9:31ראפור טוב, ראפור רע, לא להזדהות עם הלקוח, יצירת כימיה בין אישית, ראפור, שיקוף של הלקוח, שיקוף של הלקוח, איך יוצרים ראפור? פיתוח מיומנויות ראפור, NLP, איך ליצור כימיה? שיטות שכנוע
מתי וכיצד כדאי ליצור הזדהות עם הלקוח?
אנשים תמיד שואפים להרגיש טוב יותר, ולכן כשלקוח מתעניין במוצר או בשירות, הוא שוקל האם המוצר יועיל לו או יזיק לו. לקוח לא ירצה לקנות מוצר אם הוא מרגיש שהמוכר מנסה לדחוף לו משהו רק מתוך אינטרס אישי. כל אדם בטבעו מעדיף את האינטרסים האישיים שלו על פני אינטרסים של אחרים, ולכן, כדי להגדיל את סיכויי המכירה, עולה האפשרות של יצירת הזדהות בין המוכר ללקוח.
מהי בעצם יצירת הזדהות עם לקוח?
יצירת הזדהות היא מצב בו הלקוח מרגיש שהמוכר דומה לו במאפיינים שונים, וכך גדל הסיכוי שהלקוח יסמוך על המוכר ויאמין להמלצותיו. לדוגמה, אם לקוח אומר שהוא גר בירושלים והמוכר גר גם הוא בירושלים, כדאי למוכר לומר ללקוח: "גם אני גר בירושלים!". אם הלקוח מציין למי הצביע בבחירות והמוכר מצביע לאותה מפלגה, הוא יכול לומר זאת. התגובה הזאת יוצרת אצל הלקוח תחושה שהמוכר דומה לו, ושהוא לא אדם זר עם אינטרסים מנוגדים, אלא שותף להבנת הצרכים שלו.
ככל שהפרטים המשותפים בין המוכר ללקוח יהיו יותר ספציפיים וייחודיים, כך ההזדהות תהיה חזקה יותר. לדוגמה, אם הלקוח מזכיר שהוא שותה מים מינרליים מחברה מסוימת בכוס מסוימת, והמוכר במקרה עושה את אותו הדבר, אז כדאי שהמוכר יציין זאת בפני הלקוח. בצורה זו, נוצרת הזדהות עמוקה יותר, והלקוח מרגיש שהמוכר מבין אותו לעומק.
כיצד יצירת הזדהות משפרת את המכירה?
כאשר הלקוח מרגיש שהמוכר דומה לו, הוא חווה תחושת הרמוניה ואמון, והוא פחות יחשוש מניגוד אינטרסים. הוא עשוי לחשוב שאם המוכר, שהוא "כמוהו", ממליץ על מוצר, אז סביר להניח שההמלצה באמת טובה גם עבורו.
מתי אסור ליצור הזדהות עם הלקוח?
למרות שהזדהות עם הלקוח יכולה להיות כלי מכירה אפקטיבי, קיימים מקרים שבהם דווקא אסור ליצור הזדהות. המוכר צריך לבדוק האם הלקוח אוהב או לא אוהב את התכונה שעליה הוא מספר:
המוכר צריך לשאול את עצמו האם הלקוח היה סומך על מישהו אחר שיש לו את אותה התכונה. למשל, אם הלקוח מציין שיש בו צד שמרן וצד פזרן, והמוכר רוצה למכור לו מוצר יקר, עליו לבדוק האם הלקוח גאה בפזרנות שלו. אם כן, המוכר יכול להזדהות עם הצד הפזרן של הלקוח. אך אם הלקוח דווקא נאבק בפזרנות שלו, אז המוכר צריך להימנע מלהזדהות איתו בנקודה זו, כי הדבר יגרום ללקוח להתרחק ממנו.
מה עושים כשהלקוח מתלבט לגבי תכונה מסוימת?
לעיתים הלקוח לא בטוח אם הוא אוהב או לא אוהב תכונה מסוימת. במקרה כזה, על המוכר לנקוט בגישה מאזנת: לשדר הזדהות מסוימת, אך גם להציג נקודת מבט נוספת ומאוזנת. למשל, אם הלקוח אומר שהוא נוטה לקנות דברים יקרים ואחר כך מתחרט, המוכר יכול לומר: "אני מבין אותך, גם לי קורה להרגיש כך לפעמים, לכן אני תמיד בודק אם המוצר באמת שווה את המחיר שלו לפני שאני קונה".
השורה התחתונה - איך לפעול נכון מול הלקוח?
אנשים תמיד שואפים להרגיש טוב יותר, ולכן כשלקוח מתעניין במוצר או בשירות, הוא שוקל האם המוצר יועיל לו או יזיק לו. לקוח לא ירצה לקנות מוצר אם הוא מרגיש שהמוכר מנסה לדחוף לו משהו רק מתוך אינטרס אישי. כל אדם בטבעו מעדיף את האינטרסים האישיים שלו על פני אינטרסים של אחרים, ולכן, כדי להגדיל את סיכויי המכירה, עולה האפשרות של יצירת הזדהות בין המוכר ללקוח.
מהי בעצם יצירת הזדהות עם לקוח?
יצירת הזדהות היא מצב בו הלקוח מרגיש שהמוכר דומה לו במאפיינים שונים, וכך גדל הסיכוי שהלקוח יסמוך על המוכר ויאמין להמלצותיו. לדוגמה, אם לקוח אומר שהוא גר בירושלים והמוכר גר גם הוא בירושלים, כדאי למוכר לומר ללקוח: "גם אני גר בירושלים!". אם הלקוח מציין למי הצביע בבחירות והמוכר מצביע לאותה מפלגה, הוא יכול לומר זאת. התגובה הזאת יוצרת אצל הלקוח תחושה שהמוכר דומה לו, ושהוא לא אדם זר עם אינטרסים מנוגדים, אלא שותף להבנת הצרכים שלו.
