שכנוע עובדים, ניהול עובדים, לנהל עובדים, ליצור מוטיבציה אצל עובדים, להשפיע על עובדים, אינטרס של עובדים, לשכנע עובדים, לשכנע ילדים, לחנך ילדים, מוטיבציה בעבודה, יעוץ ארגוני, יעוץ ניהולי
איך לשפר את יעילות העובדים ולהעלות את המוטיבציה שלהם?
הסוגיה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ניתן לשפר את היעילות של עובדים בעסק או בארגון. הכוונה ב"יעילות" היא להשיג את מטרות החברה בצורה המיטבית, כלומר, להשיג את המקסימום מהזמן שהעובדים משקיעים ביחס לתפוקה שהם מביאים.
אליעד מסביר שישנן שתי גישות נפוצות בעניין זה: הגישה הראשונה היא מדידה, כלומר, למדוד את הזמן שהעובדים משקיעים, לבדוק את התפוקה שלהם, להציג נתונים ברורים ולנסות לזהות את נקודות החולשה ואת בעיות היעילות כדי לשפר אותן. הגישה השנייה היא ליצור מוטיבציה, כלומר, לתת לעובדים תחושה של אנרגיה והתלהבות כך שירצו מעצמם להשיג יותר.
אליעד מציין שלמעשה, הדרך הנכונה ביותר כוללת את שני ההיבטים גם יחד. הוא מסביר שהבסיס לשיפור ביצועים הוא להבין באופן עמוק יותר את המהות של השאלה. כלומר, כאשר רוצים שעובד יעשה משהו, יש להתמקד בשני דברים עיקריים:
כיצד מדידה עלולה לפגוע במוטיבציה של העובדים?
אליעד מסביר שלמרות החשיבות של מדידה ונתונים, יש להיזהר משימוש לא נכון בהם. התמקדות יתר במדדים עלולה לגרום לעובדים להרגיש מוגבלים, קטנים ומנוהלים מדי, וכך לפגוע במוטיבציה שלהם. הוא נותן דוגמה לעובד שמתחילים למדוד לו את התפוקה, וזה גורם לו להרגיש מושפל, כאילו הוא עבד, ולכן הוא מתמרד או הופך להיות "ראש קטן". התוצאה היא הפוכה - במקום לשפר, זה מחליש את הביצועים.
לכן, חשוב מאוד לא רק למדוד, אלא גם לתת לעובד תחושת ערך וסמכות. הכוונה היא לומר לעובד: "זו המטרה שאנחנו רוצים להשיג, תחליט אתה איך לבצע את המשימה". כך העובד מרגיש שהוא בוחר, יוזם ומבטא את עצמו, וזה נותן לו מוטיבציה פנימית גבוהה יותר.
מה המשמעות של לתת סמכות לעובד ואיך זה משפיע על הביצועים?
אליעד מסביר שלתת סמכות לעובד זה למעשה "לשחק משחק" שבו המנהל באמת נמצא מעליו בהיררכיה, אבל נותן לעובד להרגיש שהוא לא מנוהל אלא שותף שווה בקבלת ההחלטות. לדוגמה, במקום להגיד לו בדיוק מה לעשות, שואלים אותו לדעתו: "איך אתה חושב שכדאי לעשות את זה?" כך, העובד מרגיש שמעריכים אותו, שהוא אחראי ובעל יכולת לבחור ולממש את עצמו. זו תחושה שמחזקת את הרצון שלו לעבוד ולהצליח.
יחד עם זאת, אליעד מדגיש שזה לא תמיד הפתרון. יש מצבים הפוכים, שבהם עובד חושב שהוא יכול לעשות מה שבא לו ומתחיל לזלזל בעבודה. במצב כזה, דווקא יש צורך לקחת ממנו סמכויות, להציב לו גבולות ולהגדיר לו באופן ברור מה נדרש ממנו.
מדוע איזון בין חופש לבין גבולות חשוב כל כך בניהול עובדים?
ההסבר המרכזי שאליעד נותן הוא שהעובד לא בא לעבודה רק כדי לעבוד. הוא עובד כדי להשיג תחושת חופש - שיהיה לו כסף ושהוא יוכל להשתמש בזמן שלו למטרות אחרות. לכן, אם הוא מרגיש מוגבל מדי, הוא יאבד מוטיבציה. מצד שני, אם נותנים לו יותר מדי חופש ולא מציבים לו גבולות ומטרות ברורות, הוא גם עלול לאבד כיוון ולא לעשות את העבודה.
האיזון הנכון הוא להגדיר לו מטרות ברורות מצד אחד, אך מצד שני לאפשר לו מרחב פעולה ותחושת עצמאות כדי שלא ירגיש שהוא רק "עבד". איזון זה יוצר אצל העובד מוטיבציה מתמשכת ואמיתית.
איך להתמודד עם תירוצים של עובדים...
הסוגיה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ניתן לשפר את היעילות של עובדים בעסק או בארגון. הכוונה ב"יעילות" היא להשיג את מטרות החברה בצורה המיטבית, כלומר, להשיג את המקסימום מהזמן שהעובדים משקיעים ביחס לתפוקה שהם מביאים.
אליעד מסביר שישנן שתי גישות נפוצות בעניין זה: הגישה הראשונה היא מדידה, כלומר, למדוד את הזמן שהעובדים משקיעים, לבדוק את התפוקה שלהם, להציג נתונים ברורים ולנסות לזהות את נקודות החולשה ואת בעיות היעילות כדי לשפר אותן. הגישה השנייה היא ליצור מוטיבציה, כלומר, לתת לעובדים תחושה של אנרגיה והתלהבות כך שירצו מעצמם להשיג יותר.
אליעד מציין שלמעשה, הדרך הנכונה ביותר כוללת את שני ההיבטים גם יחד. הוא מסביר שהבסיס לשיפור ביצועים הוא להבין באופן עמוק יותר את המהות של השאלה. כלומר, כאשר רוצים שעובד יעשה משהו, יש להתמקד בשני דברים עיקריים:
- לגרום לעובד לרצות לעשות את העבודה.
