7:39איך לפתח מיומנויות מכירה? ללמוד לשים לב למילים, איך לשפר כושר שכנוע? איך לרכוש כושר שכנוע? איך לשכנע אנשים? איך לשפר יכולות מכירה? איך לשפר יכולות שכנוע? איך ללמוד לשכנע אנשים? טיפים למכירות
למה כל מילה חשובה בתהליך המכירה והשכנוע?
אליעד כהן מסביר שאחד הגורמים המרכזיים להצלחה במכירות ושכנוע הוא תשומת הלב לפרטים, ובעיקר תשומת הלב למילים המדויקות שבהן משתמשים בשיחה עם הלקוח. אליעד מדגיש שכל מילה היוצאת מהפה משפיעה באופן ישיר על תוצאות המכירה והיכולת לשכנע. הוא נותן דוגמאות מעשיות לכך שיש הבדל עצום בין אמירת "אם תרצה" לעומת "כשאתה רוצה", שכן המילים האלה יוצרות הבדל בתחושת הביטחון וההתחייבות שהלקוח חש. למשל, כשאומרים "כשאתה רוצה" מניחים שהלקוח ודאי ירצה, בעוד ש"אם תרצה" משאיר לו אפשרות בחירה.
הוא נותן דוגמא נוספת להבחנה דקה בין שימוש במילה "הרגשתי" לעומת "הרגשת" או "הרגשנו". כל מילה שנבחרת יוצרת אצל הלקוח תחושה אחרת לחלוטין, ולכן שימת הלב לכך היא קריטית. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא של איש מכירות שאומר ללקוח: "החומר מאוד יקר" במקום לומר "אני פותר לך את הבעיה". בגלל שהמוכר התמקד במחיר ולא בתועלת ובפתרון הבעיה, הלקוח ביקש זמן נוסף לחשוב על ההצעה, והעסקה לא נסגרה במקום.
איך לפתח את היכולת לשים לב לכל מילה?
אליעד מציג את השאלה, כיצד ניתן לפתח מיומנות שמאפשרת לנו לשים לב לכל מילה ומילה שאנחנו מוציאים בזמן אמת? לטענתו, אין מספיק זמן כדי לצבור ניסיון ולהמתין שהתהליך יתרחש מעצמו. במקום זאת, הוא מציע מתודה מובנית שעובדת בשני שלבים מרכזיים:
הסיבה לעבודה "באופליין" היא שככל שאתה מתרגל יותר את הניתוח הזה לבד ובשקט, אתה מפתח מיומנות מהירה ואוטומטית להבחנה בזמן אמת. אליעד משווה זאת ל"חדר כושר למוח", שבו ככל שמתאמנים יותר, המוח נעשה חזק ומדויק יותר, ומסוגל בזמן אמת לבצע פילטרים מהירים של מילים נכונות או לא נכונות. כך, ברגע שתעמוד מול לקוח, תהיה מסוגל לבחור במילים המדויקות ביותר שישפיעו על תוצאות השיחה.
מה הקשר בין רבי נחמן למיומנות מכירה?
אליעד מביא דוגמה מרבי נחמן, שאמר כי אפילו הנשימה שהוא מוציא מפיו נעשית מתוך מודעות מלאה, לאחר חשיבה מעמיקה. בדומה לכך, אליעד מציע ליישם מודעות זו כלפי כל מילה שיוצאת מפינו בזמן שיחה או משא ומתן. הדיוק והמודעות הזו מאפשרים לחדד את כושר השכנוע והמכירה בצורה משמעותית.
כיצד תשומת לב למילים מסייעת בסגירת עסקאות?
בדוגמה שנתן אליעד על איש המכירות שהציג מחיר ולא ציין את פתרון הבעיה, הוא מסביר שבחירת המילים נכונה משפיעה מאוד על סגירת עסקה בפועל. אם המוכר היה מדגיש כיצד הוא פותר את בעיית הלקוח במקום להתמקד בעלויות החומר, הלקוח היה מרגיש צורך פחות לקחת זמן לחשוב. מילות מפתח נכונות יכולות להפוך את התהליך מ"המתנה והתלבטות" ל"חתימה מיידית".
מהי התועלת המרכזית של אימון קבוע על מילים?
האימון הקבוע הזה מאפשר להגיע לרמה של "סופרמן" בתחום השכנוע, מצב שבו כל מילה שיוצאת מפיך היא מדויקת ובמקום הנכון. אליעד מדגיש כי תהליך זה יוצר הבדל משמעותי ביכולת לשכנע, להניע אנשים לפעולה, ובסופו של דבר, להגדיל מכירות באופן משמעותי. התרגול הופך עם הזמן לטבע שני, עד שכל אינטראקציה חברתית או עסקית מתבצעת עם מודעות מלאה ושליטה מוחלטת על מה שנאמר ואיך שנאמר.
אליעד כהן מסביר שאחד הגורמים המרכזיים להצלחה במכירות ושכנוע הוא תשומת הלב לפרטים, ובעיקר תשומת הלב למילים המדויקות שבהן משתמשים בשיחה עם הלקוח. אליעד מדגיש שכל מילה היוצאת מהפה משפיעה באופן ישיר על תוצאות המכירה והיכולת לשכנע. הוא נותן דוגמאות מעשיות לכך שיש הבדל עצום בין אמירת "אם תרצה" לעומת "כשאתה רוצה", שכן המילים האלה יוצרות הבדל בתחושת הביטחון וההתחייבות שהלקוח חש. למשל, כשאומרים "כשאתה רוצה" מניחים שהלקוח ודאי ירצה, בעוד ש"אם תרצה" משאיר לו אפשרות בחירה.