ככל שהפרטים המשותפים בין המוכר ללקוח יהיו יותר ספציפיים וייחודיים, כך ההזדהות תהיה חזקה יותר. לדוגמה, אם הלקוח מזכיר שהוא שותה מים מינרליים מחברה מסוימת בכוס מסוימת, והמוכר במקרה עושה את אותו הדבר, אז כדאי שהמוכר יציין זאת בפני הלקוח. בצורה זו, נוצרת הזדהות עמוקה יותר, והלקוח מרגיש שהמוכר מבין אותו לעומק.
כיצד יצירת הזדהות משפרת את המכירה?
כאשר הלקוח מרגיש שהמוכר דומה לו, הוא חווה תחושת הרמוניה ואמון, והוא פחות יחשוש מניגוד אינטרסים. הוא עשוי לחשוב שאם המוכר, שהוא "כמוהו", ממליץ על מוצר, אז סביר להניח שההמלצה באמת טובה גם עבורו.
מתי אסור ליצור הזדהות עם הלקוח?
למרות שהזדהות עם הלקוח יכולה להיות כלי מכירה אפקטיבי, קיימים מקרים שבהם דווקא אסור ליצור הזדהות. המוכר צריך לבדוק האם הלקוח אוהב או לא אוהב את התכונה שעליה הוא מספר:
- אם הלקוח לא אוהב את התכונה, אסור למוכר לומר שגם הוא כזה. לדוגמה, אם הלקוח אומר: "אתמול הייתי שיכור ולא מרוכז", המוכר לא צריך לומר שגם הוא היה שיכור. במקרה כזה, הלקוח יחשוב שהמוכר אינו אמין, כי הוא בעצמו אינו סומך על שיקול דעתו כשהוא שיכור.
- אם הלקוח אוהב את התכונה או מתגאה בה, כדאי למוכר להדגיש שגם הוא כזה. לדוגמה, אם הלקוח מציין בגאווה שהוא למד באוניברסיטה מסוימת ומאמין שזה העניק לו יכולות טובות, המוכר, אם למד שם או במקום יוקרתי יותר, יכול וצריך לציין זאת.
המוכר צריך לשאול את עצמו האם הלקוח היה סומך על מישהו אחר שיש לו את אותה התכונה. למשל, אם הלקוח מציין שיש בו צד שמרן וצד פזרן, והמוכר רוצה למכור לו מוצר יקר, עליו לבדוק האם הלקוח גאה בפזרנות שלו. אם כן, המוכר יכול להזדהות עם הצד הפזרן של הלקוח. אך אם הלקוח דווקא נאבק בפזרנות שלו, אז המוכר צריך להימנע מלהזדהות איתו בנקודה זו, כי הדבר יגרום ללקוח להתרחק ממנו.
מה עושים כשהלקוח מתלבט לגבי תכונה מסוימת?
לעיתים הלקוח לא בטוח אם הוא אוהב או לא אוהב תכונה מסוימת. במקרה כזה, על המוכר לנקוט בגישה מאזנת: לשדר הזדהות מסוימת, אך גם להציג נקודת מבט נוספת ומאוזנת. למשל, אם הלקוח אומר שהוא נוטה לקנות דברים יקרים ואחר כך מתחרט, המוכר יכול לומר: "אני מבין אותך, גם לי קורה להרגיש כך לפעמים, לכן אני תמיד בודק אם המוצר באמת שווה את המחיר שלו לפני שאני קונה".
השורה התחתונה - איך לפעול נכון מול הלקוח?
- חשוב לזכור שהזדהות היא כלי עוצמתי, אך רק אם משתמשים בו נכון.
- הזדהות כדאי לשדר רק עם תכונות שהלקוח גאה בהן, ושהוא מאמין שהן מועילות לו.
- יש להימנע מלהזדהות עם תכונות שליליות, כי זה עלול לפגוע באמון של הלקוח במוכר.
- במצבי חוסר ודאות, כדאי להשתמש בשילוב של הזדהות עם אמפתיה מאוזנת כדי ליצור תחושה שהמוכר מבין את הלקוח, אך גם מחפש פתרונות נכונים יותר עבורו.
- איך יוצרים ראפור עם לקוחות?
- מתי לא ליצור הזדהות עם הלקוח?
- טכניקות לשכנוע במכירות
- האם כדאי להזדהות עם לקוחות?
- כיצד יוצרים כימיה בין אישית?
- איך לזהות מה הלקוח אוהב בעצמו?
- מתי יצירת הזדהות פוגעת במכירות?
יצירת הזדהות עם לקוח - האם ומתי?
כל אדם שואף להרגיש טוב. כאשר לקוח מתעניין במוצר, הוא שוקל אם המוצר ישפר את מצבו יותר מאשר יזיק לו. אם הוא חושש שהמוצר לא באמת טוב עבורו, הוא עלול להסיק שהמוכר מציע את המוצר רק מתוך אינטרס אישי ולא כי המוצר יועיל לו כלקוח. באופן טבעי, כל אדם רואה את עצמו כדמות המרכזית בחייו ומעדיף את טובתו האישית על פני טובתם של אחרים. מכאן, עולה לכאורה כי כדי להגדיל את סיכויי המכירה, המוכר צריך לשדר ללקוח שהוא דומה לו וליצור עמו הזדהות.
מהי יצירת הזדהות עם הלקוח?
כאשר לקוח מרגיש שהמוכר הוא כמוהו, הוא נוטה לסמוך עליו יותר. לדוגמה, אם הלקוח אומר שהוא גר בירושלים, המוכר שגר בירושלים יכול להגיב: "גם אני גר בירושלים!". אם הלקוח מספר למי הוא מצביע בבחירות, והמוכר מצביע לאותו אדם, הוא יכול לומר זאת, וכך הלקוח מרגיש שהמוכר דומה לו. בתת - מודע, הלקוח רואה במוכר גרסה נוספת של עצמו, וכאשר מישהו שדומה לו ממליץ על מוצר - הוא עשוי להאמין שהמוצר אכן מתאים לו.