- לתת לו את הידע והכלים לבצע אותה בפועל.
כיצד מדידה עלולה לפגוע במוטיבציה של העובדים?
אליעד מסביר שלמרות החשיבות של מדידה ונתונים, יש להיזהר משימוש לא נכון בהם. התמקדות יתר במדדים עלולה לגרום לעובדים להרגיש מוגבלים, קטנים ומנוהלים מדי, וכך לפגוע במוטיבציה שלהם. הוא נותן דוגמה לעובד שמתחילים למדוד לו את התפוקה, וזה גורם לו להרגיש מושפל, כאילו הוא עבד, ולכן הוא מתמרד או הופך להיות "ראש קטן". התוצאה היא הפוכה - במקום לשפר, זה מחליש את הביצועים.
לכן, חשוב מאוד לא רק למדוד, אלא גם לתת לעובד תחושת ערך וסמכות. הכוונה היא לומר לעובד: "זו המטרה שאנחנו רוצים להשיג, תחליט אתה איך לבצע את המשימה". כך העובד מרגיש שהוא בוחר, יוזם ומבטא את עצמו, וזה נותן לו מוטיבציה פנימית גבוהה יותר.
מה המשמעות של לתת סמכות לעובד ואיך זה משפיע על הביצועים?
אליעד מסביר שלתת סמכות לעובד זה למעשה "לשחק משחק" שבו המנהל באמת נמצא מעליו בהיררכיה, אבל נותן לעובד להרגיש שהוא לא מנוהל אלא שותף שווה בקבלת ההחלטות. לדוגמה, במקום להגיד לו בדיוק מה לעשות, שואלים אותו לדעתו: "איך אתה חושב שכדאי לעשות את זה?" כך, העובד מרגיש שמעריכים אותו, שהוא אחראי ובעל יכולת לבחור ולממש את עצמו. זו תחושה שמחזקת את הרצון שלו לעבוד ולהצליח.
יחד עם זאת, אליעד מדגיש שזה לא תמיד הפתרון. יש מצבים הפוכים, שבהם עובד חושב שהוא יכול לעשות מה שבא לו ומתחיל לזלזל בעבודה. במצב כזה, דווקא יש צורך לקחת ממנו סמכויות, להציב לו גבולות ולהגדיר לו באופן ברור מה נדרש ממנו.
מדוע איזון בין חופש לבין גבולות חשוב כל כך בניהול עובדים?
ההסבר המרכזי שאליעד נותן הוא שהעובד לא בא לעבודה רק כדי לעבוד. הוא עובד כדי להשיג תחושת חופש - שיהיה לו כסף ושהוא יוכל להשתמש בזמן שלו למטרות אחרות. לכן, אם הוא מרגיש מוגבל מדי, הוא יאבד מוטיבציה. מצד שני, אם נותנים לו יותר מדי חופש ולא מציבים לו גבולות ומטרות ברורות, הוא גם עלול לאבד כיוון ולא לעשות את העבודה.
האיזון הנכון הוא להגדיר לו מטרות ברורות מצד אחד, אך מצד שני לאפשר לו מרחב פעולה ותחושת עצמאות כדי שלא ירגיש שהוא רק "עבד". איזון זה יוצר אצל העובד מוטיבציה מתמשכת ואמיתית.
איך להתמודד עם תירוצים של עובדים...
- איך להניע עובדים למוטיבציה גבוהה?
- מדוע מדידת עובדים פוגעת במוטיבציה?
- איך נותנים סמכות לעובדים בצורה נכונה?
- איך להתמודד עם עובדים שמזלזלים?
- מה החשיבות של איזון בין חופש לגבולות בעבודה?
- איך לשכנע עובדים לבצע משימות בצורה יעילה?
ש: השאלה היא כזאת מה כדאי יותר, תכף אני אציג את הבעיה יש לי קבוצת עובדים אני רוצה לשפר את היעילות שלהם, מה זה יעילות זה אומר שבן אדם.
אליעד: שישיגו את המטרות של החברה בצורה הטובה ביותר.
ש: כן אבל אני מבדיל בין העניין של העבודה זמן העבודה שהם משקיעים.
אליעד: ביחס לכמות התפוקה שהם מביאים בזמן הזה.
ש: זהו בקיצור אז זה זה, אז יש לי שיטה שאומרת תמדוד אותם תמדוד את הזמן תראה מה התפוקה, תעשה סקר כזה תראה להם את הנתון ותמצא את הבעיות לאי היעילות ותשפר מדידה. שיטה שניה אומרת משמע תן להם מוטיבציה תן להם אנרגיות הם כבר ירוצו משם.
אליעד: מה השיטה השלישית?
ש: לא לעשות שום דבר.
אליעד: מה הרביעית?
ש: גם זה וגם זה איזשהו מינון חצי מזה חצי מזה שלושת רבעי מזה רבע מזה, איכשהו באמצע.
אליעד: טוב בפשיטות מה אתה שואל מהתחלה תמקד את השאלה.
ש: מה כדאי יותר האם ללכת בצורה מדעית.
אליעד: לך למהות של השאלה, אתה זוכר מה דברנו יש שאלה לך למהות של השאלה.
ש: כן אבל הנושא איך לגרום לכך שיהיה להם מוטיבציה לעשות תפוקה גדולה יותר, אני צריך לגרום להם שהם ישיגו את הרצונות שלהם וגם את הרצונות של החברה.
אליעד: קודם כל כולם הבינו את השאלה הוא אומר יש לו עובדים הוא אומר מה עדיף, עדיף להתחיל למדוד אותם לפי זה או לתת להם יותר מוטיבציה. עכשיו אוקי מה המהות של השאלה, המהות של השאלה אז יש בן אדם שאתה רוצה לגרום לו לעשות משהו, נכון לך למהות במקום ללכת סחור סחור לך למהות יש מישהו שאתה רוצה לגרום לו לעשות משהו, מה אמורים לעשות כדי לגרום למישהו לעשות משהו שני דברים 1. לגרום לו לרצות לעשות את זה 2. לתת לו את הידע איך לעשות את זה, מה יותר חשוב לרצות אם יהיה לו ידע לא בטוח שהוא יעשה אם יהיה לו רצון הוא יכול להשיג את הידע. הבנת מזה תגזור את התשובה מה הבנת, קודם כל לך למהות קודם כל תבין איך לקחנו את השאלה ולך למהות של השאלה.
