10:32שינוי הרגלים, לשנות הרגלים, הטמעת תהליכים, בבת אחת, צעד אחרי צעד, הכל או כלום, בכל פעם קצת, צעד קטן בכל פעם, בישול צפרדעים, שיטות שכנוע, איך לשכנע? שכנוע עצמי, לשכנע אחרים
מה המשמעות של משל הצפרדע והמים הרותחים?
אליעד כהן מתייחס בניתוח מפורט למשל מפורסם - הניסוי עם הצפרדע והמים הרותחים. הניסוי הוא כזה שאם לוקחים צפרדע וזורקים אותה לתוך מים רותחים, היא מיד תקפוץ החוצה ותחמוק מהסכנה. לעומת זאת, אם מניחים את הצפרדע במים קרים ומחממים את המים באיטיות ובהדרגה, הצפרדע לא מבחינה בסכנה ולא קופצת, ובסופו של דבר מתה. אליעד מסביר את הנמשל הפשוט של הסיפור: בני אדם, בדומה לצפרדע, מתרגלים בהדרגה לשינויים סביבם, גם אם מדובר בשינויים שליליים. אם היו נזרקים למציאות בעייתית בבת אחת, היו דוחים אותה מיידית. אך כאשר המצב מחמיר בהדרגה, הם מתרגלים אליו מבלי להתנגד.
כיצד הדוגמה על מחירי הדלק ממחישה את הנמשל?
אליעד כהן מציג דוגמה מחיי היום - יום של העלייה ההדרגתית במחירי הדלק. הוא מסביר שאם המחיר היה קופץ בבת אחת במאה אחוז, כולם היו מתנגדים לכך. אך כאשר המחיר עולה באיטיות של עשר אגורות בכל פעם, ובכל פעם יש גם ירידה קטנה ומייד שוב עליה נוספת, אנשים מתרגלים וחושבים שהמצב הגיוני ורגיל, למרות שהמחיר כבר הפך להיות גבוה משמעותית ממה שהיה בהתחלה. הדוגמה הזו ממחישה כיצד אנשים מסתגלים לשינויים קטנים מבלי להרגיש באיום או בסכנה, למרות שהמצב עלול להזיק להם בטווח הארוך.
איך משל הזבל מראה את הסכנה שבהרגלים הדרגתיים?
אליעד מביא דוגמה נוספת מהעולם המודרני: הזבל המצטבר. בהתחלה לא היה הרבה זבל, אבל עם הזמן כמות הזבל גדלה והפכה להיות בעיה עולמית. אם מלכתחילה היו מטילים על האנושות את כמות הזבל העצומה שנוצרת כיום, אנשים היו מתנגדים בתוקף. אך בגלל שהזבל הצטבר לאט - לאט, המצב התקבל בהדרגה. אליעד מדגיש את החשיבות של ראיית התהליך כולו מראש, כדי להבין לאן מובילים השינויים הקטנים האלה.
כיצד ניתן להשתמש בעיקרון ההדרגתיות באופן חיובי?
למרות שהעיקרון של הסתגלות הדרגתית מציג בדרך כלל את ההשפעות השליליות של קבלת הרגלים רעים, אליעד כהן מסביר שאפשר לנצל אותו גם לטובה. לדוגמה, אדם המעוניין לבצע שינוי חיובי בחייו, כמו להכניס הרגל חדש או לשפר את יכולת ההתמדה שלו, יכול לעשות זאת בהדרגה. הוא נותן דוגמה למישהו שקשה לו לשאול את עצמו שאלות עמוקות. במקום לדרוש מעצמו לעשות זאת כל היום, הוא יכול להתחיל מצעד קטן, כמו לשים תזכורת בטלפון שתעלה פעם בשעה, ואז להגביר את התדירות. כך, משהו שנראה קשה מאוד בהתחלה, יהפוך עם הזמן להרגל טבעי וקל יותר.
אילו דוגמאות מעשיות נוספות מדגישות את חשיבות ההדרגתיות?
אליעד נותן גם דוגמה מעולם הכושר הגופני: אדם שרוצה לעשות שפגאט לא יכול לבצע את התרגיל בבת אחת כי הוא עלול להיפצע. לכן, הוא נדרש לשפר את הגמישות שלו בצורה הדרגתית, צעד קטן בכל פעם. בכל פעם הוא מותח את גופו מעט יותר, עד שמגיע למצב שבו התרגיל מרגיש טבעי ופחות כואב.
הוא גם מדגים את העיקרון בהקשר של יחסים בינאישיים. לדוגמה, ילד שרוצה לקבל כסף מאמו יכול בהתחלה להציע לה עזרה בבית ללא תמורה, ובהדרגה לבקש משהו בתמורה קטנה, וכך עם הזמן, האם מתרגלת למצב שבו היא נותנת לו יותר ויותר דברים, עד שהיא כבר רגילה לתת, אפילו בלי תמורה מצדו. כך, משהו שנתפס בתחילה כנדיבות חד - פעמית, הופך להרגל קבוע.
מתי עדיף דווקא לבצע שינויים בבת אחת?
למרות היתרונות של הגישה ההדרגתית, אליעד מדגיש שיש מקרים בהם דווקא כניסה ישירה עדיפה. למשל, הוא מתייחס לדוגמה של כניסה לבריכה קרה. כשמישהו נכנס בהדרגה לבריכה קרה, הגוף שלו חווה קונפליקט, כי חלקו חם וחלקו קר, דבר הגורם לאי נוחות גדולה יותר מאשר כניסה חד - פעמית ומהירה למים. במקרה הזה, כניסה ישירה מאפשרת הסתגלות מהירה יותר.
הוא נותן דוגמה נוספת בהקשר של חרדות או פחדים: לפעמים, עדיף להתמודד עם פחד באופן ישיר (חשיפה ישירה), כי התהליך ההדרגתי עשוי להיות דווקא ארוך ומתיש מדי, וכך אנשים עלולים להימנע מההתמודדות עצמה. למשל, גבר שרוצה להתחיל עם אישה - לפעמים עדיף שיפנה אליה ישירות ויסתכן בדחייה, במקום לנסות בהדרגה, דבר שעלול להעצים את הפחד או המתח.
כיצד משל הצפרדע עוזר לנו להטיל ספק בהרגלים שלנו?
