3:40איך להאשים מישהו בלי שהוא יפגע? איך לגרום למישהו לקחת אחריות? איך לגרום למישהו להאשים את עצמו? איך לגרום למישהו לא להתגונן? איך להעביר ביקורת בצורה נכונה? איך לקחת אחריות בהעברת ביקורת? איך לא לגרום למישהו לתקוף אותך?
איך להאשים מישהו בלי שהוא ייפגע?
כאשר מנסים להעביר ביקורת או להאשים מישהו במשהו, רוב האנשים נוטים להגן על עצמם ולהחזיר האשמות נגדיות. לדוגמה, אם תגיד למישהו: "אתה פגעת בי" או "אתה אשם", רוב הסיכויים שתגובתו תהיה התגוננות ואף יטען שאתה אשם ולא הוא. לכן, כדי להאשים אדם אחר באופן שיגרום לו לקחת אחריות ולא להיפגע, יש להשתמש בדרך עקיפה ועדינה יותר, שמונעת את הצורך שלו להתגונן.
מהי הדרך הנכונה להעביר ביקורת בלי לעורר התנגדות?
הדרך שאליעד כהן מציע להעברת ביקורת, מבלי לעורר התנגדות, היא לשנות את צורת הניסוח כך שהאחריות על התחושות השליליות תהיה על הדובר ולא על הצד השני. במקום להגיד "אתה פגעת בי" או "אתה מדבר בצורה לא יפה", כדאי להגיד "אני נפגעתי ממך" או "לא נעים לי הצורה שבה דיברת אליי". כך, האחריות עוברת מהצד השני אליך, ואתה לא מאשים אותו ישירות, אלא מתאר כיצד אתה מרגיש בעקבות התנהגותו.
מדוע עדיף לומר "אני נפגעתי" ולא "אתה פגעת בי"?
כאשר אתה אומר "אני נפגעתי ממך", אתה מציג את הבעיה כתחושה שלך ולא כהאשמה. זה גורם לאדם שמולך להרגיש פחות מותקף, מה שמפחית את הצורך שלו להתגונן. כאשר אדם לא מרגיש מותקף, הסיכוי שהוא יקשיב, יבין ויקח אחריות על ההתנהגות שלו עולה משמעותית.
לדוגמה, אם אדם דיבר אליך בצורה שפגעה בך, במקום לומר לו "למה אתה מדבר אליי ככה? זה מעליב!", תוכל לומר: "תקשיב, אני יודע שלא התכוונת לפגוע, אבל האופן שבו דיברת גרם לי להרגיש לא בנוח. אולי תוכל לנסות לדבר אליי אחרת?". דרך זו מעוררת אמפתיה ומגבירה את הסיכוי שהאדם השני יבין את הטעות ויתנצל.
למה חשוב לקחת אחריות אישית כשמעבירים ביקורת?
אליעד מדגיש שאם אתה מעוניין שהאדם השני ייקח אחריות, אתה חייב קודם כל לקחת אחריות על הרגשות שלך. כאשר אתה אומר משפטים כמו "אני כועס ממה שעשית", במקום לומר "אתה מכעיס אותי", אתה בעצם מראה לאדם השני שאתה מודע לכך שהתגובה שלך היא באחריותך, מה שמפחית את התגובה ההגנתית שלו.
אם תגיד "אתה מעצבן אותי", האדם השני עלול להחזיר לך את ההאשמה ולומר "לא, אתה זה שמעצבנים אותו". לעומת זאת, אם תגיד "אני מתעצבן ממה שעשית", אתה מפנה את תשומת הלב אל התחושות שלך, מה שגורם לצד השני להיות יותר פתוח להקשבה ולהבנה של התנהגותו.
איך אפשר להעביר מסר בלי לעורר תחושת אשמה אצל האדם השני?
דרך נוספת שאליעד מציע היא להוסיף אמפתיה והנחות חיוביות לגבי כוונת האדם האחר. למשל, לומר משפטים כמו: "אני יודעת שלא התכוונת לפגוע", או "ברור לי שלא עשית את זה בכוונה, אני פשוט רגישה מאוד". הגישה הזו מעבירה מסר שאינך מאשים אותו בכוונת זדון, אלא מבהיר את התחושות שלך באופן אישי ורגיש. כך, האדם השני נוטה להיות פחות תוקפני ויותר פתוח לשנות את התנהגותו בעתיד.