הוא נותן דוגמא נוספת להבחנה דקה בין שימוש במילה "הרגשתי" לעומת "הרגשת" או "הרגשנו". כל מילה שנבחרת יוצרת אצל הלקוח תחושה אחרת לחלוטין, ולכן שימת הלב לכך היא קריטית. דוגמה נוספת שאליעד נותן היא של איש מכירות שאומר ללקוח: "החומר מאוד יקר" במקום לומר "אני פותר לך את הבעיה". בגלל שהמוכר התמקד במחיר ולא בתועלת ובפתרון הבעיה, הלקוח ביקש זמן נוסף לחשוב על ההצעה, והעסקה לא נסגרה במקום.
איך לפתח את היכולת לשים לב לכל מילה?
אליעד מציג את השאלה, כיצד ניתן לפתח מיומנות שמאפשרת לנו לשים לב לכל מילה ומילה שאנחנו מוציאים בזמן אמת? לטענתו, אין מספיק זמן כדי לצבור ניסיון ולהמתין שהתהליך יתרחש מעצמו. במקום זאת, הוא מציע מתודה מובנית שעובדת בשני שלבים מרכזיים:
- ניתוח "אופליין": ניתוח מעמיק של שיחות יומיומיות שלנו עם אחרים וגם עם עצמנו. אליעד מציע להקליט את השיחות ולנתח כל משפט שנאמר - לשאול שאלות כמו: "למה אמרתי דווקא את המילה הזו ולא מילה אחרת?". למשל, אם אמרת "אם תרצה", לשאול מדוע לא אמרת "כשאתה רוצה" ולהפך.
- ניתוח דיבור פנימי: יש להבין שגם החשיבה שלנו היא סוג של דיבור פנימי. אליעד מסביר שלפני שהמילה יוצאת מהפה, היא תמיד עוברת דרך הראש לשבריר שנייה. לכן, חשוב לנתח את המחשבות הפנימיות ולשאול: "למה אמרתי לעצמי דווקא את זה?". דוגמה לכך היא כשאתה הולך ברחוב וחושב "הייתי רוצה לגור בבית היפה הזה", יש לשאול מדוע לא חשבת "אני רוצה לגור בבניין הזה" או "במקום הזה" וכדומה.
הסיבה לעבודה "באופליין" היא שככל שאתה מתרגל יותר את הניתוח הזה לבד ובשקט, אתה מפתח מיומנות מהירה ואוטומטית להבחנה בזמן אמת. אליעד משווה זאת ל"חדר כושר למוח", שבו ככל שמתאמנים יותר, המוח נעשה חזק ומדויק יותר, ומסוגל בזמן אמת לבצע פילטרים מהירים של מילים נכונות או לא נכונות. כך, ברגע שתעמוד מול לקוח, תהיה מסוגל לבחור במילים המדויקות ביותר שישפיעו על תוצאות השיחה.
מה הקשר בין רבי נחמן למיומנות מכירה?
אליעד מביא דוגמה מרבי נחמן, שאמר כי אפילו הנשימה שהוא מוציא מפיו נעשית מתוך מודעות מלאה, לאחר חשיבה מעמיקה. בדומה לכך, אליעד מציע ליישם מודעות זו כלפי כל מילה שיוצאת מפינו בזמן שיחה או משא ומתן. הדיוק והמודעות הזו מאפשרים לחדד את כושר השכנוע והמכירה בצורה משמעותית.
כיצד תשומת לב למילים מסייעת בסגירת עסקאות?
בדוגמה שנתן אליעד על איש המכירות שהציג מחיר ולא ציין את פתרון הבעיה, הוא מסביר שבחירת המילים נכונה משפיעה מאוד על סגירת עסקה בפועל. אם המוכר היה מדגיש כיצד הוא פותר את בעיית הלקוח במקום להתמקד בעלויות החומר, הלקוח היה מרגיש צורך פחות לקחת זמן לחשוב. מילות מפתח נכונות יכולות להפוך את התהליך מ"המתנה והתלבטות" ל"חתימה מיידית".
מהי התועלת המרכזית של אימון קבוע על מילים?
האימון הקבוע הזה מאפשר להגיע לרמה של "סופרמן" בתחום השכנוע, מצב שבו כל מילה שיוצאת מפיך היא מדויקת ובמקום הנכון. אליעד מדגיש כי תהליך זה יוצר הבדל משמעותי ביכולת לשכנע, להניע אנשים לפעולה, ובסופו של דבר, להגדיל מכירות באופן משמעותי. התרגול הופך עם הזמן לטבע שני, עד שכל אינטראקציה חברתית או עסקית מתבצעת עם מודעות מלאה ושליטה מוחלטת על מה שנאמר ואיך שנאמר.
- איך לשכנע אנשים?
- איך לשפר כושר שכנוע?
- איך ללמוד לשכנע אנשים?