אליעד מדגיש שהעיקרון המרכזי של המשל הוא העלאת המודעות למצבים בחיינו, בהם ייתכן שאנו נמצאים שלא מתוך רצון אמיתי, אלא פשוט כי התרגלנו לכך. הוא ממליץ לשאול באופן מודע שאלות כמו: "האם אני באמת רוצה את זה, או שאני כאן כי אני רגיל?" ו - "האם הדבר הזה באמת טוב לי או שהוא רק מוכר?" ההבנה הזו יכולה לסייע לאדם להשתחרר מדברים שעושים לו רע לאורך זמן, או להכניס לחייו שינויים חיוביים בצורה קלה יותר.
אליעד מסכם שהמודעות לכך שאנחנו מסתגלים בהדרגה למצבים לא רצויים, מאפשרת לנו לבחור טוב יותר, לזהות דפוסים מסוכנים מראש וליצור שינויים משמעותיים וחיוביים בחיינו.
אליעד כהן מתייחס בניתוח מפורט למשל מפורסם - הניסוי עם הצפרדע והמים הרותחים. הניסוי הוא כזה שאם לוקחים צפרדע וזורקים אותה לתוך מים רותחים, היא מיד תקפוץ החוצה ותחמוק מהסכנה. לעומת זאת, אם מניחים את הצפרדע במים קרים ומחממים את המים באיטיות ובהדרגה, הצפרדע לא מבחינה בסכנה ולא קופצת, ובסופו של דבר מתה. אליעד מסביר את הנמשל הפשוט של הסיפור: בני אדם, בדומה לצפרדע, מתרגלים בהדרגה לשינויים סביבם, גם אם מדובר בשינויים שליליים. אם היו נזרקים למציאות בעייתית בבת אחת, היו דוחים אותה מיידית. אך כאשר המצב מחמיר בהדרגה, הם מתרגלים אליו מבלי להתנגד.
כיצד הדוגמה על מחירי הדלק ממחישה את הנמשל?
אליעד כהן מציג דוגמה מחיי היום - יום של העלייה ההדרגתית במחירי הדלק. הוא מסביר שאם המחיר היה קופץ בבת אחת במאה אחוז, כולם היו מתנגדים לכך. אך כאשר המחיר עולה באיטיות של עשר אגורות בכל פעם, ובכל פעם יש גם ירידה קטנה ומייד שוב עליה נוספת, אנשים מתרגלים וחושבים שהמצב הגיוני ורגיל, למרות שהמחיר כבר הפך להיות גבוה משמעותית ממה שהיה בהתחלה. הדוגמה הזו ממחישה כיצד אנשים מסתגלים לשינויים קטנים מבלי להרגיש באיום או בסכנה, למרות שהמצב עלול להזיק להם בטווח הארוך.
איך משל הזבל מראה את הסכנה שבהרגלים הדרגתיים?
אליעד מביא דוגמה נוספת מהעולם המודרני: הזבל המצטבר. בהתחלה לא היה הרבה זבל, אבל עם הזמן כמות הזבל גדלה והפכה להיות בעיה עולמית. אם מלכתחילה היו מטילים על האנושות את כמות הזבל העצומה שנוצרת כיום, אנשים היו מתנגדים בתוקף. אך בגלל שהזבל הצטבר לאט - לאט, המצב התקבל בהדרגה. אליעד מדגיש את החשיבות של ראיית התהליך כולו מראש, כדי להבין לאן מובילים השינויים הקטנים האלה.
כיצד ניתן להשתמש בעיקרון ההדרגתיות באופן חיובי?
למרות שהעיקרון של הסתגלות הדרגתית מציג בדרך כלל את ההשפעות השליליות של קבלת הרגלים רעים, אליעד כהן מסביר שאפשר לנצל אותו גם לטובה. לדוגמה, אדם המעוניין לבצע שינוי חיובי בחייו, כמו להכניס הרגל חדש או לשפר את יכולת ההתמדה שלו, יכול לעשות זאת בהדרגה. הוא נותן דוגמה למישהו שקשה לו לשאול את עצמו שאלות עמוקות. במקום לדרוש מעצמו לעשות זאת כל היום, הוא יכול להתחיל מצעד קטן, כמו לשים תזכורת בטלפון שתעלה פעם בשעה, ואז להגביר את התדירות. כך, משהו שנראה קשה מאוד בהתחלה, יהפוך עם הזמן להרגל טבעי וקל יותר.
אילו דוגמאות מעשיות נוספות מדגישות את חשיבות ההדרגתיות?
אליעד נותן גם דוגמה מעולם הכושר הגופני: אדם שרוצה לעשות שפגאט לא יכול לבצע את התרגיל בבת אחת כי הוא עלול להיפצע. לכן, הוא נדרש לשפר את הגמישות שלו בצורה הדרגתית, צעד קטן בכל פעם. בכל פעם הוא מותח את גופו מעט יותר, עד שמגיע למצב שבו התרגיל מרגיש טבעי ופחות כואב.
הוא גם מדגים את העיקרון בהקשר של יחסים בינאישיים. לדוגמה, ילד שרוצה לקבל כסף מאמו יכול בהתחלה להציע לה עזרה בבית ללא תמורה, ובהדרגה לבקש משהו בתמורה קטנה, וכך עם הזמן, האם מתרגלת למצב שבו היא נותנת לו יותר ויותר דברים, עד שהיא כבר רגילה לתת, אפילו בלי תמורה מצדו. כך, משהו שנתפס בתחילה כנדיבות חד - פעמית, הופך להרגל קבוע.
מתי עדיף דווקא לבצע שינויים בבת אחת?
למרות היתרונות של הגישה ההדרגתית, אליעד מדגיש שיש מקרים בהם דווקא כניסה ישירה עדיפה. למשל, הוא מתייחס לדוגמה של כניסה לבריכה קרה. כשמישהו נכנס בהדרגה לבריכה קרה, הגוף שלו חווה קונפליקט, כי חלקו חם וחלקו קר, דבר הגורם לאי נוחות גדולה יותר מאשר כניסה חד - פעמית ומהירה למים. במקרה הזה, כניסה ישירה מאפשרת הסתגלות מהירה יותר.
הוא נותן דוגמה נוספת בהקשר של חרדות או פחדים: לפעמים, עדיף להתמודד עם פחד באופן ישיר (חשיפה ישירה), כי התהליך ההדרגתי עשוי להיות דווקא ארוך ומתיש מדי, וכך אנשים עלולים להימנע מההתמודדות עצמה. למשל, גבר שרוצה להתחיל עם אישה - לפעמים עדיף שיפנה אליה ישירות ויסתכן בדחייה, במקום לנסות בהדרגה, דבר שעלול להעצים את הפחד או המתח.
