והפעם נסביר, באיזה מקרה הגיוני להמליץ ללקוח שלך, לרכוש אצל המתחרה שלך, למרות שאתה רוצה שהוא ירכוש ממך ולא מהמתחרה שלך. לדוגמא, נניח שאתה מוכר רכב והלקוח הפוטנציאלי שלך שואל אותך אם יש לך ברכב שלך אפשרות X כלשהי. ונניח שאין אותה ברכב שלך אבל יש אותה ברכב של המתחרה שלך. האם ובאיזה מקרה הגיוני שאתה תמליץ ללקוח שלך, לרכוש מהמתחרה שלך? או במילים אחרות, איך להמליץ על המתחרים שלך, יכול להגדיל את הסיכוי שהלקוח ירכוש ממך ולא מהמתחרים שלך?
אז ננתח את העניין הבא. כאשר הלקוח רוכש ממך, הוא רוכש ממך ולא מהמתחרים שלך. אבל מי המתחרים שלך? אז בפשוטם של דברים, המתחרים שלך, הם האפשרויות האחרות שהלקוח שוקל לרכוש אותן, במקום לרכוש ממך. לדוגמא, נניח שאתה מוכר רכב יוקרה כלשהו, במובן הפשוט, המתחרים שלך, הם שאר רכבי היוקרה שיש באותה קטגוריית מחיר, פחות או יותר. ולצורך העניין, יהיה נכון לומר, שהמתחרה של פרארי יכול להיות פורש אבל הוא כנראה לא יהיה סובארו. דהיינו, מי שנכנס לסוכנות של פרארי, הוא אולי מתלבט בין פרארי לבין פורש. אבל הוא כנראה לא שוקל לקנות סובארו.
אבל זאת לא כל האמת. כי המתחרים שלך, הם לא רק האפשרויות האחריות שיש ללקוח, לדוגמא באותה קטגוריית מחיר דומה למוצר שלך, אלא ברמת העיקרון, המתחרים שלך, הם בעצם כל האפשרויות של הלקוח שלא לרכוש ממך. דהיינו, אם אתה לדוגמא מוכר פרארי, אז אם הלקוח לא ירכוש את הפרארי, אולי באמת הוא יעדיף לרכוש סובארו ואולי הוא יעדיף בכלל לא לרכוש רכב, אלא אולי לשכור רכב ואולי הוא יחליט לנסוע במונית או כל מחשבה אחרת.
וזה בעצם אומר, שבמובן מסוים, אתה תעדיף שהלקוח שלך יתלבט אם לרכוש ממך או מהמתחרה הקרוב שלך, לבין זה שהלקוח שלך יתלבט אם לרכוש ממך או ממתחרה רחוק שלך. ולכן בהקשר הזה, יתכן שתעדיף לשלוח את הלקוח שלך למתחרה הקרוב שלך, כדי שמשם יהיה לך יותר קל למשוך אותו חזרה אליך.
והמהות היא, שניתן לומר שיש סוגים של מתחרים עסקיים. ואת כל המתחרים שלך, ניתן לשייך למתחרים קרובים שלך או למתחרים רחוקים שלך. והכוונה היא, שלסך כל האפשרויות שיש ללקוח לבחור, לכל אפשרות יש מאפיינים שונים. ובין האפשרויות שיש ללקוח, יש קווי דמיון. ויש מתחרים עסקיים, שיש להם יותר קווי דמיון אליך ושהם מתחרים שיותר דומים אליך, מאשר מתחרים אחרים שהם יותר רחוקים ויותר שונים ממך.
ולפעמים כאשר לקוח מתלבט אם לרכוש ממך או לא, דהיינו, אם לרכוש ממך או מהמתחרים שלך, לפעמים כדאי לך להשאיר את המחשבה של הלקוח שהיא תהיה התלבטות בינך לבין מתחרה קרוב שלך, דהיינו, מתחרה שיש לו קווי דמיון למוצר שלך, יותר מאשר שהוא יתלבט בין לרכוש ממך לבין אפשרות אחרת, מתחרה רחוק שלך, אפשרות אחרת שהיא הרבה יותר רחוקה מהמוצר שלך, מאשר המתחרה הקרוב שלך.
ולכן, אם לדוגמא נניח שאתה מוכר בית של 5 חדרים בתל אביב והלקוח שלך רוצה בית של 6 חדרים בתל אביב ואתה לא יכול לספק לו 6 חדרים אלא רק 5, יש היגיון שאתה תגיד לו שאם הוא רוצה 6 חדרים, הוא יכול לרכוש אותם בפרויקט ממול אצל המתחרה הקרוב שלך, כי אז הלקוח מתלבט בין 5 חדרים אצלך או 6 חדרים אצל המתחרה שלך שמולך. ואם זאת תהיה ההתלבטות של הלקוח, יתכן שיהיה לך הרבה יותר קל, להחזיר אותו מהמתחרה הקרוב שלך, אליך.
לעומת זאת, אם תגיד ללקוח שאין לך 6 חדרים וזהו, דהיינו, אם לא תמליץ לו להישאר באותו אזור שלך, לא תמליץ לו על מתחרה קרוב שלך, יתכן שהוא בכלל ירצה לרכוש באזור אחר לחלוטין משהו אחר לחלוטין.
