לשאול שאלות מנחות בצורה חכמה
נגיד שאתה עובר תחקיר כלשהו, ראיון עבודה, דייט, משהו. ומישהו שואל אותך "תגיד לי, אתה ככה וככה?", ואז מישהו שואל אותך "כמה אתה ככה וככה?". דבר ראשון מסויים, איך תדע לענות?
ש: ביחס למה?
אליעד: אני אתן לך לדוגמא, נגיד מישהו אומר לך "תגידי לי, את אוהבת את העבודה שלך?", את לא יודעת מה הוא רוצה לשמוע, בהנחה שאת רוצה למצוא חן בעיניו, ואת לא יודעת מה הוא רוצה לשמוע. יכול להיות שהוא רוצה לשמוע שתגידי כן, יכול להיות שהוא רוצה לשמוע שתגידי לא, ואם תגידי גם וגם, וגם את יכולה ליפול כי הוא לא רוצה גם וגם הוא רוצה נגיד כן ולא. כשמישהו שואל אותך, נגיד לדוגמא כשמישהו שואל אותך "כמה חשוב לך זה וזה?" עכשיו אתה לא יודע מה הוא רוצה לשמוע. הוא רוצה לשמוע שאני אגיד לו "מאוד", הוא רוצה שאני אגיד לו "זה לא משנה לי", או שהוא רוצה שאני אגיד לו "זה גם כן וגם לא".
אז מה עושים כשמישהו שואל אותך שאלה, אתה לא יודע כאילו מה להגיד לו. מה עושים?
ש: שואל אותו שאלה חזרה.
אליעד: מה אתה שואל אותו?
ש: אני מנסה לחשוב מה אני שואל אותו.
אליעד: אוקי, מה את אומרת?
ש: את השאלות.
אליעד: נתקלת פעם בסיטואציה ששאלו אותך שאלה ולא ידעת מה לענות. נגיד שאת בדייט נניח "תגידי את רוצה להתחתן בקרוב?"
ש: "אתה רוצה?" ואז אתה מחזיר את השאלה אליו.
אליעד: עכשיו הוא יגיד "שאלתי אותך". מה? את מחזירה את השאלה חזרה? שאלו אותך, מה את מחזירה את השאלה חזרה. זאת שאלת התחמקות.
ש: אבל מה המטרה כאילו.
אליעד: כדי לדעת. בראיון עבודה שואלים אותך, את בראיון עבודה, "אתה חושב שתמשיך במקצוע הזה להרבה זמן?". עכשיו אתה לא יודע, מה הוא רוצה? הוא רוצה שאני אגיד לו כן או שהוא רוצה שאני אגיד לו לא. כי אם אני אגיד לו כן אז הוא יגיד "אה הוא לא רוצה להתקדם", אגיד לו לא, "אה אז הוא רוצה להתקדם". מה הוא רוצה שאני אגיד לו?
ש: ואם אני לא יודע אם אני רוצה להתקדם אז?
אליעד: אז אתה אומר לו "אתה לא החלטי, אתה לא יודע מה אתה רוצה מעצמך". איך לומדים לענות כשלא יודעים מה לענות?
טוב, בהנחה שאתה צריך למצוא אלטרנטיבה נוספת, מה עושים?
ש: ללכת על האמת.
אליעד: אין אמת. אתה עכשיו צריך לשקר.
חברים אתם נותנים את התשובה של האמצע, בהנחה שאז יהיה "אתה בכלל לא החלטי". אין תשובה לא מחייבת. אתה רוצה לתת לו תשובה שהוא ירצה לשמוע אותה. מה עושים?
ש: תשאל אותו איזה עובד הוא מחפש.
אליעד: הוא לא יגיד לך. מה הוא יגיד לך? תגיד לו "איזה תשובה אתה רוצה שאני אענה לך?".
תראה בעולם אידיאלי, מה אני צריך לעשות בעולם אידיאלי? כשמישהו שואל אותך שאלה, אומר לו "תגיד לי איזה תשובה אתה רוצה לשמוע?". נכון? "מה אתה רוצה? מה אתה חושב שעדיף שזה או זה?".