כיצד משל הצפרדע עוזר לנו להטיל ספק בהרגלים שלנו?
אליעד מדגיש שהעיקרון המרכזי של המשל הוא העלאת המודעות למצבים בחיינו, בהם ייתכן שאנו נמצאים שלא מתוך רצון אמיתי, אלא פשוט כי התרגלנו לכך. הוא ממליץ לשאול באופן מודע שאלות כמו: "האם אני באמת רוצה את זה, או שאני כאן כי אני רגיל?" ו - "האם הדבר הזה באמת טוב לי או שהוא רק מוכר?" ההבנה הזו יכולה לסייע לאדם להשתחרר מדברים שעושים לו רע לאורך זמן, או להכניס לחייו שינויים חיוביים בצורה קלה יותר.
אליעד מסכם שהמודעות לכך שאנחנו מסתגלים בהדרגה למצבים לא רצויים, מאפשרת לנו לבחור טוב יותר, לזהות דפוסים מסוכנים מראש וליצור שינויים משמעותיים וחיוביים בחיינו.
- איך לשנות הרגלים?
- איך להתמודד עם שינויים?
- התמודדות עם פחדים
- שיטות לשיפור עצמי
- מודעות עצמית
משל הצפרדע והחום ההדרגתי
הסיפור מתחיל בתיאור ניסוי ידוע עם צפרדעים: אם צפרדע תושלך לתוך מים רותחים, היא תקפוץ החוצה באופן מיידי, אך אם תניח אותה במים קרים ותחמם אותם בהדרגה, היא תישאר בהם עד שתמות. הרעיון מאחורי הניסוי הזה משמש כמשל למצבים שבהם אנשים מסתגלים למציאות לא רצויה מכיוון שהשינויים בה נעשים בצורה הדרגתית.
המשמעות הפסיכולוגית של הניסוי
ישנם דברים שלימדו אותנו, אך איננו בוחנים האם הם נכונים או לא. לעיתים, אנו מסתגלים למשהו בצורה כל כך הדרגתית, עד שהוא הופך למובן מאליו ואיננו מטילים בו ספק. זה מתקשר לתהליך שבו אנשים מתרגלים למציאות מסוימת ונמנעים מהטלת ספק רק כי הם "כבר רגילים לכך".
המהות של הסיפור היא שבמצבים מסוימים, אילו היינו נזרקים בבת אחת למציאות מסוימת, היינו דוחים אותה מיד. אך אם השינוי קורה בצורה הדרגתית, אנו מקבלים אותו. זה נכון לא רק ביחס לתפיסות, אלא גם ביחס למצבים יומיומיים - כמו עליית מחירי הדלק או הצטברות של פסולת - אם היו קופצים למצב הסופי בבת אחת, היינו מתנגדים לו, אך מאחר שזה קרה לאט לאט, התרגלנו.
מה אפשר ללמוד מזה?
אם אנחנו מזהים שהתהליך הזה מתרחש בחיים שלנו, עלינו לפתח מודעות ולנסות לראות את הסוף של התהליך כבר בשלבים הראשונים שלו. במקום להתרגל לשינויים קטנים שמובילים אותנו בהדרגה למצב לא רצוי, עדיף לזהות את הדפוס ולהגיב בהתאם.
השלכות נוספות של התהליך
התהליך הזה לא רק שלילי, אלא יש לו גם צדדים חיוביים. באותו אופן שבו אפשר לגרום לאדם להסתגל לרע, ניתן להשתמש בשיטה ההדרגתית כדי לגרום לאדם להסתגל לטוב. אם קשה לאדם לעשות שינוי חיובי בבת אחת, ניתן לבצע אותו בהדרגה, צעד אחר צעד, עד שהוא הופך להיות טבעי עבורו.
שימושים מעשיים של השיטה
הסיפור הזה יכול לשמש גם ככלי לשינוי עצמי או להשפעה על אחרים. לדוגמה, אם מישהו רוצה להרגיל את עצמו לחשוב בצורה מסוימת או לאמץ הרגל חדש, עדיף שיתחיל בצעדים קטנים ויגביר את הקצב בהדרגה. כך, משהו שהיה נראה בלתי אפשרי הופך להיות קל יותר עם הזמן.
דוגמה נוספת היא בתרגול גופני - מי שרוצה להגביר את הגמישות שלו לא יכול לעשות זאת בקפיצה אחת, אלא באמצעות שיפור הדרגתי. באופן דומה, אם מישהו רוצה לשפר את יכולתו להתמיד במשימות קשות, אפשר להתחיל ממשימות קלות יותר ולהעלות את הקושי בהדרגה.
השוואה בין שיטות שונות
למרות שהשיטה ההדרגתית עובדת במקרים רבים, יש מקרים שבהם דווקא גישה ישירה עדיפה. למשל, אם אדם צריך להיכנס לבריכה קרה, לעיתים עדיף לקפוץ ישר פנימה במקום להיכנס לאט, כי הכניסה ההדרגתית עלולה לגרום לו לחוות יותר אי - נוחות.
דוגמה נוספת היא בתחום החרדות - לעיתים, התמודדות ישירה עם פחד (מה שנקרא "חשיפה ישירה") יכולה להיות יעילה יותר מאשר התמודדות הדרגתית. לכן, בכל מצב יש לבדוק איזו גישה עדיפה - האם להיכנס בהדרגה, או פשוט לקפוץ פנימה ולסיים עם זה.
מסקנה
המשל על הצפרדע מאפשר לנו להבין כיצד אנו מסתגלים בהדרגה למצבים שאולי היינו דוחים אם הם היו נכפים עלינו בבת אחת. מצד שני, אותו עיקרון יכול לשמש גם לטובתנו - כשאנחנו רוצים להסתגל לשינויים חיוביים. המודעות לתהליך הזה מאפשרת לנו לשאול: האם אני עושה את מה שאני עושה כי אני באמת רוצה, או רק כי התרגלתי? האם אני במקום הזה כי הוא טוב עבורי, או כי פשוט לא שמתי לב לשינויים הקטנים שהביאו אותי אליו? ההבנה הזו יכולה לעזור לנו לקחת שליטה על חיינו, לבחור את השינויים שאנו רוצים ולעמוד על המשמר מול אלה שאינם מועילים לנו.
