3:45שכנוע עצמי, לרדת במשקל, ירידה במשקל, דיאטה, שמירה על המשקל, אהבה עצמית, לאהוב את עצמך, לקבל את עצמך, קבלה עצמית, לחסוך כסף, חיסכון כספי, לבזבז כסף
האם קבלה עצמית יכולה לסייע בירידה במשקל?
אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן היא האם אדם שמקבל את עצמו ואוהב את עצמו למרות עודף המשקל שלו יצליח לרדת במשקל או שמא דווקא יעלה במשקל בעקבות קבלה עצמית. אליעד מסביר כי אנשים נוטים לאכול כדי למלא חסרים רגשיים, כגון תחושת ריקנות, בדידות או תסכול. מכאן עולה האפשרות שקבלה עצמית תסייע לאדם להתמודד עם חסרים אלו, ובעקבות זאת להפחית את האכילה המיותרת.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו אומרים למישהו שאסור לו לאכול מאכל מסוים. ההגבלה הזו עשויה דווקא לעורר בו רצון עז יותר לאכול את המאכל האסור, רק בגלל עצם האיסור. כלומר, עצם האיסור מעורר התנגדות שגורמת לאדם להפר את ההוראה ולאכול יותר. במקרה כזה, אם האדם היה מקבל את עצמו בצורה מלאה, ואומר לעצמו שמותר לו לאכול הכל, יכול להיות שהוא לא היה מרגיש צורך לאכול את אותו מאכל בכלל, כיוון שאין התנגדות להפר.
עם זאת, אליעד מדגיש כי התוצאה של קבלה עצמית על הירידה במשקל אינה חד - משמעית, אלא תלויה בגורמים העיקריים שמובילים את האדם לאכילה. הוא מביא את הדוגמה הבאה: נניח שאדם שמן מרגיש דחוי חברתית בגלל משקלו, ולכן הוא אוכל מתוך עצבות כדי לפצות על תחושת הדחייה. במקרה כזה, אם האדם ילמד לקבל את עצמו כפי שהוא ויאהב את עצמו למרות הדחייה החברתית, סביר שהוא יפסיק להרגיש את הצורך לפצות עצמו באוכל, ולכן הוא יאכל פחות, וכתוצאה מכך ירד במשקל.
לעומת זאת, אם האכילה נובעת מסיבות אחרות לחלוטין, שאינן קשורות למשקלו של האדם - לדוגמה, אדם שאוכל מתוך תסכולים שקשורים לגובה שלו ולא למשקלו - במקרה זה, קבלה עצמית של משקלו לא תעזור לו להפחית באכילה, ואף עשויה להזיק. אם האדם היה אוכל פחות רק מפחד להיות יותר שמן, ועכשיו הוא מקבל את עצמו כפי שהוא, החסם שמנע ממנו לאכול יותר (פחד להשמין עוד) יורד, ואז הוא עשוי לאכול יותר ולעלות במשקל.
העיקרון המרכזי הוא, שככל שהחיסרון שהאדם מנסה לפתור באמצעות אכילה קשור יותר ישירות למשקלו, כך הסיכוי שקבלה עצמית תוביל להפחתה באכילה גדל. ולהפך, ככל שהחיסרון קשור פחות למשקל ויותר לדברים אחרים, כך גובר הסיכוי שקבלה עצמית דווקא תגדיל את האכילה ואת העלייה במשקל.
איך העיקרון של קבלה עצמית משפיע על בזבוז כספי?
אותו העיקרון חל גם על התנהלות כלכלית ובזבוז כספי. אליעד כהן מסביר כי לעיתים אדם מבזבז כסף כדי לפצות על תחושת חוסר, לדוגמה תחושה שאין לו מספיק כסף. האדם קונה דברים כדי להרגיש שיש לו יותר ממה שיש לו בפועל. במקרה כזה, אם האדם יקבל את מצבו הכלכלי ויהיה מרוצה ממה שיש לו, הצורך לפצות באמצעות בזבוז כסף ייעלם, והאדם יפסיק לבזבז כסף לשווא.