מדוע מחמאה לפני ביקורת לא תמיד עובדת?
אנשים רבים חושבים שאם יחמיאו למישהו לפני שיעבירו ביקורת, זה ירכך את התגובה שלו. אליעד מסביר שזו לא בהכרח שיטה יעילה, כי ברגע שתעביר ביקורת בצורה ישירה ("אתה לא בסדר"), גם אם קודם החמאת לו, הוא עדיין יתנגד ויתגונן. לכן הדרך האמיתית למנוע התגוננות היא לשנות את הצורה שבה אתה מציג את הדברים, ולהשתמש במונחים של רגשות אישיים ושל אחריות אישית, כפי שהודגם.
מה לעשות אם אתה רוצה שמישהו ייקח אחריות על הטעות שלו?
אם אתה רוצה שאדם ייקח אחריות, עליך להתמקד בכך שאתה מציג את המצב כמשהו שמשפיע עליך באופן אישי, ולא להציג זאת כהאשמה. במקום להגיד "אתה תמיד שוכח דברים!", תגיד: "זה מפריע לי כשדברים נשכחים, האם אתה חושב שאפשר לעשות משהו לגבי זה?". כך אתה מציע לצד השני דרך פעולה קונקרטית והוא נוטה לקחת אחריות ולמצוא פתרונות במקום להתגונן ולהאשים אותך בחזרה.
סיכום מרכזי של הרעיון: איך להעביר ביקורת נכון?
בשורה התחתונה, לפי אליעד כהן, המפתח להעברת ביקורת באופן שלא יגרום לצד השני להתגונן, הוא תמיד לקחת אחריות אישית על התחושות והרגשות שלך, ולהימנע מהאשמות ישירות. כשאתה לוקח אחריות ומבהיר לצד השני שאתה מבין שלא הייתה לו כוונה רעה, אתה פותח את הדלת לשיח פתוח ומכבד, ומגדיל משמעותית את הסיכוי לכך שהוא ייקח אחריות וישנה את התנהגותו.
כאשר מנסים להעביר ביקורת או להאשים מישהו במשהו, רוב האנשים נוטים להגן על עצמם ולהחזיר האשמות נגדיות. לדוגמה, אם תגיד למישהו: "אתה פגעת בי" או "אתה אשם", רוב הסיכויים שתגובתו תהיה התגוננות ואף יטען שאתה אשם ולא הוא. לכן, כדי להאשים אדם אחר באופן שיגרום לו לקחת אחריות ולא להיפגע, יש להשתמש בדרך עקיפה ועדינה יותר, שמונעת את הצורך שלו להתגונן.
מהי הדרך הנכונה להעביר ביקורת בלי לעורר התנגדות?
הדרך שאליעד כהן מציע להעברת ביקורת, מבלי לעורר התנגדות, היא לשנות את צורת הניסוח כך שהאחריות על התחושות השליליות תהיה על הדובר ולא על הצד השני. במקום להגיד "אתה פגעת בי" או "אתה מדבר בצורה לא יפה", כדאי להגיד "אני נפגעתי ממך" או "לא נעים לי הצורה שבה דיברת אליי". כך, האחריות עוברת מהצד השני אליך, ואתה לא מאשים אותו ישירות, אלא מתאר כיצד אתה מרגיש בעקבות התנהגותו.
מדוע עדיף לומר "אני נפגעתי" ולא "אתה פגעת בי"?
כאשר אתה אומר "אני נפגעתי ממך", אתה מציג את הבעיה כתחושה שלך ולא כהאשמה. זה גורם לאדם שמולך להרגיש פחות מותקף, מה שמפחית את הצורך שלו להתגונן. כאשר אדם לא מרגיש מותקף, הסיכוי שהוא יקשיב, יבין ויקח אחריות על ההתנהגות שלו עולה משמעותית.
