וכאן אבאר עוד דרך כיצד באפשרות להשפיע על אדם לחשוב בצורה כלשהי ולעשות דבר כלשהו, על ידי שתילת מחשבות והתניות סמויות במוח של האדם. ואסביר את הדרכים לעשות זאת. ואסביר מה החסרונות שיש בלהשתמש בדרך הזו, גם אם ההתניה היא אמיתית.

והמתכון הסודי לכך, הוא כדלקמן. ראשית כל עליך לחפש רעיון כלשהו ומחשבה כלשהי, שהאדם השני לא ירצה לחשוב אותה. ואם אתה לא מוצא מחשבה שכזו, אז עליך ליצור מחשבה שכזו. מחשבה, שהאדם השני לא ירצה לחשוב אותה.

אח"כ עליך ליצור אצל האדם השני התניה מחשבתית, בין המחשבה שאותה הוא לא רוצה לחשוב, לבין המחשבה שאתה לא רוצה שהוא יחשוב. ועליך לגרום לאותו האדם להגיע למצב, שבכל פעם שהוא יחשוב בצורה שונה ממה שאתה רוצה שהוא יחשוב, ושבכל פעם שהוא יעשה דבר שונה ממה שאתה רוצה שהוא יעשה, שבאותו הרגע הוא יחשוב את הדבר שאותו הוא לא רוצה לחשוב.

ובמידה והצלחת למצוא מחשבה שאותה האדם השני שונא ולא רוצה לחשוב אותה, ובהנחה שהצלחת ליצור התניה מחשבתית במוח של האדם השני, בין ההזדהות שלו עם מה שהוא חושב כרגע ושאתה רוצה שהוא לא יחשוב את זה, לבין מה שהוא לא רוצה לחשוב, הרי שבכך בעצם אתה גורם לו לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, ושהוא יחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב.

לדוגמה מתחום חינוך ילדים: נניח שאתה רוצה לגרום לילד שלך לאכול את ארוחת הבוקר שלו. והילד מסרב לאכול את ארוחת הבוקר שלו. אז במקרה כזה לדוגמה, עליך לאתר מחשבה כלשהי שאתה יודע שהילד שלך לא ירצה לחשוב אותה. כגון לדוגמה המחשבה שכלב נושך אותו. שהילד לא ירצה שתופיע לו מחשבה שבה הוא ידמיין כלב שנושך אותו.

ואז עליך ליצור התניה בין המחשבה שהילד לא רוצה לחשוב, לבין המחשבה שהוא חושב. דהיינו, לגרום לילד לחשוב, שאם הוא לא יאכל את ארוחת הבוקר שלו, זה יגרום לכך שכלב ינשוך אותו, כי הילד יהיה חלש ולא יוכל להתגונן מפניו וכיו"ב. שאז במידה והצלחת לגרום לילד להאמין, ש"אם לא תאכל יבוא שוטר" וכיו"ב, הרי שככל שהילד יותר לא רוצה שהדבר יקרה, כך זה מגדיל את הסיכוי לכך שהוא יתרחק מכל דבר שמזכיר לו את מה שהוא לא רוצה שיקרה.

וכן, לפעמים מדובר כאן על סוג של מניפולציה. כי לפעמים אם האדם יחשוב בצורה כלשהי, באמת יקרה לו איזה דבר רע. והוא רק שכח את זה, ואתה רק מזכיר לו את האמת. שאם הוא יעשה כך או אחרת, ושאם הוא יחשוב כך או אחרת, אז יקרה לו כך או אחרת, ואז זה אומר עליו דבר שהוא לא רוצה לחשוב על עצמו וכיו"ב.

אבל לפעמים, מדובר כמובן על מניפולציה אמיתית. שבה אין בהכרח קשר בין מה שהאדם עושה או לא עושה, לבין מה שהוא מפחד שיקרה לו או לא יקרה לו. ולפעמים יש אפילו קשר הפוך. שאם הוא יעשה את מה שאתה רוצה, אז דווקא זה יגרום לו שיקרה לו מה שהוא לא רוצה שיקרה לו. ואעפ"כ קיימת האפשרות להטעות את המוח של האדם, וליצור אצלו התניה מחשבתית, שגורמת לו להאמין, שאם הוא יחשוב ויעשה דבר כלשהו, אז זה אומר עליו דבר שהוא לא רוצה לחשוב על עצמו וכיו"ב. וכאן כמובן אני מסביר את המנגנון שעומד מאחורי העניין.

