5:36איך להבין אנשים? איך לדעת למה מישהו מתכוון? שכנוע עצמי, למה מישהו אומר משהו? למה מישהו חושב משהו? אחד בפה ואחד בלב, אומר דבר אחר ומתכוון להפך, אומר הפוך ממה שחושב, מניפולציה עצמית
למה אנשים אומרים ההפך ממה שהם חושבים?
אליעד כהן מסביר כי הרבה פעמים אנשים אומרים דבר אחד, אך חושבים בדיוק את ההפך. התופעה הזו לא תמיד נובעת משקר או מניסיון מודע להטעות אחרים, אלא לעיתים קרובות היא נובעת מהצורך הפנימי של האדם לשכנע את עצמו. כאשר אדם אומר משהו שאינו בהכרח מאמין בו, לעיתים קרובות המטרה שלו היא לשכנע את עצמו בכך. לדוגמה, אדם שאומר "אני מאוד אוהב את האוכל הזה", בזמן שהוא למעשה לא אוהב אותו, עשוי להגיד זאת כדי לשכנע את עצמו שהאוכל טעים לו, כי המחשבה הזו עושה לו טוב יותר.
אליעד מדגיש שכאשר אנו מנסים להבין את הכוונה האמיתית של אדם אחר, חשוב לזכור שתי סיבות עיקריות שגורמות לאדם לחשוב או לומר משהו:
איך אפשר להבין את הכוונה האמיתית מאחורי משפטים של אנשים?
אליעד מציע שיטה לזיהוי הכוונה האמיתית של אדם מאחורי המשפטים שהוא אומר. הדרך המרכזית היא לשאול את עצמנו מה האינטרס של האדם לחשוב את מה שהוא אמר. כלומר, כאשר אדם אומר "אני אוהב אותך", או "אני כועס עליך", או אפילו "אני לא רוצה לדבר איתך", לא תמיד זו האמת שלו. לעיתים קרובות זה ביטוי חיצוני בלבד שנועד לשכנע את האדם עצמו, בגלל שזה עושה לו טוב לחשוב כך.
לדוגמה, אם מישהו אומר "אני לא רוצה לדבר איתך", ייתכן והוא דווקא כן רוצה לדבר, אבל הוא אומר זאת כדי לשכנע את עצמו לא לדבר איתך, כי נפגע ממך ורוצה להגן על עצמו מכאב או אכזבה. האדם בוחר להגיד משפט מסוים כי אם הוא היה מודה באמת, זה היה גורם לו להרגיש רע. אדם שנפגע ממישהו יגיד "אני לא רוצה לדבר איתו", לא בגלל שהוא לא רוצה, אלא דווקא בגלל שהוא כן רוצה לדבר איתו מאוד. המשפט נאמר כדי להפחית כאב או כדי לשכנע את עצמו שהקשר כבר לא חשוב לו.
מה המשמעות של פעולות הפוכות?
אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שחוסם מישהו אחר ברשתות חברתיות. במבט ראשון נראה שהוא לא רוצה קשר עם האדם שהוא חסם, אך למעשה, הפעולה יכולה להעיד דווקא על רצון עז בקשר. הוא חוסם כי הקשר עדיין חשוב לו, והניתוק הוא דרך לשכנע את עצמו שהאדם האחר כבר לא חשוב לו. החסימה נועדה להרגיע את הכאב ולהקל על המחשבה, ולא כי הוא באמת לא רוצה לדבר איתו.
מתי אנשים משכנעים את עצמם?
אנשים עושים מניפולציה עצמית כזו בעיקר במצבים שבהם יש פער בין הרצון הפנימי שלהם לבין המציאות. אליעד מדגיש שהפעולה של אמירת דבר אחד תוך מחשבה הפוכה היא צורת הגנה עצמית מפני רגשות שליליים. למשל, כאשר אדם אומר "אני לא אוהב אותו", למרות שבלבו הוא אוהב אותו מאוד, הוא עושה זאת כדי להתמודד עם הרגשות הכואבים. הוא משכנע את עצמו שהוא אינו אוהב, כדרך להפחית מתחושת חוסר השליטה או הכאב הרגשי.
למה חשוב לזהות מניפולציה עצמית?
היכולת לזהות מניפולציה עצמית אצל אחרים ובעצמנו מסייעת לנו להבין טוב יותר את הכוונות האמיתיות, ובכך להימנע מהסקת מסקנות מוטעות לגבי רגשות או כוונות של אנשים אחרים. זיהוי המניפולציה עוזר לנו להבין מדוע אנשים מגיבים בצורה הפוכה למה שאנו מצפים, ומאפשר לנו להגיב באופן נכון ומדויק יותר לאמירותיהם ולפעולותיהם.
אליעד מציין שהשיטה הזאת אינה מדויקת ב - 100%, אך היא בהחלט מעניקה פרספקטיבה עמוקה יותר להבנת התנהגות אנושית ומניעים אמיתיים.