עכשיו השאלה היא זה איך אתה יכול לשאול אותו מה הוא מעדיף בלי לשאול אותו מה הוא מעדיף.
ש: באמצע השיחה או לפני שיחה. ברגע שהשאלה נשאלה או לפני?
אליעד: מישהו שואל אותך שאלה. אתה עכשיו לא יודע להגיד לו כן, להגיד לו לא, או להגיד לו לא משנה. לא יודע מה הוא רוצה לשמוע. אתה רוצה שהוא יקבל תשובה שהוא רוצה לשמוע. איך תדע מה לענות לו?
ש: תשאל אותו מה הוא רוצה לשמוע?
אליעד: איך שואלים שאלה כזאת בצורה סיבובית?
ש: תשאל אותו למה הוא שואל.
אליעד: למה אני שואל? אני רוצה להכיר אותך, רוצה ללמוד עליך. למה אתה שואל? כי אני רוצה להכיר אותך, רוצה להכיר את המרואיינים שלנו, רוצה להכיר אותך כעובד.
ש: לא, אבל למה השאלה הזאת?
אליעד: למה השאלה הזאת? כי אני חושב שזה קשור לעבודה, אני רוצה לדעת. שואל אותך "מה המטרות שלך בחברה?" ואתה לא יודע, "הוא רוצה שאני אגיד לו ככה או הוא רוצה שאני אגיד לו ככה", מה הוא רוצה שאני אגיד לו?
ש: צריך לברר איזה חברה זאת קודם כל, מה המטרות שלהם.
אליעד: אבל איך אתה יודע מה המראיין רוצה שתענה.
טוב, איך כן לדעת?
ש: מה? באמצע שיחה?
אליעד: בן אדם שואל אותך שאלה, אומרים לך "תגיד לי, אתה רוצה שאת החג נעשה שם?", עכשיו אתה לא יודע, "היא רוצה שאני אגיד לה ככה או היא רוצה שאני לה הפוך", מה היא מעדיפה שאני אענה לה?
איך תדע? או אם תגיד "מה היא רוצה? אם תגיד לה כן אולי היא תתלונן, תגיד לה לא אולי היא תתלונן ותגיד לה זה לא משנה אולי היא תתלונן". עכשיו צריך לדעת מה לענות.
ש: "מה שאת רוצה".
אליעד: אם תגידי "מה שאת רוצה", "לא אכפת לך" גם תהיה תלונה, יפילו עליך איזה תיק.
ש: כעיקרון לא משנה לי, מה שתרצי בשבילי לא משנה לי.
אליעד: אם תגיד לא משנה, "אה, לא משנה לך, אתה לא באמת אוהב אותה וזה רק בגלל שאני רוצה זה לא אתה רוצה. ואני רוצה שאתה תרצה".
ש: לא, אני מדבר על הראיון עבודה. ישאלו אותי כמה הוא כאב לי, באמת זה לא משנה מה שתגיד לי אני אעשה.
אליעד: לפעמים בן אדם רוצה לראות מה אתה חושב, לפעמים תגיד לו "לי, אין לי דעה" זה גם כן פסול.
טוב, מה עושים? אני אסביר לכם. מאוד פשוט כשמישהו שואל אותך שאלה ואתה לא יודע מה לענות מה שאתה צריך לעשות זה לשאול אותו שאלה בחזרה. מה אתה צריך לשאול אותו בחזרה? להגיד לך שיסביר לך יותר טוב את השאלה. להסביר לי את השאלה, זה הכל.
ש: רציתי להגיד לך, מה לא ברור.
אליעד: זה ברור שאם תגיד לו "לא הבנתי את השאלה תסביר אותה", ברור שזה ישמע מטופש, "מה לא הבנת, שאלתי אותך", אוקי? אז לא שואלים את זה ככה, אני הסברתי את המהות של מה שאתה צריך לשאול אותו. לא לשאול אותו ולהגיד "לא הבנתי את השאלה, תחזור עליה" אז הוא יחזור על השאלה עוד פעם, מה יש להבין?
אני אומר כזה דבר נגיד שמה ששאלו אותך, נגיד, מה שאלו אותך?
ש: אם אתה מתכוון להמשיך במקצוע הזה, לא משנה.