ואחדד, לא מדובר כאן בטכניקה של הפחדה ושל יצירת פחד ויצירת חרדה אצל השומע בלבד. אלא יש כאן דבר יותר עמוק, והוא שכל מחשבה שהאדם חושב אותה, היא גורמת לו להרגיש רגש כלשהו ותחושה כלשהי. והאדם מטבעו רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע. וזה בעצם אומר, שהאדם בורח ממחשבות שגורמות לו להרגיש רע, ורודף אחרי מחשבות שגורמות לו להרגיש טוב.

והמחשבות שהאדם לא רוצה לחשוב, הן רבות ומגוונות. כגון לדוגמה שהאדם לא רוצה לחשוב שהוא נשרף באש. שזה בעצם מה שנקרא "מפחד להישרף באש". כי פחד להישרף באש, הוא בעצם חוסר הרצון של האדם לחשוב על זה שהוא נשרף באש. וזאת כמובן הפחדה ויצירת חרדה אצל השומע.

אבל יש עוד מחשבות שהאדם לא רוצה לחשוב אותן. כגון לדוגמה מחשבות שפוגעות לאדם בדימוי העצמי שלו. כגון לדוגמה שהאדם לא רוצה לחשוב על עצמו שהוא טיפש, ושהוא לא שווה כלום, ושהוא אדם רע, ושהוא לא ראוי וכיו"ב. שאלו מחשבות שבד"כ האדם מעדיף שלא לחשוב אותן על עצמו.

והרעיון הוא, שקיימת האפשרות לגרום לאדם לחשוב בצורה כלשהי ולשנות את המחשבה שלו, על ידי זה ששותלים בתוכו את האמונה שאומרת לו, שאם הוא יחשוב בצורה כלשהי, אז זה בעצם אומר עליו שהוא טיפש / אדם רע או כל כינוי גנאי אחר שהאדם לא מוכן ולא רוצה לחשוב על עצמו.

כמו מתחום הורים וילדים, שילד קטן שאומר לאבא שלו, אתה לא אוהב אותי ולכן אתה לא קונה לי דבר כלשהו. שהוא בעצם יוצר אצל ההורה התניה סמויה שאומרת, שזה שההורה לא קונה לילד שלו את הדבר, זה אומר שהוא לא אוהב את הילד שלו.

וההורה שלא רוצה לחשוב על עצמו שהוא לא אוהב את הילד שלו, אז זה גורם לו ללכת לקנות לילד את מה שהילד רוצה שיקנו לו. כי הוא מאמין שבאמת זה שהוא לא קונה לילד את הדבר, הרי שזה אומר עליו שהוא לא הורה טוב וכיו"ב. למרות שאולי דווקא ההפך הוא הנכון. שאולי דווקא ההורה לא קונה לילד את מה שהילד מבקש, דווקא משום שההורה דואג לשלום הילד שלו. ואעפ"כ ההורה שמאמין למניפולציה שהילד עשה עליו, לא רוצה לחשוב על עצמו שהוא הורה רע, והוא עושה את מה שהילד רצה שהוא יעשה.

והרעיון הוא, שהאדם לא רוצה לחשוב מחשבות מסוימות. בין אם אלו מחשבות שהאדם לא רוצה לחשוב שיקרה לו דבר רע כזה או אחר. ובין אם אלו מחשבות שהאדם לא רוצה לחשוב דברים רעים על עצמו ועל אנשים שחשובים לו וכיו"ב. ועליך לאתר את המחשבות האלו. ולגרום לשומע להאמין (אם זה שקר) או להבין (אם זו האמת), שאם הוא יחשוב / יעשה כך או אחרת, הרי שזה אומר עליו שהוא... וכיו"ב, דברים שיגרמו לו לחשוב, מחשבות שהוא לא רוצה לחשוב אותן.

ויש כאן מניפולציה עוד יותר מתוחכמת, והיא שלפני שאתה מאשים בן אדם במשהו, עליך לגרום לו לומר במו פיו, שהוא חושב שזה רע להיות הדבר שבו אתה הולך להאשים אותו. לדוגמה: אם אתה רוצה להאשים מישהו בגזענות, בגלל שהוא חושב כך או אחרת, אז לפני שאתה הולך להגיד לו, אם אתה חושב כך, אז אתה גזען, לפני כן תגרום לו בצורה כלשהי, לומר במו פיו, שגזענות זה דבר רע, ותגרום לו להבין ולהזדהות עם המחשבה המנוגדת למחשבה שאתה הולך לגרום לו לברוח ממנה.

כגון לדוגמה במקרה הנ"ל, שתגרום לו להזדהות עם המחשבה שאומרת שגזענות זה רע, ובכך בעצם תגרום לו לא לרצות להיות מואשם בגזענות. ואח"כ כאשר תאשים אותו בגזענות, זה ילחיץ אותו ויכניס אותו למערבולת רגשית מאוד חזקה, שיכולה להוציא אותו משיווי המשקל.

