5:54טיפים להעברת מסרים, לקצר מילים רעות, להאריך מילים טובות, טיפים לשכנוע, העברת מסרים בעייתיים, התחמקות אלגנטית, התחמקות מתשובות, איך להתחמק מתשובות? איך להסתיר מידע? הסתרת מידע בעייתי
איך למסור מידע לא נעים מבלי לפגוע ברושם החיובי?
לעתים קיימות סיטואציות שבהן חייבים להעביר מידע שלילי או לחשוף חיסרון של מוצר, גם אם לא רוצים לעשות זאת. אליעד כהן מסביר שישנן דרכים ספציפיות להעברת המסר בצורה שתקטין את ההשפעה השלילית שלו, מבלי לשקר ומבלי להתחמק לגמרי מהתשובה. אפשרויות אלה נעות בין העצמת החיסרון באופן מוגזם ואבסורדי, לבין הקטנת החיסרון באופן עדין ומינימלי ככל האפשר.
מדוע כדאי לפעמים להעצים חיסרון עד לאבסורד?
כאשר מציגים חיסרון בצורה מוגזמת או אבסורדית, הצד השני עשוי להרגיש שהמסר נאמר בהומור ויקבל אותו בצורה פחות חמורה. לדוגמה, במקרה שמישהי שואלת "בגדת בי?", במקום לנסות להתחמק או להכחיש, אפשר להגיב בצורה אבסורדית: "בטח שבגדתי, עכשיו הייתי עם חמש בלונדיניות". התגובה מוגזמת כל כך עד שהצד השני עשוי לקבל אותה בהומור או בספקנות, ובכך הנושא הופך לפחות טעון ופחות בעייתי.
איך אפשר להקטין את הפגיעה כאשר מוסרים מידע שלילי?
אם חייבים להעביר מסר שלילי בצורה ישירה, הדרך היעילה ביותר היא להגיד אותו בכמה שפחות מילים ובאופן הכי קצר שאפשר, ומיד לאחר מכן להסיט את השיחה לנושא חיובי יותר. לדוגמה, אם מישהו שואל "הכנת את הדוחות?", עדיף לענות בקיצור: "עוד לא, אבל אני בדיוק מסיים אותם", במקום "לא, לא הכנתי את הדוחות כי לא הספקתי...". התשובה הראשונה קצרה יותר ומעבירה תחושה שהמצב בשליטה ועומד להסתדר בקרוב, בעוד שהתשובה השנייה מדגישה פעמיים את השלילי, ומעמיקה את תחושת האכזבה אצל השומע.
מדוע חשוב להאריך בתשובות חיוביות?
מצד שני, כאשר התשובה חיובית, כדאי לפרט כמה שיותר, לחזור על הנקודות החיוביות ולהוסיף הסברים ופירוט. במקום לענות תשובה קצרה כמו "כן, הכנתי את הדוחות", עדיף לענות בצורה מפורטת: "כן, הכנתי אותם, בדקתי מספר פעמים, הוספתי פירוט מלא והם מוכנים להגשה". כך הצד השני מתמקד ומתרכז בחיובי ומקבל חיזוק משמעותי של הרושם החיובי.
איך זמן השיחה משפיע על תפיסת המסר?
אליעד כהן מסביר כי כל מילה מייצרת חוויה רגשית אצל השומע. כשמעבירים מידע שלילי, כל שנייה נוספת וכל מילה נוספת עלולות להגביר את הרושם השלילי. לכן, ככל שהמידע בעייתי או לא רצוי, כדאי להעביר אותו במהירות האפשרית, אפילו בשנייה אחת אם אפשר, במקום בחמש שניות או יותר. מנגד, אם מדובר במידע חיובי, עדיף להאריך, לפרט, ולספק כמה שיותר מילים חיוביות כדי לחזק את הרושם הטוב.
כיצד שימוש מודע במילים יכול לשפר שיחות מכירה?
אליעד מציין שחשוב להיות מודעים מאוד לכל מילה בזמן אמת. אנשים רבים "מקשקשים" ומוסיפים משפטים מיותרים בזמן שיחה, מה שיכול לגרום להדגשת החיסרון או לטשטוש היתרון. כאשר אדם מודע לכל מילה שהוא אומר, הוא יכול לשלוט טוב יותר בהשפעה של המסרים, ולכוון במדויק למה שברצונו להשיג.
איך לטפל בטעויות כדי להדגיש יתרונות של מוצר?