אליעד: אוקי, למה אתה מתכוון "להמשיך"? להמשיך לנצח, להמשיך עד הפנסיה. למה אתה מתכוון "להמשיך"? תמשיך בשנים הקרובות?
שים לב, ואז הוא צריך להגדיר, אז לפעמים המראיין נופל במלכודת עכשיו כשהוא הגדיר לפי איך שהוא הגדיר אתה מבין מה הוא רוצה שתענה לו, זה הסיפור.
אם הוא מספיק מתוחכם אז הוא יסביר לך את השאלה והוא יעשה את זה עדיין נייטרלי. אבל אם הוא זה, אז הוא יסגיר את התשובה שהוא רוצה לשמוע.
ש: זה כמו בבית ספר במבחנים כשלא מבינים את השאלה אומרים למורה "לא הבנתי, תסבירי לי את השאלה", היא גם מסבירה וגם נותנת לך את התשובה.
והדוגמא הזאת שאמרת עם הזוגיות נגיד כשהיא שואלת אותך "איפה אתה רוצה להיות". מה אמרת ששם צריך להגיד?
אליעד: לא אתה תשאל.
ש: בן כמה אתה? שאלה טובה.
מה זה "גיל" איך אתה מגדיר גיל?
אליעד: בן כמה אני באיזה מובן, לדוגמא.
ש: הוא יחשוב שאתה מתחכם איתו.
עוד פעם, אם אתה בראיון עבודה "בן כמה אתה?", זה הגיל שלך. מה תשקר? תביא לי תעודת זהות, זה הגיל אין פה "אחד בפה אחד בלב", בהנחה שזה דו שיח פתוח.
ש: אני אומר לדוגמא, כשעם ההורים שלך "איפה אתה רוצה להיות בחג, בשבת אצל אמא שלי או אצל אמא שלך?"
אליעד: לדוגמא אז אתה אומר לה, אתה אפילו מבקש ממנה. תקשיב, אני אסביר לך את הרציונל. נגיד שאומרים לך "איפה אתה רוצה להיות בחג אצל ההורים שלך או אצל ההורים שלי?", נניח, עכשיו זה שאלה, כשהשאלה נוסחה היא נוסחה באופן שווה, "אצל ההורים שלך או אצל ההורים שלי", שווה. אתה עכשיו צריך לגרום לה לחזור על השאלה, לגרום לה איכשהו לחזור על השאלה וכשהיא תחזור על השאלה אתה רואה נגיד איפה היא האריכה, איפה היא הוסיפה.
נגיד לדוגמא, "איפה אתה רוצה שנצא אצל ההורים שלך או אצל ההורים שלי?", את רוצה, מה ההתלבטות שלך, כאילו מה בדיוק ההתלבטות שלך, נגיד, ואז היא תגיד לך "אני רוצה לדעת אם אתה רוצה שזה וזה אצל ההורים שלך או אצלי", נגיד. ואז אתה יכול לראות איך היא אמרה את זה איך, היא ניסחה את זה, אתה יכול לנסות למצוא רמזים.
מה שאני מנסה לומר עוד פעם, אני נתתי כיוון למחשבה, כששואלים שאלה לפעמים אתה לא חייב לרוץ לתשובה. תשאל תגיד לו למה אתה מתכוון שככה. עכשיו לא תמיד אתה יכול לשאול, לפעמים זה כבר מוגדר אז קשה לשאול, אז אתה מבקש לחזור או להסביר, אבל באופן כללי בפרט ששואלים אותך שאלה שהיא לא מוגדרת אז אל תתן תשובה אם אתה עוד לא יודע.
ש: נגיד שאתה לא רוצה לענות על שאלה, כשאומרים לך שאלה ואז אתה יכול כאילו.
אליעד: לא, בהנחה שאתה צריך לענות, ואתה הולך לענות, ואתה רוצה לענות אפילו. אבל אתה רוצה לדעת "מה אני רוצה שאני אגיד לו?".