ש: אוקי אם אתה רוצה לגרום למישהו לעשות משהו.
אליעד: לא רגע אני רק רוצה להסביר לך איך עברתי בין השאלה למהות של השאלה כי זה חשוב שתבין את המהות. אוקי אז מה אתה מבין?
ש: אני צריך לגרום לו לרצות לעשות את זה כדי שהוא יעשה את זה ואז אם הוא ירצה לעשות את זה ולרכוש את הידע איך לעשות.
אליעד: לא רגע אני מנסה להסביר לך משהו אחר כשאתה שואל את עצמך איך אני גורם להם לעשות משהו לעובדים לעבוד יותר על משהו, תחשוב על זה באופן מופשט יש מישהו שאתה רוצה לגרום לו לעשות משהו. עכשיו מה בן אדם אמור לעשות כדי שיהיה לו כדי שהוא יעשה משהו 1. רצון לעשות 2. ידע לעשות, אם אתה רוצה ולא יודע לא יעבוד אתה יודע ולא רוצה לא יעבוד, אמת?
ש: כן.
אליעד: יפה עכשיו מה יותר חשוב רצון או ידע?
ש: רצון.
אליעד: רצון לא רצון יותר חשוב כי עם רצון אתה יכול להשיג ידע עם ידע אתה לא בהכרח יש לך רצון, לכן פרקטית קודם כל אתה אמור לגרום להם לרצות ברמת המוטיבציה לגרום להם לרצות לעשות את זה שזה בפני עצמה איך ודבר שני אתה אמור לספק להם את הידע איך, כאילו הבוא נמדוד ונבדוק וזה זה אמור לבוא מתוך מקום של בוא נשפר את הידע על העשייה.
ש: זה תנאי ראשוני כדי שידעו.
אליעד: לא זה תנאי שני.
ש: לא, להגיד להם חברה זה הנתון עכשיו בא נראה איפה אנחנו שווים שהם ידעו.
אליעד: נכון אבל מה שצריך לשים לב זה למשהו נוסף, לפעמים כשאתה מתמקד רק באיך לעשות זה דופק להם את המוטיבציה, הבנת לא רק שזה לא עוזר זה עוד מזיק. זאת אומרת אם אתה אומר להם "אני רוצה מדדים כאלה וכאלה ונעשה ככה וככה" הרבה פעמים זה דופק להם את המוטיבציה למה זה גורם להם לעבוד יותר גרוע, למה לא בא נלך למהות למה מה בן אדם צריך כדי לעשות משהו חשק, הנה יפה נתן את התשובה מה בן אדם רוצה להרגיש טוב.
אם אתה מתחיל לעשות לו מדדים הרבה פעמים הוא יתחיל להרגיש שהוא עבד זה משפיל אותו ואז הוא אומר "אוקי אז לא רוצה לעבוד" או מתחיל פתאום להיכנס לך לקטנות או דופק לו את המוטיבציה אבל אם אתה נותן לו סמכות או מה שזה לא יהיה ואתה גם מפקח עליו אז גם זה נותן תחושה של רצון "מעריכים אותי אני רוצה לקבל את זה" כאילו את הערכה זה יעבוד יותר טוב. אני מסביר לך עוד פעם שלפעמים אם אתה נכנס עם העובד עכשיו לדברים קטנים זה יגרום לו לא לרצות לעבוד זה יגרום לו לרצות לעבוד פחות טוב, למה כי ברמה הנפשית אתה פגעת בו.
ש: אוקי אז מה זה סמכות כשאתה אומר סמכות?
אליעד: סכמות זה משחק כשאתה משחק משחק כשאתה אומר לו "אני מעליך אבל בוא עמיד פנים שאני לא מעליך".
ש: מעליך?
אליעד: מעליך "אני מעליך אבל בוא נעמיד פנים שאני לא מעליך", אתה מבין?
ש: לא עדיין לו, מה זה לתת לו סמכות אני רוצה.
אליעד: מה זה לתת לו סמכות?
ש: כן.
אליעד: להסביר לו את התפקיד, אני אסביר לך להסביר לו "תקשיב" לתת לו תחושה שהוא יוזם שהוא יוצא, שהוא ממש את עצמו "תקשיב תחליט איך נוח לך לעשות את זה" במקום להגיד לו "אני רוצה שתעשה ככה וככה" להגיד לו "אוקי אני רוצה שיקרה ככה וככה תחליט אתה איך", "וואלה יש לי אחריות יש לי בחירה, אני בוחר אני יכול לממש את עצמי, יכול לבטא את עצמי" או לשאול אותו "מה אתה חושב שהכי נכון כדי לעשות ככה וככה" אתה מגדיר את המטרה ואתה אומר לו "ואיך אתה חושב שהכי כדאי לעשות את זה" או "תסביר לי מה לדעתך צריך לעשות". כל מיני כאלה אז הוא מרגיש שהוא לא סתם מזיז מX לY הוא עושה עוד דברים.
ש: אוקי.
אליעד: אתה מבין, מה הבנת מה הפרט השני שהבנת בעצם?
ש: הפרט השני שלפעמים אם אני נכנס יותר מדי לנושא של המדידות והדיוקים אז אני פוגע בו.
אליעד: עלול לפגוע בו.
ש: כן עלול לפגוע בו ואז יהיה מצב שהוא אולי לא ירצה לעשות את הדבר וירים ידיים יכול להיות, מצד שני אם אני אומר לו מציג לו את המטרה ונותן לו את הסמכות ולהביא הוא הצעות.
אליעד: זה לא מצד שני זה בנוסף, זה לא סותר זה לא מצב שני.
ש: זה לא סותר אבל אתה אומר אתה מגדיש יותר לתת לו את הסמכות.
אליעד: זה בנוסף על כך, לא כשאומרים משהו מצד שני זה כאילו סותר את הקודם "זה היבט אחד אבל ההפך", בנוסף על כך.