ישנה גם שיטה נוספת שאליעד מתאר כדי לחזק את המסר החיובי. לעיתים ניתן להסביר יתרון מסוים במוצר בכוונה באופן לא ברור בפעם הראשונה, מה שמוביל את הצד השני לשאול או לבקש הסבר נוסף. אז אפשר להסביר שוב בפירוט רב יותר, וכך היתרון מוצג פעמיים ומקבל תשומת לב כפולה, מה שמחזק את הרושם של אותו יתרון בעיני הלקוח.
למה חשוב לשים לב לכל מילה במהלך שיחה?
היכולת להיות מודעים לכל מילה שאומרים בזמן אמת, היא קריטית כדי לשלוט בשיחה. אם לא שמים לב, ניתן בטעות לחזק מידע שלילי או להחליש מידע חיובי, מה שיפגע בסופו של דבר בתוצאות הרצויות מהשיחה. אליעד ממליץ לספור אפילו אותיות ומילים כאשר מדובר במידע בעייתי, כדי להבטיח שהמידע עובר במהירות וביעילות, ולהאריך ככל האפשר כשמדובר במידע חיובי.
לעתים קיימות סיטואציות שבהן חייבים להעביר מידע שלילי או לחשוף חיסרון של מוצר, גם אם לא רוצים לעשות זאת. אליעד כהן מסביר שישנן דרכים ספציפיות להעברת המסר בצורה שתקטין את ההשפעה השלילית שלו, מבלי לשקר ומבלי להתחמק לגמרי מהתשובה. אפשרויות אלה נעות בין העצמת החיסרון באופן מוגזם ואבסורדי, לבין הקטנת החיסרון באופן עדין ומינימלי ככל האפשר.
מדוע כדאי לפעמים להעצים חיסרון עד לאבסורד?
כאשר מציגים חיסרון בצורה מוגזמת או אבסורדית, הצד השני עשוי להרגיש שהמסר נאמר בהומור ויקבל אותו בצורה פחות חמורה. לדוגמה, במקרה שמישהי שואלת "בגדת בי?", במקום לנסות להתחמק או להכחיש, אפשר להגיב בצורה אבסורדית: "בטח שבגדתי, עכשיו הייתי עם חמש בלונדיניות". התגובה מוגזמת כל כך עד שהצד השני עשוי לקבל אותה בהומור או בספקנות, ובכך הנושא הופך לפחות טעון ופחות בעייתי.
איך אפשר להקטין את הפגיעה כאשר מוסרים מידע שלילי?
אם חייבים להעביר מסר שלילי בצורה ישירה, הדרך היעילה ביותר היא להגיד אותו בכמה שפחות מילים ובאופן הכי קצר שאפשר, ומיד לאחר מכן להסיט את השיחה לנושא חיובי יותר. לדוגמה, אם מישהו שואל "הכנת את הדוחות?", עדיף לענות בקיצור: "עוד לא, אבל אני בדיוק מסיים אותם", במקום "לא, לא הכנתי את הדוחות כי לא הספקתי...". התשובה הראשונה קצרה יותר ומעבירה תחושה שהמצב בשליטה ועומד להסתדר בקרוב, בעוד שהתשובה השנייה מדגישה פעמיים את השלילי, ומעמיקה את תחושת האכזבה אצל השומע.
מדוע חשוב להאריך בתשובות חיוביות?
מצד שני, כאשר התשובה חיובית, כדאי לפרט כמה שיותר, לחזור על הנקודות החיוביות ולהוסיף הסברים ופירוט. במקום לענות תשובה קצרה כמו "כן, הכנתי את הדוחות", עדיף לענות בצורה מפורטת: "כן, הכנתי אותם, בדקתי מספר פעמים, הוספתי פירוט מלא והם מוכנים להגשה". כך הצד השני מתמקד ומתרכז בחיובי ומקבל חיזוק משמעותי של הרושם החיובי.
איך זמן השיחה משפיע על תפיסת המסר?
אליעד כהן מסביר כי כל מילה מייצרת חוויה רגשית אצל השומע. כשמעבירים מידע שלילי, כל שנייה נוספת וכל מילה נוספת עלולות להגביר את הרושם השלילי. לכן, ככל שהמידע בעייתי או לא רצוי, כדאי להעביר אותו במהירות האפשרית, אפילו בשנייה אחת אם אפשר, במקום בחמש שניות או יותר. מנגד, אם מדובר במידע חיובי, עדיף להאריך, לפרט, ולספק כמה שיותר מילים חיוביות כדי לחזק את הרושם הטוב.
כיצד שימוש מודע במילים יכול לשפר שיחות מכירה?