ויכול להיות מצב, שמרוב שהוא ילחץ מכך שהוא מואשם שהוא גזען וכיו"ב מחשבה שהוא לא רוצה לחשוב על עצמו, יכול להיות שכדי להסיר מעצמו את האשמה, הוא ינסה לעשות את מה שאתה רוצה שהוא יעשה ולחשוב ולהסכים עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים, גם אם אין בכלל קשר ואפילו יש קשר הפוך ומנוגד, בין מה שהוא הואשם בו, לבין מה שהוא עושה וחושב.

כי לפעמים האדם כ"כ לחוץ מהמחשבה שהוא דבר שהוא לא רוצה לחשוב על עצמו, שזה גורם לו לצאת מהאיזון שלו, וגורם לו לאבד את העשתונות ולחשוב בצורה לא הגיונית ולהסכים עם מה שאומרים לו, גם אם זה לא הגיוני.

כך שלפני שאתה הולך להאשים מישהו במשהו, כדי להפעיל עליו לחץ לשנות את דעתו ומעשיו, לפני כן תוודא שהוא יחוש וירגיש רגשות אשמה גדולים ביותר, מהאשמה שאתה הולך להפיל עליו בצדק או שלא בצדק.

והטכניקה בעצם, מבוססת על התניה רגשית (התניה קלאסית / התניה פבלובית). שאתה גורם לאדם להרגיש משהו, ביחס למשהו אחר. ואם אתה רוצה שהאדם לא יעשה דבר כלשהו, עליך ליצור אצלו התניה רגשית שלילית, בין הדבר שאותו אתה לא רוצה שהוא יעשה, לבין הדבר שיגרום לו להרגיש רע. שבכל פעם שהוא יחשוב / יעשה דבר כלשהו, זה יגרום לו להתניה רגשית שלילית, דהיינו, שהוא ירגיש רע וינסה להפסיק את מה שהוא עושה.

ויש גם התניה רגשית חיובית. שבה אתה גורם לאדם לחשוב על עצמו דברים טובים ומחשבות טובות שהוא רוצה לחשוב על עצמו, כאשר הוא חושב / עושה דבר כלשהו שאתה רוצה שהוא יעשה. שאז האדם עושה את מה שאתה רוצה שהוא יעשה, כדי להרגיש את הרגשות הטובים שצפים בו, כאשר הוא חושב בצורה כלשהי ועושה דבר כלשהו.

וכמובן, שבכל מקרה שבו אתה יוצר התניה סמויה שלילית אצל האדם, בין דבר אחד כלשהו לבין תחושה רעה כלשהי, הרי שבעצם בכך אתה יוצר גם התניה סמויה נגדית, שגורמת לאדם להרגיש טוב כאשר הוא מתרחק מהדבר שיש לו התניה סמויה שלילית לגביו. וכך גם להפך, שכאשר אתה גורם לאדם ליצירת התניה סמויה חיובית לגבי דבר כלשהו, כגון אם תעשה דבר כלשהו, אז אתה אדם טוב, ממילא זה יוצר לו גם התניה סמויה שלילית, שאם לא תעשה את הדבר, הרי שאתה אדם רע.

ואסביר עוד יותר לעומק ואומר, כי לפעמים יצירת התניה סמויה אצל האדם, עלולה דווקא להשיג את התוצאה ההפוכה למה שרוצים להשיג. כי בעצם ביצירת התניה סמויה, בעצם מפעילים על האדם לחץ פסיכולוגי, שאומר לו שכדי להתרחק מרע כלשהו וכדי להתקרב לטוב כלשהו, לשם כך עליו לעשות כך או אחרת וכיו"ב.

אבל לפעמים קורה מצב, שבו האדם באמת מאמין למחשבה שנשתלה אצלו, שבאמת אם הוא יעשה X אז זה אומר שהוא אדם רע. ולפעמים האדם מפסיק לעשות את אותו ה X, כדי לא לחשוב על עצמו שהוא אדם רע. אבל לפעמים זה גורם לתוצאה ההפוכה, שהאדם פשוט מוכן לקבל את זה שהוא אדם רע, ועל ידי זה הוא מרגיש יותר בנוח לעשות את אותו הדבר הרע.

כי לפעמים האדם לא עושה דבר כלשהו, כי זה גורם לו להרגיש ייסורי מצפון וכיו"ב. ואז לדוגמה אומרים לאדם "מה, אין לך ייסורי מצפון? איך אין לך ייסורי מצפון לעשות כך?" וכיו"ב. ולפעמים זה יוצר את התוצאה, שבה האדם פשוט אומר לעצמו / לסביבתו, שאכן אין לו ייסורי מצפון, ואז הוא עוד...