ש: ובנוסף על כך אם אני נותן לו את הסמכות לפתור את הבעיה בעצמו, להציג לו מטרה ולהגיד לו שהוא יכול לעשות את זה.
אליעד: אז בעצם יצרת לו עוד אינטרס חוץ מזה במשכורת שהוא מקבל גם יצרת לו אינטרס של תחושה של ערך שאם הוא ימלא את זה הוא בעצם יוכיח שהוא יכול כל מיני דברים כאלה.
ש: למרות שזה במסגרת התפקיד שלו.
אליעד: אז מה אבל יש לו עוד אינטרס הוא לא רוצה רק כסף הוא רוצה גם כבוד ערך כל מיני כאלה. עכשיו מה כן מה מצד שני לא בנוסף מה מצד שני, מצד שני יש את ההפך שיש מקרים שזה הפוך שיש עובד שמזלזל בעבודה ושמה צריך לדעת להוריד ממנו סמכויות ולהגדיר לו מה לעשות, זה לא תמיד נכון שאתה רק צריך לתת לו עוד סמכויות ולפרגן לו לאגו וזה כי לפעמים הוא יכול לזלזל להגיד "כן אני אזלזל" מסיבות כאלה ואחרות. לפעמים זה תהליך הפוך שיש "מנהל" שהוא חושב שהוא מנהל שהוא לא נמדד בשום מדד ואז מנהל והוא עושה מה שבא לו והוא מתבטא, ואז אתה צריך להסביר לו "תקשיב אתה לא מנהל אתה עבד, אתה עובד פה" ולהגדיר לו "תקשיב יש יעד כזה וכזה ככה וככה".
עכשיו צריך לדעת לשחק עם שניהם למה כי העבודה זה שני פרמטרים מצד אחד מה פה ה קאטצ' הוא עובד למה בן אדם עובד בכלל, למה הוא עובד מלכתחילה מה ההיגיון של לעבוד, למה בן אדם עובד כדי להיות חופשי הוא רוצה שיהיה לו את החופש לקנות ככה וככה ואז הוא אומר "אני מוכן לעבוד פה כדי שיהיה לי את החופש להיות שם", נכון אז קודם כל שתבין שכשאתה מדבר עם עובד אתה מדבר עם בן אדם שיש לו תסביך כמו כל בן אדם, למה אתה עובד גם מאותה סיבה שאתה עובד אתה עובד כדי לא לעבוד ולמה אתה עובד כדי שיהיה לך מספיק כסף שתוכל לא לעבוד נכון?
ש: לא במצב שלי אבל לא משנה.
אליעד: לא, ברמת העיקרון אתה גם עובד כדי להגיע למצב שלא תצטרך לעבוד, אז מה אתה רוצה יותר לעבוד או לא לעבוד?
ש: לא לעבוד.
אליעד: אתה מבין יפה אז עכשיו אז מצד אחד אם בן אדם יותר מדי ירצה את החופש אז הוא לא יעבוד מצד שני אם הוא יותר מדי ירגיש שהוא עבד הוא גם לא יעבוד כי הוא עובד בשביל להיות בחופש, זאת אומרת לכאורה אתה אומר הוא בא לפה כדי לעבוד אז מה הבעיה אני אגיד לו מה לעשות והוא יעבוד, מה שאתה שוכח לפעמים זה שהוא לא בא כדי לעבוד הוא בא כדי להרגיש שהוא חופשי בדברים אחרים אבל הוא לא באמת בא בשביל לעבוד אם הוא היה בא בשביל לעבוד אם זה נגיד רובוט לדוגמא היה, הרובוט ככל שתגדיר לו יותר טוב יותר טוב למה כי הוא בא בשביל לעבוד נטו הוא בא אין לו מטרה נוספת מחוץ מלעבוד אבל בן אדם הוא לא בא בשביל לעבוד הוא בא בשביל לקבל את הכסף ולבלות בכלל לעשות משהו אחר.
לכן כשאתה נותן לו את החופש ואת הסמכותיות וכו' אתה בעצם נותן לו עוד מוטיבציה למה שהוא מנסה להשיג באמצעות העבודה אבל צריך לשים לב שזה לא יהיה על חשבון העבודה, רגע ולכן אתה צריך להיות מודע לשני הצדדים האלה לשני ההיבטים האלה לדעת שהבן אדם שמולך גם צריך להגדיר לו מה לעשות כדי שהוא יעבוד בצורה מוגדרת אבל גם צריך לתת לו חופש כדי שהוא לא ירגיש יותר מדי שהוא עובד ואז הוא לא ירצה לעבוד ולדעת לתמרן עם זה צריך לשים לב לשני הדברים.
ש: אוקי בא נניח שאני אגיד לו אוקי יש לך את הסמכות ואתה האדם שיכול לפתור את הבעיה הזאת בצורה שזה אתגר לא קטן, אז הוא יגיד לי אני לא יודע אני לא טוב אני לא יודע איך לעשות את זה, אין לי את הזמן זה שטויות.
אליעד: לא אז רגע כל אחד בפני עצמו מה זאת אומרת אין לי את הזמן את הזמן של מה, למה הוא עושה דברים אחרים באותו זמן?
ש: "במקום להתמקד בזה שזה יותר חשוב עכשיו אתה נותן לי לעשות תוכניות עבודה וגרפים וכל מיני דברים".
אליעד: לא הבנתי אתה באמת נותן לו לעשות גרפים במקום לעבוד?
ש: לא זה התירוץ שהוא יכול להגיד לי.
אליעד: אבל קודם כל אתה הבאת רשימה של תירוצים בא נעבור אחד אחד, אוקי בא נעבור אחד אחד אתה רוצה שנרשום את הרשימה, מה הרשימה אומרת 1. אין לי זמן 2. זה שטויות נכון?
ש: "זה שטויות זה לא הדבר החשוב עכשיו".
אליעד: מה עוד הוא אמר "אין לי ידע איך לעשות את זה, אני לא יודע איך".