מצד שני, אם בזבוז הכסף נובע מסיבות אחרות לחלוטין, כמו דחפים, הרגלים או סיבות שאינן קשורות ישירות למצב הכלכלי של האדם - אז קבלת המצב הכלכלי עלולה דווקא להגדיל את הבזבוז. במקרה כזה, אם האדם ישלים עם העובדה שאין לו הרבה כסף ולא יהיה לו אכפת מכך, הוא עלול דווקא לבזבז יותר, כיוון שהחסם (פחד לאבד את הכסף) כבר לא ישפיע עליו יותר.
מסקנה: מתי קבלה עצמית מועילה ומתי היא מזיקה?
אליעד כהן מסכם את הרעיון בצורה ברורה: השאלה העיקרית היא מהו החיסרון המרכזי שמוביל את האדם להתנהגות המזיקה, בין אם מדובר באכילה מוגזמת או בבזבוז כספי מופרז. אם החיסרון המרכזי הוא תחושה של חוסר עצמי שקשורה ישירות להתנהגות הזו, אז קבלה עצמית מועילה ועוזרת להפסיק את ההתנהגות המזיקה. אך אם ההתנהגות נובעת מחסרונות אחרים שאינם קשורים ישירות, קבלה עצמית דווקא תוריד את החסמים ותגביר את ההתנהגות המזיקה.
לדוגמה, אדם שאוכל הרבה בגלל חוסר קבלה עצמית של משקלו - הקבלה העצמית תועיל לו. לעומת זאת, אדם שמבזבז כסף בגלל הרגלים ולא בגלל תחושת מחסור - הקבלה העצמית של מצבו הכלכלי דווקא תגרום לו להמשיך ואפילו להגדיל את הבזבוז.
כלומר, המפתח לשינוי חיובי טמון בזיהוי ברור של המניעים האמיתיים להתנהגות, ורק אז ניתן להבין אם קבלה עצמית תועיל או תפגע במטרה שהאדם הציב לעצמו, בין אם בירידה במשקל או בשמירה על יציבות כלכלית.
אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן דן בהן היא האם אדם שמקבל את עצמו ואוהב את עצמו למרות עודף המשקל שלו יצליח לרדת במשקל או שמא דווקא יעלה במשקל בעקבות קבלה עצמית. אליעד מסביר כי אנשים נוטים לאכול כדי למלא חסרים רגשיים, כגון תחושת ריקנות, בדידות או תסכול. מכאן עולה האפשרות שקבלה עצמית תסייע לאדם להתמודד עם חסרים אלו, ובעקבות זאת להפחית את האכילה המיותרת.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו אומרים למישהו שאסור לו לאכול מאכל מסוים. ההגבלה הזו עשויה דווקא לעורר בו רצון עז יותר לאכול את המאכל האסור, רק בגלל עצם האיסור. כלומר, עצם האיסור מעורר התנגדות שגורמת לאדם להפר את ההוראה ולאכול יותר. במקרה כזה, אם האדם היה מקבל את עצמו בצורה מלאה, ואומר לעצמו שמותר לו לאכול הכל, יכול להיות שהוא לא היה מרגיש צורך לאכול את אותו מאכל בכלל, כיוון שאין התנגדות להפר.
עם זאת, אליעד מדגיש כי התוצאה של קבלה עצמית על הירידה במשקל אינה חד - משמעית, אלא תלויה בגורמים העיקריים שמובילים את האדם לאכילה. הוא מביא את הדוגמה הבאה: נניח שאדם שמן מרגיש דחוי חברתית בגלל משקלו, ולכן הוא אוכל מתוך עצבות כדי לפצות על תחושת הדחייה. במקרה כזה, אם האדם ילמד לקבל את עצמו כפי שהוא ויאהב את עצמו למרות הדחייה החברתית, סביר שהוא יפסיק להרגיש את הצורך לפצות עצמו באוכל, ולכן הוא יאכל פחות, וכתוצאה מכך ירד במשקל.
