עכשיו תגיד לי משהו, מה יותר טוב בעינייך "טוב" או "הכי טוב"? מה יותר טוב "טוב" או "הכי טוב"?

ש: נראה לי הכי טוב.

אליעד: אז למה "נראה לי"? תגיד "הכי טוב". למה "נראה לי", מה הספק?

ש: אני אגיד לך מה זה, כי כשאתה אומר "הכי טוב" זה כאילו מזכיר לי...

אליעד: מה יותר טוב "הוא טוב" או "הוא הכי טוב", המוצר הזה הוא מוצר טוב או המוצר הזה הוא מוצר הכי טוב.

ש: אני חושב "שהכי טוב", אבל למה אני מתלבט אתה שואל אותי? כי כשאני שומע "הכי טוב" אני שומע יחסיות להגזים. כשאומרים "טוב" אני שומע מוגזם יותר.

אליעד: נכון, הכי טוב זה הכי טוב, טוב זה רק טוב. אבל זה הכי טוב. יפה, אלא מה, אז מתי טוב להגיד "המוצר הזה הוא מוצר טוב" ומתי עדיף להגיד "המוצר הזה הוא מוצר הכי טוב". מה החיסרון "של ההכי טוב" שאם אתה אומר "הכי טוב" אתה בעצם אומר "יש עוד מוצרים טובים". אם אתה אומר "הכי טוב" לא שיש עוד מוצרים טובים, אם אתה אומר "זה טוב" מה שנשאר מהמוצרים המוצר הזה הוא מוצר טוב.

ש: אכן אולי האמת.

אליעד: נכון, אז מה יותר חזק להגיד שהמוצר הזה הוא טוב או להגיד שהמוצר הזה הוא הכי טוב, מה עדיף?

ש: לא יודע.

אליעד: נו אז איך נדע, איך נדע מה לומר.

ש: אני חושב שזה תלוי בפריט, בנידון. אני חושב שזה תלוי בנידון, אם הנידון יש לו את כל המילים שיש, יש מערכת יחסית באותו תחום נגיד. אני אומר תלוי ביחס למה.

אליעד: אני אתן דוגמה. איך תדע עכשיו להגיד ללקוח שלך "תקשיב המוצר הזה הכי טוב או המוצר הזה הוא טוב".

ש: נגיד אם מדובר על הרכב. אם אני אגיד שזה טוב אף אחד לא יחשוב שאחרים יותר טובים. לפי ההנחה של הבן אדם. אתה מבין גם שרכבים אחרים טובים, כל הוויכוח הוא, כל הדיון הוא מה יותר טוב אבל אין דיון שאחרים לא טובים בכלל.

אליעד: אז נתת תשובה נכונה, אמרת זה הכל תלוי מנקודת המבט של השומע. אם השומע חושב שכל המוצרים טובים ואתה חושב שלך קשה לשכנע אותו שהם לא טובים אז תגיד לו "תקשיב זה המוצר הכי טוב". דהיינו, אני נותן לגיטימציה לזה שהם טובים אבל זה הכי טוב. אבל אם השומע לא יודע שום דבר על המוצרים או שיש לו ספקות לגבי המוצרים האחרים אז אל תגיד לו "זה המוצר הכי טוב", כי אם אתה אומר לו "זה הכי טוב" אתה בעצם אומר לו "תקשיב יש עוד מוצרים טובים".

אז תגיד לו "זה מוצר טוב", "תקשיב שלא יעבדו עליך, המוצר הזה הוא מוצר טוב". לא "המוצר הכי טוב" כי להגיד "הכי טוב" בהיבט מסוים אתה מגביה אותו, אתה אומר שהוא הכי טוב מהצד השני אתה מנמיך אותו כי אתה אומר שיש עוד טובים, אתה שם אותו ברובריקה אחת עם השאר.

אני פעם חשבתי בהתחלה שרבי נחמן הוא הרב הכי חכם אבל אחרי שהבנתי אותו, הבנתי שזה לא קשור בכלל, יש רבי נחמן ויש את כל השאר. מה הקשר, זה כמו נגיד לעשות השוואה בין השמש להגיד יש שני מקורות אור שמש וירח, לא זה לא אותו דבר, יש שמש ויש את כל השאר. הירח הוא לא מקור אור רק השתקפות של משהו. הבנת את הכוונה?

ש: כן.

אליעד: זהו. ואחר כך הבנתי עוד דברים. כן, מה אתה אומר?

ש: מה אני? מעניין מה היה אחר כך.

אליעד: אחר כך הבנתי שמהיבט מסוים אין הבדל ביניהם מהיבט מסוים, מהיבט מסוים זה הכי טוב, מהיבט מסוים זה הכי רע או מהיבט מסוים זה ככה ומהיבט מסוים. סיפורים ועניינים.

ש: הבנתי. עכשיו, מה שרציתי לשאול שאני עכשיו, רגע מסביב ביטוי...