ש: לא הוא לא אומר אין לי ידע אבל "לוקח לי המון זמן עד שאני מוציא את הנתונים".
אליעד: זה עוד פעם על רובריקה של "אין לי זמן", אוקי זה התירוצים או שיש עוד תירוצים?
ש: זה העיקריים כן.
אליעד: אז מה העיקריים?
ש: הראשון "לוקח לי המון זמן אין לי זמן להתעסק עם הדבר הזה" זה המניח הראשון.
אליעד: שזה גם קשור לשני וזה נובע מהשני כי הוא אומר, ומה השני?
ש: השני "זה לא הדבר הכי חשוב עכשיו לעשות יש הרבה עבודה".
אליעד: אוקי ואני מסכים איתו אני מסכים גם איתו, אני אסביר לך משהו תסתכל המקרה הזה שהעובד אומר לך "תראה אין לי זמן" קודם כל זה תלוי בזה שהוא חושב שזה לא חשוב כי אם הוא היה חושב שזה חשוב אז הוא היה מבין שזה חשוב. עכשיו "הכשל" שלך הוא בזה שאתה אומר לו מה לעשות ואתה לא מסביר לו מה המטרה של הדבר.
ש: כל מה שאמרתי לו עד עכשיו.
אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי?
ש: כן שניה אבל אני לא אומר לו, אני אומר לו אני רוצה למדוד את זה זה הכל אין לי אפילו נתון אז קודם כל בוא נמדוד מה המצב.
אליעד: לא מה פספסת פה את הלמה.
ש: אבל זה ברור למה.
אליעד: לא זה לא ברור לבן אדם זה לא ברור, אז הוא שכח או שהוא שכח או שהוא מאוים מזה, או שהוא שכח או שהוא רוצה לשכוח. כשאתה אומר למישהו בוא נמדוד יש שני מצבים אחד הוא אומר "רגע אם הוא ימדוד הוא יגלה שאני לא בסדר אחר כך הוא יציק לי ויגיד לי שהוא רוצה יותר אני אגיד לו שאי אפשר למדוד" זאת אפשרות אחת צריך לראות מה עושים איתה, אפשרות שניה שהוא לא מבין למדוד, למה אתה רוצה למדוד?
ש: כי זה לא פעם ראשונה שהסברתי לו הוא יודע, זה התחיל מדבר מאוד בסיסי שצריכה להיות תוכנית עבודה.
אליעד: תקשיב אם אתה אומר למישהו "אני רוצה שנמדוד".
ש: לא זה לא המשפט הראשון, המשפט הראשון שאני אומר צריכים להתייעל למה ככה נרוויח יותר כסף, למה יהיה טוב יותר לכולנו.
אליעד: יפה עם זה הוא מסכים, הוא מסכים עם זה הוא אומר לך נכון?
ש: עם זה הוא מסכים.
אליעד: יפה ואז אתה אומר משהו ואז הוא מתחיל לתרץ לך תירוצים.
ש: השלב הבא זה בוא נבנה תוכנית עבודה מסודרת.
אליעד: שזה אתה אומר זה לא הוא אומר.
ש: הוא אומר לא יש איזו תוכנית עבודה.
אליעד: אני מסביר לך מה הבעיה תבין רוב האנשים בעולם רוצים שיהיה להם הרבה כסף אבל רוב האנשים בעולם לא מוכנים לעבוד בשביל זה, נכון כולם רוצים הרבה דברים ולא מוכנים להתאמץ אתה אומר לו "תקשיב אתה יודע אנחנו להתייעל שנוכל לתת לך עוד כסף" הוא אומר "בסדר לך לשם תייעל אותו שם ומה שהוא ירוויח תביא לי" אתה אומר לו "אוקי אבל אתה גם צריך להתאמץ" הוא אומר לך "לא עזוב". כשאתה אומר לו יש לי מטרה שנרוויח יותר כסף ברור שהוא יסכים איתך כשאתה אומר לו "תקשיב צריך לעשות תוכנית עבודה" מה זאת תוכנית עבודה זה בעצם צריך לצמצם אותו, צריך לתת לו תחושה של צמצום.
ש: אבל למי את הכסף להרוויח אתה לא אומר שאתה גם תקבל מהרווח.
אליעד: לא הוא אומר בהנחה שהוא אומר בהנחה שזה המצב, לא באמת אל תכעס תקשיב רגע אתה לא מכיר את הסיפור נניח שהוא אומר בסדר.
ש: זה גם כן בעיה כאילו הוא באמת ידע כמה הוא יקבל מהרווח.
אליעד: לא משנה בא נתקדם רגע אחד, עוד פעם נניח שזה מנהל שמרוויח כסף לפי אחוזים מהמחלקה בסדר הוא מרוויח כסף לפי אחוזים מהמחלקה כבר יש לו אחוזים קבוע, בסדר יש לו כבר קבוע אחוזים אבל הוא לא רוצה להתאמץ יותר. עכשיו אני מסביר לך משהו תקשיב יש לו את השגרה שלו יש לו את מה שהוא...
אליעד: שישיגו את המטרות של החברה בצורה הטובה ביותר.
ש: כן אבל אני מבדיל בין העניין של העבודה זמן העבודה שהם משקיעים.
אליעד: ביחס לכמות התפוקה שהם מביאים בזמן הזה.
ש: זהו בקיצור אז זה זה, אז יש לי שיטה שאומרת תמדוד אותם תמדוד את הזמן תראה מה התפוקה, תעשה סקר כזה תראה להם את הנתון ותמצא את הבעיות לאי היעילות ותשפר מדידה. שיטה שניה אומרת משמע תן להם מוטיבציה תן להם אנרגיות הם כבר ירוצו משם.
אליעד: מה השיטה השלישית?
ש: לא לעשות שום דבר.
אליעד: מה הרביעית?
ש: גם זה וגם זה איזשהו מינון חצי מזה חצי מזה שלושת רבעי מזה רבע מזה, איכשהו באמצע.
אליעד: טוב בפשיטות מה אתה שואל מהתחלה תמקד את השאלה.
ש: מה כדאי יותר האם ללכת בצורה מדעית.