- טיפים למכירות
- איך לשפר יכולות מכירה?
- איך לשפר יכולות שכנוע?
למה כל מילה חשובה כל כך במכירה ובהשפעה?
אחד הנושאים המרכזיים שנדונו הוא חשיבות תשומת הלב לכל מילה בתהליך המכירה. כשמדברים עם לקוח, לכל מילה יש משמעות והשפעה על כושר השכנוע ועל יכולת המכירה. לדוגמה, לעיתים מומלץ להשתמש ב"אם" במקום "כש...", או להפך, לפי ההקשר. במקרים אחרים, עדיף לומר "הרגשת" במקום "הרגשתי" או "הרגשנו, " לפי המטרה שעומדת מאחורי השימוש במילה. הרעיון הוא שכל מילה יכולה לחזק או להחליש את היכולת לשכנע את הלקוח, ולכן חשוב מאוד לשים לב לאופן שבו בוחרים ומנסחים מילים.
איך לפתח את היכולת לשים לב לכל מילה ולהפוך לשכנע טוב יותר?
הודגש כי אין די בצבירת ניסיון באופן פסיבי. במקום להסתפק בכך ש"הזמן יעשה את שלו, " כדאי לאמץ שיטה מובנית. כך אפשר לקצר תהליכים ולשפר יכולות מכירה כבר עכשיו. אליעד העלה את החשיבות של פיתוח חשיבה מאומצת שתתמקד באופן שבו מוציאים מילים מהפה. זה כולל ניתוח "שחמט" של כל משפט: "אם אגיד X, הלקוח יחשוב כך, ואם אגיד Y, הלקוח יחשוב אחרת."
למה כדאי לנתח דיבור יומיומי ב"אופליין"?
כדי לשפר יכולות שכנוע, אחד הטיפים המרכזיים היה לעבוד ב"offline." המשמעות היא לנתח את הפעולות והמשפטים שאומרים ביום - יום, לא מול הלקוח עצמו אלא לבד או באמצעות הקלטות. לדוגמה, אם אמרת לחבר "אם תרצה" במקום "כשאתה רוצה, " שאל את עצמך מדוע בחרת דווקא במילה הזו. כך תוכל לאבחן אם המילה הנכונה יותר לצורך השכנוע הייתה "אם" או "כש..." ולמה.
איך לנתח מחשבות פנימיות ולהשתמש בהן לחיזוק כושר השכנוע?
דיבור פנימי נחשב גם הוא לדיבור לכל דבר. לפני שמוציאים מילים מהפה, הן עוברות בראש לחלקיק שנייה. לכן, ניתוח ומודעות למחשבות מקדימים את היכולת לבחור בדיוק את המילים הנכונות מול הלקוח. לדוגמה, אם תוך כדי הליכה ברחוב עלתה מחשבה: "הייתי רוצה לגור בבית היפה הזה, " אפשר לשאול:
איך תרגול כזה מוביל לתוצאות יוצאות דופן במכירות?
כשמאמצים את הגישה הזו בכל משפט ובכל מחשבה, מחדדים את הרגישות והמודעות עד רמה שבה כל מילה מקבלת "זרקור" לפני שנאמרת. אליעד מדגיש שיש בכך דמיון ל"חדר כושר למוח, " אשר מכשיר אותך לזהות מיידית מתי מילה אחת נכונה ואחרת פחות נכונה. כך מרחיבים את טווח ההשפעה מול אנשים, בין אם מדובר בלקוח או בכל אינטראקציה חברתית אחרת, ומשיגים יכולת שכנוע גבוהה בהרבה.
מהי הדוגמה של רבי נחמן ואיך היא קשורה למיומנות מכירה?
הועלתה דוגמה שרבי נחמן ציין לגבי תשומת לב עד לרמת הנשימה. כשמקפידים מאוד על כל מילה ועל כל פעולת דיבור, זה מקנה יכולת דיוק גבוהה מאוד. ברמה המעשית במכירות, כשנמצאים מול לקוח או מול אדם שרוצים לשכנע, הדיוק הזה משפר את כושר השכנוע ואת התועלת של השיחה.
איך לסגור עסקה בפועל בעזרת בחירת מילים נכונה?
עלתה דוגמה שבה איש מכירות מציע מחיר, אך שוכח להדגיש כי הוא פותר בעיה ספציפית של הלקוח. במקום לומר "החומר מאוד יקר, " יכול היה להוסיף משפט כמו "כך נפתור לך את הבעיה, " כדי להמחיש את התועלת. הבחירה להגיד מילים נכונות בזמן הנכון יכולה למנוע דחיית העסקה ולשכנע את הלקוח לחתום מהר יותר.
מהן התובנות המרכזיות לשיפור יכולות מכירה ושכנוע?
אחד הנושאים המרכזיים שנדונו הוא חשיבות תשומת הלב לכל מילה בתהליך המכירה. כשמדברים עם לקוח, לכל מילה יש משמעות והשפעה על כושר השכנוע ועל יכולת המכירה. לדוגמה, לעיתים מומלץ להשתמש ב"אם" במקום "כש...", או להפך, לפי ההקשר. במקרים אחרים, עדיף לומר "הרגשת" במקום "הרגשתי" או "הרגשנו, " לפי המטרה שעומדת מאחורי השימוש במילה. הרעיון הוא שכל מילה יכולה לחזק או להחליש את היכולת לשכנע את הלקוח, ולכן חשוב מאוד לשים לב לאופן שבו בוחרים ומנסחים מילים.