הסיפור מתחיל בתיאור ניסוי ידוע עם צפרדעים: אם צפרדע תושלך לתוך מים רותחים, היא תקפוץ החוצה באופן מיידי, אך אם תניח אותה במים קרים ותחמם אותם בהדרגה, היא תישאר בהם עד שתמות. הרעיון מאחורי הניסוי הזה משמש כמשל למצבים שבהם אנשים מסתגלים למציאות לא רצויה מכיוון שהשינויים בה נעשים בצורה הדרגתית.
המשמעות הפסיכולוגית של הניסוי
ישנם דברים שלימדו אותנו, אך איננו בוחנים האם הם נכונים או לא. לעיתים, אנו מסתגלים למשהו בצורה כל כך הדרגתית, עד שהוא הופך למובן מאליו ואיננו מטילים בו ספק. זה מתקשר לתהליך שבו אנשים מתרגלים למציאות מסוימת ונמנעים מהטלת ספק רק כי הם "כבר רגילים לכך".
המהות של הסיפור היא שבמצבים מסוימים, אילו היינו נזרקים בבת אחת למציאות מסוימת, היינו דוחים אותה מיד. אך אם השינוי קורה בצורה הדרגתית, אנו מקבלים אותו. זה נכון לא רק ביחס לתפיסות, אלא גם ביחס למצבים יומיומיים - כמו עליית מחירי הדלק או הצטברות של פסולת - אם היו קופצים למצב הסופי בבת אחת, היינו מתנגדים לו, אך מאחר שזה קרה לאט לאט, התרגלנו.
מה אפשר ללמוד מזה?
אם אנחנו מזהים שהתהליך הזה מתרחש בחיים שלנו, עלינו לפתח מודעות ולנסות לראות את הסוף של התהליך כבר בשלבים הראשונים שלו. במקום להתרגל לשינויים קטנים שמובילים אותנו בהדרגה למצב לא רצוי, עדיף לזהות את הדפוס ולהגיב בהתאם.
השלכות נוספות של התהליך
התהליך הזה לא רק שלילי, אלא יש לו גם צדדים חיוביים. באותו אופן שבו אפשר לגרום לאדם להסתגל לרע, ניתן להשתמש בשיטה ההדרגתית כדי לגרום לאדם להסתגל לטוב. אם קשה לאדם לעשות שינוי חיובי בבת אחת, ניתן לבצע אותו בהדרגה, צעד אחר צעד, עד שהוא הופך להיות טבעי עבורו.
שימושים מעשיים של השיטה
הסיפור הזה יכול לשמש גם ככלי לשינוי עצמי או להשפעה על אחרים. לדוגמה, אם מישהו רוצה להרגיל את עצמו לחשוב בצורה מסוימת או לאמץ הרגל חדש, עדיף שיתחיל בצעדים קטנים ויגביר את הקצב בהדרגה. כך, משהו שהיה נראה בלתי אפשרי הופך להיות קל יותר עם הזמן.
דוגמה נוספת היא בתרגול גופני - מי שרוצה להגביר את הגמישות שלו לא יכול לעשות זאת בקפיצה אחת, אלא באמצעות שיפור הדרגתי. באופן דומה, אם מישהו רוצה לשפר את יכולתו להתמיד במשימות קשות, אפשר להתחיל ממשימות קלות יותר ולהעלות את הקושי בהדרגה.
השוואה בין שיטות שונות
למרות שהשיטה ההדרגתית עובדת במקרים רבים, יש מקרים שבהם דווקא גישה ישירה עדיפה. למשל, אם אדם צריך להיכנס לבריכה קרה, לעיתים עדיף לקפוץ ישר פנימה במקום להיכנס לאט, כי הכניסה ההדרגתית עלולה לגרום לו לחוות יותר אי - נוחות.
דוגמה נוספת היא בתחום החרדות - לעיתים, התמודדות ישירה עם פחד (מה שנקרא "חשיפה ישירה") יכולה להיות יעילה יותר מאשר התמודדות הדרגתית. לכן, בכל מצב יש לבדוק איזו גישה עדיפה - האם להיכנס בהדרגה, או פשוט לקפוץ פנימה ולסיים עם זה.
מסקנה
המשל על הצפרדע מאפשר לנו להבין כיצד אנו מסתגלים בהדרגה למצבים שאולי היינו דוחים אם הם היו נכפים עלינו בבת אחת. מצד שני, אותו עיקרון יכול לשמש גם לטובתנו - כשאנחנו רוצים להסתגל לשינויים חיוביים. המודעות לתהליך הזה מאפשרת לנו לשאול: האם אני עושה את מה שאני עושה כי אני באמת רוצה, או רק כי התרגלתי? האם אני במקום הזה כי הוא טוב עבורי, או כי פשוט לא שמתי לב לשינויים הקטנים שהביאו אותי אליו? ההבנה הזו יכולה לעזור לנו לקחת שליטה על חיינו, לבחור את השינויים שאנו רוצים ולעמוד על המשמר מול אלה שאינם מועילים לנו.
- איך לשנות הרגלים
- איך להתמודד עם שינויים
- התמודדות עם פחדים
- שיטות לשיפור עצמי
- מודעות עצמית
ש: הוא כאילו.
אליעד: מי?
ש: המורה שלי אז הוא מספר לנו על.
אליעד: רק דבר יותר בקול קצת תנסה.
ש: הוא סיפר לנו על ניסוי כזה שעשו עם צפרדעים.
אליעד: ניסוי שעשו עם צפרדעים אוקי.
ש: שכאילו אם אתה מניח צפרדע בתוך מים ואז אתה שופך עליה מים רותחים אז ישר היא קופצת ישר עפה משמה אבל אם אתה מניח אותה במים וכאילו.
אליעד: מכיר את הסיפור אוקי.
ש: לאט לאט מרתיח את זה אז היא נשארת כאילו בחום עד שהיא מתה.
אליעד: אם עכשיו תיקחי צפרדע תזרקי אותה לתוך סיר רותח היא תקפוץ החוצה לעומת זאת אם תכניסי צפרדע למים קרים ותתחילי להרתיח לאט לאט היא לא תקפוץ החוצה עד שהיא תמות, כמו שנגיד גרגמל היה עושה לדרדסים הוא היה שופך אותם ואז לאט לאט היה מרתיח את המים פתאום אומר רגע חם לי פה כאילו פתאום הם היו קולטים שהם הולכים למות.