לדוגמה, אם אדם דיבר אליך בצורה שפגעה בך, במקום לומר לו "למה אתה מדבר אליי ככה? זה מעליב!", תוכל לומר: "תקשיב, אני יודע שלא התכוונת לפגוע, אבל האופן שבו דיברת גרם לי להרגיש לא בנוח. אולי תוכל לנסות לדבר אליי אחרת?". דרך זו מעוררת אמפתיה ומגבירה את הסיכוי שהאדם השני יבין את הטעות ויתנצל.
למה חשוב לקחת אחריות אישית כשמעבירים ביקורת?
אליעד מדגיש שאם אתה מעוניין שהאדם השני ייקח אחריות, אתה חייב קודם כל לקחת אחריות על הרגשות שלך. כאשר אתה אומר משפטים כמו "אני כועס ממה שעשית", במקום לומר "אתה מכעיס אותי", אתה בעצם מראה לאדם השני שאתה מודע לכך שהתגובה שלך היא באחריותך, מה שמפחית את התגובה ההגנתית שלו.
אם תגיד "אתה מעצבן אותי", האדם השני עלול להחזיר לך את ההאשמה ולומר "לא, אתה זה שמעצבנים אותו". לעומת זאת, אם תגיד "אני מתעצבן ממה שעשית", אתה מפנה את תשומת הלב אל התחושות שלך, מה שגורם לצד השני להיות יותר פתוח להקשבה ולהבנה של התנהגותו.
איך אפשר להעביר מסר בלי לעורר תחושת אשמה אצל האדם השני?
דרך נוספת שאליעד מציע היא להוסיף אמפתיה והנחות חיוביות לגבי כוונת האדם האחר. למשל, לומר משפטים כמו: "אני יודעת שלא התכוונת לפגוע", או "ברור לי שלא עשית את זה בכוונה, אני פשוט רגישה מאוד". הגישה הזו מעבירה מסר שאינך מאשים אותו בכוונת זדון, אלא מבהיר את התחושות שלך באופן אישי ורגיש. כך, האדם השני נוטה להיות פחות תוקפני ויותר פתוח לשנות את התנהגותו בעתיד.
מדוע מחמאה לפני ביקורת לא תמיד עובדת?
אנשים רבים חושבים שאם יחמיאו למישהו לפני שיעבירו ביקורת, זה ירכך את התגובה שלו. אליעד מסביר שזו לא בהכרח שיטה יעילה, כי ברגע שתעביר ביקורת בצורה ישירה ("אתה לא בסדר"), גם אם קודם החמאת לו, הוא עדיין יתנגד ויתגונן. לכן הדרך האמיתית למנוע התגוננות היא לשנות את הצורה שבה אתה מציג את הדברים, ולהשתמש במונחים של רגשות אישיים ושל אחריות אישית, כפי שהודגם.
מה לעשות אם אתה רוצה שמישהו ייקח אחריות על הטעות שלו?
אם אתה רוצה שאדם ייקח אחריות, עליך להתמקד בכך שאתה מציג את המצב כמשהו שמשפיע עליך באופן אישי, ולא להציג זאת כהאשמה. במקום להגיד "אתה תמיד שוכח דברים!", תגיד: "זה מפריע לי כשדברים נשכחים, האם אתה חושב שאפשר לעשות משהו לגבי זה?". כך אתה מציע לצד השני דרך פעולה קונקרטית והוא נוטה לקחת אחריות ולמצוא פתרונות במקום להתגונן ולהאשים אותך בחזרה.
סיכום מרכזי של הרעיון: איך להעביר ביקורת נכון?
בשורה התחתונה, לפי אליעד כהן, המפתח להעברת ביקורת באופן שלא יגרום לצד השני להתגונן, הוא תמיד לקחת אחריות אישית על התחושות והרגשות שלך, ולהימנע מהאשמות ישירות. כשאתה לוקח אחריות ומבהיר לצד השני שאתה מבין שלא הייתה לו כוונה רעה, אתה פותח את הדלת לשיח פתוח ומכבד, ומגדיל משמעותית את הסיכוי לכך שהוא ייקח אחריות וישנה את התנהגותו.
- איך להאשים בלי לפגוע?
- איך לגרום למישהו לקחת אחריות?
- העברת ביקורת נכונה
- איך לא להיפגע מביקורת?
