47:58שיווק ומכירות, הצלחה במכירות, NLP, טכניקות שכנוע, השפעה על התת מודע, השפעה על אנשים, סודות השכנוע, להצליח במכירות, אימון למכירות, הדרכת מכירות, הטמעת מסרים, איך לשכנע, כושר שכנוע, גם רק
איך משפיעות המילים "רק" ו"גם" על יכולת השכנוע?
בהרצאה זו אליעד כהן מסביר לעומק כיצד המילים "רק" ו"גם" משפיעות על יכולת השכנוע, שיווק ומכירות, NLP והשפעה על התת - מודע. ההסבר מתחיל בהבנה בסיסית של שני מושגים: "יש" ו"אין". לדבריו, המילים "רק" ו"גם" הן ביטויים שמשפיעים באופן ישיר על המחויבות הרגשית והפסיכולוגית של האדם כלפי רעיון מסוים. המילה "רק" יוצרת תחושת מחויבות חזקה, כאילו אין אפשרות אחרת, בעוד שהמילה "גם" מציגה את הרעיון כאפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות, ובכך מקטינה את המחויבות.
לדוגמה, אם רוצים להקטין התנגדות למוצר או לרעיון, מומלץ להתחיל עם המילה "גם". למשל, במקום לומר לאדם "רק תעבוד", משפט שעלול ליצור לחץ ולהגביר התנגדות, עדיף לומר "גם תעבוד". לאחר שהאדם מקבל את הרעיון בצורה מופחתת, ניתן בהדרגה להגביר את המחויבות על ידי שימוש במילה "רק".
כיצד להשתמש במילים "רק" ו"גם" לשכנוע?
אליעד נותן דוגמאות נוספות מתחומי המכירות והשכנוע: אם רוצים לעודד אדם לאכול בריא, להגיד לו "תאכל גם בריא" מקל עליו כי הוא מבין שהוא לא חייב לוותר לגמרי על אוכל לא בריא. לעומת זאת, אם רוצים לגרום לאדם לדחות רעיון מסוים, כדאי להשתמש ב"רק", משום שזה גורם לו להרגיש שאין לו ברירה אחרת, ובכך מגדילים את ההתנגדות שלו לרעיון.
לדוגמה, כשמישהו מתעניין בדתיות ואתה רוצה לגרום לו לפקפק בהחלטתו, שאל אותו: "אתה באמת רוצה להיות רק דתי?", בכך נוצר לחץ פנימי ותחושה של צמצום האפשרויות, מה שיכול לגרום לאדם לסגת מהרעיון.
איך יוצרים מוטיבציה חזקה לפעולה?
כאשר מעוניינים להניע אנשים לפעולה, צריך לקחת את הרעיון שהם מציגים כאפשרות (גם), ולהפוך אותו למחויבות (רק). לדוגמה, אם אדם אומר שהוא "רוצה לעבוד", מחליפים את המשפט ל"צריך לעבוד", ובכך משנים את החוויה שלו מאפשרות לבחירה, למחויבות מוחלטת. אליעד מסביר שאם מישהו אומר "אני רוצה זוגיות", הדרך להגביר את המחויבות היא לומר לו ש"היעדר זוגיות הוא הגורם לאומללות", כלומר, הופכים את הרצון לדבר הכרחי ובלתי נמנע.
מהי החשיבות של הדיוק במילים בשיווק ובמכירות?
אליעד מדגיש שכל מילה שנבחרת בזמן שכנוע משפיעה על המודעות והתת - מודע של האדם. הוא מסביר כיצד מילים יכולות להיות "מחייבות" או "אפשריות". למשל, המילים "צריך", "חייב", "מוכרח" הן מחייבות, בעוד ש"רוצה", "יכול", "מאמין" הן מילים שמשאירות פתח ואפשרויות.
לדוגמה, כשמישהו אומר "אני מאמין באלוהים", ניתן לערער על ודאותו בכך שאומרים לו "אתה רק מאמין, זה לא שאתה יודע בוודאות". כך, המילה "מאמין" שהיתה מחייבת עבורו הופכת לפתע להיות אפשרית בלבד, והוודאות הפנימית שלו מתערערת.
איך להפוך אפשרות למחויבות ולהפך?
