7:52הדרכת הורים, הילד לא רוצה ללכת לבית ספר, הילד עושה בעיות בבוקר, הילד לא קם בבוקר, הילד לא רוצה ללכת לגן, הילד לא רוצה להתקלח, הילד לא רוצה לאכול, איך לשכנע ילד? חינוך ילדים, למה הילד לא מקשיב לי? בעיות משמעת אצל ילדים
למה הילד לא רוצה ללכת לבית הספר בבוקר?
הורים רבים נתקלים בבעיה שילדים לא רוצים ללכת לבית הספר או לגן, בעיקר בשעות הבוקר. אליעד כהן מסביר לעומק שהקושי נובע בדרך כלל מרצון סמוי או גלוי של הילד להשיג משהו - תשומת לב, אהבה, שליטה או ניסיון להעניש את ההורה על דבר כלשהו. הדוגמא הנפוצה ביותר היא שהילד לא רוצה לקשור את הנעליים בבוקר, ומעכב בכך את ההורה שיוצא לעבודה.
אליעד מפרט כי חשוב להבין קודם כל האם הילד יכול לעשות את מה שמצופה ממנו. אם הילד באמת לא יודע איך לקשור נעליים - אזי מדובר בבעיה שונה לחלוטין ממצב שבו הוא יודע אך פשוט מסרב. ההבחנה הראשונה והחשובה ביותר, לפיכך, היא בין חוסר יכולת לבין חוסר רצון. אם הילד יודע לקשור אך לא עושה זאת, סימן שהוא לא רוצה לקשור את הנעליים.
האם הילד מנסה להעניש את ההורה?
הסבר אחד שאליעד מציג הוא שלילד יש מחשבה שהוא רוצה "לדפוק" או להעניש את ההורה. הילד, מסיבה כלשהי, עשוי לכעוס על ההורה ומבטא זאת דרך הסירוב שלו לשתף פעולה בבוקר. לדוגמה, הילד יכול לכעוס על כך שההורה לא הקדיש לו מספיק תשומת לב בערב, ולכן בבוקר הוא מנסה להעניש אותו.
כדי לפתור את הבעיה הזאת, אליעד מדגיש שחובה להבין לעומק את הסיבה האמיתית. אם הילד רוצה להעניש את ההורה, ההורה חייב לברר מדוע הילד מרגיש צורך להעניש. ייתכן והילד נפגע ממשהו שההורה עשה או לא עשה, וחשוב לפתור זאת על ידי שיחה פתוחה והקשבה אמיתית לרגשות הילד.
האם הילד מחפש תשומת לב ואהבה?
אפשרות אחרת שאליעד כהן מציג היא שהילד פשוט רוצה לקבל יותר תשומת לב ואהבה. הוא משתמש בהתנהגות הבעייתית כדי שההורה ישים לב אליו. לדוגמה, הילד לא רוצה לקשור את הנעליים ומצפה שההורה יעזור לו כי אז הוא ירגיש נאהב ומוערך. אליעד מציין שהדרך הטובה ביותר לפתור זאת היא לתת לילד יותר תשומת לב ואהבה באופן כללי, לא רק במצב הבעייתי עצמו, אלא גם בזמנים אחרים, מחוץ לסיטואציה הבעייתית.
האם הילד רוצה להרגיש שליטה וכוח?
אליעד כהן מציע גם את האפשרות שהילד מתנגד מפני שהוא רוצה להרגיש תחושה של שליטה וכוח. לעיתים ילדים מרגישים חלשים וחסרי כוח, והסירוב שלהם הוא הדרך להרגיש שהם בשליטה. במקרה כזה, חשוב לתת לילד תחושה של שליטה במקומות אחרים בחיים, לאו דווקא במאבק על קשירת הנעליים בבוקר. למשל, לתת לילד לבחור לבד מה ללבוש או מה לאכול, כך שיקבל את תחושת השליטה ממקום אחר.
איך לשאול את הילד למה הוא מתנהג כך?