כדי ליצור הזדהות עמוקה יותר, ניתן לשים דגש על פרטים ייחודיים. לדוגמה, אם הלקוח מספר שהוא שותה מים מינרליים של חברה מסוימת בכוס ספציפית, והמוכר עושה אותו דבר, הוא יכול לציין זאת. ככל שהדמיון בין המוכר ללקוח ייחודי וספציפי יותר, כך ההזדהות תהיה עמוקה יותר, והלקוח ירגיש שהמוכר מבין אותו באמת.
מדוע יצירת הזדהות עם הלקוח עשויה לשפר את המכירה?
כאשר הלקוח מרגיש שהמוכר זהה לו, הוא חווה תחושת הרמוניה ואמון. הוא לא רואה את המוכר כאדם זר עם אינטרסים מנוגדים, אלא כשותף להבנת עולמו וצרכיו. כך הלקוח עשוי לחשוב: "אם המוכר חושב שזה טוב עבורי - כנראה שזה באמת טוב, כי הרי הוא בדיוק כמוני".
מתי אסור לשדר הזדהות עם הלקוח?
למרות היתרונות שביצירת הזדהות, ישנם מקרים שבהם עדיף דווקא לא לשדר ללקוח שאתה כמוהו. כדי להבין מתי לא לשדר הזדהות, יש לבחון אם הלקוח אוהב את התכונה שעליה הוא מדבר או לא.
- אם הלקוח לא אוהב את התכונה שהוא תיאר על עצמו, אסור למוכר לשדר שהוא כמוהו, כי הדבר יגרום ללקוח לחוסר אמון. למשל, אם הלקוח אומר: "אתמול שתיתי יותר מדי והייתי שיכור ולא מרוכז", והמוכר יענה: "גם אני שתיתי אתמול והייתי שיכור", הדבר עלול לגרום ללקוח לאבד אמון במוכר. הסיבה לכך היא שאם הלקוח חושב שהשתייה גרמה לו להיות לא מרוכז, אז הוא לא יוכל לסמוך על שיקול דעתו של אדם אחר שנמצא באותו מצב.
- אם הלקוח כן אוהב את התכונה שעליה הוא מדבר, כן כדאי לשדר הזדהות. לדוגמה, אם הלקוח מספר בגאווה שלמד באוניברסיטה מסוימת, והוא בטוח ביכולותיו בזכות כך, המוכר יכול להדגיש שהוא למד באותו מקום או אפילו בתחום מתקדם יותר.
כיצד לזהות האם הלקוח אוהב או לא אוהב תכונה מסוימת בעצמו?
המוכר צריך לשאול את עצמו: האם הלקוח היה סומך על דמות שבתוכו שמחזיקה בתכונה הזו? אם כן - ניתן לשדר לו הזדהות. אם לא - עדיף להימנע מכך.
לדוגמה, אם בתוך הלקוח יש צד שמרן וצד פזרן, והמוכר רוצה למכור לו מוצר יקר, כדאי לבדוק האם הלקוח אוהב את הצד הפזרן שלו. אם הוא מתגאה בכך שהוא נהנה מהחיים ומבזבז על עצמו - המוכר יכול לומר שהוא גם כזה, וזה עשוי לעזור למכירה. אבל אם הלקוח דווקא מנסה להילחם בפזרנות שלו ומנסה לחסוך, שידור של "גם אני פזרן כמוך" דווקא ירחיק אותו מהמוכר.
איך להתמודד עם לקוח שמתלבט לגבי תכונה מסוימת?
ישנם מקרים שבהם הלקוח לא לגמרי בטוח אם הוא אוהב תכונה מסוימת אצלו. במקרים כאלה, ניתן לשלב בין הזדהות לבין הצגת גישה מאזנת. לדוגמה, אם הלקוח אומר: "אני הרבה פעמים קונה דברים יקרים מדי ואני מצטער אחר כך", ניתן להגיב: "אני מבין אותך, גם לי יצא לא פעם להרגיש כך, ולכן אני תמיד מחפש מוצרים שבאמת שווים את המחיר שלהם".
השורה התחתונה
- יצירת הזדהות עם הלקוח יכולה להיות כלי חזק במכירות, אך היא חייבת להיעשות בחוכמה.
- אם הלקוח גאה בתכונה מסוימת - כדאי לשדר לו שאתה כמוהו.
- אם הלקוח מתוסכל מתכונה מסוימת - אסור לשדר לו שאתה כמוהו, כי זה יגרום לו להימנע ממך.
- במקרים של חוסר ודאות, אפשר לשלב בין אמפתיה להזדהות זהירה.
סיכום
לפעמים כדי לסגור עסקה צריך להדגיש את הדמיון בינך לבין הלקוח, ולפעמים דווקא להראות שאתה שונה ממנו. אם מישהו משדר לך שהוא כמוך - ייתכן שהוא מנסה להשפיע עליך. אם הוא משדר לך שהוא לא כמוך - גם אז ייתכן שהוא עושה זאת מתוך אינטרס. לכן, חשוב תמיד להיות מודע להשפעה של יצירת הזדהות ולפעול מתוך הבנה מעמיקה של הלקוח.