אפילו הרבה פעמים מישהו בא לבקש ממך עצה, ובא לבקש עצה ואתה יודע ששתי התשובות טובות. נגיד, מה עושים, מתקשרים, נגיד, מתקשרים חוזים בכלי עתידות מה עושים? הם שואלים אותך שאלה, בודקים מה אתה רוצה שהם יגידו לך ואז אומרים לך את זה.
ש: שומע את המידע חינם, שאתה יודע להרכיב פאזל.
אליעד: הוא בודק "מה הוא רוצה? הוא רוצה שאני אגיד לו שהוא הולך למות או הוא רוצה שאני אגיד לו שהוא הולך לחיות", "מה הוא רוצה? שאני אגיד לו שאמא שלך אוהבת אותך או שהיא שונאת אותך?". ולפי זה הוא מלביש לך את התשובה כי בשאלה אתה הסגרת.
ולכן המהות של התשובה היא שברגע ששואלים אותך שאלה ואתה לא יודע מה לענות תנסה לגרום לשואל להסביר את השאלה. או עלי ידי זה שתגיד לא הבנתי, או תבקש הבהרה, או תחדד את השאלה, או אתה יכול. תשאל עוד משהו כדי שהוא ישאל את השאלה עוד פעם בצורה אחרת, ומספיק שהוא יוסיף עוד מילה, יוריד מילה, ישמיט מילה, ינשום יותר, ינשום פחות אתה יכול לדעת מה הוא רוצה.
עכשיו, איך בן אדם יכול לחשוב על זה לבד? איך היית יכול לחשוב על זה לבד? כי אם תוך כדי אתה שומע שלו, אתה שם לב "רגע איך שהוא שאל את השאלה למה הוא אמר ככה, למה הוא אמר ככה?", "אה, כי הוא הוסיף לי אינפורמציה", לכן פעם הבאה אתה אומר "רגע, יש הבדל בין איך ששואלים את השאלה ולפי איך שהוא שאל את השאלה אני יכול לשאול אותו עוד פעם, ואז הוא ישאל אותי בצורה אחרת ואז אני אדע מה הוא רוצה שאני אענה לו". ואז אני יכול לחשוב שאני יודע מה הוא רוצה שאני אענה לו.
ש: זה גם פטנט לחשוב על תשובה אם אין לך תשובה מוכנה כל כך.
אליעד: אתה יכול גם ליצור "דיליי", נכון, גם נכון.
ש: ביחס למה?
אליעד: אני אתן לך לדוגמא, נגיד מישהו אומר לך "תגידי לי, את אוהבת את העבודה שלך?", את לא יודעת מה הוא רוצה לשמוע, בהנחה שאת רוצה למצוא חן בעיניו, ואת לא יודעת מה הוא רוצה לשמוע. יכול להיות שהוא רוצה לשמוע שתגידי כן, יכול להיות שהוא רוצה לשמוע שתגידי לא, ואם תגידי גם וגם, וגם את יכולה ליפול כי הוא לא רוצה גם וגם הוא רוצה נגיד כן ולא. כשמישהו שואל אותך, נגיד לדוגמא כשמישהו שואל אותך "כמה חשוב לך זה וזה?" עכשיו אתה לא יודע מה הוא רוצה לשמוע. הוא רוצה לשמוע שאני אגיד לו "מאוד", הוא רוצה שאני אגיד לו "זה לא משנה לי", או שהוא רוצה שאני אגיד לו "זה גם כן וגם לא".
אז מה עושים כשמישהו שואל אותך שאלה, אתה לא יודע כאילו מה להגיד לו. מה עושים?
ש: שואל אותו שאלה חזרה.
אליעד: מה אתה שואל אותו?
ש: אני מנסה לחשוב מה אני שואל אותו.
אליעד: אוקי, מה את אומרת?
ש: את השאלות.
אליעד: נתקלת פעם בסיטואציה ששאלו אותך שאלה ולא ידעת מה לענות. נגיד שאת בדייט נניח "תגידי את רוצה להתחתן בקרוב?"
ש: "אתה רוצה?" ואז אתה מחזיר את השאלה אליו.
אליעד: עכשיו הוא יגיד "שאלתי אותך". מה? את מחזירה את השאלה חזרה? שאלו אותך, מה את מחזירה את השאלה חזרה. זאת שאלת התחמקות.