איך לפתח את היכולת לשים לב לכל מילה ולהפוך לשכנע טוב יותר?
הודגש כי אין די בצבירת ניסיון באופן פסיבי. במקום להסתפק בכך ש"הזמן יעשה את שלו, " כדאי לאמץ שיטה מובנית. כך אפשר לקצר תהליכים ולשפר יכולות מכירה כבר עכשיו. אליעד העלה את החשיבות של פיתוח חשיבה מאומצת שתתמקד באופן שבו מוציאים מילים מהפה. זה כולל ניתוח "שחמט" של כל משפט: "אם אגיד X, הלקוח יחשוב כך, ואם אגיד Y, הלקוח יחשוב אחרת."
למה כדאי לנתח דיבור יומיומי ב"אופליין"?
כדי לשפר יכולות שכנוע, אחד הטיפים המרכזיים היה לעבוד ב"offline." המשמעות היא לנתח את הפעולות והמשפטים שאומרים ביום - יום, לא מול הלקוח עצמו אלא לבד או באמצעות הקלטות. לדוגמה, אם אמרת לחבר "אם תרצה" במקום "כשאתה רוצה, " שאל את עצמך מדוע בחרת דווקא במילה הזו. כך תוכל לאבחן אם המילה הנכונה יותר לצורך השכנוע הייתה "אם" או "כש..." ולמה.
איך לנתח מחשבות פנימיות ולהשתמש בהן לחיזוק כושר השכנוע?
דיבור פנימי נחשב גם הוא לדיבור לכל דבר. לפני שמוציאים מילים מהפה, הן עוברות בראש לחלקיק שנייה. לכן, ניתוח ומודעות למחשבות מקדימים את היכולת לבחור בדיוק את המילים הנכונות מול הלקוח. לדוגמה, אם תוך כדי הליכה ברחוב עלתה מחשבה: "הייתי רוצה לגור בבית היפה הזה, " אפשר לשאול:
- למה אמרתי "הבית היפה הזה" ולא "במקום הזה"?
- למה לא אמרתי "אני רוצה לגור פה" או "אני רוצה לגור בבניין הזה"?
איך תרגול כזה מוביל לתוצאות יוצאות דופן במכירות?
כשמאמצים את הגישה הזו בכל משפט ובכל מחשבה, מחדדים את הרגישות והמודעות עד רמה שבה כל מילה מקבלת "זרקור" לפני שנאמרת. אליעד מדגיש שיש בכך דמיון ל"חדר כושר למוח, " אשר מכשיר אותך לזהות מיידית מתי מילה אחת נכונה ואחרת פחות נכונה. כך מרחיבים את טווח ההשפעה מול אנשים, בין אם מדובר בלקוח או בכל אינטראקציה חברתית אחרת, ומשיגים יכולת שכנוע גבוהה בהרבה.
מהי הדוגמה של רבי נחמן ואיך היא קשורה למיומנות מכירה?
הועלתה דוגמה שרבי נחמן ציין לגבי תשומת לב עד לרמת הנשימה. כשמקפידים מאוד על כל מילה ועל כל פעולת דיבור, זה מקנה יכולת דיוק גבוהה מאוד. ברמה המעשית במכירות, כשנמצאים מול לקוח או מול אדם שרוצים לשכנע, הדיוק הזה משפר את כושר השכנוע ואת התועלת של השיחה.
איך לסגור עסקה בפועל בעזרת בחירת מילים נכונה?
עלתה דוגמה שבה איש מכירות מציע מחיר, אך שוכח להדגיש כי הוא פותר בעיה ספציפית של הלקוח. במקום לומר "החומר מאוד יקר, " יכול היה להוסיף משפט כמו "כך נפתור לך את הבעיה, " כדי להמחיש את התועלת. הבחירה להגיד מילים נכונות בזמן הנכון יכולה למנוע דחיית העסקה ולשכנע את הלקוח לחתום מהר יותר.
מהן התובנות המרכזיות לשיפור יכולות מכירה ושכנוע?
- לעבוד ב"אופליין" - לנתח הקלטות ודיאלוגים מהיום - יום, ולשאול "למה השתמשתי במילה הזו?"
- לתרגל תשומת לב למילים פנימיות (מחשבות) לפני שהן נאמרות בקול.
- לדעת שכל מילה משפיעה על כושר השכנוע - למשל "אם" מול "כש...", "הרגשתי" מול "הרגשת" וכו'.
- לפתח "חדר כושר למוח" - אימון שיטתי שגורם לאוטומטיות בהבחנה בין מילים מועילות לפחות מועילות.
- להשתמש בדוגמאות מחיי היום - יום כדי לחדד מודעות לזמן אמת, וכך לשפר את יכולות המכירה באופן משמעותי.