כל אדם שואף להרגיש טוב. כאשר לקוח מתעניין במוצר, הוא שוקל אם המוצר ישפר את מצבו יותר מאשר יזיק לו. אם הוא חושש שהמוצר לא באמת טוב עבורו, הוא עלול להסיק שהמוכר מציע את המוצר רק מתוך אינטרס אישי ולא כי המוצר יועיל לו כלקוח. באופן טבעי, כל אדם רואה את עצמו כדמות המרכזית בחייו ומעדיף את טובתו האישית על פני טובתם של אחרים. מכאן, עולה לכאורה כי כדי להגדיל את סיכויי המכירה, המוכר צריך לשדר ללקוח שהוא דומה לו וליצור עמו הזדהות.
מהי יצירת הזדהות עם הלקוח?
כאשר לקוח מרגיש שהמוכר הוא כמוהו, הוא נוטה לסמוך עליו יותר. לדוגמה, אם הלקוח אומר שהוא גר בירושלים, המוכר שגר בירושלים יכול להגיב: "גם אני גר בירושלים!". אם הלקוח מספר למי הוא מצביע בבחירות, והמוכר מצביע לאותו אדם, הוא יכול לומר זאת, וכך הלקוח מרגיש שהמוכר דומה לו. בתת - מודע, הלקוח רואה במוכר גרסה נוספת של עצמו, וכאשר מישהו שדומה לו ממליץ על מוצר - הוא עשוי להאמין שהמוצר אכן מתאים לו.
כדי ליצור הזדהות עמוקה יותר, ניתן לשים דגש על פרטים ייחודיים. לדוגמה, אם הלקוח מספר שהוא שותה מים מינרליים של חברה מסוימת בכוס ספציפית, והמוכר עושה אותו דבר, הוא יכול לציין זאת. ככל שהדמיון בין המוכר ללקוח ייחודי וספציפי יותר, כך ההזדהות תהיה עמוקה יותר, והלקוח ירגיש שהמוכר מבין אותו באמת.
מדוע יצירת הזדהות עם הלקוח עשויה לשפר את המכירה?
כאשר הלקוח מרגיש שהמוכר זהה לו, הוא חווה תחושת הרמוניה ואמון. הוא לא רואה את המוכר כאדם זר עם אינטרסים מנוגדים, אלא כשותף להבנת עולמו וצרכיו. כך הלקוח עשוי לחשוב: "אם המוכר חושב שזה טוב עבורי - כנראה שזה באמת טוב, כי הרי הוא בדיוק כמוני".
מתי אסור לשדר הזדהות עם הלקוח?
למרות היתרונות שביצירת הזדהות, ישנם מקרים שבהם עדיף דווקא לא לשדר ללקוח שאתה כמוהו. כדי להבין מתי לא לשדר הזדהות, יש לבחון אם הלקוח אוהב את התכונה שעליה הוא מדבר או לא.
- אם הלקוח לא אוהב את התכונה שהוא תיאר על עצמו, אסור למוכר לשדר שהוא כמוהו, כי הדבר יגרום ללקוח לחוסר אמון. למשל, אם הלקוח אומר: "אתמול שתיתי יותר מדי והייתי שיכור ולא מרוכז", והמוכר יענה: "גם אני שתיתי אתמול והייתי שיכור", הדבר עלול לגרום ללקוח לאבד אמון במוכר. הסיבה לכך היא שאם הלקוח חושב שהשתייה גרמה לו להיות לא מרוכז, אז הוא לא יוכל לסמוך על שיקול דעתו של אדם אחר שנמצא באותו מצב.
- אם הלקוח כן אוהב את התכונה שעליה הוא מדבר, כן כדאי לשדר הזדהות. לדוגמה, אם הלקוח מספר בגאווה שלמד באוניברסיטה מסוימת, והוא בטוח ביכולותיו בזכות כך, המוכר יכול להדגיש שהוא למד באותו מקום או אפילו בתחום מתקדם יותר.
כיצד לזהות האם הלקוח אוהב או לא אוהב תכונה מסוימת בעצמו?
המוכר צריך לשאול את עצמו: האם הלקוח היה סומך על דמות שבתוכו שמחזיקה בתכונה הזו? אם כן - ניתן לשדר לו הזדהות. אם לא - עדיף להימנע מכך.
לדוגמה, אם בתוך הלקוח יש צד שמרן וצד פזרן, והמוכר רוצה למכור לו מוצר יקר, כדאי לבדוק האם הלקוח אוהב את הצד הפזרן שלו. אם הוא מתגאה בכך שהוא נהנה מהחיים ומבזבז על עצמו - המוכר יכול לומר שהוא גם כזה, וזה עשוי לעזור למכירה. אבל אם הלקוח דווקא מנסה להילחם בפזרנות שלו ומנסה לחסוך, שידור של "גם אני פזרן כמוך" דווקא ירחיק אותו מהמוכר.
איך להתמודד עם לקוח שמתלבט לגבי תכונה מסוימת?
ישנם מקרים שבהם הלקוח לא לגמרי בטוח אם הוא אוהב תכונה מסוימת אצלו. במקרים כאלה, ניתן לשלב בין הזדהות לבין הצגת גישה מאזנת. לדוגמה, אם הלקוח אומר: "אני הרבה פעמים קונה דברים יקרים מדי ואני מצטער אחר כך", ניתן להגיב: "אני מבין אותך, גם לי יצא לא פעם להרגיש כך, ולכן אני תמיד מחפש מוצרים שבאמת שווים את המחיר שלהם".
השורה התחתונה
- יצירת הזדהות עם הלקוח יכולה להיות כלי חזק במכירות, אך היא חייבת להיעשות בחוכמה.
- אם הלקוח גאה בתכונה מסוימת - כדאי לשדר לו שאתה כמוהו.
- אם הלקוח מתוסכל מתכונה מסוימת - אסור לשדר לו שאתה כמוהו, כי זה יגרום לו להימנע ממך.
- במקרים של חוסר ודאות, אפשר לשלב בין אמפתיה להזדהות זהירה.