אליעד מדגיש כי הדרך שבה ההורה ישאל את הילד על סיבת ההתנגדות היא קריטית. אסור לשאול את הילד בצורה שתגרום לו להרגיש שהוא חייב לשתף פעולה. במקום זאת, חשוב מאוד לומר לילד בצורה ברורה שהוא לא חייב לעשות את הדבר שהוא מתנגד לו, ושההורה מקבל אותו כמו שהוא, גם אם הוא לא משתף פעולה.
לדוגמה, אם הילד מסרב לקשור את הנעליים, במקום להכריח או לשאול באופן שיפוטי ("למה אתה לא קושר את הנעליים?"), עדיף להגיד לילד בצורה אוהבת ומקבלת: "זה בסדר, אל תקשור את הנעליים, אני לא כועס עליך, הכל טוב. אני באמת רק רוצה להבין, איך אתה מרגיש לגבי זה? מה מפריע לך? למה זה קשה לך?"
הסיבה לכך היא שאם הילד יחשוב שההורה מנסה לגרום לו לקשור את הנעליים בסופו של דבר, הוא עלול שלא להגיד את הסיבה האמיתית. רק כאשר הילד באמת מאמין שאין על ההורה לחץ או אינטרס סמוי לגרום לו לעשות משהו בניגוד לרצונו, אז הוא יוכל להיפתח ולספר את האמת לגבי מה שמפריע לו.
לסיכום, איך לפתור בעיות משמעת עם ילדים?
אליעד כהן מסכם כי הטעות הגדולה ביותר היא להתייחס רק להתנהגות החיצונית בלי להבין את הסיבות העמוקות של הילד. כדי לפתור את הבעיה באמת, חובה להבין לעומק מה הילד מרגיש, למה הוא מתנגד, ולספק לו את הצורך האמיתי שלו (אהבה, תשומת לב, שליטה או פתירת כעסים פנימיים). רק אחרי שההורה יבין באמת את המניע של הילד ויטפל בו ברגישות ואהבה, התנהגות הילד תשתנה מהותית ולאורך זמן.
הורים רבים נתקלים בבעיה שילדים לא רוצים ללכת לבית הספר או לגן, בעיקר בשעות הבוקר. אליעד כהן מסביר לעומק שהקושי נובע בדרך כלל מרצון סמוי או גלוי של הילד להשיג משהו - תשומת לב, אהבה, שליטה או ניסיון להעניש את ההורה על דבר כלשהו. הדוגמא הנפוצה ביותר היא שהילד לא רוצה לקשור את הנעליים בבוקר, ומעכב בכך את ההורה שיוצא לעבודה.
אליעד מפרט כי חשוב להבין קודם כל האם הילד יכול לעשות את מה שמצופה ממנו. אם הילד באמת לא יודע איך לקשור נעליים - אזי מדובר בבעיה שונה לחלוטין ממצב שבו הוא יודע אך פשוט מסרב. ההבחנה הראשונה והחשובה ביותר, לפיכך, היא בין חוסר יכולת לבין חוסר רצון. אם הילד יודע לקשור אך לא עושה זאת, סימן שהוא לא רוצה לקשור את הנעליים.
האם הילד מנסה להעניש את ההורה?
הסבר אחד שאליעד מציג הוא שלילד יש מחשבה שהוא רוצה "לדפוק" או להעניש את ההורה. הילד, מסיבה כלשהי, עשוי לכעוס על ההורה ומבטא זאת דרך הסירוב שלו לשתף פעולה בבוקר. לדוגמה, הילד יכול לכעוס על כך שההורה לא הקדיש לו מספיק תשומת לב בערב, ולכן בבוקר הוא מנסה להעניש אותו.
כדי לפתור את הבעיה הזאת, אליעד מדגיש שחובה להבין לעומק את הסיבה האמיתית. אם הילד רוצה להעניש את ההורה, ההורה חייב לברר מדוע הילד מרגיש צורך להעניש. ייתכן והילד נפגע ממשהו שההורה עשה או לא עשה, וחשוב לפתור זאת על ידי שיחה פתוחה והקשבה אמיתית לרגשות הילד.