- איך לשכנע אנשים
- איך לשפר כושר שכנוע
- איך ללמוד לשכנע אנשים
- טיפים למכירות
- איך לשפר יכולות מכירה
- איך לשפר יכולות שכנוע
עכשיו הנושא הוא כזה, כדי להצליח במכירות, מה אחד הדברים הכי חשובים? אני לא אומר הכי חשוב אני אומר אחד הדברים המאוד חשובים שאחראים להצלחה של המכירה, הוא? לשים לב לכל מילה שאתה מוציא מהפה ולכל פעולה שאתה עושה. נכון? בא נדבר על נושא של מילים, כשאתה מדבר עם הלקוח כל מילה לשים לב מה אתה אמרת, מה הוא אמר, תשתמש במילה שלו וכו'. אנחנו נכנסים לשאלה היא איך מפתחים את המיומנות הזאת.
איך מפתחים את המיומנות של המכירה. איך אתה מגיע למצב שתוך כדי שאתה מדבר עם הבן אדם בזמן אמת כל מילה שאתה אומר יש לה משמעות, והיא במקום, והיא בצורך מסויים. נו מי יודע?
ש: ניסיון, ניסיון, ניסיון, תבוא הגאולה.
אליעד: אתה תמיד הולך לקטע של הניסיון, אתה אומר עם הניסיון יבוא הכל. אין לנו מספיק זמן לניסיון צריך למצוא שיטה, מתודה.
ש: אז צריך לבוא למישהו שיודע.
אליעד: לא, אז תחשוב, אז מה הדרך?
ש: לעשות בבית פרזנטציה, מה כל מילה אומרת, מה ההתנגדויות שלך לבוא לכל מילה.
אליעד: מה הנוסחא הכללית, מה הדרך באופן כללי לשפר את היכולת שלך להגיד למצב שכשאתה מדבר עם לקוח כל מילה שאתה מוציא מהפה שלך אתה ממש כמו בשחמט, אתה עושה את כל החישובים, "אני אגיד ככה הוא יחשוב ככה, אני אגיד ככה הוא יחשוב ככה, אני אוסיף את המילה הזאת, אוסיף את האות הזאת, אגיד את המילה הזאת לפני המילה הזאת, אגיד את המילה הצלחה, לוקח את כל החישובים בזמן אמת".
ש: לפתח את החשיבה מה זאת אומרת.
אליעד: אוקי, אז אתה אומר היא לפתח את החשיבה. שמה זה אומר פרקטית? מה זה אומר לפתח את החשיבה, ללמוד מה?
ש: זה ללמוד טקסטים.
אליעד: תראה, מצד האמת, תסתכל, מצד האמת לפתח את החשיבה זה נכון. אבל פה מצד האמת אם תפתח את החשיבה אתה בעצם תפתור הרבה בעיות במכה אחת אבל יש פה סוג של יכולת ספציפית, את היכולת להוציא מילים בעלות משמעות. תראה, הרבה פעמים שאני יושב עם בן אדם שהוא בטוח שהוא יודע למכור, אני אומר לו "טוב, תמכור לי" ואז הוא בא למכור, אני אומר "למה אמרת את המילה הזאת? המילה הזאת תכשיל את מכירה".
נגיד אתה אומר לו "אם תרצה ככה וכהה" למה הוספת את המילה "אם"? או למה "כש...", "ש..." למה "כש...", למה "אם ש...". "תוריד את המילה אם, תוסיף" למה לא הוספת את המילה "אם" אתה לא מבין שאתה חייב להוסיף את המילה "אם", אפילו אתה חייב להוסיף את המילה "אם". אתה יודע למה זה לא מצליח לך המכירה? כי אמרת לו "כשככה וככה", מה זה "כש..." תגיד לו "אם", מה זה "כש..." איך הוא יודע, תוסיף "אם". אבל למה הוספת לו "אם", תוריד את "אם" נגיד.
הוא אומר איך אני יכול לשים לב, נגיד אמרתי לו "מה שהרגשתי או מה שאתה מרגיש". למה אמרת "הרגשתי" למה לא אמרת "הרגשנו", מה זה "הרגשתי" תגיד "הרגשנו", מה זה "הרגשנו" תגיד "הרגשת". תגיד "הרגשתי", תגיד "ידעתי", תגיד "זכרתי", "זכור".
עכשיו, בן אדם אומר אבל אני לא יכול בזמן אמת לשים לב לכל מילה, נכון? מה כל הפיתרון הקלאסי אומר, פשוט אתה צריך להחליף מערכת הפעלה, להחליף מעבד, להוסיף חומרה, לשדרג את עצמך איכשהו. אבל פרקטית מה שזה אומר שמי שרוצה לשפר את המיומנות שלו צריך לעבוד ב"offline". מה זה אומר לעבוד ב"offline"? זה אומר לקחת כמה שיותר פעולות שאתה עושה, פעולות ביומיום ולשאול את עצמך למה אני עושה את הפעולה הזאת.