סיכום
לפעמים כדי לסגור עסקה צריך להדגיש את הדמיון בינך לבין הלקוח, ולפעמים דווקא להראות שאתה שונה ממנו. אם מישהו משדר לך שהוא כמוך - ייתכן שהוא מנסה להשפיע עליך. אם הוא משדר לך שהוא לא כמוך - גם אז ייתכן שהוא עושה זאת מתוך אינטרס. לכן, חשוב תמיד להיות מודע להשפעה של יצירת הזדהות ולפעול מתוך הבנה מעמיקה של הלקוח.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של יצירת הזדהות עם לקוח האם ליצור הזדהות עם הלקוח או לא ליצור הזדהות עם הלקוח והנושא הולך כדלקמן זה מאוד פשוט, בן אדם מה רוצה? להרגיש טוב לקוח יקנה את המוצר כי הוא חושב שהמוצר הזה יעשה לו יותר טוב מרע ולקוח לא יקנה את המוצר כי הוא חושש "האם המוצר הזה באמת יעשה לי טוב אולי המוצר הזה יעשה לי רע ורק המוכר רוצה למכור לי אותו כי זה עושה טוב למוכר ולא לי כלקוח". עכשיו בן אדם חושב שהוא רוצה לעשות לעצמו טוב יותר ממה שאחרים רוצים לעשות לו טוב ולכן אם בן אדם, לכאורה המסקנה המתבקשת מכך היא שבעצם צריך ליצור הזדהות הלקוח.
מה זאת אומרת ליצור הזדהות עם הלקוח? הלקוח בראש שלו חושב שהוא רוצה לעשות לעצמו טוב יותר ממה שאחרים רוצים לעשות לו טוב, הלקוח מעניין אותו האינטרס של עצמו המוכר מעניין אותו האינטרס שלו כמוכר ולכן לכאורה אם המוכר רוצה להצליח למכור ללקוח הוא בעצם צריך לשדר ללקוח שהוא באותו ראש של הלקוח. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד הלקוח אומר "אני גר בירושלים" אז מוכר טוב בהנחה שהוא גר בירושלים יגיד לו "וואלה גם אני גר בירושלים", "גם אתה גר בירושלים?" אז הלקוח בתת מודע שלו אומר "גם אתה גר בירושלים מה אתה כמוני? וואלה כמוני דומה לי" ואז הלקוח אומר "אתה יודע אני בבחירות מצביע לזה ולזה" ואז המוכר אומר "גם אני מצביע בבחירות לזה ולזה" וכן הלאה.
בהנחה כמובן שהמוכר לא משקר את הלקוח שזה גם נושא אחר לשקר לא לשקר זה עניין אחר אבל בגדול לכאורה המטרה היא שהמוכר ישדר ללקוח שהוא דומה ללקוח ואז הלקוח אומר "רגע אז זה אני בכלל", זאת אומרת כשהוא מסתכל על המוכר הוא רואה את עצמו זה כאילו הוא מסתכל במראה ואם בן אדם היה רואה מישהו בדמותו ובצלמו ואומר לו "תעשה את זה, זה טוב לך" אז הוא אומר "מה כנראה שזה טוב לי כי הרי אני רוצה לעשות לעצמי טוב ואני מאמין לעצמי ואני לא אשקר את עצמי אז כנראה שאם ההוא שהוא בדיוק כמוני אומר לי 1... 2... 3 אז כנראה שזה נכון" ולכן לכאורה המסקנה האופרטיבית המתבקשת היא לשדר ללקוח שאתה כמוהו שזה גם הצעה בפני עצמה.
זאת אומרת תשדר ללקוח שאתה כמוהו תבדוק במה אתה דומה לו תשדר לו שאתה כמוהו ואז זה מגדיל את הסיכוי שלך למכור לו ואם כבר הוזכר הנושא הזה אז אני אוסיף פה עוד איזה אלמנט שצריך לבדוק אם נגיד בן אדם רוצה לשדר ללקוח שהוא כמוהו הוא גם יכול לשדר ללקוח שהוא כמוהו בדברים ייחודיים ללקוח. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד נשאל את הלקוח "תגיד לי אתה שותה מים? וואלה גם אני שותה מים" אתה כמו הלקוח נכון אבל עוד הרבה אנשים שותים מים אבל אם לדוגמה נגיד אתה יודע על הלקוח שהוא שותה מים רק מינרלים של חברה מסוימת בכוס מסוימת ואתה גם כזה ואתה אומר לו "וואלה אני כמוך בדיוק בנושא הזה והזה" מהיבט הזה בעצם משדרים ללקוח יש יותר יצירת הזדהות עם הלקוח, יותר יצירת אחדות עם הלקוח יותר יצירת הרמוניה עם הלקוח.
ואז כביכול זה מגדיל את הסיכוי שהלקוח בעצם ירצה לקנות ממך כי הוא לא חושב שיש ניגוד אינטרסים הוא אומר "וואלה אתה בדיוק כמוני אנחנו באותו ראש, אותו הדבר בוא תמכור לי מה אתה רוצה". ועכשיו אני רוצה להסביר בעצם מתי לא לשדר הזדהות עם הלקוח, מתי אסור לך לשדר ללקוח שאתה כמוהו ומתי אתה חייב לשדר ללקוח שאתה לא כמוהו אתה הפוך ממנו וזה כמובן קשור לנושא של האם בן אדם נמשך, דומה נמשך לדומה או אדם נמשך לשונה ממנו והתשובה היא שבן אדם נמשך למה שחסר לו לפעמים בן אדם נמשך, או למה שהוא חושב שחסר לו לפעמים בן אדם רוצה יותר ממה שיש לו ואז הוא דווקא ימשך למי שכמוהו לפעמים בן אדם רוצה את ההפך ממה שיש לו ואז הוא דווקא ימשך למי ששונה ממנו.