אליעד מלמד טכניקות מתקדמות שבהן ניתן להפוך רעיון מאפשרות למחויבות ולהפך. אם רוצים להרגיע מישהו שמדבר על בעיה, ניתן להחליף משפטים שהוא אומר ממצב של ביטחון מוחלט למצב של ספק. לדוגמה, אם אדם אומר "אני כועס עליו עכשיו", אפשר לשאול אותו "האם אתה באמת כועס עכשיו, או שאתה רק זוכר שכעסת בעבר?" בכך מכניסים לו בראש אפשרות חדשה, מרגיעים את הרגש השלילי, ומאפשרים לו להשתחרר מאותה התחושה.
כיצד להקשיב לשפה ולדייק את המסרים?
אליעד מבהיר שהיכולת להבין לעומק את המשמעות של כל מילה חיונית ביותר להשפעה ושכנוע. על מנת להצליח בכך, דרוש פוקוס מקסימלי. הוא מציע להקשיב למילים בשיחות יומיומיות ולשים לב איזו מילה נאמרה, מדוע היא נאמרה, ומה השפעתה על השומע.
לדוגמה, כאשר אדם אומר "אני יכול להצליח", הוא משאיר את ההצלחה כאפשרות בלבד. אך אם נאמר "אני מצליח", ההצלחה הופכת למחויבת, ודבר זה משפיע ישירות על המוטיבציה והפעולה.
איך יוצרים הזדהות באמצעות השפה?
ההרצאה עוסקת גם ביצירת הזדהות על ידי שימוש בשפה. כשאומרים "אנחנו", נוצרת הזדהות, לעומת "אתה" שיוצר תחושת בידוד. לדוגמה, בשכנוע קבוצתי, עדיף לומר "אנחנו רוצים משהו", במקום "אתה רוצה משהו". בשיטה זו האדם ירגיש חלק מהקבוצה, וההתנגדות תפחת.
מהם היתרונות של שליטה מוחלטת בשפה?
אליעד מסכם כי מי שמבין את המשמעות של כל מילה יכול לשלוט בשיחה, להשפיע בצורה עמוקה על המחשבות והרגשות של עצמו ושל אחרים, ולהוביל את השיח בדיוק לאן שהוא רוצה. הוא מדגיש שאין כאן עניין של מניפולציה בלבד, אלא יכולת אמיתית להביא את האדם להכרה של רעיון מסוים באמצעות שליטה מדויקת בשפה.
בהרצאה זו אליעד כהן מסביר לעומק כיצד המילים "רק" ו"גם" משפיעות על יכולת השכנוע, שיווק ומכירות, NLP והשפעה על התת - מודע. ההסבר מתחיל בהבנה בסיסית של שני מושגים: "יש" ו"אין". לדבריו, המילים "רק" ו"גם" הן ביטויים שמשפיעים באופן ישיר על המחויבות הרגשית והפסיכולוגית של האדם כלפי רעיון מסוים. המילה "רק" יוצרת תחושת מחויבות חזקה, כאילו אין אפשרות אחרת, בעוד שהמילה "גם" מציגה את הרעיון כאפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות, ובכך מקטינה את המחויבות.
לדוגמה, אם רוצים להקטין התנגדות למוצר או לרעיון, מומלץ להתחיל עם המילה "גם". למשל, במקום לומר לאדם "רק תעבוד", משפט שעלול ליצור לחץ ולהגביר התנגדות, עדיף לומר "גם תעבוד". לאחר שהאדם מקבל את הרעיון בצורה מופחתת, ניתן בהדרגה להגביר את המחויבות על ידי שימוש במילה "רק".
כיצד להשתמש במילים "רק" ו"גם" לשכנוע?
אליעד נותן דוגמאות נוספות מתחומי המכירות והשכנוע: אם רוצים לעודד אדם לאכול בריא, להגיד לו "תאכל גם בריא" מקל עליו כי הוא מבין שהוא לא חייב לוותר לגמרי על אוכל לא בריא. לעומת זאת, אם רוצים לגרום לאדם לדחות רעיון מסוים, כדאי להשתמש ב"רק", משום שזה גורם לו להרגיש שאין לו ברירה אחרת, ובכך מגדילים את ההתנגדות שלו לרעיון.
לדוגמה, כשמישהו מתעניין בדתיות ואתה רוצה לגרום לו לפקפק בהחלטתו, שאל אותו: "אתה באמת רוצה להיות רק דתי?", בכך נוצר לחץ פנימי ותחושה של צמצום האפשרויות, מה שיכול לגרום לאדם לסגת מהרעיון.