ש: ואז הוא כאילו דיבר איתנו על זה, אז אני לא יודע למה כי השלכתי את זה לדברים שאתה אומר הוא דיבר על זה שכאילו שיש דברים שלימדו אותנו ואנחנו צריכים לברר עם עצמנו האם זה משהו שזרקו אותנו לתוך ואז אנחנו לא נקבל את זה אבל זה יותר מתקשר באופן שבו.
אליעד: מה זה אומר לך איפה אתה הצפרדע ואיפה המים החמים?
ש: זהו זה הכיוון של לקחת את זה לצד השני שכאילו אנחנו צריכים לבדוק עם עצמנו הרבה פעמים אולי בעצם הרגילו אותנו שזה בסדר.
אליעד: בצורה מדורגת נכון.
ש: כן אז זה כאילו מתקשר לכל מה שאתה אומר להטיל ספק כי בגלל שאנחנו הרבה פעמים נמצאים במקום הזה שהורגלנו כבר שזה ככה וזה לא צריך להיות וכאילו זהו להטיל על זה ספק.
אליעד: זה לא רק על הקטע של הורגלנו זה הורגלנו לדבר שאם מלכתחילה, מה זה אומר מה המהות של הסיפור? שאם היו עושים לך רע מלכתחילה היית אומר "לא רוצה" אז התחילו לאט לאט כל פעם, בהתחלה זה בכלל היה מים קרים נעימים ואז פתאום היה בהם טיפה חם ואפילו יותר נעימים בכלל ואחר כך זה פתאום התחיל להיות טיפה לא נעים אחר כך זה עוד טיפה לא נעים ואחר כך זה עוד טיפה לא נעים ואתה כבר רגיל להיות בזה עד שאתה מת.
ש: כן זה בדיוק מה שהוא אמר.
אליעד: עכשיו השאלה היא אז מה זה אומר לגבי הבן אדם? שיש דברים שכאילו שהורגים אותו לאט לאט והוא לא נלחם בהם.
ש: כן הוא מקבל את זה כאילו שזה בסדר.
אליעד: נגיד המחיר של הדלק אם היו מעלים אותו בבת אחת במאה אחוז ועל כל פעם מעלים אותו בעשר אגורות עוד עשר אחר כך מורידים בשתי אגורות אחר כך מעלים בעוד עשר אגורות, אחר כך מורידים בחמש אגורות כל פעם מעלים ומעלים מורידים קצת מעלים ומעלים מורידים קצת.
ש: וזה כאילו בסדר.
אליעד: כן אתה אומר זה הגיוני.
ש: הוא נגיד נתן דוגמה עם זבל כאילו שבהתחלה לא היה הרבה זבל אז היום יש לנו כמויות זבל למרות ששתי שליש מהאוכל בעולם נזרק שנוצר כאילו.
אליעד: אוקי.
ש: אבל אם נגיד היו באים בבום מההתחלה ומגיעים למצב הקיים אז האנשים היו מתלהמים הם לא מקבלים את זה.
אליעד: יפה אז מה זה בעצם אומר? זה אומר בעצם שמראש לראות את הסוף של התהליך, זאת אומר כשאתה נכנס לתהליך תנסה לראות את הסוף שלו ואז אתה יכול למנוע מעצמך מצבים כאלה.
ש: אני פשוט קישרתי את זה למה שאתה מדבר על להטיל ספק כי כאילו הרבה פעמים אנחנו כבר בתוך המים רותחים כבר כאילו ואנחנו לא יודעים את זה אז כאילו להטיל ספק על המצב האם מחויב שזה יהיה ככה.
אליעד: האם אני באמת רוצה אותו או שאני נמצא פה כי אני כבר רגיל להיות פה.
ש: כן.
אליעד: זה כמו להגיד שיש איזו התנהגות שאתה עושה אותה ואתה שואל את עצמך "האם אני באמת רוצה לעשות אותה או שאני פשוט בגלל שאני כבר כל כך הרבה זמן עושה אותה לכן אני עושה אותה למרות שהיא עושה לי רע בכלל?". עכשיו בא ננסה לראות אם זה מחויב, זה מחויב אולי יש משהו טוב בזה בכלל?
ש: אם לא היה בזה משהו טוב לא היינו עושים את זה.
אליעד: באמת את בטוחה בזה. הלאה עכשיו השאלה בא ננסה לראות התהליך הזה הוא רק רע? קודם כל יש בו גם משהו טוב, שנייה קודם כל מה שאמרת זאת שיטה זאת אומרת יש פה את המובן השלילי, מה אומר המובן השלילי? המובן השלילי אומר שמישהו יכול לרמות אותך ויכול בעצם לקחת משהו שעושה לך מאוד רע, נגיד שמישהו רוצה לעשות לך מאוד רע אז הוא לא ישר יעשה לך רע הוא יתחיל בכלל לעשות לך טוב ואז יעשה לך טיפה רע ועוד טיפה רע עד שאתה כבר רגיל וכבר נראה לך שהרע הזה זה כבר כאילו, הרע הזה עד שהרע הזה הורג אותך ואתה אפילו לא חשבת להילחם בו כי אתה כבר רגיל להיות פה.
אבל יש לזה גם היבטים חיוביים מה ההיבטים החיוביים? קודם כל אם אתה רוצה לעשות את זה למישהו אחר ולאו דווקא רע. שים לב המהות של העניין היא שבעצם בן אדם מתרגל למשהו מרוב שהוא מתרגל הוא כבר לא רואה שזה רע, אם כל פעם תעשה לו עוד טיפה רע ועוד טיפה רע הוא יתרגל אבל מה האמת שזה לאו דווקא רע זה גם דבר שהוא טוב ושאתה חושב שהוא רע. אפשר לקחת את הסיפור הזה כדוגמה חיובית איך לבשל צפרדעים, מה זאת אומרת? יש בתוכו של הבן אדם דברים טובים שהוא רוצה לעשות אבל קשה לו לעשות אותם.
נגיד לדוגמה בן אדם רוצה נגיד לשאול את עצמו למה ונגיד שקשה לו לשאול את עצמו למה, אוקי אז הוא יכול כמו בצפרדע אם לדוגמה נגיד הוא יגיד לעצמו "טוב מעכשיו אני כל היום שואל את עצמי למה נצמד לאמת זה וזה, קשה לא אני לא יכול קופץ משם, מים רותחים לי קופץ", יפה אז אומרים לו "אדוני תשאל פעם בשעה שים לך שלט תזכורת בפלאפון פעם בשעה, למה אתה עושה את מה שאתה עושה" סתם תזכורת כזאת כל שעה, אוקי נחמד קופץ popup לראש אחר כך תעשה לך משהו יותר ויותר ואז בעצם הדבר שנראה לך הכי רע עד כדי כך שאם היו זורקים אותך למים החמים והיית בורח ממנו יכול בכלל להיראות לך כטוב עד כדי כך שאפילו אם הוא יהרוג אותך לא תברח ממנו.