לעומת זאת, אם האכילה נובעת מסיבות אחרות לחלוטין, שאינן קשורות למשקלו של האדם - לדוגמה, אדם שאוכל מתוך תסכולים שקשורים לגובה שלו ולא למשקלו - במקרה זה, קבלה עצמית של משקלו לא תעזור לו להפחית באכילה, ואף עשויה להזיק. אם האדם היה אוכל פחות רק מפחד להיות יותר שמן, ועכשיו הוא מקבל את עצמו כפי שהוא, החסם שמנע ממנו לאכול יותר (פחד להשמין עוד) יורד, ואז הוא עשוי לאכול יותר ולעלות במשקל.
העיקרון המרכזי הוא, שככל שהחיסרון שהאדם מנסה לפתור באמצעות אכילה קשור יותר ישירות למשקלו, כך הסיכוי שקבלה עצמית תוביל להפחתה באכילה גדל. ולהפך, ככל שהחיסרון קשור פחות למשקל ויותר לדברים אחרים, כך גובר הסיכוי שקבלה עצמית דווקא תגדיל את האכילה ואת העלייה במשקל.
איך העיקרון של קבלה עצמית משפיע על בזבוז כספי?
אותו העיקרון חל גם על התנהלות כלכלית ובזבוז כספי. אליעד כהן מסביר כי לעיתים אדם מבזבז כסף כדי לפצות על תחושת חוסר, לדוגמה תחושה שאין לו מספיק כסף. האדם קונה דברים כדי להרגיש שיש לו יותר ממה שיש לו בפועל. במקרה כזה, אם האדם יקבל את מצבו הכלכלי ויהיה מרוצה ממה שיש לו, הצורך לפצות באמצעות בזבוז כסף ייעלם, והאדם יפסיק לבזבז כסף לשווא.
מצד שני, אם בזבוז הכסף נובע מסיבות אחרות לחלוטין, כמו דחפים, הרגלים או סיבות שאינן קשורות ישירות למצב הכלכלי של האדם - אז קבלת המצב הכלכלי עלולה דווקא להגדיל את הבזבוז. במקרה כזה, אם האדם ישלים עם העובדה שאין לו הרבה כסף ולא יהיה לו אכפת מכך, הוא עלול דווקא לבזבז יותר, כיוון שהחסם (פחד לאבד את הכסף) כבר לא ישפיע עליו יותר.
מסקנה: מתי קבלה עצמית מועילה ומתי היא מזיקה?
אליעד כהן מסכם את הרעיון בצורה ברורה: השאלה העיקרית היא מהו החיסרון המרכזי שמוביל את האדם להתנהגות המזיקה, בין אם מדובר באכילה מוגזמת או בבזבוז כספי מופרז. אם החיסרון המרכזי הוא תחושה של חוסר עצמי שקשורה ישירות להתנהגות הזו, אז קבלה עצמית מועילה ועוזרת להפסיק את ההתנהגות המזיקה. אך אם ההתנהגות נובעת מחסרונות אחרים שאינם קשורים ישירות, קבלה עצמית דווקא תוריד את החסמים ותגביר את ההתנהגות המזיקה.
לדוגמה, אדם שאוכל הרבה בגלל חוסר קבלה עצמית של משקלו - הקבלה העצמית תועיל לו. לעומת זאת, אדם שמבזבז כסף בגלל הרגלים ולא בגלל תחושת מחסור - הקבלה העצמית של מצבו הכלכלי דווקא תגרום לו להמשיך ואפילו להגדיל את הבזבוז.
כלומר, המפתח לשינוי חיובי טמון בזיהוי ברור של המניעים האמיתיים להתנהגות, ורק אז ניתן להבין אם קבלה עצמית תועיל או תפגע במטרה שהאדם הציב לעצמו, בין אם בירידה במשקל או בשמירה על יציבות כלכלית.
- איך קבלה עצמית משפיעה על שינוי הרגלים?
- מה הקשר בין רגשות לאכילה רגשית?
- איך לשלוט בבזבוז כספי?
- דרכים לשמירה על המשקל בלי תסכול
- איך אהבה עצמית יכולה לסייע בהתפתחות אישית?
האם קבלה עצמית יכולה לסייע בירידה במשקל או להפך?
