כן.

ש: אם אתה נמצא בשיחת סלון כזאתי, מדבר עם אנשים ואז מישהו מביא טענה נגד מה שאתה אומר.

אליעד: אוקי.

ש: עכשיו, אם נגיד כאילו לא היית מדבר מלכתחילה אז בסדר היית עכשיו "לא להגיד", בסדר היית בעצם לא מעורב בשיחה. היית דיברת עם אנשים והם שמעו את הדעה שלך בנושא מסוים.

אליעד: אוקי, כן.

ש: מאיתנו, משהו נגיד בפוליטיקה, לא יודע, נקטת באיזושהי, נקטת באיזה עמדה ומישהו בא והביא איזה טענה נגד הטענה שלך, איך אפשר לחשוב כאילו לשמוע את מה שהבן אדם אומר וכאילו לחשוב על המחויב ואפשרי של מה שהוא אמר.

אליעד: לא, תשאל מה מטרת השאלה, אתה שואל אם אתה מתווכח עם מישהו והוא אומר משהו, ובא לך להפיל אותו מהרגליים, איך אתה עושה את זה. יפה, אז מה אתה עושה אם אתה רוצה להפיל מישהו, איפה אתה נותן לו מכה?

ש: בראש.

אליעד: בראש, אבל איפה יש יותר סיכוי יותר גדול שהוא יפול אם תתן לו מכה בראש או ברגליים?

ש: ברגליים.

אליעד: נכון, מסכימים? בן אדם עומד ואתה צריך לדחוף אותו בעוצמה "X", איפה יש סיכוי יותר גדול שהוא יפול לדחוף אותו בחלק גוף העליון או בחלק גוף התחתון?

ש: עליון.

אליעד: איפה אבל עדיף לתת את המכה? אתה רוצה לזעזע אותו בבסיס.

ש: אה בסדר, אני יודע כאילו פיזי הוא מדבר. אם הייתי רוצה לתת למישהו כדי שיפול.

אליעד: בסדר הבנת, בהנחה שזה אותו משקל, ואותה צורה, ואותה עוצמה. יש לך עץ, אתה רוצה להפיל את העץ תן לו מכה למעלה או למטה? למטה. טוב, יפה, זאת בעצם התשובה לשאלה. עכשיו, מה קורה אם יש מולך עץ ואתה רוצה להפיל את העץ, אתה נותן מכה למטה לא למעלה, נכון, לכן שלב ראשון כאשר אתה רוצה להפיל טיעון של מישהו, מה אתה צריך לעשות, לחפש את ה...? רגליים שלו.

יפה, זאת אומרת שכאשר מישהו אומר לך משהו, אתה אומר "אין אני חייב להפיל את מה שהוא אמר", דבר ראשון אתה צריך לחפש קודם כל מה הנחות היסוד של מה שהוא אמר. שלב א' להבין אותו ושלב שני לאתר את הנחות היסוד. "אני חייב לפני איך אני אומר לו את ההפך", קודם כל בא נבדוק מה הנחות היסוד עליהן הוא מבסס את מה שהוא אמר. הנחות היסוד זה בעצם הדלתות שדרכן אתה יכול להפיל את מה שהוא אמר, אם אתה לא רואה את הנחות היסוד הלך עליך אם הוא בעניין. קודם כל "מה הנחות היסוד, על מה מבוסס מה שהוא אמר, מה המהות של מה שהוא אמר, מה הסיבה של מה שהוא אמר".

עכשיו אם אתה לוקח טקסטים ואתה מנתח אותם ואתה מתחיל לנתח "רגע מה המשמעות", אתה מתחיל לזהות "מהות צורה, סיבה תוצאה", ואז כשמישהו אומר לך משפט אתה אומר "רגע זה צורה של זה, זה צורה של זה, זה מבוסס על זה, המילה הזאת בכלל כוללת בתוכה שתי מילים אחרות וזה בכלל הנחות יסוד מסוימות". שלב ראשון לזהות את הנחות היסוד, מה עושים אחרי שמזהים את הנחות היסוד?

ש: מערערים אותן.

אליעד: איך מערערים אותן? תשובה, או שאתה כבר מוצא את ההיפוך שלהן ואז אין שום שאלה, אם אתה לא מוצא את ההיפוך שלהן מה אתה עושה? מחפש את הנחת היסוד שלהן. ככה, אתה לוקח את מה שהבן אדם אמר, מאתר את הנחות היסוד ושואל "מי אמר שזה נכון". אם מצאת "וואלה יש לי היפוך", תביא לו את ההיפוך, אם אתה אומר "לא, אני לא מצאתי היפוך", תיקח את מה שמחייב אותו ועל זה תשאל "ומי אמר שזה נכון ומי אמר שזה נכון". אם תעשה את זה מספיק פעמים מאה אחוז שאתה מצליח להגיד למקום שמה שהוא אמר אתה עושה "פווו" וזה עף, מאה אחוז. זאת אומרת עיקר ההתמקדות שלך צריכה להיות לא בלחפש "איך אני סותר את מה שהוא אמר", אלא לחפש להבין על מה הוא מבסס את מה שהוא אמר.

ש: ואם הוא מביא לך טיעונים ואתה לא יכול להוכיח על משהו.

אליעד: אם אתה לא יכול הלך עליך. למה אתה אומר "לא יכול", למה, תגיד "קשה לי כרגע" או "שבאותו רגע אני לא מוצא", מה זה "אני לא יכול". כשאתה אומר לי "אם הוא מביא טיעונים שאני לא יכול" אתה בעצם אומר "אם נתקלתי במחויב שאין לו הפך", זה בעצם מה שאתה אומר.

ש: תמיד אפשר להגיד אבל כאילו "מי אמר שזה נכון" גם לבן אדם "מי אמר שזה נכון, מי אמר שכל מה שאתה אומר זה נכון".

אליעד: אתה הבנת מה אתה אמרת לי שאתה אומר, "אם הוא מביא טיעונים שאי אפשר" אתה בעצם אומר "אם אני נתקלתי במחויב שאין לו הפך".

ש: לא, נגיד הוא מביא איזה מילה שאתה לא מכיר אותה, אתה המילה הזאת, נגיד לא יודע, משהו מהעבר מההיסטוריה.

אליעד: אתה צריך לבדוק האם המידע מחייב, נניח שהמידע הזה נכון, האם זה מחייב את המסקנה שהוא הסיק ממנה, האם נניח שזה קרה, קודם כל אתה אומר "מי אמר שזה קרה", דבר שני הוא אומר לך "קרה", האם זה שזה קרה זה מחייב את המסקנה שהוא הסיק, אולי הפוך בכלל. ובאופן כללי התשובה הכללית אומרת ככל שתתרגל את זה יותר פעמים וככל שתנצח בוויכוחים את עצמך ככה הסיכוי שתנצח בוויכוחים אחרים גדול יותר. זאת אומרת אם תיקח את הדברים שאתה בטוח שהם נכונים ותצליח להוכיח לעצמך שהם גם לא נכונים, גם לא, לא "לא", אלא גם לא, זה מגדיל את הסיכוי שתתקל באיזה "זה", "בסדר אני כבר מכיר את המהלך, מה הסיבה, למה, מי אמר, מחויב, אפשרי". הבנו? נמשיך בפעם הבאה.