אליעד מציין שחשוב להיות מודעים מאוד לכל מילה בזמן אמת. אנשים רבים "מקשקשים" ומוסיפים משפטים מיותרים בזמן שיחה, מה שיכול לגרום להדגשת החיסרון או לטשטוש היתרון. כאשר אדם מודע לכל מילה שהוא אומר, הוא יכול לשלוט טוב יותר בהשפעה של המסרים, ולכוון במדויק למה שברצונו להשיג.
איך לטפל בטעויות כדי להדגיש יתרונות של מוצר?
ישנה גם שיטה נוספת שאליעד מתאר כדי לחזק את המסר החיובי. לעיתים ניתן להסביר יתרון מסוים במוצר בכוונה באופן לא ברור בפעם הראשונה, מה שמוביל את הצד השני לשאול או לבקש הסבר נוסף. אז אפשר להסביר שוב בפירוט רב יותר, וכך היתרון מוצג פעמיים ומקבל תשומת לב כפולה, מה שמחזק את הרושם של אותו יתרון בעיני הלקוח.
למה חשוב לשים לב לכל מילה במהלך שיחה?
היכולת להיות מודעים לכל מילה שאומרים בזמן אמת, היא קריטית כדי לשלוט בשיחה. אם לא שמים לב, ניתן בטעות לחזק מידע שלילי או להחליש מידע חיובי, מה שיפגע בסופו של דבר בתוצאות הרצויות מהשיחה. אליעד ממליץ לספור אפילו אותיות ומילים כאשר מדובר במידע בעייתי, כדי להבטיח שהמידע עובר במהירות וביעילות, ולהאריך ככל האפשר כשמדובר במידע חיובי.
- שכנוע ומכירות
- ניהול שיחות ותקשורת בין אישית
- דרכים להתמודדות עם ביקורת
- איך להעביר מסר שלילי?
- איך להתחמק מתשובות לא רצויות?
- איך לשכנע לקוחות?
- איך להתמודד עם שאלות קשות בשיחה?
למה לפעמים חייבים לתת מידע שלא נעים למסור?
לעתים מתעוררת סיטואציה שבה נדרשים לתת ללקוח מידע שפחות נוח לחשוף, כמו חיסרון במוצר. יש מקרים שהלקוח שואל שאלה שחייבים לענות עליה בכנות או שיש צורך בגילוי נאות על פי חוק או נוהג. במצבים אלה לא רוצים להדגיש את החיסרון, אך גם לא משקרים ואי אפשר להתחמק מהתשובה לחלוטין.
מה ניתן לעשות כאשר חייבים לספק מידע שלילי?
אפשר לפעול בשתי דרכים עיקריות. מצד אחד, אפשר להעצים את החיסרון ולהציג אותו בצורה מוגזמת, כך שהלקוח ירגיש שהתשובה נאמרת בהומור ויראה בכך קצת "צחוק" מהנושא. מצד שני, ניתן להקטין ולצמצם את היקף החיסרון, כך שייראה שולי או פחות משמעותי עבורו. הרעיון הוא לשים לב באיזו צורה ממסגרים את המידע, כדי לצמצם את הפגיעה ברושם החיובי של המוצר.
איך ממחישים זאת בדוגמה של "בגדת בי"?
הוזכרה דוגמה קיצונית, כאשר מישהי שואלת "בגדת בי?", והתשובה ניתנת באופן מוגזם כמו "בטח שבגדתי בך עם חמישה בלונדיניות עכשיו הייתי שם". הדובר מעצים את התשובה השלילית לכדי אבסורד ויוצר רושם של הגזמה, מה שעשוי לגרום לצד השני להתייחס לזה בספק או בהומור במקום בזעזוע מוחלט.
איך לצמצם את תשומת הלב על חיסרון?
אם יש חיסרון שאי אפשר להסתיר, כדאי למסור אותו מהר ככל האפשר ובהכי פחות מילים. מיד לאחר מכן מומלץ להסיט את השיחה למידע חיובי וחשוב יותר. לדוגמה, אם מישהו שואל: "הכנת את הדוחות?" והתשובה היא שלילית, יש הבדל בין "לא, לא הכנתי את הדוחות כי לא הספקתי..." לבין "עוד לא, אבל אני בדיוק מסיים אותם". בדוגמה הראשונה חוזרים פעמיים על "לא הכנתי", ובכך מחזקים את האלמנט השלילי. בדוגמה השנייה אומרים "עוד לא" (מרמז שזה בדרך) ומיד ממשיכים לחלק החיובי ("אני בדיוק מסיים").