אוקי זאת אומרת יש פה שכל הפוך, מה הרעיון? שהסיפור הזה שסופר במקור סופר כתיאור של דבר רע ואני הסתכלתי על המהות של התהליך שאלתי את עצמי האם שהתהליך הזה משקף משהו רע לא בהכרח. נגיד בן אדם נגיד שלומד יוגה ונגיד שהוא עושה תרגילי גמישות נניח אז הוא לא יכול בבת אחת אם ייקחו אותו בבת אחת יגידו לו תעשה שפגאט הוא לא יכול הוא ישר יפצע ימות, יברח לא יודע מה אז אומרים לו תגיע לאיזה מצב תישאר שם עכשיו עוד טיפה ועוד טיפה עד שהוא מגיע למצב שהוא מתרגל לזה וזה כבר נראה לו טבעי.
זאת אומרת אפשר גם לראות את זה בקטע טוב דווקא גם אם אתה רוצה לעשות את זה על מישהו אחר, אוקי דוגמה נגיד אתה נגיד רוצה כסף מאמא שלך נגיד סתם, לא שנייה אתה בהתחלה אומר לה "אולי אני אעזור לך בבית?" סתם אתה בכלל בא מתנדב עוזר, אחר כך אתה אומר לה "אולי את יודעת תכיני לי צהריים תוך כדי כזה" כן אתה עוזר היא תכין לך צהריים, "תני לי איזה משהו" כן אתה ילד טוב עוזר ואז אתה מרגיל אותה לתת ואז אתה כל פעם עובד קצת פחות, אתה מבין ואז בסוף היא כבר התרגלה לתת ואתה בכלל עזבת את הבית, אתה מבין ואז אתה צועק עליה "למה לא נתת לי היום כסף" אתה מבין כאילו וזה בכלל התחיל מזה שאתה בכלל רצית להתנדב לעזור, יפה זה 1. עכשיו 2. במובן שאתה מול עצמך אם יש משהו שקשה לך ואתה אומר, ברמה כל קשה לך שזה נראה לך כמו מים רותחים שהיית בורח מהם אז אתה יכול לאט לאט להיכנס.
ש: לנסות באופן הדרגתי.
אליעד: כן אבל מה ההפך של זה בוא נמצא את ההפך, האם בהכרח מחויב שכשבן אדם מיישם משהו הדרגתי יהיה לו יותר קל? לא בהכרח למה לא בהכרח בא ננסה לחשוב את ההיגיון למה לא בהכרח, איפה יש דוגמה.
ש: הדרגתי יכול להביא תירוץ לא להתמודד עם משהו שהוא קשה מדי.
אליעד: איפה יש מקרים שבהם תהליך הדרגתי שאתה לא יכול לעשות אותו אתה יכול לעשות אותו או בבת אחת או לא לעשות אותו בכלל?
ש: חרדה מסוימת.
אליעד: לא שנייה בא ננסה לחשוב נגיד שיש בריכה קרה, אוקי בריכה קרה בן אדם נגיד רוצה להיכנס אליה עכשיו יש את הגישה שאומרת תיכנס כל פעם טיפה, אבל מה הרעיון? הרעיון הוא שכשבן אדם נכנס רק טיפה בכל פעם אז יש לו יותר קונפליקט בגוף כי חלק מהגוף חם חלק מהגוף קר ואז הגוף לא יודע מה לעשות והגוף משתגע.
ש: לגמור עם זה כבר.
אליעד: בדיוק ואז הוא לא יכול להיכנס כי הוא נכנס לאט לאט אומר אני אתרגל לקור אבל זה סבל מאוד קשה שיש חצי גוף חם וחצי גוף קר נגיד אז לפעמים דווקא אם אתה לא רוצה שיהיה לך קר תיכנס כל כולך ואז כאילו יהיה לך אומנם יותר קשה בהתחלה אבל אז כאילו כבר התרגלת. נגיד שאתה מתחיל נגיד עם מישהי אז אתה יכול להגיד "אוקי אני אתחיל איתה לאט לאט" אבל יכול להיות שאתה תהיה בחרדה ואז אתה לא תצליח לדבר איתה בכלל, לפעמים אתה אומר "יאללה אני אתחיל איתה באופן חופשי מקסימום היא תגיד לי לא" אבל יכול להיות שזה גם כן יצליח כי אתה כאילו הימרת על כל הקופה.
ולכן מה אנחנו מבינים שלפעמים יש שיטה לקפוץ בבת אחת ולפעמים דווקא אם הבן אדם יהיה מוכן לקפוץ למים הרותחים רק אז הוא יוכל להיכנס אליהם אם לא, אם אתה תגיד "טוב לאט לאט" אתה ברחת כבר אין אפשרות לאט או שאתה עושה את זה או שלא. ולפעמים יש גם את הגישה ההפוכה ובן אדם שרוצה לעשות משהו צריך לחשוב שיש לו שתי שיטות אפשרות אחת לקפוץ לזה במכה אחת ואפשרות לעשות את זה מדורג, עכשיו אותו דבר כשבן אדם שהוא כבר עושה משהו ושזה מהצד המקורי של הסיפור לברר האם "אני עושה את זה כי אני רוצה, אני עושה את זה כי אמרו לי, אני עושה את זה כי אני רגיל, אני עושה את זה למרות שאני לא רוצה?" כל הדברים האלה. טוב הבנו את הסיפור?
ש: כן.
אליעד: אוקי.
אליעד: מי?
ש: המורה שלי אז הוא מספר לנו על.
אליעד: רק דבר יותר בקול קצת תנסה.
ש: הוא סיפר לנו על ניסוי כזה שעשו עם צפרדעים.
אליעד: ניסוי שעשו עם צפרדעים אוקי.
ש: שכאילו אם אתה מניח צפרדע בתוך מים ואז אתה שופך עליה מים רותחים אז ישר היא קופצת ישר עפה משמה אבל אם אתה מניח אותה במים וכאילו.
אליעד: מכיר את הסיפור אוקי.
ש: לאט לאט מרתיח את זה אז היא נשארת כאילו בחום עד שהיא מתה.