השאלה המרכזית שנידונה היא האם אדם שמן שיקבל את עצמו ויאהב את עצמו למרות משקלו ייטה להיות יותר רזה או דווקא יותר שמן. בהנחה שאכילה מונעת מחסרים רגשיים, ייתכן שאדם אוכל כדי למלא תחושת ריקנות או תסכול. למשל, אם מישהו נאמר לו שאסור לו לאכול משהו, ייתכן שהוא דווקא ירצה לאכול אותו יותר. לכן, יכול להיות שאם אדם יקבל את עצמו ויאפשר לעצמו לאכול מה שהוא רוצה, הוא דווקא יאכל פחות.
מתי קבלה עצמית מסייעת בשמירה על המשקל ומתי היא פועלת נגד זה?
התשובה תלויה בגורמים שמובילים את האדם לאכילה. אם אדם אוכל מתוך תסכול על כך שהוא שמן (למשל, אם דחו אותו חברתית בגלל משקלו), אז אם הוא ילמד לקבל את עצמו כמו שהוא, הוא לא ירגיש צורך לפצות את עצמו באוכל - מה שיכול להוביל לירידה במשקל.
לעומת זאת, אם הסיבה המרכזית לאכילה היא גורמים אחרים, כמו תסכולים שאינם קשורים למשקל, אז אם הוא יקבל את עצמו כשמן, הוא עלול לאבד את הדחף להימנע מהשמנה נוספת, מה שיוביל דווקא להשמנה.
כיצד העיקרון הזה חל על בזבוז כספי?
בדומה לעניין האכילה, אדם שמבזבז כסף כדי לפצות על תחושת חוסר (למשל, הרגשה שאין לו מספיק כסף) - אם הוא ילמד לקבל את מצבו הכלכלי ולהיות מרוצה ממה שיש לו, הוא עשוי לבזבז פחות. מצד שני, אם הוא מבזבז מסיבות אחרות, כמו הרגלים או דחפים אחרים, אז אם הוא יקבל שאין לו הרבה כסף, הוא עלול לבזבז אף יותר מתוך השלמה עם המצב.
מסקנה: מתי קבלה עצמית עוזרת ומתי לא?
יש לשים לב אם החיסרון המרכזי שמוביל להתנהגות (אכילה או בזבוז כסף) הוא תחושת חוסר הנוגעת ישירות לאותה התנהגות. אם כן - קבלה עצמית עשויה להפחית את ההתנהגות המזיקה. אך אם ההתנהגות נובעת מגורמים אחרים, קבלה עצמית עלולה דווקא להחמיר את הבעיה.
השאלה המרכזית שנידונה היא האם אדם שמן שיקבל את עצמו ויאהב את עצמו למרות משקלו ייטה להיות יותר רזה או דווקא יותר שמן. בהנחה שאכילה מונעת מחסרים רגשיים, ייתכן שאדם אוכל כדי למלא תחושת ריקנות או תסכול. למשל, אם מישהו נאמר לו שאסור לו לאכול משהו, ייתכן שהוא דווקא ירצה לאכול אותו יותר. לכן, יכול להיות שאם אדם יקבל את עצמו ויאפשר לעצמו לאכול מה שהוא רוצה, הוא דווקא יאכל פחות.
מתי קבלה עצמית מסייעת בשמירה על המשקל ומתי היא פועלת נגד זה?
התשובה תלויה בגורמים שמובילים את האדם לאכילה. אם אדם אוכל מתוך תסכול על כך שהוא שמן (למשל, אם דחו אותו חברתית בגלל משקלו), אז אם הוא ילמד לקבל את עצמו כמו שהוא, הוא לא ירגיש צורך לפצות את עצמו באוכל - מה שיכול להוביל לירידה במשקל.
לעומת זאת, אם הסיבה המרכזית לאכילה היא גורמים אחרים, כמו תסכולים שאינם קשורים למשקל, אז אם הוא יקבל את עצמו כשמן, הוא עלול לאבד את הדחף להימנע מהשמנה נוספת, מה שיוביל דווקא להשמנה.
כיצד העיקרון הזה חל על בזבוז כספי?