ש: אבל מה המטרה כאילו.
אליעד: כדי לדעת. בראיון עבודה שואלים אותך, את בראיון עבודה, "אתה חושב שתמשיך במקצוע הזה להרבה זמן?". עכשיו אתה לא יודע, מה הוא רוצה? הוא רוצה שאני אגיד לו כן או שהוא רוצה שאני אגיד לו לא. כי אם אני אגיד לו כן אז הוא יגיד "אה הוא לא רוצה להתקדם", אגיד לו לא, "אה אז הוא רוצה להתקדם". מה הוא רוצה שאני אגיד לו?
ש: ואם אני לא יודע אם אני רוצה להתקדם אז?
אליעד: אז אתה אומר לו "אתה לא החלטי, אתה לא יודע מה אתה רוצה מעצמך". איך לומדים לענות כשלא יודעים מה לענות?
טוב, בהנחה שאתה צריך למצוא אלטרנטיבה נוספת, מה עושים?
ש: ללכת על האמת.
אליעד: אין אמת. אתה עכשיו צריך לשקר.
חברים אתם נותנים את התשובה של האמצע, בהנחה שאז יהיה "אתה בכלל לא החלטי". אין תשובה לא מחייבת. אתה רוצה לתת לו תשובה שהוא ירצה לשמוע אותה. מה עושים?
ש: תשאל אותו איזה עובד הוא מחפש.
אליעד: הוא לא יגיד לך. מה הוא יגיד לך? תגיד לו "איזה תשובה אתה רוצה שאני אענה לך?".
תראה בעולם אידיאלי, מה אני צריך לעשות בעולם אידיאלי? כשמישהו שואל אותך שאלה, אומר לו "תגיד לי איזה תשובה אתה רוצה לשמוע?". נכון? "מה אתה רוצה? מה אתה חושב שעדיף שזה או זה?".
עכשיו השאלה היא זה איך אתה יכול לשאול אותו מה הוא מעדיף בלי לשאול אותו מה הוא מעדיף.
ש: באמצע השיחה או לפני שיחה. ברגע שהשאלה נשאלה או לפני?
אליעד: מישהו שואל אותך שאלה. אתה עכשיו לא יודע להגיד לו כן, להגיד לו לא, או להגיד לו לא משנה. לא יודע מה הוא רוצה לשמוע. אתה רוצה שהוא יקבל תשובה שהוא רוצה לשמוע. איך תדע מה לענות לו?
ש: תשאל אותו מה הוא רוצה לשמוע?
אליעד: איך שואלים שאלה כזאת בצורה סיבובית?
ש: תשאל אותו למה הוא שואל.
אליעד: למה אני שואל? אני רוצה להכיר אותך, רוצה ללמוד עליך. למה אתה שואל? כי אני רוצה להכיר אותך, רוצה להכיר את המרואיינים שלנו, רוצה להכיר אותך כעובד.
ש: לא, אבל למה השאלה הזאת?
אליעד: למה השאלה הזאת? כי אני חושב שזה קשור לעבודה, אני רוצה לדעת. שואל אותך "מה המטרות שלך בחברה?" ואתה לא יודע, "הוא רוצה שאני אגיד לו ככה או הוא רוצה שאני אגיד לו ככה", מה הוא רוצה שאני אגיד לו?
ש: צריך לברר איזה חברה זאת קודם כל, מה המטרות שלהם.
אליעד: אבל איך אתה יודע מה המראיין רוצה שתענה.
טוב, איך כן לדעת?
ש: מה? באמצע שיחה?
אליעד: בן אדם שואל אותך שאלה, אומרים לך "תגיד לי, אתה רוצה שאת החג נעשה שם?", עכשיו אתה לא יודע, "היא רוצה שאני אגיד לה ככה או היא רוצה שאני לה הפוך", מה היא מעדיפה שאני אענה לה?
איך תדע? או אם תגיד "מה היא רוצה? אם תגיד לה כן אולי היא תתלונן, תגיד לה לא אולי היא תתלונן ותגיד לה זה לא משנה אולי היא תתלונן". עכשיו צריך לדעת מה לענות.
ש: "מה שאת רוצה".