ולכן כאשר לקוח מעלה התנגדות מכירה ומבקש משהו שאין לך להציע לו, תשאל את עצמך, להיכן לדעתך המוח של הלקוח שלך, ילך מכאן? בין מה למה הלקוח שלך יתלבט? מה האפשרויות שהלקוח שלך יתלבט לגביהן, איזו אפשרות אחרת לבחור, במקום לרכוש ממך?
ואז יכול להיות שתחשוב, שעדיף לך שהלקוח שלך יתלבט בינך לבין אפשרות שקרובה אליך, שממנה...
אז ננתח את העניין הבא. כאשר הלקוח רוכש ממך, הוא רוכש ממך ולא מהמתחרים שלך. אבל מי המתחרים שלך? אז בפשוטם של דברים, המתחרים שלך, הם האפשרויות האחרות שהלקוח שוקל לרכוש אותן, במקום לרכוש ממך. לדוגמא, נניח שאתה מוכר רכב יוקרה כלשהו, במובן הפשוט, המתחרים שלך, הם שאר רכבי היוקרה שיש באותה קטגוריית מחיר, פחות או יותר. ולצורך העניין, יהיה נכון לומר, שהמתחרה של פרארי יכול להיות פורש אבל הוא כנראה לא יהיה סובארו. דהיינו, מי שנכנס לסוכנות של פרארי, הוא אולי מתלבט בין פרארי לבין פורש. אבל הוא כנראה לא שוקל לקנות סובארו.
אבל זאת לא כל האמת. כי המתחרים שלך, הם לא רק האפשרויות האחריות שיש ללקוח, לדוגמא באותה קטגוריית מחיר דומה למוצר שלך, אלא ברמת העיקרון, המתחרים שלך, הם בעצם כל האפשרויות של הלקוח שלא לרכוש ממך. דהיינו, אם אתה לדוגמא מוכר פרארי, אז אם הלקוח לא ירכוש את הפרארי, אולי באמת הוא יעדיף לרכוש סובארו ואולי הוא יעדיף בכלל לא לרכוש רכב, אלא אולי לשכור רכב ואולי הוא יחליט לנסוע במונית או כל מחשבה אחרת.
וזה בעצם אומר, שבמובן מסוים, אתה תעדיף שהלקוח שלך יתלבט אם לרכוש ממך או מהמתחרה הקרוב שלך, לבין זה שהלקוח שלך יתלבט אם לרכוש ממך או ממתחרה רחוק שלך. ולכן בהקשר הזה, יתכן שתעדיף לשלוח את הלקוח שלך למתחרה הקרוב שלך, כדי שמשם יהיה לך יותר קל למשוך אותו חזרה אליך.
והמהות היא, שניתן לומר שיש סוגים של מתחרים עסקיים. ואת כל המתחרים שלך, ניתן לשייך למתחרים קרובים שלך או למתחרים רחוקים שלך. והכוונה היא, שלסך כל האפשרויות שיש ללקוח לבחור, לכל אפשרות יש מאפיינים שונים. ובין האפשרויות שיש ללקוח, יש קווי דמיון. ויש מתחרים עסקיים, שיש להם יותר קווי דמיון אליך ושהם מתחרים שיותר דומים אליך, מאשר מתחרים אחרים שהם יותר רחוקים ויותר שונים ממך.
ולפעמים כאשר לקוח מתלבט אם לרכוש ממך או לא, דהיינו, אם לרכוש ממך או מהמתחרים שלך, לפעמים כדאי לך להשאיר את המחשבה של הלקוח שהיא תהיה התלבטות בינך לבין מתחרה קרוב שלך, דהיינו, מתחרה שיש לו קווי דמיון למוצר שלך, יותר מאשר שהוא יתלבט בין לרכוש ממך לבין אפשרות אחרת, מתחרה רחוק שלך, אפשרות אחרת שהיא הרבה יותר רחוקה מהמוצר שלך, מאשר המתחרה הקרוב שלך.
ולכן, אם לדוגמא נניח שאתה מוכר בית של 5 חדרים בתל אביב והלקוח שלך רוצה בית של 6 חדרים בתל אביב ואתה לא יכול לספק לו 6 חדרים אלא רק 5, יש היגיון שאתה תגיד לו שאם הוא רוצה 6 חדרים, הוא יכול לרכוש אותם בפרויקט ממול אצל המתחרה הקרוב שלך, כי אז הלקוח מתלבט בין 5 חדרים אצלך או 6 חדרים אצל המתחרה שלך שמולך. ואם זאת תהיה ההתלבטות של הלקוח, יתכן שיהיה לך הרבה יותר קל, להחזיר אותו מהמתחרה הקרוב שלך, אליך.
לעומת זאת, אם תגיד ללקוח שאין לך 6 חדרים וזהו, דהיינו, אם לא תמליץ לו להישאר באותו אזור שלך, לא תמליץ לו על מתחרה קרוב שלך, יתכן שהוא בכלל ירצה לרכוש באזור אחר לחלוטין משהו אחר לחלוטין.
ולכן כאשר לקוח מעלה התנגדות מכירה ומבקש משהו שאין לך להציע לו, תשאל את עצמך, להיכן לדעתך המוח של הלקוח שלך, ילך מכאן? בין מה למה הלקוח שלך יתלבט? מה האפשרויות שהלקוח שלך יתלבט לגביהן, איזו אפשרות אחרת לבחור, במקום לרכוש ממך?
ואז יכול להיות שתחשוב, שעדיף לך שהלקוח שלך יתלבט בינך לבין אפשרות שקרובה אליך, שממנה...