אליעד: לך למהות של השאלה, אתה זוכר מה דברנו יש שאלה לך למהות של השאלה.
ש: כן אבל הנושא איך לגרום לכך שיהיה להם מוטיבציה לעשות תפוקה גדולה יותר, אני צריך לגרום להם שהם ישיגו את הרצונות שלהם וגם את הרצונות של החברה.
אליעד: קודם כל כולם הבינו את השאלה הוא אומר יש לו עובדים הוא אומר מה עדיף, עדיף להתחיל למדוד אותם לפי זה או לתת להם יותר מוטיבציה. עכשיו אוקי מה המהות של השאלה, המהות של השאלה אז יש בן אדם שאתה רוצה לגרום לו לעשות משהו, נכון לך למהות במקום ללכת סחור סחור לך למהות יש מישהו שאתה רוצה לגרום לו לעשות משהו, מה אמורים לעשות כדי לגרום למישהו לעשות משהו שני דברים 1. לגרום לו לרצות לעשות את זה 2. לתת לו את הידע איך לעשות את זה, מה יותר חשוב לרצות אם יהיה לו ידע לא בטוח שהוא יעשה אם יהיה לו רצון הוא יכול להשיג את הידע. הבנת מזה תגזור את התשובה מה הבנת, קודם כל לך למהות קודם כל תבין איך לקחנו את השאלה ולך למהות של השאלה.
ש: אוקי אם אתה רוצה לגרום למישהו לעשות משהו.
אליעד: לא רגע אני רק רוצה להסביר לך איך עברתי בין השאלה למהות של השאלה כי זה חשוב שתבין את המהות. אוקי אז מה אתה מבין?
ש: אני צריך לגרום לו לרצות לעשות את זה כדי שהוא יעשה את זה ואז אם הוא ירצה לעשות את זה ולרכוש את הידע איך לעשות.
אליעד: לא רגע אני מנסה להסביר לך משהו אחר כשאתה שואל את עצמך איך אני גורם להם לעשות משהו לעובדים לעבוד יותר על משהו, תחשוב על זה באופן מופשט יש מישהו שאתה רוצה לגרום לו לעשות משהו. עכשיו מה בן אדם אמור לעשות כדי שיהיה לו כדי שהוא יעשה משהו 1. רצון לעשות 2. ידע לעשות, אם אתה רוצה ולא יודע לא יעבוד אתה יודע ולא רוצה לא יעבוד, אמת?
ש: כן.
אליעד: יפה עכשיו מה יותר חשוב רצון או ידע?
ש: רצון.
אליעד: רצון לא רצון יותר חשוב כי עם רצון אתה יכול להשיג ידע עם ידע אתה לא בהכרח יש לך רצון, לכן פרקטית קודם כל אתה אמור לגרום להם לרצות ברמת המוטיבציה לגרום להם לרצות לעשות את זה שזה בפני עצמה איך ודבר שני אתה אמור לספק להם את הידע איך, כאילו הבוא נמדוד ונבדוק וזה זה אמור לבוא מתוך מקום של בוא נשפר את הידע על העשייה.
ש: זה תנאי ראשוני כדי שידעו.
אליעד: לא זה תנאי שני.
ש: לא, להגיד להם חברה זה הנתון עכשיו בא נראה איפה אנחנו שווים שהם ידעו.
אליעד: נכון אבל מה שצריך לשים לב זה למשהו נוסף, לפעמים כשאתה מתמקד רק באיך לעשות זה דופק להם את המוטיבציה, הבנת לא רק שזה לא עוזר זה עוד מזיק. זאת אומרת אם אתה אומר להם "אני רוצה מדדים כאלה וכאלה ונעשה ככה וככה" הרבה פעמים זה דופק להם את המוטיבציה למה זה גורם להם לעבוד יותר גרוע, למה לא בא נלך למהות למה מה בן אדם צריך כדי לעשות משהו חשק, הנה יפה נתן את התשובה מה בן אדם רוצה להרגיש טוב.
אם אתה מתחיל לעשות לו מדדים הרבה פעמים הוא יתחיל להרגיש שהוא עבד זה משפיל אותו ואז הוא אומר "אוקי אז לא רוצה לעבוד" או מתחיל פתאום להיכנס לך לקטנות או דופק לו את המוטיבציה אבל אם אתה נותן לו סמכות או מה שזה לא יהיה ואתה גם מפקח עליו אז גם זה נותן תחושה של רצון "מעריכים אותי אני רוצה לקבל את זה" כאילו את הערכה זה יעבוד יותר טוב. אני מסביר לך עוד פעם שלפעמים אם אתה נכנס עם העובד עכשיו לדברים קטנים זה יגרום לו לא לרצות לעבוד זה יגרום לו לרצות לעבוד פחות טוב, למה כי ברמה הנפשית אתה פגעת בו.
ש: אוקי אז מה זה סמכות כשאתה אומר סמכות?
אליעד: סכמות זה משחק כשאתה משחק משחק כשאתה אומר לו "אני מעליך אבל בוא עמיד פנים שאני לא מעליך".
ש: מעליך?
אליעד: מעליך "אני מעליך אבל בוא נעמיד פנים שאני לא מעליך", אתה מבין?
ש: לא עדיין לו, מה זה לתת לו סמכות אני רוצה.
אליעד: מה זה לתת לו סמכות?
ש: כן.
אליעד: להסביר לו את התפקיד, אני אסביר לך להסביר לו "תקשיב" לתת לו תחושה שהוא יוזם שהוא יוצא, שהוא ממש את עצמו "תקשיב תחליט איך נוח לך לעשות את זה" במקום להגיד לו "אני רוצה שתעשה ככה וככה" להגיד לו "אוקי אני רוצה שיקרה ככה וככה תחליט אתה איך", "וואלה יש לי אחריות יש לי בחירה, אני בוחר אני יכול לממש את עצמי, יכול לבטא את עצמי" או לשאול אותו "מה אתה חושב שהכי נכון כדי לעשות ככה וככה" אתה מגדיר את המטרה ואתה אומר לו "ואיך אתה חושב שהכי כדאי לעשות את זה" או "תסביר לי מה לדעתך צריך לעשות". כל מיני כאלה אז הוא מרגיש שהוא לא סתם מזיז מX לY הוא עושה עוד דברים.