בין כך ובין כך מהדבר הזה אנחנו יכולים ללמוד לגבי הנושא של מכירות, ברגע שלקוח אומר שהוא משהו מסוים בהנחה שאתה כמו הלקוח אתה אחיו התאום הוא רק לא יודע שאתה אחיו התאום, האם צריך לשדר לו שאתה כמוהו כן או לא? והתשובה היא פשוטה צריך לשאול את עצמך, המוכר צריך לשאול את עצמו "האם אני חושב שהלקוח אוהב את מה שהוא סיפר לי על עצמו?" וכמובן שגם פה התשובה יכולה להיות לא תמיד שחור ולבן כי יכול להיות שהלקוח לא אוהב את זה והוא אמר שהוא אוהב את זה, יכול להיות שהוא אוהב את זה והוא אמר שהוא לא אוהב את זה יכול להיות מלא וריאציות אבל בא נלך קודם כל על הפשוט.
החוק הפשוט אומר כזה דבר אם הלקוח סיפר על עצמו משהו שהוא לא אוהב אצל עצמו אסור לך להגיד לו שאתה כמוהו כי אז הוא דווקא לא ירצה לקנות את המוצר כי הוא אומר "תראה אם הוא חושב שהוא עצמו חרא של בן אדם אז הוא יגיד מה גם הוא כמוני, מי ירצה בכלל לקנות ממנו", נגיד שבן אדם לדוגמה אומר "אתה יודע אתמול שתיתי אני שיכור אני לא מרוכז" וגם אתה אתמול שתית אתה שיכור אתה לא מרוכז ותגיד לו "וואלה גם אני אתמול שתיתי שיכור לא מרוכז איפה שאתה באותו מועדון שהיית גם אני הייתי", עכשיו לכאורה וואלה אנחנו בדיוק באותו ראש אותו דבר אבל מצד שני מהצד שהלקוח חושב שהוא שיכור ולא מרוכז מהצד הזה הוא גם לא סומך על שיכול דעתו אז למה שהוא יסמוך על שיכול דעתך כמוכר.
ולכן זה דווקא דבר שהלקוח אתה לא אמור להביע איתו הזדהות לגבי הדבר הזה לעומת זאת אם נגיד הלקוח אומר "אתה יודע אני למדתי באוניברסיטה הזאת והזאת אני מאוד מבין בתחום מסוים" דווקא את הדבר הזה הלקוח אוהב את זה על עצמו, הלקוח סומך על שיכול דעתו בגלל שהוא למד במקום הזה והזה באוניברסיטה הזאת והזאת את התואר הזה והזה אז אם למדת כמוהו אם למדת יותר ממנו תגיד "אני למדתי כמוך, למדתי יותר ממך את הנושא הספציפי הזה". ולכן צריך לשים לב כשלקוח מספר לכם סיפור כשאנחנו יודעים משהו על הלקוח לא תמיד צריך ליצור הזדהות עם הלקוח, כן צריך ליצור הזדהות עם הלקוח בהנחה שההזדהות היא עם תכונות חיוביות שהלקוח אוהב בעצמו, תכונות שהלקוח סומך עליהן בתהליך המכירה.
נגיד שלקוח חושב שהוא משהו מסוים ואז צריך המוכר לשאול את עצמו "האם זה שהלקוח חושב שהוא כזה האם מהצד הזה הלקוח", נגיד שבתוך הלקוח יש שני כוחות כוח פזרן וכוח שמרן כוח כזה וכוח כזה כל מיני כוחות, כל מיני ישויות האם הלקוח היה שומע לדמות הזאת שבתוכו כן או לא? אם הלקוח אוהב את הדמות הזאת שבתוכו והוא סומך עליה והוא אוהב אותה ונותן בה אמון בחלק הזה שבתוכו תשדר לו שאתה כמוהו הוא ייתן בך גם כן אמון אבל אם הלקוח דווקא לא אוהב את הדמות הזאת שבתוכו הוא לא מקבל את הדמות הזאת שבתוכו הוא רוצה לשנות אותה, הוא שונא אותה נמאס לו ממנה הוא רוצה להיפטר ממנה אז אומנם אם אתה תשדר לו שאתה כמוהו בתחום הזה וואלה הוא יגיד "הוא כמוני" אבל הוא יגיד "הוא כמוני" ולכן הוא לא יקנה ממך כי אתה כמוהו כי גם על עצמו הוא לא היה סומך כי מההיבטים הספציפיים האלה שיש בו דווקא על ההיבטים האלה הוא לא סומך.
הבנו? ולכן צריך לשים לב כאשר יוצרים הזדהות עם הלקוח לשים לב שמדובר רק על הזדהויות חיוביות שגורמות ללקוח לסמוך עליך יותר טוב ולא פחות. ולשים לב לעוד דבר שלפעמים הלקוח לא סגור על עצמו אם הוא אוהב בעצמו את התכונה הזאת כן או לא וגם אז צריך לדעת לפעול בחוכמה כי מהיבט מסוים אם הלקוח נגיד יש תכונה בעצמו שהוא אוהב ולא אוהב אז מהיבט מסוים אפשר לשדר לו שאתה כמוהו, במילים אחרות "אני כמוך אני מגלה אמפתיה כלפיך, אני מביע איתך הזדהות גם אני כמוך" אבל לשים לב שהלקוח גם לא אוהב את זה ואז דווקא צריך לשקף ללקוח את המקום של "כן אבל גם אני רוצה לשנות את זה.