פעולות, לקחת כמה שיותר משפטים שאתה אומר ביומיום להקליט את עצמך, "למה אמרתי את זה". קודם כל ברמת משפטים "למה אמרתי את זה, למה דיברתי על זה בכלל". אחר כך "למה אמרתי את המילה הזאת, למה אמרתי את המילה הזאת, למה אמרתי את המשפט הזה, למה לא אמרתי את המילים האלה ככה". אחר כך לא רק מה דיברת עם אחרים גם מה דיברת עם עצמך, גם את המחשבות שלך. וכשאתה חושב עם עצמך זה גם כן דיבור. אתה צריך להקליט את המחשבות של עצמך, "רגע רגע, למה חשבתי את המילה הזאת", נגיד כשאתה הולך ברחוב ואתה אומר "וואו הייתי רוצה לגור פה" נגיד בבית היפה הזה. אז אני אומר למה אמרתי "בבית היפה הזה", למה לא אמרתי "אני רוצה לגור בבית יפה", למה "הזה", למה זה קפץ לי המחשבה הזאת עכשיו, למה אמרתי "בבית למה לא אמרתי "במקום הזה". נגיד "וואלה, הייתי רוצה לגור במקום הזה", רגע למה אמרתי "במקום הזה", למה לא אמרתי "בבית הזה", למה אמרתי "במקום". למה אמרתי "אני רוצה לגור בבנין", למה לא אמרתי "בדירה", סתם דוגמא.
ככל שאתה מנתח יותר את הטקסטים שרצים לך בראש, ככה הרי לפני שאתה מוציא את המילה, הרי אתה קודם כל המשפט רץ לך בראש אבל כשאתה מדבר עם בן אדם לשמוע קודם את המשפט, זה חלקיק שניה אבל קודם יש לך אותו פה ואז אתה מוציא את ה"output" החוצה. עכשיו, אם אתה מנתח אתה מנתח משפטים שרצים לך פה במחשבה אז בזמן אמת שאתה מדבר איתו אתה כבר עושה לך את "הפילטר", "רגע המילה הזאת לא במקום, זה כן במקום", וזה משהו של חלקיקי שניות.
אבל הדרך להגיע למצב שבזמן אמת כל מילה שאתה מוציא יש לה משמעות באופטימלי זה על ידי זה שאתה מנתח כמה שיותר את הדיבור העצמי שלך לעצמך. כל פעולה, כל דבר, "למה אמרתי לעצמי היום אני אלך לעשות ככה וככה?" או "אולי היום אני אעשה ככה וככה, למה אמרתי אולי?", כאילו לעצמך בפנימי, "למה אמרתי את המילה אולי, למה לא אמרתי אני אעשה", "למה חשבתי כנראה ש... למה לא אמרתי כש...".
ש: זה אמור להיות פיתוח שכל כזה? זה חדר כושר למוח יותר מכל דבר אחר, כי אתה עובד יענו עם עצמך.
אליעד: אז יש דברים יותר קשים, אוקי יש דברים יותר קשים, זה עוד הקלים.
ש: מה?
אליעד: לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית זה יותר קשה. אבל בא נתחיל מהבסיס, זה הבסיס, זה למתחילים. טוב, אתה הבנת? הבנת. מה אתה הבנת אבל? מה הבנת שדיברנו עכשיו?
ש: אני עכשיו בקטע של מה שעכשיו נגיד יושב לי בראש זה לבחון למה אמרתי את זה ולא אמרתי את זה.
אליעד: הנה דוגמא "מה שעכשיו יושב לי בראש" למה הוספת את המילה עכשיו, למה לא "מה שיושב לי בראש".
ש: כי זה, למה זה עכשיו? כי זה במקרה עלה לי לראש. כי עכשיו שאלת אותי שאלה ואני כאילו נתפסתי בזה.
אליעד: אתה לא באמת צריך להסביר למה אמרת עכשיו, אני רק אומר זה הכוונה לבדוק, לשקול "למה אמרתי את זה".
ש: עכשיו אני רואה שזה מחדד ממך את הזה, כאילו את התפיסה.
אליעד: נגיד אתה עכשיו אמרת "אני רואה שזה מחדד לי בכלל את", למה אמרת "זה מחדד לי בכלל", למה אז אתה אומר "בכלל" או "זה נראה לי מחדד לי את השכל", למה אמרת "זה מחדד לי בכלל את השכל", למה שמת "בכלל"?
ש: שזה כאילו כל הדפוסי חיים.
אליעד: אבל למה הוספת את זה, יכולת להגיד "זה מחדד לי את השכל". "בכלל" זה כאילו אפילו משהו נוסף. לא משנה אני נותן לך דוגמא. למה אמרתי "זה מחדד לי בכלל את השכל", למה אמרתי "בכלל", למה, יכולתי להגיד "זה מחדד לי את השכל", למה "בכלל".
ברמה כזאת אם אתה עושה את זה אתה הופך להיות "סופרמן", כשאתה מדבר כל מילה שאתה מוציא יש לה זר. רבי נחמן התגאה, אמר "אפילו הבל אני לא מוציא מהפה שלי בלי התחדשות", זאת אומרת אם אני עושה נשימה לפני כן אני חושב, אני מבין מה זה אומר ואז אני מוציא את זה החוצה.
ש: עכשיו שמתי לב שכשאני בעבודה שלי, סתם יש איזה סגירה שהייתי צריך לעשות.
אליעד: הנה "סתם יש איזה סגירה", למה הוספת את זה?
ש: ולא אמרתי לו "אני פותר לך את הבעיה" אמרתי לו מחיר. שמע, זה ארבעת אלפים שקל, החומר פה מאוד יקר, הוא אומר לי "טוב, אני צריך יום יומיים לחשוב על זה".
אליעד: "החומר פה מאוד יקר", "החומר פה יקר מאוד".