אליעד: אם עכשיו תיקחי צפרדע תזרקי אותה לתוך סיר רותח היא תקפוץ החוצה לעומת זאת אם תכניסי צפרדע למים קרים ותתחילי להרתיח לאט לאט היא לא תקפוץ החוצה עד שהיא תמות, כמו שנגיד גרגמל היה עושה לדרדסים הוא היה שופך אותם ואז לאט לאט היה מרתיח את המים פתאום אומר רגע חם לי פה כאילו פתאום הם היו קולטים שהם הולכים למות.
ש: ואז הוא כאילו דיבר איתנו על זה, אז אני לא יודע למה כי השלכתי את זה לדברים שאתה אומר הוא דיבר על זה שכאילו שיש דברים שלימדו אותנו ואנחנו צריכים לברר עם עצמנו האם זה משהו שזרקו אותנו לתוך ואז אנחנו לא נקבל את זה אבל זה יותר מתקשר באופן שבו.
אליעד: מה זה אומר לך איפה אתה הצפרדע ואיפה המים החמים?
ש: זהו זה הכיוון של לקחת את זה לצד השני שכאילו אנחנו צריכים לבדוק עם עצמנו הרבה פעמים אולי בעצם הרגילו אותנו שזה בסדר.
אליעד: בצורה מדורגת נכון.
ש: כן אז זה כאילו מתקשר לכל מה שאתה אומר להטיל ספק כי בגלל שאנחנו הרבה פעמים נמצאים במקום הזה שהורגלנו כבר שזה ככה וזה לא צריך להיות וכאילו זהו להטיל על זה ספק.
אליעד: זה לא רק על הקטע של הורגלנו זה הורגלנו לדבר שאם מלכתחילה, מה זה אומר מה המהות של הסיפור? שאם היו עושים לך רע מלכתחילה היית אומר "לא רוצה" אז התחילו לאט לאט כל פעם, בהתחלה זה בכלל היה מים קרים נעימים ואז פתאום היה בהם טיפה חם ואפילו יותר נעימים בכלל ואחר כך זה פתאום התחיל להיות טיפה לא נעים אחר כך זה עוד טיפה לא נעים ואחר כך זה עוד טיפה לא נעים ואתה כבר רגיל להיות בזה עד שאתה מת.
ש: כן זה בדיוק מה שהוא אמר.
אליעד: עכשיו השאלה היא אז מה זה אומר לגבי הבן אדם? שיש דברים שכאילו שהורגים אותו לאט לאט והוא לא נלחם בהם.
ש: כן הוא מקבל את זה כאילו שזה בסדר.
אליעד: נגיד המחיר של הדלק אם היו מעלים אותו בבת אחת במאה אחוז ועל כל פעם מעלים אותו בעשר אגורות עוד עשר אחר כך מורידים בשתי אגורות אחר כך מעלים בעוד עשר אגורות, אחר כך מורידים בחמש אגורות כל פעם מעלים ומעלים מורידים קצת מעלים ומעלים מורידים קצת.
ש: וזה כאילו בסדר.
אליעד: כן אתה אומר זה הגיוני.
ש: הוא נגיד נתן דוגמה עם זבל כאילו שבהתחלה לא היה הרבה זבל אז היום יש לנו כמויות זבל למרות ששתי שליש מהאוכל בעולם נזרק שנוצר כאילו.
אליעד: אוקי.
ש: אבל אם נגיד היו באים בבום מההתחלה ומגיעים למצב הקיים אז האנשים היו מתלהמים הם לא מקבלים את זה.
אליעד: יפה אז מה זה בעצם אומר? זה אומר בעצם שמראש לראות את הסוף של התהליך, זאת אומר כשאתה נכנס לתהליך תנסה לראות את הסוף שלו ואז אתה יכול למנוע מעצמך מצבים כאלה.
ש: אני פשוט קישרתי את זה למה שאתה מדבר על להטיל ספק כי כאילו הרבה פעמים אנחנו כבר בתוך המים רותחים כבר כאילו ואנחנו לא יודעים את זה אז כאילו להטיל ספק על המצב האם מחויב שזה יהיה ככה.
אליעד: האם אני באמת רוצה אותו או שאני נמצא פה כי אני כבר רגיל להיות פה.
ש: כן.
אליעד: זה כמו להגיד שיש איזו התנהגות שאתה עושה אותה ואתה שואל את עצמך "האם אני באמת רוצה לעשות אותה או שאני פשוט בגלל שאני כבר כל כך הרבה זמן עושה אותה לכן אני עושה אותה למרות שהיא עושה לי רע בכלל?". עכשיו בא ננסה לראות אם זה מחויב, זה מחויב אולי יש משהו טוב בזה בכלל?
ש: אם לא היה בזה משהו טוב לא היינו עושים את זה.
אליעד: באמת את בטוחה בזה. הלאה עכשיו השאלה בא ננסה לראות התהליך הזה הוא רק רע? קודם כל יש בו גם משהו טוב, שנייה קודם כל מה שאמרת זאת שיטה זאת אומרת יש פה את המובן השלילי, מה אומר המובן השלילי? המובן השלילי אומר שמישהו יכול לרמות אותך ויכול בעצם לקחת משהו שעושה לך מאוד רע, נגיד שמישהו רוצה לעשות לך מאוד רע אז הוא לא ישר יעשה לך רע הוא יתחיל בכלל לעשות לך טוב ואז יעשה לך טיפה רע ועוד טיפה רע עד שאתה כבר רגיל וכבר נראה לך שהרע הזה זה כבר כאילו, הרע הזה עד שהרע הזה הורג אותך ואתה אפילו לא חשבת להילחם בו כי אתה כבר רגיל להיות פה.
אבל יש לזה גם היבטים חיוביים מה ההיבטים החיוביים? קודם כל אם אתה רוצה לעשות את זה למישהו אחר ולאו דווקא רע. שים לב המהות של העניין היא שבעצם בן אדם מתרגל למשהו מרוב שהוא מתרגל הוא כבר לא רואה שזה רע, אם כל פעם תעשה לו עוד טיפה רע ועוד טיפה רע הוא יתרגל אבל מה האמת שזה לאו דווקא רע זה גם דבר שהוא טוב ושאתה חושב שהוא רע. אפשר לקחת את הסיפור הזה כדוגמה חיובית איך לבשל צפרדעים, מה זאת אומרת? יש בתוכו של הבן אדם דברים טובים שהוא רוצה לעשות אבל קשה לו לעשות אותם.