עוד פעם הכל צריך לעשות בחוכמה הכל לפי ההקשר ולפי העניין אבל השורה התחתונה לשים לב לא תמיד צריך לשדר הזדהות עם הלקוח ולפעמים מאוד כדאי לשדר הזדהות עם הלקוח, לפעמים בשביל לסגור עסקה מה הלקוח אמר שהוא תגיד לו שגם אתה תראה לו שגם אתה כמוהו ואז הוא יגיד "אז הוא כמוני אם הוא כמוני בכל זאת הוא אומר לי את זה כנראה שזאת גם הייתה עצה טובה" מצד שני לפעמים זה בדיוק הפוך כי הלקוח יגיד "מה הוא כמוני עזוב העצה שלו לא שווה גרוש. בקיצור אם מישהו משדר לכם שהוא כמוכם יכול להיות שהוא מנסה לעבוד עליכם אם הוא משדר לכם שהוא לא כמוכם גם יכול להיות שהוא מנסה לעבוד עליכם אז שלא יעבדו עליכם.
מה זאת אומרת ליצור הזדהות עם הלקוח? הלקוח בראש שלו חושב שהוא רוצה לעשות לעצמו טוב יותר ממה שאחרים רוצים לעשות לו טוב, הלקוח מעניין אותו האינטרס של עצמו המוכר מעניין אותו האינטרס שלו כמוכר ולכן לכאורה אם המוכר רוצה להצליח למכור ללקוח הוא בעצם צריך לשדר ללקוח שהוא באותו ראש של הלקוח. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד הלקוח אומר "אני גר בירושלים" אז מוכר טוב בהנחה שהוא גר בירושלים יגיד לו "וואלה גם אני גר בירושלים", "גם אתה גר בירושלים?" אז הלקוח בתת מודע שלו אומר "גם אתה גר בירושלים מה אתה כמוני? וואלה כמוני דומה לי" ואז הלקוח אומר "אתה יודע אני בבחירות מצביע לזה ולזה" ואז המוכר אומר "גם אני מצביע בבחירות לזה ולזה" וכן הלאה.
בהנחה כמובן שהמוכר לא משקר את הלקוח שזה גם נושא אחר לשקר לא לשקר זה עניין אחר אבל בגדול לכאורה המטרה היא שהמוכר ישדר ללקוח שהוא דומה ללקוח ואז הלקוח אומר "רגע אז זה אני בכלל", זאת אומרת כשהוא מסתכל על המוכר הוא רואה את עצמו זה כאילו הוא מסתכל במראה ואם בן אדם היה רואה מישהו בדמותו ובצלמו ואומר לו "תעשה את זה, זה טוב לך" אז הוא אומר "מה כנראה שזה טוב לי כי הרי אני רוצה לעשות לעצמי טוב ואני מאמין לעצמי ואני לא אשקר את עצמי אז כנראה שאם ההוא שהוא בדיוק כמוני אומר לי 1... 2... 3 אז כנראה שזה נכון" ולכן לכאורה המסקנה האופרטיבית המתבקשת היא לשדר ללקוח שאתה כמוהו שזה גם הצעה בפני עצמה.
זאת אומרת תשדר ללקוח שאתה כמוהו תבדוק במה אתה דומה לו תשדר לו שאתה כמוהו ואז זה מגדיל את הסיכוי שלך למכור לו ואם כבר הוזכר הנושא הזה אז אני אוסיף פה עוד איזה אלמנט שצריך לבדוק אם נגיד בן אדם רוצה לשדר ללקוח שהוא כמוהו הוא גם יכול לשדר ללקוח שהוא כמוהו בדברים ייחודיים ללקוח. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד נשאל את הלקוח "תגיד לי אתה שותה מים? וואלה גם אני שותה מים" אתה כמו הלקוח נכון אבל עוד הרבה אנשים שותים מים אבל אם לדוגמה נגיד אתה יודע על הלקוח שהוא שותה מים רק מינרלים של חברה מסוימת בכוס מסוימת ואתה גם כזה ואתה אומר לו "וואלה אני כמוך בדיוק בנושא הזה והזה" מהיבט הזה בעצם משדרים ללקוח יש יותר יצירת הזדהות עם הלקוח, יותר יצירת אחדות עם הלקוח יותר יצירת הרמוניה עם הלקוח.
ואז כביכול זה מגדיל את הסיכוי שהלקוח בעצם ירצה לקנות ממך כי הוא לא חושב שיש ניגוד אינטרסים הוא אומר "וואלה אתה בדיוק כמוני אנחנו באותו ראש, אותו הדבר בוא תמכור לי מה אתה רוצה". ועכשיו אני רוצה להסביר בעצם מתי לא לשדר הזדהות עם הלקוח, מתי אסור לך לשדר ללקוח שאתה כמוהו ומתי אתה חייב לשדר ללקוח שאתה לא כמוהו אתה הפוך ממנו וזה כמובן קשור לנושא של האם בן אדם נמשך, דומה נמשך לדומה או אדם נמשך לשונה ממנו והתשובה היא שבן אדם נמשך למה שחסר לו לפעמים בן אדם נמשך, או למה שהוא חושב שחסר לו לפעמים בן אדם רוצה יותר ממה שיש לו ואז הוא דווקא ימשך למי שכמוהו לפעמים בן אדם רוצה את ההפך ממה שיש לו ואז הוא דווקא ימשך למי ששונה ממנו.
בין כך ובין כך מהדבר הזה אנחנו יכולים ללמוד לגבי הנושא של מכירות, ברגע שלקוח אומר שהוא משהו מסוים בהנחה שאתה כמו הלקוח אתה אחיו התאום הוא רק לא יודע שאתה אחיו התאום, האם צריך לשדר לו שאתה כמוהו כן או לא? והתשובה היא פשוטה צריך לשאול את עצמך, המוכר צריך לשאול את עצמו "האם אני חושב שהלקוח אוהב את מה שהוא סיפר לי על עצמו?" וכמובן שגם פה התשובה יכולה להיות לא תמיד שחור ולבן כי יכול להיות שהלקוח לא אוהב את זה והוא אמר שהוא אוהב את זה, יכול להיות שהוא אוהב את זה והוא אמר שהוא לא אוהב את זה יכול להיות מלא וריאציות אבל בא נלך קודם כל על הפשוט.