איך יוצרים מוטיבציה חזקה לפעולה?
כאשר מעוניינים להניע אנשים לפעולה, צריך לקחת את הרעיון שהם מציגים כאפשרות (גם), ולהפוך אותו למחויבות (רק). לדוגמה, אם אדם אומר שהוא "רוצה לעבוד", מחליפים את המשפט ל"צריך לעבוד", ובכך משנים את החוויה שלו מאפשרות לבחירה, למחויבות מוחלטת. אליעד מסביר שאם מישהו אומר "אני רוצה זוגיות", הדרך להגביר את המחויבות היא לומר לו ש"היעדר זוגיות הוא הגורם לאומללות", כלומר, הופכים את הרצון לדבר הכרחי ובלתי נמנע.
מהי החשיבות של הדיוק במילים בשיווק ובמכירות?
אליעד מדגיש שכל מילה שנבחרת בזמן שכנוע משפיעה על המודעות והתת - מודע של האדם. הוא מסביר כיצד מילים יכולות להיות "מחייבות" או "אפשריות". למשל, המילים "צריך", "חייב", "מוכרח" הן מחייבות, בעוד ש"רוצה", "יכול", "מאמין" הן מילים שמשאירות פתח ואפשרויות.
לדוגמה, כשמישהו אומר "אני מאמין באלוהים", ניתן לערער על ודאותו בכך שאומרים לו "אתה רק מאמין, זה לא שאתה יודע בוודאות". כך, המילה "מאמין" שהיתה מחייבת עבורו הופכת לפתע להיות אפשרית בלבד, והוודאות הפנימית שלו מתערערת.
איך להפוך אפשרות למחויבות ולהפך?
אליעד מלמד טכניקות מתקדמות שבהן ניתן להפוך רעיון מאפשרות למחויבות ולהפך. אם רוצים להרגיע מישהו שמדבר על בעיה, ניתן להחליף משפטים שהוא אומר ממצב של ביטחון מוחלט למצב של ספק. לדוגמה, אם אדם אומר "אני כועס עליו עכשיו", אפשר לשאול אותו "האם אתה באמת כועס עכשיו, או שאתה רק זוכר שכעסת בעבר?" בכך מכניסים לו בראש אפשרות חדשה, מרגיעים את הרגש השלילי, ומאפשרים לו להשתחרר מאותה התחושה.
כיצד להקשיב לשפה ולדייק את המסרים?
אליעד מבהיר שהיכולת להבין לעומק את המשמעות של כל מילה חיונית ביותר להשפעה ושכנוע. על מנת להצליח בכך, דרוש פוקוס מקסימלי. הוא מציע להקשיב למילים בשיחות יומיומיות ולשים לב איזו מילה נאמרה, מדוע היא נאמרה, ומה השפעתה על השומע.
לדוגמה, כאשר אדם אומר "אני יכול להצליח", הוא משאיר את ההצלחה כאפשרות בלבד. אך אם נאמר "אני מצליח", ההצלחה הופכת למחויבת, ודבר זה משפיע ישירות על המוטיבציה והפעולה.
איך יוצרים הזדהות באמצעות השפה?
ההרצאה עוסקת גם ביצירת הזדהות על ידי שימוש בשפה. כשאומרים "אנחנו", נוצרת הזדהות, לעומת "אתה" שיוצר תחושת בידוד. לדוגמה, בשכנוע קבוצתי, עדיף לומר "אנחנו רוצים משהו", במקום "אתה רוצה משהו". בשיטה זו האדם ירגיש חלק מהקבוצה, וההתנגדות תפחת.
מהם היתרונות של שליטה מוחלטת בשפה?
אליעד מסכם כי מי שמבין את המשמעות של כל מילה יכול לשלוט בשיחה, להשפיע בצורה עמוקה על המחשבות והרגשות של עצמו ושל אחרים, ולהוביל את השיח בדיוק לאן שהוא רוצה. הוא מדגיש שאין כאן עניין של מניפולציה בלבד, אלא יכולת אמיתית להביא את האדם להכרה של רעיון מסוים באמצעות שליטה מדויקת בשפה.
- איך לשכנע אנשים?
- מהן טכניקות NLP?
- כיצד להשפיע על התת - מודע?
- הצלחה במכירות ושיווק
- איך להפוך רעיון לאפשרות?
- מה ההבדל בין "רק" ל"גם" בשכנוע?
- כיצד להשתמש בשפה ליצירת הזדהות?