ש: הרי לא אמרתי לו "אני פותר לך את הבעיה", הרי למה הוא הביא אותי? בשביל לפתור לו את הבעיה.
אליעד: ועל זה לא דיברת איתו בכלל.
ש: כן.
אליעד: טוב, הבנו?
איך מפתחים את המיומנות של המכירה. איך אתה מגיע למצב שתוך כדי שאתה מדבר עם הבן אדם בזמן אמת כל מילה שאתה אומר יש לה משמעות, והיא במקום, והיא בצורך מסויים. נו מי יודע?
ש: ניסיון, ניסיון, ניסיון, תבוא הגאולה.
אליעד: אתה תמיד הולך לקטע של הניסיון, אתה אומר עם הניסיון יבוא הכל. אין לנו מספיק זמן לניסיון צריך למצוא שיטה, מתודה.
ש: אז צריך לבוא למישהו שיודע.
אליעד: לא, אז תחשוב, אז מה הדרך?
ש: לעשות בבית פרזנטציה, מה כל מילה אומרת, מה ההתנגדויות שלך לבוא לכל מילה.
אליעד: מה הנוסחא הכללית, מה הדרך באופן כללי לשפר את היכולת שלך להגיד למצב שכשאתה מדבר עם לקוח כל מילה שאתה מוציא מהפה שלך אתה ממש כמו בשחמט, אתה עושה את כל החישובים, "אני אגיד ככה הוא יחשוב ככה, אני אגיד ככה הוא יחשוב ככה, אני אוסיף את המילה הזאת, אוסיף את האות הזאת, אגיד את המילה הזאת לפני המילה הזאת, אגיד את המילה הצלחה, לוקח את כל החישובים בזמן אמת".
ש: לפתח את החשיבה מה זאת אומרת.
אליעד: אוקי, אז אתה אומר היא לפתח את החשיבה. שמה זה אומר פרקטית? מה זה אומר לפתח את החשיבה, ללמוד מה?
ש: זה ללמוד טקסטים.
אליעד: תראה, מצד האמת, תסתכל, מצד האמת לפתח את החשיבה זה נכון. אבל פה מצד האמת אם תפתח את החשיבה אתה בעצם תפתור הרבה בעיות במכה אחת אבל יש פה סוג של יכולת ספציפית, את היכולת להוציא מילים בעלות משמעות. תראה, הרבה פעמים שאני יושב עם בן אדם שהוא בטוח שהוא יודע למכור, אני אומר לו "טוב, תמכור לי" ואז הוא בא למכור, אני אומר "למה אמרת את המילה הזאת? המילה הזאת תכשיל את מכירה".
נגיד אתה אומר לו "אם תרצה ככה וכהה" למה הוספת את המילה "אם"? או למה "כש...", "ש..." למה "כש...", למה "אם ש...". "תוריד את המילה אם, תוסיף" למה לא הוספת את המילה "אם" אתה לא מבין שאתה חייב להוסיף את המילה "אם", אפילו אתה חייב להוסיף את המילה "אם". אתה יודע למה זה לא מצליח לך המכירה? כי אמרת לו "כשככה וככה", מה זה "כש..." תגיד לו "אם", מה זה "כש..." איך הוא יודע, תוסיף "אם". אבל למה הוספת לו "אם", תוריד את "אם" נגיד.
הוא אומר איך אני יכול לשים לב, נגיד אמרתי לו "מה שהרגשתי או מה שאתה מרגיש". למה אמרת "הרגשתי" למה לא אמרת "הרגשנו", מה זה "הרגשתי" תגיד "הרגשנו", מה זה "הרגשנו" תגיד "הרגשת". תגיד "הרגשתי", תגיד "ידעתי", תגיד "זכרתי", "זכור".
עכשיו, בן אדם אומר אבל אני לא יכול בזמן אמת לשים לב לכל מילה, נכון? מה כל הפיתרון הקלאסי אומר, פשוט אתה צריך להחליף מערכת הפעלה, להחליף מעבד, להוסיף חומרה, לשדרג את עצמך איכשהו. אבל פרקטית מה שזה אומר שמי שרוצה לשפר את המיומנות שלו צריך לעבוד ב"offline". מה זה אומר לעבוד ב"offline"? זה אומר לקחת כמה שיותר פעולות שאתה עושה, פעולות ביומיום ולשאול את עצמך למה אני עושה את הפעולה הזאת.
פעולות, לקחת כמה שיותר משפטים שאתה אומר ביומיום להקליט את עצמך, "למה אמרתי את זה". קודם כל ברמת משפטים "למה אמרתי את זה, למה דיברתי על זה בכלל". אחר כך "למה אמרתי את המילה הזאת, למה אמרתי את המילה הזאת, למה אמרתי את המשפט הזה, למה לא אמרתי את המילים האלה ככה". אחר כך לא רק מה דיברת עם אחרים גם מה דיברת עם עצמך, גם את המחשבות שלך. וכשאתה חושב עם עצמך זה גם כן דיבור. אתה צריך להקליט את המחשבות של עצמך, "רגע רגע, למה חשבתי את המילה הזאת", נגיד כשאתה הולך ברחוב ואתה אומר "וואו הייתי רוצה לגור פה" נגיד בבית היפה הזה. אז אני אומר למה אמרתי "בבית היפה הזה", למה לא אמרתי "אני רוצה לגור בבית יפה", למה "הזה", למה זה קפץ לי המחשבה הזאת עכשיו, למה אמרתי "בבית למה לא אמרתי "במקום הזה". נגיד "וואלה, הייתי רוצה לגור במקום הזה", רגע למה אמרתי "במקום הזה", למה לא אמרתי "בבית הזה", למה אמרתי "במקום". למה אמרתי "אני רוצה לגור בבנין", למה לא אמרתי "בדירה", סתם דוגמא.