נגיד לדוגמה בן אדם רוצה נגיד לשאול את עצמו למה ונגיד שקשה לו לשאול את עצמו למה, אוקי אז הוא יכול כמו בצפרדע אם לדוגמה נגיד הוא יגיד לעצמו "טוב מעכשיו אני כל היום שואל את עצמי למה נצמד לאמת זה וזה, קשה לא אני לא יכול קופץ משם, מים רותחים לי קופץ", יפה אז אומרים לו "אדוני תשאל פעם בשעה שים לך שלט תזכורת בפלאפון פעם בשעה, למה אתה עושה את מה שאתה עושה" סתם תזכורת כזאת כל שעה, אוקי נחמד קופץ popup לראש אחר כך תעשה לך משהו יותר ויותר ואז בעצם הדבר שנראה לך הכי רע עד כדי כך שאם היו זורקים אותך למים החמים והיית בורח ממנו יכול בכלל להיראות לך כטוב עד כדי כך שאפילו אם הוא יהרוג אותך לא תברח ממנו.
אוקי זאת אומרת יש פה שכל הפוך, מה הרעיון? שהסיפור הזה שסופר במקור סופר כתיאור של דבר רע ואני הסתכלתי על המהות של התהליך שאלתי את עצמי האם שהתהליך הזה משקף משהו רע לא בהכרח. נגיד בן אדם נגיד שלומד יוגה ונגיד שהוא עושה תרגילי גמישות נניח אז הוא לא יכול בבת אחת אם ייקחו אותו בבת אחת יגידו לו תעשה שפגאט הוא לא יכול הוא ישר יפצע ימות, יברח לא יודע מה אז אומרים לו תגיע לאיזה מצב תישאר שם עכשיו עוד טיפה ועוד טיפה עד שהוא מגיע למצב שהוא מתרגל לזה וזה כבר נראה לו טבעי.
זאת אומרת אפשר גם לראות את זה בקטע טוב דווקא גם אם אתה רוצה לעשות את זה על מישהו אחר, אוקי דוגמה נגיד אתה נגיד רוצה כסף מאמא שלך נגיד סתם, לא שנייה אתה בהתחלה אומר לה "אולי אני אעזור לך בבית?" סתם אתה בכלל בא מתנדב עוזר, אחר כך אתה אומר לה "אולי את יודעת תכיני לי צהריים תוך כדי כזה" כן אתה עוזר היא תכין לך צהריים, "תני לי איזה משהו" כן אתה ילד טוב עוזר ואז אתה מרגיל אותה לתת ואז אתה כל פעם עובד קצת פחות, אתה מבין ואז בסוף היא כבר התרגלה לתת ואתה בכלל עזבת את הבית, אתה מבין ואז אתה צועק עליה "למה לא נתת לי היום כסף" אתה מבין כאילו וזה בכלל התחיל מזה שאתה בכלל רצית להתנדב לעזור, יפה זה 1. עכשיו 2. במובן שאתה מול עצמך אם יש משהו שקשה לך ואתה אומר, ברמה כל קשה לך שזה נראה לך כמו מים רותחים שהיית בורח מהם אז אתה יכול לאט לאט להיכנס.
ש: לנסות באופן הדרגתי.
אליעד: כן אבל מה ההפך של זה בוא נמצא את ההפך, האם בהכרח מחויב שכשבן אדם מיישם משהו הדרגתי יהיה לו יותר קל? לא בהכרח למה לא בהכרח בא ננסה לחשוב את ההיגיון למה לא בהכרח, איפה יש דוגמה.
ש: הדרגתי יכול להביא תירוץ לא להתמודד עם משהו שהוא קשה מדי.
אליעד: איפה יש מקרים שבהם תהליך הדרגתי שאתה לא יכול לעשות אותו אתה יכול לעשות אותו או בבת אחת או לא לעשות אותו בכלל?
ש: חרדה מסוימת.
אליעד: לא שנייה בא ננסה לחשוב נגיד שיש בריכה קרה, אוקי בריכה קרה בן אדם נגיד רוצה להיכנס אליה עכשיו יש את הגישה שאומרת תיכנס כל פעם טיפה, אבל מה הרעיון? הרעיון הוא שכשבן אדם נכנס רק טיפה בכל פעם אז יש לו יותר קונפליקט בגוף כי חלק מהגוף חם חלק מהגוף קר ואז הגוף לא יודע מה לעשות והגוף משתגע.
ש: לגמור עם זה כבר.
אליעד: בדיוק ואז הוא לא יכול להיכנס כי הוא נכנס לאט לאט אומר אני אתרגל לקור אבל זה סבל מאוד קשה שיש חצי גוף חם וחצי גוף קר נגיד אז לפעמים דווקא אם אתה לא רוצה שיהיה לך קר תיכנס כל כולך ואז כאילו יהיה לך אומנם יותר קשה בהתחלה אבל אז כאילו כבר התרגלת. נגיד שאתה מתחיל נגיד עם מישהי אז אתה יכול להגיד "אוקי אני אתחיל איתה לאט לאט" אבל יכול להיות שאתה תהיה בחרדה ואז אתה לא תצליח לדבר איתה בכלל, לפעמים אתה אומר "יאללה אני אתחיל איתה באופן חופשי מקסימום היא תגיד לי לא" אבל יכול להיות שזה גם כן יצליח כי אתה כאילו הימרת על כל הקופה.
ולכן מה אנחנו מבינים שלפעמים יש שיטה לקפוץ בבת אחת ולפעמים דווקא אם הבן אדם יהיה מוכן לקפוץ למים הרותחים רק אז הוא יוכל להיכנס אליהם אם לא, אם אתה תגיד "טוב לאט לאט" אתה ברחת כבר אין אפשרות לאט או שאתה עושה את זה או שלא. ולפעמים יש גם את הגישה ההפוכה ובן אדם שרוצה לעשות משהו צריך לחשוב שיש לו שתי שיטות אפשרות אחת לקפוץ לזה במכה אחת ואפשרות לעשות את זה מדורג, עכשיו אותו דבר כשבן אדם שהוא כבר עושה משהו ושזה מהצד המקורי של הסיפור לברר האם "אני עושה את זה כי אני רוצה, אני עושה את זה כי אמרו לי, אני עושה את זה כי אני רגיל, אני עושה את זה למרות שאני לא רוצה?" כל הדברים האלה. טוב הבנו את הסיפור?
ש: כן.
אליעד: אוקי.
050-3331-331