למה חשוב להתייחס גם למילים חיוביות?
כאשר קיימת אינפורמציה חיובית, כדאי דווקא להרחיב עליה. אם כבר כן הוכנו הדוחות, במקום לענות בקצרה: "כן, הכנתי את הדוחות", אפשר לפרט: "כן, הכנתי אותם, בדקתי כמה פעמים, הוספתי פירוט מלא, והם מוכנים להגשה". כך מחזקים את ההיבט החיובי מול הלקוח.
כיצד לספור מילים ולהתייחס לפרקי זמן?
כל מילה מייצרת אצל השומע חוויה. ככל שמדובר במשהו שלילי, רצוי לומר אותו בכמה שפחות מילים ובכמה שפחות זמן. אם יש אפשרות להעביר מידע שלילי בשנייה אחת במקום בחמש שניות, עדיף לבחור באפשרות הקצרה. לעומת זאת, אם מדובר במידע חיובי, כדאי לפרט ולהרחיב, להוסיף הסברים, לחזור על הרעיון כמה פעמים ולאפשר ללקוח לספוג את האינפורמציה החיובית בצורה מקיפה.
איך להתמודד עם טעויות בזמן מתן הסבר חיובי?
לפעמים אפשר אפילו להסביר את הדבר החיובי בצורה עקומה בכוונה, כדי לחזור ולהסביר שוב ולהדגיש אותו יותר. לדוגמה, אם רוצים להדגיש יתרון גדול במוצר, אפשר להסביר אותו באופן לא ברור תחילה, לראות שהלקוח לא הבין, ואז להסביר זאת שוב, בפירוט רב יותר. כך נוצר מצב שמדגישים את היתרון פעמיים במקום פעם אחת.
מדוע יש לשים לב בזמן אמת לכל מילה?
בזמן שיחה, יש נטייה טבעית להוסיף משפטים או לחזור על מילים מבלי לשים לב לכך. אם לא עוקבים אחר מה שנאמר, עלולים לחזק מידע שלילי או להקהות מידע חיובי באופן לא רצוי. כאשר מודעים לכל מילה, אפשר לשלוט טוב יותר בהשפעה של הדברים על הצד השני ולהתאים את המסר הנכון בצורה יעילה יותר.
לעתים מתעוררת סיטואציה שבה נדרשים לתת ללקוח מידע שפחות נוח לחשוף, כמו חיסרון במוצר. יש מקרים שהלקוח שואל שאלה שחייבים לענות עליה בכנות או שיש צורך בגילוי נאות על פי חוק או נוהג. במצבים אלה לא רוצים להדגיש את החיסרון, אך גם לא משקרים ואי אפשר להתחמק מהתשובה לחלוטין.
מה ניתן לעשות כאשר חייבים לספק מידע שלילי?
אפשר לפעול בשתי דרכים עיקריות. מצד אחד, אפשר להעצים את החיסרון ולהציג אותו בצורה מוגזמת, כך שהלקוח ירגיש שהתשובה נאמרת בהומור ויראה בכך קצת "צחוק" מהנושא. מצד שני, ניתן להקטין ולצמצם את היקף החיסרון, כך שייראה שולי או פחות משמעותי עבורו. הרעיון הוא לשים לב באיזו צורה ממסגרים את המידע, כדי לצמצם את הפגיעה ברושם החיובי של המוצר.
איך ממחישים זאת בדוגמה של "בגדת בי"?
הוזכרה דוגמה קיצונית, כאשר מישהי שואלת "בגדת בי?", והתשובה ניתנת באופן מוגזם כמו "בטח שבגדתי בך עם חמישה בלונדיניות עכשיו הייתי שם". הדובר מעצים את התשובה השלילית לכדי אבסורד ויוצר רושם של הגזמה, מה שעשוי לגרום לצד השני להתייחס לזה בספק או בהומור במקום בזעזוע מוחלט.
איך לצמצם את תשומת הלב על חיסרון?
אם יש חיסרון שאי אפשר להסתיר, כדאי למסור אותו מהר ככל האפשר ובהכי פחות מילים. מיד לאחר מכן מומלץ להסיט את השיחה למידע חיובי וחשוב יותר. לדוגמה, אם מישהו שואל: "הכנת את הדוחות?" והתשובה היא שלילית, יש הבדל בין "לא, לא הכנתי את הדוחות כי לא הספקתי..." לבין "עוד לא, אבל אני בדיוק מסיים אותם". בדוגמה הראשונה חוזרים פעמיים על "לא הכנתי", ובכך מחזקים את האלמנט השלילי. בדוגמה השנייה אומרים "עוד לא" (מרמז שזה בדרך) ומיד ממשיכים לחלק החיובי ("אני בדיוק מסיים").
