עכשיו השאלה היא כזאת, כשאתה בוחר מוצר יש הרבה פעמים שאתה צריך, נאלץ להגיד ללקוח דברים שאתה לא רוצה להגיד לו. נכון, לפעמים יש גילוי נאות שאתה צריך, חייב להגיד או לפעמים הוא שואל שאלה ואתה חייב לתת תשובה. אתה לא רוצה לתת את התשובה, אתה צריך לתת, מה למה אתה לא רוצה לתת את התשובה כי אתה בעצם מדבר על החסרונות של המוצר.

עכשיו, השאלה היא מה לעשות במקרה כזה, מה לעשות? מה עושים במקרה כזה כשאתה צריך לתת מידע ואתה לא רוצה לתת אותו אבל אתה חייב לתת אותו?

ש: יש לך שתי אפשרויות.

אליעד: ואתה לא משקר, אתה לא אמור לשקר.

ש: ואני לא משקר, אני יכול להעצים את החיסרון בצורה חסרת פרופורציה שזה יהיה כמו צחוק ואני יכול להקטין.

אליעד: מה זה אומר?

ש: לדוגמה, אם יש לי, סתם לדוגמה, יש לי נגיד מוצר ויש לו חיסרון, "או בדיוק הגעת לחיסרון אז זהו הוא כל כך רע", כאילו מעצים את החיסרון כמו שמישהי אומרת לך "בגדת בי? בטח שבגדתי בך עם חמישה בלונדיניות עכשיו הייתי שם", סתם לדוגמה, מעצים את זה בצורה כאילו "כן בגדת".

אליעד: שאתה שם את זה על האבסורד כאילו.

ש: כן, כן בגדת אתה מספר את האמת אבל אתה מעצים את זה כאילו שזה ישמע "טוב טוב, בסדר" או להקטין, כאילו זאת אומרת.

אליעד: תראה, קודם כל מה שאתה אומר זה נכון אבל יש "המהות של מה שאמרתי היא נכונה". המהות של מה שאמרת היא תקטין תגרום לו לראות את זה כיותר קטן.

עכשיו, אני רוצה שאתה תשים לב גם אתה, נגיד כשמישהו שואל אותך שאלה והרבה פעמים אתה נותן תשובה שאתה לא רוצה לתת אותה ואתה נותן את התשובה, יש הרבה מקרים כאלה במשך היום כשמישהו שואל שאלה, ואתה נותן תשובה ולא בא לך לתת את התשובה, ואתה חייב לתת אותה.

עכשיו, מה שאני אומר זה דבר כזה לשים לב שכשאתה נותן תשובה שאתה לא רוצה לתת אותה, כשאתה נותן אותה כמה שיותר קצר ואתה מיד מעביר נושא למשהו שאתה רוצה להגיד אותו.

ש: אתה עושה את זה הרבה.

אליעד: בעיקרון מה שאתה חושב שאני עושה הרבה. סתם, עכשיו בא תסתכל, תראה, אני אתן לכם דוגמה. לדוגמה נגיד כשמישהו אומר לך "תגיד לי, הכנת את הדוחות?". סתם לדוגמה להגיד "הכנת את הדוחות?" אז יש מישהו שיגיד לו "לא, לא הכנתי את הדוחות כי לא הספקתי ככה וככה אבל ככה וככה" זה נגיד מישהו שנכשל, במה הוא נכשל? בזה שהוא חזר פעמיים על זה שהוא לא הכין את הדוחות. "הכנת את הדוחות? לא, לא הכנתי את הדוחות", למה חזרת על זה פעמיים? "הכנת את הדוחות? עוד לא אבל", קודם כל לפני המילה "לא" תוסיף "עוד", "עוד לא" שזה "עוד מעט" וישר תלך "לאבל". אפילו אני נותן לכם דוגמה, אני מחדד אפילו אם הוא יגיד "לא, לא הכנתי", למה חזרת פעמיים על המילה "לא"? למה נתת לו תחושה של "לא" פעמיים?