ש: אוקי.
אליעד: אתה מבין, מה הבנת מה הפרט השני שהבנת בעצם?
ש: הפרט השני שלפעמים אם אני נכנס יותר מדי לנושא של המדידות והדיוקים אז אני פוגע בו.
אליעד: עלול לפגוע בו.
ש: כן עלול לפגוע בו ואז יהיה מצב שהוא אולי לא ירצה לעשות את הדבר וירים ידיים יכול להיות, מצד שני אם אני אומר לו מציג לו את המטרה ונותן לו את הסמכות ולהביא הוא הצעות.
אליעד: זה לא מצד שני זה בנוסף, זה לא סותר זה לא מצב שני.
ש: זה לא סותר אבל אתה אומר אתה מגדיש יותר לתת לו את הסמכות.
אליעד: זה בנוסף על כך, לא כשאומרים משהו מצד שני זה כאילו סותר את הקודם "זה היבט אחד אבל ההפך", בנוסף על כך.
ש: ובנוסף על כך אם אני נותן לו את הסמכות לפתור את הבעיה בעצמו, להציג לו מטרה ולהגיד לו שהוא יכול לעשות את זה.
אליעד: אז בעצם יצרת לו עוד אינטרס חוץ מזה במשכורת שהוא מקבל גם יצרת לו אינטרס של תחושה של ערך שאם הוא ימלא את זה הוא בעצם יוכיח שהוא יכול כל מיני דברים כאלה.
ש: למרות שזה במסגרת התפקיד שלו.
אליעד: אז מה אבל יש לו עוד אינטרס הוא לא רוצה רק כסף הוא רוצה גם כבוד ערך כל מיני כאלה. עכשיו מה כן מה מצד שני לא בנוסף מה מצד שני, מצד שני יש את ההפך שיש מקרים שזה הפוך שיש עובד שמזלזל בעבודה ושמה צריך לדעת להוריד ממנו סמכויות ולהגדיר לו מה לעשות, זה לא תמיד נכון שאתה רק צריך לתת לו עוד סמכויות ולפרגן לו לאגו וזה כי לפעמים הוא יכול לזלזל להגיד "כן אני אזלזל" מסיבות כאלה ואחרות. לפעמים זה תהליך הפוך שיש "מנהל" שהוא חושב שהוא מנהל שהוא לא נמדד בשום מדד ואז מנהל והוא עושה מה שבא לו והוא מתבטא, ואז אתה צריך להסביר לו "תקשיב אתה לא מנהל אתה עבד, אתה עובד פה" ולהגדיר לו "תקשיב יש יעד כזה וכזה ככה וככה".
עכשיו צריך לדעת לשחק עם שניהם למה כי העבודה זה שני פרמטרים מצד אחד מה פה ה קאטצ' הוא עובד למה בן אדם עובד בכלל, למה הוא עובד מלכתחילה מה ההיגיון של לעבוד, למה בן אדם עובד כדי להיות חופשי הוא רוצה שיהיה לו את החופש לקנות ככה וככה ואז הוא אומר "אני מוכן לעבוד פה כדי שיהיה לי את החופש להיות שם", נכון אז קודם כל שתבין שכשאתה מדבר עם עובד אתה מדבר עם בן אדם שיש לו תסביך כמו כל בן אדם, למה אתה עובד גם מאותה סיבה שאתה עובד אתה עובד כדי לא לעבוד ולמה אתה עובד כדי שיהיה לך מספיק כסף שתוכל לא לעבוד נכון?
ש: לא במצב שלי אבל לא משנה.
אליעד: לא, ברמת העיקרון אתה גם עובד כדי להגיע למצב שלא תצטרך לעבוד, אז מה אתה רוצה יותר לעבוד או לא לעבוד?
ש: לא לעבוד.
אליעד: אתה מבין יפה אז עכשיו אז מצד אחד אם בן אדם יותר מדי ירצה את החופש אז הוא לא יעבוד מצד שני אם הוא יותר מדי ירגיש שהוא עבד הוא גם לא יעבוד כי הוא עובד בשביל להיות בחופש, זאת אומרת לכאורה אתה אומר הוא בא לפה כדי לעבוד אז מה הבעיה אני אגיד לו מה לעשות והוא יעבוד, מה שאתה שוכח לפעמים זה שהוא לא בא כדי לעבוד הוא בא כדי להרגיש שהוא חופשי בדברים אחרים אבל הוא לא באמת בא בשביל לעבוד אם הוא היה בא בשביל לעבוד אם זה נגיד רובוט לדוגמא היה, הרובוט ככל שתגדיר לו יותר טוב יותר טוב למה כי הוא בא בשביל לעבוד נטו הוא בא אין לו מטרה נוספת מחוץ מלעבוד אבל בן אדם הוא לא בא בשביל לעבוד הוא בא בשביל לקבל את הכסף ולבלות בכלל לעשות משהו אחר.
לכן כשאתה נותן לו את החופש ואת הסמכותיות וכו' אתה בעצם נותן לו עוד מוטיבציה למה שהוא מנסה להשיג באמצעות העבודה אבל צריך לשים לב שזה לא יהיה על חשבון העבודה, רגע ולכן אתה צריך להיות מודע לשני הצדדים האלה לשני ההיבטים האלה לדעת שהבן אדם שמולך גם צריך להגדיר לו מה לעשות כדי שהוא יעבוד בצורה מוגדרת אבל גם צריך לתת לו חופש כדי שהוא לא ירגיש יותר מדי שהוא עובד ואז הוא לא ירצה לעבוד ולדעת לתמרן עם זה צריך לשים לב לשני הדברים.
ש: אוקי בא נניח שאני אגיד לו אוקי יש לך את הסמכות ואתה האדם שיכול לפתור את הבעיה הזאת בצורה שזה אתגר לא קטן, אז הוא יגיד לי אני לא יודע אני לא טוב אני לא יודע איך לעשות את זה, אין לי את הזמן זה שטויות.