ככל שאתה מנתח יותר את הטקסטים שרצים לך בראש, ככה הרי לפני שאתה מוציא את המילה, הרי אתה קודם כל המשפט רץ לך בראש אבל כשאתה מדבר עם בן אדם לשמוע קודם את המשפט, זה חלקיק שניה אבל קודם יש לך אותו פה ואז אתה מוציא את ה"output" החוצה. עכשיו, אם אתה מנתח אתה מנתח משפטים שרצים לך פה במחשבה אז בזמן אמת שאתה מדבר איתו אתה כבר עושה לך את "הפילטר", "רגע המילה הזאת לא במקום, זה כן במקום", וזה משהו של חלקיקי שניות.
אבל הדרך להגיע למצב שבזמן אמת כל מילה שאתה מוציא יש לה משמעות באופטימלי זה על ידי זה שאתה מנתח כמה שיותר את הדיבור העצמי שלך לעצמך. כל פעולה, כל דבר, "למה אמרתי לעצמי היום אני אלך לעשות ככה וככה?" או "אולי היום אני אעשה ככה וככה, למה אמרתי אולי?", כאילו לעצמך בפנימי, "למה אמרתי את המילה אולי, למה לא אמרתי אני אעשה", "למה חשבתי כנראה ש... למה לא אמרתי כש...".
ש: זה אמור להיות פיתוח שכל כזה? זה חדר כושר למוח יותר מכל דבר אחר, כי אתה עובד יענו עם עצמך.
אליעד: אז יש דברים יותר קשים, אוקי יש דברים יותר קשים, זה עוד הקלים.
ש: מה?
אליעד: לחשוב על דבר והיפוכו בו זמנית זה יותר קשה. אבל בא נתחיל מהבסיס, זה הבסיס, זה למתחילים. טוב, אתה הבנת? הבנת. מה אתה הבנת אבל? מה הבנת שדיברנו עכשיו?
ש: אני עכשיו בקטע של מה שעכשיו נגיד יושב לי בראש זה לבחון למה אמרתי את זה ולא אמרתי את זה.
אליעד: הנה דוגמא "מה שעכשיו יושב לי בראש" למה הוספת את המילה עכשיו, למה לא "מה שיושב לי בראש".
ש: כי זה, למה זה עכשיו? כי זה במקרה עלה לי לראש. כי עכשיו שאלת אותי שאלה ואני כאילו נתפסתי בזה.
אליעד: אתה לא באמת צריך להסביר למה אמרת עכשיו, אני רק אומר זה הכוונה לבדוק, לשקול "למה אמרתי את זה".
ש: עכשיו אני רואה שזה מחדד ממך את הזה, כאילו את התפיסה.
אליעד: נגיד אתה עכשיו אמרת "אני רואה שזה מחדד לי בכלל את", למה אמרת "זה מחדד לי בכלל", למה אז אתה אומר "בכלל" או "זה נראה לי מחדד לי את השכל", למה אמרת "זה מחדד לי בכלל את השכל", למה שמת "בכלל"?
ש: שזה כאילו כל הדפוסי חיים.
אליעד: אבל למה הוספת את זה, יכולת להגיד "זה מחדד לי את השכל". "בכלל" זה כאילו אפילו משהו נוסף. לא משנה אני נותן לך דוגמא. למה אמרתי "זה מחדד לי בכלל את השכל", למה אמרתי "בכלל", למה, יכולתי להגיד "זה מחדד לי את השכל", למה "בכלל".
ברמה כזאת אם אתה עושה את זה אתה הופך להיות "סופרמן", כשאתה מדבר כל מילה שאתה מוציא יש לה זר. רבי נחמן התגאה, אמר "אפילו הבל אני לא מוציא מהפה שלי בלי התחדשות", זאת אומרת אם אני עושה נשימה לפני כן אני חושב, אני מבין מה זה אומר ואז אני מוציא את זה החוצה.
ש: עכשיו שמתי לב שכשאני בעבודה שלי, סתם יש איזה סגירה שהייתי צריך לעשות.
אליעד: הנה "סתם יש איזה סגירה", למה הוספת את זה?
ש: ולא אמרתי לו "אני פותר לך את הבעיה" אמרתי לו מחיר. שמע, זה ארבעת אלפים שקל, החומר פה מאוד יקר, הוא אומר לי "טוב, אני צריך יום יומיים לחשוב על זה".
אליעד: "החומר פה מאוד יקר", "החומר פה יקר מאוד".
ש: הרי לא אמרתי לו "אני פותר לך את הבעיה", הרי למה הוא הביא אותי? בשביל לפתור לו את הבעיה.
אליעד: ועל זה לא דיברת איתו בכלל.
ש: כן.
אליעד: טוב, הבנו?