10:55איך לשאול שאלה? תקשורת בין אישית, אווירה טובה, איך לדבר נכון? איך לדבר עם אנשים? איך לגרום למישהו להקשיב לך? מערכות יחסים, איך לשכנע מישהו? איך להשפיע על מישהו?
📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
איך לשאול שאלות בצורה נכונה ומדויקת?
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלות, ובאופן שבו הדרך שבה נשאלת שאלה משפיעה על התשובה שנקבל ועל האווירה שתיווצר בשיחה. אליעד מדגיש שכל מילה בשאלה יכולה לשנות לחלוטין את משמעותה ואת ההנחות הסמויות הנמצאות בה, ולכן חשוב להבין את ההבדלים בין ניסוחים שונים של שאלות.
מה ההבדל בין "האם אתה יודע מה השעה" לבין "מה השעה"?
אליעד כהן מסביר שיש הבדל גדול בין השאלה "האם אתה יודע מה השעה?" לבין "מה השעה?". כשאדם שואל "מה השעה?" הוא מניח באופן סמוי שהאדם השני יודע את התשובה. במצב כזה, הנחת היסוד היא שהשני אמור לדעת את התשובה ולכן עלול להרגיש לחץ להשיב, אפילו אם הוא לא באמת יודע. זה יכול לגרום לאי - נוחות ולמצבים שבהם האדם השני ינסה להמציא תשובה לא מדויקת רק כדי לא להודות בחוסר ידיעה.
לעומת זאת, כששואלים "האם אתה יודע מה השעה?" הנחת היסוד שונה לחלוטין. כאן, בעצם השאלה כבר מגולמת האפשרות שהתשובה יכולה להיות גם "אני לא יודע". באופן זה, השואל מאפשר לצד השני להרגיש בנוח גם במצב שבו אין לו את המידע המבוקש. השימוש במילים "האם אתה יודע?" מעניק לצד השני אפשרות נוחה יותר לומר שהוא אינו יודע.
למה לשאול "האם אתה יודע" נותן לצד השני הרגשה נעימה?
אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: כאשר הורה שואל את הילדה שלו "תגידי לי, מוכרים חמץ בפסח?" הוא בעצם מניח שהיא יודעת או אמורה לדעת, ובכך יוצר עליה לחץ לתת תשובה. אך אם הוא ישאל אותה "ידוע לך אם מוכרים חמץ בפסח?" הוא מאפשר לה לענות שהיא לא יודעת בצורה הרבה יותר נינוחה. זוהי דרך טובה יותר לנהל תקשורת בין אישית כי היא לוקחת בחשבון גם את רגשותיו של הצד השני.
איך להשתמש בשאלות כדי להפעיל לחץ או ליצור תחושת אי - נוחות?
אליעד מסביר שאותו עיקרון יכול לעבוד הפוך. אם מטרת השואל היא ליצור תחושת אי - נוחות או להפעיל לחץ פסיכולוגי, אפשר להשתמש בשאלות שמניחות מראש שהצד השני אמור לדעת את התשובה, כך שהוא ירגיש לא בנוח להודות שאינו יודע. למשל, לשאול עובד שאמור להיות מעודכן "מה קורה עם יוסי?" ולא "האם אתה יודע מה קורה עם יוסי?", יוצר לחץ מסוים עליו, כי אם הוא לא יודע, הוא עלול להרגיש שהוא מאכזב את הציפיות ממנו.
האם שאלה ארוכה יותר מעידה על עניין רב יותר?
נקודה נוספת שאליעד כהן מבהיר היא ששאלה ארוכה יותר לפעמים מעידה על עניין רב יותר של השואל בנושא או באדם שהוא פונה אליו. למשל, כששואלים "האם אתה יודע מה קורה עם יוסי?" במקום "מה עם יוסי?", השאלה הראשונה יוצרת תחושה שהשואל מתעניין יותר, כי הוא משקיע מחשבה רבה יותר בשאלה, ומשתמש במילים נוספות כמו "האם אתה יודע". עם זאת, אליעד מסייג ואומר שזה לא תמיד נכון לכל אדם, ויש אנשים שיפרשו את האריכות של השאלה כהקדמה מיותרת או אפילו ככבדות מסוימת.