בדומה לעניין האכילה, אדם שמבזבז כסף כדי לפצות על תחושת חוסר (למשל, הרגשה שאין לו מספיק כסף) - אם הוא ילמד לקבל את מצבו הכלכלי ולהיות מרוצה ממה שיש לו, הוא עשוי לבזבז פחות. מצד שני, אם הוא מבזבז מסיבות אחרות, כמו הרגלים או דחפים אחרים, אז אם הוא יקבל שאין לו הרבה כסף, הוא עלול לבזבז אף יותר מתוך השלמה עם המצב.
מסקנה: מתי קבלה עצמית עוזרת ומתי לא?
יש לשים לב אם החיסרון המרכזי שמוביל להתנהגות (אכילה או בזבוז כסף) הוא תחושת חוסר הנוגעת ישירות לאותה התנהגות. אם כן - קבלה עצמית עשויה להפחית את ההתנהגות המזיקה. אך אם ההתנהגות נובעת מגורמים אחרים, קבלה עצמית עלולה דווקא להחמיר את הבעיה.
- איך קבלה עצמית משפיעה על שינוי הרגלים?
- מה הקשר בין רגשות לאכילה רגשית?
- איך לשלוט בבזבוז כספי?
- דרכים לשמירה על המשקל בלי תסכול
- איך אהבה עצמית יכולה לסייע בהתפתחות אישית?
עכשיו השאלה היא כזאת נניח שבן אדם שמן אוקי.
ש: שמן?
אליעד: שמן אם לא בא לך להגיד שהוא שמן תגיד שהוא לא רזה בסדר הלאה. עכשיו בא נניח שבן אדם שמן מכך שהוא אוכל נניח ונניח שבן אדם אוכל בשביל למלא איזה חיסרון שיש לו, עד כאן גם הגיוני בן אדם יש לו איזה חיסרון הוא אוכל בשביל למלא את החיסרון חיסרון רגשי כלשהו. עכשיו השאלה היא כזאת האם בן אדם שמן שיקבל את עצמו איך שהוא שיאהב את זה שהוא שמן ויקבל את זה שהוא לא רזה האם זה, נגיד שבן אדם שמן הגיע לאהבה עצמית שהוא אוהב את עצמו למרות שהוא שמן האם זה יגרום לו להיות יותר רזה או יגרום לו להיות יותר שמן?
ש: יותר שמן לדעתי.
אליעד: עוד פעם מאחר שאנשים אוכלים גם מתוך תסכולים ובעיות רגשיות אז השאלה היא כזאת בהנחה שבן אדם, ולדוגמא שמישהו יגידו לו אסור לך לאכול משהו מה הוא ירצה? לאכול את המשהו אחת הסיבות שבן אדם לא בדיאטה כי אמרו לו אסור לך לאכול את זה. זאת אומרת שמהיבט מסוים אם הוא היה מקבל את זה שהוא שמן ואומר אני יכול לאכול מה שאני רוצה אז אולי הוא לא היה אוכל את זה בכלל.
ש: אלא אם כן זה התסכול שלו זה רק מזה שהוא שמן והוא ממלא חיסרון רק בגלל התסכול של השומן אולי יש לו תסכולים אחרים ואז הוא ימשיך לאכול.
אליעד: אז מה התשובה?
ש: לא מחויב.
אליעד: האם הבן אדם השמן שיאהב את עצמו באהבה עצמית למרות שהוא שמן, האם זה מגדיל את הסיכוי שלו להיות שמן או מקטין את הסיכוי שלו להיות שמן?
ש: לא בהכרח לא לפה ולא לפה.
אליעד: אז במה זה תלוי?
ש: זה תלוי בשאר הדברים.
אליעד: במה?
ש: בשאר התסכולים הסיבות לזה שהוא אוכל אולי יש לו תסכול בגלל שהוא נמוך לא בגלל שהוא שמן.
