59:17איך לכתוב נאום משכנע? ניתוח נאום בנימין נתניהו, איך לכתוב נאום בחירות? איך לכתוב מסר משכנע? לדבר מול קהל, לשתול מחשבות, איך להעביר מסרים? פרזנטציה משכנעת, סודות השכנוע של ביבי נתניהו
איך לכתוב נאום משכנע לפי אליעד כהן?
כדי לכתוב נאום משכנע, יש צורך להקפיד על דקויות רבות בניסוח ובצורת ההגשה. אליעד כהן מנתח באופן מפורט נאום שנשא ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך שהוא מצביע על טעויות רבות ודרכים לתקן אותן, על מנת להפוך את הנאום למשכנע יותר, יעיל יותר, וממוקד במסר ברור וחזק.
מדוע חשוב לדבר בגוף ראשון ולא שלישי?
כשנתניהו אומר "קיומה של מדינת ישראל", הוא מדבר בגוף שלישי. זה יוצר מרחק פסיכולוגי בינו לבין השומעים. כדי לשכנע טוב יותר, נתניהו היה צריך להגיד "קיומנו", כדי להעביר את התחושה שזה עניין אישי ונוגע לכל אחד מהמאזינים באופן ישיר. הגוף הראשון ("קיומנו", "ביטחוננו") גורם לשומע להרגיש שזה נוגע אליו אישית ומחבר אותו באופן רגשי חזק יותר לנושא.
איך לדבר בצורה פוזיטיבית במקום שלילית?
כשנתניהו אומר ש"קיומה של מדינת ישראל איננו נושא לוויכוח מפלגתי", הוא למעשה מדבר בצורה שלילית ואוטומטית מדגיש שיש מחלוקת. הדרך הנכונה היא לדבר בצורה פוזיטיבית: "קיומנו הוא נושא שכולם מסכימים עליו". בדרך זו נמנע מראש הדיון על המחלוקת ומועבר מסר של הסכמה ואחדות.
מה החשיבות של שימוש מדויק במילים כמו "מחלוקת" או "אי הסכמה"?
כשביבי משתמש במילה "מחלוקת", הוא מחזק באופן לא מודע אצל השומעים את התפיסה שקיימת בעיה או ריב אמיתי. עדיף לומר "אי הסכמה" או "דברים שנראים כמחלוקת" על מנת להפחית את תחושת העימות והמתיחות אצל הקהל. השימוש במילים הללו יוצר אווירה של הידברות ופתרון אפשרי, במקום אווירת משבר או סכסוך.
כיצד ניתן להעצים תחושת איום וסכנה בנאום?
כדי לשכנע ולהפחיד, אליעד כהן מציע להשתמש בביטויים מפורשים וברורים יותר. במקום לומר "להבטיח את ביטחון ישראל", יש לומר "להבטיח את קיומנו". המילה "קיום" חזקה הרבה יותר מ"ביטחון" ומשדרת איום וסכנה מוחשיים. שימוש במילים כמו "השמדה", "סכנה קיומית", ו"איום מיידי" מגביר את הלחץ הרגשי על השומע וגורם לו להרגיש שהנושא דחוף ומסוכן יותר.
איך להימנע מטעויות ניסוח שמחלישות את המסר?
אליעד כהן מדגיש שטעויות כמו "ייתכן", "יוכל", ו"למימוש" הן טעויות שמחלישות את המסר. במקום להגיד "ייתכן שלקונגרס יהיה תפקיד חשוב", היה עליו לומר "לקונגרס יש תפקיד חשוב". במקום "הוא יוכל לפתח", היה עליו להגיד "הוא יפתח". מסר ברור ואסרטיבי יוצר תחושה של ודאות, חירום, ואמונה חזקה יותר אצל השומע.
כיצד להתמודד עם התנגדות צפויה של הקהל?
כאשר מדברים אל קהל, אליעד כהן מציע לא להזכיר את מה שאתה לא רוצה שהשומעים יחשבו. למשל, במקום לומר "אני לא מחפש עימות עם נשיא ארה"ב", עדיף לומר את המטרה הפוזיטיבית: "אני יוצא לארה"ב כדי להגן על קיומנו". ההתמקדות צריכה להיות במסר חיובי שמוביל את המחשבה של הקהל לכיוון הרצוי, ולא במסר שלילי שנותן לקהל סיבה לחשוב אחרת.
איך להשתמש בדוגמאות היסטוריות לחיזוק הטיעון?