אליעד: אם תגידי "מה שאת רוצה", "לא אכפת לך" גם תהיה תלונה, יפילו עליך איזה תיק.
ש: כעיקרון לא משנה לי, מה שתרצי בשבילי לא משנה לי.
אליעד: אם תגיד לא משנה, "אה, לא משנה לך, אתה לא באמת אוהב אותה וזה רק בגלל שאני רוצה זה לא אתה רוצה. ואני רוצה שאתה תרצה".
ש: לא, אני מדבר על הראיון עבודה. ישאלו אותי כמה הוא כאב לי, באמת זה לא משנה מה שתגיד לי אני אעשה.
אליעד: לפעמים בן אדם רוצה לראות מה אתה חושב, לפעמים תגיד לו "לי, אין לי דעה" זה גם כן פסול.
טוב, מה עושים? אני אסביר לכם. מאוד פשוט כשמישהו שואל אותך שאלה ואתה לא יודע מה לענות מה שאתה צריך לעשות זה לשאול אותו שאלה בחזרה. מה אתה צריך לשאול אותו בחזרה? להגיד לך שיסביר לך יותר טוב את השאלה. להסביר לי את השאלה, זה הכל.
ש: רציתי להגיד לך, מה לא ברור.
אליעד: זה ברור שאם תגיד לו "לא הבנתי את השאלה תסביר אותה", ברור שזה ישמע מטופש, "מה לא הבנת, שאלתי אותך", אוקי? אז לא שואלים את זה ככה, אני הסברתי את המהות של מה שאתה צריך לשאול אותו. לא לשאול אותו ולהגיד "לא הבנתי את השאלה, תחזור עליה" אז הוא יחזור על השאלה עוד פעם, מה יש להבין?
אני אומר כזה דבר נגיד שמה ששאלו אותך, נגיד, מה שאלו אותך?
ש: אם אתה מתכוון להמשיך במקצוע הזה, לא משנה.
אליעד: אוקי, למה אתה מתכוון "להמשיך"? להמשיך לנצח, להמשיך עד הפנסיה. למה אתה מתכוון "להמשיך"? תמשיך בשנים הקרובות?
שים לב, ואז הוא צריך להגדיר, אז לפעמים המראיין נופל במלכודת עכשיו כשהוא הגדיר לפי איך שהוא הגדיר אתה מבין מה הוא רוצה שתענה לו, זה הסיפור.
אם הוא מספיק מתוחכם אז הוא יסביר לך את השאלה והוא יעשה את זה עדיין נייטרלי. אבל אם הוא זה, אז הוא יסגיר את התשובה שהוא רוצה לשמוע.
ש: זה כמו בבית ספר במבחנים כשלא מבינים את השאלה אומרים למורה "לא הבנתי, תסבירי לי את השאלה", היא גם מסבירה וגם נותנת לך את התשובה.
והדוגמא הזאת שאמרת עם הזוגיות נגיד כשהיא שואלת אותך "איפה אתה רוצה להיות". מה אמרת ששם צריך להגיד?
אליעד: לא אתה תשאל.
ש: בן כמה אתה? שאלה טובה.
מה זה "גיל" איך אתה מגדיר גיל?
אליעד: בן כמה אני באיזה מובן, לדוגמא.
ש: הוא יחשוב שאתה מתחכם איתו.
עוד פעם, אם אתה בראיון עבודה "בן כמה אתה?", זה הגיל שלך. מה תשקר? תביא לי תעודת זהות, זה הגיל אין פה "אחד בפה אחד בלב", בהנחה שזה דו שיח פתוח.
ש: אני אומר לדוגמא, כשעם ההורים שלך "איפה אתה רוצה להיות בחג, בשבת אצל אמא שלי או אצל אמא שלך?"
אליעד: לדוגמא אז אתה אומר לה, אתה אפילו מבקש ממנה. תקשיב, אני אסביר לך את הרציונל. נגיד שאומרים לך "איפה אתה רוצה להיות בחג אצל ההורים שלך או אצל ההורים שלי?", נניח, עכשיו זה שאלה, כשהשאלה נוסחה היא נוסחה באופן שווה, "אצל ההורים שלך או אצל ההורים שלי", שווה. אתה עכשיו צריך לגרום לה לחזור על השאלה, לגרום לה איכשהו לחזור על השאלה וכשהיא תחזור על השאלה אתה רואה נגיד איפה היא האריכה, איפה היא הוסיפה.