אליעד: אז קודם כל אז מה שאמרת זאת התשובה אם התסכול המרכזי שהוא מנסה לפתור באכילה זה את זה שהוא שמן כי לפעמים בן אדם שמן נגיד דחו אותו חברתית ואז הוא בדיכאון אז הוא הולך להתנחם באוכל, אז אם זאת הסיבה שבגללה הוא אוכל אז אם הוא יקבל את עצמו איכשהו ויאהב את עצמו איכשהו למרות שאין לו חברים למרות שאין לו כלום נגיד אז ממילא הוא לא צריך יותר לאכול בשביל להתמודד עם הריקנות מזה שהוא לא אוהב את עצמו שהוא שמן. אוקי לעומת זאת אם הוא אוהב לאכול כדי לפתור תסביכים אחרים אז הוא אוכל עדיין פחות בגלל שהוא לא רוצה להיות שמן, לעומת זאת אם לא היה אכפת לו להיות שמן ממילא הוא יאכל יותר.
השאלה היא האם עד כמה החיסרון שהוא מרגיש רע עם עצמו מכך שהוא שמן עד כמה זאת אחת מהסיבות לכך שהוא אוכל יותר זאת השאלה, אם זאת הסיבה המרכזית ממילא אם הוא יקבל את זה שהוא שמן זה יגרום לו להיות פחות שמן. לעומת זאת אם זאת סיבה משנית אז זה יגרום לו להיות יותר שמן כי החסם של "אל תאכל עוד יותר כדי לא להיות עוד יותר שמן" גם הוא ירד ואז הוא יאכל מסיבות אחרות. אבל תזכרו את ההיבט יש היבט שאומר שבן אדם שמן שרוצה להיות רזה מה שהוא צריך לעשות זה לקבל את זה שהוא שמן.
אותו דבר נגיד בזבוז כסף נגיד שיש מישהו מבזבז כסף כדי לפצות את עצמו על זה שהוא מרגיש שאין לו מספיק כסף, האם זה שהוא יהיה מרוצה מכמה שיש לו ושהוא יגיד "לא אכפת לי שאין לי כסף" האם זה יגרום לו לכך שיהיה לו יותר כסף או פחות? תשובה תלוי למה הוא מבזבז אם הסיבה המרכזית שהוא מבזבז היא כדי לגרום לעצמו להרגיש שיש לו מעבר למה שיש לו אז אם הוא יאהב את מה שיש לו הוא יפסיק לבזבז כי אין לו צורך לבזבז, לעומת זאת אם הוא מבזבז מסיבות אחרות אז אם הוא יקבל את זה שאין לו מספיק כסף אז יכול להיות שהוא יבזבז עוד יותר כי לא אכפת לו שאין לו כסף. אותו דבר בקיצור צריך לשים לב להיבט הזה, זה הבנו אתה הבנת?
ש: כן יחסית הבנתי.
אליעד: מה לא הבנת?
ש: לא בגדול הבנתי.
אליעד: ובקטן?
ש: שמן?
אליעד: שמן אם לא בא לך להגיד שהוא שמן תגיד שהוא לא רזה בסדר הלאה. עכשיו בא נניח שבן אדם שמן מכך שהוא אוכל נניח ונניח שבן אדם אוכל בשביל למלא איזה חיסרון שיש לו, עד כאן גם הגיוני בן אדם יש לו איזה חיסרון הוא אוכל בשביל למלא את החיסרון חיסרון רגשי כלשהו. עכשיו השאלה היא כזאת האם בן אדם שמן שיקבל את עצמו איך שהוא שיאהב את זה שהוא שמן ויקבל את זה שהוא לא רזה האם זה, נגיד שבן אדם שמן הגיע לאהבה עצמית שהוא אוהב את עצמו למרות שהוא שמן האם זה יגרום לו להיות יותר רזה או יגרום לו להיות יותר שמן?
ש: יותר שמן לדעתי.
אליעד: עוד פעם מאחר שאנשים אוכלים גם מתוך תסכולים ובעיות רגשיות אז השאלה היא כזאת בהנחה שבן אדם, ולדוגמא שמישהו יגידו לו אסור לך לאכול משהו מה הוא ירצה? לאכול את המשהו אחת הסיבות שבן אדם לא בדיאטה כי אמרו לו אסור לך לאכול את זה. זאת אומרת שמהיבט מסוים אם הוא היה מקבל את זה שהוא שמן ואומר אני יכול לאכול מה שאני רוצה אז אולי הוא לא היה אוכל את זה בכלל.