נתניהו מציין דוגמאות היסטוריות כמו הכרזת בן גוריון על הקמת המדינה, כדי ליצור הקבלה בין החלטותיו שלו לבין אירועים מכוננים בעבר. אליעד כהן מציין שזה מהלך טוב שמשדר נחישות ומנהיגות, אך כדי לשפר זאת עוד יותר, נתניהו היה צריך לומר "ההחלטות האמיצות" או "ההכרחיות" ולהדגיש את נכונות ההחלטות שהתקבלו בעבר. זה היה מחזק את הלגיטימציה להחלטותיו בהווה.
כיצד להציג מערכת יחסים בין מדינות באופן חיובי?
כשנתניהו מתייחס ליחסים בין ישראל לארה"ב, הוא אומר שהיחסים התחזקו "במהלך הזמן". אליעד כהן טוען שזה לא מספיק. כדי להציג את המצב באופן חיובי ומשכנע יותר, נתניהו היה צריך להדגיש שהיחסים התחזקו לא למרות חילוקי הדעות אלא בזכותם. כך הוא היה מעביר מסר שהמהלך הנוכחי שלו הוא חיובי, הכרחי ואף מחזק את ישראל ביחסים הבינלאומיים.
איך לגרום לשומעים לפחד ולהשתכנע מאיום איראני?
אליעד כהן מציע להוסיף תמיד תיאורים של איראן כמסוכנת, כמו "איראן שמאיימת להשמיד אותנו". לא מספיק להזכיר רק את השם "איראן". השימוש בביטויים כמו "מדינה שרוצה להשמיד אותנו" או "איראן המאיימת על קיומנו" יוצר אצל השומעים תחושת פחד חזקה ומיידית יותר.
איך לסיים את הנאום באופן משכנע ואפקטיבי?
לסיום, אליעד כהן מציע שנתניהו היה צריך להדגיש בסיום הנאום שהנושא המדובר הוא קריטי להמשך הקיום של ישראל. סיום הנאום במילים מאיימות ומחזקות כמו "מדובר בהסכם שבו תלוי המשך קיומנו כעם וכמדינה" היה יוצר תחושת דחיפות ואיום, שמשאירה רושם חזק ומתמשך על השומעים.
כדי לכתוב נאום משכנע, יש צורך להקפיד על דקויות רבות בניסוח ובצורת ההגשה. אליעד כהן מנתח באופן מפורט נאום שנשא ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך שהוא מצביע על טעויות רבות ודרכים לתקן אותן, על מנת להפוך את הנאום למשכנע יותר, יעיל יותר, וממוקד במסר ברור וחזק.
מדוע חשוב לדבר בגוף ראשון ולא שלישי?
כשנתניהו אומר "קיומה של מדינת ישראל", הוא מדבר בגוף שלישי. זה יוצר מרחק פסיכולוגי בינו לבין השומעים. כדי לשכנע טוב יותר, נתניהו היה צריך להגיד "קיומנו", כדי להעביר את התחושה שזה עניין אישי ונוגע לכל אחד מהמאזינים באופן ישיר. הגוף הראשון ("קיומנו", "ביטחוננו") גורם לשומע להרגיש שזה נוגע אליו אישית ומחבר אותו באופן רגשי חזק יותר לנושא.
איך לדבר בצורה פוזיטיבית במקום שלילית?
כשנתניהו אומר ש"קיומה של מדינת ישראל איננו נושא לוויכוח מפלגתי", הוא למעשה מדבר בצורה שלילית ואוטומטית מדגיש שיש מחלוקת. הדרך הנכונה היא לדבר בצורה פוזיטיבית: "קיומנו הוא נושא שכולם מסכימים עליו". בדרך זו נמנע מראש הדיון על המחלוקת ומועבר מסר של הסכמה ואחדות.
מה החשיבות של שימוש מדויק במילים כמו "מחלוקת" או "אי הסכמה"?
כשביבי משתמש במילה "מחלוקת", הוא מחזק באופן לא מודע אצל השומעים את התפיסה שקיימת בעיה או ריב אמיתי. עדיף לומר "אי הסכמה" או "דברים שנראים כמחלוקת" על מנת להפחית את תחושת העימות והמתיחות אצל הקהל. השימוש במילים הללו יוצר אווירה של הידברות ופתרון אפשרי, במקום אווירת משבר או סכסוך.
כיצד ניתן להעצים תחושת איום וסכנה בנאום?