מדוע שאלות ארוכות או קצרות נתפסות אחרת אצל אנשים שונים?
אליעד מציין שהאופן שבו אנשים מפרשים שאלות קשור מאוד לאופן שבו הם חושבים ומנתחים דברים. אדם מסוים עשוי לראות בשאלה ארוכה התעניינות יתרה ואילו אדם אחר עשוי לראות בה דווקא ניסיון לעדן את האווירה או להוריד לחץ. יש כאן גם עניין של תפיסה אישית והנחות יסוד של השומע, לא רק של השואל.
מה המשמעות של הנחות יסוד בשאלות?
ההרצאה חוזרת שוב ושוב אל הרעיון שכל שאלה מכילה הנחות יסוד - דברים שהשואל מניח מראש כנכונים. למשל, בשאלה "מה מספר הטלפון של חיים?" מניחים מראש שלחיים יש מספר טלפון. בשאלה "האם אתה יודע את מספר הטלפון של חיים?" מאפשרים אפשרות של חוסר ידיעה, ובכך מפחיתים לחץ ואי - נוחות מהאדם שנשאל. הבנת הנחות היסוד הללו קריטית לתקשורת אפקטיבית ומדויקת יותר.
איך לשאול בצורה נכונה כדי לשפר את התקשורת הבין - אישית?
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהמפתח לשאלה טובה הוא הבנה מדויקת של מה שאתה באמת רוצה לשאול, אילו הנחות יסוד נמצאות בשאלות שלך, ואיך הניסוח משפיע על האדם השני. התקשורת הטובה ביותר מתרחשת כאשר האדם השני מרגיש נוח להיות אמיתי ולהביע חוסר ידיעה בלי לחשוש מכך שישפטו אותו או ילחצו עליו לתת תשובה לא מדויקת.
ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלות, ובאופן שבו הדרך שבה נשאלת שאלה משפיעה על התשובה שנקבל ועל האווירה שתיווצר בשיחה. אליעד מדגיש שכל מילה בשאלה יכולה לשנות לחלוטין את משמעותה ואת ההנחות הסמויות הנמצאות בה, ולכן חשוב להבין את ההבדלים בין ניסוחים שונים של שאלות.
מה ההבדל בין "האם אתה יודע מה השעה" לבין "מה השעה"?
אליעד כהן מסביר שיש הבדל גדול בין השאלה "האם אתה יודע מה השעה?" לבין "מה השעה?". כשאדם שואל "מה השעה?" הוא מניח באופן סמוי שהאדם השני יודע את התשובה. במצב כזה, הנחת היסוד היא שהשני אמור לדעת את התשובה ולכן עלול להרגיש לחץ להשיב, אפילו אם הוא לא באמת יודע. זה יכול לגרום לאי - נוחות ולמצבים שבהם האדם השני ינסה להמציא תשובה לא מדויקת רק כדי לא להודות בחוסר ידיעה.
לעומת זאת, כששואלים "האם אתה יודע מה השעה?" הנחת היסוד שונה לחלוטין. כאן, בעצם השאלה כבר מגולמת האפשרות שהתשובה יכולה להיות גם "אני לא יודע". באופן זה, השואל מאפשר לצד השני להרגיש בנוח גם במצב שבו אין לו את המידע המבוקש. השימוש במילים "האם אתה יודע?" מעניק לצד השני אפשרות נוחה יותר לומר שהוא אינו יודע.
למה לשאול "האם אתה יודע" נותן לצד השני הרגשה נעימה?
אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: כאשר הורה שואל את הילדה שלו "תגידי לי, מוכרים חמץ בפסח?" הוא בעצם מניח שהיא יודעת או אמורה לדעת, ובכך יוצר עליה לחץ לתת תשובה. אך אם הוא ישאל אותה "ידוע לך אם מוכרים חמץ בפסח?" הוא מאפשר לה לענות שהיא לא יודעת בצורה הרבה יותר נינוחה. זוהי דרך טובה יותר לנהל תקשורת בין אישית כי היא לוקחת בחשבון גם את רגשותיו של הצד השני.
איך להשתמש בשאלות כדי להפעיל לחץ או ליצור תחושת אי - נוחות?
אליעד מסביר שאותו עיקרון יכול לעבוד הפוך. אם מטרת השואל היא ליצור תחושת אי - נוחות או להפעיל לחץ פסיכולוגי, אפשר להשתמש בשאלות שמניחות מראש שהצד השני אמור לדעת את התשובה, כך שהוא ירגיש לא בנוח להודות שאינו יודע. למשל, לשאול עובד שאמור להיות מעודכן "מה קורה עם יוסי?" ולא "האם אתה יודע מה קורה עם יוסי?", יוצר לחץ מסוים עליו, כי אם הוא לא יודע, הוא עלול להרגיש שהוא מאכזב את הציפיות ממנו.
האם שאלה ארוכה יותר מעידה על עניין רב יותר?
נקודה נוספת שאליעד כהן מבהיר היא ששאלה ארוכה יותר לפעמים מעידה על עניין רב יותר של השואל בנושא או באדם שהוא פונה אליו. למשל, כששואלים "האם אתה יודע מה קורה עם יוסי?" במקום "מה עם יוסי?", השאלה הראשונה יוצרת תחושה שהשואל מתעניין יותר, כי הוא משקיע מחשבה רבה יותר בשאלה, ומשתמש במילים נוספות כמו "האם אתה יודע". עם זאת, אליעד מסייג ואומר שזה לא תמיד נכון לכל אדם, ויש אנשים שיפרשו את האריכות של השאלה כהקדמה מיותרת או אפילו ככבדות מסוימת.
מדוע שאלות ארוכות או קצרות נתפסות אחרת אצל אנשים שונים?
אליעד מציין שהאופן שבו אנשים מפרשים שאלות קשור מאוד לאופן שבו הם חושבים ומנתחים דברים. אדם מסוים עשוי לראות בשאלה ארוכה התעניינות יתרה ואילו אדם אחר עשוי לראות בה דווקא ניסיון לעדן את האווירה או להוריד לחץ. יש כאן גם עניין של תפיסה אישית והנחות יסוד של השומע, לא רק של השואל.
מה המשמעות של הנחות יסוד בשאלות?
ההרצאה חוזרת שוב ושוב אל הרעיון שכל שאלה מכילה הנחות יסוד - דברים שהשואל מניח מראש כנכונים. למשל, בשאלה "מה מספר הטלפון של חיים?" מניחים מראש שלחיים יש מספר טלפון. בשאלה "האם אתה יודע את מספר הטלפון של חיים?" מאפשרים אפשרות של חוסר ידיעה, ובכך מפחיתים לחץ ואי - נוחות מהאדם שנשאל. הבנת הנחות היסוד הללו קריטית לתקשורת אפקטיבית ומדויקת יותר.
איך לשאול בצורה נכונה כדי לשפר את התקשורת הבין - אישית?
לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהמפתח לשאלה טובה הוא הבנה מדויקת של מה שאתה באמת רוצה לשאול, אילו הנחות יסוד נמצאות בשאלות שלך, ואיך הניסוח משפיע על האדם השני. התקשורת הטובה ביותר מתרחשת כאשר האדם השני מרגיש נוח להיות אמיתי ולהביע חוסר ידיעה בלי לחשוש מכך שישפטו אותו או ילחצו עליו לתת תשובה לא מדויקת.
050-3331-331