למה חשוב להתייחס גם למילים חיוביות?
כאשר קיימת אינפורמציה חיובית, כדאי דווקא להרחיב עליה. אם כבר כן הוכנו הדוחות, במקום לענות בקצרה: "כן, הכנתי את הדוחות", אפשר לפרט: "כן, הכנתי אותם, בדקתי כמה פעמים, הוספתי פירוט מלא, והם מוכנים להגשה". כך מחזקים את ההיבט החיובי מול הלקוח.
כיצד לספור מילים ולהתייחס לפרקי זמן?
כל מילה מייצרת אצל השומע חוויה. ככל שמדובר במשהו שלילי, רצוי לומר אותו בכמה שפחות מילים ובכמה שפחות זמן. אם יש אפשרות להעביר מידע שלילי בשנייה אחת במקום בחמש שניות, עדיף לבחור באפשרות הקצרה. לעומת זאת, אם מדובר במידע חיובי, כדאי לפרט ולהרחיב, להוסיף הסברים, לחזור על הרעיון כמה פעמים ולאפשר ללקוח לספוג את האינפורמציה החיובית בצורה מקיפה.
איך להתמודד עם טעויות בזמן מתן הסבר חיובי?
לפעמים אפשר אפילו להסביר את הדבר החיובי בצורה עקומה בכוונה, כדי לחזור ולהסביר שוב ולהדגיש אותו יותר. לדוגמה, אם רוצים להדגיש יתרון גדול במוצר, אפשר להסביר אותו באופן לא ברור תחילה, לראות שהלקוח לא הבין, ואז להסביר זאת שוב, בפירוט רב יותר. כך נוצר מצב שמדגישים את היתרון פעמיים במקום פעם אחת.
מדוע יש לשים לב בזמן אמת לכל מילה?
בזמן שיחה, יש נטייה טבעית להוסיף משפטים או לחזור על מילים מבלי לשים לב לכך. אם לא עוקבים אחר מה שנאמר, עלולים לחזק מידע שלילי או להקהות מידע חיובי באופן לא רצוי. כאשר מודעים לכל מילה, אפשר לשלוט טוב יותר בהשפעה של הדברים על הצד השני ולהתאים את המסר הנכון בצורה יעילה יותר.
- שכנוע ומכירות
- ניהול שיחות ותקשורת בין אישית
- דרכים להתמודדות עם ביקורת
עכשיו השאלה היא כזאת, כשאתה בוחר מוצר יש הרבה פעמים שאתה צריך, נאלץ להגיד ללקוח דברים שאתה לא רוצה להגיד לו. נכון, לפעמים יש גילוי נאות שאתה צריך, חייב להגיד או לפעמים הוא שואל שאלה ואתה חייב לתת תשובה. אתה לא רוצה לתת את התשובה, אתה צריך לתת, מה למה אתה לא רוצה לתת את התשובה כי אתה בעצם מדבר על החסרונות של המוצר.
עכשיו, השאלה היא מה לעשות במקרה כזה, מה לעשות? מה עושים במקרה כזה כשאתה צריך לתת מידע ואתה לא רוצה לתת אותו אבל אתה חייב לתת אותו?
ש: יש לך שתי אפשרויות.
אליעד: ואתה לא משקר, אתה לא אמור לשקר.
ש: ואני לא משקר, אני יכול להעצים את החיסרון בצורה חסרת פרופורציה שזה יהיה כמו צחוק ואני יכול להקטין.
אליעד: מה זה אומר?
ש: לדוגמה, אם יש לי, סתם לדוגמה, יש לי נגיד מוצר ויש לו חיסרון, "או בדיוק הגעת לחיסרון אז זהו הוא כל כך רע", כאילו מעצים את החיסרון כמו שמישהי אומרת לך "בגדת בי? בטח שבגדתי בך עם חמישה בלונדיניות עכשיו הייתי שם", סתם לדוגמה, מעצים את זה בצורה כאילו "כן בגדת".
אליעד: שאתה שם את זה על האבסורד כאילו.
ש: כן, כן בגדת אתה מספר את האמת אבל אתה מעצים את זה כאילו שזה ישמע "טוב טוב, בסדר" או להקטין, כאילו זאת אומרת.
אליעד: תראה, קודם כל מה שאתה אומר זה נכון אבל יש "המהות של מה שאמרתי היא נכונה". המהות של מה שאמרת היא תקטין תגרום לו לראות את זה כיותר קטן.