כדי לשכנע ולהפחיד, אליעד כהן מציע להשתמש בביטויים מפורשים וברורים יותר. במקום לומר "להבטיח את ביטחון ישראל", יש לומר "להבטיח את קיומנו". המילה "קיום" חזקה הרבה יותר מ"ביטחון" ומשדרת איום וסכנה מוחשיים. שימוש במילים כמו "השמדה", "סכנה קיומית", ו"איום מיידי" מגביר את הלחץ הרגשי על השומע וגורם לו להרגיש שהנושא דחוף ומסוכן יותר.
איך להימנע מטעויות ניסוח שמחלישות את המסר?
אליעד כהן מדגיש שטעויות כמו "ייתכן", "יוכל", ו"למימוש" הן טעויות שמחלישות את המסר. במקום להגיד "ייתכן שלקונגרס יהיה תפקיד חשוב", היה עליו לומר "לקונגרס יש תפקיד חשוב". במקום "הוא יוכל לפתח", היה עליו להגיד "הוא יפתח". מסר ברור ואסרטיבי יוצר תחושה של ודאות, חירום, ואמונה חזקה יותר אצל השומע.
כיצד להתמודד עם התנגדות צפויה של הקהל?
כאשר מדברים אל קהל, אליעד כהן מציע לא להזכיר את מה שאתה לא רוצה שהשומעים יחשבו. למשל, במקום לומר "אני לא מחפש עימות עם נשיא ארה"ב", עדיף לומר את המטרה הפוזיטיבית: "אני יוצא לארה"ב כדי להגן על קיומנו". ההתמקדות צריכה להיות במסר חיובי שמוביל את המחשבה של הקהל לכיוון הרצוי, ולא במסר שלילי שנותן לקהל סיבה לחשוב אחרת.
איך להשתמש בדוגמאות היסטוריות לחיזוק הטיעון?
נתניהו מציין דוגמאות היסטוריות כמו הכרזת בן גוריון על הקמת המדינה, כדי ליצור הקבלה בין החלטותיו שלו לבין אירועים מכוננים בעבר. אליעד כהן מציין שזה מהלך טוב שמשדר נחישות ומנהיגות, אך כדי לשפר זאת עוד יותר, נתניהו היה צריך לומר "ההחלטות האמיצות" או "ההכרחיות" ולהדגיש את נכונות ההחלטות שהתקבלו בעבר. זה היה מחזק את הלגיטימציה להחלטותיו בהווה.
כיצד להציג מערכת יחסים בין מדינות באופן חיובי?
כשנתניהו מתייחס ליחסים בין ישראל לארה"ב, הוא אומר שהיחסים התחזקו "במהלך הזמן". אליעד כהן טוען שזה לא מספיק. כדי להציג את המצב באופן חיובי ומשכנע יותר, נתניהו היה צריך להדגיש שהיחסים התחזקו לא למרות חילוקי הדעות אלא בזכותם. כך הוא היה מעביר מסר שהמהלך הנוכחי שלו הוא חיובי, הכרחי ואף מחזק את ישראל ביחסים הבינלאומיים.
איך לגרום לשומעים לפחד ולהשתכנע מאיום איראני?
אליעד כהן מציע להוסיף תמיד תיאורים של איראן כמסוכנת, כמו "איראן שמאיימת להשמיד אותנו". לא מספיק להזכיר רק את השם "איראן". השימוש בביטויים כמו "מדינה שרוצה להשמיד אותנו" או "איראן המאיימת על קיומנו" יוצר אצל השומעים תחושת פחד חזקה ומיידית יותר.
איך לסיים את הנאום באופן משכנע ואפקטיבי?
לסיום, אליעד כהן מציע שנתניהו היה צריך להדגיש בסיום הנאום שהנושא המדובר הוא קריטי להמשך הקיום של ישראל. סיום הנאום במילים מאיימות ומחזקות כמו "מדובר בהסכם שבו תלוי המשך קיומנו כעם וכמדינה" היה יוצר תחושת דחיפות ואיום, שמשאירה רושם חזק ומתמשך על השומעים.
- איך לכתוב נאום בחירות?
- איך לשכנע אנשים?
- איך להעביר מסר מול קהל?
- איך לשתול מחשבות אצל אנשים?
- איך להשתמש במילים לשכנוע?
- איך לדבר כמו בנימין נתניהו?
- איך לכתוב פרזנטציה משכנעת?