אליעד: לא אז רגע כל אחד בפני עצמו מה זאת אומרת אין לי את הזמן את הזמן של מה, למה הוא עושה דברים אחרים באותו זמן?
ש: "במקום להתמקד בזה שזה יותר חשוב עכשיו אתה נותן לי לעשות תוכניות עבודה וגרפים וכל מיני דברים".
אליעד: לא הבנתי אתה באמת נותן לו לעשות גרפים במקום לעבוד?
ש: לא זה התירוץ שהוא יכול להגיד לי.
אליעד: אבל קודם כל אתה הבאת רשימה של תירוצים בא נעבור אחד אחד, אוקי בא נעבור אחד אחד אתה רוצה שנרשום את הרשימה, מה הרשימה אומרת 1. אין לי זמן 2. זה שטויות נכון?
ש: "זה שטויות זה לא הדבר החשוב עכשיו".
אליעד: מה עוד הוא אמר "אין לי ידע איך לעשות את זה, אני לא יודע איך".
ש: לא הוא לא אומר אין לי ידע אבל "לוקח לי המון זמן עד שאני מוציא את הנתונים".
אליעד: זה עוד פעם על רובריקה של "אין לי זמן", אוקי זה התירוצים או שיש עוד תירוצים?
ש: זה העיקריים כן.
אליעד: אז מה העיקריים?
ש: הראשון "לוקח לי המון זמן אין לי זמן להתעסק עם הדבר הזה" זה המניח הראשון.
אליעד: שזה גם קשור לשני וזה נובע מהשני כי הוא אומר, ומה השני?
ש: השני "זה לא הדבר הכי חשוב עכשיו לעשות יש הרבה עבודה".
אליעד: אוקי ואני מסכים איתו אני מסכים גם איתו, אני אסביר לך משהו תסתכל המקרה הזה שהעובד אומר לך "תראה אין לי זמן" קודם כל זה תלוי בזה שהוא חושב שזה לא חשוב כי אם הוא היה חושב שזה חשוב אז הוא היה מבין שזה חשוב. עכשיו "הכשל" שלך הוא בזה שאתה אומר לו מה לעשות ואתה לא מסביר לו מה המטרה של הדבר.
ש: כל מה שאמרתי לו עד עכשיו.
אליעד: אתה הבנת מה אני אמרתי?
ש: כן שניה אבל אני לא אומר לו, אני אומר לו אני רוצה למדוד את זה זה הכל אין לי אפילו נתון אז קודם כל בוא נמדוד מה המצב.
אליעד: לא מה פספסת פה את הלמה.
ש: אבל זה ברור למה.
אליעד: לא זה לא ברור לבן אדם זה לא ברור, אז הוא שכח או שהוא שכח או שהוא מאוים מזה, או שהוא שכח או שהוא רוצה לשכוח. כשאתה אומר למישהו בוא נמדוד יש שני מצבים אחד הוא אומר "רגע אם הוא ימדוד הוא יגלה שאני לא בסדר אחר כך הוא יציק לי ויגיד לי שהוא רוצה יותר אני אגיד לו שאי אפשר למדוד" זאת אפשרות אחת צריך לראות מה עושים איתה, אפשרות שניה שהוא לא מבין למדוד, למה אתה רוצה למדוד?
ש: כי זה לא פעם ראשונה שהסברתי לו הוא יודע, זה התחיל מדבר מאוד בסיסי שצריכה להיות תוכנית עבודה.
אליעד: תקשיב אם אתה אומר למישהו "אני רוצה שנמדוד".
ש: לא זה לא המשפט הראשון, המשפט הראשון שאני אומר צריכים להתייעל למה ככה נרוויח יותר כסף, למה יהיה טוב יותר לכולנו.
אליעד: יפה עם זה הוא מסכים, הוא מסכים עם זה הוא אומר לך נכון?
ש: עם זה הוא מסכים.
אליעד: יפה ואז אתה אומר משהו ואז הוא מתחיל לתרץ לך תירוצים.
ש: השלב הבא זה בוא נבנה תוכנית עבודה מסודרת.
אליעד: שזה אתה אומר זה לא הוא אומר.
ש: הוא אומר לא יש איזו תוכנית עבודה.
אליעד: אני מסביר לך מה הבעיה תבין רוב האנשים בעולם רוצים שיהיה להם הרבה כסף אבל רוב האנשים בעולם לא מוכנים לעבוד בשביל זה, נכון כולם רוצים הרבה דברים ולא מוכנים להתאמץ אתה אומר לו "תקשיב אתה יודע אנחנו להתייעל שנוכל לתת לך עוד כסף" הוא אומר "בסדר לך לשם תייעל אותו שם ומה שהוא ירוויח תביא לי" אתה אומר לו "אוקי אבל אתה גם צריך להתאמץ" הוא אומר לך "לא עזוב". כשאתה אומר לו יש לי מטרה שנרוויח יותר כסף ברור שהוא יסכים איתך כשאתה אומר לו "תקשיב צריך לעשות תוכנית עבודה" מה זאת תוכנית עבודה זה בעצם צריך לצמצם אותו, צריך לתת לו תחושה של צמצום.
ש: אבל למי את הכסף להרוויח אתה לא אומר שאתה גם תקבל מהרווח.
אליעד: לא הוא אומר בהנחה שהוא אומר בהנחה שזה המצב, לא באמת אל תכעס תקשיב רגע אתה לא מכיר את הסיפור נניח שהוא אומר בסדר.
ש: זה גם כן בעיה כאילו הוא באמת ידע כמה הוא יקבל מהרווח.
אליעד: לא משנה בא נתקדם רגע אחד, עוד פעם נניח שזה מנהל שמרוויח כסף לפי אחוזים מהמחלקה בסדר הוא מרוויח כסף לפי אחוזים מהמחלקה כבר יש לו אחוזים קבוע, בסדר יש לו כבר קבוע אחוזים אבל הוא לא רוצה להתאמץ יותר. עכשיו אני מסביר לך משהו תקשיב יש לו את השגרה שלו יש לו את מה שהוא...
050-3331-331