עכשיו, אני רוצה שאתה תשים לב גם אתה, נגיד כשמישהו שואל אותך שאלה והרבה פעמים אתה נותן תשובה שאתה לא רוצה לתת אותה ואתה נותן את התשובה, יש הרבה מקרים כאלה במשך היום כשמישהו שואל שאלה, ואתה נותן תשובה ולא בא לך לתת את התשובה, ואתה חייב לתת אותה.
עכשיו, מה שאני אומר זה דבר כזה לשים לב שכשאתה נותן תשובה שאתה לא רוצה לתת אותה, כשאתה נותן אותה כמה שיותר קצר ואתה מיד מעביר נושא למשהו שאתה רוצה להגיד אותו.
ש: אתה עושה את זה הרבה.
אליעד: בעיקרון מה שאתה חושב שאני עושה הרבה. סתם, עכשיו בא תסתכל, תראה, אני אתן לכם דוגמה. לדוגמה נגיד כשמישהו אומר לך "תגיד לי, הכנת את הדוחות?". סתם לדוגמה להגיד "הכנת את הדוחות?" אז יש מישהו שיגיד לו "לא, לא הכנתי את הדוחות כי לא הספקתי ככה וככה אבל ככה וככה" זה נגיד מישהו שנכשל, במה הוא נכשל? בזה שהוא חזר פעמיים על זה שהוא לא הכין את הדוחות. "הכנת את הדוחות? לא, לא הכנתי את הדוחות", למה חזרת על זה פעמיים? "הכנת את הדוחות? עוד לא אבל", קודם כל לפני המילה "לא" תוסיף "עוד", "עוד לא" שזה "עוד מעט" וישר תלך "לאבל". אפילו אני נותן לכם דוגמה, אני מחדד אפילו אם הוא יגיד "לא, לא הכנתי", למה חזרת פעמיים על המילה "לא"? למה נתת לו תחושה של "לא" פעמיים?
עכשיו נגיד מישהו אומר לך "תגיד לי" ונגיד שהכנת את הדוחות, מישהו אומר לך "תגיד הכנת את הדוחות?", אל תגיד לו "כן, הכנתי את הדוחות" תגיד לו "כן, הכנתי...". כאילו אל תגיד לו "כן" זה אומר בדבר הטוב.
ש: כאילו פעמיים, חיזוק פעמיים החלשה פעם אחת.
אליעד: בדיוק, לא אבל את זה אף פעם לא פעמיים או פעם אחת, אני בא להגיד, אפילו ברמה של מילים למה הוספת עוד מילה? למה היית צריך להוסיף מילה? למה הוספת את המילה הזאת?
במוח, למה? אני אסביר לכם. כשאתה מעביר לבן אדם אינפורמציה הוא נכנס לחוויה. מהרגע שהוא שואל אותך שאלה ואתה נתת לו תשובה, עכשיו, בזמן שנתת לו את התשובה סופרים את זה בשניות, תוך כמה שניות העברת לו את האינפורמציה. אם אמרת לו את האינפורמציה בחמש שניות, יכולת להגיד לו את זה בשניה אחת ואם זה אינפורמציה לא טובה פישלת, אז היית צריך להגיד לו בשנייה אחת למה בכלל בחמש שניות הוא יכול להגיד גם במיל. אם יכולת להעביר את האינפורמציה במילה למה נתת לו בכלל בחמש מילים.
אם אתה מעביר אינפורמציה שאתה לא רוצה להעביר אותה אתה צריך לספור את המילים, לספור את האותיות וגם רצוי מאוד לתחום את זה מקדימה לרעתו ומאחורה בלהראות טוב. ולעומת זאת אם אתה מספר משהו טוב ואתה יכול לספר את זה בעשרים שניות למה סיפרת את זה בחמש שניות? מה אתה מתקמצן? אתה בא למכור לו אתה בא לשכנע אותו. תספר, תוסיף, תחזור, תפרגן, תבאר, תביא מילים נרדפות, תביא פירושים, תביא נימוקים, אפילו תסביר את עצמך לא טוב כדי להסביר את זה אחר כך עוד פעם יותר טוב. אל תסביר ישר לתשובה הנכונה, תסביר תשובה עקומה בשביל אחר כך להסביר את זה עוד פעם בתשובה יותר טובה.