עכשיו נגיד מישהו אומר לך "תגיד לי" ונגיד שהכנת את הדוחות, מישהו אומר לך "תגיד הכנת את הדוחות?", אל תגיד לו "כן, הכנתי את הדוחות" תגיד לו "כן, הכנתי...". כאילו אל תגיד לו "כן" זה אומר בדבר הטוב.

ש: כאילו פעמיים, חיזוק פעמיים החלשה פעם אחת.

אליעד: בדיוק, לא אבל את זה אף פעם לא פעמיים או פעם אחת, אני בא להגיד, אפילו ברמה של מילים למה הוספת עוד מילה? למה היית צריך להוסיף מילה? למה הוספת את המילה הזאת?

במוח, למה? אני אסביר לכם. כשאתה מעביר לבן אדם אינפורמציה הוא נכנס לחוויה. מהרגע שהוא שואל אותך שאלה ואתה נתת לו תשובה, עכשיו, בזמן שנתת לו את התשובה סופרים את זה בשניות, תוך כמה שניות העברת לו את האינפורמציה. אם אמרת לו את האינפורמציה בחמש שניות, יכולת להגיד לו את זה בשניה אחת ואם זה אינפורמציה לא טובה פישלת, אז היית צריך להגיד לו בשנייה אחת למה בכלל בחמש שניות הוא יכול להגיד גם במיל. אם יכולת להעביר את האינפורמציה במילה למה נתת לו בכלל בחמש מילים.

אם אתה מעביר אינפורמציה שאתה לא רוצה להעביר אותה אתה צריך לספור את המילים, לספור את האותיות וגם רצוי מאוד לתחום את זה מקדימה לרעתו ומאחורה בלהראות טוב. ולעומת זאת אם אתה מספר משהו טוב ואתה יכול לספר את זה בעשרים שניות למה סיפרת את זה בחמש שניות? מה אתה מתקמצן? אתה בא למכור לו אתה בא לשכנע אותו. תספר, תוסיף, תחזור, תפרגן, תבאר, תביא מילים נרדפות, תביא פירושים, תביא נימוקים, אפילו תסביר את עצמך לא טוב כדי להסביר את זה אחר כך עוד פעם יותר טוב. אל תסביר ישר לתשובה הנכונה, תסביר תשובה עקומה בשביל אחר כך להסביר את זה עוד פעם בתשובה יותר טובה.

אבל מה שאני אומר עכשיו ואני אגיד את זה עוד פעם, שכמה שמה שאני אומר עכשיו נראה פשוט וברור, בזמן אמת אם אתה תשים לב כשמישהו שואל אותך שאלה הרבה פעמים אתה מקשקש הרבה קישקושים שאם אתה אומר אחר כך "רגע למה אמרתי את זה בכלל הייתי צריך להגיד משהו אחר".

אפילו ברמה של מילים, למה חזרת פעמיים על המילה "לא"? למה אמרת "אבל"? היית צריך להגיד את זה אחרת. הבנו? מה מהות התשובה? מהות התשובה היא כזאת, אם אתה צריך להביא לו אינפורמציה שאתה לא רוצה להעביר אותה תצמצם אותה כמה שיותר. קודם כל תצמצם אותה אפילו ברמת זמן בשעון, כמה שפחות איך אני יכול להעביר לו את זה בכמה שפחות מילים.

אלא מה, שאם אתה לא שם לב לדיבור שלך אז אתה מתחיל לקשקש ואתה לא שם לב שאתה דופק את עצמך, אתה מתחיל לזמר בחקירה. אוקי, אבל אם אתה כל מילה שאתה מוציא מהפה אתה מודע אליה אז אתה סופר את האותיות, אתה סופר אתה אומר "זה פה רגע, אני עוד יכול להסתבך, אני אספור את המילים, אני אגיד אותן בדיליי, פה זה אני אתן את זה יותר באורך". אתה הבנת? מה אתה הבנת?

ש: זה כמו שהבאת לנו פעם שיעור להסתכל על מה שכתוב.

אליעד: נכון.

ש: זה היה שיעור טוב.

אליעד: מעניין, טוב.