החוק הפשוט אומר כזה דבר אם הלקוח סיפר על עצמו משהו שהוא לא אוהב אצל עצמו אסור לך להגיד לו שאתה כמוהו כי אז הוא דווקא לא ירצה לקנות את המוצר כי הוא אומר "תראה אם הוא חושב שהוא עצמו חרא של בן אדם אז הוא יגיד מה גם הוא כמוני, מי ירצה בכלל לקנות ממנו", נגיד שבן אדם לדוגמה אומר "אתה יודע אתמול שתיתי אני שיכור אני לא מרוכז" וגם אתה אתמול שתית אתה שיכור אתה לא מרוכז ותגיד לו "וואלה גם אני אתמול שתיתי שיכור לא מרוכז איפה שאתה באותו מועדון שהיית גם אני הייתי", עכשיו לכאורה וואלה אנחנו בדיוק באותו ראש אותו דבר אבל מצד שני מהצד שהלקוח חושב שהוא שיכור ולא מרוכז מהצד הזה הוא גם לא סומך על שיכול דעתו אז למה שהוא יסמוך על שיכול דעתך כמוכר.
ולכן זה דווקא דבר שהלקוח אתה לא אמור להביע איתו הזדהות לגבי הדבר הזה לעומת זאת אם נגיד הלקוח אומר "אתה יודע אני למדתי באוניברסיטה הזאת והזאת אני מאוד מבין בתחום מסוים" דווקא את הדבר הזה הלקוח אוהב את זה על עצמו, הלקוח סומך על שיכול דעתו בגלל שהוא למד במקום הזה והזה באוניברסיטה הזאת והזאת את התואר הזה והזה אז אם למדת כמוהו אם למדת יותר ממנו תגיד "אני למדתי כמוך, למדתי יותר ממך את הנושא הספציפי הזה". ולכן צריך לשים לב כשלקוח מספר לכם סיפור כשאנחנו יודעים משהו על הלקוח לא תמיד צריך ליצור הזדהות עם הלקוח, כן צריך ליצור הזדהות עם הלקוח בהנחה שההזדהות היא עם תכונות חיוביות שהלקוח אוהב בעצמו, תכונות שהלקוח סומך עליהן בתהליך המכירה.
נגיד שלקוח חושב שהוא משהו מסוים ואז צריך המוכר לשאול את עצמו "האם זה שהלקוח חושב שהוא כזה האם מהצד הזה הלקוח", נגיד שבתוך הלקוח יש שני כוחות כוח פזרן וכוח שמרן כוח כזה וכוח כזה כל מיני כוחות, כל מיני ישויות האם הלקוח היה שומע לדמות הזאת שבתוכו כן או לא? אם הלקוח אוהב את הדמות הזאת שבתוכו והוא סומך עליה והוא אוהב אותה ונותן בה אמון בחלק הזה שבתוכו תשדר לו שאתה כמוהו הוא ייתן בך גם כן אמון אבל אם הלקוח דווקא לא אוהב את הדמות הזאת שבתוכו הוא לא מקבל את הדמות הזאת שבתוכו הוא רוצה לשנות אותה, הוא שונא אותה נמאס לו ממנה הוא רוצה להיפטר ממנה אז אומנם אם אתה תשדר לו שאתה כמוהו בתחום הזה וואלה הוא יגיד "הוא כמוני" אבל הוא יגיד "הוא כמוני" ולכן הוא לא יקנה ממך כי אתה כמוהו כי גם על עצמו הוא לא היה סומך כי מההיבטים הספציפיים האלה שיש בו דווקא על ההיבטים האלה הוא לא סומך.
הבנו? ולכן צריך לשים לב כאשר יוצרים הזדהות עם הלקוח לשים לב שמדובר רק על הזדהויות חיוביות שגורמות ללקוח לסמוך עליך יותר טוב ולא פחות. ולשים לב לעוד דבר שלפעמים הלקוח לא סגור על עצמו אם הוא אוהב בעצמו את התכונה הזאת כן או לא וגם אז צריך לדעת לפעול בחוכמה כי מהיבט מסוים אם הלקוח נגיד יש תכונה בעצמו שהוא אוהב ולא אוהב אז מהיבט מסוים אפשר לשדר לו שאתה כמוהו, במילים אחרות "אני כמוך אני מגלה אמפתיה כלפיך, אני מביע איתך הזדהות גם אני כמוך" אבל לשים לב שהלקוח גם לא אוהב את זה ואז דווקא צריך לשקף ללקוח את המקום של "כן אבל גם אני רוצה לשנות את זה.
עוד פעם הכל צריך לעשות בחוכמה הכל לפי ההקשר ולפי העניין אבל השורה התחתונה לשים לב לא תמיד צריך לשדר הזדהות עם הלקוח ולפעמים מאוד כדאי לשדר הזדהות עם הלקוח, לפעמים בשביל לסגור עסקה מה הלקוח אמר שהוא תגיד לו שגם אתה תראה לו שגם אתה כמוהו ואז הוא יגיד "אז הוא כמוני אם הוא כמוני בכל זאת הוא אומר לי את זה כנראה שזאת גם הייתה עצה טובה" מצד שני לפעמים זה בדיוק הפוך כי הלקוח יגיד "מה הוא כמוני עזוב העצה שלו לא שווה גרוש. בקיצור אם מישהו משדר לכם שהוא כמוכם יכול להיות שהוא מנסה לעבוד עליכם אם הוא משדר לכם שהוא לא כמוכם גם יכול להיות שהוא מנסה לעבוד עליכם אז שלא יעבדו עליכם.
050-3331-331