אבל מה שאני אומר עכשיו ואני אגיד את זה עוד פעם, שכמה שמה שאני אומר עכשיו נראה פשוט וברור, בזמן אמת אם אתה תשים לב כשמישהו שואל אותך שאלה הרבה פעמים אתה מקשקש הרבה קישקושים שאם אתה אומר אחר כך "רגע למה אמרתי את זה בכלל הייתי צריך להגיד משהו אחר".
אפילו ברמה של מילים, למה חזרת פעמיים על המילה "לא"? למה אמרת "אבל"? היית צריך להגיד את זה אחרת. הבנו? מה מהות התשובה? מהות התשובה היא כזאת, אם אתה צריך להביא לו אינפורמציה שאתה לא רוצה להעביר אותה תצמצם אותה כמה שיותר. קודם כל תצמצם אותה אפילו ברמת זמן בשעון, כמה שפחות איך אני יכול להעביר לו את זה בכמה שפחות מילים.
אלא מה, שאם אתה לא שם לב לדיבור שלך אז אתה מתחיל לקשקש ואתה לא שם לב שאתה דופק את עצמך, אתה מתחיל לזמר בחקירה. אוקי, אבל אם אתה כל מילה שאתה מוציא מהפה אתה מודע אליה אז אתה סופר את האותיות, אתה סופר אתה אומר "זה פה רגע, אני עוד יכול להסתבך, אני אספור את המילים, אני אגיד אותן בדיליי, פה זה אני אתן את זה יותר באורך". אתה הבנת? מה אתה הבנת?
ש: זה כמו שהבאת לנו פעם שיעור להסתכל על מה שכתוב.
אליעד: נכון.
ש: זה היה שיעור טוב.
אליעד: מעניין, טוב.
עכשיו, השאלה היא מה לעשות במקרה כזה, מה לעשות? מה עושים במקרה כזה כשאתה צריך לתת מידע ואתה לא רוצה לתת אותו אבל אתה חייב לתת אותו?
ש: יש לך שתי אפשרויות.
אליעד: ואתה לא משקר, אתה לא אמור לשקר.
ש: ואני לא משקר, אני יכול להעצים את החיסרון בצורה חסרת פרופורציה שזה יהיה כמו צחוק ואני יכול להקטין.
אליעד: מה זה אומר?
ש: לדוגמה, אם יש לי, סתם לדוגמה, יש לי נגיד מוצר ויש לו חיסרון, "או בדיוק הגעת לחיסרון אז זהו הוא כל כך רע", כאילו מעצים את החיסרון כמו שמישהי אומרת לך "בגדת בי? בטח שבגדתי בך עם חמישה בלונדיניות עכשיו הייתי שם", סתם לדוגמה, מעצים את זה בצורה כאילו "כן בגדת".
אליעד: שאתה שם את זה על האבסורד כאילו.
ש: כן, כן בגדת אתה מספר את האמת אבל אתה מעצים את זה כאילו שזה ישמע "טוב טוב, בסדר" או להקטין, כאילו זאת אומרת.
אליעד: תראה, קודם כל מה שאתה אומר זה נכון אבל יש "המהות של מה שאמרתי היא נכונה". המהות של מה שאמרת היא תקטין תגרום לו לראות את זה כיותר קטן.
עכשיו, אני רוצה שאתה תשים לב גם אתה, נגיד כשמישהו שואל אותך שאלה והרבה פעמים אתה נותן תשובה שאתה לא רוצה לתת אותה ואתה נותן את התשובה, יש הרבה מקרים כאלה במשך היום כשמישהו שואל שאלה, ואתה נותן תשובה ולא בא לך לתת את התשובה, ואתה חייב לתת אותה.
עכשיו, מה שאני אומר זה דבר כזה לשים לב שכשאתה נותן תשובה שאתה לא רוצה לתת אותה, כשאתה נותן אותה כמה שיותר קצר ואתה מיד מעביר נושא למשהו שאתה רוצה להגיד אותו.
ש: אתה עושה את זה הרבה.
אליעד: בעיקרון מה שאתה חושב שאני עושה הרבה. סתם, עכשיו בא תסתכל, תראה, אני אתן לכם דוגמה. לדוגמה נגיד כשמישהו אומר לך "תגיד לי, הכנת את הדוחות?". סתם לדוגמה להגיד "הכנת את הדוחות?" אז יש מישהו שיגיד לו "לא, לא הכנתי את הדוחות כי לא הספקתי ככה וככה אבל ככה וככה" זה נגיד מישהו שנכשל, במה הוא נכשל? בזה שהוא חזר פעמיים על זה שהוא לא הכין את הדוחות. "הכנת את הדוחות? לא, לא הכנתי את הדוחות", למה חזרת על זה פעמיים? "הכנת את הדוחות? עוד לא אבל", קודם כל לפני המילה "לא" תוסיף "עוד", "עוד לא" שזה "עוד מעט" וישר תלך "לאבל". אפילו אני נותן לכם דוגמה, אני מחדד אפילו אם הוא יגיד "לא, לא הכנתי", למה חזרת פעמיים על המילה "לא"? למה נתת לו תחושה של "לא" פעמיים?