ש: אלא אם כן זה התסכול שלו זה רק מזה שהוא שמן והוא ממלא חיסרון רק בגלל התסכול של השומן אולי יש לו תסכולים אחרים ואז הוא ימשיך לאכול.
אליעד: אז מה התשובה?
ש: לא מחויב.
אליעד: האם הבן אדם השמן שיאהב את עצמו באהבה עצמית למרות שהוא שמן, האם זה מגדיל את הסיכוי שלו להיות שמן או מקטין את הסיכוי שלו להיות שמן?
ש: לא בהכרח לא לפה ולא לפה.
אליעד: אז במה זה תלוי?
ש: זה תלוי בשאר הדברים.
אליעד: במה?
ש: בשאר התסכולים הסיבות לזה שהוא אוכל אולי יש לו תסכול בגלל שהוא נמוך לא בגלל שהוא שמן.
אליעד: אז קודם כל אז מה שאמרת זאת התשובה אם התסכול המרכזי שהוא מנסה לפתור באכילה זה את זה שהוא שמן כי לפעמים בן אדם שמן נגיד דחו אותו חברתית ואז הוא בדיכאון אז הוא הולך להתנחם באוכל, אז אם זאת הסיבה שבגללה הוא אוכל אז אם הוא יקבל את עצמו איכשהו ויאהב את עצמו איכשהו למרות שאין לו חברים למרות שאין לו כלום נגיד אז ממילא הוא לא צריך יותר לאכול בשביל להתמודד עם הריקנות מזה שהוא לא אוהב את עצמו שהוא שמן. אוקי לעומת זאת אם הוא אוהב לאכול כדי לפתור תסביכים אחרים אז הוא אוכל עדיין פחות בגלל שהוא לא רוצה להיות שמן, לעומת זאת אם לא היה אכפת לו להיות שמן ממילא הוא יאכל יותר.
השאלה היא האם עד כמה החיסרון שהוא מרגיש רע עם עצמו מכך שהוא שמן עד כמה זאת אחת מהסיבות לכך שהוא אוכל יותר זאת השאלה, אם זאת הסיבה המרכזית ממילא אם הוא יקבל את זה שהוא שמן זה יגרום לו להיות פחות שמן. לעומת זאת אם זאת סיבה משנית אז זה יגרום לו להיות יותר שמן כי החסם של "אל תאכל עוד יותר כדי לא להיות עוד יותר שמן" גם הוא ירד ואז הוא יאכל מסיבות אחרות. אבל תזכרו את ההיבט יש היבט שאומר שבן אדם שמן שרוצה להיות רזה מה שהוא צריך לעשות זה לקבל את זה שהוא שמן.
אותו דבר נגיד בזבוז כסף נגיד שיש מישהו מבזבז כסף כדי לפצות את עצמו על זה שהוא מרגיש שאין לו מספיק כסף, האם זה שהוא יהיה מרוצה מכמה שיש לו ושהוא יגיד "לא אכפת לי שאין לי כסף" האם זה יגרום לו לכך שיהיה לו יותר כסף או פחות? תשובה תלוי למה הוא מבזבז אם הסיבה המרכזית שהוא מבזבז היא כדי לגרום לעצמו להרגיש שיש לו מעבר למה שיש לו אז אם הוא יאהב את מה שיש לו הוא יפסיק לבזבז כי אין לו צורך לבזבז, לעומת זאת אם הוא מבזבז מסיבות אחרות אז אם הוא יקבל את זה שאין לו מספיק כסף אז יכול להיות שהוא יבזבז עוד יותר כי לא אכפת לו שאין לו כסף. אותו דבר בקיצור צריך לשים לב להיבט הזה, זה הבנו אתה הבנת?
ש: כן יחסית הבנתי.
אליעד: מה לא הבנת?
ש: לא בגדול הבנתי.
אליעד: ובקטן?
050-3331-331