האם הילד מחפש תשומת לב ואהבה?
אפשרות אחרת שאליעד כהן מציג היא שהילד פשוט רוצה לקבל יותר תשומת לב ואהבה. הוא משתמש בהתנהגות הבעייתית כדי שההורה ישים לב אליו. לדוגמה, הילד לא רוצה לקשור את הנעליים ומצפה שההורה יעזור לו כי אז הוא ירגיש נאהב ומוערך. אליעד מציין שהדרך הטובה ביותר לפתור זאת היא לתת לילד יותר תשומת לב ואהבה באופן כללי, לא רק במצב הבעייתי עצמו, אלא גם בזמנים אחרים, מחוץ לסיטואציה הבעייתית.
האם הילד רוצה להרגיש שליטה וכוח?
אליעד כהן מציע גם את האפשרות שהילד מתנגד מפני שהוא רוצה להרגיש תחושה של שליטה וכוח. לעיתים ילדים מרגישים חלשים וחסרי כוח, והסירוב שלהם הוא הדרך להרגיש שהם בשליטה. במקרה כזה, חשוב לתת לילד תחושה של שליטה במקומות אחרים בחיים, לאו דווקא במאבק על קשירת הנעליים בבוקר. למשל, לתת לילד לבחור לבד מה ללבוש או מה לאכול, כך שיקבל את תחושת השליטה ממקום אחר.
איך לשאול את הילד למה הוא מתנהג כך?
אליעד מדגיש כי הדרך שבה ההורה ישאל את הילד על סיבת ההתנגדות היא קריטית. אסור לשאול את הילד בצורה שתגרום לו להרגיש שהוא חייב לשתף פעולה. במקום זאת, חשוב מאוד לומר לילד בצורה ברורה שהוא לא חייב לעשות את הדבר שהוא מתנגד לו, ושההורה מקבל אותו כמו שהוא, גם אם הוא לא משתף פעולה.
לדוגמה, אם הילד מסרב לקשור את הנעליים, במקום להכריח או לשאול באופן שיפוטי ("למה אתה לא קושר את הנעליים?"), עדיף להגיד לילד בצורה אוהבת ומקבלת: "זה בסדר, אל תקשור את הנעליים, אני לא כועס עליך, הכל טוב. אני באמת רק רוצה להבין, איך אתה מרגיש לגבי זה? מה מפריע לך? למה זה קשה לך?"
הסיבה לכך היא שאם הילד יחשוב שההורה מנסה לגרום לו לקשור את הנעליים בסופו של דבר, הוא עלול שלא להגיד את הסיבה האמיתית. רק כאשר הילד באמת מאמין שאין על ההורה לחץ או אינטרס סמוי לגרום לו לעשות משהו בניגוד לרצונו, אז הוא יוכל להיפתח ולספר את האמת לגבי מה שמפריע לו.
לסיכום, איך לפתור בעיות משמעת עם ילדים?
אליעד כהן מסכם כי הטעות הגדולה ביותר היא להתייחס רק להתנהגות החיצונית בלי להבין את הסיבות העמוקות של הילד. כדי לפתור את הבעיה באמת, חובה להבין לעומק מה הילד מרגיש, למה הוא מתנגד, ולספק לו את הצורך האמיתי שלו (אהבה, תשומת לב, שליטה או פתירת כעסים פנימיים). רק אחרי שההורה יבין באמת את המניע של הילד ויטפל בו ברגישות ואהבה, התנהגות הילד תשתנה מהותית ולאורך זמן.
- למה הילד לא רוצה לקום בבוקר?
- בעיות משמעת אצל ילדים
- איך לשכנע ילד ללכת לבית ספר?
- מה עושים כשהילד לא מקשיב להורים?
- איך לטפל בילד שמסרב להתקלח?
- הילד לא רוצה לאכול, מה לעשות?
- איך להבין מה הילד באמת מרגיש?