עכשיו נגיד מישהו אומר לך "תגיד לי" ונגיד שהכנת את הדוחות, מישהו אומר לך "תגיד הכנת את הדוחות?", אל תגיד לו "כן, הכנתי את הדוחות" תגיד לו "כן, הכנתי...". כאילו אל תגיד לו "כן" זה אומר בדבר הטוב.
ש: כאילו פעמיים, חיזוק פעמיים החלשה פעם אחת.
אליעד: בדיוק, לא אבל את זה אף פעם לא פעמיים או פעם אחת, אני בא להגיד, אפילו ברמה של מילים למה הוספת עוד מילה? למה היית צריך להוסיף מילה? למה הוספת את המילה הזאת?
במוח, למה? אני אסביר לכם. כשאתה מעביר לבן אדם אינפורמציה הוא נכנס לחוויה. מהרגע שהוא שואל אותך שאלה ואתה נתת לו תשובה, עכשיו, בזמן שנתת לו את התשובה סופרים את זה בשניות, תוך כמה שניות העברת לו את האינפורמציה. אם אמרת לו את האינפורמציה בחמש שניות, יכולת להגיד לו את זה בשניה אחת ואם זה אינפורמציה לא טובה פישלת, אז היית צריך להגיד לו בשנייה אחת למה בכלל בחמש שניות הוא יכול להגיד גם במיל. אם יכולת להעביר את האינפורמציה במילה למה נתת לו בכלל בחמש מילים.
אם אתה מעביר אינפורמציה שאתה לא רוצה להעביר אותה אתה צריך לספור את המילים, לספור את האותיות וגם רצוי מאוד לתחום את זה מקדימה לרעתו ומאחורה בלהראות טוב. ולעומת זאת אם אתה מספר משהו טוב ואתה יכול לספר את זה בעשרים שניות למה סיפרת את זה בחמש שניות? מה אתה מתקמצן? אתה בא למכור לו אתה בא לשכנע אותו. תספר, תוסיף, תחזור, תפרגן, תבאר, תביא מילים נרדפות, תביא פירושים, תביא נימוקים, אפילו תסביר את עצמך לא טוב כדי להסביר את זה אחר כך עוד פעם יותר טוב. אל תסביר ישר לתשובה הנכונה, תסביר תשובה עקומה בשביל אחר כך להסביר את זה עוד פעם בתשובה יותר טובה.
אבל מה שאני אומר עכשיו ואני אגיד את זה עוד פעם, שכמה שמה שאני אומר עכשיו נראה פשוט וברור, בזמן אמת אם אתה תשים לב כשמישהו שואל אותך שאלה הרבה פעמים אתה מקשקש הרבה קישקושים שאם אתה אומר אחר כך "רגע למה אמרתי את זה בכלל הייתי צריך להגיד משהו אחר".
אפילו ברמה של מילים, למה חזרת פעמיים על המילה "לא"? למה אמרת "אבל"? היית צריך להגיד את זה אחרת. הבנו? מה מהות התשובה? מהות התשובה היא כזאת, אם אתה צריך להביא לו אינפורמציה שאתה לא רוצה להעביר אותה תצמצם אותה כמה שיותר. קודם כל תצמצם אותה אפילו ברמת זמן בשעון, כמה שפחות איך אני יכול להעביר לו את זה בכמה שפחות מילים.
אלא מה, שאם אתה לא שם לב לדיבור שלך אז אתה מתחיל לקשקש ואתה לא שם לב שאתה דופק את עצמך, אתה מתחיל לזמר בחקירה. אוקי, אבל אם אתה כל מילה שאתה מוציא מהפה אתה מודע אליה אז אתה סופר את האותיות, אתה סופר אתה אומר "זה פה רגע, אני עוד יכול להסתבך, אני אספור את המילים, אני אגיד אותן בדיליי, פה זה אני אתן את זה יותר באורך". אתה הבנת? מה אתה הבנת?
ש: זה כמו שהבאת לנו פעם שיעור להסתכל על מה שכתוב.
אליעד: נכון.
ש: זה היה שיעור טוב.
אליעד: מעניין, טוב.
050-3331-331