אליעד: ועדיין אני מזכיר אותו ולא אף אחד אחר. כן מה אתה אומר?

ש: שאני עושה חלוקה של הביטויים, מה מבטא מוחלט, מה מבטא יחסי. אז בסופו של דבר איפה אני שם את המוחלט יותר, איפה אני שם יותר את היחסי. "הכי טוב" או "הטוב"?

אליעד: עוד פעם. למושג, לשני הביטויים יש חיסרון. אוקי?

ש: ולשניהם הם לא מבטאים מוחלט זה מה שאתה אומר לי.

אליעד: כן שניהם לא מבטאים מוחלט. אני אסביר לך, בוא ננתח למה. כשאתה מדבר על הכי טוב בעצם אמרת "יש טובים אחרים", אז הוא לא מוחלט. אם אתה אומר "הוא טוב" אז בתת מודע של הבן אדם הוא אומר "כן אבל גם אחרים טובים" ועוד חיסרון כשאתה אומר על משהו שהוא טוב, אומרים לך "אוקי, אבל אני רוצה את ההכי טוב", "לא לא, אני לא רוצה רכב טוב, אני רוצה את הרכב ההכי טוב".

אז עוד יכול להיות שאם תגיד על משהו שהוא טוב בכלל החלשת אותו כי אומנם הוא טוב אבל הוא לא הכי טוב. מסקנה הכל תלוי לפי הציפייה של השומע אם הוא כבר חושב שיש דברים טובים, אתה אומר לו "זה הכי טוב" ואם אתה לא תגיד לו על משהו שהוא הכי טוב, אם לא תגיד לו "זה הרכב הכי טוב" אז זה בעיה כי הוא רוצה את ההכי טוב. אם אתה תגיד לו "זה רק רכב טוב" זה בעיה.

שים לב אבל טריק אחר. אתה יכול להגיד לו "זה הרכב הטוב", לא אבל הטוב ביותר כי זה המון, אתה אומר "לצרכים שלך זה רכב טוב". בעצם צמצמת ואמרת את המילה "טוב". ואז אתה כאילו אתה אומר לו "ביחס למה שאתה רוצה זה טוב, כל השאר לא טובים". "אתה רוצה רכב טוב לצרכים שלך? הרכב הזה". ואז כאילו בעצם אמרת שזה הכי טוב וגם השתמשת במילה טוב כי בעצם אמרת "ביחס למה שאתה רוצה זה טוב", מה יש לך? שביחס למה שאתה רוצה כל השאר לא טובים.

"לפי מה שאתה רוצה זה הרכב הטוב", "הרכב הזה הוא טוב לך" אבל שים לב אם אתה אומר "הרכב הזה הוא טוב" מה שאולי יש עוד טובים נוספים. אם אתה אומר "הרכב הזה הוא הטוב בשבילך" משמעו "הכי טוב בשבילך", "הוא הטוב היחיד בשבילך". בקיצור הכל לפי השומע.

דבר נוסף, לפעמים אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו ואם "בהכי טוב" זה יהיה קשה אז עדיף שתשכנע אותו "בטוב". כאילו אנחנו כרגע דיברנו על האופציה שאתה רוצה להגיד משהו שזה ההכי טוב. אוקי? אבל לפעמים אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו ואם אתה תדבר איתו במחויב זה לא יתפוס אז אתה צריך לדבר איתו באפשרי ואז דווקא זה הפוך. אם אתה רוצה למכור לו רעיון אל תגיד לו "אבל הזה הוא הכי טוב", הוא יגיד לך "לא נכון, זה לא הכי טוב גם השאר טוב", תגיד לו "לא, גם הרעיון הזה טוב". במקום להגיד זאת האופציה הכי טובה תגיד גם זאת אופציה טובה. במובן שאני לא שולל את השאר.

ומתי אתה צריך להגיד "זה טוב" ומתי צריך להגיד "זה הכי טוב". אם נגיד שהבן אדם חושב ששאר האופציות רעות ושכל האופציות רעות נגיד אז אתה אומר "הכי טוב" במובן שגם הם טובים. מה שאני בעצם בא להגיד שהחיסרון של הדבר הוא גם יתרון. זאת אומרת, אם אתה רוצה למכור למישהו משהו אתה צריך להגיד לו את זה במחויב, במוחלט, "הכי טוב", "טוב, כל השאר רעים" או שזה הכי טוב. עכשיו מה שאני בא להגיד שלפעמים דווקא צריך לדבר בצורה יותר עדינה כדי לדחוף את הרעיון ואז אתה צריך לעשות בדיוק את ההפוך. שאם היית רוצה להקצין תגיד את "ההכי טוב", אם היית רוצה להנמיך תגיד "טוב". או להפך אם אתה רוצה להקצין תגיד "זה טוב" או אם אתה רוצה להנמיך תגיד לו "לא, זה הכי טוב".