מודעות עצמית, שכנוע עצמי, איך להטיל ספק? איך לשתול מחשבה? איזו שאלה לשאול? למה אני רוצה? האם אני רוצה? למה אני לא רוצה? איך להיפטר מרצון? סוגסטיה עצמית, אוטוסוגסטיה, דמיון מודרך
איך להטיל ספק ברצונות ובמחשבות שלך?
השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה, היא איך אדם יכול להטיל ספק באופן אמיתי ועמוק ברצונותיו ובמחשבותיו, עד כדי מצב של שינוי או אפילו ביטול מוחלט שלהם. הסיבה שבדרך כלל אנשים לא מצליחים להטיל ספק אמיתי ברצונות שלהם, היא שהם נעצרים בשאלות לא נכונות או בשאלות חלשות מדי. כאשר אדם רוצה לברר עם עצמו מדוע הוא רוצה או לא רוצה דבר מסוים, בדרך כלל הוא מתחיל בשאלה: "למה אני רוצה את זה?" או "למה אני לא רוצה את זה?". למרות ששאלות אלה נשמעות נכונות, בפועל הן מניחות מראש שהרצון קיים, ולכן הן לא מצליחות לשנות אותו, אלא להפך - הן עלולות אף לחזק אותו.
מדוע שאלת "למה אני רוצה" לא תמיד עוזרת?
אליעד מסביר שכאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב "למה אני לא רוצה כאב?", הוא למעשה מחזק במוחו את האמונה שהוא אכן לא רוצה כאב, גם אם לא הצליח למצוא לכך סיבה הגיונית. כלומר, ככל שהאדם חוזר יותר פעמים על השאלה "למה אני לא רוצה את זה?", הוא רק מעמיק את השכנוע הפנימי שלו שבאמת הוא לא רוצה את הדבר הזה, והספק לא מתערער כלל.
לדוגמה, אם אדם אומר "אני לא רוצה כאב", ושואל את עצמו מאות פעמים "למה אני לא רוצה כאב?", הוא לכאורה מנסה להחליש את הרצון להימנע מכאב. אך בפועל, בכל פעם שהוא שואל את השאלה, הוא חוזר ואומר לעצמו שהוא אכן לא רוצה כאב, ומחזק בתת - המודע את התפיסה הזאת.
איך לשאול שאלה עמוקה יותר לגבי הרצון שלך?
הדרך להתמודד עם הבעיה הזו, על פי אליעד, היא להחליף את השאלה "למה?" בשאלה עמוקה יותר: "האם אני באמת לא רוצה את זה?". בשאלה כזו, במקום להניח מראש את קיום הרצון, האדם מתחיל להטיל ספק בעצם קיומו של הרצון עצמו. כלומר, לא למה אני לא רוצה כאב, אלא האם בכלל נכון שאני לא רוצה כאב?
לדוגמה, לאחר שאדם חזר שוב ושוב על השאלה "למה אני לא רוצה כאב?" ולא הצליח למצוא תשובה מספקת, עליו לעבור לשאלה חדשה וחזקה יותר: "האם אני באמת לא רוצה כאב?". כך, במקום לחזק את ההנחה שהוא לא רוצה כאב, הוא פותח פתח אמיתי לספק ולבחינה מחודשת של הרצון שלו.
איך שותלים מחשבה חדשה בתודעה באמצעות שאלות?
אליעד מסביר כיצד הניסוח של השאלה "האם אני לא רוצה את זה, ואם כן, אז למה?" הוא בעצם סוג של שתילת מחשבה בתודעה. כשאדם אומר לעצמו "אם אני באמת לא רוצה את זה, אז חייבת להיות לכך סיבה", הוא למעשה שותל במוחו מחשבה שתהיה לו חובה למצוא סיבה לרצונו. וכאשר האדם אינו מצליח למצוא סיבה, זה מערער אוטומטית את הרצון המקורי ומחליש אותו. כלומר, הוא מתחיל לחשוב שאם אין סיבה, אולי הוא כלל לא באמת רוצה את הדבר הזה.
למה חשוב להמתין בין השאלות כדי להטיל ספק עמוק?