נגיד לדוגמא, "איפה אתה רוצה שנצא אצל ההורים שלך או אצל ההורים שלי?", את רוצה, מה ההתלבטות שלך, כאילו מה בדיוק ההתלבטות שלך, נגיד, ואז היא תגיד לך "אני רוצה לדעת אם אתה רוצה שזה וזה אצל ההורים שלך או אצלי", נגיד. ואז אתה יכול לראות איך היא אמרה את זה איך, היא ניסחה את זה, אתה יכול לנסות למצוא רמזים.
מה שאני מנסה לומר עוד פעם, אני נתתי כיוון למחשבה, כששואלים שאלה לפעמים אתה לא חייב לרוץ לתשובה. תשאל תגיד לו למה אתה מתכוון שככה. עכשיו לא תמיד אתה יכול לשאול, לפעמים זה כבר מוגדר אז קשה לשאול, אז אתה מבקש לחזור או להסביר, אבל באופן כללי בפרט ששואלים אותך שאלה שהיא לא מוגדרת אז אל תתן תשובה אם אתה עוד לא יודע.
ש: נגיד שאתה לא רוצה לענות על שאלה, כשאומרים לך שאלה ואז אתה יכול כאילו.
אליעד: לא, בהנחה שאתה צריך לענות, ואתה הולך לענות, ואתה רוצה לענות אפילו. אבל אתה רוצה לדעת "מה אני רוצה שאני אגיד לו?".
אפילו הרבה פעמים מישהו בא לבקש ממך עצה, ובא לבקש עצה ואתה יודע ששתי התשובות טובות. נגיד, מה עושים, מתקשרים, נגיד, מתקשרים חוזים בכלי עתידות מה עושים? הם שואלים אותך שאלה, בודקים מה אתה רוצה שהם יגידו לך ואז אומרים לך את זה.
ש: שומע את המידע חינם, שאתה יודע להרכיב פאזל.
אליעד: הוא בודק "מה הוא רוצה? הוא רוצה שאני אגיד לו שהוא הולך למות או הוא רוצה שאני אגיד לו שהוא הולך לחיות", "מה הוא רוצה? שאני אגיד לו שאמא שלך אוהבת אותך או שהיא שונאת אותך?". ולפי זה הוא מלביש לך את התשובה כי בשאלה אתה הסגרת.
ולכן המהות של התשובה היא שברגע ששואלים אותך שאלה ואתה לא יודע מה לענות תנסה לגרום לשואל להסביר את השאלה. או עלי ידי זה שתגיד לא הבנתי, או תבקש הבהרה, או תחדד את השאלה, או אתה יכול. תשאל עוד משהו כדי שהוא ישאל את השאלה עוד פעם בצורה אחרת, ומספיק שהוא יוסיף עוד מילה, יוריד מילה, ישמיט מילה, ינשום יותר, ינשום פחות אתה יכול לדעת מה הוא רוצה.
עכשיו, איך בן אדם יכול לחשוב על זה לבד? איך היית יכול לחשוב על זה לבד? כי אם תוך כדי אתה שומע שלו, אתה שם לב "רגע איך שהוא שאל את השאלה למה הוא אמר ככה, למה הוא אמר ככה?", "אה, כי הוא הוסיף לי אינפורמציה", לכן פעם הבאה אתה אומר "רגע, יש הבדל בין איך ששואלים את השאלה ולפי איך שהוא שאל את השאלה אני יכול לשאול אותו עוד פעם, ואז הוא ישאל אותי בצורה אחרת ואז אני אדע מה הוא רוצה שאני אענה לו". ואז אני יכול לחשוב שאני יודע מה הוא רוצה שאני אענה לו.
ש: זה גם פטנט לחשוב על תשובה אם אין לך תשובה מוכנה כל כך.
אליעד: אתה יכול גם ליצור "דיליי", נכון, גם נכון.
050-3331-331