אליעד כהן מסביר כי הרבה פעמים אנשים אומרים דבר אחד, אך חושבים בדיוק את ההפך. התופעה הזו לא תמיד נובעת משקר או מניסיון מודע להטעות אחרים, אלא לעיתים קרובות היא נובעת מהצורך הפנימי של האדם לשכנע את עצמו. כאשר אדם אומר משהו שאינו בהכרח מאמין בו, לעיתים קרובות המטרה שלו היא לשכנע את עצמו בכך. לדוגמה, אדם שאומר "אני מאוד אוהב את האוכל הזה", בזמן שהוא למעשה לא אוהב אותו, עשוי להגיד זאת כדי לשכנע את עצמו שהאוכל טעים לו, כי המחשבה הזו עושה לו טוב יותר.
אליעד מדגיש שכאשר אנו מנסים להבין את הכוונה האמיתית של אדם אחר, חשוב לזכור שתי סיבות עיקריות שגורמות לאדם לחשוב או לומר משהו:
- הוא חושב שזה באמת נכון ואמיתי.
- זה עושה לו טוב ונוח לחשוב או להאמין בזה.
איך אפשר להבין את הכוונה האמיתית מאחורי משפטים של אנשים?
אליעד מציע שיטה לזיהוי הכוונה האמיתית של אדם מאחורי המשפטים שהוא אומר. הדרך המרכזית היא לשאול את עצמנו מה האינטרס של האדם לחשוב את מה שהוא אמר. כלומר, כאשר אדם אומר "אני אוהב אותך", או "אני כועס עליך", או אפילו "אני לא רוצה לדבר איתך", לא תמיד זו האמת שלו. לעיתים קרובות זה ביטוי חיצוני בלבד שנועד לשכנע את האדם עצמו, בגלל שזה עושה לו טוב לחשוב כך.
לדוגמה, אם מישהו אומר "אני לא רוצה לדבר איתך", ייתכן והוא דווקא כן רוצה לדבר, אבל הוא אומר זאת כדי לשכנע את עצמו לא לדבר איתך, כי נפגע ממך ורוצה להגן על עצמו מכאב או אכזבה. האדם בוחר להגיד משפט מסוים כי אם הוא היה מודה באמת, זה היה גורם לו להרגיש רע. אדם שנפגע ממישהו יגיד "אני לא רוצה לדבר איתו", לא בגלל שהוא לא רוצה, אלא דווקא בגלל שהוא כן רוצה לדבר איתו מאוד. המשפט נאמר כדי להפחית כאב או כדי לשכנע את עצמו שהקשר כבר לא חשוב לו.
מה המשמעות של פעולות הפוכות?
אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שחוסם מישהו אחר ברשתות חברתיות. במבט ראשון נראה שהוא לא רוצה קשר עם האדם שהוא חסם, אך למעשה, הפעולה יכולה להעיד דווקא על רצון עז בקשר. הוא חוסם כי הקשר עדיין חשוב לו, והניתוק הוא דרך לשכנע את עצמו שהאדם האחר כבר לא חשוב לו. החסימה נועדה להרגיע את הכאב ולהקל על המחשבה, ולא כי הוא באמת לא רוצה לדבר איתו.
מתי אנשים משכנעים את עצמם?
אנשים עושים מניפולציה עצמית כזו בעיקר במצבים שבהם יש פער בין הרצון הפנימי שלהם לבין המציאות. אליעד מדגיש שהפעולה של אמירת דבר אחד תוך מחשבה הפוכה היא צורת הגנה עצמית מפני רגשות שליליים. למשל, כאשר אדם אומר "אני לא אוהב אותו", למרות שבלבו הוא אוהב אותו מאוד, הוא עושה זאת כדי להתמודד עם הרגשות הכואבים. הוא משכנע את עצמו שהוא אינו אוהב, כדרך להפחית מתחושת חוסר השליטה או הכאב הרגשי.
למה חשוב לזהות מניפולציה עצמית?
היכולת לזהות מניפולציה עצמית אצל אחרים ובעצמנו מסייעת לנו להבין טוב יותר את הכוונות האמיתיות, ובכך להימנע מהסקת מסקנות מוטעות לגבי רגשות או כוונות של אנשים אחרים. זיהוי המניפולציה עוזר לנו להבין מדוע אנשים מגיבים בצורה הפוכה למה שאנו מצפים, ומאפשר לנו להגיב באופן נכון ומדויק יותר לאמירותיהם ולפעולותיהם.
אליעד מציין שהשיטה הזאת אינה מדויקת ב - 100%, אך היא בהחלט מעניקה פרספקטיבה עמוקה יותר להבנת התנהגות אנושית ומניעים אמיתיים.
- איך להבין מה אנשים באמת חושבים?
- מהי מניפולציה עצמית?
- למה אנשים אומרים הפוך?
- איך לזהות כוונות אמיתיות?
- למה מישהו משכנע את עצמו?
- למה אנשים עושים הפוך ממה שהם מרגישים?
- מתי אדם לא מתכוון למה שהוא אומר?