- איך להגיד למישהו שהוא טועה בלי לריב?
- לקיחת אחריות על רגשות
- איך להימנע מהתגוננות בשיחה?
עכשיו אם אתה רוצה להאשים מישהו במשהו ואתה תגיד לו שהוא אשם שהוא לא בסדר רוב הסיכויים שמה הוא יגיד לך.
ש: אתה אשם.
אליעד: לא נכון אתה אשם בסדר יפה, עכשיו בהנחה שאתה רוצה להאשים מישהו במשהו ואתה רוצה להגדיל את הסיכוי שהוא יקח אחריות או שיקשיב למה שאמרת מה איך עושים את זה אתה רוצה להאשים אותו.
ש: מחמיאים לו.
אליעד: לא יעזור תחמיא לו ברגע שזה הוא ירד עליך בחזרה, בקיצור אם רוצים להאשים מישהו במשהו ורוצים שהוא יקח אחריות על מה שאתה מעיר לו מה הדרך לעשות את זה אז אני אתן לכם עצה נגיד שמישהו דיבר אלייך בצורה ש...?
ש: לא נעימה לי.
אליעד: יפה בצורה שלא נעימה לך ואת רוצה להגיד לו דיברת אלי בצורה?
ש: שלא נעימה לי.
אליעד: יפה ואנחנו רוצים להגדיל את הסיכוי שהוא יגיד לך אני מתנצל יפה אז מה השיטה השיטה היא כזאת אם אתה תדבר עם הבן אדם השני כמו שהיא דיברה יש סיכוי גבוה שיגידו לך שמתנצלים.
ש: שאתה אשם.
אליעד: לא נכון שמתנצלים למה כי היא אמרה הוא דיבר אלי בצורה שלא נעימה לי היא לא אמרה הוא דיבר בצורה לא יפה אם אתה תגיד למישהו אתה פגעת בי רוב הסיכויים שהוא יגיד לך לא נכון אם אתה תגיד לו תקשיב אני נפגעתי ממך יש יותר סיכוי שהוא יגיד לך אני מתנצל כי אתה לא מאשים אותו אתה אומר אני נפגעתי ממך יש "אתה מדבר בצורה לא יפה" ויש "אתה מדבר בצורה שלא נעימה לי לא מאשים אותך אתה לא אשם בכלום אני לי לא נעים הצורה הזאת" יש יותר סיכוי שמישהו יגיד לך כן אתה צודק אם אתה תיקח אחריות על עצמך אם אתה תאשים את עצמך בזה שרע לך יש יותר סיכוי שהשני ישתתף איתך אבל אם אתה תזרוק את זה על ההוא פגע בי "אתה פוגע בי אתה מעצבן אותי אתה מכעיס אותי" רוב הסיכויים שזה יהיה ההפך בכלל "את מאשימה אותי את רודפת אותי" סיפורים.
אבל זה יהיה "תקשיב אני יודעת שלא הייתה לך כוונה לפגוע אני מניחה שלא הייתה לך כוונה לפגוע אני יודעת שלא התכוונת לפגוע אני יודעת שאני רגישה רגישות יתר לא משנה מה אני לי כרגע הפריע איך שהתנסחת מה אתה מציע לעשות מה אתה חושב מה אתה אומר יש אפשרות שתשתדל לדבר אחרת" יכול להיות סיכוי הרבה יותר גבוה שיגידו לך כן, זאת אומרת שאתה צריך לקחת אחריות על זה שהרגשת רע במקום "אתה הכעסת אותי אני כעסתי על מה שעשית" במקום "פגעת בי אני נפגעתי ממה שאמרת" במקום "למה אתה כזה מעצבן אני מתעצבן ממה שאת עושה" קח אחריות אם תזרוק את זה על מישהו אחר יזרקו את זה עליך בחזרה. הבנו?
ש: כשאתה אומר אני מתעצבן ממה שאת עושה.
אליעד: לא משנה הפואנטה פה לא מה שאת עושה "אני את יודעת מה שאת עושה מעצבן אותי אני מתעצבן ממה שאת עושה לא את מעצבנת אותי אני מתעצבן מזה אני נפגע מזה אני מרגיש פגוע לא אתה פוגע בי", "אתה פוגע בי" מה פוגע בך אולי אתה פוגע בי בכלל "אני נפגעתי מזה לי זה מפריע".