אליעד מדגיש את החשיבות של המתנה קצרה בין השאלות כדי להעמיק את ההטלה בספק. הוא מציע לשאול "האם אני באמת לא רוצה את זה?", להמתין מספר שניות, ואז להמשיך עם השאלה "ואם כן, אז למה?". ההפסקה בין השאלות מאפשרת לאדם לקלוט טוב יותר את חוסר התשובה, דבר שמגביר את הספק הפנימי... 📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה, היא איך אדם יכול להטיל ספק באופן אמיתי ועמוק ברצונותיו ובמחשבותיו, עד כדי מצב של שינוי או אפילו ביטול מוחלט שלהם. הסיבה שבדרך כלל אנשים לא מצליחים להטיל ספק אמיתי ברצונות שלהם, היא שהם נעצרים בשאלות לא נכונות או בשאלות חלשות מדי. כאשר אדם רוצה לברר עם עצמו מדוע הוא רוצה או לא רוצה דבר מסוים, בדרך כלל הוא מתחיל בשאלה: "למה אני רוצה את זה?" או "למה אני לא רוצה את זה?". למרות ששאלות אלה נשמעות נכונות, בפועל הן מניחות מראש שהרצון קיים, ולכן הן לא מצליחות לשנות אותו, אלא להפך - הן עלולות אף לחזק אותו.
מדוע שאלת "למה אני רוצה" לא תמיד עוזרת?
אליעד מסביר שכאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב "למה אני לא רוצה כאב?", הוא למעשה מחזק במוחו את האמונה שהוא אכן לא רוצה כאב, גם אם לא הצליח למצוא לכך סיבה הגיונית. כלומר, ככל שהאדם חוזר יותר פעמים על השאלה "למה אני לא רוצה את זה?", הוא רק מעמיק את השכנוע הפנימי שלו שבאמת הוא לא רוצה את הדבר הזה, והספק לא מתערער כלל.
לדוגמה, אם אדם אומר "אני לא רוצה כאב", ושואל את עצמו מאות פעמים "למה אני לא רוצה כאב?", הוא לכאורה מנסה להחליש את הרצון להימנע מכאב. אך בפועל, בכל פעם שהוא שואל את השאלה, הוא חוזר ואומר לעצמו שהוא אכן לא רוצה כאב, ומחזק בתת - המודע את התפיסה הזאת.
איך לשאול שאלה עמוקה יותר לגבי הרצון שלך?
הדרך להתמודד עם הבעיה הזו, על פי אליעד, היא להחליף את השאלה "למה?" בשאלה עמוקה יותר: "האם אני באמת לא רוצה את זה?". בשאלה כזו, במקום להניח מראש את קיום הרצון, האדם מתחיל להטיל ספק בעצם קיומו של הרצון עצמו. כלומר, לא למה אני לא רוצה כאב, אלא האם בכלל נכון שאני לא רוצה כאב?
לדוגמה, לאחר שאדם חזר שוב ושוב על השאלה "למה אני לא רוצה כאב?" ולא הצליח למצוא תשובה מספקת, עליו לעבור לשאלה חדשה וחזקה יותר: "האם אני באמת לא רוצה כאב?". כך, במקום לחזק את ההנחה שהוא לא רוצה כאב, הוא פותח פתח אמיתי לספק ולבחינה מחודשת של הרצון שלו.
איך שותלים מחשבה חדשה בתודעה באמצעות שאלות?
אליעד מסביר כיצד הניסוח של השאלה "האם אני לא רוצה את זה, ואם כן, אז למה?" הוא בעצם סוג של שתילת מחשבה בתודעה. כשאדם אומר לעצמו "אם אני באמת לא רוצה את זה, אז חייבת להיות לכך סיבה", הוא למעשה שותל במוחו מחשבה שתהיה לו חובה למצוא סיבה לרצונו. וכאשר האדם אינו מצליח למצוא סיבה, זה מערער אוטומטית את הרצון המקורי ומחליש אותו. כלומר, הוא מתחיל לחשוב שאם אין סיבה, אולי הוא כלל לא באמת רוצה את הדבר הזה.
למה חשוב להמתין בין השאלות כדי להטיל ספק עמוק?
אליעד מדגיש את החשיבות של המתנה קצרה בין השאלות כדי להעמיק את ההטלה בספק. הוא מציע לשאול "האם אני באמת לא רוצה את זה?", להמתין מספר שניות, ואז להמשיך עם השאלה "ואם כן, אז למה?". ההפסקה בין השאלות מאפשרת לאדם לקלוט טוב יותר את חוסר התשובה, דבר שמגביר את הספק הפנימי... 📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
050-3331-331