ש: אתה אשם.
אליעד: לא נכון אתה אשם בסדר יפה, עכשיו בהנחה שאתה רוצה להאשים מישהו במשהו ואתה רוצה להגדיל את הסיכוי שהוא יקח אחריות או שיקשיב למה שאמרת מה איך עושים את זה אתה רוצה להאשים אותו.
ש: מחמיאים לו.
אליעד: לא יעזור תחמיא לו ברגע שזה הוא ירד עליך בחזרה, בקיצור אם רוצים להאשים מישהו במשהו ורוצים שהוא יקח אחריות על מה שאתה מעיר לו מה הדרך לעשות את זה אז אני אתן לכם עצה נגיד שמישהו דיבר אלייך בצורה ש...?
ש: לא נעימה לי.
אליעד: יפה בצורה שלא נעימה לך ואת רוצה להגיד לו דיברת אלי בצורה?
ש: שלא נעימה לי.
אליעד: יפה ואנחנו רוצים להגדיל את הסיכוי שהוא יגיד לך אני מתנצל יפה אז מה השיטה השיטה היא כזאת אם אתה תדבר עם הבן אדם השני כמו שהיא דיברה יש סיכוי גבוה שיגידו לך שמתנצלים.
ש: שאתה אשם.
אליעד: לא נכון שמתנצלים למה כי היא אמרה הוא דיבר אלי בצורה שלא נעימה לי היא לא אמרה הוא דיבר בצורה לא יפה אם אתה תגיד למישהו אתה פגעת בי רוב הסיכויים שהוא יגיד לך לא נכון אם אתה תגיד לו תקשיב אני נפגעתי ממך יש יותר סיכוי שהוא יגיד לך אני מתנצל כי אתה לא מאשים אותו אתה אומר אני נפגעתי ממך יש "אתה מדבר בצורה לא יפה" ויש "אתה מדבר בצורה שלא נעימה לי לא מאשים אותך אתה לא אשם בכלום אני לי לא נעים הצורה הזאת" יש יותר סיכוי שמישהו יגיד לך כן אתה צודק אם אתה תיקח אחריות על עצמך אם אתה תאשים את עצמך בזה שרע לך יש יותר סיכוי שהשני ישתתף איתך אבל אם אתה תזרוק את זה על ההוא פגע בי "אתה פוגע בי אתה מעצבן אותי אתה מכעיס אותי" רוב הסיכויים שזה יהיה ההפך בכלל "את מאשימה אותי את רודפת אותי" סיפורים.
אבל זה יהיה "תקשיב אני יודעת שלא הייתה לך כוונה לפגוע אני מניחה שלא הייתה לך כוונה לפגוע אני יודעת שלא התכוונת לפגוע אני יודעת שאני רגישה רגישות יתר לא משנה מה אני לי כרגע הפריע איך שהתנסחת מה אתה מציע לעשות מה אתה חושב מה אתה אומר יש אפשרות שתשתדל לדבר אחרת" יכול להיות סיכוי הרבה יותר גבוה שיגידו לך כן, זאת אומרת שאתה צריך לקחת אחריות על זה שהרגשת רע במקום "אתה הכעסת אותי אני כעסתי על מה שעשית" במקום "פגעת בי אני נפגעתי ממה שאמרת" במקום "למה אתה כזה מעצבן אני מתעצבן ממה שאת עושה" קח אחריות אם תזרוק את זה על מישהו אחר יזרקו את זה עליך בחזרה. הבנו?
ש: כשאתה אומר אני מתעצבן ממה שאת עושה.
אליעד: לא משנה הפואנטה פה לא מה שאת עושה "אני את יודעת מה שאת עושה מעצבן אותי אני מתעצבן ממה שאת עושה לא את מעצבנת אותי אני מתעצבן מזה אני נפגע מזה אני מרגיש פגוע לא אתה פוגע בי", "אתה פוגע בי" מה פוגע בך אולי אתה פוגע בי בכלל "אני נפגעתי מזה לי זה מפריע".